ובו מתפארים השר סמוטריץ' וחבר הכנסת סוכות בהכפלת היישוב יצהר. ובכן, כתושב היישוב אני יודע היטב על איזו הכפלה הם מדברים, על בנייה בתוך תחומי היישוב בשטחים הפתוחים שבין שכונה אחת לאחרת, מגדלים שירימו את גטו יצהר לשמיים ויתנו לכפרי האוייב- בורין, מדמא, עצירה אל-קבליה, עוריף, עינאבוס, וחווארה, להמשיך בהשתלטות על השטחים סביב היישוב, לחנוק את צירי הגישה ואת המרחב הפתוח עד שיגיעו אל הגטו.
השר סמוטריץ' בחוצפתו הזכיר את עוקף חווארה. במקום לטפל בבעיה והיא מחבלי חווארה עינאבוס וביתא, שזרקו אבני על רכבים שעברו בכפר חווארה, שמו פלסטר על שטף הדם ובנו לנו "עוקף". עכשיו לא עוברים בתוך הכפר, אלא מאחוריו, בתוך כלוב מגודר משני צדדיו.
המחבלים כמובן לא התרשמו מכך שכעת הכביש מאחורי הכפר ולא בתוכו, מהמבתר אפשר לזרוק אבנים בדיוק כמו מבין הסמטאות, וכלוב הגדרות מונע מהחיילים שיגיעו לרדוף אחריהם. העוקף הוא מטווח ברווזים.
והיום, לפני כמה שעות, פגשתי חבר שלי. שלפני כמה חודשים נורה בגבו בידי שוטר מג"ב. פעמיים.
חבר הכנסת צבי סוכות, שתק.
לא מיחה, לא עורר מהומה. לא זעק על הדבר הנורא, שנערים נורים בידי שוטרים יהודים.
השר סמוטריץ', מילא פיו מים.
לא עצר את יומו, לא דפק על השולחן, לא עשה כלום.
אז שלא יספרו לי סיפורים, פוליטיקאים צבועים. לא מדובשך ולא מעוקצך אנו רוצים. לא את גטו הדיור שלכם ולא את ההרס וחורבן שאתם ממיטים על הגבעות שפורצות את הגטו הזה.
"הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן, נראין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו".