מאמר של סוללים דרך ממליץ בחום לכל החברה הרצינים שיש כאן להצטרף..
*אחת ולתמיד - אז מה זה דיפ-סטייט?* / בן יעקב סבו
סוללים דרך | בונים חירות תודעתית
להצטרפות לקבוצה:
סוללים דרך - מס' 12
*הקדמה:*
*'דיפ-סטייט'* (בעברית - *'מדינת עומק'*) - *כינוי לאוחזי הכוח הנמצאים בנקודות ההכרעה בתוך מנגנוני המדינה, אשר מאחורי הקלעים וללא ידיעת העם משפיעים על מדיניות בניגוד לבחירת העם הריבון.*
הדבר מורכב משילוב כוחות של פקידים (משפטנים, קצינים, כלכלנים, רגולטורים ועוד), בעלי הון בינלאומיים, אילי תקשורת, וממשלים פרוגרסיביים בעולם.
*הבסיס הפילוסופי העומד מאחורי תפיסה זו, ששורשיה מגיעים מאפלטון, הוא שהעם הריבון הוא טיפש וברברי, ואסור לתת לו לקבל החלטות על חיי הכלל.*
על מנת לצאת ממחוזות הקונספירציה כדאי להקשיב לדבריו של פרופ' מנחם מאוטנר, איש שמאל ציוני שאמר בהרצאה את הדברים הבאים:
"אל תטעו בי, אני לא אומר שמישהו ישב בחדר סגור והחליט מה הוא עושה הלאה, הדברים שקרו כאן הם הרבה יותר עמוקים וחזקים מזה. הדברים הלא מפורשים, ההבנות התרבותיות הסמויות של אנשים בעלי זהות תרבותית ותפיסת עולם זהה הן הרבה יותר חזקות. על הדברים הכי חשובים אין צורך לדבר, כולם פועלים בסינכרוניזציה מוחלטת".
כדי להבין את חשיבות הסוגיה, נתאר את דרך השפעתה במדינה בשתי נקודות פשוטות.
מוכנים?
מתחילים.
*א. הפקידות*
דינה זילבר שירתה כמשנה ליועמ"ש המפורסם מנדלבליט. *היא הייתה בשר מבשרה של המערכת, ודרכה אפשר ללמוד עליה היטב.*
בספרה *"בירוקרטיה כפוליטיקה"* כותבת זילבר לפני כעשרים שנה את הדברים הבאים.
הדברים הללו כתובים טוב יותר מאלף טורים של 'סוללים דרך', רק שהיא כותבת אותם ברוב חוצפתה ויהירותה כתוכנית מעשית שלה ושל הדיפ-סטייט, ולא כביקורת, כמובן:
"טענתי היא כי במדינה המנהלית, חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה. לפיכך, חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו *לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים.*
המגמה החשובה היא *העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה.*
*תהליכים אלו מתרחשים במסווה של ניטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי".*
במילים ברורות אומרת זילבר, 'אנחנו יודעים שאנחנו משקרים לעם. אנחנו יודעים שכל מה שאנחנו עושים הוא פוליטי, אך אנו מעוניינים לקבוע את גורלו של העם בעצמנו, ללא מגע ידו וללא ידיעתו'.
על מנת *לשמור על השקר* 'אסור לגלות לעם שאנחנו *שמאל/מרקסיסטים/פרוגרסיבים או כל דבר אחר,* אלא עלינו להסביר שאנחנו פשוט *'הדרג המקצועי', 'האובייקטיבי', 'הניטרלי'.*
קשה להאמין שזילבר אכן כתבה זאת ככה גלויות, האם היא חושבת שאנחנו טיפשים? תחליטו אתם.
ממשיכה זילבר:
"התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת *שפה* משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו.
השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו 'סבירות' ו'מידתיות' הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית.
*לאדם מן היישוב* שאינו בעל השכלה משפטית *אין אפשרות אמיתית לפצחו.*
*באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות.*
קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, *אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות".*
סוף ציטוט.
הבנתם? בזכות שליטה שלה בשיח ובשפה, *הרוב היהודי איננו יכול אפילו להתחרות בתנאים שווים על האפשרות לעצב מדיניות.*
*היא מתגאה בכך שאין שוויון.*
אי אפשר לחמוק מהתמודדות עם דבריה בסיסמאות של "אבל יש לה כוונות טובות" או "היא פשוט רואה אחרת את מה שטוב לעם ישראל".
שוב, דבריה מייצגים את המערכת הבירוקרטית, לא רק אותה אישית.
כמו בהתנגדות ה'פמיניסטיות' להקמת וועדת חקירה לפרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע, כך מתנגדת זילבר לשוויון.
קבלו כלל:*כל 'אידיאל' בפרוגרס הוא רק אמצעי משומש ולעוס לשם 'פירוק הזהויות' ותו לא.*
בהמשך בע"ה עוד נעמיק בזה.
*ב. ההון*
האם צפיתם בסרטון המדהים של אחד האנשים המשפיעים ביותר כיום במדינת ישראל, אהוד ברק?
אם כן אז קיבלתם הדגמה חיה מדהימה, לצד השני במטבע *הדיפ-סטייט.* הראשון הוא *הפקידות,* והשני - *ההון.*
צריך רק להקשיב לראש הממשלה לשעבר – 'אנחנו האנשים הכי חזקים במשק. אם אנחנו מחליטים כולם ביחד, *אין מדינה.*
אין דלק, אין חשמל, אין מים, אין חינוך, אין מטרנה לתינוקות, אין תרופות לחולים, אין לחם גבינה ובשר במכולת.
*אמברגו מוחלט.'*
והוא לא סתם אומר את זה. הוא יודע שהם יכולים.
כל מי שלא מבין שמחר בבוקר אם משהו לא ייראה טוב בעיני הפרוגרס והדיפ-סטייט הם יכולים לסגור לנו את המים בברזים, פשוט לא מבין איפה הוא חי.
נכון, אם הם יעשו זאת יהיה לכך מחיר ציבורי, אבל הקלף עדיין מצוי בידיהם.
אנחנו רגילים לכעוס על נבחרי הציבור כשיש חולשה בקידום מדיניות יהודית-ימנית. אבל זאת התעסקות בקצף שעל פני המים.
רק אם תהיה לנו הבנה ציבורית מה עושים עם הדיפ-סטייט, רק אז הציבור יעצב שיח רלוונטי למצב, וייתן גב לנציגים הנכונים להובילו אל יעדיו.
*נציג ציבור לא יכול לקדם מדיניות כלשהי בלי המונים שמבינים את חשיבות אותו נושא, ומסוגלים לעמוד באתגרים של ההתנגדות מצד הדיפ-סטייט מבית ומחוץ, לשינויים אותם הוא רוצה להוביל.*
*ציבור שנע ונד בתמימות פוליטית מקמפיין לקמפיין ללא הבנה ציבורית מעמיקה, לעולם לא יוכל להיות עמוד השדרה האיתן הזה.*
*ג. אז מה הפתרון לדיפ-סטייט?*
על רגל אחת:
הדיפ-סטייט יכול להתקיים רק אם יש *יחסי הון-פקידות.* בעלי ההון צריכים את הפקידות כדי שתמציא רגולציות, תקנות, חסמים, מה שמשמר את כוחם של מספר שחקנים מועט בשוק שמשתמשים בכוחה של הפקידות כדי לשמר את המונופול שלהם, על ידי פירוש חוזים לטובתם בעת סכסוך משפטי, על ידי תקנות וחסמים שבאורח פלא מתאימים למוצר שלהם ולא למוצרים אחרים וכו'.
אותם ענקים כלכליים בתמורה מעניקים לפקידות גיבוי מלא בתקשורת, בהשבתות, בעמותות, בחרמות על גופים בעלי אוריינטציה יהודית-ימנית, ועוד.
*לדיפ-סטייט יש תמיד שני צדדים והם חייבים אחד את השני. פקידות והון.*
הבנו, זאת הבעיה, אך מה הפתרון?
*התרופה היחידה - ביזור.*
ככל שהשלטון רזה ומבוזר, ופחות ריכוזי, קשה יותר לדיפ-סטייט לרדות, ופשוט יותר לעם הריבון לבטא את רצונו וזהותו באופן אותנטי ובצמיחה מלמטה למעלה.
אבל על זה נייחד טור נפרד בע"ה.
המציאות דוחפת אותנו ללמוד ולהעמיק בנושאים הללו.
נתגבר על כל אלה ובסוף ננצח.
*כך בע"ה נשיב את הריבונות לעם.*
*'סוללים דרך'*
אני ראיתי זאת בעיתון המודפס אז):
