לרוב חב"דניקים שולחים את הילדים למוסדות חב"ד ומשם לישיבות חב"ד

יש הרבה הוואי של חב"ד בכללי בחיי היום־יום

דת"ל הולכים לחינוך ממלכתי דתי או תלמודי תורה ומשם לישיבות תיכוניות תלוי במשפחה

וכמובן החינוך עוסק בדברים שונים אם כי יש הרבה מן המשותף (אהבת ישראל, תחושת שליחות, כו')

מסתמא אם תקחי בחור דת"ל אז הוא לא הולך לטוס ל־770 ולהראות סרטים על הרבי לילדים לפני השינה (לא יודע אם את מתכננת) אם כי יש סיכוי שהוא יזרום אם יש לו ראש ממש פתוח

מעבר לכך זה משתנה מאדם לאדם

יש הרבה דברים דומים- חשיבות א"י, אהבת ישראל, ימין, לימוד עמוק של אמונה, הדגשת החשיבות של העבודה הפנימית ולא רק של התכלס.

התורה של חב"ד רחבה ומיוחדת, ולדעתי היא הייתה ועודנה השלב המקדים והנצרך כדי להתחבר לתורת א"י של הרב ולהפנים אותה בצורה עמוקה וחזקה.

אני חושב שאפשר לומר שלמעשה, בכוונה או שלא בכוונה, תורת הרב קוק יצרה בין היתר כלים גדולים ורחבים לאור של תורת חב"ד (אם עושים את ההתאמות הנצרכות בתורת חב"ד. מה שחב"ד בעצמם לא יעשו כי אצלם זה מהותי). כמה דוגמאות:

ההדגשה של הציפיה התמידית למשיח חשובה מאוד. אבל במקום לצפות בפועל שהוא יבוא ויסדר את כל העניינים, צריך להסתכל על כולנו כבחינת משיח וממילא לפעול *בכל* המישורים האפשריים, מעשיים ורוחניים, כדי להביא את הגאולה.

האין עוד מלבדו שמודגש בחב"ד, מתבטא בשלמות כשהאדם חי חיים עשירים ומלאים, מתוך תודעה שככל שיש יותר "אני" יש לאין עוד מלבדו יותר מקום להתפשט אליו ולהתבטא בו.

כשאדם לומד תורה הוא "מחבק את המלך בלבושיו", וממילא ככל שאני עוסק יותר ברובד הפשט של התורה (תורת ישיבת הגוש על דרך כלל לדוג'), בטעמי המצוות לדורנו ועוד, דברים שנוגעים לעולם הזה ואליי ממש, החיבוק בינינו מתהדק יותר.

אמו של הרב קוק הייתה חב"דניקית כידוע (אביה היה מקורב לצמח צדק).

הוא הלך בילדותו לשמוע דברי חסידות מאחד מגדולי חסידי הצמח צדק שהיה גר באותה עיירה, וגם בבגרותו הרב היה לומד הרבה חב"ד. כשהרב היה ילד, אותו חסיד, שאהב את הרב מאוד, הביא לו חתיכה מבגד של של הצמח צדק כדי שיעשה לו ממנה כיפה, והוא היה מתעורר משנתו כשהיא הייתה נופלת לו..

אבל הרב קוק זה לא חב"ד ויש הבדלים מהותיים. דת"ל לא ירצה לכתחילה שילדיו יהיו חבדניקים לדוג'.

אז אני חושב שיכולה להיות הפריה הדדית גדולה מבחינה מהותית עם חלק מהדת"ל התורניים, אבל בתנאי שיש מוכנות לשנות דברים שבעיני חבדניק ממוצע הם בנאליים.

לדוג'- אפשר וצריך להעריך את הרבי, אולי גם יותר מדמויות רבניות אחרות, אבל לא לקחת את זה למקום של בלעדיות וק"ו שלא למקום של משיחיסטיות.

וכמובן שחבדניק ממוצע שמדקדק בהלכה, לא יסתדר עם החלק בציבור הדת"ל שנוטה לחפף בזה.

וגם עם מישהו שכן מדקדק, צריך מישהו שמבין את החשיבות של תורת חב"ד ומתחבר, כדי שהצד השני ירגיש מוערך ותורם גם בפן הזה (אא"כ לחבדניק זה לא באמת משנה ופשוט קשה לו לשנות את ההגדרה שלו מחבד לדת"ל תורני).

זה הרושם שלי, הכל בע"מ

חב"ד של היום זה לא חב"ד של פעם

מאז שהרבי נפטר. ההתנגדות למדינה קטנה פלאים.

לדוג' רוב מוסדות החינוך של חב"ד בישראל כבר ממ"דים עם סמל המדינה ודגל מונף (שהרבי היה חי זה היה כמו צלם בהיכל)

אבל זה כבר תלוי בך.

האם תרצי להקים בית כזה...

והאם תרצי להשתייך להקהילה שהיא לא חב"ד 

שגם היא כבר לא גדולה כבעבר.

יש כיום הרבה יותר משותף לחב"ד ולדת"ל מאשר לשאר החרדים לדת"ל

ואפילו בכותרת רמזתי היכן היא באמת. חב"ד - וחלק מהנקודה זה שנכון לימינו אפילו לא מדובר בעניין כולו אלא בפלג ליובאוויטש - איננה רק חסידות אלא פולמוס גדול, כולל דקויות עצומות ואינהרנטיות. אינך חב"דניק באמת אם אינך עורך סדר שלם של תפילין רש"י ור"ת בתוך תפילת ר"ח - מה שהיה מאריך שחרית כזו, במניין בו נכחתי במשך מספר שנים, אולי למשך שעתיים וחצי. אינך באמת בחסידות אם אינך מקדיש זמן ממשי ללימודי תניא וחת"ת וכל הליקוטים. לפותחת הדיון - או שבכל היבט מעשי תוותרי על שייכותך לחסידות, או שיידרש מבן זוגך לאמץ דקויות חדות ובלתי מתפשרות, בוודאי כשזה נוגע להנחלות החינוכיות. אני מסוגל לשבת בהתוועדות עם ליובאוויטשים ולערוך עימם את כל הדקויות כולל מתי בדיוק לומר כפליים לתושייה (ורצוי במבטא הרבי הליטאי-רוסי האוריגינלי). אני מסוגל להיות ש"צ במניין חב"די ואנגן בדיוק את הלחנים הדרושים בהתאם לשבת המסוימת בשנה (ההנהגה בשבת כזו או בשבת אחרת, פעם לפי הרש"ב ופעם לפי הוראת ריי"צ). אבל בשום אופן לא אבקש משום צאצא שלי לעקוב אפילו אחרי הקלה שבדקויות אלו, כי מבחינתי אינני חסיד ואינני רואה שום שייכות בזה למי שאינו אנ"ש.

וכובעי עגלון?
הגרטעלים צרים או רחבים?

כי באמת חב"ד היא החסידות האחת שאיננה ממתינה שתנסה להצטרף אלא מנסה לצרף אותך, בכל מקום ובכל זמן. כשעלון "קרוב אליך" מנסה להלך בין הטיפות ולהיות גם עם וגם בלי, גם להעביר שיחת פויקע סופר קוקניקית-רוחניקית וגם התוועדות ליובאוויטש של רב כפר חב"ד (או דמויות אחרות שכשלעצמן במקרים רבים חורגות מהזרם ואינן באמת שיקוף אמיתי, מהרב שטיינזלץ ועד אברהם פריד), אני חש שמשהו כאן לא תקין. כי מביאים מישהו ואז לא באמת שומעים אותו, אלא מנסים להלביש אותו בבגדי שבת שאינם ארון הבגדים שלו. גם אם בישיבה גבוהה סרוגה, או בחברותת גבעות, לומדים שיעור תניא, אין זה תומכי תמימים ואין זה בשום אופן הרעיון החסידי של בעש"ט או אדמו"ר הזקן. אפשר אולי לטעון שכך סיבבה ההשגחה, שלפחות בארץ הקודש יפוצו המעיינות בחיבור לתורת הארץ הטובה החדשה, כשבברוקלין זה בסדר שיהיה עדיין המבטא והדגש המקורי של החצר וכ"ק האדמו"רים השישי והשביעי בשושלת. אבל אני לא יכול להסתדר עם ההלבשה בכוח הזו של איש על רעהו; מחד גיסא של השליח השכונתי העושה נפשות לכל הסדר הליובאוויטשי השלם [וכאן הכוונה למקרים הפחות נפוצים, או אולי פחות ופחות נפוצים בימינו לעומת העבר, ששליח כזה ינסה במפגיע לשנות חינוך לילדים שהוזמנו לתהלוכת ל"ג בעומר, או ירכז סביבו בחורים מהאיזור להתוועדות שבועית לטווח ארוך], ומאידך גיסא של המנטור הרוחני הזמר-היוצר-הפעיל וכדומה בנעלי הבלנדסטון ואדרת הצמר הלבנה, שעדיין מצטט ברוב רגש מ"תורת מנחם". ולמותר להזכיר פרט לכל הנ"ל גם את המשיחיסטים, והם עדיין כאן (אם כי לעניות דעתי בגירסאות המתרככות עם שיני הזמן שאין מי שיוכל להן).

יש את העקרונות, הלימוד, ההנהגות וקבלת עול ויש את העטיפות החיצוניות שבדור האחרון משתנות כל אחד לפי עניינו.

אפשר להיות חסיד ומקושר לרבי בכל רמ"ח ושס"ה בנעלי בלנדסטון, ואפשר להיות יצר הרע בקאפוטע ושטריימל.

לקח שלמדתי בדרך הפחות נעימה הוא שגם לרבנים וחסידים גדולים יש עבודת המידות לעשות, אז יהיה אחד שלא ישנה לו מה אתה לובש אם אתה לומד חת"ת יומי ותהלים בשבת מברכים ואחד אחר שעד שלא תלבש סירטוק אתה לא נחשב חסיד מבחינתו.. אני מעדיפה את דרכו של הראשון ולדעתי העניה זו היא דרכה של ליובאוויטש מאז ומתמיד. זה לא דווקא קשור להיותך חב"דניק אלא לאיפה גדלת, סגנון שכונה/קהילה ומשפחה.

יש את העצה שלך ויש את העצה שלי.

אני ממליץ למי שביקשה את העצה להקשיב היטב למה שהיה לי לייעץ.

אם גרים ביישובים,  הילדים משולבים במערכת החינוך הרגילה כמו כל ילד מהיישוב.  

גם בערים, לא בכל שכונה או אזור יש קהילות חב"ד. גם אם יש בית כנסת של חב"ד.  

חלקם הגדול ממ"ד לגמרי

מה שעד לפני 20-30 שנה היה יהרג ובל יעבור

הרבה ממוסדות חב"ד היו ממ"ד כבר בחייו של הרבי.

ולא זכור לי שראיתי דגל מונף במוסדות חב"ד.

בכל בתי כנסת חב"ד אומרים תחנון ביום העצמאות ויום ירושלים, וכמובן שלא אומרים תפילה לשלום המדינה.

זה שלידי בלי....

ומכירה עוד כמה בלי.

אי אפשר להסיק מאחד על כולם

רוב מוסדות חב"ד תמיד היו ממ"ד, גם לפני 30-40 שנה. לא מניפים דגל ולא אומרים הלל ביום העצמאות ולא חוגגים את הציונות.

אם יש היום בית ספר חב"ד שמתנפנף עליו דגל ישראל זה נקודתי ומסיבותיו של המקום ולא מתאים לדרך חב"ד.

משעשע ששרשור כזה עולה כל תקופה פה בפורומים כבר כמעט עשרים שנה

זה אומר שהם כפופים לפיקוח ממ"ד ואני מנחש שבלימודי חול מלמדים גם חלק מהספרים הרלוונטיים שמתאימים להם.

לא שהם ממ"ד במובן הפשוט שלו.

או תערובת

אין כלל לדעתי,

יש הבדלים תפיסתיים וערכיים מסוימים, אם את מוכנה להתפשר על חלק זה אפשרי אם גם הוא מוכן, אבל אם את רוצה שהוא יהיה כמוך כנראה שלא יצליח כי הבדלים גדולים דורשים ויתור משני הצדדים

בהצלחה רבה!

דת"ל יותר מתרפס (בכאב אני אומר) מאשר חבדניק שלא מפחד מאחרים כ"כ.

חב"ד ודת"ל יכולים להשתלב ממש טוב. אפשר לראות ברמת גן / עוד יוסף חי/מגדל העמק וכו'

וליום יום בבית.

ההתאהבות עוברת ואחרי זה נשארים שני אנשים לחיות אחד עם השני. קודם כל מידות טובות, כבןד והערכה אחד לשני ודרך חיים שבה שניכם מסכימים עליה מתוך בחירה חופשית ולא כוויתור על העצמי.

בעיקר יש מנהגים שונים בחבד שיכולים להיות טובעניים יותר או מוזרים למי שלא רגיל (ויש שאפילו מוזרים מאוד, הייתי פעם בתפילת שבת בחב"ד וזה היה הלם עבורי) . כנ"ל חינוך הילדים

פערים דתיים - כשבן הזוג הופך להיות חבדניק - שירת מלאך

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.