לרוב חב"דניקים שולחים את הילדים למוסדות חב"ד ומשם לישיבות חב"ד

יש הרבה הוואי של חב"ד בכללי בחיי היום־יום

דת"ל הולכים לחינוך ממלכתי דתי או תלמודי תורה ומשם לישיבות תיכוניות תלוי במשפחה

וכמובן החינוך עוסק בדברים שונים אם כי יש הרבה מן המשותף (אהבת ישראל, תחושת שליחות, כו')

מסתמא אם תקחי בחור דת"ל אז הוא לא הולך לטוס ל־770 ולהראות סרטים על הרבי לילדים לפני השינה (לא יודע אם את מתכננת) אם כי יש סיכוי שהוא יזרום אם יש לו ראש ממש פתוח

מעבר לכך זה משתנה מאדם לאדם

יש הרבה דברים דומים- חשיבות א"י, אהבת ישראל, ימין, לימוד עמוק של אמונה, הדגשת החשיבות של העבודה הפנימית ולא רק של התכלס.

התורה של חב"ד רחבה ומיוחדת, ולדעתי היא הייתה ועודנה השלב המקדים והנצרך כדי להתחבר לתורת א"י של הרב ולהפנים אותה בצורה עמוקה וחזקה.

אני חושב שאפשר לומר שלמעשה, בכוונה או שלא בכוונה, תורת הרב קוק יצרה בין היתר כלים גדולים ורחבים לאור של תורת חב"ד (אם עושים את ההתאמות הנצרכות בתורת חב"ד. מה שחב"ד בעצמם לא יעשו כי אצלם זה מהותי). כמה דוגמאות:

ההדגשה של הציפיה התמידית למשיח חשובה מאוד. אבל במקום לצפות בפועל שהוא יבוא ויסדר את כל העניינים, צריך להסתכל על כולנו כבחינת משיח וממילא לפעול *בכל* המישורים האפשריים, מעשיים ורוחניים, כדי להביא את הגאולה.

האין עוד מלבדו שמודגש בחב"ד, מתבטא בשלמות כשהאדם חי חיים עשירים ומלאים, מתוך תודעה שככל שיש יותר "אני" יש לאין עוד מלבדו יותר מקום להתפשט אליו ולהתבטא בו.

כשאדם לומד תורה הוא "מחבק את המלך בלבושיו", וממילא ככל שאני עוסק יותר ברובד הפשט של התורה (תורת ישיבת הגוש על דרך כלל לדוג'), בטעמי המצוות לדורנו ועוד, דברים שנוגעים לעולם הזה ואליי ממש, החיבוק בינינו מתהדק יותר.

אמו של הרב קוק הייתה חב"דניקית כידוע (אביה היה מקורב לצמח צדק).

הוא הלך בילדותו לשמוע דברי חסידות מאחד מגדולי חסידי הצמח צדק שהיה גר באותה עיירה, וגם בבגרותו הרב היה לומד הרבה חב"ד. כשהרב היה ילד, אותו חסיד, שאהב את הרב מאוד, הביא לו חתיכה מבגד של של הצמח צדק כדי שיעשה לו ממנה כיפה, והוא היה מתעורר משנתו כשהיא הייתה נופלת לו..

אבל הרב קוק זה לא חב"ד ויש הבדלים מהותיים. דת"ל לא ירצה לכתחילה שילדיו יהיו חבדניקים לדוג'.

אז אני חושב שיכולה להיות הפריה הדדית גדולה מבחינה מהותית עם חלק מהדת"ל התורניים, אבל בתנאי שיש מוכנות לשנות דברים שבעיני חבדניק ממוצע הם בנאליים.

לדוג'- אפשר וצריך להעריך את הרבי, אולי גם יותר מדמויות רבניות אחרות, אבל לא לקחת את זה למקום של בלעדיות וק"ו שלא למקום של משיחיסטיות.

וכמובן שחבדניק ממוצע שמדקדק בהלכה, לא יסתדר עם החלק בציבור הדת"ל שנוטה לחפף בזה.

וגם עם מישהו שכן מדקדק, צריך מישהו שמבין את החשיבות של תורת חב"ד ומתחבר, כדי שהצד השני ירגיש מוערך ותורם גם בפן הזה (אא"כ לחבדניק זה לא באמת משנה ופשוט קשה לו לשנות את ההגדרה שלו מחבד לדת"ל תורני).

זה הרושם שלי, הכל בע"מ

חב"ד של היום זה לא חב"ד של פעם

מאז שהרבי נפטר. ההתנגדות למדינה קטנה פלאים.

לדוג' רוב מוסדות החינוך של חב"ד בישראל כבר ממ"דים עם סמל המדינה ודגל מונף (שהרבי היה חי זה היה כמו צלם בהיכל)

אבל זה כבר תלוי בך.

האם תרצי להקים בית כזה...

והאם תרצי להשתייך להקהילה שהיא לא חב"ד 

שגם היא כבר לא גדולה כבעבר.

יש כיום הרבה יותר משותף לחב"ד ולדת"ל מאשר לשאר החרדים לדת"ל

ואפילו בכותרת רמזתי היכן היא באמת. חב"ד - וחלק מהנקודה זה שנכון לימינו אפילו לא מדובר בעניין כולו אלא בפלג ליובאוויטש - איננה רק חסידות אלא פולמוס גדול, כולל דקויות עצומות ואינהרנטיות. אינך חב"דניק באמת אם אינך עורך סדר שלם של תפילין רש"י ור"ת בתוך תפילת ר"ח - מה שהיה מאריך שחרית כזו, במניין בו נכחתי במשך מספר שנים, אולי למשך שעתיים וחצי. אינך באמת בחסידות אם אינך מקדיש זמן ממשי ללימודי תניא וחת"ת וכל הליקוטים. לפותחת הדיון - או שבכל היבט מעשי תוותרי על שייכותך לחסידות, או שיידרש מבן זוגך לאמץ דקויות חדות ובלתי מתפשרות, בוודאי כשזה נוגע להנחלות החינוכיות. אני מסוגל לשבת בהתוועדות עם ליובאוויטשים ולערוך עימם את כל הדקויות כולל מתי בדיוק לומר כפליים לתושייה (ורצוי במבטא הרבי הליטאי-רוסי האוריגינלי). אני מסוגל להיות ש"צ במניין חב"די ואנגן בדיוק את הלחנים הדרושים בהתאם לשבת המסוימת בשנה (ההנהגה בשבת כזו או בשבת אחרת, פעם לפי הרש"ב ופעם לפי הוראת ריי"צ). אבל בשום אופן לא אבקש משום צאצא שלי לעקוב אפילו אחרי הקלה שבדקויות אלו, כי מבחינתי אינני חסיד ואינני רואה שום שייכות בזה למי שאינו אנ"ש.

וכובעי עגלון?
הגרטעלים צרים או רחבים?

כי באמת חב"ד היא החסידות האחת שאיננה ממתינה שתנסה להצטרף אלא מנסה לצרף אותך, בכל מקום ובכל זמן. כשעלון "קרוב אליך" מנסה להלך בין הטיפות ולהיות גם עם וגם בלי, גם להעביר שיחת פויקע סופר קוקניקית-רוחניקית וגם התוועדות ליובאוויטש של רב כפר חב"ד (או דמויות אחרות שכשלעצמן במקרים רבים חורגות מהזרם ואינן באמת שיקוף אמיתי, מהרב שטיינזלץ ועד אברהם פריד), אני חש שמשהו כאן לא תקין. כי מביאים מישהו ואז לא באמת שומעים אותו, אלא מנסים להלביש אותו בבגדי שבת שאינם ארון הבגדים שלו. גם אם בישיבה גבוהה סרוגה, או בחברותת גבעות, לומדים שיעור תניא, אין זה תומכי תמימים ואין זה בשום אופן הרעיון החסידי של בעש"ט או אדמו"ר הזקן. אפשר אולי לטעון שכך סיבבה ההשגחה, שלפחות בארץ הקודש יפוצו המעיינות בחיבור לתורת הארץ הטובה החדשה, כשבברוקלין זה בסדר שיהיה עדיין המבטא והדגש המקורי של החצר וכ"ק האדמו"רים השישי והשביעי בשושלת. אבל אני לא יכול להסתדר עם ההלבשה בכוח הזו של איש על רעהו; מחד גיסא של השליח השכונתי העושה נפשות לכל הסדר הליובאוויטשי השלם [וכאן הכוונה למקרים הפחות נפוצים, או אולי פחות ופחות נפוצים בימינו לעומת העבר, ששליח כזה ינסה במפגיע לשנות חינוך לילדים שהוזמנו לתהלוכת ל"ג בעומר, או ירכז סביבו בחורים מהאיזור להתוועדות שבועית לטווח ארוך], ומאידך גיסא של המנטור הרוחני הזמר-היוצר-הפעיל וכדומה בנעלי הבלנדסטון ואדרת הצמר הלבנה, שעדיין מצטט ברוב רגש מ"תורת מנחם". ולמותר להזכיר פרט לכל הנ"ל גם את המשיחיסטים, והם עדיין כאן (אם כי לעניות דעתי בגירסאות המתרככות עם שיני הזמן שאין מי שיוכל להן).

יש את העקרונות, הלימוד, ההנהגות וקבלת עול ויש את העטיפות החיצוניות שבדור האחרון משתנות כל אחד לפי עניינו.

אפשר להיות חסיד ומקושר לרבי בכל רמ"ח ושס"ה בנעלי בלנדסטון, ואפשר להיות יצר הרע בקאפוטע ושטריימל.

לקח שלמדתי בדרך הפחות נעימה הוא שגם לרבנים וחסידים גדולים יש עבודת המידות לעשות, אז יהיה אחד שלא ישנה לו מה אתה לובש אם אתה לומד חת"ת יומי ותהלים בשבת מברכים ואחד אחר שעד שלא תלבש סירטוק אתה לא נחשב חסיד מבחינתו.. אני מעדיפה את דרכו של הראשון ולדעתי העניה זו היא דרכה של ליובאוויטש מאז ומתמיד. זה לא דווקא קשור להיותך חב"דניק אלא לאיפה גדלת, סגנון שכונה/קהילה ומשפחה.

יש את העצה שלך ויש את העצה שלי.

אני ממליץ למי שביקשה את העצה להקשיב היטב למה שהיה לי לייעץ.

אם גרים ביישובים,  הילדים משולבים במערכת החינוך הרגילה כמו כל ילד מהיישוב.  

גם בערים, לא בכל שכונה או אזור יש קהילות חב"ד. גם אם יש בית כנסת של חב"ד.  

חלקם הגדול ממ"ד לגמרי

מה שעד לפני 20-30 שנה היה יהרג ובל יעבור

הרבה ממוסדות חב"ד היו ממ"ד כבר בחייו של הרבי.

ולא זכור לי שראיתי דגל מונף במוסדות חב"ד.

בכל בתי כנסת חב"ד אומרים תחנון ביום העצמאות ויום ירושלים, וכמובן שלא אומרים תפילה לשלום המדינה.

זה שלידי בלי....

ומכירה עוד כמה בלי.

אי אפשר להסיק מאחד על כולם

רוב מוסדות חב"ד תמיד היו ממ"ד, גם לפני 30-40 שנה. לא מניפים דגל ולא אומרים הלל ביום העצמאות ולא חוגגים את הציונות.

אם יש היום בית ספר חב"ד שמתנפנף עליו דגל ישראל זה נקודתי ומסיבותיו של המקום ולא מתאים לדרך חב"ד.

משעשע ששרשור כזה עולה כל תקופה פה בפורומים כבר כמעט עשרים שנה

זה אומר שהם כפופים לפיקוח ממ"ד ואני מנחש שבלימודי חול מלמדים גם חלק מהספרים הרלוונטיים שמתאימים להם.

לא שהם ממ"ד במובן הפשוט שלו.

או תערובת

אין כלל לדעתי,

יש הבדלים תפיסתיים וערכיים מסוימים, אם את מוכנה להתפשר על חלק זה אפשרי אם גם הוא מוכן, אבל אם את רוצה שהוא יהיה כמוך כנראה שלא יצליח כי הבדלים גדולים דורשים ויתור משני הצדדים

בהצלחה רבה!

דת"ל יותר מתרפס (בכאב אני אומר) מאשר חבדניק שלא מפחד מאחרים כ"כ.

חב"ד ודת"ל יכולים להשתלב ממש טוב. אפשר לראות ברמת גן / עוד יוסף חי/מגדל העמק וכו'

וליום יום בבית.

ההתאהבות עוברת ואחרי זה נשארים שני אנשים לחיות אחד עם השני. קודם כל מידות טובות, כבןד והערכה אחד לשני ודרך חיים שבה שניכם מסכימים עליה מתוך בחירה חופשית ולא כוויתור על העצמי.

בעיקר יש מנהגים שונים בחבד שיכולים להיות טובעניים יותר או מוזרים למי שלא רגיל (ויש שאפילו מוזרים מאוד, הייתי פעם בתפילת שבת בחב"ד וזה היה הלם עבורי) . כנ"ל חינוך הילדים

פערים דתיים - כשבן הזוג הופך להיות חבדניק - שירת מלאך

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד