ואז כשהוא מגיע תהיי פנויה יותר רגשית...

לפעמים אני יושבת קצת על הספה, אבל כשהו נכנס אני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי ונעמדת לקבל אותו

ואת עם אוזניות ותוך כדי מארגנת את הבית והילדים.

במיוחד אם הוא עושה סידורים בדרך לבית, ואת האמת גם לי לא נח כשהילדים מסביבי...

מחליפה מוחין ובאה לשבת איתך

ועלבון

אבל לא חייב רק הומור, אלא לדבר בצורה שמקלילה ומעבירה מסר ברור

עוד דוגמאות אם את רוצה: (הכל מהמציאות המקורית שלי . )

חיים שלי התגעגעתי אליך! המח שלי פירה, אני מרכיבה את עצמי מחדש כמה דקות ובאה

מאמי, מה נשמע? איך התגעגעתי אליך! חיכיתי לך שתבוא כדי שנדבר, אתה יכול לעזור לי רגע בx בזמן שאני מתאווררת כמה דקות?

זה נשמע יותר טוב מ- מחילה בעלי אין לי כח לדבר עכשיו

או מ- סליחה אני לא יכולה להכיל כרגע. למרות שגם אלה ניסוחים מכבדים שיוצא לי להגיד, וזה בסדר. אבל הלאו הכי הוא לכבד את הצורך שלך וגם את שלו, בלי ליצור תחושת דחייה.ולא להגיע למצב שאת מתפוצצת כי את מנסה להקשיב כשלא הא לך ומרגישה שהוא לא מכבד את הצורך שלך

אם זה לא מתאים לך ומרגיש לך מעושה _- אפשר פשוט להביע את הצורך בצורה חותכת

אני מבינה שאתה רוצה לדבר ולספר, אבל אני לא מסוגלת להקשיב כשאתה נכנס בשיא העומס. אני רוצה שנשב לדבר, אבל צריכה פניות לזה. 

אצלי לפעמים אני מרדימה את הילדים ונשארת איתם בחדר עוד קצת כדי לקחת אוויר ולהחליף דיסקט

בהצלחה עם זה!

"מזג האוויר פה סוער במיוחד היום..."

וכך הוא ידע שברגע שהוא חוזר הוא צריך לקחת ממני את התינוקת הבוכה ולהרגיע ילדים רבים ולקלח ילדונת מלוכלכת...

אחר כך באמת שנינו התפנינו לספר על חוויות היום.

משהו כזה אפשרי אצלכם?

בכל אופן - יכול להיות שבעומק הקושי שלך יושב על משהו אחר?

אני גיליתי על עצמי/על עצמנו פעם שמפריע לי שלבעלי יש הרבה סיפורים לספר לי על מהלך יומו, כי הוא מסתובב ב"עולם", ואילו אני "תקועה" בשבלונה השגרתית של הבית, וגם בעבודה שלי אני לא פוגשת אנשים... (הסיפורים המעניינים שלי הם סיפורים מהפורום😅🙈)

וזה באמת היה לי קשה, ועדיין קשה לי עם זה לפעמים... אבל כשזיהיתי את זה למדתי להבין את עצמי ולפרגן לעצמי - ומתוך כך גם לו, ואולי אפילו ליהנות מזה שהוא נותן לי פתח ל"עולם"... (ועם זאת למדתי גם למצוא נקודות מרתקות מה"שגרה" שלי כדי לספר לבעלי, וגם להעריך את עצמי למרות היותי אשת בית...)

אולי הנקודה הזו פוגשת גם אותך?

אצלי זה קצת יותר חריף...

הבעיעה שאם הוא נכנס אחרי כזאת הודעה, הוא בא קצת קרבי-

מי מפריע לאמא? למה אתם לא מתנהגים יפה?

ככה שלפעמים אנ מעדיפה כבר להסתדר לבד...

ויש משהו בזה שאני קצת מקנאה בפעילות שלו במשך היום, אבל גם כשאני עובדת לא קורים לי דברים מעניינים... 😅

מצד שני באמת לא מעניין אותי מה קרה לו ומי אמא לו מה כשאני גדושה עד הגרון מההתנהלות שלי במשך היום

מציעה לנסות משהו כזה: 

ברגע שהוא חוזר הביתה את שואלת במאור פנים ובמלוא ההתעניינות: "מה שלומך? איך אתה מסכם את היום שלך בשתי מילים?" כך גם תתני לו את האפשרות לשתף וגם תצמצמי את השיתוף, שלא ינחת עלייך עם סיפורים שלמים.

אבל הכי טוב שתפתחי את זה בכנות מולו בזמן רגוע, ספרי לו מה שכתבת פה, ונסו ביחד למצוא פתרונות...

שלא יעלב

כאילו לראות את אשתך כותבת עליך דברים לא משהו בפני כולן... אפילו שזה אנונימי ..

רק פשוט תשתמשי במילים שכבר ניסחת בשביל ההודעה פה

השעות הכי הכי מאתגרות ביום זה השעה שאתם נפגשים.

מה שנשמע לי, זה שמצד אחד את צריכה מיד הסרת אחריות, ניתוק ומנוחה. זה כל כך הגיוני!

אבל גם הוא מגיע מיום עמוס ומיד מקבל לידיו, נשמע שדי בדרישה, את כל המהומה המתוקה אולי הוא בעצם צריך הכרה בזה שגם הוא עבד והתאמץ, ושגם לו מגיע רגע מנוחה. ויוצא שהוא מקטר לך את תלאות היום ומפריע למנוחה שלך.

אולי אם תוכלי לתת לו את ה5 דקות קפה לבד בלי משימות ודרישות, הוא יוכל לתת לך את המנוחה שלך בלב שלם.

ואחר כך שיספר מה היה, אבל כבר נתת לו את ההכרה שגם לו מגיע קרדיט על העבודה וגם לו מגיע רגע מנוחה. מניחה שיהיה פחות דחןף לו

אני צריכה להזכיר לעצמי מידי פעם שזה לא שהוא בא מנופש...

הוא עבד ולמד וסחב והטלטל בדרכים...

ועל פניו אני "רק" הייתי עם הילדים, כיבסתי, בישלתי, חיתלתי, קילחתי וכו...

אז אני יודעת שגם אני וגם הוא עובדים ולא נחים.

בואי נגיד שהייתי שמחה שקודם אקבל את ה5 דקות שלי ואח"כ להתייחס,

אבל אני מבינה שאני צריכה כאן שינוי.

מקווה שאני מסוגלת לזה.

לא רק על עצמי

כי גם הוא קיים

ושניכם זקוקים למשהו במקביל

זה הגיוני שאת זקוקה לעזרה עם הילדים 

אבל אם את עוצרת לרגע

ורואה אותו...

את יכולה לנשום רגע ולהגיד לו איהז כיף שבאת..בטח היה לך יום ארוך! רוצה קפה? אשמח שתלך להתאושש קצת איהז רבע שעה..

מגיע לך!

(הכוונה היא לסכם את זה מראש-שכשמגיע הולך לרבע עשה לנוח ואז מגיע לעזור ..ואת קצת מתאווררת..)

למה לא הפוך?

האמת מסיבה פשוטה כי את לא רוצה רק רבע שעה להתאושש..את רוצה לנוח יותר זמן משמעותי

הוא חזר מבחוץ ולרובנו יש צורך בכמה דקות להתאפס עד שנכנסים לעניינים וטיפה מתרעננים ומקבלים כח

לגיטימי גם שאחרי שהילדים נרדמים יהיה זקוק לעוד זמן קצר לעצמו

ומול הצורך לשתף- אכן יתכן וזה ביטוי ל' תראי גם אותי'

ואם ירגיש שאת רואה הדחף לשתף מיד ובעודף ירד.

וגם כן לדבר את זה אפילו שכבר דיברת

אבל ממקום שלא מחפש לקבל רק לעצמו אלא מתעניין גם בתוושות שלו ומה הוא זקוק 

כשהשני מרגיש שמקשיבים ןרואים אותו- יש לו קשב ויכולת לקבל

וגם כל השאר...

צריכה לעבד את זה קצת עם עצמי. תודה!

כששני עומסים נפגשים אין מה שיחזיק אחד את העומס של השני..

מה עם להוריד שניה את העומס?

לקבל אותו בחיוך ובשמחה ולהגיד לו שממש תשמחי לשמוע אותו, רק את מבקשת כמה דקות/חצי שעה מנוחה כדי שתהיה לך פניות לשמוע אותו בסבלנות ולא בקוצר רוח?

נשמע שהוא מחפש את ההקשבה האמיתית ולכן ישמח להצעה כזאת.

להגיד לו שאת רוצה באמת להקשיב ולכן תיהי יותר מרוכזת ויהיה יותר כיף שישתף כשתשבו יחד על כוס קפה אחרי שהילדים ישנים

אנחנו מדברים אחרי ההשכבות עוד הרבה, זה הזמן שלנו ולרוב יש לנו על מה לדבר ובכיף.

הבעיה ששנינו צריכים את הזמן מפגש- הוא לפריקה ואני למנוחה.

וזה לא ממש מסתדר ביחד.

אני באמת צריכה לעבוד יעל זה.

זה לא תמיד ככה, אבל לאחרונה אין לי סבלנות אפילו לעצמי וגם כל הצהריים עם הילדיםץץץ

הגדולה שלי בכלל חופרת...

אני פשוט רוצה ש-ק-ט!

וזה לא אשמתו שאני מצפה ממנו, פשוט יוצא ככה, כי הוא הכי נגיש...

אצלי לפי צורך אחרי ארוחת צהריים שמה להם סרט של 20 דקות/חצי שעה  ומנמנמת על הספה לידם.

פעם נורא התנגדתי למסכים.

עכשיו מבחינתי התועלת שאני מפיקה מזה עולה על ההפסד שהזמן מסך נותן מבחינתי.

אבל אולי גם אפשר למצוא פתרונות יצירתיים אחרים שיאפשרו לך לנוח להתאושש ולקבל כמה דקות של שקט.

אולי לנשים פה יהיה רעיונות. מה הגילאים?

יוצאת לאיסוף ברבע ל1, מגיעה הביתה ברבע ל2 בערך.

ואז- א. צהריים, שיעורי בית, קצת משחקים או יצירות. (אניבינתיים שוטפת כלים, מתקדמת בכביסות וכו)

לפעמים הם רבים קצת וזה גם סוג של תעסוקה.

כמעט כל יום יש פה אפיה- עוגיות או לחמניות,

א. ערב, מקלחות והשכבות.

לפעמים אני נכנסת לחדר עם כוס תה ומבקשת שלא יכנסו אחרי- לרוב זה לא עובד, במיוחד עם הקטן. (יש לו מזל שהוא חמודדדד!)

הגילאים? 8, 7, 5 וחצי, כמעט 4 ו1.3

שרק יהיו בריאים...

כמעט כל יום אפייה? ואוו.

אפשר אולי להגדיר מראש שהקטן נכנס איתך לזמן הזה ויש לו תעסוקה מושכת ממש לעשר דקות האלו ששמורה רק לזמן הזה? קצת כמו קופסת הנקה..

או אולי שיתנו לו את זה האחים הגדולים.. מה שנכון לך יותר 

להיות עם הקטן זה לא לשבת שניה... שיהיה בריא, פותח ארונות, מרוקן מגירות... חיימשלי.

לפעמים אני שמה אותו בכסא אוכל עם דגנים, זה ה"בייביסיטר" שלי

יש לנו ממש אותם גילאים, זה באמת קשה. 

גם אני נמצאת איתם כל הצהריים בלי צהרון ובערב כבר מאבדת את זה... אז אני מנסה למצוא זמן בצהריים להכנס לחדר סגור, לפעמים עוצמת עיניים, לפעמים רק פשוט מנקה את הראש בפלא' כך יותר קל לי . אני מבקשת מהגדולים שיהיו עם הקטנים ולא יפריעו לי, לפעמים זה מחזיק אפילו חצי שעה, לפעמים בקושי חמש דק' 🫢 

עם התינוק - אין לו זמן שהוא ישן/ נח? אולי אפשר לתת לגדול להיות איתו 15 דק'. לסגור דברים מסוכנים. זה ממש קשה ברצף איתם בלי הפסקה! 

את אוהבת אותו ככ ולכן קשה לך שדווקא כשהוא מגיע זה הזמן שאת בדיוק הכי בעומס ולא פנויה וזה מבאס אותך כי את אוהבת אותו ובא לך לשמוע אותו ולנסות למצוא פתרון ביחד..

אצלינו לדוגמא הפתרון שהלך הכי טוב זה שאמרתי לו שאני משחררת אותו לעוד חצי שעה וככה הוא חוזר אחרי איזשהי רגיעה וגם אני הספקתי להשכיב את כולם ולנוח (מאז הלידה האחרונה מרדימה את הבנות ואחרי הסיפור והקריאת שמע נכנסת למיטה לחצי שעה/ למקלחת., גילתי שככה גם אין להם לאן לצאת כי הבית חשוך ומשעמם אז הם נרדמות מהר יותר וגם אני מספיקה להתאושש.

אבל יש מלא סוגים של פתרונות כמו קביעת שעה מסוימת (לדוג שלושת רבע שעה אחרי שהוא חוזר) שאז אתם מתיישבים ותשמחי לשמוע אותו אבל עד אז לאף אחד אין צפייה ושניכם מנהלים את מה שנשאר בבית ואפילו אולי מבפיקים לנוח קצת ולהתאושש..

בסוף ההרגשה שנותנים ברצון להקשיב ולתת פשוט בסוטיאציה שתהיה נכונה כבר פותח מקום בנםש להקשיב ולמצוא פתרטן😀

רק צשאני מחכה שהוא יגיע כמו אוויר לנשימה,

אז לתת לו עוד חצי שעה? וואוו קשוח לי

אתם נשמעים כאלה מתוקים (מקנאה בקטע טוב ❤️) מדברים בךילה אחרי שהילדים ישנים. ושהןא רוצה פשוט לפרוק לך

איזה חמודים אתם. נשמע ממך כהז רצון מהמם להיות בשביל עצמך- שזה חשווןב- וגם לתת את המענה בשבילו

בטוחה שבע'ה תמצאו מה שטוב לכם!! 

❤️

שעכשיו את יושבת לשתות משהו חם להירגע וכמה דק' את איתו בקשב

עבד יופי.

עכשיו נראה אם גם ביום רגיל זה יעבוד...

תזכירי את זה כמשפט קבוע זה יתפס כהרגל

אחרי המעשים נמשכים הלבבות

שבוע טוב!!

אבל ממש חשוב שתגידי לו מה שכתבת פה. אני מאוד אוהבת אותך ורוצה לשמוע מה עובר עליך. פשוט כשאתה חוזר אני בתוך הבלגן עם הילדים וזה ממש מצ'יף אותי. כדי להקשיב לך באמת בלב מלא אני זקורה לזה שאתה נכנס הביתה נגיד שלום, נשיקה או כל מה שאתם נוהגים. אני אכנס לחדר לרבע שעה לאפס את עצמי ואז יתפנה לי הרבה מקום בשבילך בלב. אני אומרת לך את זה כי אתה יקר לי והקשר שלנו חשוב. ולכן אני רוצה להיות בפניות מלאה אליך. ואתה מדבר איתי לפני שהתאפסתי אני ממש מוצפת מהילדים וזה מצ'יף אותי יותר.

  רוב הסיכויים שזה יעבוד. ואם לא אז תזכירי לו בעדינות. יקר שלי אתה יודע מה זה ממש מעניין אותי אבל אני זקוק  רגע לפנות עומס כדי שאוכל לחזור להיות איתך. זה בגלל שאני אוהבת אותך ורוצה בקשר נקי איתך בלי מטענים שיכנסו ביננו.

ומזמינה אותך גם לחשוב האם הצורה שבה הןא משתף מכבידה עליך. האם הוא מספר לך הרבה על דברים שלא מעניינים אותך על אנשים אחרים? ספרי לו שמעניין אותך מה עבר רק עליו. קשה לך שהוא מתלונן? ספרי לו שאת צריכה שיעזור לך לשמור על אנרגיה גבוה ושתשמחי לשמוע במה הוא הצליח היום וכו.

ככל שתהיי כנה עם עצמך ואיתו ותדברי יותר בצורה רגשית מה זה גורם לך להרגיש, ואיפה גם לך יש צורך או גבול יש יותר סיכוי לקרבה כי תרגיש שזה לא הופך למטען בינכם ולעול ושהוא רואה גם אותך. 

על חשבון הזמן האינטנסיבי עם הילדים.

חשבתי פתאום, אבל אולי זה אותה פונקציה כמו טלפון אז תראי אם שייך, אולי כשהוא יכנס הביתה הוא יקליט לך בוואצאפ את הסיפורים החופרים, את תקשיבי בהזדמנות (או תתני לזה לרוץ בלי ממש להקשיב), וזה יתן לו את המקום הזה של לפרוק לך אבל בלי שזה עכשיו להנחית עליך בזמן הרגיש הזה. אולי אפילו מהדרך אם זה לא מידי כמו טלפון (זה נשמע שזה כן..)

בכל מקרה, באמת לא פשוט, ובאמת זמן רגיש לשניכם, ובאמת דורש תכנון ותיאום ציפיות משותף וגם ניסוי וטעיה איך כן אפשר להכיל את שניכם. ואגב, זה מוכר ונורמלי מאוד שזמן המפגש הוא נפיץ. ודורש התנהלות חכמה. בהצלחה רבה! 

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר