סיטואציה ככ לא פשוטה

והקריעה בינה לבין שאר הילדים כואבת

אחותי תשמרי על עצמך...תהיי קשובה לכוחותייך ❤️❤️❤️❤️❤️

נשמע ממש ממש קשה.

אפשר להגיד לך מזל טוב?

אל תייסרי את עצמך יקרה, רק עכשיו עברת את הלידה... לנסוע אחרי לידה עם כאבים כאלה זה כבר מאמץ גדול מאוד וראוי לשמו.

בע"ה היא תהיה בסדר והכל יהיה בסדר. 

תעדכני!

קודם כל דבר ראשון את אחרי ניתוח גם אם לא היה אשפוז לפני ופגיה אחרי ,עצם הלידה בניתוח דורשת החלמה והתאוששות יותר ארוכה.

אז א תכניסי לך לראש שאת אלופה ששבוע אחרי לידה את ככה מצליחה לתמרן בין בית לפגיה.

ב. לא יודעת כמה רחוקה הפגיה מהבית שלכם אבל אני חושבת שיש בחיים הרבה תקופות שצריך לעשות סדר עדיפות מחדש גם אם זה כל חודשיים תעדוף חדש,ילדים ומשפחה זה דבר דינאמי והגיוני שהתעדוף יהיה דינאמי.

בעיניי תינוקת שנולדה זקוקה לאחד ההורים שלה כל יום לידה.

אפשר להסביר לילדים את המצב כמובן בהתאם לגיל ,יש לך גם חצי מהדרך דווקא בגלל האשפוז את יכולה לומר כמו שאמא הייתה מאושפזת הרבה זמן ובסוף נולדה התינוקת החמודה,כך גם עכשו התינוקת החדשה צריכה עוד קצת ביח ואמא איתה ועוד מעט נבוא הבייתה כולנו .

אין מלונית אחרי לידה בביח שילדת ? כך גם תוכלי להיות קרובה אליה וגם להתפנק ולנוח.

וכמובן שהילדים יבואו לבקר אם ניתן/לפנק במתנות

אני בטוחה שכמו כל משפחה שחווה לידה טבעי ונורמלי מאד שאמא קצת פחות נוכחת אחרי הלידה.לדעתי ורק לדעתי אם הילדים ככ חשובים לך כרגע הנסיכה שנולדה במקום הראשון

בהצלחה

בהחלט נשנה את המינון ובעלי נרתם לזה אז זה יהיה קל יותר עכשיו

תודה על ההכלה והחיזוקים הייתי צריכה את זה!

גם אנחנו עברנו בפגיות 4 ילדים. 

האחרונה הייתה עוד שבת אחת אחרי שחזרנו, הצוות הפציר בי לקבל חדר ולהישאר איתה בשבת כי אולי תשוחרר במוצש, אני שכבר הייתי מאושפזת שבוע קודם כבר לא יכלתי להסתכל על המחלקה ורק רציתי לחזור הביתה, למיטה, לילדים (בבית היה מתוק בן שנה) , גם הייתי אחרי קיסרי חירום

אחרי המון המון התלבטויות החלטתי לחזור הביתה לשבת ולעשות מה שטוב בשבילי כרגע, היא עוד תינוקת לא ממש מבינה וגם בטח שלא תזכור את זה. אנחנו אלה שנזכור את החוויה לטוב או לרע. וזה הדבר הכי טוב שיכלתי לתת לעצמי באותו השבת. קצת שקט, מנוחה וזמן איכות עם הילדים.

אז יש כאלה שיגידו ככה ויש שיגידו ככה, תעשי מה שטוב ונכון לך, כאמא, כאישה , כרעיה. 

שתשחרר מהר ותתחילו להנות ממנה ומכולם בבית 🙏

כי המצפון כ"כ עובד שעות נוספות.

והנה את באה  ואומרת לה שזו ההחלטה הטובה ביותר שעשית..

מקווה מאוד שהפותחת גם תאפשר לעצמה מה שהיא יכולה. 

איזה קטע שאצלי זה הפוך. אני מפחדת לחזור מביה"ח הביתה. להתמודד עם הקטנים+תינוק חדש וכל הגוף שהשתנה אחרי הלידה.

אבל מהחוויה שלי, שמדובר על פגיה, זה קצת שונה.

לי היה ממש קשה להיות כ"כ הרבה זמן עם הקטנה בפגיה. לראות אותה פצפונת כזאת, מחוברת למכשירים שכל הזמן מצפצפים (גם של הילדים האחרים בחדר שהיו מאושפזים), מישהו אחר שמטפל בקטנה, ותחושת חוסר אונים 🥺

רק רציתי לחזור הביתה, למקלחת שלי, למיטה שלי, לאוכל שלי, לבגדים שלי, ובעיקר- לגדולה שלי. 

לכל זה תוסיפי אי וודאות לגבי המצב של הילד, מתי ישתחרר וכו'.

אנחנו רק חיכינו להשתחרר כבר ולהגיע הביתה 

גם הקטנה שלי הייתה מאושפזת בפגיה, וזה באמת סיטואציה לא פשוטה.

מאוד הגיוני שתרצי ותצטרכי להיות בבית.

אני חושבת שזה מאוד חשוב לנפש שלך, לעשות מה שמתאים ונכון לך, להגיע אליה עם כוחות מחודשים.

בעז"ה שהיא תשתחרר בקרוב!!

תודה על הנירמול!!! אנחנו באמת לקראת שבת ונורא חוששת מההחלטה להיות בבית ואיך אתמודד עם זה נפשית אבל אחרי התגובות שלכן קיבלתי הרבה הרבה כוח וממש הרגשתי את החיבוק שלכן שכל כך צריך עכשיו

כי מי שלא בתוך זה לא יבין

כמה טוב שיש אתכן

תודה רבה!!!

🧡🧡

עם בעלי. כלא הסתדר עם הילדים או שהייתי עייפה ומותשת אז בבית.

כי שבת זה דיכאון להיות לבד בלי טלפון ובלי תעסוקה נוספת

אצלי שבת לא אופציה בכלל כי לא מצאתי דדירה בקרבת הבי"ח , ואני לא אשאיר את הילדים עוד שבת בלעדינו (עברנו כמה בגלל האשפוז)

וכי אני גם ממש צמאה לשבת ביתית

אני לא יודעת כמה זמן עוד תיהיו מאושפזים בפגיה, אבל את צריכה כוחות להמשך. הקטנה שלך צריכה אותך במיטב, בזמן שאת שם וגם כשהיא תשתחרר, בעז"ה.

והיא מרגישה אתץ האהבה גם מרחוק.

כל הכבוד שאת מקשיבה לשכל אפילו שברגש זה ממש קשה

אני בטוחה שהאחיות יטפלו בה נהדר ותחזרי אליה עם כוחות מחודשים

שולחת לך חיבוק חם. 

יש לי ממש דמעות לקרוא אותך.

איזו סיטואציה קשה ושברירית... 

את גם אחרי לידה סופר קשוחה

וגם לראות אותה כזאת חסרת אונים ובודדה...

ולדאוג לה.ולדאוג לילדים בבית,.והנסיעות....

אמל'ה!!! 

תנסי כמה שיותר לדמיין אותה תינוקת מתוקה צוחקת בקול, זוחלת , עושה בלאגן בבית כולם צוחקים ממנה. תדמיינו אותה ילדה שובבה, מצחיקה, רצה ומלאת חיים. 

תזכרי שזה זמני. זמני. זמני. 

הכל יעבור!!

המון המון כוחות! , 

מקווה שתכף הכל מאחוריכם בע''ה. בריאות ונחת. ממליצה לבקש כמה שיותר עזרה מכל מי שאפשר. 

תודה רבה!! מהקרובים לא הרגשתי כזאת הכלה וואו

תתפללו שבאמת יישאר לי כוח גם להמשך ושהיא "תפצה" אותנו הנסיכה ברוגע ובגדילה טובה ובריאה

קשוח קשוח אבל כל מילה שלכן זה כוח

❤️

תחזיקי מעמד עוד קצת...

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר