תכננו לספר להם בקרוב, ומציפיה ממש גדולה לספר להם פתאום לא באלי לספר בכלל.
אני מרגישה עם הגיסות שלי שרק אני הצד שתמיד משתף בדברים אישיים ובכללי בחיי(בלי קשר להריון), והן כמו בונקר, רק שואלות שאלות ולא מספרות על עצמן כלום!!
אחת האחיות שלו יוצאת לדייטים וזה נשמע שהיא אוטוטו מתארסת עם אחד שהיא יוצאת איתו, והיא מעצמה לא אמרה לי כלום!!אני יודעת מחמותי, ממש לא ממנה. כשניסיתי לשאול ולהתעניין זה היה נראה שהיא ממש לא רוצה לשתף אותי וממש נפגעתי ונסגרתי. כי בשביל קשר טוב צריך ש2 הצדדים ישתפו, זה לא נעים תמיד להיות זו שנפתחת והצד השני בכלל לא.
ובכללי, גם נפגעתי בשם בעלי,שהיא כל הזמן מתקשרת לגיס להתייעץ על הבחור הזה ובכללי על בחורים ודייטים, ועם בעלי שהוא אח שלה בכלל לא,וגם ששואל בקושי משתפת, וזה ממש כואב לי. בעלי לא אחד שנפגע מאף אחד חוץ ממני, אבל אני הרבה פעמים יכולה להיפגע במקומו.
כי מילא הן יותר משתפות את האחות, יותר עוזרות לה עם הילדים, לפני פסח, נותנות לה מעשרות ולא יודעת עוד מה, אבל גם בקטע של לשתף אתן הולכות לגיס? זה ממש פוגע, בעלי בן אדם חכם וסופר אינטליגנט ומקורקע, לא הבנתי באיזה קטע. ואנחנו סופר מארחים אותם והכי מנסים להתייחס ולפנק במסגרת שאפשר. במקרים כאלה אני מבינה עד כמה אני צריכה חברות טובות, חברות נפש כדי שפשוט לא יהיה לי קריטי כל כך הקשר עם הגיסות, אבל חברות נפש לא כזה קל למצוא, זה אחת ל למרות שאני בן אדם נורא חברותי ופתוח.
תודה על המקום לפרוק, ואשמח לעצות!
