איך שומרים על סדר עם ילדים קטניםאמא בעבודה

אני אשמח לטיפים וכללי אצבע אם אפשר להגדיר את זה לתפעול בית עם מספר ילדים קטנים.

איזה משימות מתאים לבקש בגילאי 7-8 ומטה.

ואיך אתם מצליחים לגייס אותם למשימות.

 

אני מרגישה שכל הזמן הבית מתנהל בבלגן. מתקשה להטמיע הרגלי סדר וניקיון יש פעמים שמשלימהעם הבלאגן והלכלוך ויש פעמים שממש מרגישה קושי לתפקד בין ערמות הבלאגן בכל פינה.

הקושי הוא לא רק מול הבלאגן אלא גם מול בעלי והילדים אני מרגישה במאבק תמידי בתחזוק הבית.

לבעלי אין הרגלים של סדר וניקיון. הוא לא רואה בזה מטרה שמצדיקה השקעת אנרגיה מבחינתו הוא ישים מוזיקה להרגע בסוף היום וזה מספיק גם אם הכיור והשולחן עולים על גדותיהם.

 הוא השתפר מאז שהתחתנו אבל המשימות מתרבות ותנאי השטח מאתגרים יותר כי נמצאים פחות בבית הילדים במסגרות עד מאוחר שנינו עובדים במשרה מלאה בחוץ ואין שום איפוס של הבית.

כמה שאני מנסה לגייס את הילדים והבעל לאיפוס יומי או שזה מחזיק בדיוק שעה או שזה דורש כל כך הרבה אנרגיה שאני מרימה ידיים.

הבית קטן עם הרבה חפצים וזה עוד מאבק כל הזמן לזרוק. ומציף תסכולים כי אנחנו גרים בשכירות הרבה זמן ולוקח לי זמן להתחבר לבית לא כיף לי לסדר.

 

זה נורמלי לנהל בית עם ערמות כביסה. וחפצים כל הזמן מסביב? 

כשמזמינים אורחים הבית מאורגן ומסודר וזה נראה פשוט לתפעול אבל תוך שעה אין סדר עד שחייבים שוב.

יש דברים שאין לי מקום בשבילם כמו כביסה נקיה או ניירות מסמכים ציורים וזה תמיד מגיע לשולחן ולספה.

 בסלון. יש דברים שיש להם מקום אבל איכשהו הם לא חוזרים לשם סוג של הרגל רע שהתקבע בבית.

ואולי הציפיות גבוהות? אני קורסת בערב בלי כוחות ובלי מוטיבציה לארגן אץ הבית. מרגיש לי שזה המקום לגייס את הילדים כי בעלי פחות מגוייס לעניין. אבל לא מצליחה.

יש לי עוזרת פעם בשבוע אבל זה איפוס כללי ולא יסודי ומחזיק יום אחד עד שבת.

החלק הכי חשוב לדעתיהמקורית

הוא אובר חפצים

בית מסודר יכול להיות כזה, כשמתקיימים 2 תנאים:

1. לכל חפץ יש מקום ייעודי

2. מקפידים להחזיר את החפצים למקום שלהם

 

אם הכביסה לא מתקפלת וחוזרת לארונות, ברור שהיא תיצור בלאגן ותניחו אותה איפשהו

כנל לגבי כל דבר אחר

 

הרבה יותר קל לגייס ילדים לעזרה כשהם יודעים איפה כל דבר אמור להיות. אם הם לא יודעים, זה הופך את זה למסובך עבורם וגם עבורך כי הם יצטרכו אותך כל הזמן כדי להגיד להם

אני מזדהה עם הפותחתמקופלת

תמיד יש דברים שאין להם מקום..

יצירות גדולות של הילדים שלא נעים לזרוק לידם, אז מחכים כמה ימים ובנתיים זה עושה גם אווירה של בלאגן..

ילקוטים במהלך השבוע (בסופ"ש ובחופשים אנחנו מכניסים בארון תלייה, אבל זה לא פרקטי ככ כל יום לעשות את זה)

כביסה נקייה שלא מקופלת -- גם , לא מצליחים לקפל כל פעם. תמיד יש ערימות, כי בדכ הכביסה מגיעה בכמה מכונות (הרי מופרדת לפי צבעים, ואז גם נוצר עומס)

 

וזה בלי לדבר על ארוחות שצריך לתפעל. או משהו שבטעות נשפך על הרצפה ..וזהו כבר יש אווירה של בלאגן, שזה פשוט מרגיש מרדף.

 

וכמובן שכל שאר הדברים שניסיתי לסדר ולארגן להם מקןם, חזרו להיות מבולגנים...ואז כל פינה יש בה בלאגן..

רעיונותהמקורית

ליצירות של הילדים שמרתי תיקייה של שנה שעברה מהגן. היא מתמלאת (ככה כותבים? @מתואמת ), זורקים

לתיקים ומעילים יש מתלה מאחורי הדלת בחדר. גם התיקייה תלויה עלייה. תיקי בית ספר לא רלוונטי לתלות כי הם כבדים אז מניחים בקיר פנוי בתוך החדר

 

כביסה לא מקופלת - יש לי 2 סלים גדולים שיש בתוכם כביסה לא מקופלת. לא אשקר גם אצלי יש שבועות שלא מקפלת, אבל בעלי הטיל ווטו וזה לא יכול להישאר על הספה. אני מסכימה איתו האמת. אז היא נשארת בסלים ולוקחים משם עד שמקפלים

 

ארוחות - אפשר להשתמש בחדפ ככל הניתן/ מדיח. כשנשפך משו על הרצפה, מומלץ לנגב מייד. זה שומר על הרצפה נקייה לאורך זמן ומונע כתמים שחורים שיוצרים אווירה של תחנה מרכזית

את כל הנל עושים אצלנו בבית

 

וכן, זה התעסקות. ואולי יש לי פחות ילדים משלכן, אבל גדלתי במשפחה ברוכה וגם אצלנו השטח הציבורי של סלון מטבח היה פנוי כמעט תמיד כי היו פתרונות לדברים שיוצרים בלאגן

עניין הכביסה אצלי ממש מעיקאמא בעבודה

היו תקופות יותר טובות מרגיש לי שזה קשור גם לזה שנהייתי מותשת מהמהירות שזה מתבלגן יש יותר מבלגנים ממסדרים. כל החזרה למקום זה מאבק כוחות ושאני לבד במערכה על הסדר.

גם גדלתי במשפחה ברוכה אבל לצערי לא היה מסודר אצלינו עד שהילדים גדלו ולקחו אחריות על הסדר.

תמיד זה היה דבר שעושים ביחד ובבית שלי מוצאת את עצמי לבד במערכה.

 

שאלה איפה את שמה את הסלים הלא מקופלים לדוגמא? כי זה או בסלון או בחדר שינה או בחדר ילדים אין לי חדר כביסה.

גם אצלי זה באחד החדרים על הרצפההמקורית

הבן שלי ישן שם

ואפשר ורצוי לרתום ילדים לסדר

הבית דורש תחזוק תמידי, ולא חייב שזו תהיה את. זה שינוי שיכול לקרות, אבל לשנות הרגלים דורשים התמדה ואסרטיביות ותצטרכילהיות על זה בהתחלה. זה גם יכול להפוך לחוויה של משימה- להחזיר 10 דברים למקום/ להחזיר עד שנגמר שיר שתשימי

כביסה האמת גם לא חייב להחזיק ערימות. כנל לגבי הסדר. תקראי לילדים שימיינו איתך וישימו בארונות שלהם כנל (לא חייב מקופל, יש מי שמשתמשת בסלסלאות לקטגוריות כמומחולצות, מכנסיים וכד וזה מקל על הפיזור) 

יש לך עצות מהממות!!אמא בעבודה

ממש תודה על השיתוף.

אני מבינה שבכללית יש לי קושי לתת הנחיות הוראות ולהפעיל אנשים. זו בעבודה אצלי לזהות מה אני רוצה ואיך לבקש ולהנחות.

תודה על הכיוונים. אני יודעת שגם אם לא אצליח לעמוד בכל הכללים זה תהליך לפחות יש לי כיוון ורעיונות שאולי אוכל להכניס לבית.

הרעיון של הכביסה שאני מקפלת הכל מיד בערמות כשמורידה אבל לא תמיד מצליחה למיין למדפים מיד.

העניין הוא שעם ילדים לא צריך בהכרחהמקורית

לתת הוראות בצורה היבשה

ילדים מאוד רוצים לשמח את ההורים שלהם ולרצות אותם, צריך לדעת לרתום ולא לתת הנחיות בהכרח (והסמנטיקה חשובה כי זו בעצם הצורה המנטלית בה את ניגשת לעניין)

יש שוני בין - אני מצווה, אתם עושים  (הנחיה, פקודה)

לבין - בואו נעשה ביחד (הירתמות ופעולה משותפת שיוצרת גם זמן איכות) 

 

ואגב, אולי תבוא גאולה על ידי😅 אבל הרעיון של סלסלאות שייך ל @יעל מהדרום  ול @מתואמת 

 

הרעיון של השיר וכמות הפריטים אני זוכרת שכתבה @אמאשוני 

(סליחה אם לעוד מישהי מגיע קרדיט ולא זכרתי) אני רק ריכזתי פה את דברי החכמה של הבנות

אני למדתי ממתואמת😅יעל מהדרום
אצלי הם במסדרון, מול האמבטיה (ששם המכונה)מתואמת

בעבר שדרגתי את זה לסלסילות בערמות שאפשר למיין לתוכן ישירות את הבגדים לפי ילדים, אבל היום יש םשוט סלסילה לבנין, סלסילה לבנותוסלסילה להורים (שנמצאת בחדר שלנו, שגם סמוך לאמבטיה).

ואני משתדלת לכבס לפי חדרים, כך אני יודעת שכל הבגדים שיוצאים מהמייבש נשפכים לאותה סלסילה.

אם אין לכם מייבש - אז ממליצה בחום. אם אין לכם מסדרון, אז באמת צריך למצוא פתרון אחר...

אין דבר כזה אצלי סלים לא מקופליםמותק 27

כי מראש אני לא מורידה כביסה מהחבל ומניחה בסל....

את הכביסה אני מורידה מהחבל, בגד, בגד ומקפלת ומניחה ישירות על החבל בערימות לכל אחד שלו תוכדי שאני מורידה את הכביסה... כשאני רואה שעמוס לי מידי ואין מקום להמשיך, מתחילה לפזר בחדרים וחוזרת לחבלים בחוץ.. אין טעם להוריד הכל לסלסלה, אחרת, מתי נתפנה לקיפול?? עדיף ישירות לקפל ולפזר..

גם אצלי הכל מקופל מידאמא בעבודה

אשרייך שמצליחה למיין הכל.

מקוצר זמן. לרוב לא מצליחה לפזר הכל. יש שבועות שהכביסה מקופלת בשעת בוקר עם ההתארגנות ליציאה ועד הערב זה נערם על הספה, ובערב קורסת אז מטפלת רק במה שאקוטי.

 

 ובמהלך השבוע מצטבר על הספה ערמות מקופלות לא ממוינות היו תקופות שהצלחתי למיין מיד למדף.

 אבל כבר תקופה ארוכה שכוללת שילוב של עייפות עומס משימות בבית ובחוץ ועוד ילדים.

 

אני ממש הולכת לאמץ את הסלים אבל לשים ערמה מקופלת. אהבתי את הרעיון זה גם מקום מוגדר ולא במרכז הבית וגם הילדים יודעים לשים במדף רק צריכים לקבל ערמה מסודרת.

לא תמיד אפשר לקפל מיד...פה לקצת
כנלכי כל פה

ממש עוזר לי לשמור על הסדר! האמת שמאתגר קצת כביסה ל6 בחורף ולקפל מיד אבל ממש לא נותנת לעצמי לתלות כביסה חדשה לםני שהורדתי ומיד קיפלתי אז חייבת למצוא את הכמה דקות לקפל..

גם אני ככה. במייבש חשמלי אני בבעיהמנגואית

בחורף אני רק משתמשת במייבש

אז אני מבינה שכל פעם שאת מורידה בגדים מהחבלפרח חדש

יש לך מספיק זמן לעשות את זה יחד עם קיפול. 

זה כנראה תלוי מספר נפשות בבית וקצב הכביסות שלכם.

גם אני הייתי עושה ככה בעבר כשהיה לי 2-3 ילדים 

היום אין סיכוי

חוץ מזה שכבר מזמן עברתי לשימוש יומיומי במייבש

אצלי יש יום קיפוליםהמקורית

בדרכ מוצש/ שישי

ועל הדרך מסדרת את ארונות הבגדים

משתמשת כמעט רק במייבש בחורף 

לא מצליחה במהלך השבוע ככ להגיע לזה

גם אצלי גם ככה. בקיץ בדרכ בשישי, בחורף במוצשפרח חדש
וואו! מסדרת ארונות תוך כדי?וואלה באלה

זה אומר שאת גם ממיינת ומוסרת דברים או זורקת או רק מסדרת בנראות?

גם מסדרת וגם ממיינת למסירההמקורית
כמה זמן זה לוקח?וואלה באלה

עשית לי חשק

למרות שאצלי מסודר בקופסאות לפי השיטה של מרי קונדו אז יחסית הסדר נשמר יפה, אבל לעצמי נגיד מאוד קשה לי למסור דברים (אצל הילדים ובעיקר לבעלי אני מוסרת בקלות רבה😅)

אולי יעזור לי כשזה יהיה משהו של על הדרך

אני פחות מתחברת לסידורהמקורית

בקופסאות, אוהבת שהכל מקופל מול העיניים/ תלוי (מלבד גרביים ותחתונים שנמצאים בסלסלאות) 

בגלל שאני מסדרת ברמה שבועית זהלא לוקח הרבה זמן, נגיד חצי שעה 

 לבעלי אני לא מסדרת וממיינת, זה הוא אוהב לעשות לעצמו

אצלי אני נמנעת מאגרנות. מה שאני לא לובשת אני מעיפה ומוסרת, אבל אני אחרי דיוק והשלמה עם סגנון הלבוש ובדרך ליצירה של מעין קולקציית קפסולה, אז יותר קל לי

 

דווקא הכל גלוי בקופסאותוואלה באלה

לפחות אצלי, פשוט מקפלת עומד ולא שוכב

 

טוב חצי שעה זה הרבה בשבילי, אבל תודה על התשובה

כן, אבל צריך לשלוף אותןהמקורית

ואצלי לא כל המדפים בגובה העיניים בגלל שיש הרבה תלייה

 

לדעתי חצי שעה שבועית ( בערך) עדיפה על זמן ארוך של מיון בתדירות נמוכה. וגם יש פחות חפצים שאינם בשימוש בבית, אבל מבינה אותך 

אה כן, אז זה שונה באמתוואלה באלה

אצלי רוב המדפים בגובה העיניים (או נמוכים יותר בשביל הילדים) והתליה יורדת עם מוט כזה.

 

אולי אני אעשה ניסוי בשישי הזה, נראה איך ילך לי

אצל הילדים זה שונה והתלייההמקורית

שלהם גבוהה אבל עדיין מעדיפה שלא יהיו סלסלאות כי הם יבלגנו אותן וישחקו איתן וגם כי שוב, וויזואלית - מעדיפה לראות את הבגדים מולי וגם סלסלאות תופסות יותר מקום ממה שאני מצליחה לנצל בקיפול 

אנחנו מוציאים בגדים יום לפני לרוב

לפחות מכונה אחת או שתיים ביום. 6 נפשותמותק 27

וכן, אין דבר כזה אצלי לתלות כביסה בלי להוריד כולל לקפל את הכביסה שנמצאת בחבל...

וואו את ממש חרוצהפרח חדש

הלוואי והיה לי את הזמן לזה ביום יום

צריך למצוא לזה זמן.. יש פעמים שנניחמותק 27

תליתי כביסה בראשון ועוד לא התייבשה ביום שני.. אז בשלישי אני מורידה אותה כי כבר התייבשה, ורק אז כבר מפעילה עוד מכונת כביסה, אפילו שתיים ותולה אותן, החבלי כבר ריקים והכביסה כבר מקופלת ומסודרת בארונות...  

גם אצלי ככהמאוהבת בילדי

מקפלת על המתקן.

מה שכן- יש לי 3 מתקנים.

אני תולה לפי חדרים (כל מתקן זה חדר אחר) אז יותר קל לי לטפל בכביסה.

מסיימת מתקן אחד- מפזרת ומעוברת למתקן 2...

יפה לך!!אמא בעבודה

כמה זמן בעצם מוקדש לכביסה כל יום? שתי מכונות ביום? או שעושה את זה פעמיים בשבוע?

נשמע לי כמות גדולה של כביסה עם מספר דומה של נפשות מכניסה בין 3 ל4 כביסות בשבוע. 

אני חושבת שזה משנה אם יש או אין מייבש. 

בינתיים כל חורף סוחבת בלי מייבש. בתת מודע יודעת שזה מחייב אותי לקפל ולטפל בכביסה אחרת חוששת שיערם בלי שליטה.

 ברוך השם החורף שלנו יחסית מלא בשמש ומצליחה לעמוד בקצב.

מקפלת הכל על המתקן וגם תולה בצורה שהכי נוח לי לקפל.

אבל אין לי הרבה זמן ביום להתמקד בכביסה.

אז מכניסה כביסה בלילה לרוב כדי שבבוקר אוכל לתלות אם יהיה לי חלון זמן.

 וזה מחכה להזדמנות הראשונה שאני יכולה להוריד לקפל ולתלות ככה חייבת לסיים עם כביסה מקופלת בערמות, אבל כנראה שמשהו בפיזור כבר לא עובד אצלי כהמשך ישיר מה שבקלות מפזרת ותמיד נשאר חלק למיון בשלב מאוחר יותר. 

לא יודעת בדיוק כמה זמן.. לא מדדתי..מותק 27

אבל ברגע שהורדתי בגד, אני מקפלת אותו וממשיכה להוריד את הבגד הבא... כאילו מבחינתי, כבר נגעתי בבגד, כבר הורדתי אותו, אז השלב הבא זה לקפל ולהתחיל ערימה עבור מי שזה שייך לו..  ובדרל מקפלת את יתר הבגדים עד שהחבל מסתיים.... ואז מפזרת וחוזרת לתלות כביסה.. 

נשמע אידאליאמא בעבודה

שתי כביסות ביום זה יפה. 

לרוב יש לי כ10 דק ביום להקדיש לכביסה וגם זה לא כל יום.

לכן מכניסה כביסה בערב וזה מחכה לבוקר או לצהרים של היום הבא ולפעמים גם מחכה יום נוסף.

 

הפיזור תלוי בכמה זמן יש. לפעמים מפזרת מה שמצליחה בקלות ולפעמים יותר דחוף לי לתלות את הכביסה ולהוריד אז מניחה בערמה מקופלת על הספה. 

להוריד כולל קיפול גם אצלי. לרוב תולה כל בגד מתוח וישר בקו של הקפל אז זה די פשוט כבר לקפל.

 

תודה על השיתוף לומדת מכל אחת!

יש כאן הרבה טיפים טובים!

 

מכל התגובות כאן נראה לי שזה גם עניין של הרגל וגם עניין של סדרי עדיפויות כמה להקפיד איפה לא לוותר שלא יצטבר.

 ויש מצבים שצריך ללמוד להרפות ולוותר במודע על חלק מהדברים.

 כדי לא לוותר על ערכים או מטרות חשובות יותר. כמו לשמור על הכוחות לשמור על ההריון או לשמור על הזמן עם הילדים גם עם הדרישות של העבודה. 

נראלי פשוט זו תוצאה של מייבש..מותק 27

יש לי חברה שגם מייבשת במייבש וכל הזמן אומרת לי שיש לה סלסלאות לקפל ולא מבינה איך זה מגיע למצב כזה... 

לדוגמא עכשיו יש לי על החבל כביסה, לא הורדתי אותה כי אין לי כוח הערב, אוריד בבוקר בעזרת ה' ואקפל לארונות. במקביל, אפעיל מכונה של כביסה לבנה של השבת... וכשתסתיים, כבר יש חבל ריק לתלות ואפעיל עוד מכונה למתלה השני הנוסף.. 

וזהו, עד שיתייבשו, אפגוש אותם כנראה בשני/שלישי... כי מחר מרוב הקור זה לא יתייבש, אלא אם כן, אכניס הביתה כשיש מיזוג, ואפילו גם בלי המיזוג, מהחום של הבית יתחמם יותר מהר מבחוץ...

לנו אין מייבש, ועדיין אני לא מקפלת מידיעל מהדרום

לק"י

 

כך שזה תלוי גם במשמעת עצמית/ זמן פנוי וכו'.

 

כן, ככה כותביםמתואמת

לפותחת - @אמא בעבודה 

הכלל הראשון שלי הוא להבין שככה זה בית עם ילדים, ולהשתדל לשמוח בכך שהבלגן נובע מברכה.

הכלל השני שלי הוא איפוס יומי, של המטבח והסלון לפחות. השאיפה היא גם להדיח כלים ולשטוף רצפה (ולנקות קלות שירותים), אבל המינימום הוא רצפה, ספות ושולחן מטבח פנויים.

אני הופכת את זה לזמן איכות עם עצמי - כולם ישנים ואני שומעת משהו מעניין ומרחפת בבית כמו פיה טובה 😇

הכלל השלישי - למצוא מה הילדים יכולים לעשות. מגיל שנתיים-שלוש אפשר ללמד אותם לאסוף צעצועים. מגיל חמש-שש הם יכולים למיין כביסה לארונות. בגיל שמונה (אם אמא לא איסטיניסטית) אפשר ללמד להדיח כלים. וכן הלאה. לא לפחד.

האתגר הגדול הוא לשכנע אותם לעשות זאת... אפשר במשחקים, בשירים, במבצעים, בחלוקת תפקידים, בלוח משימות... (זה דורש שרשור בפני עצמו)

הכלל הרביעי - שיהיה מקום מוגדר לכל דבר, שגם הבעל והילדים מודעים לו.

הכלל החמישי - להרפות כמה שאפשר... אני למשל ויתרתי על כביסה מקופלת. בארונות יש סלסילות, ולתוכן מכניסים את הבגדים בלי לקפל. (עובד עם בגדי ילדים פשוטים). כל אחת איפה שמתאים לה להרפות...

 

ועם כל התורות והרעיונות שלי - גם אני לרוב מתוסכלת נורא ממצב הבלגן בבית אבל אני כבר הגעתי לשלב בחיים שאני כבר יכולה לדמיין את היום שבו לא יהיו פה ילדים קטנים ומבלגנים😃 (ואז לא יהיה לי את מי להאשים בבלגן שייווצר חוץ מאת בעלי ואת עצמי🤭)

 

ומוסיפה עוד נקודה, שקשורה בזוגיות -

אמנם בעלי גם לא טיפוס הכי מסודר, אבל הוא מוכן ללמוד, ובעיקר הוא מעריך אותי כשאני מסדרת ומודה לי.

אולי תבקשי מבעלך שגם אם הוא בעצמו לא רואה את הערך של סדר - שיחמיא לך על ההשקעה שלך בזה, ש"ייראה" אותך בזה...

תגובה מהממת! שומרת לי❤️וואלה באלה
שמחה שעזרתי❤️מתואמת

עכשיו מקווה שהתגובה שלי תעזור גם לי עצמי🤭 (הבית מבולגן אחרי שבת, הילדים החמודים עורכים פה מלווה מלכה רב מאכלים ושירים, ואני אחרי עקירה וחלשה וגם בעלי לא מרגיש טוב... אבל יהיה טוב בע"ה!)

אוי תרגישי טוב!וואלה באלה

אתם נשמעים תמיד כזאת משפחה שמחה ויצירתית

תודה! ברוך ה'מתואמת
לא שומרים...אן אליוט

גם אצלינו יש הרי בלאגן וחפצים, אבל החלטתי שאין לי אנרגיה בסוף יום עבודה לבזבז על זה. יותר חשוב לי לנוח.

הילדים מסדרים את הסלון מהצעצועים לפני שבת ובמוצ"ש (הכוונה מניחים הכל בערמה אחת בצד במקום שלא יראו רצפה 🤭). אם באים חברים זה גם עידוד בשבילם לסדר.

לפני שבת אני מפנה את מה שמצטבר על השולחן בפינת האוכל.

המטבח אני מקפידה יותר, וכשהכיור מלא שמים מדיח, ודואגת לנקות את השולחן כל הזמן, אבל זהו בערך.

יש דברים שמפריעים לי במיוחד, ואז מצאתי סידור, כמו סל ענקי לכביסה נקיה וארגז קרטון לעבודות ילדים שלא יסתובבו בבית. מגירה לכל המסמכים והחשבונות, וכל כמה זמן אני ממיינת אותה.

אני מתנחמת שכשהילדים יגדלו יהיו פחות צעצועים בכל מקום ויהיה יותר מסודר. בינתיים זה מה שיש, ואני לא אבזבז כוחות וזמן שאין לי על זה.

תודה על הנרמולאמא בעבודה

תוהה לעצמי האם זה עניין של סדרי עדיפות כי לדוגמא בשעתיים בקושי שאני בבית עם הילדים עד ארוחת ערב מקלחות וסדר השינה מאוד חשוב לי להיות עם הילדים ופחות מתעסקת עם הסדר בזמן הזה למעט התארגנות לארוחת ערב שמצריך סדר כללי של המשחקים ולפנות את השולחן לאוכל.

יש אצלי תחזוק שוטף בסיסי של כלים שולחן אוכל והחזרה של אוכל וכלים בסיום הארוחה. אבל זה לא משהו שהייתי מארחת ככה. 

 

משחקים אוספים מה ששחקו אבל תמיד יש כאלה שנפלו נזרקו ללא אחריות. ולא מצליחה לטאטא את כל הסלון כל יום לפעמים הם נהיים עייפים ודחוף לי יותר שישבו לאכול בזמן מאשר להתעקש להרים את כל מה שהגיע לרצפה. 

 

יש לי מחשבה שמעבר לרעיונות ישימים שיעזרו לשפר קצת את המצב אולי יש פשוט אמהות שנמצאות יותר בבית ומצליחות להחזיק שגרת ניקיון וסדר כחלק מהמטלות השוטפות בבית? 

 

אולי אני מצפה מעצמי ליותר מידי? כי להיות אמא ואישה עובדת עד 4 וחבורה קטנה בבית ומוסיפה הריונות מאתגרים לתמונה אולי העבודה היא איכשהו לא להשתגע מהבלאגן? או ללמוד להיות יותר אסרטיבית ולחלק משימות לילדים.

 

  

ברור שאת מצפה מעצמך ליותר מדיאפונה

אני חושבת שסדרי העדיפויות שלך ממש בריאים.

אני ממש כמוך,

למרות שעובדת הרבה פחות שעות ממך

גרה בבית גדול ומרווח ב"ה

ובעלי הרבה יותר מגוייס לעניין ממני.

 

אני חושבת שלהשלים עם המציאות זה דבר טוב

ולעשות את זה מתוך בחירה

אני בוחרת לגדל משפחה, וזה כרוך בבלגן.

לא להלחם במציאות...

 

להכניס את הילדים לעשיה זה רעיון מצויין אבל בטוב, מתוך הזמנה ולא מתוך עול, כעס או מתח.

וכן לחפש מה עובד

כדי שיהיה לך קל יותר.

דוגמאות לדברים שהתחלנו לאחרונה ועובדים לנו:

1. קיפול כביסה - קניתי סלסלה לכל ילד ובמקום שכל הכביסה הנקיה תהיה בערימה ענקית על הספפה, היא מחכה ממויינת בסלסלות אישיות. בעיקרות הילדים אמורים לקפל בעצמם את הכביסה שלהם (מגיל 5 ומעלה) אבל גם אם הם לא מקפלים, אני כבר כמעט ולא מוצאת את עצמי חופרת בהררי כביסה לחפש זוג גרביים.

2. גרביים. קניתי לכל אחד מלא זוגות זהים, ואת כל שאר הגרביים העפתי מהבית. גאולה.

3. עד לא מזמן בעלי היה מנקה יסודי ביום שישי בעצמו. לאחרונה אנחנו עושים שטיפה משפחתית, קנינו כמה מגבים וביום שישי בצהריים כשחוזרים מהמסגרות אנחנו מציפים את הסלון מטבח במים עם נוזל רצפה והילדים (גיל 3 ומעלה) גורפים וממש נהנים מזה!! ב"ה. ביום חמישי בערב הם צריכים לאפס את הבית כדי שיהיה מוכן לשטיפה.

4. לזהות נטיות של ילדים. יש לי ילדה אוהבת עיצובים. אני מנסה לעודד אותה להשקיע בעריכה של שולחן שבת (היא עורכת כדי לצאת ידי חובה, אבל מאמינה שהיא יכולה ממש ליהנות מזה). יש לי ילד שמסתבר שזורם לו לנקות שירותים. מצד שני אם אני אבקש ממנו למיין כביסה אוי ואבוי.

תודהאמא בעבודה

וואי המוו תודה על השיתוף של הרעיונות והנרמול.

כרגע בשלב מאתגר של ההריון אז הכל מציף אותי יותר מהרגיל עם הקושי.

ממש מחפשת הרגלים להטמיע בחופשת לידה. זמן יהיה טוב אצלי להכניס שינויים כשאני בבית יותר נוכחת וגם ככה הלידה מצריכה התאמות מחדש לשגרה לקראת החזרה לעבודה.

המטרה שלי להכניס קצת יותר סדר ממקום רגוע הבית שלי בשלב הנוכחי לא יהיה מבריק בכל זמן נתון אבל בעבר היה לי שגרה של איפוס בערב וככל שהילדים גדלים איבדתי מהעומס את הכיוון והם פחות מעורבים במשימות וחבל לי.

יש לי חיסרון שאין לי מעברים או פינות בבית וכנראה לא מספיק יצירתית ליצור פינות בחלל הקיים. בינתיים מחוסר מקום גם מסתדרת בלי מייבש או מדיח ככה שזה כן דורש יותר התארגנות להכניס כביסות בימי שמש להוריד וכו.

אהבתי את הרעיון של הסלסלה לילד מתי זה מגיע לארון מקופל? או שהרעיון שמקסימום לא מקפלים? הם מארגנים לבד בגדים לבוקר? אני כיום מקפלת את כל הבגדים בערמות כחלק מלהוריד כביסה אז אפשר פשוט לשים כבר מקופל בסלסלה 

לא צריך פינותאפונה

הסלסלות לא גדולות

מבחינתי הן יכולות לחכות לכל אחד על המיטה שלו כדי שיזכרו... אבל גם על הרצפה בחדר זה בסדר.

 

בוודאי שהרבה יותר חשוב להיות עם הילדיםאן אליוט

 

לדעתי המינימום ההכרחי הוא שכשנשפך משהו ישר לנגב, אחרת דורכים שם ונעשה בלאגן יותר גדול. אבל מעבר לזה - לטאטא סלון כל יום?! להרים הכל מהרצפה?!

את בהחלט מצפה מעצמך יותר מדי.

אם יש דברים ספציפיים שמפריעים לך במיוחד, תראי איך לטפל בהם, ואפשר גם לתת לילדים בגיל הזה משימות ספציפיות, אבל לדעתי כשאין זמן ועייפים באמת צריך ללמוד לשחרר..

אין לי מושג איך מסתדרות אמהות אחרות, אבל חשוב לי יותר מעט הזמן הפנוי שיש לי כל יום מאשר בית מסודר 🤷‍♀️

השאלה גם איך שומרים על שפיות בבלאגןאמא בעבודה

הקושי העיקרי שלי זה לא בהכרח הציפיות כמו שקשה לי פיזית ומנטלית כשיש בלאגן.

אני צריכה לראות את הרצפה מסודרת כדי להרגיש רוגע כשיש משחקים בכל מקום אני משתגעת ולא רגועה.

לנקות לכלוך מיד ברוך השם זה בשגרה אם אני מטאטא הבית די נקי יש שבוע שהבית עובר שטיפה בעזרת כוסות מים שנשפכים ומתנקים  

כן מבינה שזה זמן מאתגר וכנראה השעות המועטות שלי בבית מכריחות להחליט על סדרי עדיפויות.

אבל בהחלט יש דברים שיכולים לעזור כמו הסלסלאות שממש אהבתי אראה פרקטית איך להכניס לבית אין לי מסדרון וספה ריקה מבגדים ממש יעשה לי טוב בעין ויוסיף להרגשה של מקום בסלון שיחסית צפוף. 

 

התחלתי להשתמש בשקיות קטנות של סופר על או ליד השולחן שיהיה קל לאסוף לכלוך תוך כדי עבודה והארוחה בלי לקום לזרוק בפח ככה זורקים מיד מה שנופל ומתלכלך תוך כדי הארוחה או הכנת אוכל עם הילדים איתי. שמתי לב שזה עוזר לי לאסוף בקלות את הלכלוך תוך כדי הליכה. בסוף הארוחה אוספת את על הטישו והכלים החד פעמיים לשקית וזורקת לפח והשולחן נשאר די נקי בפחות מאמץ.  

אהבתי את השקיות ניילון לזבלמחכה לשפע

אולי אאמץ גם...תודה ! 

אז פה בהחלט צריך ללמוד לשחרר 🤷‍♀️אן אליוט

ולתעדף מה הכי מפריע.

למשל לכביסה על הספה, שווה למצוא מקום קבוע כמו סל אפילו במסדרון.

אם רצפה פנויה מאוד חשוב לך - אולי לדחוף הכל עם מטאטא לפינה אחת או משהו כזה? כי המיונים וההרמות מהרצפה לוקחים זמן ומתישים.

גם לי כמובן הרבה יותר נעים כשמסודר, אבל כשאני שוקלת את הזמן והכוח שיש לי לסדר לעומת הרווחה של בית מסודר, המנוחה שלי לוקחת בגדול..

 

בקשר למשחקים -מתואמת

לפני כמה שנים יצרנו פינת משחקים בסלון - הזזנו את אחת הספות כך שתהיה באמצע (קצת פחות) הסלון, וכך מאחוריה נוצרה פינה (2×2 מטר בערך) שמיועדת למשחקים.שם יש את המדפים והקופסאות של המשחקים ושם הילדים בונים אתכל הממלכות שלהם. מסדרים את פינה פעם בשבוע לפני שבת, ובמשך השבוע אם בכל זאת גולשים משחקים לשאר הבית, אני פשוט זורקת אותם לתוך הפינה הזו.

זה מקל מאוד על החיים ועל הסדר!

כמובן, זה אפשרי רק אם יש סלון גדול או חדר ילדים גדול...

העצה שלי זה בעיקר למצוא את הרגעים הקטניםאתחלתא דהריונא

בין לבין..נגיד הילדים רגע עסוקים או הם תוך כדי ארוחת ערב ולרגע אין בקשות..או הלכו לשרותים או להתלבש- ברגעים האלה אני לוקחת מטאטא מרכזת את כללללל הבלגן ברצפה ויש מלאא... ואז אם יש לי עוד כמה רגעים מתחילה למיין-

זבל לשקית גרביים וכו לכביסה ומחשקים למקום

אם נשאר לי כמה דקות מנה את הו'לחן והשייש ככה בגדול(כלים בתוך הכיור ומצרכים למקרר..) ואז בלי הרבה זמן ועבודה אני מסיימת קריאת שמע כשהסלון מסודר עם רצפה פנויה והמטבח במצב סביר

ואני מדברת על הרבה בלגן שיש מדי יום..

ועדיין משה לב שזה קורה תמיד כשאני בתודעה הזאת

 

פעם היתי מחכה שירדמו ואז גם אני עייפה והבלגן נראה כל כך מייאש

ככה אני עושה את זה תוך כדי כזה

והתמריץ שלי זה שבערב אוכל לנוח ולא לעבוד

 

גם עושה עם הילדים כל יום 2 תחנות סדר קטנות..10 דקות שכל אחד עוסף משימה מוגדרת או 10 פריטים מהרצפה..אפשר לעושת גם באופן יצירתי ומשחקי אפילו

 

כביסות מבחינתי זה לא בלגן

יש לי כמה וכמה סלי כביסה

שמה אותם בחדר ולא בסלון

ובדר''כ במוצ''ש עושים פרוייקט קיפול רציני ועוד בוקר בשבוע מוקדש לזה

ויש תמיד אבל כשזה לא בסלון זה פחות מפריע לי

אם אין מקום בחדר אז למצוא פינה כלשהי מוסתרת

 

ולאתר מה המוקדים המפריעים שיוצרים בלגן שחוזר על עצמו-ולמצוא להם פתרון יצירתי ויעיל..קופסאות ומקומות אחסון

יואווו תודה לך על השרשור הזהמחכה לשפע

ממש אין לי עצות... עוקבת בהזדהות רבה

❤️

מה שלי עוזר לשמור על הבית מסודר ונקיSeven

1. כל יום אני עושה איפוס בית רבע שעה יחד עם בעלי (זה ממש שגרת ערב כמו להתקלח מבחינתי) יש ימים שאין לו כוח ואני עושה לבד אבל מאוד חשוב לי בית מסודר ונעים וזה שןוה את זה 

2. אני קוראת לזה 2 סלים ביום כל יום אני מקפלת 2 סלים (גם אם יש יותר מקפלת רק 2)

3.הירובוט מפעילה כל ערב קבוע

4.ציוריפ של הילדים בתוך התיקייה תלוי מאחורי הדלת למשך שבוע בלבד אחכ לפח

5.כל המשחקים במקומות מוגדרים ומאוד נגישים לילדים כלומר הם יכולים לקחת לבד וגם להחזיר לבד..והכלל אצבע אין כזה דבר להוציא 2 משחקים יחד

6. כל דבר שלא בשימוש אקוטי עף לפח

האיפוס והכביסה זה בערב?אמא בעבודה

הילדים רגילים כבר להוציא אחד אחד? מגיל קטן את מקפידה איתם? לפעמים אצלי יש ימים שהסלון הופך למשחק מגוון רב גילאי כיד הדמיון הטובה עליהם. הם נהנים להוציא ולהחזיר צריך יותר התעקשות והתראה על סיום המשחק כי מבחינתם אין לזה סוף.

 כן ראיתי שבימים שאני אוספת הכל לערמה ע"פ או בלי הילדים מספיק חצי שעה שהסלון יראה מסודר.

כדי להבין את השגרה המשימות את עושה בבית זה אחרי שהילדים הולכים לישון?

כי אצלי יש ימים שפשוט הגוף זועק למנוחה והערב נגמר כשהם נרדמים אולי זה גם הקושי שלי שהכוח נגמר ואני רוצה להספיק יותר

איפוס מתחילה ב19-20 בדכSeven

כביסה בצהריים

אחד אחד הרגלתי מגיל 0

רוב המשימות אני עושה שהילדים במיטות פרט לקיפול כביסנ ולפעמים גם שטיפת כלים

גם לי יש ימים שבא לי לנוח אבל כמו שאמרתי טצלי זה ממש צורך כמו להתקלח ולכן אני פועלת למען זה וזה ממש עניין של שגרה אצלינו שגם בעלי יודע שיש איפוס ערב כל יום

רבע שעה זה כולל מדיח/קיפולי כביסה?עדיין טרייה

או רק סידור וניקוי משטחים? זה רק חלל מרכזי או גם חדרים?

מקפלת 2 סלים הכוונה שגם מפעילה 2 מכונות כל יום? (מנסה להגיע לזה ולא מצליחה)

לגבי סעיף 5. זה נראה לי הכי משמעותי בסוף אבל לא רואה איך זה קורה בפועל גם אם כל אחד מהילדים משחק רק במשחק אחד זה כבר בלאגן בכל הסלון כי הם בדרך כלל לא משחקים באותו דבר.

עןנהSeven

כולל ששטיפת כלים כן 

בעיקר חלל מרכזי החדרים בדכ מסודרים אצלי כי כל בוקר טני מעבירה יישור קו על החדרים

2 סלים מקפלת בדכ בצהריים ככה שזה לא נכלל ברבע שעה וכן כל יום אני מפעילה לפחות 2 מכונות

לגבי 5 לי יש רק 3 ילדים וזה עובד ...אולי לך יש יותר ולכן זה יותר פרוצדורה בכל אופן אם הם רוצים דברים מאוד ששונים כמו נגיד מגנטים והשני רוצה לצייר אז אני שמה אותם במשטחים שונים נגיד מגנטים בריצפה ולצייר בשולחן וכל אחד אחראי על לסדר מה ששיחק אחכ ותמיד באמצע אחד רוצה לעבור למשחק של ה2 אז הוא קודם יאסוף ורק אז יעבור 

יש לי גם 3 אבל בגילאים מגוונים (10 עד 2)עדיין טרייה

הלוואי ובבוקר היה לי כוחות לקום לפני ולארגן בכל מקרה אני אמורה לקום ב5 ויוצאת לעבודה ב6.

טוב עשית לי מוטיבציה לנסות היום...

❤️Seven

כל עוד את לוקחת את זה כמוטיבציה זה מעולה

אבל אל תשכחי שגם יש לך נתונים שונים משלי ולכן תתאימי את זה ליום שלך

לצורך העניין אני ממש לא יוצאת לעבודה ב6

את אלופה🏆🏆

טוב הצלחתי רק איפוס חלל מרכזי ומכונה אחתעדיין טרייה

בלי קיפולים ובלי חדרים

אבל היה לי שעתיים זום עבודה בערב שזה לא משהו רגיל אצלי ובת השנתיים שלי (שישנה שנץ במעון)  לא נרדמה עד 11 בלילה!

ננסה היום שוב....

הספק מכובד מאודSevenאחרונה

במיוחג אם תעשי את זה כל יום הבית יהיה מטופס כמעט תמיד

השגרה אצליאנונימית בהו"ל

כל יום רבע שעה טאטוא שזה אומר בלי להתכופף( חייבות לשמור על עצמינו)

מטאטא כל מה שרואה , יושבת , אוספת. 

כבר הבית נראה אחרת , רוגע מסוים , זה שהילדים עוד ערים , 

 

כביסה , מקפלת שלא יערם , זה עוד רבע שעה 

 

כלים עושה שמצטבר הרבה 

 

הכלל ; עקביות 

 

ברגע שיום אחד מפספסים= משלמים מחיר .. 

 

בית שמצטבר בלאגן שווה כעסים וילדים מתפזרים 

לנסות לעשות שגרה, לטאטא פעם ביום , לקפל , לזרוק

 

בלי זה זה סיוט של בלאגן והצטברות 

 

והבית שלי בלאגן כל היום כי לא יכולה לרדוף, מנקה אבל אם נשפך משהו וכאלה, אבל סוף יום מנסה מאד לאפס , להיות עקבית, לא לעשות דברים שלא ממש נחוצים

 

מזדהה ועוקבת...חרות
כל יום עושים איפוסרק לרגע9

בסוף כל ערב אני מפנה הכל למדיח ועוברת על השיש לפנות הכל. את הילדים אני מגייסת לפינוי המשחקים מהסלון ולפינוי שולחן פינת האוכל שתמיד מתמלא בדברים. תוך כדי שאני מתעסקת בפינוי המטבח הם עוברים על השאר. זה לוקח מקסימום עשרים דקות.

אבל באמת יש פעם בהרבה זמן ימים שאני לא מצליחה לגייס אותם ואז נשאר בלגן בסלון, אבל זה פחות מפריע לי בעיניים. בכל מקרה את המטבח תמיד אסדר אחרי ארוחת ערב, זה חלק מהשגרה ולא נעים לי בבוקר לקום לערימות כלים ובלגן.

לגבי מקום לכביסה - אני שמה כביסה נקייה על המיטה שלי או על המיטות של הילדים שמקפלים - אני מחלקת לבן הגדול את של הבנים ולבת הגדולה את של הבנות. אם אין כח לקפל לפני השינה אז הילדים מחזירים לסל ליד המיטה ומקפלים יום אחרי. אני תמיד מקפלת את מה שיש אצלי לפני השינה ואז לא מצטבר.

ניירות סתם- יש לנו ארגז בגודל a4 מתחת למדפסת, שם אוספים את כל היצירות וכו. מסמכים חשובים - יש לנו שידת מגירות, אני זורקת שם הכל לפי מגירות ושם גם מחפשת כשצריך משהו...

זה קשה מאודפה לקצת

אצלנו הגדול בן 4.

 

אתחיל מהחלק הקל 😅

הכביסות- אצלי יש פינה בספה עם ערימת הכביסה

כל פעם שמיישבת על הספה/מחפשת בגד בערימה אני מקבלת כמה בגדים שמספיקה/שיש לי כח וזמן ומיד מכניסה לארון, גם אם זה 3 בגדים.

ויש גם סל שמיועד לזה, אז לפני שבת לדוגמא כל הבגדים מחכים יפה בסל עד שמישהו יקבל אותם מתישהוא שבוע הבא.

 

ולגבי המשחקים, 

פעם היינו יותר מקפידים שייאספו כל ערב

עכשיו הם עייפים מידי אז לא תמיד אני דואגת שנאסוף את המשחקים לפני שהולכים לישון.

הגדול שלי מאוד אוהב לסדר אז לפעמים בערב הוא מבקש להישאר אחרי שהוךכים לישון ולסדר את הבית. לפעמים הם מסדרים ביחד בבוקר.

ולפעמים גם נשאר בלאגן כמה ימים, וזה גם בסדר מבחינתי בשלב הזה של חיינו.

(אבל זה אזור בבית שבלי הילדים אנחנו לא נמצאים בו כמעט אז זה פחות מורגש ומפריע לנו)

 

לגבי הוצאת משחקים אחד אחד, אצלנו זה תלוי אם זה משחק קופסא או משחק דימיון.

משחקי דימיון אני מאפשרת להוציא כמה.

משחקי קופסא, הילד שבחר משחק אחראי לאסוף כשמסיים, גם אם זאת בת השנתיים.

 

וכשאני רואה שיש משחק שכבר אין בו עניין אני מעלימה לכמה זמן ואז מחזירה, אם עדיין אין בו עניין אני מוסרת הלאה.

והילדים מעצמם יודעים שמשחק שנשבר זורקים לפח אז זה גם עוזר שיהיו פחות חפצים מיותרים.

 

וגם אימצתי פה שיטת איסוף שמישהי הציעה פה, לא זוכרת מי.

אני זורקת לחלל החדר "בואו נראה מי אוסף הכי הרבה משחקים ירוקים" זה דיי ממריץ אותם להתחיל לאסוף בצורה כייפית

אני מסדרת לפני ארוחת ערבשוקולד פרה.

כדי שנאכל באזור מסודר וגם כדי שאחרי ההשכבות אני אכנס לסלון ומטבח מסודרים יחסית.
עוזר לי לחשוב על התגמול שיהיה לי- לראות הכל מסודר זה נותן שקט. ואז אני מתמלאת אנרגיה לעשות.
אין לנו הרבה דברים בבית, אבל יש את כל מה שצריך. מה שלא השתמשו מעל שנה- זורקת. 

לא אכפת לי שאולי התינוק יגדל ואז אותו משחק יהיה רלוונטי לו. בעוד שנה נזרוק את המשחקים העכשוויים\נמסור\נשים אצל ההורים (רק מה שבאמת שווה)- ואז יהיה אפשרי להשיג לו משחקים חדשים.

אני לא שומרת דברים שאין לי שימוש בהם בטווח הקרוב. דברים שנשארו בארון יותר מדיי זמן- כנראה שגם לא יהיו בשימוש בחודשים הבאים- נותנת\זורקת.  

אין דבר שאין לו מקום.
כי מה שאין לו מקום- מסתובב... יוצר בלגן.

 

האם כל הזמן מסודר אצלי? לא.
אבל נגיד לפני שאני יוצאת לעבודה אני מסתכלת קצת שהבית נראה נורמלי, שיהיה לי רגוע בלב כשאני נכנסת.
 

אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
כן יכול להיותהשקט הזה
אצלי פספסו שארית גדולה. תלכי להבדק שוב, וגם אפ לא רואים שווה לבקש הפנייה להיסטרוסקופיה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

אולטרסאונד בטני זה מספיק? או שצריך וגינאלי?סיפור_של_הלב
אצלי גם היה כשלא הכל יצאפלפלונת

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

אולי זה מובן מאליוהשקט הזהאחרונה
אבל יש רב שמלווה אתכם? לפעמים אנחנו מחמירות על עצמנו סתם.. (למשל גפ אם יש כתמים, לפעמים אפשר להצליח בכ"ז לטבול בהכוונה הלכתית)
רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשהאחרונה
פתחתי שרשור במשוב
הוצאת התקן מירנהכמהה ליותר

אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר,  אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.

בהצלחה!השקט הזה
מקפיצה לך..


תודה! ❤️❤️כמהה ליותר
אצל כל אחת זה שונהיוקי

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

רק אחרי שבועיים?כמהה ליותר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

כןיוקיאחרונה

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתיאחרונה

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזהאחרונה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

חנוכה עם הילדים..הילושש

אז החנוכה שלנו הוא די רגיל.. 

היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל.. 

 

באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר. 

ואני עם הילדים לבד. 

אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח. 

 

* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי.. 

באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר.. 

 

נראה לי שעם קטנים יותר קל לחגוגיעל מהדרום

לק"י


הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

בן 4 ובת כמעט שנתייםהילושש
אז משחק בסביבוניםיעל מהדרום

לק"י


אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.


ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אנחנו מגיל דיי קטן התחלנו סביבון הפתעותטארקו

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)


ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)


זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון


זה עדיין החג הכי כייפי שיש!


אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אנחנו שמים אחרי ההדלקה שירי חנוכההשקט הזהאחרונה

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

שואב שוטף זה גם בעיני מתנה מצויינתממשיכה

בטח אם הכל עליה

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
אם נראה לך שהיא כן אוהבת לצאת ולנסוע והבעיה היאקופצת רגע
שלא ניידים, אולי חלק מהתקציב יכול ללכת על מונית שתקח אותם לבילוי. נניח יום כיף במלון עם הסעה הלוך חזור. לא כולם נהנים מכזה דבר אבל מי שכן נראה לי שזה מאוד מפנק 
מכשיר חשמלי שווהדיאן ד.

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

 

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

 

אולי מכשיר חשמלי למטבח או סט שווה של כלי בית/למטבחPandi99אחרונה
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

כתבת מאד יפהזוית חדשהאחרונה
מצטרפת לכל התגובות פהאיזמרגד1

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

תודהאנונימית בהו"ל

מה עושים שם אבל? מדברים?

כן, מדברים, פורקים, מלבנים יחד חוויות וקשייםהתייעצות הריון
ואת מקבלת מקום שהוא רק שלך, מרחב מכיל ובטוח..

אולי יעניין אותך