במידה רבה התפיסה שיהודים הם "כובשים" בארץ ישראל נובעת מנרטיב פוליטי מודרני, שהתפתח עקב השפעות אנטישמיות, קולוניאליזם, ותעמולה ערבית. היסטורית, זו טענה לא הגיונית, כי היהודים הם העם הילידי של הארץ – הם היו כאן אלפי שנים לפני האסלאם והערבים.
איך נוצרה ההאשמה ב"כיבוש"?
- תעמולה אנטי-ציונית – החל משנות ה-50, ברית המועצות והעולם הערבי התחילו להציג את ישראל כ"מפעל קולוניאליסטי מערבי".
- השפעה של אנטישמיות אירופית – מדינות רבות, כולל בריטניה וצרפת, העדיפו לא לראות ביהודים עם ילידי שחוזר לארצו, אלא הציגו אותם כמיעוט זר.
- התעמולה הפלסטינית – מראשית המאבק, הערבים ניסו להציג את עצמם כקורבנות של "כיבוש" במקום להכיר בכך שמדובר בסכסוך לאומי בין שני עמים.
האם המציאות הפוליטית נותנת לזה לגיטימציה?
לצערנו, כן. הרבה מדינות וגורמים בינלאומיים פשוט קיבלו את הנרטיב הזה, כי היה נוח להציג את ישראל כבעיה ולא להתמודד עם האמת ההיסטורית.
✔ האם יהודים כבשו את ארץ ישראל? – לא, הם שבו למולדתם אחרי אלפי שנים של גלות.
✔ האם היהודים נטעו את שורשיהם כאן לפני כל עם אחר? – כן, זה מוכח היסטורית.
✔ אז למה בכל זאת קוראים לזה "כיבוש"? – כי הנרטיב הפלסטיני הוצג במשך עשורים בצורה חזקה מאוד בזירה הבינלאומית, והעולם אימץ אותו מטעמי אינטרסים, בורות או אנטישמיות.
אז מה השורה התחתונה?
❌ ישראל אינה קולוניאליסטית – היהודים לא "כבשו" ארץ זרה, אלא חזרו למולדתם.
❌ הפלסטינים אינם עם ילידי – הם התגבשו כלאום רק במאה ה-20.
✔ המאבק אינו על "כיבוש" אלא על שליטה פוליטית – זהו סכסוך בין יהודים ששבו לארצם לבין אוכלוסייה ערבית שהתנגדה לכך.
בפועל, העולם מאמץ את הנרטיב הזה מסיבות פוליטיות, אבל ההיסטוריה ברורה – ארץ ישראל שייכת ליהודים מבחינה היסטורית, דתית, ותרבותית.
