דרש לפתוח בהליך הדחה נגד מיארה, וזה קורה.
דרש לפתוח שערי גיהינום על עזה, וזה קורה.
דרש לפתוח בהליך הדחה נגד מיארה, וזה קורה.
דרש לפתוח שערי גיהינום על עזה, וזה קורה.
כניעת חמאס, ועזיבתו את עזה בחסות הפטרון שלו- הקטארי, לא בלי שיקח איתו שני מיליון "בלתי מעורבים".
סיפוח הרצועה כולה לשטח ישראל, כשהיא נקיה מכל טומאה ישמעאלית.
ותשקוט הארץ ארבע מאות שנה.
אבל להגיד שזה לא קשור אליו בגרוש - זה קשקוש.
בהליך פיטורי היועמ"שית, לדוגמה, הוא עבד צמוד ללוין בהכנת המסמך עם כל הראיות נגדה, גם בזמן שישב באופוזיציה. וזה לא הדבר הייחידי.
זה נאמר בבירור כבר שהוא פרש שהיועמ"שית תעשה הכל כדי שהוא לא יתמנה בחזרה, גם אם הוא ונתניהו ירצו בכך - ובכל זאת הוא פרש מהמשלה כי הוא האמין שזה מה שצריך לעשות.
אני יודע שהרוב רואים בזה מהלך ציני, אבל אני מכיר היטב שניים מחברי הכנסת של עוצמה יהודית. אני יודע שהם לא היו מסוגלים להמשיך לשבת בממשלה שמשחררת מחבלים (בהם בין היתר מחבל שפצע קשה את חברת המפלגה ורצח את בעלה). מבחינתם זה לא היה קמפיין או כל דבר אחד שניסו להדביק להם, אלא מהלך מתבקש שהם באמת ובתמים מאמינים בו. אני מאמין לשניים האלה.
ואפילו תאמו שישמרו להם את המשרדים.
מה עם ישראל הרוויח מההצגה שהם עשו?!
זה נתניהו שמר להם את התיקים והפעיל לחצים שהם יחזרו - מיוזמתו. גם שחבריו לממשלה ולליכוד אמרו לו שעדיף בלי בן גביר בממשלה, הוא המשיך להתעקש על זה כי הוא ידע שיש לו עוד כמה מוקשים לצלוח (תקציב, חוק הגיוס וכדומה).
לא אמרתי שהדברים לא היו ידועים, אלא שמי שהתעקש לשמור את התפקידים האלה היה נתניהו ולא חברי עוצמה יהודית. מרגע שנתניהו הורה להשאיר את אנשי עוצמה יהודית במשרדים ומינה את השר כץ כמינוי זמני, אז המסר היה ברור ו'סגור'.
אבל שוב, הדגש הוא שנתניהו הוא זה שדחף לכך, וברגע הפרישה זה כלל לא היה ידוע.
אם כן יהיה שינוי בהתנהלות של הפסקת האש (לדוגמה, במקביל יתחילו לעודד הגירה מעזה), אז זאת כבר תהיה מציאות שיותר מקובלת עליהם.
הכל משחק
מי שקורא לעצמו איש ימין ולא תומך בהפלת הממשלה הרעה הזאת הוא לא ימין
זאת לא ממשלת ימין זאת ממשלה רעה לעם ישראל
צוחק מי שצוחק אחרון. בינתים, בן גביר הוא זה שמצליח לסחוט את נתניהו
מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט
מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:
עוד חרטטן בשקל ועשרים, שמוכר לוקשים להמונים ומצליח בסופו של יום לשרוף שנים וחצי מנדטים לימין.
תגידו, מי מממן את החרטטן הזה, וממה הוא מתפרנס ביום יום.
איפה הנהגת הציונות הדתית שתקרא לכל המשוגעים ותומכיהם די בכל אתר ואתר, לרדת מהעץ ומהגג.
תקרא למנהיגיך להוריד את אחוז החסימה (אן לפחות לאפשר הסכמי עודפים גם מצד מפלגה שלא עוברת).
2.5 מנדטים (בערך מה שגם סמוטריץ' כנראה יקבל), אלו לפחות 100 אלף איש שזכאים לדעה משלהם.
לא נוריד את אחוז החסימה.
לחילופין אני מציע לבטל את אחוז החסימה ולאפשר לכל אזרל סמדינת ישראל מבן חודש ומעלה להיות חבר כנסת.
אלא כל אדם בוגר.
במציאות של מליונים אי אפשר להתנהל כך (למרות שעל נושאים מהותיים ראוי שיהיה משאל עם) ולכן בוחרים נציגים במספר מוגבל וממילא 'תג המחיר' ההכרחי הוא שמינימום לקבל נציג, זה לקבל תמיכה של 1\x, כש -x זה מספר חברי הפרלמנט.
נ.ב.
לא שאני בעד פייגלין, אבל זה לא קשור לוויכוח הספציפי.
האיש הזה יודע שאין התכנות מעשית שיעבור את אחוז החסימה.
הדעת נותנת איפוא שכל כוונתו היא אך ורק לשרוף קולות לימין.
ומי משלם לו בעד שריולות פת הקולות?
הדעת נותנת שלא מישהו שמזוהה עם הימין.
לו ישמעו בקולי, החוק חייב להגן על המצביעים מפני שרלתנים ושרלטנים. כל רשימה חדשה שתוגש לועדת הבחירות המרכזית תחוייב בהפקדה בסך 2 מיליון ש"ח, שתחולט לטובת המדינה כל אימת שהרשימה לא קיבלה לפחות 2.5 אחוזים מכלל הקולות הכשרים.
בן גביר כמה פעמים לא עבר עד שנכנס, פייגלין בפעם שעברה קיבל כמעט כמו בנט.
סמוטריץ' גם באזור הסכנה.
פייגלין השקיע רבות בקמפיין לחבר את כל הגוש שמימין לליכוד ולא נענה.
אין שום זכות לבוא בטענות למי שרוצה שינוי, ויציאה מהקונספציה, ואם לא עכשיו אימתי.
הפתרון האמתי- הוא כמובן הורדת אחוז החסימה, או לפחות הסכמי עודפים שמפלגה שלא עברה- תוכל להעביר את קולותיה למפלגה אחרת שתבחר.
היה על גבו של סמוטריץ'.
יתכבד פייגלין לרוץ לכנסת ברשימת בן גביר או סמוטריץ', ולהשיג מקום ריאלי.
כי לא מורידים אחוז חסימה בשביל אדם אחד, ובפרט שאותו אדם כבר היה חבר כנסת, ולא מן המצטיינים שבהם בלשון המעטה.
אתה לא יכול למנוע בכוח כל מי שרוצה לשנות.
הורדת אחוז החסימה היא לא "בשביל אדם אחד", ראשית -מדובר בלפחות 100 אלף מצביעים כאמור.
בנוסף, זה בשביל הדמוקרטיה ושאפשר יהיה להציע רעיונות מקוריים לרענון ושינוי הקונספציה.
בנוסף, אתה ממשיך להתעלם מכך שגם סמוטריץ' באזור הסכנה לא פחות מפייגלין(מה שגם מראה את האבסורדיות של אחוז החסימה), אז מציע שסמוטריץ' לא יתמודד הפעם כדי "לא לשרוף קולות", או שיתכבד וירוץ עם פייגלין.
20 אלף תומכים נשארו לו. מחציתם ילדים חסרי זכות הצבעה.
לא תמצא אדם אחד עם יושרה פוליטית שירצה להיות איתו באותה רשימה ובצדק הוא נדחה
חצי הכוס המלאה היא ששריפת הקולות שלו תהיה על חשבון הנוכל.
יש לו בייס יציב של לפחות 70/80 אלף, בן ארי אני מבין שהוא מבחינתך ללא יושרה פוליטית.
עקב הגידול הצפוי הפעם במספר המצביעים ובאחוז ההצבעה ידרשו 170 אלף קולות כשרים כדי להכניס רשימה לכנסת. גם אם יורידו את החסימה ל- 1.6, לא יהיה, ידרשו 85 אלף קולות, כאשר לשיטתך הוא יכול לגייס 70- 80 אלף בלבד.
ולכן, אם אתה חבר אמיתי שלו, קח אותו הצידה, ותסביר לו את החשבון הפשוט .
ולזלזל במצביעיו, במקום להציע לחבר'ה אחרים להתחבר אתו כדי למנוע שריפת קולות.
לא מן הנמנע בכלל שהוא יקבל הרבה קולות וגם יצבור מומנטום, אמרתי רק שיש לו בייס של *לפחות* 80 אלף קולות.
תיהנו לכם אנשי האתמול מהמשך הקונספציה והמשך מניעת כל שינוי ומקוריות בכוח.
בן גביר באמת היה לא בסדר בפעמים שהתמודד לבד. כיום הוא יעבור.
זו לא שאלה של זכויות. יש בחירה חופשית, זכותו המלאה להזיק לעם ישראל בשביל ההזיות שלו ועדיין פשע לעשות זאת. אין שום סיבה לחשוב שהוא יעבור, ואין שום סיבה לחשוב שלו יצוייר שיעבור, הוא יצליח במשהו מהתכניות המנותקות שלו.
מלמעלה, פייגלין היה קרוב מאוד מלמטה ב-2019, לא רואה הבדל מהותי , מעבר לכך שאחרי ה7/10 הרבה בציבור מתפכחים מהתיוג של פייגלין ורעיונותיו כ"קיצוניים" ו"הזויים".
גם אני הקטן, אזכיר את חטאי, שגם בעבר כשתמכתי בו, ספציפית התכנית שלו לעזה הייתה נשמעת לי קיצונית מדי, ודווקא היא במיינסטרים כיום.
מאז לסמוטריץ' יש הרבה מאוד קבלות על עשיה
ולפייגלין הרבה מאוד רוח ואפס עשיה. אלו שהצביעו אז לפייגלין, הצביעו משלל סיבות שלא רלוונטיות היום.
אבל כל זה לא משנה - כאז, כן היום - המפלגה של הציבור הציוני דתי, תעבור. מפלגה של פופוליסטים, שמתלהבים מרעיונות יפים, בלי שום התחשבות ביכולת הישום במציאות - לא תעבור.
צריך להיןת נביא כדי לצאת בסיסמאות על דברים שתלויים בתזמונים "על הקשקש".
נכון, היה לו חבר ברשימה שלדעתו האישית ברית מילה היא לא להיט, לא בטוח שהחיבור היה טוב.
אבל הרעיון של המפלגה זה "בית חב"ד פוליטי", שמקבלים את כולם תחת דגל הזהות היהודית, אבל לא מנסים להתערב להם בחייהם מתוך הבנה שזה לא תפקיד המדינה.
להבנתי זה מדהים ל-2 הכיוונים (גם להפחית את הרגשת האנטי שיש להרבה חילונים בישראל מסיבה מוצדקת או שלא, וגם להפחית את הפחדים שיש להרבה חרדים מהתערות בישראליות מסיבה מוצדקת או שלא).
גילוי נאות - החזון החברתי הזה הוא מה שמשך אותי מלכתחילה למקום, וזאת אכן המפלגה היחידה שאני מכיר שמאחדת חילונים קיצוניים עד נטורי קרתא ואנשים ממאה שערים.
היו פתאים משני הצדדים שקנו את הפרדוקס והיו רבים וטובים - שלא.
במקום לשאול מתי יהיה לנו את "חאביר מיילי הישראלי", כדאי לשים לב שיש לנו אחד כזה.
להפך, הוא לקח את התפיסה הרפובליקנית מארצות הברית - תפיסה שאכן שאבה יסודות מסויימים מהיהדות, בעיקר דרך התרגום וההשלכה הנוצרית-פרוטסטנטית של 'האבות המייסדים' של ארה"ב והלביש עליה כמה ציטוטים ממקורות כמו הרמב"ם, בצורה שמשכנעת את מי שלא מכיר את הדברים בהקשרם ומשמעותם האמיתיים.
לגייס את כולם 'כדי להגן על ביתם' - זה מודל סופר בזבזני. אולי בישובי ספר, יש בזה טעם. אם כי גם בעוטף עזה הוכח לחלוטין שבישובים בהם היתה כיתת כוננות מאומנת באמת ושדאגה להחזיק את הנשק זמין - כמעט שלא היו נפגעים. כך שאפילו בישובי ספר, לא באמת צריך לכולם, רק להחזיק כיתות כוננות מאומנות ומצוידות.
בערים הגדולות זה פשוט מוגוחך. התוצאה היחידה של מהלך כמו שהוא מציע תהיה דו"צים מטורפים, כשמאות אלפי בעלי נשקים בגוש דן לדוגמא, שאינם מאומנים כראוי ולא מתורגלים בעבודה קרבית עם אלפי שכניהם ברחובות הסמוכים - יתחילו לירות תוך כדי אירוע שאף אחד לא מנהל אותו ולא באמת מסוגל לנהל אותו.
מעבר לזה, כיום נשארים בקבע, האידיאליסטים. הצורך להחזיק בתנאי קבע מספיק משכנעים, את עשרות האלפים שכיום לא נשארים, שיהיה צריך בשביל להחזיק את הקווים והפעילות הקיימת ובשביל שיהיו עתודות מילואים מספיקות למלחמה בכמה חזיתות - יעלה למדינה הרבה הרבה יותר ממה שעולה צבא החובה היום.
כי סדר הגודל השוטף יהיה עם הרבה פחות חיילים.
ואלו שכן יישארו, יוכלו להתמקצע כמו שצריך.
יזיק אם הם יהיו חיילי הגמ"ר (לא שאני יודע מה זה ראשי התיבות האלו🙂) במקום מי שהיום כזה?...
הןא די מפצח את הפסיכולןגיה החרדית שכיום לא מזדהה עם ה"מדינה", ומציע לחבר'ה לא "להשתלב" באיזה כןר היתוך, רק להשתתף בהגנה על הבית שלך ןעל עירך.
ואם חלילה תהיה מלחמה ויצטרכו אותם הם יתגייסו.
תוכניות מנותקות מהמציאות.
1. 'הגמ"ר' זה "הגנה מרחבית" - כוחות כוננות מקומיים שממצאים בישובים שעל הגבול או באיזורים עוינים. במצב רגיל הם 'כיתות כוננות' אזרחיות, שמתאמנות למקרה של אירוע. בזמן חירום (כמו בשלוש שנים האחרונות) הם מגוייסים בישוב/אזור מגוריהם.
2. הוא לא מדבר על בחורי ישיבה, הוא מדבר על כולם.
3. אין שום צורך ושום תועלת בעשרות אלפי מחזיקי נשק בתוך בני ברק, אם הם מיועדים רק להגנה על המקום באירועי חירום.
. הוא מדבר על המרכיב של גיוס חובה, הטיעון העיקרי שהתעורר כיום כנגד החרדים הוא ש"במלחמה התגלה שחייבים כוח אדם".
אז הוא בעד להכשיר את החרדים בשוטף להיות עם נשק ולהיות מוכנים להגן על משפחתם וישובם כשצריך, ואם חלילה תהיה מלחמה הם יתגייסו כמו כולם.
אין לך מושג כמה הגישה שלו יכולה לעזור לחרדים פחות להתבצר, רק בשביל זה כדאי למי שחולם על גיוס חרדים, לתמוך בזה.
לעומת זאת, ההכשרה שהוא כן מדבר עליה, כדי להיות כח הגנה מקומי - רלוונטית בישובי גבול וחסרת משמעות לעשרות אלפים בבני ברק.
לקחת להם את הכיבוד, זה מינימום של מלחמה באויב.
כנס של מחבלים מקבל כאפה. ככה צריך.
הם ותומכיהם מוזמנים לדלג למוקטעה כדי להמשיך בדיוני האס.אס שלהם.
… לא בכדי האיש יודע שקהל בוחריו או מעריציו הם מן הסוג שיאהב מעשה כזה. לא פלא שגם האשה עם הקונסטרוקציה על הראש השתתפה בחגיגה.
בושה למי שחושב שאלה הם מנהיגיו.
החלטת כבר אם אתה בצד של עם ישראל או בצד של האויב?!
גם לקרוא לכיסוי ראש של אישה בצורה משפילה
יש כל מיני סוגים של גסויות
אני מעדיפה את אלה שמשפילות את האויב ולא את הסוג השני
ממני אישה עם קונסטרוקציה על הראש
… אני גדלתי בחברה צנועה שבה אימי וחברותיה הלכו עם מטפחת וזה היה מאוד יפה. כל אשה יכולה ללכת איך שבא לה. פאה, כובע, מטפחת או קונסטרוקציה.
אני בעד מטפחת.
של אשה יראת שמיים וצנועה (שגם נפגעה בגופה ואיבדה את בעלה בטרור שחברך טיבי מימן ועודד) - ללעוג לה על הבחירה מה ללבוש
(אגב, לי אין מושג, אני מאוד משתדל לא להסתכל גם בתמונות ולא לשים לב מה נשים לובשות),
אבל לעשות את זה תוך כדי ביקורת על גסות רוח - זה חוסר מודעות בוטה.
זה לא מילה נרדפת למטפחת
גם לא למטפחת בקשירה גבוהה
כשמשתמשים במילה הזו זה מגיע מתוך זלזול ולא שום דבר אחר

הבהרת שיש לך דעות על ביגטד של אישה (באיזה יקום נשמע לך נורמלי שגבר מביע דעות על בגדים של אישה?).
וגם יש לך מה לומר על שיקול דעת של אנשים במי להצביע.
תקשיב, אתה פאשיסט במהותך. טיפת כבוד לרצונות ובחירות של אנשים אין לך. חשבת להגר לצפון קוריאה?
...."אתה מטורף", אמר טראמפ לנתניהו - לדברי המקורות. "בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". מקור נוסף שתודרך על תוכן השיחה אמר כי טראמפ היה "זועם" וכי בשלב מסוים צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?".
בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.
האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.
סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.
הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.
בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה.
האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ.
למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.
בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.
ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז.
דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.
הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.
נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים.
אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון.
בדיעבד אנחנו יודעים, שבאותם ימים ממש, רכבת אווירית אמריקאית מילאה את מחסני צה"ל לקראת עם כלביא שהיה מתואם לחלוטין והתארגנו לקראתו במשך כמה חודשים.
לעניננו, חסד לאומים חטאת.
הגוי הזה כל כך טוב איתנו... אמרו יהודים לפני מאה, ומאתיים שנים וזה נכון גם היום.
טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל מאז 1948, אבל גם מסוכן, לא כמו אובמה ובוש האב, אבל מסוכן.
נתניהו למד לעבוד איתו, ולחלץ ממנו הרבה, כולל מילוי מחסני צה"ל שהתרוקנו במשמרת של אייזנקוט.
דווקא בשל כך האמינו האוילים שבתוכנו, מאזור פוליטי מאוד מסויים, שרצועת עזה תהפוך לשוויץ של המזרח התיכון תחת ריבונות ישראלית מלאה.
כי טראמפ אמר רילוקיישן.
וואו.
ועליהם נאמר: אם תכתוש את האויל במכתש,,, לא תסור מעליו איולתו.
אז ככה, גם אם עולם קטן יחבק אותו עוד מיליון חיבוקים, דעתי עליו לא תשתנה.
מקום המדינה, אין ביננו הרבה וויכוח.
עכשיו הזמן להזכיר: האחריות על מדינת ישראל, על שלומה, ביטחונה וסגסוגה - מוטלת אך ורק על עם ישראל וממשלתו. זה נכון כשיש נשיא עוין ונכון באותה מידה, כשיש נשיא ידידותי.
יש מקום להתחשב, במסגרת יחסי תן-קח הדדיים, אבל בסופו של דבר את ההחלטות אנחנו צריכים לקבל לפי מה שטוב ונכון לנו.
כי:
א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה
ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.
ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.
ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?
ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו.
קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב
יאיר לפיד הודיע שיערער על המינוי.
היועצת, אמא של גנב האפוד, עודנה שותקת.
האם בג"ץ ידחה את העתירה העתידית על הסף?
"בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש; הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל". כך סיכם אמנון אברמוביץ' בשנת 1999 את הסיבוב הראשון של נתניהו כראש ממשלה. מאז נתניהו שב, נפל וקם, וחוזר חלילה. ב־29 ביוני 1996 נבחר נתניהו לראשונה לתפקיד ראש הממשלה לאחר שגבר בפער זעום על שמעון פרס. שלושים שנה (ויומיים) לאחר מכן, נתניהו עדיין כאן - וממש לא כהערת שוליים.
גם עבור מי שחושב שנתניהו הוא גדול המדינאים שקמו לישראל וגם מי שמשוכנע שהוא האחראי לרבות מבעיותיה, יתקשה להתווכח עם עובדה אחת: מדובר באחד הלוחמים הפוליטיים העיקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. הקריירה הציבורית שלו אינה בנויה רק מניצחונות, אלא בעיקר מהיכולת להתאושש מהפסדים וממשברים. בעוד שפוליטיקאים רבים נעלמו לאחר מפלה אחת או שתיים, נתניהו הפך את החזרה מהקרשים לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו.
הדבר בלט כבר במערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות הממשלה. חודשים ספורים לאחר רצח יצחק רבין נדמה היה כי הרוח הציבורית נושבת באופן מוחלט לטובתו של שמעון פרס. הסקרים, התקשורת והאווירה ברחוב הובילו רבים להעריך שנתניהו עומד בפני קרב אבוד. אלא שהוא מצידו המשיך לחרוש את הארץ, לנהל קמפיין אגרסיבי ולשכנע מצביעים עד לרגע האחרון. בסופו של דבר, בניגוד לרוב התחזיות, הוא ניצח והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות ישראל.
גם ההפסד בשנת 1999 לא סיים את דרכו. אהוד ברק הביס אותו בבחירות, ונתניהו אף הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. רבים האמינו כי מדובר בסוף הדרך עבור מי שהיה אז רק בן 49. פרשנים, יריבים פוליטיים ואפילו חלק מתומכיו העריכו כי הוא לא ישוב עוד למוקד קבלת ההחלטות. אלא שכפי שהתברר בהמשך, עבור נתניהו גם הפרישה הייתה לבסוף רק הפסקה זמנית.
כאשר אריאל שרון השתלט על הליכוד, נדמה היה שאין עוד מקום לנתניהו בצמרת. שרון נהנה מפופולריות אדירה והוביל מהלכים דרמטיים ששינו את סדר היום הישראלי. נתניהו, שנאלץ לפעול בצילו של מנהיג חזק ופופולרי ממנו, המתין בסבלנות להזדמנות, כולל ויתור על הובלת הרשימה כשכוחה בכנסת עמד על 19 מנדטים. לאחר ההתנתקות, הפילוג בליכוד והקמת קדימה, הוא שב בהדרגה למרכז הבמה והחזיר לעצמו את הנהגת המחנה הלאומי.
אלא שהמבחן הגדול ביותר שלו הגיע דווקא לאחר מכן. בבחירות 2006 התרסק הליכוד ל־12 מנדטים בלבד, תוצאה שנחשבה באותם ימים לאסון פוליטי של ממש. מפלגת השלטון ההיסטורית הפכה למפלגה בינונית, ורבים העריכו שנתניהו יתקשה לשקם אותה. היו שהאמינו כי דור חדש של מנהיגים יחליף אותו וכי זמנו חלף. ארבעה מחברי הכנסת של הליכוד אף דרשו את התפטרותו המיידית, אלא שנתניהו, כהרגלו, סירב לקבל את פסק הדין של והמשיך לבנות מחדש את כוחו הפוליטי.
שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא כבר חזר ללשכת ראש הממשלה. משם המשיך לכהן במשך תקופה חסרת תקדים כמעט במונחים ישראליים, והפך לראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות המדינה. גם במהלך השנים הללו לא פסקו ההערכות בדבר סופו הפוליטי הקרב. פעם אלו היו מחאות חברתיות, פעם משברים קואליציוניים, ופעם יריבים חדשים שהוצגו כמי שעומדים לשים קץ לעידן נתניהו.
העשור האחרון רק חיזק את התופעה. כתבי האישום, ארבע מערכות בחירות בתוך זמן קצר, הקמת ממשלת השינוי והפסדו בשנת 2021 נראו בעיני רבים כנקודת הסיום הבלתי נמנעת. גם אז נשמעו קולות רבים שהכריזו כי הפעם הסיפור באמת הסתיים. אלא שבתוך זמן קצר הוא הצליח לאחד מחדש את המחנה הפוליטי שסביבו ולחזור פעם נוספת ללשכת ראש הממשלה.
ייתכן שזו התכונה המרכזית שתיזכר מנתניהו, גם הרבה אחרי שהוויכוחים על מדיניותו יישכחו. לא רק היכולת לנצח, אלא בעיקר היכולת להמשיך להתמודד כאשר הסיכויים נראים קלושים. פעם אחר פעם הוא הוכיח שהוא אינו מקבל את ההנחה שהפסד אחד, ואפילו כמה הפסדים, אמורים לסיים קריירה פוליטית. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ומה יהיה גורלו הפוליטי של האיש שמלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר שלושה עשורים. גילו המתקדם, האתגרים הביטחוניים והמציאות הפוליטית המשתנה מציבים בפניו מכשולים שלא הכיר בעבר.
אבל אם יש לקח אחד שאפשר ללמוד משלושים השנים האחרונות, הרי שהוא זה: גם בבחירות האלו, כשהוא בשנתו ה־76 ומצבו לוט בערפל, נתניהו מסרב להרים את ידיו. ייתכן שינצח וייתכן שיפסיד, אבל דבר אחד כמעט בטוח - הוא ימשיך להילחם על מקומו עד הרגע האחרון, בדיוק כפי שעשה במשך שלושים השנים האחרונות.
תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה
לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות
"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...
גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.
זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.
לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.
במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.
בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות.
ועדיין, הוא לא יצר עובדות קיימות שעלו בדם ודמעות.
"האוטונומיה" שדוברה שם, יכלה להתפרש ע"י 'הוועדות הכפריות' ששמיר הקים, שלא החזיקו נשק ולא היה להם שום מעמד בין-לאומי.
הנזק של אוסלו,
באוסלו נתנו הכרה רשמית בין לאומית, לישות ערבית עצמאית בארץ ישראל. התוצאה הישירה בדם ודמעות היא אלפי ההרוגים בפיגועים שיצאו ויוצאים מהרש"פ ובעידודה/עצימת עיניה לרווחה. חלק גדו מהם ע"י המחבלים שהובאו לכאן בהסכמת פרס ורבין ובאמצעות הנשק שסיפקו להם.
כנער שנסע בירושלים בשנות האוטובוסים המתפוצצים, חווינו על בשרינו את התוצאות הישירות של אוסלו. עד היום, הרשות הפלסטינית, זאת שפרס הקים, משלמת משכורות עתק למחבלים, מכל הארגונים וככל שיותר יהודים נרצחו - המשכורת יותר גבוה.
מעבר לכך - אוסלו היה נתיב חד סטרי, למציאות חיים בלתי אפשרית ביש"ע. המלחמה שפרצה בערב ראש השנה תשס"א, היתה מהלך פשוט ומכוונן של עראפת ימ"ש (זה שטיבי שאתה כל כך דואג לו, היה היועץ האישי שלו), לקראתה הוא בנה את כל המנגנונים של הרשות.
משפרצה המלחמה, היו שני מסלולים אפשריים - להכריע או להכנע. שרון התחיל בחומת מגן במהלך של הכרעה, למעשה היום הרש"פ אמנם מזיקה בעצם קיומה, אבל בטחונית היא כמעט מפורזת. כשצה"ל רוצה - הוא פועל בתוכה. היו תשעה חודשים שכמחווה למכחיש השואה אבו מאזן ימ"ש, בני גנץ הפסיק את 'כיסוח הדשה' בערי יו"ש - התוצאה הישיגה היתה גל טרור שכמותו לא ידענו שנים.
שרון התכוון להמשיך גם לרצועת עזה - ואז מערכת המשפט נעמדה על הרגליים האחוריות בשתי זרועותיה:
* בג"ץ הלך ו'משפט' את הלחימה, דבר שאין לו אח וריע באף מלחמה באף מדינה.
* הפרקליטות התחילה מולו רדיפה משפטית, וכך הובילו אותו לגירוש ולהפקרת הרצועה לטרור.
שיהיה ברור, זה לא תירוץ. לנתניהו אמרו כמעט בפירוש, שאם יצא ל'מהלך מדיני אמיץ' - יפסיקו את הרדיפה המשפטית האובססיבית נגדו ונגד אנשיו, והוא, בשונה משרון, סירב, למרות מחירים אישיים כבדים מאוד.
אוסלו-ההתנתקות-הטבח נמצאים על מסלול אחד. אי אפשר לברוח מכך שעל הזיות 'המזרח התיכון החדש' של נביא השקר שמעון פרס, שילמנו בנהרות של דם ודמעות.
… התפטרנו מלדאוג ליותר ממיליון ערבים. יצרנו מצב שבו לא תהיה מדינה מדינה אחת דו לאומית בארץ ישראל שזה מה שהערבים רוצים.
מכוון שהססמה "שתי מדינות לשתי עמים" מאוסה על אוייבנו עלינו לדבוק בה כי לעולם הם לא יסכימו ורק כך נגיע רחוק.
שמאוד נחרט לי בראש אחרי בחירות 2006: "מי בכלל יירש מביבי את הפגר הזה (=הליכוד)".
אני חושב שרק השנאה העיוורת שלהם לביבי באופן אישי - היא שהופכת אותו למרטיר דל הימין ומנציחה אותו.
בבקשה שזאת פעם אחרונה🙏
מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק
ע''ע הבליץ על לונדון
טיל אחד למדינה שלימה
שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.
הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל
כמו שהעוטף היו הרבה שנים
מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול
זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי
הריני להבהיר כי אינני שומר על זכויות יוצרים כלשהן לגבי הרעיונות והטקסטים המופצים על ידי. כל אדם רשאי לעשות בהם שימוש מלא – להעתיק כפי שהם, לערוך, לשנות ולפרסם בשמו שלו.
שליחת קישור המציג את הפרסום החדש אינה חובה, אך תתקבל בברכה ותסב לי נחת. תודה מראש.
כל כך הרבה שמאלנים מקבלים כספים ומשרות מפנקות בעמותות השונות, עד שאני כבר מתפלא: האם נשארו בכלל שמאלנים שפועלים אך ורק למען האידאולוגיה? אלו שאני קורא להם **"אידיוטים שימושיים"**. כנראה שלא, או שנשארו מעט מאוד.
הרי הוכח מעל לכל ספק שמדיניות הנסיגות - סימן ההיכר של השמאל - חושפת את תושבי מדינת ישראל להיות ישירות בחזית, במקום המתיישבים שהשמאל כל כך מנסה להשניא. זה בדיוק מה שקרה בשביעי לאוקטובר. לפני ההתנתקות ולפני אסון הסכמי אוסלו, פיגוע מפלצתי בהיקף כזה פשוט לא היה יכול להתאפשר.
**אני פונה בזה לאותם אידיוטים שימושיים שעוד נשארו שם:** תסרבו! תסרבו להמשיך להיאבק למען האג'נדה הזו בחינם, בזמן שהחברים שלכם גוזרים קופונים ומקבלים בוכטות של כסף, ואתם נשארים סתם אידיוטים.
**אבל גם למקבלי השלמונים, שלא מסוגלים לעמוד בפיתוי הכספי, יש לי מסר:** תזכרו תמיד שאתם אנוסים, ועושים את זה רק בשביל הפרנסה או מתוך פחד. ממש כמו אנוסי ספרד, בהזדמנות המתאימה אתם תחזרו בגלוי לעם ישראל. אבל גם עכשיו – כשיגיע יום הבחירות ותיכנסו אל מאחורי הפרגוד בקלפי, איפה שאף אחד לא רואה אתכם חוץ מבורא עולם – תצביעו עם הלב והנשמה אך ורק למפלגות שמתנגדות לנסיגות.
תזכרו תמיד שהקדוש ברוך הוא #לצד_הזה ותבורכו בכל הברכות!