סיקרנת עם המורכבות של 2 הערכים.

לכל שאר הדברים אני מתייחס כפריקה. אין מה לדון כזה. זה שלך.  וזהו. אין מה לטחון כאן.
תפתור את זה איך שבא לך. כל דרך מקובלת.

זה 1.דוסית 2.אבל זורמת

רואים שאתה חילוני-מסורתי...

😜

(הערה : מניח שפותח השירשור לא התכוון לזה, אלא ל 2 ערכים אחרים. אבל זה עדיין מסקרן ללמוד ולהבין).

מה זה אומר בתכלס  ? ״מחפש דוסית אבל גם זורמת״

היא דוסית.
במה היא יכולה לזרום למשל ? 
כמובן להגיב, תוך כדי שמירה על כללי הצניעות, ההלכה ותורת משה.


 

אבל סגורה.

אבל אתה יודע מה קורה עכשיו ?
אלה שקוראים אותנו אומרים לעצמם :

 ״מה ? לא יפה. גם אנחנו רוצים לדעת.
אולי אלה 2 ערכים שגם אנחנו צריכים לחפש ?
 נכון שזה יגביר את התחרות ויהיה יותר ביקוש, 
אבל מי שמזווג זיווגים יסדר מה שצריך, בזמן שצריך, למי שצריך גם בתחרות קשה״

אבל, מה שתחליט.
תמיד מוזמן לשלוח הודעה בשיחה אישית. (סודיות מובטחת)

ב' - את הסתקרנת, אתה מוזמן לפנות. אני כבר יודע מה אני רוצה, לספר לך לא ימלא לי את יצר הסקרנות.

פשוט אתה צדיק, אז אני לא יודע מתי אתה עמל בתורה, אז חשבתי שיהיה לך יותר נח שאתה תפנה בזמנך החופשי.
אצלי, אני יכול לעצור את הנטפליקס בכל רגע. קל.
 

אמנם אני כבר נשואה, אבל זו נקודה שחוויתי בהחלט ומעצבנת אותי עד היום. אני מוצאת את עצמי מתווכחת המון עם אנשים (דווקא בעיקר אחרי שהתחתנתי) על הנקודה הזאת. על איך אנשים ניגשים לרווקים ולשידוכים עם אף גבוה, כאילו מי שרווק אוטומטית משהו אצלו חסום/לא מבורר מספיק/דפוק. ואתה פיצחת איזה משהו שהוא לא- כי הרי אתה נשוי והוא לא. זה מבט כל כך מעוות ומרתיח.

(אגב לעניות דעתי, אחד מהדברים שניפחו את צורת השיח הזאת זה התופעה החדשה של ה'מאמנים לחתונה' וצורת השיווק של לא מעט מהם.)

ויש לי חלום לחולל שינוי בשיח, אני עוד במחשבות על איך בדיוק.

מוזמנת לשתף את הרעיונות על שינוי השיח בנושא.

בכלל, אני חושב שהשיח סביב רווקות התפתח עם השנים. פעם הוא לא היה בכלל.

אני מאוד לא מזדהה עם השיח שפרוייקט 252 מעלה (שיש בו הרבה דברים טובים כמובן) וכל הקרנבל של המאמנים, לא יודע אם זה הביצה או שזה התרנגולת.

ובכללי, נראה לי שזה שיח שיפוטי בכללי. לפעמים חברות עם תחושת שייכות גבוהה סובלות משיפוטיות כלפי מי שחלילה מערער על הסדר החברתי.

במיוחד הרגיז אותי כשחניכה שלי, שהתחתנה ישר אחרי האולפנא עם הבחור הראשון שיצאה איתו, כמה חודשים אחרי החתונה באה אלי ואמרה בנימה מתנשאת כזאת "אני ובעלי מתעסקים בשידוכים, אם את מעוניינת"

כאילו מה את מבינה מהחיים שלך??

או חברה שעוסקת בשידוכים (סבבה, היה לה כמה וכמה הצלחות, היא בדר"כ בסדר בקטע הזה) אומרת לי שאמא שלה למדה עכשיו אימון לחתונה והיו לה כמה עצות בשבילי. זה היה מעצבן כי היא השדכנית שלי, אז היא יודעת טוב מאוד כמה דיוקים וניסוחים מחדש אני עוברת כל הזמן, וגם - אמא שלי מאמנת חתונה כבר שנים...! והיא הלכה אליה בעצמה בזמנו! כאילו, את לא חושבת שאם זה מה שיעזור לי אז אמא שלי כבר עזרה לי?

וגם, אני עובדת בסביבה חרדית, ונורא מעליב אותי שאני "בחורה" אבל חברה שלי שקטנה ממני אבל יש לה מטפחת היא "אישה"

שלא תצא רווק פגיע או נרגן

חשבת לענות ככה?

"אחרי שראיתי איך בחרת בעל בפזיזות כי העיקר להתחתן.. וואלה לא סומכת על ההצעות שלך.."

"אממ, נראה לי כדאי שקודם אמא שלך תבוא לעשות סטאז' אצל אמא שלי. או אפילו אצלי. רק אומרת"

"מאיפה לך שזו לא פאה?"

מספיק להעמיד במקום בסגנון של "למה שתתערב בחיים שלי בלי שביקשתי ממך?"

"למה שאתה יודע יותר טוב ממני?" אם הצד השני יענה על זה בסיבה טובה, אדרבה מעולה.

קצת דוחה אותי התייחסות שהיא מרצה של "מה יגידו עלי".

אבל מסכימה עם כל מילה שכתבת

אלו שני קצוות.

מי שאני לא שם עליו אני אפילו לא עונה לו, כי זה לא מזיז לי.

לאו דווקא האדם הבודד מזיז לי. מזיז לי בעיקר שזאת תופעה.

"תשמור את האף שלך לעצמך"

לא פעם אנשים (בדגש על אנשים שאינם קרובים אלי) אמרו לי משפטים בסגנון של - אם תעשי ככה וככה, תשתני בנקודה הזאת או האחרת, אז תצליחי למצוא, כי עכשיו את לא בסדר.

אבל,

אני רוצה להגיד שבעיניי זה לא רק בעניין הרווקות.

אנשים הם שיפוטיים, חושבים שהם יודעים טוב יותר מהנשוא, ודואגים גם להגיד את זה. והכל מתוך כוונה טובה.

(ואפילו אמירות של - כמה אני מתפללת עלייך יכולות להיות דוקרות, כמו ההודעה שנפתחה פה לאחרונה.)

ואני רואה את זה בעוד תחומים רבים בחיים. וזה מעצבן, מעיק, ותמיד שם.

אני לא חושבת שיש לי דרך לשנות את העולם מהבחינה הזו, מלבד להתבונן על עצמי. ואני יודעת שאני גם נופלת בזה, לפחות במחשבה.

מקשרת לתגובה שכתבת פעם בנושא המשיק:

יש כאן נקודה שאני רוצע להעיר עליה - לקראת נישואין וזוגיות

אני גם חוויתי כזה דבר לאחרונה עם מישהי שהציעה לי בחור שממש לא הסגנון שאני מחפשת ואמרתי לה למה זה פחות מתאים והיא המשיכה בשלה- ״הוא בחור טוב, מה את צריכה יותר מיזה?״

ודאגה שתוך כדי זה יגיע גם דרך עוד שדכנית.

עשו עלי מבצע רציני עד שפשוט הרגשתי שה ככ מיותר ומטומטם מה שאני חושבת.

וכשקלטתי את המקום שאליו נכנסתי, ישר הלכתי אחורה, אמרתי לה ״לא״ בנחרצות וזהו. עד היום זה עוד על אש קטנה.🤦🏽‍♀️

אתה מקבל הצעות!

יש אנשים שגם בגיל 27 עוד לא קיבלו הצעות 

אגב, אני לא אוהב את המונח "לקבל הצעות", זה נשמע פסיבי.

מי שלא מקבל הצעות צריך לרדוף אחרי הצעות, מיזמים, אתרים, שדכנים... אין לנו פריוילגיה להתייאש.

דברי ביקורת הם חשובים בעיני, וזה חשוב מבחינתי להעביר ביקורת על תופעה חברתית פסולה. לא צריך עין רע חלילה כדי לעשות זאת.

פעם הייתי מתעצבנת .. מתכווצת נפגעת.. לפעמים אומרת שקט .

היום אני אומרת כן .. (לא על ההצעה אלא על הנאום ההעצמה המאולתר והלא יעיל לאף אחד).

ואם המצב ממש קשה זה כן את/ה צודק/ת.

ממש מרגישה שהיום כל המאמנים לחתונה משחקים על הנקודה הזו בשיווק העצמי שלהם..

ז"א אם עוד לא התחתנת בטח עשית משהו לא נכון.

ואני חושבת שרוב הרווקים והרווקות ממש בסדר גמור, פשוט עוד לא הגיע האדם הנכון.. מעטים אלה שאפשר "להבין" למה עוד לא מצאו.

כולנו אוהבים לחרטט סיבות רק כדי להצליח להתמודד עם המציאות איכשהו.

זה בעיני מתחיל בעבודה עצמית של האדם על עצמו להאמין בדרך שלו. 

מסכים ממש..

זה ממש ךהמציא שקר ועוד להרוויח ממנו

יש סקאלה רחבה בין מי ש"פשוט לא מצא" למישהו "יש סיבה למה לא מצא".

לא הייתי טוען גם ההיפך שהרוב הרווקים כאלה.

בכללי, לא חושב שכדאי להכליל בהקשר הזה רווקים, לא לחיוב ולא לשלילה.

וגם לשני - במקום לא להגיב לו, למה לא שאלת עליה קצת?
 

אני נשואה מהמנסים לשדך, ומצד שני אחות לרווקים שכואבת את כאבם ומרגישה שבמגזר שלנו לא מספיק מתאמצים להכיר לרווקים. אז במקרה של א. לפעמים נראה לי שכשהמשודך אומר שהוא בהפסקה או סיבה אחרת, והמציע ממהר לרדת מההצעה, זה כאילו עשינו V למצפון וזהו. כשהמציע מנסה לשכנע לעצור את ההפסקה, כי ההצעה נראית מתאימה וחבל לו שתפסיד אותה - לדעתי זה מראה על אכפתיות ולא על התנשאות. בהחלט יתכן שההפסקה קריטית לך ואז תתעקש, ולפעמים אולי תשתכנע ויצא משהו מהשידוך.

"אני עוצר קצת לנשום באמצע מרתון"

"נו.. נשמת, אפשר להמשיך?"

אז זה לא סבבה בכלל

אם תמשיך ככה, אתה לא תתחתן. צר לי. אתה לא רוצה שישפטו אותך וזה בסדר. אבל אתה שופט אחרים מאוד לחומרא. אולי תפגוש מישהי באוטובוס, אבל בסלחנות בבקשה.

את לא מכירה אותו.. והאיחולים שלך לא סבבה

הוא פורק זו פריקה ... ויש כאלה שמציעים ומתנשאים.. וזה בהחלט הזיה.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?