חחחחח סתם

אף פעם לא השתתפתי בסקר כזה לא רואה בו טעם או עניין מיוחד, מרגיש לי שכל הניסיון יתר הזה והחשיבה על כל פרט ופרט וניתוחים של מינימום פרופסור למדעי החלל על כל פניה שאתה מקבל מה האחוז שנרשם או כל מיני חרטות כאלו מוגזם כי אוקיי.....נניח וימלאו את הסקר אלף איש אפילו אלפיים איש, מה עושים מפה? למי זה תרם? איך מתקדמים? האם באמת הם יבינו מתוך הסקר איך לקדם את הרווקים והרווקות? יש פה הרבה יותר מדי שכל שדוחק החוצה את השם ברוך הוא חס ושלום. ולא נזכיר שזה בטח לא הסקר הראשון או השני, ואם זה נכון, אז איפה התוצאות של הסקרים הקודמים? איפה ההוכחה שלהם שהם מצליחים? זה בעצם מוכיח את הנק הנ"ל. מרגיש לי שאם כל הכוחות היו מנותבים למקומות שהוכיחו עצמם בעבר ובהווה כמו נניח תפילה על הרווקים, ופחות התעסקות באילו אתרים אתה נמצא וכל הנ"ל בסקר, המצב יכול היה להיות יותר טוב, אבל עם כל זאת הנקודת רצון שלהם מבורכת מאוד, רק הפעולות לעניות דעתי לא קולעות למטרה.

את יודעת, המון אנשים שדיברתי איתם ושאלתי אותם האם הם מתפללים אמרו לי "בטח מלא" שאלתי מתי ופתאום רובם נאלמו דום..כמה באמת פנו בשיחה להשם "אבא ככה וככה חסר לי תעזור לי עם זה תעשה לי ככה תביא לי ככה" כמה? לא הרבה בוודאות, כי זה בהתחלה מרגיש מביך שאתה שומע את עצמך וכביכול אין שומע או עונה כנגדך, וגם ביננו, כמה כבר אני מאמין שבאמת באמת השם שומע אותי? אני הכי אוהב את אלו שאומרים "כן אני יודע שהוא שומע אותי" ואז אתה שואל אותו "אשריך דוד, כמה אתה מדבר איתו אז?" ופתאום דממת אלחוט...רק מי שבאמת מנסה לדבר עם השם בפה שלו במילים שלו בלי טקסט(שגם הוא מבורך), מבין כמה האמונה שלו חלשה. כמה הוא מבין פתאום שהוא לא מאמין שהשם שומע אותו.

הם מפרטים את זה באתר שלהם:

באים בטוב

באתר שלהם ובפרסומים אחרים הם שמו תוצאות של סקר קודם שעשו, ובעיני זה מאוד מעניין + לפי זה הם החליטו איך לפעול.

ואני קצת לא מבינה את הביקורת שלך - בעיני ארגון שרוצה לעשות פעולות רלוונטיות, כדאי שיברר מהם הפעולות הרלוונטיות.

מה מפריע לנו כרווקים. מה אפשר לשנות ולשפר - כי להם יש כוח ותקציב.

נגיד אחד הדברים שהיו די ברורים מהסקר הקודם - רוב הזוגות הנשואים דיווחו שהכירו את בן זוגם דרך "שדכנים צעירים לא מקצועיים" (61%, לעומת 6% באתרי הכרויות). אבל רוב הצעירים שאינם שדכנים מקצועיים לא משדכים, ולכן המיזמים כמו הנ"ל מנסים לעודד את זה. הם מעודדים את זה דרך ערבי מאטצ'אפ בקהילה, לדוגמה.

האם תפילות על רווקים זה משהו שהוכיח את עצמו בהווה ובעבר? 

לענ"ד, לא. 

ובכלל, להיכנס כאן לתיאולוגיה של איך התפילה משפיעה על המציאות לא שייך בעיני.

אבל אפשר לשאול האם תפילה היא מה שמבדיל בין רווק לנשוי, שמבדיל בין אדם שמאמין שה' שומע אותו או לא. האם כל מי שמאמין שה' שומע אותו, ומדבר איתו באופן יומיומי, הוא בהכרח אינו רווק? מה הקשר בין זה לבין מציאת בן זוג?

שחושבים עליכם (גם על הצעות) ומאמינים בכם. גם אם מרחוק כדי לא להכאיב.

והכי חשוב - לא שוכחים אתכם. גדלתי פה ועדיין מרגיש בבית לחזור לפה מידי פעם כצופה

משתף מחשבה שלי: תזכרו ששלמות איננה רק אובייקטיבית אלא קודם כל אישית. כל אחד מתקדם מהמקום שלו ועומד בפני אתגרים שונים, בכל שלב בחיים. החכמה היא לדעת מה הקומה שנדרש ממני לבנות כרגע ולהרגיש סיפוק והשלמה מזה, גם אם הסביבה הקרובה בונה כרגע קומות אחרות. אנחנו לא פה בעולם כדי לעשות קופי-פייסט לעוד מגדלי עזריאלי. אלא לבנות בנין חדש. גם אישית, וגם זוגית.

לכל אורך הדרך  ..

כלומר אתה הגעת למסקנה הזו רק אחרי החתונה.. 

את האמת שהדרך שלך הכי הפתיעה אותי כי תמיד משתדלת להחזיק במחשבה מייצרת מציאות.. ואצלך זה הרגיש שזה בגדר חלום רחוק שנס אם יתגשם.

היו לי תקופות קשות.. בהחלט

לא אומר שאני מתגעגע לתקופה, למרות שהיא היתה חשובה

זה משהו אחר .  לגמרי תודה 

(הבנתי אותך וידעתי מראש שאני עלול להתפרש ככה.. אין לי מה לעשות בנידון)

וכמובן שמשהו שמחזק מישהו אחד יכול להחליש מישהו אחר.

מה שחיזק אותי פה זה בחורה שהתארסה וששאלו אותה "תנו איזה מסר או משהו מחזק" אז היא אמרה "וואלה, אני לא טובה יותר ואין לי שום דבר לחדש לכם. קטונתי" וזה היה הדבר הכי יפה בעיני.

כי מה זה אומר? שאין שום סיבה שסטטוס זוגי יפריד בכוחות/תקווה ביני לבין משהו אחר. כל אחד מתמודד עם מה שיש לו עם המשאבים שיש לו וזה מה שרבש"ע רוצה באותו זמן.

אני רווק. אני מסתובב עם רווקים. אני גם שמח שמגלים אמפתיה כלפי וכלפי הכאבים שלי, שבדידות בתחום הזוגי הוא אחד מהם.

אבל אני לא מגדיר את הזהות שלי כרווק. כי רווק זה חוסר.

אין פה הם ואנחנו. כולנו באותה סירה מבחינתי. 

לכן מסר כמו "תזכרו ש..." נוגע לי בנקודה כואבת. ברור לי שלא חשבת שכולם שכחו את זה ואתה בא להזכיר לנו. ברור לי שזאת לא הכוונה.

אבל עצם היכולת לומר מסר כללי לרווקים בעיני הוא דבר לא נכון. דבר שמכליל את הרווקים למקשה אחת. 

ואם יש משהו שקשה לי בתור רווק מהסביבה - היא שתייחסים אלי בצורה מכלילה. זה מרגיש לי יחס כאל חסר זהות.

אם מתייחסים אלי בצורה מסויימת, לא משנה איזה צורה, רק בגלל שאני עדיין לא נשוי, זה קשה לי.

אנשים רווקים או נשואים יהיו בסיטאוציות שונות ויוכלו להתמודד איתם בצורה נכונה יותר ובצורה נכונה פחות.

זה מישהו התחתן זה לא אומר שהוא התמודד בהכרח בצורה מייטבית בתקופת הרווקות, וכן להיפך, זה שמישהו עדיין רווק לא אומר שהוא לא מתמודד עם צורה בצורה מייטבית.

אם אני יבוא לנשואים ו"יזכיר" להם משהו ביחס לקשיים בחיי נישואים ברור שזה יהיה מכליל. אבל את זה בדרך כלל לא יעשו. כי ישנה יותר מודעות לכך שחיי נישואים הם מורכבים בכך שהם משתנים מאדם לאדם ומזוג לזוג ותקופה לתקופה וכן על זה הדרך. גם קשיים ברווקות הם מורכבים לא פחות והם משתנים מאדם לאדם ומסביבה לסביבה ומתקופה לתקופה כך שאי אפשר להכליל בדיוק באותה צורה.

היה לך משהו קשה ומשהו שעזר לך ויכול לעזור - אדרבה אני אשמח מאוד שתשתף. אבל קצת רגיש לי הביטוי "להזכיר". מי אמר לך ששכחתי?

מתחילת המסע ידעתי שהוא לא יהיה פשוט ולא חיכיתי לקסמים ותמיד הערכתי בצורה עמוקה אנשים שמתמודדים עם התארכות המסע של חיפוש זוגיות, גם כשהייתי יותר בתחילתו. 

דווקא אצלי ואצל הרבה אחרים האמון בדרך היא לא בעיה. לפעמים החברה מפריעה יותר שהיא מכריזה עלי כ'שונה'. כאחד ש'צריך להאמין בו'. מרגיש לי יחס כאל מסכן.

אני מודה אני רגיש מאוד לכך, ואין לי ציפייה לא ממך ולא מהסביבה לעמוד בסף הרגישות שלי. באמת לא שופט באופן אישי אף אחד. כן חשוב לי לשתף את מה שעולה לי על ליבי ואולי יוסיף כאשר מדברים מלב אל לב.

ולהיפך, אם מישהו חושב עלי, אני הכי אהיה שמח שבעולם אם הוא יפנה אלי ישירות. "וואלה אחי, אני כואב איתך" "וואלה מה זה כבר בא לי שתראה ברכה גדולה בתחום". זה ממש מרים אותי.

רק שיתפתי החוויה האישית שלי. לא חושב שמונחים אובייקטיבים ביחס למה נכון לעשות ומה ראוי להתייחס. הבאתי את החשיבה האישית והמוגבלת שלי בנושא.

ואם כבר באלי לשתף פה פסקה לאחרונה שראיתי בשמונה קבצים (וכמו שהייתי משתף אותך בימים ההם ;) )

נא

שנואה היא העצבות, מפני שהיא נובעת ממקור היותר משחת שבדעות וברגשות. הידיעה, שהאדם בהתגלותו בתור בעל רצון, אופיו משתלם כולו בנקודת רצונו דוקא, האושר שלו הוא רצון טוב, כל קוי האושר וההצלחות הרוממות, שלב כל אדם כל כך עורג להם, אינם כי אם תולדות מנקודת חיים מלאים זו, נקודת הרצון הטוב הקדוש והבהיר,ובתוכן זה דומה האדם בחופשו ליוצרו, ליוצר כל, בחפצו המקיף והחפשי מכל מועקה, כשידיעה זו מתבררת, מיד מוצא האדם את עצמו מלא חדוה, מסולק מכל עצבות. 

הוא מכיר שהוא אינו צריך כי אם לאמץ את רצונו לטוב, וזה מסור בידו בכל עת ורגע, ותיכף כשרצונו מתעלה, הרי הוא מתעלה, וכל הספירות העולמיות התלויות בו מתעלות עמו. ואיך לא יהיה האדם מלא תמיד עז וחדוה, אם טובת הטובות, עושר העשירות, הצלחת ההצלחות, מסור ונתון בידו, והוא מושל בכל המכמנים הנפלאים האצורים באוצר נחמד ושמן זה. המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכלתו של האדם, ממה שהוא חוץ להוייתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פגול הוא, רשעות וסכלות היא מרופדת. והיא מעוררת את כל התכונות השפלות וכל המדות הרעות שביסוד הרשעה, שכחת ד' וטובו, אורו וישעו, חכמתו חסדו וגבורתו. על כן ישרי לב שמחים תמיד, שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.

שאין הבדל בין הרווק לנשוי וכל אחד מתמודד עם מה שיש לו. לכן בדיוק כתבתי את המסר.

ההתמקדות במילים 'תזכרו ש' זה בחירת מילים מוצלחת או לא שלדעתי לא שווה להתעכב עליה. זה לא התוכן שהעברתי 

אין לי ענין לשכנע כי זה אבוד מראש (קשה לתת בזה אמון). אבל זה שהתחתנתי לא מעביר אותי צד מעמדת המתייעץ לעמדת המייעץ... מובן שלא

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט' בניסן תשפ"ה 0:35

"שחושבים עליכם (גם על הצעות) ומאמינים בכם. גם אם מרחוק כדי לא להכאיב.

והכי חשוב - לא שוכחים אתכם. גדלתי פה ועדיין מרגיש בבית לחזור לפה מידי פעם כצופה"

זה כבר הופך את זה לצד אחד וצד שני, אני טועה?

אני גם מאמין בחברי הפורום, ואני גם חושב על הצעות או על אנשים, דווקא לא מרחוק בהכרח.

ואני גם לא שוכח. וגם כשאתחתן לא אהיה פחות "צופה" ממה שאני עכשיו. מה ההבדל ביני לבינך? למה זה שאני עדיין לא נשוי, זה שונה? ואם לא - בכנות, מה באת לומר?

לגבי מה שכתבת בתגובה עכשיו - זה עניין דק. כי השאלה מה ההנחת היסוד. ההנחת היסוד צריכה להיות שכולם באותה צד, זה לא צריך להיות חידוש. זה לא טוב אם זה "חידוש", חשוב לומר את זה וזה קריטי, לא רק הבדל סימנטי.

ואני לא מתעסק בעולם הכוונות, לא שלך ולא של אף משתמש פה. אני משתדל לשקף את מה שאתה בעצמך כותב. מה התכוונת ומה המניעים שלך? אני לא מתהיימר לעסוק בזה כלל.

גם מה שכתבת פה - דווקא זה אמור לעודד (: - לקראת נישואין וזוגיות ממשיך את אותו כיוון. "אני הצלחתי, אז גם אתם". לא מעורר בי תקווה מיוחדת, לא זה. הפי ענתה נכון, שבאמת אין פה שום קל וחומר.

נשוי יכול להביע אמפתיה כמו כל אחד אחר. וזה לא רק שתי המילים אלא זה כל ההקדמה שלך. 

אני לא חושב שזה תפקיד של נשואים לחשוב עלי, זה תפקיד של אנשים. 

מחזק אותי לשמוע דרך שאנשים עברו, לא תוצאה.

(ברור שלא היית מעדיף שאכתוב ששכחנו מכם, אלא מפריע לך כנראה עצם הצורך לכתוב את זה... כלומר לא לכתוב כלום. אבל אתה יודע שהרבה חברים מרגישים שהנשואים שוכחים אותם...)

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט' בניסן תשפ"ה 0:55

אתה הרגשת את זה בתקופת הרווקות,

אני פחות חווה את זה.

הגיוני, לא?

אתה מניח שאני יודע שחברים נשואים שוכחים אותי או הרבה אחרים? אולי אתה צודק ביחס כל העולם ורק אני המוזר שלא מזדהה עם זה.

זה ממש תלוי באיזה סביבה אתה נמצא.

לכן מהזוית שלי שנשוי אומר לי "לא שכחתי אותך" זה נשמע לי פשוט לא קשור. למה שישכח אותי? מה הקשר?

חבברים טובים זוכרים אותי גם כשהם נשואים, ומי שלא כנראה הוא פחות חבר

אני לא רוצה שנשואים יתפסו ממני מרחק כדי לא להכאיב, זה גם משהו שלא הבנתי בדבריך.

ודווקא, נשמע שאתה אומר גישה אחרת ממה שאמרת בהתחלה.

אין בזה נכון או לא נכון. אלו חוויות שונות. ולכן באמת הכל סובייקטיבי.

גם אם תגיד לי שזה לא נכון. זה לא במובן הרגיל שהמילים לא נכון, כי אין חוויה שהיא "לא לגיטימית"

וגם אם תשתף חוויות אישיות הפוכות - מדהים.

אבל למה לתפוס כאמת אובייקטיבית שרווקים מרגישים ננטשים?

בעיני, זה יחס מזיק וגם אם הוא כזה, אין צורך להנציח אותו.

יש מקום בעיני לדון ביחס בין נשואים לרווקים על הרגישויות השונות ביחס הזה,

אבל לא בהכרח שנקודת המוצא תהיה נטישה/שכיחה.

נ.ב

הדיבור הזה מזכיר לי חבר טוב שב"ה נשוי+2 והוא לא שוכח אותי. וזה ממקום הכי טבעי בעולם ואף פעם לא שמעתי ממנו שדר של "אתה רווק, אני לא שוכח אותך" אלא "אתה חבר, אני איתך". ברור לי שקשר עם חברים נשואים יהיה בעל אופי שונה, אבל אני לא חושב שזה טוב או מועיל למישהו לייצב אותו בצורה שאוטומטית צד אחד נשאר נשכח או בסכנת שכחה. באמת חברות הרבה פעמים נמדדת בשלב הזה בחיים ויש חברויות שלא עומדות בו וזה גם בסדר גמור. זה מהלך טבעי.

בעיני זה יותר קריטי וראוי להתייחסות

הצעת הצעות הצעות לבנות 35 ומעלה.

יש לא מעט קבוצות הכרויות עד גילאי 30, עמותות וארגונים שעיקר ההיצע הוא בני 18-30.

אולי 30-35. ויוצא שמעל גיל 35 יש ירידה מטורפת בהצעות בעיקר לנשים. לא אכנס לסיבות וזה גם לא ממש מעניין. קחו את היוזמה הזאת ותתמקדו בפלח האוכלוסיה הזאת שמשתוקק להקים בית ולזכות ללדת במסגרת משפחתית כדת משה וישראל. ותחלקו מנטורים שכל אחד מהם תפקידו להציע הצעות ואולי ליווי לאותה בת 35+ עד שהיא מתחתנת! לא עוזבים אותה עד שהיא מקימה בית בישראל!

איך תעשו זאת? זה כבר שלכם.

אני הצעתי

לפעמים אני בהלם לכמות ההצעות של נשים בנות 30 פלוס מציעים להן את אותם הצעות של בנות 25-29 שזה מעורר תמיהה .

דווקא חסר הצעות לנשים 24-29

אני גם לא חושבת שצריך להגיע לרגע האחרון ולהיות 35 אלא עוד לפני 

ואני 27 ושמה לב שיש מחסור

מגיעים אלי הצעות של בחורים בני 35 פלוס.. למה לעזאזל???  או גברים בני 25 ..

לא מאמי פחות שייך 

אגב כמות הגברים המקסימים שראיתי בני 36 היא מטורפת .

ואני בעצמי ניסיתי לשדך אותם והבנות פשוט חיות בסרט.. שהן אומרות עליהן לא..

יש בחורה שהיא בכלל בת 36 ומסתכלת על בחורים עד 36.. איפה החשיבה?

אני שאני 27 קשה לי לפסול 

אז את שאת בת 34???? איפה המוח 

תפסיקו כבר להתעסק בנראות עם שיער לבן בלי שיער לבן האף גדול או קטן.. הלבוש? קצת שמנמן

מזה משנה לבוש אפשר לשנות

 מאמי את 36...

ואני הצעתי !! ואלו התגובות והם מאוד חד משמעיות

קודם קצת דרך ארץ אין סיבה להשתמש בביטויים כמו "קצת מוח". אוי גיל 34 מתגעגעת אליו

עונה כשדכנית מזה 10 שנים:

הסיבות שמגיעות אליך הצעות של בני 35+ כדלקמן:

1. בשר צעיר תמיד היה ותמיד יהיה מבוקש ונחשק יותר.

2. בלבולי שכל על פוריות.. מעל גיל 35 פוריות יורדת. עזבי שגם שלהם, ומחקרים מראים שבעיות פוריות עיקרן אצלם.

3. עד גיל 29 .. 30 לטענתם בחורות יותר קלות לעיצוב ולהשפעה. והם רוצים לעצבן כרצונם.

4. עם יותר שמחת חיים, פחות מדוכאות. האומנם? ברור שהכל סטיגמות ואמונות מעכבות.

צר עולמך.. את מסתכלת ושופטת את המציאות מתוך ההסתכלות שלך וזה מובן. לא ניתן להסתמך על קביעה שבנות 35+ אשמות בגלל קומץ מינימלי.

אני מדברת איתך על מציאות עובדתית שבה גברים מסננים הצעות בפה מלא בפרופילים שלהם בגלל גיל!

מדברת איתך על מציאות שבה לארגונים שונים אין הצעות רבות ואם יש זה אחד לאולי חצי שנה/שנה לאותה בת 35+

אני מדברת על פניות לא רלוונטיות ומעליבות שעיקרן "יאללה את כבר בת 35+ בררנית מתוסבכת תגידי תודה שהוא בכלל מסכים להסתכל עליך".

ממליצה לך לגלות יותר חמלה וצניעות לפני שאת מתקרבת לשפוט טריטוריה שאת לא חיה אותה כמוני, ובכלל אין לך מושג ולעולם לא יהיה לך מושג מדוע אותה בת 35+ עדיין לא התחתנה. את שופטת מעולם האמונות והערכים שלך המוטה ולא נייטרלית.

ויותר מזה את מוזמנת לקרוא ולהרחיב ידיעותיך את הטור מיומנה של רווקה בת 37 בעלון שבתון תביני יותר את המצב הנוראי שקיים. בנוסף תקראי פוסטים של רחל הומינר בפייסבוק מנהלת ומייסדת אתר  הכרויות הבאר, שם היא העלתה לא מעט פוסטים על המצב הזה.

ואם בנות 25-29 לא מקבלות הצעות, צריך לבדוק לגביהן מה הסיבה. פרטים לא כתובים היטב?, תמונות לא מחמיאות? , דפוסי התנהגות שמעכבים?, חוסר רצון להקים בית בכלל?, חוסר הבנה מה נכון באמת, מה המהות להן בבן זוג ובזוגיות?, לא פונות לשדכנים, חברים שיציעו להן? נשארות פאסיביות ומחכות לגואל? מה קורה שם? אולי לא מקבלות הצעות כמו שהן רוצות ומפנטזות כמו בסרטי דיסני? מקווה שהבנת שזו הסתכלות אחרת ממש לעומת נשים שמקוטלגות כמדוכאות, מבוגרות, לא פוריות ולהן יש בקושי הצעה אחת בחצי שנה..

אצטט לך משהו שהמנהלת שלי אמרה לי כשהייתי בת 27:

"לפעמים כשאנחנו צעירות אנחנו חושבות שאנחנו יודעות הכל". כמה כעסתי שהיא מעירה לי ושופטת אותי. כעבור שנים רבות רבות רבות מאז רק התחלתי להבין לעומק את המהות של המשפט.

מאחלת גאולה שלמה לכולנו וחג שמח

אני מדברת מתוך ניסיון אישי, ואני לגמרי מבינה את המקום הנותן שלך.

 אני עושה עם עצמי איזשהו בדק בית, וגם עם הבנות שאני מציעה להן. אני ממליצה גם לך לעשות את זה. חשוב לי לומר שלפעמים יש לי ביקורת כלפי הבנות שאני אוהבת, וזה לא נובע ממקום רע – זה מתוך רצון לעזור ולהכווין אותן. בסופו של דבר אני מבינה את כל אחת לפי ההחלטות שלה, גם אם אני לא תמיד מסכימה.

לי אישית , היו הצעות משדכניות מבוגרות לפעמים שהתייחסו אליי כאל "הבשר" בלבד – "בחורה יפה ותו לא". אני יודעת כמה זה יכול להרגיש לא נעים, ואני חוויתי את זה. אני מבינה את הקושי בגיל 28 או 30, וזה לא תמיד קשור לגיל, אלא להעדפות האישיות שלנו..

לגבי הכנסים והפופולריות של 30 פלוס – יש מלא רובן שם זה לא בהכרח בעיה.

 יש המון נשים בגיל הזה שהן הרבה יותר בררניות ויודעות בדיוק מה הן רוצות. אני לא שופטת אף אחד, גם אני נמצאת במסע הזה בעצמי ואל תשכחי שאת מזמן לא.

רחלי הומינר

בסופו של דבר, זה גם תלוי במכלול השיקולים מעבר לגיל. למשל, אם אישה בת 28 נראית מאוד צעירה ומאוד טוב,לא בהכרח אתאים לה גבר בן 35 עם מראה מבוגר יותר מוזנח יותר.לעומת זאת, ייתכן שאישה בת 26, שמשדרת בגרות הרבה מעבר לממוצע באופי וגם בנראות , פחות מקפידה על הנראות שלה תתאים דווקא לבן 35 ספציפי שמכירה.

לכן, אני תמיד מתחשבת לא רק בגיל עצמו, אלא גם בתחושה הכוללת שמתקבלת מהאדם שעומד מולי...

חשוב לי שיתאימו בראיית עולם .  בשיח תקשורת וגם בנראות שזה לא יהיה מופרך.

למה ישר לרוץ לשדך פער גילאי גדול לטובת הגבר?

תחשבי על זה

רק בגלל שהוא יכול לא אומר שהוא צריך.

ומי שקורא את ההודעה שלי בבקשה תעזרו לייבש ביצות. וכן להציע הצעות בפערי גיל מטורף לא מייבשים ביצות קיימות.

בן 40 שמחפש עד 30

בן 60 שמחפש עד 40

בן 30 שמחפש עד 22

בן 36 שמחפש עד 29.

תציעו גם בני גילם תציעו גם כשהאישה גדולה מהגבר. 

תצאו מהשבלונות!

השדכניות והמשודכות. דיברנו קצת על זה פה לא מזמן יחסית

היי, שאלה. - לקראת נישואין וזוגיות

מי שהעבירה שם את המסר בצורה הכי טובה זו @מיידית. ..

לק"י

זה לא משנה אם היא נראית צעירה והוא לא. ולהיפך. (אם לבחור/ה זה מפריע זה משהו אחר. אבל לא למי שמשדך).

והערה כללית על הפוסט- יש זוגות עם פערים של 10 שנים שחיים בטוב.

ובעיני יש הבדל בין 25 ו-35 לבין 35 ו-45. אבל עדיין יש כאלה שזה טוב להם.

אני כן מצפה מאנשים בגיל מסויים לא לצפות שבן הזוג יהיה צעיר מהם בהרבה שנים (זה יכול לקרות, אבל לא כדאי להנעל על זה).

בכללי, אני לא אהבתי את הנחרצות שבפוסט. 

אין לי כח להגיב לכל המלל הארוך.

בקצרה - יש הבדלים( ביולוגיים ואחרים( בין גברים לנשים. במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.

הדבר היחיד שאת, רחלי וכל שאר חסרות ההבנה עושות בפוסטים מהסוג הזה הוא לגרום לבנות 30+ לשבת בבית ולתת לזמן לעבור כי הוא x שנים מעליה.

ממליץ לרווקות המבוגרות יותר לזרוק את סטיגמות הגיל, עדה, מראה ומה שלא יהיה ופשוט לחפש את הבן אדם המתאים. עדיף מאשר להתעורר מאוחר מדי ולראות שאלו שפסלת פעם כבר לא מעוניינים. 

מעבר לזה בן אדם שמתייחס לנשים "חסרות הבנה" ומרשה לעצמו לומר "צאי מהסרט שלך" זה אדם חסר דרך ארץ ובריון.

ואם לא ידעת או שלא רצית לדעת. זו אלימות מילולית לכל דבר ועניין.

ממליצה לך לטפל בזה אם אתה עוד לא בזוגיות. קודם כל עבור עצמך. יש בתוכך כעס מצטבר.

נתתי לך עצה. אני מבין שאת לא מעוניינת אלא מעדיפה לחיות בדמיונות. 

מקווה רק שכל השאר לא יקשיבו לרעיונות העיוועים שלך. 

ודבר שני, רחלי(מי זאת רחלי?)והגברת דנן לא גורמות למה שאתה מתאר..המצב היום מאוד קשה לרווקים ורווקות בגיל מאוחר, מתוך זה נבין שהמצב מאוד מאוד קשה להשם יתברך שילדיו עוברים מצבים כאלו, לא יעזור לסבל שלהם אם אתה תבוא ותתחיל לחלק ציונים ומי אשם יותר ומי פחות.

ועם כל מה שכתבתי, אני מבין את הנק שניסית להעביר, ויש דרכים אחרות דוד, לא חייבים לתקוע אצבע בעין לאנשים שגם ככה בקושי רואים אור ח"ו.

ואגב @המצאתי כינוי כל הכבוד למנהלת שלך

רחלי הומינר שהוזכרה היא אחת מהן.

בפועל זה רק מזיק לרווקות המבוגרות. במקום לנסות לגרום להן להפתח כמה שאפשר להצעות, הן מנסות "לתקן עולם" לשיטתן.

בפועל התוצאה היא החמרה של המצב ולא תיקון. 

@והוא ישמיענו

@המצאתי כינוי

לא התכוונתי שתכתבו כאן, אלה שתענו בסקר...

אין לי שום קשר למארגני הסקר ואני לא מתכננת להעביר להם שום דבר, אז אם חשוב לכם - תכתבו בעצמכם.

ויפרסמו.

דברים פה אמורים להיכתב כדי שיקבלו התייחסות, לא כדי להפנות לאתר אחר שעליו מצופה מהערוץ לשלם.

בסופו של דבר, הפורום נועד לשיתוף, תמיכה ודיונים מכבדים ומלמדים

אם למישהו יש התייחסות לסקר אז בכיף שייך לכתוב את זה בשרשור הזה

כל נושא אחר - אפשר לפתוח שרשור חדש, אם כך אין פה שום הורדה ממטרת הפורום

נראה לי הגיוני. יש שרשורים שהם ספציפיים, יש שרשורים שהם יותר כללים.

בשניהם הגיוני לבקש התייחסות לנושא של השרשור.

אם נראה לך שזאת פרסומת - אז בין ובין כך תנעל את השרשור ותמחק את הקישור של הסקר. זה לא תלוי בתגובות של ניקים אחרים.

לעיתים לוקחים נושא צדדי ודנים בו. בסופו של דבר נצלו"שים במידה זה סביר.

מכיוון שהיה תועלת מסוימת וגם יש פה דיון לא מחקתי, אבל ההערה אודות המטרה שיענו לסקר היא אמירה שלדעתי קצת סותרת את תנאי השימוש

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.