חחחחח סתם

אף פעם לא השתתפתי בסקר כזה לא רואה בו טעם או עניין מיוחד, מרגיש לי שכל הניסיון יתר הזה והחשיבה על כל פרט ופרט וניתוחים של מינימום פרופסור למדעי החלל על כל פניה שאתה מקבל מה האחוז שנרשם או כל מיני חרטות כאלו מוגזם כי אוקיי.....נניח וימלאו את הסקר אלף איש אפילו אלפיים איש, מה עושים מפה? למי זה תרם? איך מתקדמים? האם באמת הם יבינו מתוך הסקר איך לקדם את הרווקים והרווקות? יש פה הרבה יותר מדי שכל שדוחק החוצה את השם ברוך הוא חס ושלום. ולא נזכיר שזה בטח לא הסקר הראשון או השני, ואם זה נכון, אז איפה התוצאות של הסקרים הקודמים? איפה ההוכחה שלהם שהם מצליחים? זה בעצם מוכיח את הנק הנ"ל. מרגיש לי שאם כל הכוחות היו מנותבים למקומות שהוכיחו עצמם בעבר ובהווה כמו נניח תפילה על הרווקים, ופחות התעסקות באילו אתרים אתה נמצא וכל הנ"ל בסקר, המצב יכול היה להיות יותר טוב, אבל עם כל זאת הנקודת רצון שלהם מבורכת מאוד, רק הפעולות לעניות דעתי לא קולעות למטרה.

את יודעת, המון אנשים שדיברתי איתם ושאלתי אותם האם הם מתפללים אמרו לי "בטח מלא" שאלתי מתי ופתאום רובם נאלמו דום..כמה באמת פנו בשיחה להשם "אבא ככה וככה חסר לי תעזור לי עם זה תעשה לי ככה תביא לי ככה" כמה? לא הרבה בוודאות, כי זה בהתחלה מרגיש מביך שאתה שומע את עצמך וכביכול אין שומע או עונה כנגדך, וגם ביננו, כמה כבר אני מאמין שבאמת באמת השם שומע אותי? אני הכי אוהב את אלו שאומרים "כן אני יודע שהוא שומע אותי" ואז אתה שואל אותו "אשריך דוד, כמה אתה מדבר איתו אז?" ופתאום דממת אלחוט...רק מי שבאמת מנסה לדבר עם השם בפה שלו במילים שלו בלי טקסט(שגם הוא מבורך), מבין כמה האמונה שלו חלשה. כמה הוא מבין פתאום שהוא לא מאמין שהשם שומע אותו.

הם מפרטים את זה באתר שלהם:

באים בטוב

באתר שלהם ובפרסומים אחרים הם שמו תוצאות של סקר קודם שעשו, ובעיני זה מאוד מעניין + לפי זה הם החליטו איך לפעול.

ואני קצת לא מבינה את הביקורת שלך - בעיני ארגון שרוצה לעשות פעולות רלוונטיות, כדאי שיברר מהם הפעולות הרלוונטיות.

מה מפריע לנו כרווקים. מה אפשר לשנות ולשפר - כי להם יש כוח ותקציב.

נגיד אחד הדברים שהיו די ברורים מהסקר הקודם - רוב הזוגות הנשואים דיווחו שהכירו את בן זוגם דרך "שדכנים צעירים לא מקצועיים" (61%, לעומת 6% באתרי הכרויות). אבל רוב הצעירים שאינם שדכנים מקצועיים לא משדכים, ולכן המיזמים כמו הנ"ל מנסים לעודד את זה. הם מעודדים את זה דרך ערבי מאטצ'אפ בקהילה, לדוגמה.

האם תפילות על רווקים זה משהו שהוכיח את עצמו בהווה ובעבר? 

לענ"ד, לא. 

ובכלל, להיכנס כאן לתיאולוגיה של איך התפילה משפיעה על המציאות לא שייך בעיני.

אבל אפשר לשאול האם תפילה היא מה שמבדיל בין רווק לנשוי, שמבדיל בין אדם שמאמין שה' שומע אותו או לא. האם כל מי שמאמין שה' שומע אותו, ומדבר איתו באופן יומיומי, הוא בהכרח אינו רווק? מה הקשר בין זה לבין מציאת בן זוג?

שחושבים עליכם (גם על הצעות) ומאמינים בכם. גם אם מרחוק כדי לא להכאיב.

והכי חשוב - לא שוכחים אתכם. גדלתי פה ועדיין מרגיש בבית לחזור לפה מידי פעם כצופה

משתף מחשבה שלי: תזכרו ששלמות איננה רק אובייקטיבית אלא קודם כל אישית. כל אחד מתקדם מהמקום שלו ועומד בפני אתגרים שונים, בכל שלב בחיים. החכמה היא לדעת מה הקומה שנדרש ממני לבנות כרגע ולהרגיש סיפוק והשלמה מזה, גם אם הסביבה הקרובה בונה כרגע קומות אחרות. אנחנו לא פה בעולם כדי לעשות קופי-פייסט לעוד מגדלי עזריאלי. אלא לבנות בנין חדש. גם אישית, וגם זוגית.

לכל אורך הדרך  ..

כלומר אתה הגעת למסקנה הזו רק אחרי החתונה.. 

את האמת שהדרך שלך הכי הפתיעה אותי כי תמיד משתדלת להחזיק במחשבה מייצרת מציאות.. ואצלך זה הרגיש שזה בגדר חלום רחוק שנס אם יתגשם.

היו לי תקופות קשות.. בהחלט

לא אומר שאני מתגעגע לתקופה, למרות שהיא היתה חשובה

זה משהו אחר .  לגמרי תודה 

(הבנתי אותך וידעתי מראש שאני עלול להתפרש ככה.. אין לי מה לעשות בנידון)

וכמובן שמשהו שמחזק מישהו אחד יכול להחליש מישהו אחר.

מה שחיזק אותי פה זה בחורה שהתארסה וששאלו אותה "תנו איזה מסר או משהו מחזק" אז היא אמרה "וואלה, אני לא טובה יותר ואין לי שום דבר לחדש לכם. קטונתי" וזה היה הדבר הכי יפה בעיני.

כי מה זה אומר? שאין שום סיבה שסטטוס זוגי יפריד בכוחות/תקווה ביני לבין משהו אחר. כל אחד מתמודד עם מה שיש לו עם המשאבים שיש לו וזה מה שרבש"ע רוצה באותו זמן.

אני רווק. אני מסתובב עם רווקים. אני גם שמח שמגלים אמפתיה כלפי וכלפי הכאבים שלי, שבדידות בתחום הזוגי הוא אחד מהם.

אבל אני לא מגדיר את הזהות שלי כרווק. כי רווק זה חוסר.

אין פה הם ואנחנו. כולנו באותה סירה מבחינתי. 

לכן מסר כמו "תזכרו ש..." נוגע לי בנקודה כואבת. ברור לי שלא חשבת שכולם שכחו את זה ואתה בא להזכיר לנו. ברור לי שזאת לא הכוונה.

אבל עצם היכולת לומר מסר כללי לרווקים בעיני הוא דבר לא נכון. דבר שמכליל את הרווקים למקשה אחת. 

ואם יש משהו שקשה לי בתור רווק מהסביבה - היא שתייחסים אלי בצורה מכלילה. זה מרגיש לי יחס כאל חסר זהות.

אם מתייחסים אלי בצורה מסויימת, לא משנה איזה צורה, רק בגלל שאני עדיין לא נשוי, זה קשה לי.

אנשים רווקים או נשואים יהיו בסיטאוציות שונות ויוכלו להתמודד איתם בצורה נכונה יותר ובצורה נכונה פחות.

זה מישהו התחתן זה לא אומר שהוא התמודד בהכרח בצורה מייטבית בתקופת הרווקות, וכן להיפך, זה שמישהו עדיין רווק לא אומר שהוא לא מתמודד עם צורה בצורה מייטבית.

אם אני יבוא לנשואים ו"יזכיר" להם משהו ביחס לקשיים בחיי נישואים ברור שזה יהיה מכליל. אבל את זה בדרך כלל לא יעשו. כי ישנה יותר מודעות לכך שחיי נישואים הם מורכבים בכך שהם משתנים מאדם לאדם ומזוג לזוג ותקופה לתקופה וכן על זה הדרך. גם קשיים ברווקות הם מורכבים לא פחות והם משתנים מאדם לאדם ומסביבה לסביבה ומתקופה לתקופה כך שאי אפשר להכליל בדיוק באותה צורה.

היה לך משהו קשה ומשהו שעזר לך ויכול לעזור - אדרבה אני אשמח מאוד שתשתף. אבל קצת רגיש לי הביטוי "להזכיר". מי אמר לך ששכחתי?

מתחילת המסע ידעתי שהוא לא יהיה פשוט ולא חיכיתי לקסמים ותמיד הערכתי בצורה עמוקה אנשים שמתמודדים עם התארכות המסע של חיפוש זוגיות, גם כשהייתי יותר בתחילתו. 

דווקא אצלי ואצל הרבה אחרים האמון בדרך היא לא בעיה. לפעמים החברה מפריעה יותר שהיא מכריזה עלי כ'שונה'. כאחד ש'צריך להאמין בו'. מרגיש לי יחס כאל מסכן.

אני מודה אני רגיש מאוד לכך, ואין לי ציפייה לא ממך ולא מהסביבה לעמוד בסף הרגישות שלי. באמת לא שופט באופן אישי אף אחד. כן חשוב לי לשתף את מה שעולה לי על ליבי ואולי יוסיף כאשר מדברים מלב אל לב.

ולהיפך, אם מישהו חושב עלי, אני הכי אהיה שמח שבעולם אם הוא יפנה אלי ישירות. "וואלה אחי, אני כואב איתך" "וואלה מה זה כבר בא לי שתראה ברכה גדולה בתחום". זה ממש מרים אותי.

רק שיתפתי החוויה האישית שלי. לא חושב שמונחים אובייקטיבים ביחס למה נכון לעשות ומה ראוי להתייחס. הבאתי את החשיבה האישית והמוגבלת שלי בנושא.

ואם כבר באלי לשתף פה פסקה לאחרונה שראיתי בשמונה קבצים (וכמו שהייתי משתף אותך בימים ההם ;) )

נא

שנואה היא העצבות, מפני שהיא נובעת ממקור היותר משחת שבדעות וברגשות. הידיעה, שהאדם בהתגלותו בתור בעל רצון, אופיו משתלם כולו בנקודת רצונו דוקא, האושר שלו הוא רצון טוב, כל קוי האושר וההצלחות הרוממות, שלב כל אדם כל כך עורג להם, אינם כי אם תולדות מנקודת חיים מלאים זו, נקודת הרצון הטוב הקדוש והבהיר,ובתוכן זה דומה האדם בחופשו ליוצרו, ליוצר כל, בחפצו המקיף והחפשי מכל מועקה, כשידיעה זו מתבררת, מיד מוצא האדם את עצמו מלא חדוה, מסולק מכל עצבות. 

הוא מכיר שהוא אינו צריך כי אם לאמץ את רצונו לטוב, וזה מסור בידו בכל עת ורגע, ותיכף כשרצונו מתעלה, הרי הוא מתעלה, וכל הספירות העולמיות התלויות בו מתעלות עמו. ואיך לא יהיה האדם מלא תמיד עז וחדוה, אם טובת הטובות, עושר העשירות, הצלחת ההצלחות, מסור ונתון בידו, והוא מושל בכל המכמנים הנפלאים האצורים באוצר נחמד ושמן זה. המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכלתו של האדם, ממה שהוא חוץ להוייתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פגול הוא, רשעות וסכלות היא מרופדת. והיא מעוררת את כל התכונות השפלות וכל המדות הרעות שביסוד הרשעה, שכחת ד' וטובו, אורו וישעו, חכמתו חסדו וגבורתו. על כן ישרי לב שמחים תמיד, שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.

שאין הבדל בין הרווק לנשוי וכל אחד מתמודד עם מה שיש לו. לכן בדיוק כתבתי את המסר.

ההתמקדות במילים 'תזכרו ש' זה בחירת מילים מוצלחת או לא שלדעתי לא שווה להתעכב עליה. זה לא התוכן שהעברתי 

אין לי ענין לשכנע כי זה אבוד מראש (קשה לתת בזה אמון). אבל זה שהתחתנתי לא מעביר אותי צד מעמדת המתייעץ לעמדת המייעץ... מובן שלא

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט' בניסן תשפ"ה 0:35

"שחושבים עליכם (גם על הצעות) ומאמינים בכם. גם אם מרחוק כדי לא להכאיב.

והכי חשוב - לא שוכחים אתכם. גדלתי פה ועדיין מרגיש בבית לחזור לפה מידי פעם כצופה"

זה כבר הופך את זה לצד אחד וצד שני, אני טועה?

אני גם מאמין בחברי הפורום, ואני גם חושב על הצעות או על אנשים, דווקא לא מרחוק בהכרח.

ואני גם לא שוכח. וגם כשאתחתן לא אהיה פחות "צופה" ממה שאני עכשיו. מה ההבדל ביני לבינך? למה זה שאני עדיין לא נשוי, זה שונה? ואם לא - בכנות, מה באת לומר?

לגבי מה שכתבת בתגובה עכשיו - זה עניין דק. כי השאלה מה ההנחת היסוד. ההנחת היסוד צריכה להיות שכולם באותה צד, זה לא צריך להיות חידוש. זה לא טוב אם זה "חידוש", חשוב לומר את זה וזה קריטי, לא רק הבדל סימנטי.

ואני לא מתעסק בעולם הכוונות, לא שלך ולא של אף משתמש פה. אני משתדל לשקף את מה שאתה בעצמך כותב. מה התכוונת ומה המניעים שלך? אני לא מתהיימר לעסוק בזה כלל.

גם מה שכתבת פה - דווקא זה אמור לעודד (: - לקראת נישואין וזוגיות ממשיך את אותו כיוון. "אני הצלחתי, אז גם אתם". לא מעורר בי תקווה מיוחדת, לא זה. הפי ענתה נכון, שבאמת אין פה שום קל וחומר.

נשוי יכול להביע אמפתיה כמו כל אחד אחר. וזה לא רק שתי המילים אלא זה כל ההקדמה שלך. 

אני לא חושב שזה תפקיד של נשואים לחשוב עלי, זה תפקיד של אנשים. 

מחזק אותי לשמוע דרך שאנשים עברו, לא תוצאה.

(ברור שלא היית מעדיף שאכתוב ששכחנו מכם, אלא מפריע לך כנראה עצם הצורך לכתוב את זה... כלומר לא לכתוב כלום. אבל אתה יודע שהרבה חברים מרגישים שהנשואים שוכחים אותם...)

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט' בניסן תשפ"ה 0:55

אתה הרגשת את זה בתקופת הרווקות,

אני פחות חווה את זה.

הגיוני, לא?

אתה מניח שאני יודע שחברים נשואים שוכחים אותי או הרבה אחרים? אולי אתה צודק ביחס כל העולם ורק אני המוזר שלא מזדהה עם זה.

זה ממש תלוי באיזה סביבה אתה נמצא.

לכן מהזוית שלי שנשוי אומר לי "לא שכחתי אותך" זה נשמע לי פשוט לא קשור. למה שישכח אותי? מה הקשר?

חבברים טובים זוכרים אותי גם כשהם נשואים, ומי שלא כנראה הוא פחות חבר

אני לא רוצה שנשואים יתפסו ממני מרחק כדי לא להכאיב, זה גם משהו שלא הבנתי בדבריך.

ודווקא, נשמע שאתה אומר גישה אחרת ממה שאמרת בהתחלה.

אין בזה נכון או לא נכון. אלו חוויות שונות. ולכן באמת הכל סובייקטיבי.

גם אם תגיד לי שזה לא נכון. זה לא במובן הרגיל שהמילים לא נכון, כי אין חוויה שהיא "לא לגיטימית"

וגם אם תשתף חוויות אישיות הפוכות - מדהים.

אבל למה לתפוס כאמת אובייקטיבית שרווקים מרגישים ננטשים?

בעיני, זה יחס מזיק וגם אם הוא כזה, אין צורך להנציח אותו.

יש מקום בעיני לדון ביחס בין נשואים לרווקים על הרגישויות השונות ביחס הזה,

אבל לא בהכרח שנקודת המוצא תהיה נטישה/שכיחה.

נ.ב

הדיבור הזה מזכיר לי חבר טוב שב"ה נשוי+2 והוא לא שוכח אותי. וזה ממקום הכי טבעי בעולם ואף פעם לא שמעתי ממנו שדר של "אתה רווק, אני לא שוכח אותך" אלא "אתה חבר, אני איתך". ברור לי שקשר עם חברים נשואים יהיה בעל אופי שונה, אבל אני לא חושב שזה טוב או מועיל למישהו לייצב אותו בצורה שאוטומטית צד אחד נשאר נשכח או בסכנת שכחה. באמת חברות הרבה פעמים נמדדת בשלב הזה בחיים ויש חברויות שלא עומדות בו וזה גם בסדר גמור. זה מהלך טבעי.

בעיני זה יותר קריטי וראוי להתייחסות

הצעת הצעות הצעות לבנות 35 ומעלה.

יש לא מעט קבוצות הכרויות עד גילאי 30, עמותות וארגונים שעיקר ההיצע הוא בני 18-30.

אולי 30-35. ויוצא שמעל גיל 35 יש ירידה מטורפת בהצעות בעיקר לנשים. לא אכנס לסיבות וזה גם לא ממש מעניין. קחו את היוזמה הזאת ותתמקדו בפלח האוכלוסיה הזאת שמשתוקק להקים בית ולזכות ללדת במסגרת משפחתית כדת משה וישראל. ותחלקו מנטורים שכל אחד מהם תפקידו להציע הצעות ואולי ליווי לאותה בת 35+ עד שהיא מתחתנת! לא עוזבים אותה עד שהיא מקימה בית בישראל!

איך תעשו זאת? זה כבר שלכם.

אני הצעתי

לפעמים אני בהלם לכמות ההצעות של נשים בנות 30 פלוס מציעים להן את אותם הצעות של בנות 25-29 שזה מעורר תמיהה .

דווקא חסר הצעות לנשים 24-29

אני גם לא חושבת שצריך להגיע לרגע האחרון ולהיות 35 אלא עוד לפני 

ואני 27 ושמה לב שיש מחסור

מגיעים אלי הצעות של בחורים בני 35 פלוס.. למה לעזאזל???  או גברים בני 25 ..

לא מאמי פחות שייך 

אגב כמות הגברים המקסימים שראיתי בני 36 היא מטורפת .

ואני בעצמי ניסיתי לשדך אותם והבנות פשוט חיות בסרט.. שהן אומרות עליהן לא..

יש בחורה שהיא בכלל בת 36 ומסתכלת על בחורים עד 36.. איפה החשיבה?

אני שאני 27 קשה לי לפסול 

אז את שאת בת 34???? איפה המוח 

תפסיקו כבר להתעסק בנראות עם שיער לבן בלי שיער לבן האף גדול או קטן.. הלבוש? קצת שמנמן

מזה משנה לבוש אפשר לשנות

 מאמי את 36...

ואני הצעתי !! ואלו התגובות והם מאוד חד משמעיות

קודם קצת דרך ארץ אין סיבה להשתמש בביטויים כמו "קצת מוח". אוי גיל 34 מתגעגעת אליו

עונה כשדכנית מזה 10 שנים:

הסיבות שמגיעות אליך הצעות של בני 35+ כדלקמן:

1. בשר צעיר תמיד היה ותמיד יהיה מבוקש ונחשק יותר.

2. בלבולי שכל על פוריות.. מעל גיל 35 פוריות יורדת. עזבי שגם שלהם, ומחקרים מראים שבעיות פוריות עיקרן אצלם.

3. עד גיל 29 .. 30 לטענתם בחורות יותר קלות לעיצוב ולהשפעה. והם רוצים לעצבן כרצונם.

4. עם יותר שמחת חיים, פחות מדוכאות. האומנם? ברור שהכל סטיגמות ואמונות מעכבות.

צר עולמך.. את מסתכלת ושופטת את המציאות מתוך ההסתכלות שלך וזה מובן. לא ניתן להסתמך על קביעה שבנות 35+ אשמות בגלל קומץ מינימלי.

אני מדברת איתך על מציאות עובדתית שבה גברים מסננים הצעות בפה מלא בפרופילים שלהם בגלל גיל!

מדברת איתך על מציאות שבה לארגונים שונים אין הצעות רבות ואם יש זה אחד לאולי חצי שנה/שנה לאותה בת 35+

אני מדברת על פניות לא רלוונטיות ומעליבות שעיקרן "יאללה את כבר בת 35+ בררנית מתוסבכת תגידי תודה שהוא בכלל מסכים להסתכל עליך".

ממליצה לך לגלות יותר חמלה וצניעות לפני שאת מתקרבת לשפוט טריטוריה שאת לא חיה אותה כמוני, ובכלל אין לך מושג ולעולם לא יהיה לך מושג מדוע אותה בת 35+ עדיין לא התחתנה. את שופטת מעולם האמונות והערכים שלך המוטה ולא נייטרלית.

ויותר מזה את מוזמנת לקרוא ולהרחיב ידיעותיך את הטור מיומנה של רווקה בת 37 בעלון שבתון תביני יותר את המצב הנוראי שקיים. בנוסף תקראי פוסטים של רחל הומינר בפייסבוק מנהלת ומייסדת אתר  הכרויות הבאר, שם היא העלתה לא מעט פוסטים על המצב הזה.

ואם בנות 25-29 לא מקבלות הצעות, צריך לבדוק לגביהן מה הסיבה. פרטים לא כתובים היטב?, תמונות לא מחמיאות? , דפוסי התנהגות שמעכבים?, חוסר רצון להקים בית בכלל?, חוסר הבנה מה נכון באמת, מה המהות להן בבן זוג ובזוגיות?, לא פונות לשדכנים, חברים שיציעו להן? נשארות פאסיביות ומחכות לגואל? מה קורה שם? אולי לא מקבלות הצעות כמו שהן רוצות ומפנטזות כמו בסרטי דיסני? מקווה שהבנת שזו הסתכלות אחרת ממש לעומת נשים שמקוטלגות כמדוכאות, מבוגרות, לא פוריות ולהן יש בקושי הצעה אחת בחצי שנה..

אצטט לך משהו שהמנהלת שלי אמרה לי כשהייתי בת 27:

"לפעמים כשאנחנו צעירות אנחנו חושבות שאנחנו יודעות הכל". כמה כעסתי שהיא מעירה לי ושופטת אותי. כעבור שנים רבות רבות רבות מאז רק התחלתי להבין לעומק את המהות של המשפט.

מאחלת גאולה שלמה לכולנו וחג שמח

אני מדברת מתוך ניסיון אישי, ואני לגמרי מבינה את המקום הנותן שלך.

 אני עושה עם עצמי איזשהו בדק בית, וגם עם הבנות שאני מציעה להן. אני ממליצה גם לך לעשות את זה. חשוב לי לומר שלפעמים יש לי ביקורת כלפי הבנות שאני אוהבת, וזה לא נובע ממקום רע – זה מתוך רצון לעזור ולהכווין אותן. בסופו של דבר אני מבינה את כל אחת לפי ההחלטות שלה, גם אם אני לא תמיד מסכימה.

לי אישית , היו הצעות משדכניות מבוגרות לפעמים שהתייחסו אליי כאל "הבשר" בלבד – "בחורה יפה ותו לא". אני יודעת כמה זה יכול להרגיש לא נעים, ואני חוויתי את זה. אני מבינה את הקושי בגיל 28 או 30, וזה לא תמיד קשור לגיל, אלא להעדפות האישיות שלנו..

לגבי הכנסים והפופולריות של 30 פלוס – יש מלא רובן שם זה לא בהכרח בעיה.

 יש המון נשים בגיל הזה שהן הרבה יותר בררניות ויודעות בדיוק מה הן רוצות. אני לא שופטת אף אחד, גם אני נמצאת במסע הזה בעצמי ואל תשכחי שאת מזמן לא.

רחלי הומינר

בסופו של דבר, זה גם תלוי במכלול השיקולים מעבר לגיל. למשל, אם אישה בת 28 נראית מאוד צעירה ומאוד טוב,לא בהכרח אתאים לה גבר בן 35 עם מראה מבוגר יותר מוזנח יותר.לעומת זאת, ייתכן שאישה בת 26, שמשדרת בגרות הרבה מעבר לממוצע באופי וגם בנראות , פחות מקפידה על הנראות שלה תתאים דווקא לבן 35 ספציפי שמכירה.

לכן, אני תמיד מתחשבת לא רק בגיל עצמו, אלא גם בתחושה הכוללת שמתקבלת מהאדם שעומד מולי...

חשוב לי שיתאימו בראיית עולם .  בשיח תקשורת וגם בנראות שזה לא יהיה מופרך.

למה ישר לרוץ לשדך פער גילאי גדול לטובת הגבר?

תחשבי על זה

רק בגלל שהוא יכול לא אומר שהוא צריך.

ומי שקורא את ההודעה שלי בבקשה תעזרו לייבש ביצות. וכן להציע הצעות בפערי גיל מטורף לא מייבשים ביצות קיימות.

בן 40 שמחפש עד 30

בן 60 שמחפש עד 40

בן 30 שמחפש עד 22

בן 36 שמחפש עד 29.

תציעו גם בני גילם תציעו גם כשהאישה גדולה מהגבר. 

תצאו מהשבלונות!

השדכניות והמשודכות. דיברנו קצת על זה פה לא מזמן יחסית

היי, שאלה. - לקראת נישואין וזוגיות

מי שהעבירה שם את המסר בצורה הכי טובה זו @מיידית. ..

לק"י

זה לא משנה אם היא נראית צעירה והוא לא. ולהיפך. (אם לבחור/ה זה מפריע זה משהו אחר. אבל לא למי שמשדך).

והערה כללית על הפוסט- יש זוגות עם פערים של 10 שנים שחיים בטוב.

ובעיני יש הבדל בין 25 ו-35 לבין 35 ו-45. אבל עדיין יש כאלה שזה טוב להם.

אני כן מצפה מאנשים בגיל מסויים לא לצפות שבן הזוג יהיה צעיר מהם בהרבה שנים (זה יכול לקרות, אבל לא כדאי להנעל על זה).

בכללי, אני לא אהבתי את הנחרצות שבפוסט. 

אין לי כח להגיב לכל המלל הארוך.

בקצרה - יש הבדלים( ביולוגיים ואחרים( בין גברים לנשים. במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.

הדבר היחיד שאת, רחלי וכל שאר חסרות ההבנה עושות בפוסטים מהסוג הזה הוא לגרום לבנות 30+ לשבת בבית ולתת לזמן לעבור כי הוא x שנים מעליה.

ממליץ לרווקות המבוגרות יותר לזרוק את סטיגמות הגיל, עדה, מראה ומה שלא יהיה ופשוט לחפש את הבן אדם המתאים. עדיף מאשר להתעורר מאוחר מדי ולראות שאלו שפסלת פעם כבר לא מעוניינים. 

מעבר לזה בן אדם שמתייחס לנשים "חסרות הבנה" ומרשה לעצמו לומר "צאי מהסרט שלך" זה אדם חסר דרך ארץ ובריון.

ואם לא ידעת או שלא רצית לדעת. זו אלימות מילולית לכל דבר ועניין.

ממליצה לך לטפל בזה אם אתה עוד לא בזוגיות. קודם כל עבור עצמך. יש בתוכך כעס מצטבר.

נתתי לך עצה. אני מבין שאת לא מעוניינת אלא מעדיפה לחיות בדמיונות. 

מקווה רק שכל השאר לא יקשיבו לרעיונות העיוועים שלך. 

ודבר שני, רחלי(מי זאת רחלי?)והגברת דנן לא גורמות למה שאתה מתאר..המצב היום מאוד קשה לרווקים ורווקות בגיל מאוחר, מתוך זה נבין שהמצב מאוד מאוד קשה להשם יתברך שילדיו עוברים מצבים כאלו, לא יעזור לסבל שלהם אם אתה תבוא ותתחיל לחלק ציונים ומי אשם יותר ומי פחות.

ועם כל מה שכתבתי, אני מבין את הנק שניסית להעביר, ויש דרכים אחרות דוד, לא חייבים לתקוע אצבע בעין לאנשים שגם ככה בקושי רואים אור ח"ו.

ואגב @המצאתי כינוי כל הכבוד למנהלת שלך

רחלי הומינר שהוזכרה היא אחת מהן.

בפועל זה רק מזיק לרווקות המבוגרות. במקום לנסות לגרום להן להפתח כמה שאפשר להצעות, הן מנסות "לתקן עולם" לשיטתן.

בפועל התוצאה היא החמרה של המצב ולא תיקון. 

@והוא ישמיענו

@המצאתי כינוי

לא התכוונתי שתכתבו כאן, אלה שתענו בסקר...

אין לי שום קשר למארגני הסקר ואני לא מתכננת להעביר להם שום דבר, אז אם חשוב לכם - תכתבו בעצמכם.

ויפרסמו.

דברים פה אמורים להיכתב כדי שיקבלו התייחסות, לא כדי להפנות לאתר אחר שעליו מצופה מהערוץ לשלם.

בסופו של דבר, הפורום נועד לשיתוף, תמיכה ודיונים מכבדים ומלמדים

אם למישהו יש התייחסות לסקר אז בכיף שייך לכתוב את זה בשרשור הזה

כל נושא אחר - אפשר לפתוח שרשור חדש, אם כך אין פה שום הורדה ממטרת הפורום

נראה לי הגיוני. יש שרשורים שהם ספציפיים, יש שרשורים שהם יותר כללים.

בשניהם הגיוני לבקש התייחסות לנושא של השרשור.

אם נראה לך שזאת פרסומת - אז בין ובין כך תנעל את השרשור ותמחק את הקישור של הסקר. זה לא תלוי בתגובות של ניקים אחרים.

לעיתים לוקחים נושא צדדי ודנים בו. בסופו של דבר נצלו"שים במידה זה סביר.

מכיוון שהיה תועלת מסוימת וגם יש פה דיון לא מחקתי, אבל ההערה אודות המטרה שיענו לסקר היא אמירה שלדעתי קצת סותרת את תנאי השימוש

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות