חחחחח סתם

אף פעם לא השתתפתי בסקר כזה לא רואה בו טעם או עניין מיוחד, מרגיש לי שכל הניסיון יתר הזה והחשיבה על כל פרט ופרט וניתוחים של מינימום פרופסור למדעי החלל על כל פניה שאתה מקבל מה האחוז שנרשם או כל מיני חרטות כאלו מוגזם כי אוקיי.....נניח וימלאו את הסקר אלף איש אפילו אלפיים איש, מה עושים מפה? למי זה תרם? איך מתקדמים? האם באמת הם יבינו מתוך הסקר איך לקדם את הרווקים והרווקות? יש פה הרבה יותר מדי שכל שדוחק החוצה את השם ברוך הוא חס ושלום. ולא נזכיר שזה בטח לא הסקר הראשון או השני, ואם זה נכון, אז איפה התוצאות של הסקרים הקודמים? איפה ההוכחה שלהם שהם מצליחים? זה בעצם מוכיח את הנק הנ"ל. מרגיש לי שאם כל הכוחות היו מנותבים למקומות שהוכיחו עצמם בעבר ובהווה כמו נניח תפילה על הרווקים, ופחות התעסקות באילו אתרים אתה נמצא וכל הנ"ל בסקר, המצב יכול היה להיות יותר טוב, אבל עם כל זאת הנקודת רצון שלהם מבורכת מאוד, רק הפעולות לעניות דעתי לא קולעות למטרה.

את יודעת, המון אנשים שדיברתי איתם ושאלתי אותם האם הם מתפללים אמרו לי "בטח מלא" שאלתי מתי ופתאום רובם נאלמו דום..כמה באמת פנו בשיחה להשם "אבא ככה וככה חסר לי תעזור לי עם זה תעשה לי ככה תביא לי ככה" כמה? לא הרבה בוודאות, כי זה בהתחלה מרגיש מביך שאתה שומע את עצמך וכביכול אין שומע או עונה כנגדך, וגם ביננו, כמה כבר אני מאמין שבאמת באמת השם שומע אותי? אני הכי אוהב את אלו שאומרים "כן אני יודע שהוא שומע אותי" ואז אתה שואל אותו "אשריך דוד, כמה אתה מדבר איתו אז?" ופתאום דממת אלחוט...רק מי שבאמת מנסה לדבר עם השם בפה שלו במילים שלו בלי טקסט(שגם הוא מבורך), מבין כמה האמונה שלו חלשה. כמה הוא מבין פתאום שהוא לא מאמין שהשם שומע אותו.

הם מפרטים את זה באתר שלהם:

באים בטוב

באתר שלהם ובפרסומים אחרים הם שמו תוצאות של סקר קודם שעשו, ובעיני זה מאוד מעניין + לפי זה הם החליטו איך לפעול.

ואני קצת לא מבינה את הביקורת שלך - בעיני ארגון שרוצה לעשות פעולות רלוונטיות, כדאי שיברר מהם הפעולות הרלוונטיות.

מה מפריע לנו כרווקים. מה אפשר לשנות ולשפר - כי להם יש כוח ותקציב.

נגיד אחד הדברים שהיו די ברורים מהסקר הקודם - רוב הזוגות הנשואים דיווחו שהכירו את בן זוגם דרך "שדכנים צעירים לא מקצועיים" (61%, לעומת 6% באתרי הכרויות). אבל רוב הצעירים שאינם שדכנים מקצועיים לא משדכים, ולכן המיזמים כמו הנ"ל מנסים לעודד את זה. הם מעודדים את זה דרך ערבי מאטצ'אפ בקהילה, לדוגמה.

האם תפילות על רווקים זה משהו שהוכיח את עצמו בהווה ובעבר? 

לענ"ד, לא. 

ובכלל, להיכנס כאן לתיאולוגיה של איך התפילה משפיעה על המציאות לא שייך בעיני.

אבל אפשר לשאול האם תפילה היא מה שמבדיל בין רווק לנשוי, שמבדיל בין אדם שמאמין שה' שומע אותו או לא. האם כל מי שמאמין שה' שומע אותו, ומדבר איתו באופן יומיומי, הוא בהכרח אינו רווק? מה הקשר בין זה לבין מציאת בן זוג?

שחושבים עליכם (גם על הצעות) ומאמינים בכם. גם אם מרחוק כדי לא להכאיב.

והכי חשוב - לא שוכחים אתכם. גדלתי פה ועדיין מרגיש בבית לחזור לפה מידי פעם כצופה

משתף מחשבה שלי: תזכרו ששלמות איננה רק אובייקטיבית אלא קודם כל אישית. כל אחד מתקדם מהמקום שלו ועומד בפני אתגרים שונים, בכל שלב בחיים. החכמה היא לדעת מה הקומה שנדרש ממני לבנות כרגע ולהרגיש סיפוק והשלמה מזה, גם אם הסביבה הקרובה בונה כרגע קומות אחרות. אנחנו לא פה בעולם כדי לעשות קופי-פייסט לעוד מגדלי עזריאלי. אלא לבנות בנין חדש. גם אישית, וגם זוגית.

לכל אורך הדרך  ..

כלומר אתה הגעת למסקנה הזו רק אחרי החתונה.. 

את האמת שהדרך שלך הכי הפתיעה אותי כי תמיד משתדלת להחזיק במחשבה מייצרת מציאות.. ואצלך זה הרגיש שזה בגדר חלום רחוק שנס אם יתגשם.

היו לי תקופות קשות.. בהחלט

לא אומר שאני מתגעגע לתקופה, למרות שהיא היתה חשובה

זה משהו אחר .  לגמרי תודה 

(הבנתי אותך וידעתי מראש שאני עלול להתפרש ככה.. אין לי מה לעשות בנידון)

וכמובן שמשהו שמחזק מישהו אחד יכול להחליש מישהו אחר.

מה שחיזק אותי פה זה בחורה שהתארסה וששאלו אותה "תנו איזה מסר או משהו מחזק" אז היא אמרה "וואלה, אני לא טובה יותר ואין לי שום דבר לחדש לכם. קטונתי" וזה היה הדבר הכי יפה בעיני.

כי מה זה אומר? שאין שום סיבה שסטטוס זוגי יפריד בכוחות/תקווה ביני לבין משהו אחר. כל אחד מתמודד עם מה שיש לו עם המשאבים שיש לו וזה מה שרבש"ע רוצה באותו זמן.

אני רווק. אני מסתובב עם רווקים. אני גם שמח שמגלים אמפתיה כלפי וכלפי הכאבים שלי, שבדידות בתחום הזוגי הוא אחד מהם.

אבל אני לא מגדיר את הזהות שלי כרווק. כי רווק זה חוסר.

אין פה הם ואנחנו. כולנו באותה סירה מבחינתי. 

לכן מסר כמו "תזכרו ש..." נוגע לי בנקודה כואבת. ברור לי שלא חשבת שכולם שכחו את זה ואתה בא להזכיר לנו. ברור לי שזאת לא הכוונה.

אבל עצם היכולת לומר מסר כללי לרווקים בעיני הוא דבר לא נכון. דבר שמכליל את הרווקים למקשה אחת. 

ואם יש משהו שקשה לי בתור רווק מהסביבה - היא שתייחסים אלי בצורה מכלילה. זה מרגיש לי יחס כאל חסר זהות.

אם מתייחסים אלי בצורה מסויימת, לא משנה איזה צורה, רק בגלל שאני עדיין לא נשוי, זה קשה לי.

אנשים רווקים או נשואים יהיו בסיטאוציות שונות ויוכלו להתמודד איתם בצורה נכונה יותר ובצורה נכונה פחות.

זה מישהו התחתן זה לא אומר שהוא התמודד בהכרח בצורה מייטבית בתקופת הרווקות, וכן להיפך, זה שמישהו עדיין רווק לא אומר שהוא לא מתמודד עם צורה בצורה מייטבית.

אם אני יבוא לנשואים ו"יזכיר" להם משהו ביחס לקשיים בחיי נישואים ברור שזה יהיה מכליל. אבל את זה בדרך כלל לא יעשו. כי ישנה יותר מודעות לכך שחיי נישואים הם מורכבים בכך שהם משתנים מאדם לאדם ומזוג לזוג ותקופה לתקופה וכן על זה הדרך. גם קשיים ברווקות הם מורכבים לא פחות והם משתנים מאדם לאדם ומסביבה לסביבה ומתקופה לתקופה כך שאי אפשר להכליל בדיוק באותה צורה.

היה לך משהו קשה ומשהו שעזר לך ויכול לעזור - אדרבה אני אשמח מאוד שתשתף. אבל קצת רגיש לי הביטוי "להזכיר". מי אמר לך ששכחתי?

מתחילת המסע ידעתי שהוא לא יהיה פשוט ולא חיכיתי לקסמים ותמיד הערכתי בצורה עמוקה אנשים שמתמודדים עם התארכות המסע של חיפוש זוגיות, גם כשהייתי יותר בתחילתו. 

דווקא אצלי ואצל הרבה אחרים האמון בדרך היא לא בעיה. לפעמים החברה מפריעה יותר שהיא מכריזה עלי כ'שונה'. כאחד ש'צריך להאמין בו'. מרגיש לי יחס כאל מסכן.

אני מודה אני רגיש מאוד לכך, ואין לי ציפייה לא ממך ולא מהסביבה לעמוד בסף הרגישות שלי. באמת לא שופט באופן אישי אף אחד. כן חשוב לי לשתף את מה שעולה לי על ליבי ואולי יוסיף כאשר מדברים מלב אל לב.

ולהיפך, אם מישהו חושב עלי, אני הכי אהיה שמח שבעולם אם הוא יפנה אלי ישירות. "וואלה אחי, אני כואב איתך" "וואלה מה זה כבר בא לי שתראה ברכה גדולה בתחום". זה ממש מרים אותי.

רק שיתפתי החוויה האישית שלי. לא חושב שמונחים אובייקטיבים ביחס למה נכון לעשות ומה ראוי להתייחס. הבאתי את החשיבה האישית והמוגבלת שלי בנושא.

ואם כבר באלי לשתף פה פסקה לאחרונה שראיתי בשמונה קבצים (וכמו שהייתי משתף אותך בימים ההם ;) )

נא

שנואה היא העצבות, מפני שהיא נובעת ממקור היותר משחת שבדעות וברגשות. הידיעה, שהאדם בהתגלותו בתור בעל רצון, אופיו משתלם כולו בנקודת רצונו דוקא, האושר שלו הוא רצון טוב, כל קוי האושר וההצלחות הרוממות, שלב כל אדם כל כך עורג להם, אינם כי אם תולדות מנקודת חיים מלאים זו, נקודת הרצון הטוב הקדוש והבהיר,ובתוכן זה דומה האדם בחופשו ליוצרו, ליוצר כל, בחפצו המקיף והחפשי מכל מועקה, כשידיעה זו מתבררת, מיד מוצא האדם את עצמו מלא חדוה, מסולק מכל עצבות. 

הוא מכיר שהוא אינו צריך כי אם לאמץ את רצונו לטוב, וזה מסור בידו בכל עת ורגע, ותיכף כשרצונו מתעלה, הרי הוא מתעלה, וכל הספירות העולמיות התלויות בו מתעלות עמו. ואיך לא יהיה האדם מלא תמיד עז וחדוה, אם טובת הטובות, עושר העשירות, הצלחת ההצלחות, מסור ונתון בידו, והוא מושל בכל המכמנים הנפלאים האצורים באוצר נחמד ושמן זה. המחשבה שהאושר תלוי במה שהוא חוץ ליכלתו של האדם, ממה שהוא חוץ להוייתו, וחוץ לרצונו, מחשבת פגול הוא, רשעות וסכלות היא מרופדת. והיא מעוררת את כל התכונות השפלות וכל המדות הרעות שביסוד הרשעה, שכחת ד' וטובו, אורו וישעו, חכמתו חסדו וגבורתו. על כן ישרי לב שמחים תמיד, שמחו בד' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.

שאין הבדל בין הרווק לנשוי וכל אחד מתמודד עם מה שיש לו. לכן בדיוק כתבתי את המסר.

ההתמקדות במילים 'תזכרו ש' זה בחירת מילים מוצלחת או לא שלדעתי לא שווה להתעכב עליה. זה לא התוכן שהעברתי 

אין לי ענין לשכנע כי זה אבוד מראש (קשה לתת בזה אמון). אבל זה שהתחתנתי לא מעביר אותי צד מעמדת המתייעץ לעמדת המייעץ... מובן שלא

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט' בניסן תשפ"ה 0:35

"שחושבים עליכם (גם על הצעות) ומאמינים בכם. גם אם מרחוק כדי לא להכאיב.

והכי חשוב - לא שוכחים אתכם. גדלתי פה ועדיין מרגיש בבית לחזור לפה מידי פעם כצופה"

זה כבר הופך את זה לצד אחד וצד שני, אני טועה?

אני גם מאמין בחברי הפורום, ואני גם חושב על הצעות או על אנשים, דווקא לא מרחוק בהכרח.

ואני גם לא שוכח. וגם כשאתחתן לא אהיה פחות "צופה" ממה שאני עכשיו. מה ההבדל ביני לבינך? למה זה שאני עדיין לא נשוי, זה שונה? ואם לא - בכנות, מה באת לומר?

לגבי מה שכתבת בתגובה עכשיו - זה עניין דק. כי השאלה מה ההנחת היסוד. ההנחת היסוד צריכה להיות שכולם באותה צד, זה לא צריך להיות חידוש. זה לא טוב אם זה "חידוש", חשוב לומר את זה וזה קריטי, לא רק הבדל סימנטי.

ואני לא מתעסק בעולם הכוונות, לא שלך ולא של אף משתמש פה. אני משתדל לשקף את מה שאתה בעצמך כותב. מה התכוונת ומה המניעים שלך? אני לא מתהיימר לעסוק בזה כלל.

גם מה שכתבת פה - דווקא זה אמור לעודד (: - לקראת נישואין וזוגיות ממשיך את אותו כיוון. "אני הצלחתי, אז גם אתם". לא מעורר בי תקווה מיוחדת, לא זה. הפי ענתה נכון, שבאמת אין פה שום קל וחומר.

נשוי יכול להביע אמפתיה כמו כל אחד אחר. וזה לא רק שתי המילים אלא זה כל ההקדמה שלך. 

אני לא חושב שזה תפקיד של נשואים לחשוב עלי, זה תפקיד של אנשים. 

מחזק אותי לשמוע דרך שאנשים עברו, לא תוצאה.

(ברור שלא היית מעדיף שאכתוב ששכחנו מכם, אלא מפריע לך כנראה עצם הצורך לכתוב את זה... כלומר לא לכתוב כלום. אבל אתה יודע שהרבה חברים מרגישים שהנשואים שוכחים אותם...)

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט' בניסן תשפ"ה 0:55

אתה הרגשת את זה בתקופת הרווקות,

אני פחות חווה את זה.

הגיוני, לא?

אתה מניח שאני יודע שחברים נשואים שוכחים אותי או הרבה אחרים? אולי אתה צודק ביחס כל העולם ורק אני המוזר שלא מזדהה עם זה.

זה ממש תלוי באיזה סביבה אתה נמצא.

לכן מהזוית שלי שנשוי אומר לי "לא שכחתי אותך" זה נשמע לי פשוט לא קשור. למה שישכח אותי? מה הקשר?

חבברים טובים זוכרים אותי גם כשהם נשואים, ומי שלא כנראה הוא פחות חבר

אני לא רוצה שנשואים יתפסו ממני מרחק כדי לא להכאיב, זה גם משהו שלא הבנתי בדבריך.

ודווקא, נשמע שאתה אומר גישה אחרת ממה שאמרת בהתחלה.

אין בזה נכון או לא נכון. אלו חוויות שונות. ולכן באמת הכל סובייקטיבי.

גם אם תגיד לי שזה לא נכון. זה לא במובן הרגיל שהמילים לא נכון, כי אין חוויה שהיא "לא לגיטימית"

וגם אם תשתף חוויות אישיות הפוכות - מדהים.

אבל למה לתפוס כאמת אובייקטיבית שרווקים מרגישים ננטשים?

בעיני, זה יחס מזיק וגם אם הוא כזה, אין צורך להנציח אותו.

יש מקום בעיני לדון ביחס בין נשואים לרווקים על הרגישויות השונות ביחס הזה,

אבל לא בהכרח שנקודת המוצא תהיה נטישה/שכיחה.

נ.ב

הדיבור הזה מזכיר לי חבר טוב שב"ה נשוי+2 והוא לא שוכח אותי. וזה ממקום הכי טבעי בעולם ואף פעם לא שמעתי ממנו שדר של "אתה רווק, אני לא שוכח אותך" אלא "אתה חבר, אני איתך". ברור לי שקשר עם חברים נשואים יהיה בעל אופי שונה, אבל אני לא חושב שזה טוב או מועיל למישהו לייצב אותו בצורה שאוטומטית צד אחד נשאר נשכח או בסכנת שכחה. באמת חברות הרבה פעמים נמדדת בשלב הזה בחיים ויש חברויות שלא עומדות בו וזה גם בסדר גמור. זה מהלך טבעי.

בעיני זה יותר קריטי וראוי להתייחסות

הצעת הצעות הצעות לבנות 35 ומעלה.

יש לא מעט קבוצות הכרויות עד גילאי 30, עמותות וארגונים שעיקר ההיצע הוא בני 18-30.

אולי 30-35. ויוצא שמעל גיל 35 יש ירידה מטורפת בהצעות בעיקר לנשים. לא אכנס לסיבות וזה גם לא ממש מעניין. קחו את היוזמה הזאת ותתמקדו בפלח האוכלוסיה הזאת שמשתוקק להקים בית ולזכות ללדת במסגרת משפחתית כדת משה וישראל. ותחלקו מנטורים שכל אחד מהם תפקידו להציע הצעות ואולי ליווי לאותה בת 35+ עד שהיא מתחתנת! לא עוזבים אותה עד שהיא מקימה בית בישראל!

איך תעשו זאת? זה כבר שלכם.

אני הצעתי

לפעמים אני בהלם לכמות ההצעות של נשים בנות 30 פלוס מציעים להן את אותם הצעות של בנות 25-29 שזה מעורר תמיהה .

דווקא חסר הצעות לנשים 24-29

אני גם לא חושבת שצריך להגיע לרגע האחרון ולהיות 35 אלא עוד לפני 

ואני 27 ושמה לב שיש מחסור

מגיעים אלי הצעות של בחורים בני 35 פלוס.. למה לעזאזל???  או גברים בני 25 ..

לא מאמי פחות שייך 

אגב כמות הגברים המקסימים שראיתי בני 36 היא מטורפת .

ואני בעצמי ניסיתי לשדך אותם והבנות פשוט חיות בסרט.. שהן אומרות עליהן לא..

יש בחורה שהיא בכלל בת 36 ומסתכלת על בחורים עד 36.. איפה החשיבה?

אני שאני 27 קשה לי לפסול 

אז את שאת בת 34???? איפה המוח 

תפסיקו כבר להתעסק בנראות עם שיער לבן בלי שיער לבן האף גדול או קטן.. הלבוש? קצת שמנמן

מזה משנה לבוש אפשר לשנות

 מאמי את 36...

ואני הצעתי !! ואלו התגובות והם מאוד חד משמעיות

קודם קצת דרך ארץ אין סיבה להשתמש בביטויים כמו "קצת מוח". אוי גיל 34 מתגעגעת אליו

עונה כשדכנית מזה 10 שנים:

הסיבות שמגיעות אליך הצעות של בני 35+ כדלקמן:

1. בשר צעיר תמיד היה ותמיד יהיה מבוקש ונחשק יותר.

2. בלבולי שכל על פוריות.. מעל גיל 35 פוריות יורדת. עזבי שגם שלהם, ומחקרים מראים שבעיות פוריות עיקרן אצלם.

3. עד גיל 29 .. 30 לטענתם בחורות יותר קלות לעיצוב ולהשפעה. והם רוצים לעצבן כרצונם.

4. עם יותר שמחת חיים, פחות מדוכאות. האומנם? ברור שהכל סטיגמות ואמונות מעכבות.

צר עולמך.. את מסתכלת ושופטת את המציאות מתוך ההסתכלות שלך וזה מובן. לא ניתן להסתמך על קביעה שבנות 35+ אשמות בגלל קומץ מינימלי.

אני מדברת איתך על מציאות עובדתית שבה גברים מסננים הצעות בפה מלא בפרופילים שלהם בגלל גיל!

מדברת איתך על מציאות שבה לארגונים שונים אין הצעות רבות ואם יש זה אחד לאולי חצי שנה/שנה לאותה בת 35+

אני מדברת על פניות לא רלוונטיות ומעליבות שעיקרן "יאללה את כבר בת 35+ בררנית מתוסבכת תגידי תודה שהוא בכלל מסכים להסתכל עליך".

ממליצה לך לגלות יותר חמלה וצניעות לפני שאת מתקרבת לשפוט טריטוריה שאת לא חיה אותה כמוני, ובכלל אין לך מושג ולעולם לא יהיה לך מושג מדוע אותה בת 35+ עדיין לא התחתנה. את שופטת מעולם האמונות והערכים שלך המוטה ולא נייטרלית.

ויותר מזה את מוזמנת לקרוא ולהרחיב ידיעותיך את הטור מיומנה של רווקה בת 37 בעלון שבתון תביני יותר את המצב הנוראי שקיים. בנוסף תקראי פוסטים של רחל הומינר בפייסבוק מנהלת ומייסדת אתר  הכרויות הבאר, שם היא העלתה לא מעט פוסטים על המצב הזה.

ואם בנות 25-29 לא מקבלות הצעות, צריך לבדוק לגביהן מה הסיבה. פרטים לא כתובים היטב?, תמונות לא מחמיאות? , דפוסי התנהגות שמעכבים?, חוסר רצון להקים בית בכלל?, חוסר הבנה מה נכון באמת, מה המהות להן בבן זוג ובזוגיות?, לא פונות לשדכנים, חברים שיציעו להן? נשארות פאסיביות ומחכות לגואל? מה קורה שם? אולי לא מקבלות הצעות כמו שהן רוצות ומפנטזות כמו בסרטי דיסני? מקווה שהבנת שזו הסתכלות אחרת ממש לעומת נשים שמקוטלגות כמדוכאות, מבוגרות, לא פוריות ולהן יש בקושי הצעה אחת בחצי שנה..

אצטט לך משהו שהמנהלת שלי אמרה לי כשהייתי בת 27:

"לפעמים כשאנחנו צעירות אנחנו חושבות שאנחנו יודעות הכל". כמה כעסתי שהיא מעירה לי ושופטת אותי. כעבור שנים רבות רבות רבות מאז רק התחלתי להבין לעומק את המהות של המשפט.

מאחלת גאולה שלמה לכולנו וחג שמח

אני מדברת מתוך ניסיון אישי, ואני לגמרי מבינה את המקום הנותן שלך.

 אני עושה עם עצמי איזשהו בדק בית, וגם עם הבנות שאני מציעה להן. אני ממליצה גם לך לעשות את זה. חשוב לי לומר שלפעמים יש לי ביקורת כלפי הבנות שאני אוהבת, וזה לא נובע ממקום רע – זה מתוך רצון לעזור ולהכווין אותן. בסופו של דבר אני מבינה את כל אחת לפי ההחלטות שלה, גם אם אני לא תמיד מסכימה.

לי אישית , היו הצעות משדכניות מבוגרות לפעמים שהתייחסו אליי כאל "הבשר" בלבד – "בחורה יפה ותו לא". אני יודעת כמה זה יכול להרגיש לא נעים, ואני חוויתי את זה. אני מבינה את הקושי בגיל 28 או 30, וזה לא תמיד קשור לגיל, אלא להעדפות האישיות שלנו..

לגבי הכנסים והפופולריות של 30 פלוס – יש מלא רובן שם זה לא בהכרח בעיה.

 יש המון נשים בגיל הזה שהן הרבה יותר בררניות ויודעות בדיוק מה הן רוצות. אני לא שופטת אף אחד, גם אני נמצאת במסע הזה בעצמי ואל תשכחי שאת מזמן לא.

רחלי הומינר

בסופו של דבר, זה גם תלוי במכלול השיקולים מעבר לגיל. למשל, אם אישה בת 28 נראית מאוד צעירה ומאוד טוב,לא בהכרח אתאים לה גבר בן 35 עם מראה מבוגר יותר מוזנח יותר.לעומת זאת, ייתכן שאישה בת 26, שמשדרת בגרות הרבה מעבר לממוצע באופי וגם בנראות , פחות מקפידה על הנראות שלה תתאים דווקא לבן 35 ספציפי שמכירה.

לכן, אני תמיד מתחשבת לא רק בגיל עצמו, אלא גם בתחושה הכוללת שמתקבלת מהאדם שעומד מולי...

חשוב לי שיתאימו בראיית עולם .  בשיח תקשורת וגם בנראות שזה לא יהיה מופרך.

למה ישר לרוץ לשדך פער גילאי גדול לטובת הגבר?

תחשבי על זה

רק בגלל שהוא יכול לא אומר שהוא צריך.

ומי שקורא את ההודעה שלי בבקשה תעזרו לייבש ביצות. וכן להציע הצעות בפערי גיל מטורף לא מייבשים ביצות קיימות.

בן 40 שמחפש עד 30

בן 60 שמחפש עד 40

בן 30 שמחפש עד 22

בן 36 שמחפש עד 29.

תציעו גם בני גילם תציעו גם כשהאישה גדולה מהגבר. 

תצאו מהשבלונות!

השדכניות והמשודכות. דיברנו קצת על זה פה לא מזמן יחסית

היי, שאלה. - לקראת נישואין וזוגיות

מי שהעבירה שם את המסר בצורה הכי טובה זו @מיידית. ..

לק"י

זה לא משנה אם היא נראית צעירה והוא לא. ולהיפך. (אם לבחור/ה זה מפריע זה משהו אחר. אבל לא למי שמשדך).

והערה כללית על הפוסט- יש זוגות עם פערים של 10 שנים שחיים בטוב.

ובעיני יש הבדל בין 25 ו-35 לבין 35 ו-45. אבל עדיין יש כאלה שזה טוב להם.

אני כן מצפה מאנשים בגיל מסויים לא לצפות שבן הזוג יהיה צעיר מהם בהרבה שנים (זה יכול לקרות, אבל לא כדאי להנעל על זה).

בכללי, אני לא אהבתי את הנחרצות שבפוסט. 

אין לי כח להגיב לכל המלל הארוך.

בקצרה - יש הבדלים( ביולוגיים ואחרים( בין גברים לנשים. במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.

הדבר היחיד שאת, רחלי וכל שאר חסרות ההבנה עושות בפוסטים מהסוג הזה הוא לגרום לבנות 30+ לשבת בבית ולתת לזמן לעבור כי הוא x שנים מעליה.

ממליץ לרווקות המבוגרות יותר לזרוק את סטיגמות הגיל, עדה, מראה ומה שלא יהיה ופשוט לחפש את הבן אדם המתאים. עדיף מאשר להתעורר מאוחר מדי ולראות שאלו שפסלת פעם כבר לא מעוניינים. 

מעבר לזה בן אדם שמתייחס לנשים "חסרות הבנה" ומרשה לעצמו לומר "צאי מהסרט שלך" זה אדם חסר דרך ארץ ובריון.

ואם לא ידעת או שלא רצית לדעת. זו אלימות מילולית לכל דבר ועניין.

ממליצה לך לטפל בזה אם אתה עוד לא בזוגיות. קודם כל עבור עצמך. יש בתוכך כעס מצטבר.

נתתי לך עצה. אני מבין שאת לא מעוניינת אלא מעדיפה לחיות בדמיונות. 

מקווה רק שכל השאר לא יקשיבו לרעיונות העיוועים שלך. 

ודבר שני, רחלי(מי זאת רחלי?)והגברת דנן לא גורמות למה שאתה מתאר..המצב היום מאוד קשה לרווקים ורווקות בגיל מאוחר, מתוך זה נבין שהמצב מאוד מאוד קשה להשם יתברך שילדיו עוברים מצבים כאלו, לא יעזור לסבל שלהם אם אתה תבוא ותתחיל לחלק ציונים ומי אשם יותר ומי פחות.

ועם כל מה שכתבתי, אני מבין את הנק שניסית להעביר, ויש דרכים אחרות דוד, לא חייבים לתקוע אצבע בעין לאנשים שגם ככה בקושי רואים אור ח"ו.

ואגב @המצאתי כינוי כל הכבוד למנהלת שלך

רחלי הומינר שהוזכרה היא אחת מהן.

בפועל זה רק מזיק לרווקות המבוגרות. במקום לנסות לגרום להן להפתח כמה שאפשר להצעות, הן מנסות "לתקן עולם" לשיטתן.

בפועל התוצאה היא החמרה של המצב ולא תיקון. 

@והוא ישמיענו

@המצאתי כינוי

לא התכוונתי שתכתבו כאן, אלה שתענו בסקר...

אין לי שום קשר למארגני הסקר ואני לא מתכננת להעביר להם שום דבר, אז אם חשוב לכם - תכתבו בעצמכם.

ויפרסמו.

דברים פה אמורים להיכתב כדי שיקבלו התייחסות, לא כדי להפנות לאתר אחר שעליו מצופה מהערוץ לשלם.

בסופו של דבר, הפורום נועד לשיתוף, תמיכה ודיונים מכבדים ומלמדים

אם למישהו יש התייחסות לסקר אז בכיף שייך לכתוב את זה בשרשור הזה

כל נושא אחר - אפשר לפתוח שרשור חדש, אם כך אין פה שום הורדה ממטרת הפורום

נראה לי הגיוני. יש שרשורים שהם ספציפיים, יש שרשורים שהם יותר כללים.

בשניהם הגיוני לבקש התייחסות לנושא של השרשור.

אם נראה לך שזאת פרסומת - אז בין ובין כך תנעל את השרשור ותמחק את הקישור של הסקר. זה לא תלוי בתגובות של ניקים אחרים.

לעיתים לוקחים נושא צדדי ודנים בו. בסופו של דבר נצלו"שים במידה זה סביר.

מכיוון שהיה תועלת מסוימת וגם יש פה דיון לא מחקתי, אבל ההערה אודות המטרה שיענו לסקר היא אמירה שלדעתי קצת סותרת את תנאי השימוש

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.