א. עוד לפני שמתחילים לדון: לי ברור שדוד לא חטא באשת איש, מהסיבה הפשוטה שא"כ לא היה צריך להביא לו משל על כבשת הרש, אחא פשוט לפתוח תורה ולהראות לו...
האם דוד בכל זאת חטא במשהו, יותר ערכי-רעיוני ופחות עברה כחשונה - חד משמעית כן. שהרי נתן גער בו והילד נפטר והוא קיבל מלא עונשים. אם דוד היה כזה מאמי לאומי כשהוא עשה את כל העניין הזה, במקום עונשים הוא היה מקבל את פרס ישראל.
ב. יש מאמר מאוד שאני מאוד נמשכתי אליו, יהודה אליצור "פרשת דוד ובת שבע והמבוכה המוסרית של דורינו" (נמצא באתר דעת). הוא מתחמק מהשאלה האם דוד חטא, ומתמקד בתגובה הכל כך יפה של דוד לאחר מעשה. לצערינו, רוב האנשים לא מסוגלים באמת להודות בחטא ולפתור את הנזקים שנגרמו להם.
אגב, יש מאמר מהכיוון ההפוך, של חוקר מוסלמי בשם אלקשעלה (אני לא זוכר עכשיו פרטים, אבל אם אתה תלמיד/בוגר מכללה בטח תוכל לחפש באתר "מפתח חיפה", יש שם את התקציר). במאמר הוא מסביר שרק המוסלמים באמת מעריכים את דוד ולכן הם עיוותו ויצרו אפולוגטיקה שלמה סביב חטא בת שבע, כי בתפיסה המוסלמית נביא לא יכול לחטוא (נדמה לי שיש גם מאמר באנגלית, שכותב דברים דומים על הפער ביחס לדוד, בין היהדות לנצרות). לדעתי זו דוגמה מצוינת ליחס של היהדות לחטא ולגדולי האומה, לעומת אחרים. אנחנו חושבים שהגדולים ביותר הם אלה שיכלו לחטוא ואולי חטאו, והמדדים הם דווקא בגלל שמדובר בדמויות אנושיות שניתן ללמוד מהן.
ג. אם הנושא ממש מעניין אותך ברובד של פרשנויות לתנ"ך, נדמה לי שהרב ד"ר יוחנן קפאח, דיקאן מכללת אורות, כתב את הדוקטורט שלו על הפרשנויות בנושא דוד ובת שבע. אולי תשיג בגוגל את המייל/טלפון שלו ותבקש ממנו מידע.
)