מעשה דוד ובת שבעצע

א. יש פרשן לנ"ך או תלמיד חכם בדורנו שלמדתם ממנו בנושא? אשמח לשמוע מי? (בפרט אם יש באינטרנט..).


ב. סתם מחשבה ראשונית. ידוע שהגמרא כל האומר דוד חטא וכו.. פותחת בלימוד הבא:  יש פסוק מפורסם.. "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו.." ומסיקה הגמרא אפשר שה' עימו והוא חטא?


אבל לכאורה יש מקום לשאול..

מן הסתם הקבה "היה" גם עם אברהם אבינו... והרי חזל בעצמם מעלים אפשרות שאברהם חטא שאמר במה אדע כי אירשנה..

או שיעקב אבינו ענה לא יפה לרחל כשפנתה אליו הבה לי בנים.

וכמובן חטא משה רבנו.. או מעשה אהרון בעגל, או מרים שדיברה לשהר על משה..


אני מניח שכולם (או עכפ רובם)  היו במדרגה רוחנית של "וה' עימו" ואעפכ חטאו.. (בפשט/לפי חזל..)..


אז סתם אם למישהו יד דחיה לדבריי אשמח שיגיב..


ג. כל הערה/הארה נוספת בנושא תתקבל בברכה.

יש את הספר הקלאסי של הרב מדן ("דוד ובת שבע")טיפות של אור

קראתי אותו לפני הרבה שנים כשהייתי בישיבה

 

(זה אחד מהסיפורים שהיו במוקד פולמוס תנך בגובה העיניים, אז ישמצב שהתגובה שלי תהפוך את השרשור לשרשורפלצת. סורי)

למרות שניתןקעלעברימבאר

גם לטעון שדוד חטא כפשוטו באשת איש, אבל עדיין להתנגד לתנך בגובה העיניים.


 

לדוגמא הטענה שמכיוון שדוד היה נביא הוא נמשך נשמתית בצורה ענקית לבת שבע וזה יצר תאווה גשמית ענקית, אך לא התחיל מהתאווה (יש לזה דוגמא במדרש לגבי יהודה ותמר שנכנס בו מלאך של תאווה).  


 

נראה לי שהרב שרקי דוגל בשיטה דומה, שאמנם גדולי התנך לא במדרגותינו וכך מתנגד לתנך בגובה העיניים, אך הם גם לא צדיקים פי אלף מהראש ישיבה שלנו, אלא כשהיתה השראת שכינה אז הגשמיות והרוחניות היו מחוברות, ובמילא עולמם הנפשי של גדולי התנך לא ניתן להשוואה לצדיקים בימינו, ובמילא תאוות גשמיות גדולות לא סותרות נשמות אדירות של צדיקים.

השיטה שלו גם ניכרת מפשט התנך.

זה לא רחוק מאוד מדברים שכתובים בספר (הערה 17)טיפות של אור
הרבקעלעברימבאר
מדן מדבר על ההבדל בין עולם ששכינה שוכנת לבין עולם שגלתה ממנו שכינה ונבואה?


לא בדיוק, אבל באזור חיוגטיפות של אור
מעניין,קעלעברימבאר
חשבתי שהרב מדן פחות בקטע הזה (למרות שלא באמת מכיר את תפיסתו, סתם משליך אוטומטית בטעות את תפיסתו על תפיסת הרב ליכטנשטיין) 
כמה דברים ששמעתי/ראיתי, אולי יעזרושלג דאשתקד

א. עוד לפני שמתחילים לדון: לי ברור שדוד לא חטא באשת איש, מהסיבה הפשוטה שא"כ לא היה צריך להביא לו משל על כבשת הרש, אחא פשוט לפתוח תורה ולהראות לו...

האם דוד בכל זאת חטא במשהו, יותר ערכי-רעיוני ופחות עברה כחשונה - חד משמעית כן. שהרי נתן גער בו והילד נפטר והוא קיבל מלא עונשים. אם דוד היה כזה מאמי לאומי כשהוא עשה את כל העניין הזה, במקום עונשים הוא היה מקבל את פרס ישראל.


ב. יש מאמר מאוד שאני מאוד נמשכתי אליו, יהודה אליצור "פרשת דוד ובת שבע והמבוכה המוסרית של דורינו" (נמצא באתר דעת). הוא מתחמק מהשאלה האם דוד חטא, ומתמקד בתגובה הכל כך יפה של דוד לאחר מעשה. לצערינו, רוב האנשים לא מסוגלים באמת להודות בחטא ולפתור את הנזקים שנגרמו להם.

אגב, יש מאמר מהכיוון ההפוך, של חוקר מוסלמי בשם אלקשעלה (אני לא זוכר עכשיו פרטים, אבל אם אתה תלמיד/בוגר מכללה בטח תוכל לחפש באתר "מפתח חיפה", יש שם את התקציר). במאמר הוא מסביר שרק המוסלמים באמת מעריכים את דוד ולכן הם עיוותו ויצרו אפולוגטיקה שלמה סביב חטא בת שבע, כי בתפיסה המוסלמית נביא לא יכול לחטוא (נדמה לי שיש גם מאמר באנגלית, שכותב דברים דומים על הפער ביחס לדוד, בין היהדות לנצרות). לדעתי זו דוגמה מצוינת ליחס של היהדות לחטא ולגדולי האומה, לעומת אחרים. אנחנו חושבים שהגדולים ביותר הם אלה שיכלו לחטוא ואולי חטאו, והמדדים הם דווקא בגלל שמדובר בדמויות אנושיות שניתן ללמוד מהן.


ג. אם הנושא ממש מעניין אותך ברובד של פרשנויות לתנ"ך, נדמה לי שהרב ד"ר יוחנן קפאח, דיקאן מכללת אורות, כתב את הדוקטורט שלו על הפרשנויות בנושא דוד ובת שבע. אולי תשיג בגוגל את המייל/טלפון שלו ותבקש ממנו מידע.

נראה שרוצה לומר "אפשר שדוד חטא בחטא כל כך חמור,פתית שלג

וה' עימו"?

ברור שהיה פה חטא לפי מדרגתו, שאכלה פגה, אבל לא ח"ו חטא של אשת איש..

אברהם חטא זה לא כפשוטו,קעלעברימבאר
הרי לר מוזכר בפשט, ועוד ה נותן לו על זה שכר ולא כתוב ויחר אף ה, ומה פתאום אברהם מאמין ב ה, אבל מפקפק בהבטחת הירושה, וזה סותר את זה שהנבואה וודאית לגמרי.


הכוונה שאברהם חטא הוא שחסרון המציאות מאז חטא אדה"ר ,שאברהם נמצא בתוכה, גורם לכך שעם ישראל עלול לחטוא, ואז למרות שה' הבטחותיו נצחיות,  ללא ברית אז הן על תנאי שלא יהיו רשעים, ולכן אברהם מבקש ברית שירשנה גם אם יחטאו, ונענה בחיוב.

צריך לזכור שבפשטקעלעברימבאר
נתן מאשים אותו על הרג אוריה בחרב בני עמון ובגזל כבשת הרש, לא מזכיר ניאוף ושטימא את בת שבע, מה שבדרך כלל נביאים מזכירים על ניאוף
כבר בתיכונית לדעתי חשבתי שזו ההוכחה הטובה ביותרטיפות של אור
שפורמלית לא היה כאן 'אשת איש'


אבל לעשות משהו כזה עם 'היתר פורמלי' לא הופך את כל הסיפור לבעייתי הרבה פחות. (וגם לזה יש התייחסות נרחבת בספר של הרב מדן)

השאלה איך מתייחסיםקעלעברימבאר
לעריות במצב כזה (שזה הדבר החמור העיקרי יותר מפירוק משפחת אוריה ובת שבע)
בסוף מעניין שחזלקעלעברימבאר
עושים את אותה שיטה שהמחאקרים עושים בפירוש תנך.


המחקר אומר אם היית יודע את הרקע ההיסטורי היית מבין יותר (כמו חוקי אוגרית שמי שמחזיק באלילי הבית זוכה בירושה, לגבי רחל והתרפים).


כך חזל אומרים אם היית יודע את כל הרקע ההיסטורי היית מבין באמת, כלומר זה שכותבים גט על תנאי במלחמה (או כל פתרון אחר שהיה נפוץ אז)

(שוב נזכרתי שאחר כך ראיתי שכך הוכיח הרי"ד,טיפות של אור

שהוא בדרך כלל פשטן, ושמחתי)

למרות שאפשרקעלעברימבאר
לפרש את תוכחת נתן כניאוף כפשוטו, אבל פחות עולה מרוח הדברים.


כבשת הרש כמובן זה לא הוכחה, כי זה רק בא בשביל להסביר שהיה כאן מעשה (ניאוף או לא) למרות שלדוד יש המון נשים

"לא תבעו אלא על גזל אשתוטיפות של אור

כי ספר כריתות נתן לה בעלה, כי כל היוצא למלחמת דוד ספר כריתות כותב לאשתו על תנאי, פן ימות במלחמה ואין מי שיראה אותו ויכירהו. ואפילו הכי כל אשה היתה מצפה את בעלה, ודוד גזלה ממנו ולקחה" (הרי"ד)

ולמה התנאי חל מייד ולא רק בסוףקעלעברימבאר
המלחמה?
זו שאלת התוספות במסכת שבת, לא?..טיפות של אור
מעניין אם אצל אומות העולם היו פתרונות אחרים במלחמהקעלעברימבאר
למדתי קורס על זה מהרב נחשוןלומדת כעת

לא מוצאת את המאמר. רק רואה קישור לספריה הלאומית. יש מה לעיין בזה, מעניין מאוד.


 

בחנני ה' ונסני : דוד ובת שבע בפרשנות חז"ל לתנ"ך : פרשנות חז"ל בדרכם של המהר"ל וגדולי ישראל / מאת אברהם נחשון (קופרמן) ; עורך: אלעזר נחשון | ספר | נחשון, אברהם, 1953- מחבר (נחשון, אלעזר (עורך) ) | נחשון, אלעזר (עורך) | הספרייה הלאומית


 

 

אגב כדאי גם לראות את ההקשר בגמרא -

(שבת, נ"ה, ב'-נ"ו עמוד א)


 

"א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה...

אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה...

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה שנאמר...

א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה"

בנוסף, כדאי לקרוא את הפרשנות של דעת סופרים בענייןלומדת כעת
של הרב חיים דב רבינוביץ
שאלת המשךצע

אילו גמרות ומדרשים יש בנושא ?


יש כמובן את הגמרא בשבת נה כל האומר..  שלומדת כעת הפנתה אליה.


יש מדרש שדוד פונה לה' מחל לי עוון זה..

יש מדרש שלא היה ראוי דוד לחטא זה.. ועשה כן להורות תשובה..

יש מדרש/גמרא (לא בקיא) שמשווה בין שאול לדוד וטוען שלשאול היה חטא אחד ולדוד שניים ..

יש מדרש שדוד שאל את הקבה מדוע לא אומרים אלהי דוד? ואז ניסה אותו ה' בנסיון זה..


א. מכירים את המקורות המדויקים למדרשים/גמרות שהזכרתי?

ב. מכירים עוד?


תודה.

(א. גוגל?)טיפות של אור
ב. 'אמר דוד לפני הקב"ה... בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי: דוד, הבא על אשת איש, מיתתו במה? ואני אומר להם: מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא, אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא' (בבא מציעא נט)
נכוןשלג דאשתקד

וכאן יש גם תוספות (מקביל לתוספות במסכת שבת, אולי יש הבדלים ביניהם).

האמירה "שאול באחת ועלתה לו", זה במסכת יומא כב: ויש על זה שיחה מאוד יפה בספר "שערי חיים" של הרב חיים שמואלביץ (סגנון חרדי יותר, יותר מדבר על האישיות של כל אחד, לא נכנס ממש לחטא דוד ובת שבע).

יש גם משהו במסכת מועד קטן טז: שמשתמע שדוד היה פחות צדיק משאול.


יש איזה גמרא גם שדוד הצטער שהוא פחות מצליח במלחמה ביחס לברכות "ורדפו מכם חמישה מאה", וענו לו שזה בגלל חטא בת שבע. אולי זה במועד קטן או בברכות.

ויש את הגנרא על אביגיל, במגילה יד: כמדומני, שכתוב לא תהיה לך זאת לפוקה - לגהינום - והכוונה שחטא בת שבע כן יגיע לגהינום.

בשולי השרשורצע

אני מוכרח להודות (כמובן, לגיטמי שלא תסכימו...)

מבלי להכריע בנושא..


שבצעירותי למדתי ישר את הגישה של הרב אבינר הרב נבנצל וכו.. וממש "יצאתי" כנגד הלימוד בגוש..


וכיום, אני באמת מרגיש שזה לא נכון לשלול את הגידה שך הגוש..

היא ממש מבוססת.. (כמובן גם של הקו, אבל פעם חשבתי כמו ליצן שהם סתם מצחיקים בגוש שהם לומדים בגישה כזו.. והיום  אחרי שקראתי מאמרים ושמעתי שיעורים בנושא, אני אישית מרגיש שיש להם דרך מבוססת מאוד.. ושוב בפעם המליון היא לא הדרך היחידה.. אבל פעם חשבתי שהיא לא לגיטמית.. היום אני לא  חושב ככה..).


לתגובה אשמח. בלי להפוך לשרשורפלצת.. אפשר לדון בכבוד..

זה לא רק קו מול גושקעלעברימבאר
יש גם את הגישה של הרב שרקי, כתבתי בתגובה בשרשור
יישר כוח על השינוי ועל השיתוףטיפות של אור
(וזה מאוד הגיוני שבשלבים שונים בחיים יש תשובת ודרכים שמתאימות לנו יותר)
אולי תסביר לבורים כמוני...שלג דאשתקד
מה הגישה של כל אחד ואיך היא באה לידי ביטוי בנושא הספציפי?
אני מעדיף שלא, כי אני לא יודע לעשות זאת היטב.צע
אולי אחרים פה..
(להתרשמותי)טיפות של אור

במשפט - איך להתייחס לדמויות התנך

 

 

יש המון גוונים ורבנים ודקויות ושילובים, אבל בגדול מדובר בשאלות כמו:
 

- האם להתייחס לחטאים של דמויות תנכיות כפשטם, או להגיד "הם היו קדושי עליון צדיקים שאנחנו בכלל לא במדרגתם, וכל החטאים הם לא כפשוטם ונחשבים חטא רק בדרגה שלהם"

 

- האם מותר לייחס לגיבורי התנך מניעים פסיכולוגיים (או שזה לא שייך)

 

- האם מותר לחדש פרשנויות מהסוגים האלו נגד חזל והראשונים (או שאומרים "מה שמותר לרמבן להגיד אסור לך" "אתה לא בדרגה של הרשר הירש לבקר את האבות")
 

 

כמו שצע רמז, יש מסה אדירה של כתיבה בנושא -

 

'גם האברבנאל פירש את חטא דוד ובת שבע כפשוטו' 'זו מחלוקת בחז"ל' 'הפרשנים לא נמנעו מלחלוק על חזל'

 

ומצד שני 'מי שמפרש שדוד חטא לא הבין שום דבר באיך ללמוד תורה' וחרמות ופולמוסים וכו
 

 

(ובסוף בסוף לפעמים גם מי שמתוייג בצד הראשון יזדעזע מפרשנויות מסויימות)

אה לא כתבתי מי בכל צדטיפות של אור

(אם להשתמש במילים של צע)

הגוש בצד הראשון, הרב אבינר הרב נבנצל וכו בצד השני

מה הכוונה מניעים פסיכולוגיים?קעלעברימבאר
ברור שכולם מודים שהיו להם מניעים פסיכולוגים, אבל נפש האדם עמוקה בעומק אין-סופי, אז לאיזה רובד פסיכולוגי אתה מתכוון?


מה גם שהרבדים הנפשיים מגלמים זה את זה, כך שלא תמיד ניתן לחלק בין רובד גשמי לרובד מופשט-נשמתי

לא אכפת לי לענות על השאלה אם היא נשאלת מתוך סקרנותטיפות של אור
כלומר להביא אחת מהדוגמאות שהיה עליהן פולמוס


אבל אם המטרה היא להתנצח ולשכנע אותי שאני לא יודע על מה היה הפולמוס אז אין לי חשק...

פשוט מעניין אותי אם יש רבקעלעברימבאר
שטען שלגדולי התנך לא היו מניעים פסיכולוגים(או נשמתיים), אלא היו רובוטים לשם שמיים
אה אז לא להסביר או להדגים. בסדר טיפות של אור
להיפך, מעניין אותי שאם ישקעלעברימבאר
רב כזה אז תדגים 🙂
אה, אבל אותי לא מעניין להדגים דברים שלא כתבתיטיפות של אור
לא הבנתי, מה כן רצית להדגים?😅קעלעברימבאר
דוגמא שצד אחד ייחס מניעים פסיכולוגייםטיפות של אור
לאחד מגיבורי התנך, והצד השני כתב שלא שייך לעשות דבר כזה
רצית להביא דוגמא ספציפית כזו?קעלעברימבאר
טוב נראה לי אנחנו מנצלשים את הדיוןטיפות של אור
זה עדיין על תנך בגובה הענייםקעלעברימבאר
אני לא הולך לפתוח נצלש על מה זה נצלושטיפות של אור
אז נראה לי אני מפסיק להגיב כאן
כרצונך🙂קעלעברימבאר
כל מעשיו של דוד היו לשם שמיםכְּקֶדֶם

אילולי כן הפסוק "שיויתי השם לנגדי תמיד" לא היה נכנס לתהילים מדין נאה דורש נאה מקיים. עכשיו, אחרי שהפנמנו את זה. מבינים שלא מדובר בחטא כמו שאנחנו מבינים, אלא בחטא שמקורו תלוי בשיקול דעת.

כולם מדברים על עניין בת שבע. אבל אף אחד לא מדבר על הפעם שבקש דוד לעבוד עבודה זרה.

כל הפעמים שבהם נפל דוד בעניין מסוים היו מתוך חיבור להשם ולעם ישראל. כנ"ל 

הרב עוזי ביננפלד, יש שיעורים שלו בערוץ מאירמתואמת

בגדול - דוד לא חטא באשת איש (כי בת שבע קיבלה גט מאוריה לפני צאתו למלחמה) וגם לא ברצח (כי אוריה נחשב מורד במלכות), אלא בדחיקת הקץ.

בת שבע הייתה ראויה לו וראויה להוליד את המלך העתידי - אבל דוד היה צריך לחכות להוראה, ולא לפעול מעצמו ב"פזיזות".

לא נכנס לזה, רק אפנה לתשובה בשו"ת בני בנים בנושאארץ השוקולד
בדיוק קיבלנו ספר שעוסק רק בזהנעה ונדהאחרונה

של הרב אברהם נחשון, ספר טוב מאוד בעיני.

שליש ספר עוסק רק בגדולתו העצומה של דוד המלך, כי צריך להפנים את זה טוב-טוב לפני שניגשים לעסוק בנושא עצמו.

הבנתי מהספר שבכוונה - דוד לא נפל מגדולתו, כוונתו היתה טובה. אבל מעשהו היה חטא.

 

חשוב להבין שגם כשכתוב בתורה על גדולי האומה שחטאו, זה ממש לא חולשות כמו שלנו - זה דקדוקי דקדוקים בעולמות עליונים שאין לנו שום השגה בהם. כתוב שה' מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ומדובר בדיוק על זה. "חטאים" כמו שלהם, אצלנו הם מצוות גדולות - כי זה עניין יחסי. לדוגמה, על צדיק יש תביעה אם היתה פניה קטנה במעשה שלו, אבל אצלנו אם היתה רק פניה קטנה זאת התקדמות משמעותית!

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך