...לוח השנה החב"די עשיר בתאריכים אשר התווספו אחד לאחד במשך שנות ההסטוריה החב"דית. מהם חגים וימים-טובים של ממש, כמו ימי הגאולה של רבותינו נשיאנו ממאסרם, בהם אין אומרים תחנון, מהם ימי-סגולה מיוחדים כמו ימי ההולדת וימי ההסתלקות של רבותינו נשיאנו, ורבים אחרים הקשורים למשפחת בית הרב ולמאורעות שאירעו בליובאוויטש ובשאר בירות חב"ד במשך השנים.
מדוע לא הוספתם ללוח את יום העצמאות ויום ירושלים?
הרי אתם אנשי ימין מובהקים.
גילוי נאות:
אני אומר תחנון בימים אלה.
... חבדניק אחד שלא תומך בליכוד או ימינה ממנו.
אבל העניין שלי בשירשור הוא חוסר העקביות.
מצד אחד הם מוסיפים ימים בלוח השנה בהם הם לא אומרים תחנון.
דווקא בימים בהם היה בכל זאת ישועות לעם היהודי
כחסידות עם הרבה אהבה לעם היהודי הייתי מצפה שגם
הם יצטרפו לחגיגה.
(או בקיצור - הם אנשי ימין מובהקים, מתגייסים, עובדים ומשלמים מיסים למדינה. ובטח כל אדם מבחוץ היה אומר שהם ציוניים
אבל הם מגדירים את עצמם לא ציוניים - לדעתי בגלל שהרבי הרש"ב התנגד לציונות, ובגלל שהרעיון של אתחלתא דגאולה מתנגש עם המשיחיות שלהם. אז שלא ינפנפו בדגל ולא יעשו מנגל, שיהיה להם לבריאות)
באמת קשה להתנער מאנטי גדול כל-כך שהיה לאדמו"ר הרש"ב בשנים שלפני קום המדינה.
גם אחרי שקמה המדינה, הרבי מליובאוויטש אמר כמה פעמים שאנחנו שמחים בניסים שנעשו לעמ"י, ומודים לה' על כך אך הימים המיוחדים של המדינה אינם עם תוקף דתי ולכן אין סיבה לא להגיד תחנון... השמחה על הניסים וההודיה עליהם ללא תוקף הלכתי.
.
בקשר לפער בין חגי הגאולה - ימים כמו יט כסלו לפי האמונה החסידית, אכן קירבו את הגאולה וביאת המשיח (שהרי הקטרוג היה רוחני ולכן גם הגאולה רוחנית)...
.
בנוסף, ימי הגאולה של חבד לא נקבעו בזמני אבל כמו ספירת העומר.
ובכלל, בתקופת הרש"ב הרעיון הזה עדיין לא התפתח
(ימין, א"י, מיסים, צבא, חיבור לעמ"י)- לא באמת קשורים להשקפה ויחס למדינה אלא למוסר בסיסי, מבט מפוכח, אהבת ישראל והלכה. וכל מי שלא מקיים אותם תחת כל מיני אמירות וסיסמאות והשקפות, רק מנסה למצוא הכשרים ללכת בדרך שהוא רוצה ללכת בה, ואין לו שום טענה אמיתית להסתמך עליה.
לכן גם הצה"ד וחב"ד, למרות הבדלי ההשקפה התהומיים ביניהם ביחס למהי גאולה, מסתדרים טוב יחד.
.... , ואני חי בין אנשי חבד, חבדניק שהוא איש שמאל או לפחות איש מרכז.
כמובן שזה לא משפיע על אהבת ארץ ישראל ועם ישראל.
אוף זה ארוך מדי. וחזק ועוצמתי ואמיתי
משיח נאו זה מה שיש לי להגיד
זה הפתרון
ולא יהיה המשיח..
גם לשיטת חב"ד המשיחיסטים - הרבי לא עמד בתנאים של משיח וודאי, אלא רק בתנאים של בחזקת משיח.
הם פשוט טוענים שהוא עוד יתגלה
כמו שכתבתי היום בצמ"ע, הדיון לגבי מדינת ישראל הוא לא באמת השקפתי אלא מתחיל מנטיית לב ואז עובר להשקפה שרוצה להצדיק את נטיית הלב. זה נושא מאוד עמוק וחשוב כי הוא נוגע לגאולת ישראל, ולכן מובן למה יש לסנטימנט מקום מרכזי, הרבה הרבה יותר ממה שאמור להיות כשלומדים סוגיה. אבל זה גם בשורה- מכיוון שאין באמת השקפה, ברגע שיהיה שינוי חיובי במציאות- גם ההשקפה תשתנה. שם כתבתי לגבי גיוס לצבא, ולגבי חב"ד- לדעתי אם המדינה תהיה בסופו של דבר מדינה דתית, גם הם יפסיקו לחכות למשיח שיבנה את המקדש אלא יפעלו איתנו בדרכי הטבע לבנות אותו.
אני לא חושדת ברב קוק וברבי מלובביץ בהעדר השקפה מסודרת ופעולה רק מתוך נטיית הלב
לא אמרתי שאין השקפה מסודרת, אלא שהבחירה באיזו דרך לצעוד לא הגיעה כתוצאה מבירור השקפתי אלא מנטיית הלב. אחרי שהייתה נטיה, יצרו השקפה מסודרת (מבחוץ. כשמעמיקים רואים שהיא לא באמת כזו, כמו הקושיא לעיל מהרמב"ם, ושהתירוצים לקושיות דחוקים).
ולא דיברתי על הרב קוק אלא על ההשקפה החרדית לגווניה השונים, שחששות פרקטיים הפכו אצלה להשקפה עקרונית. אצל הרב קוק רואים שהוא העמיק מאוד, התייחס לכל הצדדים, וגם הכיר את הסיכונים העתידיים.
לדעת רבני החרדים - מטרת הציונות היא ליצור לאומיות ללא דת, ולכן זו תנועה שיש להתנגד אליה.
לייחס להם מניעים לא רציונליים (נטיית הלב) או לא מעמיקים, יש בזה מן הזלזול בכבוד תורתם.
אלא נגד השותפות עם ציונים חילונים. כלומר זה חשש פרקטי שכדי להצדיק אותו רעיונית יצרו השקפה עם טענות נגד עצם הציונות ואמירה שצריך רק ללמוד תורה וככה הגאולה תגיע.
והפוך, זה לכבד את תורתם. כי להגיד שהם באמת חושבים אחרי לימוד בלי נטיית לב שההשקפה שלהם נכונה- מראה על לימוד שטחי ולא מעמיק. לא של תנ"ך, לא של מחשבה, ולא של הלכה.
צריך להבדיל בין הציונות כאידיאל מופשט, לבין תנועת הציונות שרק ניכסה לעצמה את השם הזה.
הינה קטע מתוך ויקיפדיה, ערך ציונות: "הציונות כתנועה פוליטית עממית שהתפתחה בקרב היהודים במזרח אירופה דורבנה על ידי פרצי אנטישמיות וניזונה מתהליך חילון שהתעצם בקרב האוכלוסייה היהודית מאמצע המאה ה-19, שנתן אותותיו גם בחילון הכמיהה הדתית בת-שנות-אלפיים לציון. העולם המודרני הוביל לכך שמצד אחד הדת חדלה מלהיות מגדיר זהות מספק עבורם. קונפליקט זה הוביל ליצירתה של הגדרה עצמית לאומית חדשה".
(מקור: ציונות – ויקיפדיה)
כלומר - תנועת הציונות קמה מתוך מטרה להחליף את הגורם המאחד בין היהודים מדת ללאום. בין מטרות הציונות היתה גם המטרה לחלן ובמקום הדת לאחד את היהודים סביב מדינה, שפה ותרבות בלבד. גם הציונות הדתית, בדומה לחרדים, מתנגדת להגדרה זו בכל תוקף! מגמתו של הרב קוק היא הפוכה לגמרי ממגמה זו של הציונות החילונית - שיבה לארץ מתוך קודש, לעומת שיבה לארץ כאמצעי לניתוק מהקודש.
אין שום שטחיות, וחלילה לנו מלומר שיש שטחיות בדעת תורתם הקדושה של רבני החרדים בעניין זה. הרב קוק סבר שאפשר לרתום את השיבה לארץ אל הקודש למרות מטרתה ההפוכה של הציונות החילונית, ולעומתו סברו רבני החרדים כי לא ניתן (ואלי גם לא צריך) לעשות זאת כאשר תהליך זה מובל ע"י הציונות החילונית. זה וזה לגיטימי.
נ.ב. לא ממש קשור, אבל התחשק לי להעיר: אפשר לשים לב שיש משהו משותף בין החילונים לחרדים בעניין זה. גם הציונות החילונית וגם החרדים סוברים שיש לבחור רק אחד מתוך השניים - או דת, או לאום. הרב קוק היה מהפכני בגישתו כשאמר שאלו ואלו מחוברים בקשר בל ינתק, ולאומיותנו יונקת מתוך הקודש.
שמתוך ההתנגדות לציונות החילונית, החרדים הגיעו גם להתנגדות לעצם העניין של ציונות.
הם לא חושבים שאין קדושה לארץ ישראל וכו'
תראה בקישור, אנשים חרדים היו ממקימי פתח תקוה, רחובות, גדרה, חדרה ועוד:
מיישבי הארץ / עו"ד נתן רוזנבלט על החרדים שבנו ובונים את ארץ ישראל – JDN
הם אוהבים את הארץ וכמהים לגאולה השלמה ולבניין בית המקדש, אבל מתנגדים לתנועת הציונות.
קראתי פעם מאמר של חרדי שמכה על חטא שההתנגדות לציונות הכהתה במידת מה את חיבת הארץ, כן יש בזה משהו. אבל זה לא ה"אישיו".
ותראי שהמקימים שלהם היו או מהציונות הדתית או חרדים ציונים (כמו הרב עקיבא יוסף שלזינגר. שאגב, כדאי לקרוא בערך עליו בכותרת "עלייתו לארץ"), ולא אף אחד מהחרדים שהיו ממתנגדי הציונות.
מהערך אגודת ישראל בויק'- "בוועידה (ב1912) התגלו חילוקי דעות שאיימו על קיום אגודת ישראל כבר בשלבים הראשונים להקמתה. לפיכך נוסחו בוועידה קווי יסוד כלליים מתוך מגמה לקיים מכנה משותף רחב למגוון בעלי המחשבה בפלגים השונים. הם נמנעו לעסוק בנושאים השנויים במחלוקת ושלא ניתן למצוא להן פתרון, כגון: שאלת ישוב ארץ-ישראל, ודרכי פתרון למצוקת יהודי הגולה.[12] הוחלט לאמץ את עיקרון האוטונומיה הפנימית, שזכותו של כל זרם לקיים את קהילתו כפי רצונו, ואי התערבות של זרם אחד במשנהו.[10] מטרתה המרכזית של התנועה כפי שהוכרז בוועידה הייתה: "לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל". יצחק ברויאר הביע את התרשומות מפרוגרמה זו: "אומרת הכל ועל כן אומרת לא כלום".[13] אי קביעת תוכנית פוליטית, והניסיון שלא לעסוק בכך גם בכנסיות הגדולות הראשונות גרמה לאכזבה ואי הצטרפותם של חברים רבים לתנועה".
מה שכתבת בסוף היה נכון לדעתי בהתחלת הדרך. אבל כרגע הם לא רק מתנגדים לתנועת הציונות, אלא פיתחו השקפת עולם מעוותת שמקטינה כל ערך חוץ מלימוד תורה- הישיבה בא"י, היחס לנוכרים בהר הבית (דבריו המזעזעים של הרב יצחק יוסף בשני העניינים), היחס לאנשים שחושבים שמי שלא לומד צריך להיות שותף למלחמת מצווה (ההשוואה בין סמוטריץ' לסינוואר), היחס לאנשים עובדים. תמיכה מאונס או רצון ברשע דרעי שפגע בעמ"י ובא"י, ההיתר להשתתף ולהנות מכספי המדינה שאתה מתנגד אליה כבר הפך להיות מאוד אבסורדי כשהם ציבור כזה גדול.
אלו המסרים שאני שומע מההנהגה הרבנית החרדית. החרדי הממוצע לא חושב ככה ב"ה. הרחבתי על זה בשרשור בצמ"ע.
בלי טיפה של ציניות, אני חושב שכדאי לך לברר את ההשקפה שלך ולראות שיש רק אמת אחת, תורנית ומציאותית. צריך לדעת מה ללמוד משאר ההשקפות (לדוג' ללמוד מחב"ד על חשיבות הציפיה למשיח ומהליטאים על חשיבות לימוד התורה), אבל זו טעות לחשוב שיש פה באמת כמה שיטות לגיטימיות שיש להן בסיס מוצק ומקורות נרחבים. אין מקום לתפיסה שהרבי היה בחזקת משיח וק"ו שלא לתפיסה שהוא יחזור להתגלות ויהיה המשיח, ואין מקום לתפיסה שתולה את כל היהדות על לשבת וללמוד תורה.
הרי מדובר ב*מלך* המשיח.
הוא היה צדיק גדול, וכנראה גם עם רוח הקודש או משהו שדומה לזה, אבל בין זה לבין משיח אין כלום. היו המוני צדיקים בעם ישראל לאורך הדורות, זה לא הפך למשיח ולא לחזקת משיח.
זה מסוג המצבים הממש מביכים שבהם רואים שהחץ נורה ומסביבו מנסים לסרטט מטרה. הדבר הכי פשוט הוא שהרבי לא אכף את כל עם ישראל ללכת בדרכי התורה, ובוודאי שלא נלחם אף מלחמה ממלחמות ה'. 2 מתוך 3 סימנים לא התקיימו בו, ובכל זאת הם קובעים שהוא ממלא את הקריטריונים.
מזל שיש חבדניקים לא-משיחיסטים שמצילים את הדיגניטי של חבד.
אני לא זוכר אבל נראה לי שחבד טוענים שנאמר בנבואה או ברוח הקודש לרבי שהוא המלך המשיח, וטענתם היא עובדה שהוא עודד אותם כששותק ושרו לו יחי אדונינו מלך המשיח, כאשר חודש לפני הוא מחה בידי אלו ששרו את זה, סימן לדבריהם שקיבל רוח הקודש שהוא המשיח. אבל לא בטוח בזה צריך לשאול חבדניק.
כמובן גם הם מסכימים שהרבי לא נחשב הלכתית נביא וגם לא נחשב הלכתית מלך, כי כדי שנביא ייחשב נביא אמת הוא צריך במפורש לומר ש ה אמר לו משהו וחא רק לרמוז, וגם צריך שיוחזק כאחד שנבואותיו מתקיימות בדיקנות. אבל הם טוענים שלא הלכתית , הוא מלך ולכן הוא המשיח, אבל אין לזה כרכע נפקא מינא הלכתית, עד שתתגלה מלכותו בפועל.
כמובן אני לא חבדניק ולא מסכים עם טענותיהם
איפה הגמרא אומרת את זה? ומה ההלכה למעשה בזה?
מה דעת הרמב"ם בדבר, למשל? הרי גם החבדניקים מסכימים שצריך להסתכל בהגדרת הרמבם למלך המשיח.
לא יודע מה הרמבם אומר בעניין.
בכל מקרה זה לא משנה, אין לנו חצי ראיה שהרבי קיבל נבואה או רוח הקודש, מלבד זה שכשהיה משותק חלקית הוא עודד את החסידים בידיו כששרו יחי אדונינו מלך המשיח (הוא פשוט עודד אותם כדי שלא ייתייאשו מזה שהוא משותק, אין קשר למשיחיות ולא כלום. באותה עת כבר לא יכל לדבר, זה היה חודש לפני מותו)
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת 
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונה