אתה מגיע עם עצמך, וזה מה שיש.

לכל אחד יש את הקצב שלו בחיים, ולכל בחירה יש מחיר.

בחרת להקדיש כמה שנים לישיבה, ולכן עדיין אין לך כיוון מקצועי? זאת בחירה, וזה המחיר שלה. ואתה צריך לחפש מישהי שבאותו ראש ומעריכה ורוצה בחיים בחירות מהסוג הזה.

זה בעיקר נשמע שאתה מכוון למשהו שלא מתאים לחיים שאתה רוצה.

מי שתרצה אחד שבחר להקדיש שנים ללימוד תורה, בד"כ מבינה את המחיר, ויודעת שזה מה שהיא מחפשת. אם אתה טוען שבנות מחפשות משהו אחר - אתה בטוח שאתה מחפש את אותו הדבר?

ולכל אחד יש את החיים שלו והקצב שלו, גם אם נראה שאצל אנשים אחרים "הכל מסודר כזה" כהגדרתך.

בסוף אני חושב שבגלל שיצאתי מהישיבה, כבר לא מעט זמן אגב, ולמרות זאת יש לי את הפער הזה שמורגש אצלי בין איפה שאני בצד השכלי לבין הצד המעשי שחי חיים של חול על כל המשתמע מכך כמעט – כי זאת הסביבה שלי כרגע

וכן, אולי באמת למצוא מישהי שמצד אחד היא במקום שלי פחות או יותר כרגע ועדיין שואפת לאן שאני שואף – גבוה בעזרת השם

היית בישיבה כמה שנים, מעולה. מה אחכ? אתה לומד מקצוע? עובד? עדיין בישיבה?

יש הרבה בחורות שמחפש מישהו שהיה כמה שנים בישיבה ואח"כ הלך ללמוד מקצוע ולעבוד.

בהנחה שאתה לא הומלס, אני לא חושבת שאתה אמור לפחד מזה שלאנשים אחרים יש חיים יותר מלאים ממך. אני כן חושבת שלא כדאי שתחכה עם דברים שאתה רוצה לעשות עם עצמך עד אחרי החתונה, כי חבל על הזמן הזה. אם אתה רוצה לעשות ספורט, ללמוד משהו מסויים, מה שזה לא יהיה- פשוט תתחיל. אחרי חתונה ייתכן שיהיה קל יותר, אבל להתחיל לדעתי כדאי בכל מקרה.

ולא הבנתי מה זה אומר שההיסטוריה שלך מוכיחה שאתה פורח שם, נשמע שרק עכשיו אתה מתחיל לחשוב על זוגיות… בכל אופן כדאי לדעתי להתחיל לפחות.

בהצלחה

הצחקת אותי בקטע עם ההומלס 😅

ב"ה אני די מסודר, שוכר דירה, מנסה ללמוד מקצוע (לא כ"כ בהצלחה כרגע אבל זה כבר עוד נושא), יש רכב סבבה ב"ה גם

אני יוצא כבר כמה שנים

ואת ממש צודקת, אני מנסה לעשות דברים וכו' אבל איכשהו זה לא מחזיק, כבר לא יודע אם לחשוב שזה אני הבעיה בזה או שפוט אני לא מרגיש במסגרת כלשהי שנותנת יציבות, אני יכול ללכת לקורס הזה, לשחק כדורגל פה ושם, לבשל לי בדירה וכו וכו אבל משהו מרגיש חסר ואז אני עובד לדבר הבא (וזה הפער ביני לבין ה"אלו" שלהם זה נראה יש לוז מסודר עם עקביות וגם הם רווקים

יכול להיות שאני "מסרב" לחיות חיים מלאים כל עוד אין זוגיות כדי לא להתרגל לנוחות הזו? אולי זה סוג של תנאי סמוי?

האמת, אני לא מכירה אותך, אבל נשמע לי שאתה צריך מסגרת יותר ברורה. נשמע שקשה לך להכריח את עצמך לעשות דברים, וזה משפיע גם על הלימודים (ראיתי את השרשור ההוא שפתחת, וזה נראלי כן קשור אחד לשני)

להרבה אנשים חסר שאין שגרה. זה היה העניין בקורונה שהבינו שצריך לייצר שגרה חדשה. במצב הנוכחי זה קצת יותר מורכב, אבל נראה שכדאי לך להכניס דברים לשגרה. אם אתה מצליח להתמיד בצחצוח שיניים כל בוקר וערב, או על תפילות, אין שום סיבה שלא תצליח להתמיד בהליכה, בספורט, או בלימודים. לדעתי מה שצריך זה פשוט להכניס את זה לסדר היום הרגיל, בעיקר להצמיד לדברים שאתה תמיד עושה גם ככה, זה יותר קל לדעתי. לצורך העניין אחרי תפילת ערבית לצאת להליכה, אחרי שחרית קבוע לשבת ללמוד X זמן…

ולגבי מה שכתבת בסוף? בכנות, לי זה נשמע משהו שיותר קשור לדחיינות, הימנעות ממאמץ, או חוסר מוטיבציה. לא בקטע לפגוע, פשוט כי כך נשמע לי. יכו להיות שאני טועה כמובן.  

זוגיות היא מורכבת, אבל בגלל שהיא מחייבת אותך, יכול להיות שיש לך הרגשה שאז יהיה לך קל יותר, כי לא תהיה לך ברירה אלא לסיים את הלימודים, לעבוד, לסדר, או כל מה שקשה לך איתו כיום. אני צודקת?

התקיעות שמגיעה בעקבותיה לא, בעיניי

תהיה במקום שאתה רוצה להיות בו בלי קשר לאף אחת. זה חלק חשוב מפיתוח האינדיבידואליות בחיים. וזה חשוב מאוד בזוגיות למניעת תלותיות.

לגבי עם מה אתה מגיע - אתה מגיע עם בחירה בשנים של לימוד תורה. זה אולי לא מגיע עם דיפלומה ושרירים, אבל זה ערך והקרבה למען מטרה שחשובה לך, וחשובה בכללי. ויש בחורות שזה מאוד מוערך בעיניהן.

ויש לך עכשיו גם זמן  להמשיך בפיתוח האישי שלך ולהיות במקום שאתה רוצה להיות בו

בגלל ששמע שאני סטודנטית עם הצטיינות בתואר (לפי דעתו של הבחור) "נחשב" .

ברור שיש משהו נחמד באחד שכבר יש לו עבודה/כיוון מסודר , אבל זה ממש לא הכל , ואחד ששקד על התורה זה מבורך.

- כל-כך קל למלא את החיים, כושר זה חשוב, כסף ותעסוקה וכמובן תורה זה חשוב , אבל זה לא דברים שאתה צריך לעשות בשביל למצוא משהי , זה דברים שאתה צריך לרצות בשביל למלא את עצמך, ואתה גם לא חייב.

מה שכן - הרבה מאיתנו רוצות בחור עם כיוון , שכן חושב קדימה. חוץ מזה, מידות טובות - ביטחון עצמי זה חשוב ברמות!!!  שלא לדבר על התחשבות ואכפתיות.

אני אולי אכתוב הודעה בנפרד על "פורח בזוגיות " כי זה מבורך אבל בעיני יכול להיות גם בעייתי - כי הפריחה הקיצונית היא בעיקר בהתחלה - כשזה נהיה "רגיל" הפריחה נהית עבודה תמידית.

דבר אחרון- "לא כזה שרירי ובנוי " - מחקרים מוכיחים שיש הבדל בין מה שגברים חושבים שמושך אצל נשים ומה שבפועל מושך נשים - ראו שגברים היו בטוחים שנשים רוצות body builder מתאגרף כזה, שבפועל הנשים הצביעו לטובת גברים שמורים, שמתאמנים אבל לא קיצוני - דווקא ראו שישנם נשים שדחו דווקא את השריריים ממש.

בהצלחה! 

יקר.

כשאדם רוצה אותך בגלל דבר שיש לך הוא יעזוב אותך כשהדבר לא יהיה לך.

אישה הרוצה אותך בגלל כסף, יופי חיצוני, עבודה נחשקת, תואר, תעזוב אותך בשנייה שזה כבר ייעלם

"נראים כאוהבים בשעת הנאתם".

החכמים האלו שאומרים את כל המשפטים האלו...נראה שבאמת חכמים ומבינים דבר או שניים

לעומת זאת אישה שתרצה אותך בגלל מי שאתה גם כשאין לך שקל,

ראה רחל אשת ר' עקיבא, לקחת עני עם הארץ ועזרה לו להיות גאון עולם שלומדים את תורתו עד היום

"אשת חיל מי ימצא..."

גם את זה כתב איזה חכם אחד, אולי הכי חכם שהיה אי פעם

(פתאום יש לי חשק לפרוטשייק מנגו בננה פסיפלורה)

קודם כל הכל בסדר דוד, המון נמצאים במצב הזה, אל תרגיש לא בסדר עם זה, כל עוד אתה עובד להגיע למקום שאליו אתה שואף מכל הבחינות, גם אתה לא שם 100% ואפילו לא 50% , כשאדם מתחתן מסתכלים עליו באור שונה יותר מרווק - מצליח ככל שיהיה, מאמין שכולנו הרגשנו את זה ממשפחה / חברים / סתם אירוע שיצא לך להיות בו והרגשת ככה. ועם כל הכאב זה די בצדק, רווק הוא סוג של "חסר מחויבות חי בשביל עצמו" כזה, לעומת אדם נשוי שעכשיו יש עליו עול וצריך לדאוג לאישה ולפרנס משפחה וכו' וכו'. וממילא זה ניסיון שפתאום מאדם חסר מחויבות יש לך משפחה לנהל, ואין ניסיון שמעמידים בו את האדם כשהוא לא יכול לעמוד בו, ולכן ממילא רובא דעלמא עומדים בניסיון הזה גם אם לפני החתונה לא היה להם כלום(מכיר כמה כאלו באופן אישי, אך באותה נשימה זוהי אינה קריאה לפריקת עול והשתמטות מדברים שאכן אתה יכול וצריך לעשות גם אם קשה ולא נעים וכו' וכו').

אז הכל טוב אח. ולגבי הגוף..שטויות, לא על זה יקום ויפול בית, לא אכחד שאכן אמת נכון הדבר שיש כאלו שמחפשות בחור בנוי וכו' ואכן יכולות גם לבקש ולשאול על זה(וגם ה"בנוי" הרבה טועים ומדמיינים איזה גיבור על, וטעות היא בידם, "בנוי" של אישה זה טיפה טיפה טיפה מעל הממוצע של גבר רגיל ונורמלי לחלוטין, ולהגיע לשם זו לא עבודה קשה בכלל, חודשיים שלוש ואתה שם ואפילו מעבר), אבל כשנפגשים ויש כימיה וחיבור ושיח פורה ומשותף אז הדרישות לגבי הגוף הופכות שוליות כי יש חיבור פנימי וכו' וכו' אז תנוח דעתך אחי אהובי ידידי ורעי.

ואל תהיה מנגו מיובש יא אח, זה לא טעים. קח אגס🍐

ולגבי הנ"ל יש לי סיפור אישי מעניין עד למאוד אם תרצה תפנה בפרטי, ונציג יחזור אליך בהמשך)

סוד:

לא לכולם יש חיים מושלמים, גם אם זה נראה ככה כלפי חוץ.

אני לא מגיעה לדייטים עם תשובות לכל השאלות.

אין לי.

גם בלי קשר לדייטים, אני חושבת שכדאי ללמוד לאהוב את עצמך - שזה כולל את המראה שלך. להיות שלם עם איך שאתה נראה - או לעשות צעדים פרקטיים בדרך לשם (אם נניח אתה לא מרוצה מהמשקל שלך - לא להישאר בהרגשה הזאת, אלא לעשות משהו בפועל כדי לשנות את זה..).

לגבי כיוון מקצועי - בעיני זה ממש סבבה להגיד - אני מתכנן לפרנס את הבית שאבנה, אני מתכנן לקחת על עצמי את העול הכלכלי - עוד לא יודע בדיוק איך ובאיזה אפיק, אבל זה בעז"ה יקרה.

כלומר - אני לא מחפשת להתחתן דווקא עם מישהו שעובד בעבודה X ולא ב-Y, אבל כן מישהו שלוקח אחריות על זה.

ובכלל - אני לא מחפשת מישהו שיציע לי שותפות עסקית. אני מחפשת שותפות הרבה יותר מעמיקה, הרבה יותר גדולה. מה מציעים בזוגיות כזאת?

דברים כמו תקשורת טובה. ראיית האחר. אינטליגנציה רגשית. הכלה. הקשבה. כנות.

וכל אלה לא קשורים בכלל למקצוע שלך. או לשרירים. או לכמה תורה למדת\לומד. או לתחביבים שלך. זה קשור לקשר הספציפי שאתה נמצא בו, למרחב שאתה בונה יחד עם המדויטת. ויש מדויטות שזה יילך יותר טוב איתן, ויש פחות - וזה ממש לא קשור לכמה ק"ג אתה יכול להרים.

תמיד טוב לשאוף קדימה - אבל מתוך מקום ששמח גם במקום שאני נמצא בו היום. אל תחכה לפנות כדי לשנות. אל תתלה את האושר שלך בקיומה של אישה.

ואני ממליצה לך לקרוא את התגובה הזאת ובהמשך השרשור:

תודה רבה על התיוג 🙏 - לקראת נישואין וזוגיות

לכולנו יש מעלות וחסרונות וגם לפרטנר שלנו יש מעלות וחסרונות. לא חושב שזה ייחודי לך. 

לפעמים בתחושה אנשים מרגישים את החסרונות יותר קבועים בהם ויותר מעצבים את הזהות שלהם. זה דורש תהליך של תדמית אישית חיובית. ב"ה מסתבר שיש מה לאחוז בטוב מוממנו לטפס. הנה יש לי את המעלות הללו והללו ואיתם אני יכול לבוא ושאני בא הבגישה חיובית זה נותן לי דרייב להגביר את המעלות שלי ולעלות מעלה מעלה.

אם זה עוסק ביציבות ומצב תעסוקתי - גם נושא מסויים. קורה, זה נורמלי שלא על תחילת השיבה יש כיוון או שקורים עיכובים בדרך של רכישת מקצוע זה לא חריג. כל מקרה לגופו, צריך לראות מה העיכוב ואיך ניתן להתמודד איתו. אבל כל זה - ברמה האישית קודם כל. לפני שאני מגיע לדייטים. לבנות על זה שיהיה לי קשר אז אשקיע בעצמי יותר, יש בזה מן האמת, כי הקשר  נותן כוחות ומוטיבציה אבל כדאי לא להיות תלותיים בזה ברמה גבוהה כי אז אין כל כך אפשר ליצור קשר בריא שמחזיק לאורך זמן. קשר שהתלות בו יותר מדי חזקה הוא יכול להיות לא בריא או שפשוט הוא לא יצמח.

אם זה עוסק ברושם ראשוני - המטרה בדייטים ראשונים זה לא לשחק משהו שהוא לא אתה, אלא להביא לדייט את הגרסא הכי טובה של עצמך, אותו אחד עם מעלות וחסרונות. אתה נשמע מכו אחד שיודע לעוף על עצמך אז אל תחשוש לעוף בדייטים ;)

קרה באמת ששמעתי פידבקים חיוביים אז למנף את זה ב"ה

ומאוד מאוזנת הגישה שלך לגבי הציפייה הנכונה ליציבות בזוגיות עם הימנעות מתלות לא בריאה, מדוייק

לגבי הפסקה האחרונה - מסכים, תלוי מתי להנגיש את החסרונות (כנראה לא בדייט ראשון - שני)

במה שכתבת ביחס לחסרונות -

בכללי, העקרון הוא שככל שאנחנו מצליחים להיות יותר שלמים עם עצמנו ולראות את עמנו במבט כולל שאנחנו גם עם מעלות וגם עם חסרונות אז החסרונות לא הופכים לאישיו, לנושא בפני עצמו. ברור שיהיה לי חסרונות, ב"ה אני לא מלאך, ולכן אני גם יכול להתחתן

לכן שאדם מביא את עצמו בדרך כלל זה בא ממילא, שהוא גם שלם וגם חסר. 

ככל שהדייטים מתקדמים הגיוני  שאנחנו מצליחים להביא את עצמנו לידי ביטוי יותר. כשאנחנו מרגישים בנוח (זה גם מתוך אינטואיציה ביחס לסיטואציה וגם בכך שאנחנו מרגישים שלמים עם עצמנו) אז אנחנו מביאים את כל המכלול, כל הדברים החסרים. מתי שבחור או בחורה בדייט נשאר תחת "הכל מושלם, החיים שלי תותים" הקשר לא יכול להתפתח, באף מצב. ככה זה אצל כולם

ב"ה שיש חסרונות ושאנחנו מודעים להם פחות או יותר

אבל העצמך צריך להיות ברור לך.

זה לא שאין לך מה להציע,

אתה פשוט צריך לסדר את זה לעצמך.

זה שאתה לא נמצא במקום שאתה מרגיש בו 100 אחוז כרגע זה לא שאתה לא נותן את ה100 אחוז שלך, מקווה שזה מובן.

תברר לעצמך-

מה אתה רוצה לעשות?

למה אתה לא עושה את זה?

האם תוכל להגיע לשם?

מה זה דורש ממך?

וזהו,

האשה שלך תרצה אותך, ולא את העבודה שלך ולא את השאיפות שלך.

לא לשכוח הרבה תפילות

בהצלחה!

תודה על התגובה.
"זה שאתה לא נמצא במקום שאתה מרגיש בו 100 אחוז כרגע זה לא שאתה לא נותן את ה100 אחוז שלך, מקווה שזה מובן" - אשמח להסבר

"האשה שלך תרצה אותך, ולא את העבודה שלך ולא את השאיפות שלך" - לא כ"כ ברור לי למה לא את השאיפות, כרגע זה מה שחשוב לי וזה מה שמחזיק אותי, שאיפות בתחומים שונים, על אף שאני לא שם עדיין (ומדי פעם מבליח אור מהעתיד הזה להווה שלי גם כן)

וצודקת - תפילות זה העניין ואני בדרך לשם בע"ה! תפילה כנה מדי פעם
מזכיר לי את השרשור היפה הזה (כנראה בפורום הנוכחי) שדיבר על תפילות על זוגיות בזמן מלחמה)
 

גם אם אנחנו עדיין לא שם זה לא אומר שאנחנו לא נותנים את כל מה שאנחנו יכולים כדי להגיע לשם.

מה שמשנה זו הדרך ולא המטרה

האם אתה רוצה להתקדם

האם אתה פועל בשביל זה.

לכן גם אם לא סיימת את התואר השני שלך (ראיתי שרשור נוסף שפתחת) אבל אתב עושה אותו ותוך כדי מיחואים- זו הדרך והיא בעיקר.

מרגיש לי מהפוסט שלך שאתה מצפה מעצמך להתחתן בתור מוגמר. אף פעם אנחנו לא מסיימעם לעבוד על עצמנו, זוגיות היא צורך נפשי/רגשי/פיזי שצריך לבוא אליו עם מוכנות ובגרות אבל כל אחד פוגש את הצורך בשלב אחר בחיים, גם אם עוד לא סיים תואר שני וה שקע בעבודה, לצורך הדוגמא.

בנוגע לשאיפות- זה חמוד ויפה, בתכלס בחיי היומיום חיים עם האדם וסך מגרעותיו ומעלותיו.

גם אם יש חי אידיאלים גבוהים, לא אתחתן עם מישהו בגלל האידיאלים שלו אלא בגלל מה שאני רואה בו שמתאים לי בתור בעלי ואב ילדיי.

ברור שערכים זה חשוב

אבל שאיפות משתנות, במהלך החיים ובהתאם להם, לכן פחות הייתי מייחסת לזה משמעות. שמה כוכבית כאן כי זה תלוי אילו שאיפות. אשה שכל שאיפתה היא להיראות טוב, ברור שזה לא מתאים, נגיד. אבל אם אתה יוצא עם מישהי שהשאיפות שלכם לא תואמות בדיוק, או שעדיין לא גיבשת לעצמך מה בדיוק השאיפות שלך אין פה חיסרון מהותי. מקווה שהסברתי מובן...

תיקון לגבי התואר - זה תואר ראשון...

ולגבי החתונה בתור מוגמר - כרגע התחושה שלי היא שכן אני מסכים עם זה עד גיל מסוים, אבל בגיל יותר גדול כשהסביבה כבר ברף אחר וכו' אז אני מצפה מעצמי להיות קצת יותר אם לא עם כולם (כולל רווקים כמובן)

תובנה מדויקת לגבי העניין של השאיפות! לחיות ע"פ אמת המידה שלי ולא לדבר וללהג על אידאלים! קיבלתי וזאת ממש נקודה חזקה.

גם בגיל.

זה כבר תלוי ממש, זה יותר לפרטי פרטים.

חשוב שתדע שאתה ראוי להכל בדיוק איך שאתה.

בכל מדרגה אתה כלי לקבלת שפע, בכל מדרגה שפע שמתאים לכלי.

הכל מגיע לך בעצם היותך, השם ברא אותך כשי להיטיב איתל וזה הכל.

אם אתה מסודר כלכלית ושוכר דירה נשמע שיש לך את היציבות הבסיסית שרוב הבנות רוצות.

נשמע שיש לך רצון להיות עם תדמית של בנאדם "מוצלח" לפי הקריטריונים של החברה, אבל לדעתי גם ככה רוב הדברים שעושים את הרושם החיצוני נהיים פחות ופחות רלוונטיים ככל שהקשר מעמיק.

אז מה אתה מביא לזוגיות שהוא באמת משמעותי? את התכונות שלך, ההסתכלות שלך על החיים, הרגישות שלך, החכמה שלך, השאיפה לטוב, הערכים, הקשר עם הקב"ה. אני חושבת שאלה הדברים שמגדירים את ה"אני" היותר עמוק שלנו, גם כשאנחנו חוזרים הביתה ואין לנו כוח לחשוב על עבודה, על לימודים ועל רושם חיצוני, ואנחנו רוצים לחיות את החיים היותר משמעותיים שלנו.

הקטע של הלחכות לאחרים הנישואין זה באמת בעיה, אבל נראה שאין טעם לחכות עם הנעלי שבת כמו שכתבו כאן לא מזמן.

ואת ממש צודקת לגבי הערכים והתדמית שנהיית טפלה לאט לאט ככל שמעמיק הקשר ונחשפים המידות והשאיפות והאיכות של האדם בלי קשר ל"קבלות" שלו

את כל התגובות,

אבל רציתי להגיד שלדעתי המשפט הכי חשוב בדייטים זה

" כולם רוצים  להצטרף למסיבה אבל אף אחד לא רוצה להיות הסיבה למסיבה "...

שמע. גם לי קשה בלי אישה. זה שורף.

אבל חייבים להבין שצריך לבנות לעצמך אישיות ועמוד שדרה שלא תלוי בכלום.

לא בשביל למשוך נשים. זה יוצא ממילא אבל זה לא הנקודה.

תעשה כושר ותרגיש חזק בשביל עצמיך,

תלמד תורה בשביל להיות מחובר לה'

תחפש כיוון מקצועי בשביל להגשים חלומות ויעדים.

התשובות לא צריכות להיות מושלמות ובדיוק לפי הספר.

פשוט להיות בעשייה והתקדמות.

מקווה שעזרתי

אני לא אישה אבל מניסיוני נשים מעריכות דווקא שאתה מראה גם את הצדדים הפחות מושלמים והיפים.

מוזמנות להגיב כל זה..

כשמישהו מראה לי כמה הוא מוצלח, מרגיש לי שהוא מתנשא.

כשהוא מראה שגם בו לא הכל מושלם, ושגם הוא מתמודד עם דברים, זה הרבה יותר עושה לי את זה.

כמובן בהנחה שזה לא משהו מהותי מדי, או משהו של חוסר יציבות. 

לא שמעתי על בחורה רצינית שמחפשת קשר לחתונה
 שפוסלת בחור בגלל כושר גופני ותחביבים. זה בכלל לא רלוונטי.

הדבר -הכי- חשוב -והכי- בסיסי בהקמת משפחה עם ילדים :
עבודה. לא משנה איזו עבודה.
לא חודש בשנה. לא חצי שנה כל שנה.
אלא הבחור תמיד בעבודה. יפטרו אותו מאחת ? אין בעיה, ימצא עבודה אחרת.
אין עבודה טובה רגע ? יעבוד בינתיים בעבודה פחות טובה ויחפש תוך כדי עבודה טובה יותר.
אבל הוא איש עם מוסר עבודה. הוא יעבוד תמיד. יש לו אחריות. (אין בעיה לחתום אבטלה ולחפש עבודה, כל הוא מקבל דמי אבטלה, הכל טוב. העיקר שכל חודש יש הכנסה)

מכאן, כל דבר זה בונוס.
יש לו מקצוע ? עוד יותר טוב.
יש לו מקצוע עם שכר מעל הממוצע ? עוד יותר טוב.
יש לו יכולת להסתגל בקלות ולהחליף מקומות עבודה או מקצוע אם אין ברירה  ? מעולה.

אם בחורה שמחפשת קשר רציני לחתונה היתה שואלת אותי, מה הקו האדום ? 
זה הקו האדום לקשר רציני של הקמת משפחה וילדים.

אני לא בטוח שהמילים "קו אדום" מתאים כ"כ, אלא הכוונה שזה משהו חשוב מאוד ואם יש את זה לבן אדם, אז למעשה יש כאן המון.

זה גם חשוב, ואולי אפילו במקרים מסויימים אפשר להתפשר על זה. אבל גם אם זה חושב להקמת בית, זה לא בהכרח חשוב כדי להגיע לדייטים. לפחות מהזווית שלי. 🙈

זו הזוית שלי.
אם בחורה היתה שואלת אותי מה הדבר הראשון לסנן,
לקשר של הקמת משפחה וילדים,  לפני הכל, זה את הפרמטר הזה.

כלומר, קודם לבדוק עבודה ו.או מוסר עבודה.
בן אדם לא עבד כל החיים שלו ? חבל על הזמן. שיעבוד שנה לפחות ואז נראה איך הוא מתפקד תוך כדי.
בן אדם עובד שנתיים ואז לא עובד שנתיים, לברר, לשאול, אם הוא מבין שכאשר מקימים משפחה, אין כזה דבר לא לעבוד. גם אם זה לנקות משרדים או לשמור בקניון.

עכשיו למקרה שאני לא ברור.
אני מדבר על גברים בלבד.

וזה בסדר גמור לא להסכים עם זה. כל אחד והסינונים שלו.

בהצלחה
 

מסכים עם שניכם 🙂

מצד אחד מוסר עבודה זה ערך חשוב שבעצם מראה על ערך יותר עמוק של לקיחת אחריות (בכללי ועל פרנסה בפרט), הפרנסה והכלכלה היא בסיס לכל בית אם כי יש דברים יותר חשובים - וזה לא סותר

"אם אין קמח - אין תורה, אם אין תורה - אין קמח"

והתורה כאן במשפט יכולה לשמש במקרה הזה גם לייצג מידות טובות, ערכים שחשובים וקריטיים לבניית בית

אני חושבת שאין פה אחד שיסכים איתך, גבר או אישה, שעבודה יותר חשוב ממידות טובות (עדיין לגיטימי שתישאר בדעה שלך כמובן)

מנהסתם אתה יוצא מנקודת הנחה שהאדם הוא אחד שנוח להסתדר איתו ופחות או יותר עם מידות טובות, גם אם יש מה לתקן.

אבל לדעתי מידות חשובות יותר מעבודה. ושים לב- אדם בלי מידות טובות, לא ירצו להיות לידו. אז יהיה נוח שיהיה בעבודה כל היום. אדם עם מידות טובות, לא צריך שלא יהיה בסביבה!

ואגב מוסר עבודה זו גם מידה אפשר להגיד. השאלה אם זה חשוב לאדם רק כלפי העבודה או כלפי המשפחה שלו(:

והיום בעלי המפרנס העיקרי, וב"ה בכבוד

והוא לא התכוון לנקות משרדים או לעבוד בנקיון.לא שזה לא מכבד,אבל היו לו את השאיפות שלו. ולפעמים זה לוקח זמן.

אני מבינה שאתה מתכוון לרצינות ומחויבות בגדול, וברור שזה חשוב גם בעיניי. אבל גם שאפתנות היא חשובה. כל עוד עושים לשם דרך מן הסתם וברור ל2 הצדדים שהגבר לא מתכוון לשבת בבית ולהסתמך על אשתו

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.