לא היית בצבא

ואפילו בישיבה לא היית.

אם אתה רוצה להתברג להשקפה מסוימת אתה חייב לשים "רגליים על הקרקע"

זה נחמד שאתה מצליח ללמוד לבד אבל זה רחוק מאד מלהיות האידיאל או מצב טבעי בכלל. כל רב יגיד לך שמצב כזה הוא הבדיעבד של הבדיעבד.

אם אתה רוצה למצוא אשה אתה קודם צריך לברר לעצמך איזה סגנון אתה מחפש ובשורה תחתונה זה אומר השקפה. אי אפשר להתחתן בלי זה כי אתם הרי צריכים לדעת לאיזה סגנון מוסדות לשלוח תילד נכון?

יש נטייה לבעלי תשובה להיות בתחום אפור מהבחינה הזאת וחבל. כי ככה מכפכפים אותך מכל הכיוונים ואתה סתם תקוע. קיצר תתקבע על עצמך, ורק אז תכנס לעולם השדוכים בהצלחה

בחורות מחפשות לראות יציבות מסוימת

ללמוד לבד לא נחשב מהבחינה הזו, כי הא ב זה להיות קשור למסגרת מסוימת שאתה שואב ממנה רוחניות והשקפה, לרב שאתה מקבל ממנו. שמדריך אותך ונותן לך כיוון.  

בחורה שהיא חזקה בדרכ תשאף לדבר כזה. ואתה לא שם ככ

נשמע שלהתמיד אתה יודע, אז למה לא להצטרף בעצם למסגרת מסודרת?

כי אני פשוט לא בנוי לזה יש לי דרך משלי אני יותר אוהב ללמוד לבד ויש לי מורה דרך סבא שלי רב לומד איתו לבד קצת נמצא בשיעורים שלו וגם גר איתו כרגע .

וסתם ככה יצא לי לדבר עם בנות באמת שלא חסר לי תורה ואני לא נופל מהרבה בחורי ישיבה ותמיד מתלהבות מהדברי תורה שלי .

הבעיה שהרבה מהבנות רוצות מה שבנורמה כולם מתחנות עם בחור ישיבה אז גם הן רוצות להתחתן עם בחור ישיבה וכו' ושם זה פוגש אותי חחח.

בכל מקרה האחת שלי מחכה יבוא הזמן אני לא דואג. אני רשמתי כאן כי תפס אותי באמת רגע של תסכול רציני .

שם יש באמת דרישות קפדניות הרבה מעבר לרקע ישיבתי

אני לא בהשקפה מסויימת וטוב לי ככה לא הולך לשנות את עצמי בשביל אף אחת אני לוקח מכל מקום את הדברים הטובים .

ואני יודע מה הכיוון שלי חינוך חרדי בית ללא מסכים וכן הלאה .

אם זה הקריטריון שלך להבדלה בין ההשקפות אז ישלך עוד קצת שיעורי בית.

בישביל להיות חלק מהציבור החרדי אתה צריך לעמוד בקריטריונים מאד מסוימים, קודי לבוש וכו

אם אתה מחוץ לישיבה אתה סתם בגדר שבאבניק וישדכו לך איזו צ'אחלה בהתאם.

קודם כל לא הבנתי מה כל כך חורה לך המקום הוא נמצא בו.

צר לי לאכזב אותך אבל יש מלא בחורים שלא בשום ישיבה, ואם הם איכותיים באמת, הם יקבלו בדיוק את הבחורה האיכותית שתרצה אותם.

ממש לא שבאבניק ולא מתקרב.

מכירה מקרוב כמה בחורים שלא היו בשום ישיבה וקיבלו בחורה פצצה מסמינר מעולה, אם כבר אתה מדבר דווקא על חרדים.

ובטוחה שגם בציבור הדת"ל אותו דבר.

אולי לא סביבך, וכנראה אתה עמוק במיינסטרים שממנו הוא בורח.

@אריאלאיציק , מסגרת זה תמיד טוב, ואם אתה רוצה לדעתי תכול למצוא מסגרת שתגדיר אותך קצת, ובמקביל תהיה מספיק משוחררת כדי לא להעיק עליך.

בשונה מהדעות פה - אני לא חושבת שזה חובה בשביל למצוא בחורה.

מי ששלך שלך ותגיע אליך ותמצא את הטוב בך.

בהצלחה!

רק שכן עשיתי צבא ואוניברסיטה וכל זה

מבחינת ישיבה הייתי מנותק למרות שהייתי לומד נון סטופ לבד.

הייתי 4 שנים במגזר החרדי ואני יודע טוב מאד את הלך הרוח שם.

לבעל תשובה רווק יכולים לשדך גרושה עם 2 ילדים גם.

זה שאת מכירה כמה מקרים בודדים זה חמוד אבל זה ממש נדיר

ומבאס לשמוע שככה היתה לך החויה, אבל באמת שאני מכירה מלא אנשים שהולך להם אחלה בחיים בלי זה.

בכל מקרה מסכימה שזה חיובי מסגרת והכל.

תכלס? השם מזווג לאדם לפי מעשיו והזיווג נקבע לפני הכל.. 

רק מדבר מבחינה כללית, אם בציבור הדתי לאומי זה ממש מוזר בחור שלא מחובר לישיבה אז תחשבי איך זה בציבור החרדי.

בציבור הדתל הדוסי היום יותר יסתכלו מוזר,

מאשר החלק  בציבור חרדי שפתוח לחוזרים בתשובה.

לא מדברת על מיינסטרים דוסי שרק ישמעו חוזר בתשובה יגידו ביג נואו.

מדברת על ציבור שזה חלק מהם.

לא כזה מוזר. כל עוד יש לו רב ודעה תורנית.

אולי אני טועה.

למה שרווק יקבל הצעות של גרושות פלוס? זה לא אסור מן הסתם אבל זה לא לכתחילה בכלל

אצל בנות חוזרות בתשובה זה בכלל לא ככה. הייתי בעברי בתוך מסגרת לבנות עם שדכניות והכל

ובעלי בישיבה של חוזרים בתשובה וכנל.

תהיי כנה לבעל תשובה תלמיד חכם מנתיבות עולם ישדכו בחורה אשכנזיה מבית טוב? פחות.

לא משנה כמה תורה הוא רכש.

עצם הרקע שלו זה אות קין

 זה בגלל שיש פערים גדולים מדי לדעתי

למה להיכנס לזה לכתחילה?

יש מספיק ישיבות טובות לבעלי תשובה ומספיק בחורות טובות וצדיקות שגם הן בעלות תשובה.

וכל הפתגמים החמודים של חז"ל

"במקום שבעלי תשובה עומדין.." כשנפגשים במבחן המציאות פתאום מאבדים כל תוקף.

כמו שחרדי ודתי לאומי זה לרוב פחות מתאים

אפשר להסתכל על זה ממקום של נחיתות ואפשר להסתכל למציאות בעיניים ולהבין שזה חכם

אני בעלת תשובה בעצמי כאמור. אני לא מרגישה נחותה ב"ה. ושום חוסר התאמה כזה או אחר ביני לבין בחור חרדי מבית לא יגרום לי להרגיש כזו

לדעתי הרצון הלא מושג הזה הוא קצת לחיות בסרט ואז לבכות שהסרט הוא לא מציאות.

ואם כבר, אתה חוזר בתשובה בעצמך. מה לא בסדר בחוזרת בתשובה בשבילך? חייב את החרדית מבית?

בחורים בוכים שמסתכלים עליהם כנחותים כי הם בעלי תשובה,בעוד הם בעצמם מסתכלים ככה על דומיהם

חוזר בתשובה שמגדיר את עצמו כחרדי הוא חרדי לכל דבר ועניין.

ההבדל היחיד הוא שהמשפחה שלו שונה. אם רק זו הייתה הבעיה אז ניחא, מקבל.

העניין הוא, שחרדים סולדים מבעלי תשובה לא רק בגלל הרקע המשפחתי אלא גם מפאת העבר של הבעל תשובה. וכאן כבר נוצרת בעיה שתכלס, אין לה שייכות לתורת ישראל. וזה עוול לנהוג כך. במקום להעריך את הדרך שלהם הם מורתעים וחוששים "מה אם הוא יחזור לשם?" / "מה אם הוא עדיין כזה?"

ואם כבר, אתה חוזר בתשובה בעצמך. מה לא בסדר בחוזרת בתשובה בשבילך? חייב את החרדית מבית? 

לא הבנתי אם את שואלת אותי ספציפית או מתנסחת בצורה כזו, בכל אופן תיאורטית אין לי בעיה שבעלי תשובה יתחתנו עם בעלי תשובה מנהסתם תיתכן שם התאמה, מה שחורה לי הוא שיש תופעה כזו שמשום מה הרבה מהאנשים כאן בתגובות מתכחשים אליה. שיש פער גדול מאד שמוטה לרעת בעלי התשובה לבין חרדים מבית, וזה מתבטא בכל כך הרבה דברים - שידוכים זה אחד הבולטים. בעל תשובה רווק לא אמור לקבל הצעות סוג ד רק בגלל שהרקע שלו שונה.

 במגזר הדתי לאומי לצורך העניין התופעה הזאת כמעט ולא מורגשת (היא כן קיימת) אבל אין מה להשוואות.

בעלי תשובה עם רצון טהור ואהבת תורה שחרדים מבית לעולם לא יתקרבו אליה, נמשכים באופן דיפולטיבי רק לחברה החרדית מנקודת הנחה שרק שם האמת כי רק שם כביכול שמים דגש על התורה. ודווקא שם הם מקבלים סטירת לחי מהציבור שהכי אמור להופיע תורה.

רק אחרי תהליך ארוך וכואב מתפקחים ומבינים שהתורה יכולה להימצא במקום הכי פשוט ועניו בלי רעש וצלצולים

אותי קיבלו בידיים פתוחות.

והצעה של רווקה בעלת תשובה היא לא סוג ד. גם גרושה היא לא סוג ד, כן? אבל לדעתי אתה כנראה פנית לגורמים הלא נכונים. ויש הרבה כאלה לצערינו

ושוב, זה לא מוטה לרעה כמו שזה לא בהכרח מתאים. ולמה להיכנס לזה מראש..? אתה רווק, ואולי לא רואים את זה מהמקום שלך, אבל בתור נשואה משפחה היא חלק גדול מהדיל.  וחרדים ידועים בתור מסתגרים בחומותיהם, אז מה הפלא פה בעצם..? אתה מזדעק על אפליה בעצם? היית רוצה להיכנס למקום שכנראה לא מתאים לך מראש? לא הבנתי ככ את הכעס על עניין השידוכים.

לגבי ההסתכלות על אהבת תורה וכו - יש גם חרדים כאלה, ויש חרדים שפחות. כמו שיש בעלי תשובה שיותר ופחות.

לכל דבר ועניין, אז אתה מפספס נקודה חשובה מאד.

נתחיל בזה שהוא ממש לא חרדי לכל דבר ועניין, כלפי חוץ הוא אולי כרגע חרדי ולבש את התחפושת הנכונה, אבל בפנים, הוא מאד רחוק משם וגם לא יודע איך באמת נראה בית של חרדי (וגם אני לא, למרות שדתי מהבית, וזה בסדר ומרוצה מזה), וברגע שמכניסים חוזר בתשובה לתוך משפחה חרדית, כבר מאד ירגישו את זה במיוחד כי הם רגישים לכל דבר זר כמה תמים שזה ישמע לך.

בסוף יש את המבחן של גידול דור הבא ורואים שהדורות לאחד ההורים שהוא חרדי מהבית והשני יישר קו, אכן הפכו לחרדים לגמרי ובעוד שאצל כאלו ששניהם בחוץ, הם בקושי שם (וזה לא משנה חוזר בתשובה או דתי לאומי שהתחרד), ככה שאני יכול להבין את הקטע למה יש כאלו שרוצים חרדים מהבית, אך מי שבוחרים בזה, צריכים באמת לחשוב בעצמם אם הם באמת רוצים את זה בצורה נקייה ולא מתלהבות שהנה הולכים לגדל דור של לובשי פראקים.

חוץ מזה, למדתי דבר אחד וזה הכי מקובל אצל דתיים לאומים:
לא חייבים להתחתן עם חסידית בשביל לגדל ילדים עם פאות, פשוט תגדל להם.
לא חייבים להתחתן עם חרדית כי אתה רוצה זה וזה, פשוט תעשה בעצמך וכדומה

תמיד אפשר לעזור לאדם להסתגל.

זו לא הבעיה. אם יש נכונות ורצון, אפשר להסביר

אם כי אני חושבת שכדאי ללמוד על זה לפני. אני למשל הייתי תקופה קצרה בשבתות אצל משפחות מארחות. אתה נחשף להווי, לניואנסים, להתנהלות, לדקויות. מדהים. חסד אמיתי. ואנחנו חיים היום אורח חיים מאוד דומה לחרדי הקלאסי. לא למודרני אפילו ככ. אולי רק מהבחינה של חיבור לרשת נגיד. וגם, יש לנו חסימות וכו. מבחוץ אף אחד לא מנחש שאני חוזרת בתשובה,וזו לא תחפושת. זה באמת מי שאנחנו. מי שמכיר אותי יותר לעומק כבר מבין

העניחן הוא ששוב, חוזרים בתשובה הם לא חרדים. הגרסא דינקותא היא שונה. המשפחה שונה. הסביבה שגדלנו בה שונה. מוסדות חינוך. צבא. יחס לצבא.  יחס למדינה. יחס לחילוניות.  הראש הוא אחר ממילא

ולא אצל דתיים לאומים למרות ששם הרבה יותר טבעי ומדבר אליהם

ואולי גם היום, לא יודעת, לא היו קהילות מותאמות לחוזרים בתשובה דתיים לאומיים.

אני מתכוונת לסמינרים, מדרשיות, קהילות לצעירים

לתחושתי, הציבור הדתי לאומי מקבל ועוטף את כולם, אבל ללוות שינוי מקרוב ככה  בניואנסים הכי קטנים- יותר חרדים עושים בתפוצה רחבה. לפחות מאיפה שאני באה.

אפילו בצבא, כחיילת, היו מאפשרים חופש בשביל לנסוע לסמינר ערכים למשל. זה יותר חרדי. זה מה שנחשפתי אליו ומה שהיה לי קרוב יותר

עם הזמן גם הבנתי שאני מתחברת להשקפה בכל מיני דברים. אבל בעניין האידאולוגי של צבא למשל ויחס לחילוניות, צבא, מדינה, סמלי שלטון, לימודי ליבה - אני לא שונה בהרבה מבחינתי מדתיים לאומיים

זה הקטע אצל הרבה חוזרים בתשובה לדעתי. יש הרבה אמצע.

אצלנו באזור יש הרבה חוזרים בתשובה וזה מאד מורגש ההבדל הזה

חוזר בתשובה שמגדיר את עצמו דייקא(:

מבחינת השקפה והלך רוח חוזרים בתשובה יכולים (ועושים) לחרדים בית ספר.

מבחינת ניואנסים זה כבר יותר איך החרדים תופסים בעלי תשובה ועל זה כל מהות ההתרעמות שלי. הניואנסים האלה הם נטו שלהם. אין לזה שום קשר לתורה.

בתור מישהו שעבר את כל המסע הזה נותר לי רק להתבונן מהצד לצקצק ולהניד בראשי על כל העוולה והבילבול שיש שם. חבל שרוב בעלי התשובה מוטים רק לעולם החרדי.

אבל תכלס, זה גם קצת אשמתנו כי בשונה מהמגזר החרדי אנחנו לא עושים כמעט כלום לעודד בעלי תשובה להכיר את התורה ואת ההשקפה של הרב קוק, וחבל.

כשאתה בעצמך לא מובדל היטב ממה שהם מנסים להבדל ממנו...

זה לא קשור לדרך התורה ומה נכון באמת

לא מתחבר לקטע, אבל יכול להבין מה הקטע שחרדים בודקים ייחוס משפחתי בשידוכים, כי בעל תשובה אחרי הכל לא חי בהשקפה הטהורה שהם מצפים לה, כך שאין ערבות שיהיו להם נכדים בסגנון שהם רוצים.

ראיתי בעצמי ילדים לחוזרים בתשובה או כאלו שהיו דתיים לאומים והתחתנו עם חרדים מאד מדורי דורות, הנקודה הבולטת אצלם שהם גיבשו היטב אורח חיים חרדי באופן מלא כל המשפחה בלי להרהר אחרי קוצו של יוד

מי ישמע הם מחליטים על הנכדים.

מה גם, שזה שלב הבא בכלל

יש התאמה בסיסית מול המשודכת. 

אף משפחה חרדית לא רוצה שהבת שלהם תתמודד עם טלויזיה דלוקה בשבת, או טלויזיה בכלל או תיחשף לחוסר צניעות כמו שיש בבית חילוני, ולשיח. זה פער גדול מדי מהדרך שבה היא גדלה, זה הרבה דילמות להתמודד איתן. עוד לפני החיים העצמם. ולגיטימי לרצות להמשיך לחיות בלי הדברים האלה, גם אם זה אומר לוותר על האופציה של בחור טוב ואיכותי שהוא חוזר בתשובה. 

כל הקטע של בירורים בשידוכים זה למצוא כמה שיותר דומה בהשקפה. וזה תקף גם לגבי המשפחות המורחבות כי לא חיים בבועה הרי.  

וכל משפחה שלא בסגנון שלהם, ואני מדבר גם על חרדים עם קצת אינטרנט או לא יודע מה

השקפה כמה שיותר דומה

אצלם חושב שזה הרבה פחות נוקשה, אולי אני טועה?

אבל תכלס עם מגזר חרדי לא ניסיתי אפילו

לא רציתי בעצמי

כתבת למשל על הקטע של החברותא, ישיבות וזה.

אני למשל המשכתי ישר לאקדמיה (מכון לב והאוניברסיטה העברית) מישיבה תיכונית (לא עשיתי צבא, פטור רפואי על רקע שמיעה, כתבתי על זה שרשור אחר פה).

אז קצת פחות עושה לי טוב לקרוא את הקטעים האלו חחחח

ופטור רפואי זה שונה

מה גם, שאם תבחר, אתה יכול גם היום לקבוע עיתים

אתה בוחר בעצם

לי באופן אישי זה כן היה חשוב. והרבה בנות סביבי כנל.

לא סותר שיש גם בנות שיתכן ולא יפריע להן

הבנות סביבך היו בעיקר דתיות מהבית או חוזרות בתשובה?

דתיות מבית. לכולנו זה היה חשוב ב"ה

הדריכו אותנו בזמנו שכן. להיות חלק מישיבה/ קהילה להיות בסביבה של אברכים גם אם הבעלים לא אברכים. שיקחו חלק בלימוד גם אם לא בכולו. למשל עצמאיים הולכים לדף היומי בבוקר. יש חברותות ללימודי גמרא עם אברכים.  שיש רב שהוא כתובת להתייעץ איתו בענייני השקפה וכו. אני רואה בזה המון יתרונות האמת.

אבל בכלל, איך הן אמורות לדעת על זה בהיכרויות או "שידוכים"? חחח

זה נוהג די חרדי לפרט מגילה של רקע עם שמות ישיבות וזה

ממה שחשוב לבחורה, אז היא שואלת על זה לפני.

כמו שרות צבאי, מקום עבודה,מקום מגורים

חלק מהקריטריונים בקיצור

ולא משנה ההגדרה מבחינתי אם זה חשוב לי. נשמע חרדי? לא נורא. שזו תהיה קלקלתנו

אז זה באמת אחרת מאשר בכרטיס מראש ועם מיליון טלפונים ושפופרות (או שופרות)

שאני העדפתי לא להיעזר בשדכנים

אבל גם אז זה לא פסול בעיניי. לא הבנתי למה זה בעייתי ככ. נשמע לי כמו משו מאוד חגיטימי ובסיסי לברר

אם אני מחפשת בחור שקשור בתורה, הדרך לדעת את זה בין היתר היא כמה הוא מחויב ללימוד.

אם אני מחפשת בחור שקשור לישיבה, כנל

וזה לא קשור לכמה תורה הבחור לומד לבד. יש את מה ש"מקובל" ויש לזה סיבות

וברור שבסוף בעז"ה תימצא המיועדת. אבל מי שלא הולך בדרך המקובלת בדרכ, יכול להיות שיהיה לו קצת יותר מאתגר. 

לא כל מי שבישיבה מקבל אחת עדינת נפש ולהפך זה לפי אופי

יש גם צאחלות בסמינרים

וערסים בישיבות

שאבבניק יכול להיות יפה מאד בישיבה ורק אחרי החתונה מגלים הכל

ומנגד כאלה שלא היו בסמינר וישיבה והתחתנו עם בנות אציליות או בנים מאד ערכיים

העולם הזה מסובך

אני נמצאת בתוכו.....

אל תוותר על התקווה , לא תמיד צריך להתברג לתבנית מסויימת .. תחשוב איך אתה יכולה לשקף עדיין את עצמך .

זה מאוד יפה לראות את המסירות נפש שלך

אבל נקודה לשיפור

כשאתה כותב על "מלא לא צנועות ולא באמת שואפות לבית יהודי כמו שצריך"  זה נשמע שיפוטי מדי ויכול להרחיק גם את האחת שמתאימה לך באמת...

הביקורת הזאת אולי נובעת מתסכול  אבל כדאי לבדוק אם יש דרך להתבונן על זה ממקום יותר אמפתי ומכבד. גם הן, כמוך, מחפשות ומתמודדות..

הכנות שלך טובה אבל כשיש בה גם ענווה כלפי האחרת, היא הרבה יותר מקרבת.. הרבה יותר בוגרת

תוביל אותך לדרך הישר

כתבתי ככה כי זה אנונימי אז אני מרשה לעצמי להיות יותר ישיר ובסך הכל נחמד לראות שלפחות אני לא היחיד..

אין לי משהו נגד אף אחת ובטח לא מתנשא על אף אחת פשוט אני לא בנורמה של רוב מה שהולך בחוץ ולפעמים זה בא נגדי .וגם זאת האמת יש מלא גרושות בגילאים שלי נטו כי מה שגרם להם להתחתן לא בא ממקום נכון .

לא קשורה למה שכתבתי .. תקרא שוב

והצלחה רבה

א

אני גם לא במסגרות הלגמרי רגילות לא כרגע ולא בעברי אבל אני יודע שאני עושה מה שטוב ונכון ואמיתי לי. מתוך יציבות לגמרי בחיים ודעת מבוררת. פשוט זה מה שנכון לי. באמת הרבה בנות מחזלשות אותי בבירורים על הארוע הזה אבל אני יודע שאני עושה מה שנכון לי וה' הטוב בעיניו יעשה. תבדוק מול עצמך אם מצידך אתה במצב מוכן לחתונה. אל תשנה את החיים שלך לדברים שאתה לא רוצה בשביל שבנות ירצו לצאת איתך. אל תצא עם מישהי שלא טוב לה אם איך שאתה חי, שוב, בתנאי שבאמת זה בא אצלך ממקום אמיתי ובריא

ב

יכול מאוד להיות שזה קשור לגיל.אם הכל באמת טוב ונכון אצלך יכול להיות שהבנות שמציעים לך צריכות יותר לגדול ולהיפתח גם לסגנונות שונים וזה קורה לפעמים עם הגיל.

ג

נשמע גם שאין לך הרבה הצעות רלוונטיות לפי מה שאתה כותב. אולי כדאי לך לברר יותר מה הכיוון שלך ולחפש במקומות המתאימים כי בעיקרון יש בנות טובות בעולם ב"ה ("עד שיש מישהי נורמלית" נשמע קשה)

אני מרגיש בשל לזה זה יכול להיות באמת הגיל .

אם היו אומרים לי עוד שלוש שנים תתחתן הייתי רגוע חחח. החוסר ודאות יותר מתסכל לפעמים

כשאתה מנסה ורואה מה הולך בחוץ ובאמת ניסיתי את רוב האפשרויות ועדיין מנסה בעזרת ה' הכל יסתדר בסוף את זה אני יודע.

עולם השידוכים הוא עולם אכזר ולא צודק. זה כמו לעבור טסט, רק עם פי עשר יותר קריטריונים שקשורים למזל ולא אליך באופן אישי.

אם יש לך אפשרות להצמד למסגרת כלשהי עדיף לך לעשות זאת. אחרי שתתחתן זה כבר יהיה לא משנה, העיקר שמכרת לך את החלום שהיא רצתה והיא שלך (לא שאני אומר חלילה לשקר, אני בא לומר שאחרי שמתחתנים ומכירים יותר מבינים ששירות צבאי ביחידה מסויימת או כמות שעות הלימוד תורה שבן אדם מקדיש ביום - לא זה מה שיקבע אם הוא יהיה בן זוג אוהב או אבא טוב).

בקיצור: לא שופטים ספר לפי הכריכה זה משפט נחמד, אבל הוא לא עובד.

אתה צודק אחי בכל מקרה אני לא הולך לשנות את המהלך חיים חיים לשי בשביל למצוא חן אני עושה מספיק השתדלות במציאת בת זוג...

וככה בסוגריים יש לי ישיבה במושב שהייתי גר בו עד לא מזמן וראיתי הרבה בחורי ישיבה שבא נגיד הקשר בניהם לישיבה לא משהו יוצאים לשוק כל היום יושבים מעשנים נרגילה בגינה של המושב .

אני לא שופט בכלל אבל אותם אני רואה מתחתנים עם שידוכים בלי בעיה ... הבעיה היא שהרבה מסתכלות על הקנקן ובכלל לא על מה שבתוכו.

יש להם רבנים ומסגרת שדואגת להם אחרי הכל, ויש את העניין של רקע.

ולגבי הטענות שיש מלא לא צנועות, אתה מסתכל על חיצוניות או על הפנימיות?

מה מרתיע אותך אצלן?

לא יודע אם שאלתי פה, נסית צלם מקצועי לאתרי היכרויות?

יקר, אבל די חובה בימינו

אז תזכור שאנשים הם דפוקים, וזהו. יש גם המון בנים חיים בסרט שמחפשים בחורה שתהיה בול הטעם שלהם במראה, וחושבים שהם לא יוכלו לחיות עם מישהי שאין לה שיער בהיר או גזרה ספציפית. הם מחפשים פוסטר להראות לחברים שלהם. וגם בנות אותו דבר, הן רוצות פוסטר, אבל עם דגש על המאפיינים ופחות על הנראות.

אתה לא תשנה אותן, פשוט תשלים עם העובדה שלמי שאין מסגרת והגדרות יהיה מאד קשה למצוא בת שתרצה אותו, וגם אם הוא ימצא, סביר להניח שהיא לא סטנדרטית או גם דחויה מהחברה באיזשהו אופן. ואומר לך בכנות: גם אני אוכל אותה מאד קשה מזה. בחרתי לעזוב את המגזר החרדי ולהתגייס לצבא, כי ראיתי שאני לא לומד תורה מספיק בשביל להצדיק את הפטור של תורתו אומנותו ואין סיבה שלא אלמד את אותה כמות שעות גם בצבא. ומה קבלתי מכך שבחרתי ללכת עם האמת? החרדיות כמובן לא רוצות אותי כי אני לא מספיק "ישיביש" ולא עלינו עזרתי קצת לעם ישראל. והדתיות הלאומיות? רובן אותו דבר כמו החרדים מבחינת העדפה למוכר והנוח, אלא שהן מתביישות להודות בזה שאהבת ישראל שלהן זה יותר תיאורטי מאשר פרקטי, אז הן ממציאות תירוצים למה זה לא מתאים. וזה רע? לדעתי לא. לדעתי גם הדחויים, עם כמה שהם לא אוהבים את הממסד, בפועל מקימים ממסד קטן משל עצמם רק עם גבולות יותר נזילים.

בסוף חרדים מודרנים זה משהו אחר לגמרי, למדתי עם הזמן...

מחוויה אישית לא טובה, אבל הרבה בכלל סננו אותי על ההתחלה כי יש לי כיפה שחורה, עוד לפני שבכלל ראו מה אני עושה, ואחת שכן הסכימה גם הורידה על זה בדייט השני (זה לפחות היה התירוץ).

הקטע הוא שאני גם לא ממש חרדי מודרני. ממש לא  מתחבר לז'אנר הזה של מערבא - נהורא. רוב החברים הטובים שלי דת"לים מבית. אבל אחת שיש לה בחירה בין משהו יותר מוכר וקל להבנה או אותי, שצריך קצת להכיר אותי באופן אישי בשביל להבין את הסגנון, לא תטרח לנסות, ובצדק. כי למה לנסות 'מוצר ניסיוני' כשיש כמות לא מבוטלת של מותגים מוכרים? אני מאמין שבסופו של דבר כן יש מישהי עם מספיק סקרנות ופתיחות בשביל להתרשם ממני לחיוב, אבל אין לי ציפיות מ99% מהבנות. וכמו שכתבתי מקודם, לא כי הן לא בסדר, אלא כי ככה זה עובד.

מה הסיבה לכיפה השחורה אם היא לא לגמרי מייצגת אותך? 

הסיבה שעד עכשיו לא עשיתי את זה הייתה בגלל המסגרות שלמדתי בהן. אם הייתי מחליף אז, היו שואלים אותי למה החלפתי.

אם אני לא דת"ל מבית אין מה לנסות לשחק אותה שאתה תוך כדי מסגרת חרדית. זה פתטי.

גם אני נתקלתי בהצעה של בחור עם כיפה שחורה וזה באמת הרתיע אותי.

כי אומנם אני יודעת שזה לא מעיד על האיכות, אבל זה כן עורר בי תמיהה לגבי ההשתייכות המגזרית של הבחור.. 

שכבר בפני עצמם לא התאימו.

אבל אם היה נשמע מתאים אני חושבת שהייתי מנסה כדי לא להוריד 'סתם', אבל לא בקלות (: 

ויכול להיות שזה היה יושב לי בתת מודע גורם לי מאוחר יותר להוריד בלי שאבין למה. 

כאילו המחשבה שאני חייב להחליף כיפה רק כי למדתי במוסדות של דתיים לאומים, וחי רוב הזמן איתם, בזמן שלא רק שלא הפריע להם, אלא קיבלו אותי באהבה וכאחד משלהם.

ואז כשאני קורא פה למשל או תלונות של חרדים לשעבר, שמורידים אותם על הכיפה, זה מוריד לי...

בתוכי חיפשתי רק דתיות לאומיות ופעם באמת נרתעתי מהן בעיקר רק בגלל הקטע הזה.

זה אולי נשמע כמו נוקשות, פשוט זה מרגיש לי כאילו עונש שעכשיו זהו וחייב לזרוק את מה שגדלתי איתו לטובת התבניות

וזה למרות שאני באמת מאד רוצה להתחתן ולמצוא את הבתזוג שתהיה החברה הכי טובה שלי

אם הן לא על התפר ממש, אז זה די זר לי למרות שמכיר את העולם החרדי יחסית יותר מרוב הדתיים, תרבות די שונה גם אצל חרדים מודרנים

וערכתי את ההודעה כי התחרטתי.

(אי אפשר למחוק) 

למרות שמעט השתנה מאז:

שאלה קצת לא שגרתית לבנות - תבניות וסוגי כיפות - לקראת נישואין וזוגיות

כי גם קרה לי שהציעו לי, וגם מכירה קרוב משפחה יקר מאוד שחובש כיפה שחורה (ואני לא חושדת בו בחוסר לאומיות) הוא אמנם עדיין לא יוצא, אבל כשיתחיל לצאת כן הייתי מציעה לו להחליף כיפה.
 

יכול להיות שאני שבויה בסטיגמות, וזה באמת מצער העניין של התבניות.

אבל אני באמת בכנות אומרת על עצמי שמעניין אותי בעיקר האישיות ופחות התיוג והתבניות, ובכל זאת מרגישה שכיפה זה שונה 🙈 זה ממש סוג של הצהרה.
 

לדוגמא, אתה חושב שבחורה חרדית תצא עם בחור שחובש כיפה סרוגה שטוען שהוא חרדי? נראה לי שגם אם היא מאוד ערכית, זה ירתיע אותה, כי כן.. אתה לא רוצה להיראות שייך לקבוצה שאתה לא שייך אליה..

לדעתי הסמן הוא ככה, אם אתה חובש כיפה שחורה כי ככה יצא.. כי החיים הובילו אותך לזה, למה לא להחליף?

אבל אם יש לך עניין אישי בזה, אז להדגיש לבחורות עוד לפני שאתה יוצא איתן מה העניין הזה, ולא לשנות מהנוחות שלך בשביל ההגדרה, ובעז"ה הבחורה הראויה לך תוכל להכיל את זה ואפילו לאהוב את זה.

למשל כיפות צמר צבעוניות שנפוצות בעיקר אצל ילדים ומתנחלים, או בכלל כיפות לא סרוגות, אבל איכותיות ובהירות, אבל הייתי מעדיף לעשות את זה רחוק מהשכונה מחלק מהמכרים ולא להיות עם מחשבה שאני צריך דווקא עכשיו בשביל לשחק הצגות לבנות.

לגבי הדוגמה עם בחורה חרדית, אצל חרדים זה באמת שונה ואצלם התבניות הרבה יותר קשוחות שכל דבר קטן ישר בולט מאד.

הקרוב משפחה שלך גדל כל חייו עם כיפה שחורה?

כי זה קצת עצוב שמאיזה שהוא שלב זהו אסור, כי החרדים "קנו בעלות"

לאט לאט על הדעה שלי.

הצלחתי להשתכנע (:

אני חושבת שאתם צודקים ואם בא לכם לשים כיפה שחורה, פשוט תשימו, ומי שתתאים לכם אמורה להסתדר גם עם זה.

אבל שימו בביטחון באישיות ובזהות שלכם ולא לבוא לזה בגישה מתנצלת או מאויימת. ולא להיבהל משאלות לגבי הכיפה, אלא להסביר את זה בצורה ברורה ברורה שלא יהיה שום ספק שזה לא מעיד על המגזר שלכם.

ואם יש בחורה ממש טובה שאתם בקשר איתה שנראה לכם שזה מפריע לה, אפשר *ביחד איתה* לשקול להחליף אם זה מסתדר לכם כמובן.

ולגבי הקרוב שלי, הוא גדל ברקע מעניין, למד בתקופה התיכון בישיבה תיכונית חרדית והשאיר את הכיפה, בישיבה הגבוהה ובצבא קיבלו אותו כרגיל ולכן הוא לא הרגיש צורך להחליף.. (והיא באמת קצת מחמיאה לו לדעתי (:  ) 

לכל יהודי יש דעה, וזה מאד יפה בעיניי 3>

וכצפוי היה מה שציינת עם הקרוב שלך, כותב בתור אחד שגדל במגזר ומאד אוהב אותם ולהיות איתם.

תיארתי לעצמי שהוא לא בא בגישה נכונה אל הבנות, כי יש כללים בסיסיים מאד ויש מיליון דברים שירתיעו אותן שצריך לתת להם להרגיש בנוח למרות כל הקטעים.

כי אז יתכן שתגלה שלא נפסלת בכלל בגלל הכיפה, אלא סיבות אחרות שלא נתת להן חשיבות.

חוץ מהכיפה, איזה לבוש אתה לובש בכללי? (ולהגיד צבעוני ולא שחור לבן זה מאד מאד כללי ולא נותן הרבה)

אני מניח שאם יש עניין מצדה בבחור גם אם הוא יחבוש תרבוש היא תחפש למה כן להמשיך לצאת איתו.

אבל זה בכל זאת מרתיע, וגם עשוי להיות חסם להקשר כי כבר שבויים בסטיגמות.

אני לובש ביום יום חולצות פולו ומכופתרת צבעונית אם הולך למקומות שצריך לבוש יותר מכובד.

כי זה מאד בולט ההבדל בין הצבעוני של חרדי מודרני ולבין דת"ל שזה כבר ישראלי לגמרי (ואני לובש בכלל טריקו ודגמ"חים וכאלו בסגנון, גם בהירים ממש)

וגם אם כן, מה הבעיה בכך? אני לא מנסה להסתיר את זה שיש לי רקע חרדי. אלו הבגדים שאני אוהב ללבוש, וכנראה זה בגלל שזה מה שהתרגלתי. אני לא מתכוון לשנות את סגנון הלבוש שלי ולהחליף את הבגדים שאני אוהב כדי להטמע בחברה הדת"לית. אם זה אכן ככה כמו שאתה אומר, אז זה פשוט להחליף פרה בחמור.

לפחות אם את הלבוש אתה לא מרגיש בנוח להחליף, אז לפחות שיהיה כיוון ברור.

איפה אתה בד"כ מחפש את החצי השני?

נסיתי שגרירים, נסיתי שדכנים, לחברים ולמכרים שלי אין אחיות או חברות בגיל שלי. אתרים גם נסיתי, הם על הפרצוף (מלבד הנתון שאני לא פוטוגני במיוחד. כבר כמה פעמים שמעתי מצד שלישי שהבחורה אמרה שאני נראה הרבה יותר טוב במציאות מאשר בתמונה). ושמתי לב שגם אם אני מתאמץ לחפש וגם אם אני יושב רגל על רגל אני מקבל את אותה כמות הצעות, אז בינתיים אני מקווה שה' ישים אותי במקום הנכון בזמן הנכון, ובינתיים ממלא את החיים בדברים אחרים.

נסית?

הלכתי לפני כשבועיים ועדיין מחכה לתמונות, ותזכור שגם לכאלו פוטוגנים במיוחד קשה מאד אם לא עושים צילום כמו שצריך תוך התייחסות לכל מיני נקודות שלא חשבת עליהן, למשל זוויות או חלקים מובלטים שגורמים לצד שני לדמיין מישהו אחר לגמרי.

ואז יודע מה בעצם, הבחורות פשוט הורידו אותך על התמונה ולא על הכיפה כי חשבו בחור אחר לגמרי ממה שאתה באמת

ולמי שממש מרקע חרדי, זה באמת הכי מתאים תרבותית

זה באמת עוזר למצוא איפה הבעיה באמת

אמנם כיום יותר כחולה ועוד לא חזרתי לאתרי היכרויות ואפליקציות.

וזה למרות שלא חרדי בכלל, אלא עשיתי מסלול דת"ל מלא (רק בלי צבא, בגלל פטור), ועדיין מרגיש פחות בנוח לנסות כיפות סרוגות, או כיפות בהירות יותר למרות שבעיניי יותר יפה לגוון בכיוון הזה.

הבחורה שיצאה איתך לדייט שני הציעה לך להחליף את הכיפה?

היא רק שאלה: "למה אתה עם כיפה שחורה" בדייט השני, למרות שהיא שאלה כבר בדייט הראשון והסברתי.

אז פשוט אמרתי לה: "זה נראה שזה מפריע לך."

ואז היא אמרה: "כן... אני מחפשת משהו יותר יציב... אני לא רוצה שפתאום תהפוך לי להיות אברך או משהו, אני רוצה משהו יותר ממוסד."

על זה נאמר 'לכי תחפשי'.

זה כבר מתחיל להרגיש לי שאתה לא ממש יודע להתנהל בדייטים...

אם אתה משדר לה שלא מגיע לה אותך, אז היא תרגיש את זה ופחות תתחבר אליך וחבל, אתה צריך באמת להאמין ובלב שלם שבאמת מגיע לך אותך למרות שאתה מעט שונה, ושהיא תזכה בך, וממש לא לבוא בגישה: "לכי תחפשי".

מקסימום תדבר איתה על כיפות סרוגות, יש כאלו שאהבת?

הבהרת לה שאתה באמת לא הולך להיות אברך?

מה הרקע שלך בעצם?

פשוט לי מאד שבחורה שבאמת מתלבטת - לא תספר על זה. ואם היא כן אומרת שהיא מתלבטת, אז זה בעצם פרומו לכך שהיא הולכת לחתוך באלגנטיות.

אם היא באמת מתלבטת על משהו ורוצה לדעת אם זה פתיר, היא לא תגיד "אני מתלבטת", היא תגיד "יש לי משהו שמפריע לי ואני רוצה שנברר ביחד אם אפשר לגשר על זה"

ותאמין שבאמת הכל פתיר אם רק רוצים

באתי עם ראש פתוח להכיר, והיא החליטה שאני צריך להוכיח לה שאני ראוי לסטנדרטים שלה. זה לא שונה בעיני מבחורה ששואלת מה הגובה שלי כדי לסמן וי שאני במימדים הרצויים לה.

עם כמה בנות נסית?

או שהיית חצי פליט או משהו?

ברגע שאמרת לה שלא צריך, בדיוק נפסלת כי הראת שלא אכפת לה ממנה, באמת שטעות :/

היית צריך להגיד לה שאם יש לה חששות, שתרגיש חופשי לשתף אותן איתך

פשוט תן לה לבטוח בך, להרגיש בנוח איתך

אני יצאתי עם בנות הכי "מזרוחניקיות" כפי שאוהבים אצל החרדים לקרוא לזה

יש לי עבודה מסודרת ותואר.

במהלך הדייט אמרתי לה שתשתף את החששות, אבל ראיתי שאין עם מי לדבר, אז מה אני צריך לרדוף אחרי מישהי שאני לא מכיר? אני לא מכריח אף אחת לצאת איתי. מעוניינת להכיר? בואי נשב לדבר. את רוצה לבדוק אם אני עונה על רשימת המכולת שלך? תבדקי לפני הדייט, אבל תבואי עם נכונות להכיר, לא לשאול שאלות שיש מאחוריהן אג'נדה מוסווית.

זה אומר שהיא כן היתה בעניין להכיר אותך ולעשות את המאמץ לזה, קשה לי להאמין שמה שהיא אמרה לך זאת בדיוק הסיבה באמת, אלא תוצאה של סיבה אחרת

כשהיא שאלה את זה שוב בדייט השני. אני מניח שהשדכנית לחצה עליה או משהו לנסות בכל זאת, אין לי ממש הסבר.

אבל היא לא מקרה בוחן, אלא כל הפעמים שהציעו לי מישהי דת"לית והיא לא רצתה כי אני חרדי מדי לטעמה.

זה לא בהכרח בגלל הכיפה, יש לך רקע חרדי מובהק, וממילא אם תהיה עם כיפה סרוגה, עדיין ירגישו את זה ממש.

אני עדיין מזהה משיחות מהר מאד את הרקע כשלא משחקים אותה, ערכים שונים מאד או תחושה של שטחיות וחוסר ערכים

למשל בחנות טלית סנטר או Jerusalem Yarmulka, חשבת על רעיון לנסות צבעים אחרים חוץ משחור וכאלו שוברי שגרה?

חוץ מזה, שאם הרקע היחיד שלך הוא ישיבתי חרדי בעיקר בשלב זה, זה אומר שהרבה יותר קל לך להשאב להיות אברך, כלומר פחות ערבות שאתה לא הולך לשם

אם הייתי שומעת את הפרטים היבשים גם אני לא הייתי מסכימה לצאת עם בחור שלא בישיבה ובתור חילוני לא עשה צבא,

כי תבין, זה נשמע מלחיץ- יכול להיות שבתור בחור הוא לא עבר את הקב"ן נגיד.

מילא אחרי שחזרת בתשובה היית בישיבה- זה יותר מרגיע כי אם לא עשית צבא וגם לא היית בישיבה זה מראה (גם אם בפועל זה לא נכון) שאין לך יציבות, ואתה לא יכול להיות בתוך מסגרת.

חוץ מזה שנשים לרוב לא יציבות ומחפשות גבר שהוא ייצב אותן עם השקפה יציבה וברורה וזה מקשה שהגבר לא כ"כ מגדיר את עצמו.

בתור בת להורים חוזב"שים אני מרגישה קושי אפילו להגדיר את עצמי. למרות שאנ דתייה אין השקפה יציבה וברורה.

ואני מכירה הרבה ילדים כאלה (אפילו חלק מאחים שלי) שירדו קצת מהדת בגלל אי ההגדרה הזו.

זה נורא מבלבל וזה קורה להרבה חוזרים בתשובה וחבל.

נטו בגלל חברים שראיתי מה הם עוברים שם .

יש לי חבר שעבר מקרה כמו של אלאור עזריה

ואמרתי לעצמי שאם כובליםתלי את הילדים למה להתגייס ולהחזיק נשק אם אי אפשר להשתמש בו (זה לא חד משמעי אבל בתקופה ההיא ככה ראיתי את זה ) בתחילת המלחמה כאב לי שחברים שלי נלחמים ואני לא אבל לחזור אחורה אני לא יכול (להוציא פטור זה הרבה יותר קל ממה שחושבים)

ולגבי מסגרת יש לי פשוט לא כמו כולם .

סבא שלי רב נמצא בשיעורים שלו לומד את הסדר שלי וגם איתי קצת . ובסמן האחרון התחלתי להעביר שיעורים לחברה בגילי .

היה קשה ששבר את גב הגמל לא רוצה לרשום פה את כל הפרטים אבל דוד שלי נפל במלחמת לבנון (אני מכיר אותו רק מהסיפורים) ובמקרה המפקד שלו היה מהבכירים ביותר בצהל עד לא מזמן ... וכשהיה לי את ההתלהבות אם להתגייס או לא סידרו לנו פגישה ישבנו על קפה ופשוט כל התשובות שהוא נתן לי רק הורידו לי עוד יותר במקום שיהיה ההפך...

במקרה ששואלת אותך לגבי שירותך הצבאי, ותדאג לא לצאת "משתמט" ח"ו

בתור בחורה דת"ל שמגדירה את עצמי דוסית ומחפשת בחור כזה.

ברגע שאראה כיפה שחורה סביר להניח שאפסול ולדעתי זה לא סתם חיצוניות.

בעיניי כיפה שחורה מעידה על בחור שלא סגור על עצמו. הוא מנדנד בין העולמות. הגיוני שבחורה דתיה לאומית לא תרצה מישהו שמשדר חצי רגל בעולם החרדי.

בין אם במודע בין אם לא - יש אמירה בכיפה השחורה וזה לא מתאים לי. (ואני לא מדברת על הצבע

כמו שכנראה לא תצא עם מישהי מתוקה חמודה וצנועה עם שיער צבוע כחול. להבדיל.

קטיפה או כותנה, לא סרוגה חחחח

סתם שואל מסקרנות, כי אני בעצמי עם כיפה כזאת כרגע

ואין טעם בלהחליף כיפה סתם

אם מרגיש לך נכון לשים כיפה שחורה - תשאיר! אני רק מציינת שזה מעיד כנראה על הליך פנימי יותר ולא רק חיצוניות. גם להתחפש לא כדאי חח

לאור העובדה שאני מחפש כמו חובש כיפה סרוגה חחחח

פתחתי על זה לפני יותר משנה:
שאלה קצת לא שגרתית לבנות - תבניות וסוגי כיפות - לקראת נישואין וזוגיות

כל אחד אומר את האמירה האישית שלו.

הבעיה היא שאתה הולכת לפי סטיגמות ולפי מה שמפורסם וידוע.

אני חייב להגיד שלדעתי זאת גישה שיש בה טעות מלכתחילה בהשקפת העולם.

כשהוא יגיע לשמים הדבר האחרון שהקב"ה יבדוק זה האם הייתה לו כיפה סרוגה זאת או אחרת או שחורה.

אני אישית מכיר תלמידי חכמים גדולים מאוד עם כיפה שחורה קטיפה ולא שהם הרבה יותר ציונים והרבה יותר לאומיים מאשר מלא אחרים שעם כיפה סרוגה.

אבל, אני כנראה לא הולך לנסות לשכנע אותך...

בחורה מהממת טובה, יפה צנועה

אבל

השיער שלה צבוע ירוק ויש לה עגיל בלשון

סתם כי היא אוהבת אבל זה ממש לא מעיד על כלום!!

היית מסכים?

לעומת מישהו עם כיפה שחורה חחח

ובאמת הרבה מרבני ציונות הדתית עדיין הרבה מעבר לכיפות שחורות

אבל הרעיון אותו רעיון בדיוק

וכפי שהבנתי - לא היית מסכים 

למשל בחורה עם גרביונים

כי יש רבנים דת"ל ספרדים שפוסקים שצריך

עדיין חושבת שהדוגמא מייצגת את אותו הרעיון אבל אתן אחרת -

בחורה שלובשת חצאיות כפלים חולצות מכופתרות עד הצוואר. סטייל בחורת סמינר בני ברק.

מה אומר?

כי זאת כבר דוגמה לבחורה שמקבילה למישהו בכובע וחליפה

מאשר בנים שמדברים על הצניעות של הבנות

לתשומת לבכם

אז הכל סבבה.

יש גברים שמתאמצים שנים לראות רק מה שמותר

ואז באה מישהי וככה הורסת להם.

אז זה מפריע. סורי.

וגם זה אסור.

בכוונה אמרתי קודם מפריע, ואח"כ אסור.

גם אם יבוא אדם שאין לו יראת שמיים שיבין

שהתלבושת הזו יוצרת הפרעה.

עכשיו כן העירו לא העירו, לא בכל מקרה ההפרעה.

קרתה והזיקה. לפחות להרגשה של מי שמנסה לשמור

שהנה הופ שוב הכשילו אותו,

ומה. זה שווה כל מה ששמרתי בסוף ראיתי ככה.

נותן תחושת כשלון לבן אדם.

בבת ישראל .. גם אם היא לא לבושה לפי הסטנדרט שאתה רגיל היא עדיין בת של מלך ..

יכול להיות שהיא הרבה יותר תמימה וטהורה ממך ..

ויכולה להיות יותר צדיקה ממך אז ענווה ועדיף לסתום את הפה לפעמים .. 

יש מלא יהודיות מדהימות שלא לובשות בצניעות בתקן של חרדיות, אבל תוכן, הן באמת מאד טובות וברמה גבוהה גם של אמונה וחיבור ליהדות, ולי כואב שהרבה גברים מפספסים את זה, בעיקר אצל החרדים...

לא להסכים עם הדרך .. אבל כן לכבד אותן וכן לזכור שיש מצב גדול שהיא יותר צדיקה ממך .. זה בסך הכל מה שבאתי להגיד

לפגוע באף אחת וגם לא נגיד למישהי למה את ככה ולמה ככה פשוט יוצאים לשידוכים ודייטים ופוגשים בחורות שלא מכבדות את עצמן ואת ההלכה ושמות אותנו הגברים במקום לא נעים .

זה אמור להיות הדבר הכי בסיסי ומסתבר שלא .

ולגבי מה שהרבנית שלך אמרה תחסכי לנו את ההתחסדות הזאת .

אולי לא הבנת אותה והיא התכוונה לדברים בסגנון השלטים שיש במאה שערים ושוטרי צניעות למיניהם מה שאני מדבר עליו זה הרצון להכיר מישהי שמכבדת את עצמה כשבמציאות פוגשים כאלו שלא... 

גישה מאד חרדית :/

שזה המקביל של הבחורה לבחור חובש כיפה שחורה.

לי באמת לא מפריע, ויותר חשוב לי שהתראה ותהיה בטעם טוב, ויותר פתוחה בלי קשר...

שאנחנו בעולם חומרי

ויש משמעות בצורה שאני בוחרת להציג את עצמי לעולם.

בעצם בחירתך בכיפה שמייצגת ציבור חרדי, בין אם תרצה, בין אם לא, אתה משדר שאתה באיזהשהו מקום נמצא על הסקלה של החרדיות.

וזה לא מתאים לבחורה שמחפשת בחור דת"ל.

בדיוק כמו שבחורה שצבעה את השיער לוורוד משדרת שהיא לא תתאים לבחור דוס. אפילו אם היא "רק ממש אוהבת את הצבע". בינינו, סביר להניח שזה לא רק האהבה לוורוד שגרם לבחירה הזו…

לפעמים באמת מפריע לי אם שואלים אותי אם אני מרקע חרדי או משהו (בלי קשר להיכרויות), ואז מסביר ומסתדר חחחח

בואי נתאר סיטואציה של בחור מבית חרדי שיש לו תעודת בגרות מלאה, התגייס לצבא ליחידה קרבית, למד תואר במדעי המחשב במכון לב והוא מסכים על העקרון שהמדינה זה אתחלתא דגאולה. למה הוא עם כיפה שחורה? כי ההורים שלו מבקשים וזה לא עקרוני לו, אז הוא זורם על זה. אם תרצי שהוא יחליף הוא אפילו יחליף.

אז גם לא?

אז חוץ מהכיפה, הוא בעל רקע חרדי או רקע דתי לאומי?

יש כימיה טובה, יש שיחה משותפת, עקרונות שמסכימים עליהם? אז מה העניין לחפש מישהו דווקא מהזרם שלך?

בעיני זה לא שונה מבחור שיוצא עם מישהי שהוא נמשך אליה, אבל אומר: "רציתי שתהיה עם שיער בלונדיני ולא שחור'

לעומת עם משהו מבחוץ, במיוחד כשמדובר במישהו חרדי, אז הוא בא מתרבות חרדית

יש לי תקשורת טובה מאד גם עם חילונים מסוימים, גם עם דתיים מסוימים וגם עם חרדים מסוימים. למה המגזר מעיד על תכונות האופי של הבן אדם? ואם אתה אומר שעם מישהו מאותו המגזר יהיה נושא שיחה יותר משותף, וכבר נמצא מישהו עם נושא שיחה משותף, אבל הוא ממגזר אחר, זה להכנע לfomo

צריך פשוט לחפש, העניין שזה פשוט נדיר

עוד יותר מהחרדי.

מה זה יסיבה תיכונית?

את רוצה לדעת גם איזה חצאית יש לאחותו ואיזה טלפון לאבא שלו?

די. זה הגזמה.

ואני גם לא חושבת שכל הציבור הדת"ל ככה.

אבל אני תמיד אמרתי שהדת"ל יודעים לצעוק שהחרדגים סגורים ומפלים בשידוכים ולא זורמים על השונה ממך אפילו טיפה.

מחילה, אבל דת"ל יותר.

איזה ישיבה תיכונית?

איזה בית ספר יסודי?

גן שושנה או גן חדוה?

עליתם לי.

מחילה על הצעקות 🤦‍♀️

הסבירו פה על המנטליות ותרבות, החרדי שפוזל לשם מוכן לוותר על התרבות שממנה הוא בא?

מנטליות זה להגיד אם הוא עם כיפה אחרת אבל אני רואה ושומעת בבירורים שהוא באמת מתנהל כמו שאני מצפה ולא חי כמו הכיפה שלו,

אז אני בטוב עם זה.

מה שאמרו פה זה - אם הוא עם כיפה אחרת זה אומר שהמנטליות שלואחרת בוודאות וזה לא באלי בטוב.

אני בעצמי חובש כיפה שחורה, אבל בתוכי מתנהל כמו חובש כיפה סרוגה.

ושימי לב שהנושא הדיון בשרשור בפועל זה הרבה יותר מזה, מדובר בכאלו עם רקע חרדי מובהק, והם עדיין חרדים בצורה כזאת או אחרת

ואא"כ יש היכרות מקרית סיכוי קטן שאסכים…הכיפה השחורה אכן מעידה על שייכות, אמנם קטנה, למגזר החרדי.

כמו שתיארת בדוגמא.

זה עדיין אמור להרתיע אותך?

ואם כבר, מי שהשייכות ההיא חשובה לו, הוא זה שירתע מתוך הבנה שבהמשך הוא יאבד אותה, אני הייתי בסרט הזה בעברי כי אין לי ממש שייכות של ממש בעוד שיש חרדים במשפחה

וטוב לך בה,

אבל לרוב האנשים בהגדרה דרך ייחודית לרוב לא מתאימה, ממילא אתה צריך מישהי מיוחדת שרוצה את הדרך הייחודית הזו, הגיוני שיהיה קשה למצוא.

אם הדרך הזו מתאימה לך, אל תזנח אותה בהכרח, אבל שים לב שחלק מהמחיר הוא קושי למצוא מישהי מתאימה.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה