תגידו, יש לכם מחשבות על לחזור לגרוש/ה?שם פשוט
לא!!!!!שדמות בחולות
NEVER!!!
שמחה בשבילך. נשמע שאת במקום שטוב לך עכשיו☘שם פשוט
כן, פרק ב'שדמות בחולות
טרי טרי
נראה שהוא לא סיים איתישדמות בחולות
מחפש סיבות להחפגש איתי בבית הדין מעת-לעת... סתם.. בשביל הכיף...
כל הגרושות שחושבות שזה מצחיק ו"סתם קטנוני"אנונימי (4)
כן, אני יודע, מזונות הם "בשביל הילדים", גם במשמורת משותפת, כי כידוע ילדים לא צריכים לאכול כלום כשנמצאים אצל האבא.
מובן שאתה מרגיש חוסר צדק, זה תהליך של תחושת אכזבהאנונימי (3)
שצריך להתגבר עליה.
תבין שזה החוק, ואם תרצה תפנה לבית דין או תיקח עו"ד חדש.
אבל כדאי להבין טוב טוב שכל תחושת כעס או מתח או מרמור כלפי הגרושה משפיעה ישיר או עקיף על הילדים והנזק הנפשי הפיזי שזה גורם להם בוודאות פשוט לא שווה את זה.
נראה שאתה מרגיש מוצף רגשית מזה, תשקול טיפול רגשי לשחרר את זה ממך.
אני לא מדבר על עצמי באופן אישיאנונימי (4)
מדבר על המגמה של א.נשים וחלק מהמגיבות כאן לנסות לזלזל במה שא.נשים מרגישים.
תהיתי איך ירגישו אותן א.נשים אחרי כל המילים היפות, אם יצטרכו לחיות ככה חודש (כן, אני מתכוון גם אלייך).
כמו שאישה המתלוננת על סרבנות גט, לא תשלחי אותה ל"טיפול" בלבד, אלא תתקוממי יחד אתה על חוסר הצדק.
נ.ב. גם טיפול רגשי זאת פריבילגיה שלא כל משלם מזונות יכול להרשות לעצמו...
אתה פרוגרסיבי פמיניסטי? בגלל זה אתה כותב א.נשים?אנונימי (3)
אין שיוויון בין גבר לאשה
גם על פי דין תורה הגבר הוא זה שאחראי על פרנסת הילדים.
גם אם התגרשתם, גם אם משמורת משותפת, האבא הוא האחראי הראשי על הנטל הכלכלי.
גובה המזונות נקבע בבית הדין, זאת המציאות המשפטית. תכעס עליהם, תעמוד מולם, תדיין איתם.
אל תכניס את הכעס והמתח לילדים שנפגעו די והותר מעצם הגירושין.
שים אותם בראש סדר העדיפויות,
כל שקל שנכנס אליה תגיד לעצמך ב"ה שזהילך לטובת הילדים שלי ורווחתם.
גם אם היא עושה בזה ציפורניים וזה עושה לה טוב, תגיד לעצמך ב"ה אני רוצה שיהיה טוב לאמא של הילדים שלי.
תשאל את עצמך מה גורם לך להרגיש פגוע? אולי יש משהו לא פתור עם גרושתך?
יש דרך שבה אתה יכול להסתכל על המצב מנקודת מבט של טובת הילדים?
שוב, מחכה לראות תגובה דןמה למסורבת גטאנונימי (4)
לגבי ה"הלכה"- הבעיה הגדולה היא הכלאיים, שבחלוקת רכוש פועלים בשם ה"שיויון" נגד ההלכה.
ובמזונות פתאום נזכרים בהלכה.
בכל מקרה, ממקד שוב את טענותי שלא נתפזר:
1. מזונות גבוהים פוגעים בילדים יותר מכולם, וודאי במשמורת משותפת.
2. אלו הטוענות ש" זה המצב" ו "כדאי להשלים אתו", או ש "זאת ההלכה" מוזמנות להפנות אותי לאמירות דומות שהפנו כלפי מסורבות גט.
3. אלו הטוענות שגברים "סתם מתמרמרים ומתקטננים" מוזמנות להתחלף עם משלמי המזונות הגבוהים חודש אחד- חודשיים , ולתת דוגמה אישית איך לא "להתמרמר ולהתקטנן".
אשמח לתגובה לגופן של טענותי (ככל שיש כזאת), תודה מראש.
..אנונימי (3)
מזונות הם לא עונש לגבר, הם נועדו לשמר את הרווחה והיציבות של הילדים.
העיקרון המנחה הוא שכולם משתדלים לטובת הילדים.
זה לא עונש,זאת החובה המוסרית של הגבר.
לא אומרים למסורבת גט תתמודדי וטוב שכך.
אבל ההשוואה לא קשורה,
ממסורבת גט נמנע החופש האישי שלה, זה לא ויכוח כלכלי.
צא מזה, זה לא אותו הדבר.
למסורבת גט אין שום שליטה על המצב שלה, ושם הגבר-הבעל הוא זה שמזיק לה ישירות ובכוונה תחילה להזיק, מזונות נקבעים ע"י דיינים, אם יש לך תחושת אי צדק תוכל לערער להיאבק וגם לקבל את גזר הדין.
שניכם החלטתם להתגרש, הבאתם לידי גירושין, והגעתם לבית דין שיפסוק. אם לא פסק מה שרצית אתה מתמרמר?
אם המזונות לא תואמים את המצב הכלכלי שלך אתה יכול לפנות לבית משפט ולבקש שינוי. זו הדרך. הם הקובעים.
מבינה שהעומס הכלכלי קשה לך,
בזיעת אפך תאכל לחם.
גם נשים גרושות מתמודדות עם לחץ כלכלי ופחד. בד"כ הן לא חיות בעשירות. חיות במינימום וזה לא תחרות מי יותר מסכן.
זה אינטרס שלך כגבר שהיא והם לא יהיו מסכנים.
אם יש לך ביקורת כלפי המערכת תפנה אותה לשם ולא לכעס כלפי אם ילדיך.
הויכוחים האלה הורסים את נפש הילדים אתה מבין? עוד 500 פחות 500, פרנסה משמיים. המריבות האלה עושות יותר נזק מעצם הגירושין.
הם סופגים את כל הכעס והמתח גם בלי שתגיד כלום.
אני רואה שלמעט נושא מסורבןת הגטאנונימי (4)
לא ראיתי מילת הסבר אחת איך מזונות לא פוגעים בילדים כשיש משמורת משותפת, והאם תסכימי להתחלף חודש אחד עם הגברים.
אין דבר, אמשיך לחכות...
זה ממש רגיש אצלך אה....אנונימי (3)
קוראים את הדברים ומבינים כמה אתה פגוע וכועס.
מקווה שאתה מוכן לנהל שיחה מכבדת ולהקשיב.
רבנים כן מנסים לכפות על סרבן לגרש, גם לפסוק לו מזונות מאוד גבוהים כאיום.
זאת לא מדינת הלכה אז בינתיים לא מכים אותו.
מזונות מופרכים- מופקעים בעיניך, בעיני בית הדין כנראה שלא מופרך.
מי החליט שמופרכים? בית הדין קובע בצורה ריאלית, לא אתה קובע ולא גרושתך.
סור נא לבית הדין ושפוך שם את טענותיך.
אם להסכים להתחלף עם גברים? גבר זה גבר ואשה היא אשה.
לאורך כל הדרך אתה דורש שוויון כשאין שיוויון. גם אם תתעקש, גבר ואשה תמיד יהיו שונים.
גם גבר וגם אשה נפגעים כלכלית בגירושין.
בד"כ מי שלא מתגרשת מטייקון או אוליגרך זקן לא מרוויחה מלהתגרש.
גרושות קורסות נפשית וכלכלית, הן משלמות מחיר עצום, יש הרבה גרושות מתחת לקו העוני.
אשה לא יוזמנת גירושין סתם.
אם היא יזמה כנראה שהגיעו מים,
ולגבר יש לפחות לפחות 50% אחריות על זה.
אם יותר נשים יוזמות מגברים זה אומר שיותר נשים לא מוכנות להשאר בקשר שלא טוב להן.
אני מבינה שכואב לך, אבל אתה לא חייב לענות בתוקפנות.
אתה תהחה מוכן פעם לזוז מהעמדה שלך?
לשחרר ואולי להתרכך בנושא למען הילדים שלך?
את מתמקדת בכאב שלי לדברייך במקום להתייחס לגופם שלאנונימי (4)
לגבי סרבנות גט- נראה שאיננו חיים באותה מדינה.
אני רואה כל הזמן קמפיינים נגד בית הדין הרבני ש*מאפשר * בהרבה מקרים לגברים לסרב לתת גט, כשאין עילה הלכתית לתקוף אותו, לדברייך- אין מה להתלונן כי "ככה בית הדין פסק", ו"מן הסתם " גם אישה שמתלוננת תשכנעי אותה "להשלים עם המצב".
יש הרבה שוויון לטובת הנשים, ועבדתם הרבה לקבל את זה, יש 2 צדדים למטבע.
כשדיברתי על החלפה - דיברתי נקודתית על חלוקת המטלות בעת גירושין.
למעשה, אב במשמורת משותפת כבר לוקח על עצמו את אותו עול של האישה *בנוסף* למזונות.
אז התחלפות תהיה עם אותה משמורת משותפת רק שהאישה תהיה זאת שמשלמת, בסה"כ חודש-חודשיים.
נ.ב. לא אסכים להתמקד בסיפור האישי שלי שדווקא הסתדרתי איכשהו ב"ה, זה עדיין לא מונע ממני להתמקד בנקודות העקרוניות ובהפלייה המגדרית החריפה שעדיין קיימת כאן, רק כי הרבה גברים סובלים בשקט (וודאי בהשוואה לרעש שעושות מסורבות גט לדוגמה).
דווקא השתדלתי לענות לך עניינית וברגישות לכאב שלךאנונימי (3)
מקווה בשבילך שתשחרר,
שכל זה לא יהפוך להיות המהות שלך- "עושקים אותי, עושים לי עוול".
אתה לא באמת מחפש לשמוע, אתה מחפש להוכיח שאתה צודק, צודק בעיניך.
לא יודעת מה הסיפור האישי שלך אבל אני רואה שכואב לך.
מקווה שיבוא יום ותשחרר. אם תשחרר- תחלים, והילדים יחלימו.
אתה לא מחכה להפניותאנונימי (3)
אתה מחפש להוכיח שאתה הצודק היחיד בסיפור.
אתה צודק, לא חוויתי צד של גבר,
ואתה לא ילדת ילדים, לא חווית שום צד של אשה.
גם אם הייתי גבר לעולם לא אוכל לעמוד במקומך.
אבל אם אי אפשר לדבר על משהו בלי לחוות אותו אז אף אחד לא יוכל לדבר בכלל.
יש אמפתיה בעולם, אפשר להבין ולהרגיש את האחר גם בלי לעבור את אותו הדבר בדיוק. מכיר אמפתיה? מסוגל?
נתקעת על מסורבות גט
אבל זה לא קשור לכאן.
לך יש את היכולת לעמוד בבית משפט ולהגיד כל מה שיש לך לומר, כנ"ל לגרושתך ובית דין יקבע בינכם.
למסורבת גט אין את הפריבילגיה הזאת, שללו ממנה את הכבוד המינימלי הזה.
היא לא יכולה להתחתן, לא יכולה ללדת ילדים, אם היא תלד הילדים יהיו ממזרים, היא כלואה בניגוד לרצונה.
אתה חופשי לפרק ב', להתאהב, לחוות, לתקן, להיות מאושר, להקים בית.
היא תלויה ברצון הבעל, הוא שולט בה, מפעיל עליה מניפולציות, מעניש אותה!
אתה לא תלוי ברצון של גרושתך,
היא יכולה לדרוש מאה אלף מזונות, 300אלף, אבל היא לא קובעת, השליטה בידי בית הדין
לך יש יכולת לשחק את המשחק פייר,
מסורבת גט לא יכולה להכנס למגרש בכלל.
ההבדל עצום, תהומי.
החלטת שיש קשר, אתה תקוע על זה.
אבל אין קשר.
לא הבנתי למה מסןרבת גט לא יכולה להיכנס למשחקאנונימי (4)
היא יכולה לבקש מבית הדין להכריע אם בעלה חייב לגרש אותה או שלא...
כל מה שאני מבקש, הןא שתחליטי אם הולכים על הכיוון של "זאת ההלכה, וזה מה שבית הדין קבע ומומלץ לשחרר" או שמתייחסים לעוד דברים.
אני "נתקע" על מסורבות גט, כי זה המקום היחיד בו נשאר לגברים *איזה שהוא* כוח בבית הדין הרבני (למרות שיש אגב נשים סרבניות לא פחות), אבל "משום מה" בנושא זה הכניסו לנו לראש ש" זה לא יפה", גם במקרים בהן בית הדין לא כופה לגרש.
לעומת זאת, בנושא המזונות יש כאלו שחושבות שזה בסדר גמור לסחוט כמה שיותר, כי "זה מה שבית הדין קבע".
ויש פה אפילו מישהי שחשבה שזה מצחיק כי בברית אמרו " זה הקטן גדול יהיה", איזה צחוקים-אני מתעלפפפתתתת ...
הגברים כיום לוקחים לגמרי על עצמם מטלות "של נשים", וודאי בעת גירושין, וודאי במשמורת משותפת, אני רק מחכה שכל המתנשאות למיניהן (גם אם זה בכסות "טיפולית" כמו שלך במחילה למרות הרצון הטוב שלך), ינסו חודש-חןדשיים לקחת על עצמן את המטלות שייעדתם לאבות...
אז בעצםאנונימי (3)
אתה אומר שנתקעת על מסורבות גט לא כי כואב לך על העוול אלא כי שם יש פטרוניזם ועליונות גברית?
אתה במלחמת מינים שלא נגמרת או בעצם במלחמה עם אובדן השליטה בחיים שלך?
אני לא בתחרות איתך מי יותר סובל בעולם גברים או נשים.
אתה מנסה להשוות בין גרושה שמקבלת מזונות שנפסקו על ידי בית המשפט או בית דין – לבין גבר שמסרב לתת גט ומחזיק אישה כבת ערובה ומתעלל בה.
כאילו שגבר גרוש וגרושתו נמצאים בכזאת זירה של שליטה התעללות עונש נקמה.
אדם מבוגר, שכבר יצא מהנישואים, שמתעקש להישאר רדוף, מחפש קונספירציות נשיות בכל משפט, ומדמיין את גרושתו כמו סרבנית גט שנטפלה אליו.
גרושה היא לא האויב של הגרוש.
אני לא מאמינה, משפשפת עיניים.צאנונימית אחרתאנונימי (2)
מרשה לעצמי להגיב כי הגרוש שלי כל כך לא כזה
שאני מרגישה שאתה עושה עוול לכל הגברים כאילו אתה מייצג אותם
אתה מעניש את גרושתך על זה שהעיזה לרצות להתגרש ממך
באי תשלום מזונות לילדים שלך בתירוץ של משמורת משותפת?
כאילו ילדים מתוקים
לא יהיה לכם לחם בגלל שאמא העזה לרצות להשתחרר ממני?
ואז אתה מעניש את עצמך???
לא יהיה לי טיפול רגשי כי גרושתי העיזה להתגרש ממני?
מזכיר את האמרה
"להתרגז פירושו להעניש את עצמך
בגלל טיפשותם של אחרים."
תצא מתוך מחשבה של כמה אתה שווה ותרים לעצמך
היא הפסידה אותך, נכון? אז זה היא הטיפשה
מפה קח אחריות על עצמך, תקנה לילדים שלך אבא טוב מפנק שמח
ותדאג לעצמך לטיפול ולהם ללחם ולא רק מתוך עוצמה וכח
הגרוש שלי שותף בהכללל
בתיק חדש לילד לגן כי אכפת לו שיהיה שותף בהתחלה החדשה
לא הכל שאמא תקנה לכם...
הוא שותף אפילו בקנית הלבשה אני נותנת לו קבלה והוא מחזיר לי בשמחה חצי
ספרי לימוד קונים יחד הכל למען הילדים
ויש לנו כעסים אבל אנחנו לא מענישים את ילדינו
ככה נראה גבר גדול, אני ממש מעריכה את הגרוש שלי
זה גורם לי לומר לילדים כמה הןא אבא נפלא
ולשמוח כשהילדים שלי אצלו.
תעשה שינוי רק קטן בדימוי העצמי שלך, תראה איך הכל משתנה
מאיפה הגעת למסקנות המוזרות עליהן את מדברת?אנונימי (4)
האם קראת בכלל את הדיון ואת טענותי?
תודה רבה על הפסיכולוגיה בגרוש ועל ההסגברה.
בטוח שהיית יכולה לעדות מנטורינג לעבדים בתקופת העבדות, והיית מסגבירה להם כמה כדאי לא להתלונן ולהיות עבדים טובים כמו העבד שלך.
אין לי מושג כמובן מה המקרה שלך, אבל הצורה בה את נכנסת לדיון, בלי לקרוא לכאורה כמעט מה נאמר בו מהצד שלי, דורש את בתגובה שקיבלת הרגע ממני.
אני מבין שקשה לך מדי לקרוא לפני שמגיבהאנונימי (4)
אבל נתחיל בכך שמזונות במשמורת משותפת, וודאי מזונות גבוהים שקיימים לפעמים ברבני, פוגעים בילדים ואינן לטובתן.
את באמת עד כדי כך מאותגרת?
איפה דיברתי על עצמי ואיפה אמרתי שאני לא משלם?
בסך הכול אמרתי שהם נגד הילדים, בכל מקרה במשמורת משותפת כאמור, בדרך כלל האבא קונה בעצמן ביגוד בביתן, ואין סיבה שיצטרך לקנות גם לאמא.
אם את מתעקשת לדבר על המקרה שלי, אני קונה לילדים גם בגדים אצלי וגם נעליים המשמשים אצל האמא כי היא מתקמצנת לקנות להם.
ובנוסף, משלם מזונות שבנס אינן גבוהים מדי בשל נסיבות ייחודיות, אבל בעבר היו גבוהים יותר, וכמובן הקשו עלי לתת לילדים שברוב חוצפתם רוצים בית ואוכל גם אצלי את מה שהם צריכים, אבל אני "סתם נלחמתי " "כדי להתנקם בגרושה " כי כידוע הצורך של ילדים באוכל ובית אצל האב זה צורך כוזב.
אני מתעקש על הדיון העקרוני, כי כפי שאמרתי בין היתר ולא טרחת לקרוא, הגיע הזמן שנשים שסוחטות את אבי ילדיהן ומקשים עליו לקיים את ילדיהם בביתו בשם ה"הלכה", יתביישו כמו שגבר שמסרב לתת גט בשם ה"הלכה" מתבייש.
בבקשה לא להגיב לפני שקוראת את כל הדיון, מקווה שאינך מאותגרת בנושא, ויודעת קריאה והבנת הנקרא.
מה זה "גבוה"?אנונימי (3)
זו תחושה סובייקטיבית? זה נתון לפרשנות?
מי אמר שזה גבוה?
מי קובע? הרי צריך מישהו שיקבע.
אתה קובע? הרגש שלך? אולי הגרושה תחליט? אולי נשאל את הילדים?
מי מחליט?
בסוף מישהו צריך להחליט והוא החליט.
אני לא מצליחה להבין,
לא עדיף לחיות בידידות עם הגרושה? זה לא אינטרס של הגבר שיהיה לה ולילדים טוב?
אם לדעתך נעשה לך עוול בבית משפט/דין- תפנה אליהם.
תסגור את זה שם.
מה אתה חושב שקרה? הגרושה עשתה עיניים לשופט? לכן פסק לטובתה? סגרה איתו דיל נגדך?
אתה מחפש "צדק" לדעתך, צועק צדק, ושיוויון, מחפש לנצח. נראה שיש הרבה מטענים לא פתורים.
מה כל זה מייצג אצלך? כל נושא הכסף כל כך רגיש אצלך, כל כך אישי עמוק.
אולי אתה עדיין פגוע מהנישואים, מהגירושין? נשארת עם תחושת רמיסת כבוד? השפלה?
אולי ההורים שלך גרושים?
איך אתה עם עולם הרגש? עם הבעת רגש? עם אמפתיה, עם מחילה, הקשבה?
אתה דש הלוך וחזור בנושא הכסף, לדעתי זה בכלל לא הנושא.
אתה לא חייב לענות,
רק מדגישה שוב את הנקודה שניסיתי להעביר- כל הכעס הזה, המתח, המלחמה, משפיע עמוקות על הילדים, מטלטל את כל החיים שלהם, לא רק בילדות, זה משאיר צלקות ומשפיע גם על המשך החיים.
לכן אמרתי שטיפול רגשי זה לא פריבילגיה, זה כמו טיפול רפואי הכרחי.
הקריטריון מאןד ברוראנונימי (4)
כשמחייבים יותר מחצי מהמשכורת הבסיסית של האבא במשמורת משותפת ומה שנשאר לן מספיק בקושי לשכירות, אז זה גבוה, וודאי אם נשאל את הילדים...
ההיגיון אומר שלא צריך בכלל מזונות, כמו שהאישה לא באה לנקות ולבשל בבית האב "בשביל הילדים", אבל עדיין זה מופרך עוד יותר כשזה בסכומים המפורטים בקטע הקודם.
אני לא מדבר כעת על הקטע האישי כפי שאמרתי, אבל למה שמישהו ירצה להיות בקשר טוב עם גרושה שסוחטת ופוגעת בילדים בלי סוף?
יש סיבה למה אינך מתייחסת לשאלותי האם את מדברת ככה גם למסורבת גט?
אז אולי צריך לשקול להגדיל הכנסותאנונימי (3)
לא בהכרח פוסקים לפי הכנסת האב,
פוסקים לפי מכלול הצרכים של הילדים.
כמו דוגמת האברך.
הגרושה לא סוחטת,
היא לא יכולה לסחוט,
איזה כוח על נדמה לך שיש לה?
היא יכולה לדרוש גם מליון דולר לחודש
ואתה יכול להציע גם שקל תשעים.
בית דין פוסק.
לא חוזרת לנושא המסורבת גט, עניתי לך הרבה פעמים, שוב ושוב. אם אתה לא רוצה להבין לא תבין.
אתה תקוע על זה שתהיה בריא.
את כל הזמן מדברת עלי בעוד אני מדבר על הנושא העקרונאנונימי (4)
בפועל, לא נרשמה היענות.
לגבי נושא ההבדלים בין הרבני לבימ"ש, יש לי הרבה מה לומר,אבל אין לי כוח שהדיון יעבור לשם.
עוד משהואנונימי (3)
אם רצית שיוויון פוסט מודרני למה לא הלכת לבית משפט?
בבית דין רבני אין שיויון, חובת מזונות רק על האב בלי קשר לחלוקת המשמורת.
גם לאברך יפסקו לו מזונות וידרשו ממנו להגדיל הכנסה.
האם זה נכון לעשות? אולי יש על זה דיון ערכי, דתי, מוסרי, כל אחד ודעתו.
אבל זה לא הכנסת
אל תערב את היחסים עם גרושתך בויכוח אידיאולוגי.
שניכם הגעתם לגירושין, שניכם הלכתם לבית דין והם פסקו מזונות.
למה הגרושה אשמה?
מזונות הם לא "תשלום לגרושה", הם השקעה בילדים, במזון שלהם, בלימודים שלהם, בבריאות ובנפש שלהם. זה חלק מהתפקיד של האבא, גם אם הנסיבות השתנו.
יש בזה שהגבר אחראי לפרנסת ילדיו הרבה אמת, כמו שבנישואים הפרנסה מוטלת על הגבר.
יש בזה אחריות, אכפתיות מוסריות.
וכשגבר ממשיך בזה גם כשמתגרשים הוא נותן לילדים תחושת בטחון ורוגע, הוא בעצם אומר להם אני עדיין פה, עדיין אבא, עדיין אחראי עליכם, אני דואג לכם הכל בסדר.
המלחמות מערערות לילדים תחושת בטחון ואמון.
מאחלת רק טוב לכולם.
לגבי טיפול רגשיאנונימי (4)
בבקשה להפסיק לרקוד על הדם באם אין לחם תאכלו עוגות שלכן...
מה הקשר מעניש את עצמך? את שומעת את עצמך?
מכירה את המושג חשבון בנק ? תשלום שכר דירה? קראת בכלל מה הסברתי בנוגע לטיפול רגשי בלי קשר אלי באופן אישי, וגם הסברתי שכשאין כסף לשכר דירה, אין איך לשלם על טיפול.
אין לך בושה (לא לך באופן אישי), כמי ש"מייצגת" את הסחטנות של חלק מהנשים, עוד לבקר את הקושי של גברים לפעמים לשלם על טיפול רגשי כי אין להם לשלם שכר דירה עבור ילדיהם, אחרי שסחטו אותם "לטובת הילדים"?
הרצחת וגם ירשת?
הסתדרתי איכשהו, זה לא אומר ש"הסתדרנו"...אנונימי (4)
והיא לא מקבלת את התוצאה ,ומנסה להמשיך לסחוט במלחמות קטנוניות עוד ועוד, להשקיע אנרגיות בשקרים כדי לגבות ממני כספים שמקבלת ממקומות אחרים ועוד, ומבחינתה היא צדיקה גדולה כי יש נשים גרועות יותר (כנראה צודקת), ו"חברות" בסגנון שלכן מגבות אותה ומספרות לה כמה היא "צודקת", כי הרי "זאת חובתי".
אכפת לי, כי חוויתי תקופה בעצמי את הקושי, וראיתי הרבה אבות שהגיעו למקומות קשים יותר, ואגב, הגורמים לזה זה כמובן אותה פרוגרסיביות הגורמת לאנשים תמימים בארה"ב ואירופה לרחם על תושבי עזה כי הם "מסכנים"...
הלכתי לטיפול ובעז"ה אלך שוב כשאוכל, יכול להיות שתהיה לי פחות מעורבות רגשית, אבל העוול ישאר עוול.
אי אפשר לבקש תשלום על הריון עד 120אנונימי (4)
אני מדבר כרגע על חלוקת המטלות בעת גירושין.
כל סגנון הדיבור והתיוגים, החלטת עלי שאני לא משלם מזונות, שזה כדי לנקום בגרושתי, ושהיא יזמה את הגירושין, משדרת שאסור לי להתקומם על עוול (כמו שכאמור בחיים לא היית מדברת למסורבת גט מן הסתם), ואם אני מתקומם זה אומר שאני חייב טיפול דחוף, ואם אין לי/לאבות אחרים כסף לטיפול כי ברוב חוצפתנו אחרי המזונות בקושי נשאר לשכור דירה, אז גם פה צריך "לבקר" אותנו על חוצפתנו ועוד.
אם זאת לא התנשואת, אז מה כן?
חפרתם לגמרי כולכם אי אפשר לקרוא מרוב שהשרשוראנונימי (6)
יצא מאיזון מבחינה גרפית.
אני "החבר שלו" בכל מקרה.
ורציתי להזמין אותכם ואתכן לקבוצת ווצאפ חדשנית
שנקראת
"גרושים וגרושות מתכתשים - למטרת חקר רגישות לבן בת הזוג העתידיים ואולי גם היכרות"
בנתיים רק הוא ואני בקבוצה
והכל רגוע.
למעוניינים להצטרף אלינו נא לפנו
אני חושבת שאובססיה להתכתשות עם הגרושהשם פשוטאחרונה
ועם בנות המין היפה
היא לא דרך לפתח אנטלגנציה רגשית או רגישות לבת הזוג העתידית.
לא נראה שיש מוטיבציה לאמפתיה,
זה נראה יותר בכיוון התבצרות אובססיבית והתנצחות עד חרמה.
חבל.
אה, הוא לא משלםשדמות בחולות
אפעלו היברתי לו את הקיצבה של הילדים אחרי הרבה חפירות של מירמור מצידו.
שייקח ויהיה לו, תודה לה' - הוא הזן ומפרנס.
מעדיפה לקחת עוד עבודה קטנה ולא להתעסק בכספים מולו.
מה יעזור לחשוב. הגרושה כל כך נהנית מהפירוד.אדם פרו+
ולכן היא מחזיקה בו, לא בטעות.
ניסיתי מה שאפשר. ולא רצתה.
נשמע שהיית רוצה...שם פשוט
אבל תלוי איך ניסית.
אתה יודע מה הסיבה האמיתית לגירושין? יש לך דרך לתקן את מה שנעשה? אתה אמפתי לרגשות שלה? הלכת לטיפול אישי שקידם אותך או שינה משהו אצלך? למשל לדעת לתקשר טוב יותר או להבין את עצמך ואת בת הזוג טוב יותר?
נשמע שעברת סיפור כואב.
חלק מהסיבה שאנשים לפעמים מייצרים מלחמות בגירושיןמתוך סקרנות
היא בדיוק בשביל זה, כדי להרגיש ש"כל הגשרים נשרפו" ו"אין דרך חזרה", וכן כדי לגרום לשני להגן על עצמו ואז להגיד לעצמם ולסביבה "אתם רואים כמה הוא בלתי נסבל ובעייתי"?
האם זה בהכרח חכם ורציונלי?
כנראה שלא.
זה בסדרשם פשוט
"לשרוף גשר", לפעמים זה בא להגן ולשמור עליך אחרי מחשבה ותובנות.
אבל כשעושים דברים כלפי חוץ בשביל לשווק את עצמך או לנצח באיזה מלחמה זה כבר משהו אחר.
זה טבעי, הרבה נופלים לזה, כי האגו פצוע והכבוד העצמי גם. מעורבב בזה חווית דחיה, נטישה.
אבל זה רק מראה שנשאר שם רגש לא פתור, לא?
חד משמעית את צודקת, לא התכוונתי שזה דברמתוך סקרנות
חיובי כמובן (גם להילחם כדי לשרוף גשר, זה לא מעשה חכם, אם מישהו מחליט להיפרד, האידיאל לדעתי הוא לסגור מעגל בצורה יפה, ואפילו שמעתי על מושג של "להיפרד באהבה")...
לגבי רגש לא פתור, את גם צודקת לגמרי כמובן.
כבר אמרו שההיפך מאהבה זה לא שנאה, אלא אדישות.
עריכה לתגובה הקודמת שמשום מה אני לא מצליח לערוך:
אני מאמין שהרבה פעמים אפשר בכל זאת לתקן/לנסות לתקן גם לאחר מלחמות הגירושין (אולי בדיוק בגלל מה שאמרת כאן, שמלחמה מראה גם על רגש שנשאר), אבל צריך ש 2 הצדדים ירצו, ואי אפשר לחכות בלי סוף.
רגש לא פתורשם פשוט
זה רק אומר שהיא פגועה.
ואולי מנסה להגן על עצמה מלהפגע עוד יותר, ההגנה כוללת גם התחמשות והתקפה, וזה גובה מחירים.
כי האמון נשבר.
לפעמים כשאני חושבת על זה, זה כל כך עצוב.
אם ניסית, נותר רק לכבד את הרצון שלה במרחק.
מעניין, לא מצליח להצדיק כל כך בקלות את המלחמהמתוך סקרנות
וחציית הקווים האדומים גם אם פגועים.
אבל היות וזה כל כך נפוץ, אולי יש כאן משהו מעבר.
יש אנשיםשם פשוט
שאצלם הרגש יותר חזק מהשכל,
הם פחות קרים ומחושבים.
וזה בלי להצדיק משהו, אולי קצת להסביר.
אם אצל צד אחד הרגש חזק, והצד השני יותר קר ושכלתני זה יכול להכאיב בנישואים.
הצד הרגיש מצפה לרגש יותר ממה שהשכלתן יודע או מבין וכשאין הוא גם נפגע יותר.
גם בנישואים וגם כשמתגרשים זאת אותה דינמיקה.
הרגש יותר בעוצמה.
כרגע זה אולי נראה שלילי אבל זה יכול להיות גם חיובי.
מעניין, צריך לחשוב על זהמתוך סקרנות
אם רגש חזק מצדיק ניסיון להרוס בכמה מובנים את חייו של מי שפעם אהבת.
אני אגב רואה גם את עצמי כאדם רגיש לא פחות, אבל יכול להיות שבכל זאת מבין קצת למה את מתכוונת.
צריך לחשוב על זה.
כבילהיהודה עוזר לב
קשה לי.
בתקופת הנישואין הייתי כבול לחשבון המשותף. צעקו עלי בשם החשבון הזה, ביזו אותי, התעללו בי.
אחרי זה, כבול לכרטיס אשראי הבנקאי, לא ראיתי אור יום, כל הלילה רק שיחקתי במחשב ושילמתי על אוזניות.
עכשיו אני כבול לחשבון במכולת, מצערים אותי כל הזמן, כל מה שיש לי אני מרגיש שלא באמת שייך לי. אפילו הספרים שכתבתי אני מרגיש שהם לא שלי. הכל בשם החשבון הארור ההזה.
ניסיתי לבטל אותו היום, ורצו להתחיל לסובב אותי. אין לי כוח לסיבובים ואין לי כוח לחשבון.
רק רוצה קצת חופש.
באיחור אלגנטיחיחיחיחי
של קרוב לח"י שנים מיום הגט, קיבלתי פסק דין המורה לחתן דנן לשלם לי את דמי הכתובה.
(בלי שום פיצוי על אובדן הזמן, שחיקת הערך, והמשאבים האדירים והמאמצים מכל הסוגים שהושקעו בקבלת דבר שאמור להיות מובן מאליו) ,
ובלי שום ודאות לגבי קבלת הכסף בפועל בסופו של דבר.
איחולים ועידודים יתקבלו בברכה.
מזל טוביהודה עוזר לב
מזל טוב. משמח מאוד.
איזה טירוףאנוני.מית
מה קרה שזה היה כל כך הרבה זמן?
כל הכבוד, בלי לדבר על המקרה האישי שלךמתוך סקרנות
בעולם שיוויוני כל כך, באופן עקרוני אני חושב שאין מה להתלהב מדמי כתובה שהם במהותם לא שיויוניים...
בשעה טובהשבורת,לב
מקווה שעכשיו כשזה נגמר תגיעו לשחרור אמיתי ותמשיכו הלאה בחיים בטוב בלי חוטים של כעס בינכם.
אם אני לא טועה זה רבי נתן מפורש.
נשמע שהכסף כאןxmasterx
זה הדבר הכי פחות חשוב
מה שאת מאחלת לעצמך אאחל לך
גבייה של כתובהאישששששאחרונה
פסק דין של כתובה ניתן לגבייה בהוצאה לפועל,במידה ויש מה לקחת מואיפה
חבוטנפש חבוטה
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
מתוך החושך בא האורsemi
שמעתי שיעור שהרב אמר שברגע לפני שעולה השחר החושך הכי גדול ובעצם זה ככה גם בתהליכים בחיים שלנו
אחרי המעשים נמשכים הלבבות לפעמים צריך לעשות גם כשלא מרגישים ואז עם הזמן הרגש מתחבר לזה.
לפעמים לא צריך לשחות עד החוף רק להוציא את הראש מהמים ולצוף עד שמצליחים לאזור מספיק כח.
שולח עידוד
תודההנפש חבוטה
אני אגיד את הקלישאהמישהי נשואה
תנסה ללכת לטיפול רגשי...
כן זה נשמע קלישאה
ודי כבר להגיד את זה
אבל-
אתה לא יודע כמה זה עוזר...
קלישאה חשובהזיויק
כן. כל כך.אנוני.מיתאחרונה
כל ההרגשות האלה נבנוxmasterx
מנסיון של מה שהחיים הביאו לך
והן רק שלך
שווה לשנות התניות לבד או עם עזרה של טיפול או תרגילים שונים
לשבור את המעגל האורובורוסי הזה
הצורך בזוגיות כשלא מוכן לחתונהsemi
אחרי כמה חדשים שאני גר בבית משלי ב''ה
אני מצליח להתמודד עם הרבה אתגרים חדשים הנובעים מהמצב החדש (כולל גידול ילדים חצי מהזמן).
יש אתגר אחד שמאוד מקשה עלי הצורך בזוגיות בכלל ואינטימיות בפרט שאין לי אפשרות לממש בצורה ראויה.
אני לא מוכן לנישואין ככל הנראה לשנים הקרובות הנפש צריכה להתאושש ויש לי עבודה עצמית לעשות כדי לא לחזור על טעויות מהנישואין הקודמים.
אבל הצורך הזה בזוגיות ואינטימיות ממש חזק אצלי
והבעיה שגם כשאני אומר לעצמי אני אנסה למצוא מישהי שמוכנה לקשר שלא יוביל לחתונה (בלי הקפדה על נגיעה)
אני מבין שזאת לא ממש אופציה נשים דתיות לא ירצו בדרך כלל קשר שלא מכוון באיזה שהוא שלב לחתונה, והבעיה שלי שהיות שאני כהן אז אי אפשר להתחיל קשר לא מחייב עם אשה גרושה שאולי יוביל למשהו יותר רציני באיזה שהוא שלב כי אין אפשרות למשהו יותר רציני רק עם רווקה וזה כבר עולם אחר במקום אחר בחיים.
שורה תחתונה אני לא יודע איך להתמודד עם הקושי הזה הצורך הזה מקשה עלי מאד ביום יום ולא תמיד מצליח להסיח את הדעת מזה
וזה לא הלהיות לבד בבית אפילו בשבת זה נחמד לי עם עצמי עם השקט, זה הרצון לשתף מישהי בחוויות שלי לשמוע ממנה וכו' וכמובן הרצון למגע.
תודה על האוזן הקשבת עם יש לכם עצות או סתם עידוד אשמח לקרוא.
(ואם אתם רוצים לשפוט אותי או להחזיר אותי בתשובה על המחשבה שלי לעשות משהו שאסור, תעשו מה שנראה לכם נכון אני לא אכעס)
ניכר כי לא היית גבר מעולם וד"למתוך סקרנות
טיפול נפשי אחרי גירושיןאריה ששכח לשאוג
הלכתם לטיפול אחרי הגירושין? על מה עבדתם בעיקר?
מרגיש שאם נתגרש, הדבר הראשון שאצטרך לטפל בו יהיה להוציא את כל המילים הקשות ששמעתי ולחזור להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד.
כל השאר אח"כ.
כןsemi
תלך עכשיו אל תחכה לאחרי גירושין
רק תדע שטיפול לא מתקן אותך
הוא עוזר לך אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך
להגיע למקום יותר טוב ולהתקדם קדימה מהמקום שאתה נמצא בו והעזרה הזאת משמעותית כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
בהצלחה.
לדבר בלי פחד זה שריר שצריך לאמןמשה.ב
בתור אחד שמעביר טיפולים כאלה אני יכול לומר לך שמה שאתה מחפש זה בשורש של העניין זה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי והאמון בעצמך.
עושים את זה דרך שיח שבו אתה והמטפל או כל מי שתבחר צוללים לשורש הפחדים והדברים שגורמים לך לחשוש לדבר ולהגיד את מה שמפריע לך ומשם מנפצים אותם.
אחרי שמוציעים את השורשים הרעילים שהגבילו והקטינו אותך(תבחר מטפל בקפידה כי אתה עלול להיות בתהליך שנים בלי התקדמות אם הוא לא מספיק טוב), ואחרי שהוצאתם
את השורשים הרעילים, עליהם אתם מתחילים לבנות ביחד שורשים בריאים יותר שיתנו לך את האפשרות "להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד" והרבה יותר מזה !
תדבר איתי אעזור לך חינם. תשלח לי הודעה במדיה - משה בין
כשתגיע לשםאנוני.מית
ביטחון עצמי. "מותר לי לדבר בלי לפחד" אתה כנראה בקשר של חרדה. והחרדה הייתה שם קודם.
הלכתי.יהודה עוזר לבאחרונה
אבל חשוב לי להגיד.
הגרושה לא יכולה לחייב אותי לטפל בעצמי. אם אני הולך זה בשבילי. שילמתי כתובה, ומפה לא להתעסק בכסף שלי. גם במחיר שהנפש שלי תשאר פצועה. לא שווה את המחיר.
איך דואגים שהילדים לא יחזרו על הטעות שלנו?אריה ששכח לשאוג
עוד קצת רחוק, אבל כבר מתחיל לחשוב איך אני "מזהיר" את הילדים לא לחזור על הטעות שלי.
בבחירה ובהסכמה לקבל דברים שלא אמורים לקבל.
ובכלל....
אי אפשרoo
לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות
זה שלו
אבל
ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)
יש לו סיכוי יותר טוב
לפתח חוש ביקורת
ולבחור נכון
סליחה על הפריצה לפורום לא שליאריק מהדרום
אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.
כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).
נכון מאוד.נחלת
אולי תמתין קצת....נחלת
או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...
אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....
חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים
לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.
אל תדאג.
אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.
על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,
שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.
אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.
להפךייחידאית
מחקרים מראים שילדים שגדלו בבתים שהיחס בין ההורים לא היה תקין יש להם סיכוי גדול יותר להקים בתים נהדרים. ילדים אלו ראו בבית דוגמה אישית מה קורה כשהיחסים לא טובים ויעשו מאמצים להקים בית שבו היחסים בין ההורים יהיה תקין.
הלוואיאריה ששכח לשאוג
לצערי גדלתי עם הורים גרושים מגיל צעיר. כנראה שלא ממש עזר לי. אבל לפחות שיעזור לילדים שלי בעזרת ה'!
שאלה יפהמישהי נשואה
הייתי מדריכה אותם
להתחתן רק אם הוא / היא באמת מוצא חן בעיניהם
ולא בגלל לחץ של הסביבה
לומדים ביולוגיהיהודה עוזר לבאחרונה
רק דרך לימוד,
גם מדע.
וגם מאדם עד נח ומנח עד אברהם.
מבינים מה בכלל יכול להשתנות,
ומה נמצא מעבר לגבולות היכולת.
טוב מיציתי אפליקציותלהתחיל מחדש
כמו שבע ברכות ושליש גן עדן..
איך מומלץ להכיר??
