אבל אלו שני דברים שונים:

1. השבכ מתגלה בקלונו, בצורה מבישה ביותר. לצד המון דברים לא ראויים, הרבה קשרים פסולים או מוזרים עם היועמשית שדי ברור שהוא מושתלת של יד נעלמת שנועדה לזרות חול; לצד זאת, עיבוק מאסיבי מאוד בכהניסטים, גבעונים ולאיודעמה, שטויות שחבל לבזבז עליהם אנרגיה. במקביל מתגלה 0 מידע וטיפול בדברים ענקיים כמו עזה שלפני או אחרי שמח"ת תשפ"ד. מצד אחד לא עושים כלום בגזרות החמות, מצד דני עסוקים עד מיל הראש בשטויות ובתווך דואגים ליצור בעיות בירוקרטיות מפה ועד מחר.

2. יש נושא ערכי או מדיני, מה טוב ונכון. אני גם חושב שבסופו של דבר אנחנו רחמנים מדי ורואים את על כל צעד ושעל. בזמנו קראתי מאמר של חוקר מצרי בשם עבדאללה צוואלחה (או משהו כזה), שהסביר שהבעיה העי גדולה של ישראל היא שכיום היא מתנהלת מול ארגוני טרור ולא מול מדינות, ואז בעצם כל הפרוקסי הזה מצד אחד מתפרנס ומיישם מדיניות של מדינות, מצד שני הוא תמיד מסכן ואף פעם אין לאו"ם או למדינות דרכים לטפל בו. אבל משהו נורא מעניין קרה לפני שבועיים - מדינה ריבונית ירתה טילים לכיוון אזרחים ופצעה והרבה אזרחים ופגעה במדע ובתי חולים. כלומר אלו דברים שאפילו הקומבינטור הכי אנטישמי לא היה מדמיין שהם יעשו לעשות, ואז? האום דיבר? מישהו עשה משהו? עוד הבנתי שההיטלר הזה מסכל האום, מדבר נגד ישראל ונגד זה שפוצצו כור אטומי לא חוקי... הקיצור ככה זה כשאתה מתרפס ומרחם. אבל כל עוד אני לא בממשלה אני יכול רק להתלונן

ברור שכל פתרון ללא החזרת ממשל צבאי בעזה, הוא פתרון סרק. אבל גם נתניהו וגם ראשי הצמרת הביטחונית חוששים להצטייר בתור אלה שתומכים ב"אקיבוש".

כשתהיה ועדת חקירה וישוו את התקציבים שממשלת הכשלון העבירה למלחמה באירן ובלבנון לעומת ההשקעה שבעזה אז תבין את הפער בין המחדל לבין ההצלחה של כוחות הבטחון..

דווקא הפער הזה ממחיש את האחריות של הממשלה למחדל השביעי באוקטובר ומי שמתעלם מזה הוא חי בפוזיציה תמידית מטופשת.

באיזה שלב ציפית שיקצו תקציבים למלחמה? עד כמה שידוע לי המחדל היה לפני המלחמה... (ואם התכוונת לבכות על הכסף הקטארי, אז זו ודאי לא השוואה נכונה, כי התמ"ג של אירן הרבה יותר גדול משל עזה גם אחרי הכסף הקטארי).

וגם לא מובנת ההשוואה בין מלחמה של מטוסים וטילי חץ שעולים הון, למלחמה של חי"ר שהתקצוב שלה ממש שונה... אם לדעתך הממשלה מקמצת, תסהיר למה הרחיבה במלחמה בלבנון ואירן, ואם הממשלה מאוד רוצה מחדלים טז למה לא עשתה מחדל באירן.

בקיצור משהו לא מובן בכתיבה שלך, נראה שחשוב להכפיש והנסיבות פחות מעניינות אותך (קצת מזכיר את האגדה על השר היהודי שעשו הגרלה שבשני הפתקים היה כתוב שצריך להרוג אותו, ואז הוא ביקש שיקריאו את הפתק השני שהיה בקלפי...)

" עַל יְדֵי יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשִּׂיגִין הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הָעוֹלָם"

לא במקרה אסון נגמש הפומה בחן יונס קרא לאחר הזחיחות של כל הנוגעים בדבר בעקבות ההצלחה המזהירה במערכה באירן.

אתה מתאר לעצמך שהיו שולחים למערכה הזאת מטוסי סקייהוק למשל?

זאת כפיות טובה להכפיש ארגון שמגן יום ולילה ביהודה ושומרון וגם בעזה על התושבים.

שבמשך שנים, מאז אוסלט, ראשי צה"ל חיזקו תחומים מאוד ספציפיים - כמו חיל האוויר, מודיעין בדגש על יכולות סייבר ויחידות עילית שמעולות לפעולות הירואיות ספציפיות, אבל הרבה פחות רלוונטיות כשצריך 'מגפיים על הקרקע'.

במקביל הם ייבשו את זרוע היבשה והשאירו אותה מדולדלת בכח אדם ועם ציוד מיושן וחסד (למעט כמובן אותן יחידות עילית), זנחו את המודיעין הקלסי (למשל סגירת יחידת 'חצב' שעקבה אחרי המודיעין הגלוי. אם היתה אולי מישהו היה שואל את עצמו למה חמאס הקדים את האימון השנתי שלו בחודשיים מהקבוע) ודאגו 'ליירט' כל יוזמה לחיזוק יכולות של גורמים נוספים, תשאלו את יובל שטייניץ, איך אנשי חיל האוויר ירטו את היוזמה לחזק את חיל הים ואת ליברמן, איך הם סינדלו את היוזמה להקים חיל טילים.

כל זה היה בגלל שהם היו בראש שנגמרו המלחמות שצריך לנצח בהם, יש לנו רק מב"ם שבאמת מה שהוא צריך זה מודיעין מסויים מאוד וחיל אוויר/סיירות קטנות וכל השאר - בשביל אבט"ש לא צריך נגמשים מתקדמים ואפשר להשאר עם הקרבין...

אפרופו אולו שרק מחכים ל'וועדה', הם כל כך היו בקונספציה, שגם כשוועדת וינוגרד אמרה בפירוש שזה חלק מהותי מהכשל - הרמטכ"לים הבאים המשיכו לסגור חטיבות, לגרוע טנקים ולשחרר ממילואים.
 

כמובן, תמיד אפשר לטעון שנחמד שרמטכ"לים או אנשי אגף התכנון החליטו, המדינאים מעליהם היו צריכים לבדוק ולהוביל - בעקרון זה נכון, אבל איך שעובדת במדינת ישראל מערכת הייחסים בין המנהיגות הנבחרת לפקידות ולכבשים שלה בתשקורת - זה פשוט לא רלוונטי.

חלק מהרפורמה המדינית, חייבת להיות כזאת שיהיה ברור לכל פקיד/חייל/שב"כניק/אחר - שהוא יכול וצריך להמליץ, אבל המנהיגות הנבחרת היא שקובעת, אם לא טוב לו הוא מוזמן להתפטר מתפקידו.

הדרך לשנות את המדיניות אינה בסירוב ביצוע (אשכנזי, על תקיפה באירן) וודאי לא במעשה בגידה (מאיר דגן שהלשין לאובמה) - אלא בהתמודדות לכנסת.

המלצת האזנה למי שרוצה להבין איך ראשי הצבא תופסים את מעמדם מול הדרג הנבחר:

#727 ד"ר יובל שטייניץ - חמאס הוא נכס? "מערכת הביטחון טענה שעדיף שחמאס יישאר בעזה עוד ב-2014"

… העיתוי האכזרי של שני הארועים צריך ללמד אותנו הרבה יותר מאשר "הכל בגלל אוסלו"

דע לך שלולי השביעי באוקטובר לא היתה התקפה על אירן. כל אלה שנעלמו לשמיים בשש מאות ומשהו הימים האחרונים דופקים מכות רצח ליחיא סיוואר ומקללים את מי ששחרר אותו מהכלא.

תקשיב ליובל שטייניץ, על הייחס של בכירי הצבא לכנסת:

#727 ד"ר יובל שטייניץ - חמאס הוא נכס? "מערכת הביטחון טענה שעדיף שחמאס יישאר בעזה עוד ב-2014"

תבין שמי ששולט כרגע בלו"ז של ראש הממשלה ומבזבזת אותו על שטויות, תוך כדי הקשה שבמלחמותינו, זו שופטת בבית המשפט המחוזי.

ראש הממשלה מנוע מלפטר נהג אישי שריגל אחריו.

הרפורמה המשפטית הגיע, כשסוף סוף הציבור התחיל להפנים, את מה שאנחנו צעקנו שנים - עושים לציבור הצגה של בחירות, כשבפועל ברוב מוקדי הכח, שולטתת אליטה שהעם לא בוחר בה כבר כמעט חמישים שנה, אבל הצליחה לגנוב את כל נקודות המפתח.

אגב, אתה לגמרי צבוע. כל שנת הרפורמה הצדקת כאן את מעגל השליטה של הגורמים החא נבחרים. זה לא מפריע לך לזרוק 100% מהאחריות על נציגי העם.

הזיה לא נורמאלית

ההזיה הזאת, שלא רק בזמן מלחמה קיומית ראש הממשלה שהעם בחר ברוב מובהק צריך לבזבז את זמנו על הכוונות הנסתרות בשברי שיחות שניהל עם מישהו לפני חמש עשרה שנה, אלא שיושבת איזו שופטת ורה"מ צריך להתחנן בפניה שלא תבזבז את זמנו - מראה עד כמה הוא מנהיג אדיר בזה שבכל זאת השיג הישגים מופלאים ומסבירה היטב למה הטענה ש'הוא שולט', לא רלוונטית בתחומים רבים.

כשתהיה וועדת חקירה אמתית, לא כזאת שאנשי החונטה ימנו בעצמם - היא תבדוק למה בניגוד לכל הסימנים ותוך התעלמות מוחלטת מהאידיאולוגיה של האויב, כל ראשי מערכת הביטחון ואנשי המודיעין, במשך שנים על שנים - העריכו שחמאס מתמתן ורק רוצה יציבות ומזה נגזרו כל ההתייחסויות וחלוקת התקציבים.

…כדי להלחם עם אנשי חמס "בכפכפים".

ומנגד כל הקדמה הטכנולוגית הצבאית נחספת במלחמותינו עם החיזבאלה ואירן , משקפת את הפער בין מחדל לנצחון.

הסיבה היותר עמוקה, בגללה אנחנו מדשדשים בעזה, היא חוסר המוכנות לשלוט שם. צבוע כמוך, שאוהב ללעוג לריקודים בסבסטיה, שרק בזכות התהליך שהם הובילו אנחנו שולטים ביו"ש - והשומרון לא נראה כמו עזה ומאות אלפי תושבי כפר סבא ועוטף יו"ש בכלל, לא עברו את מה שעברו תושבי כפר עזה והעוטף.

ראש השב"כ אמור היה לדפוק על שלחן הממשלה ולזעוק שעם התקציבים הדלים שעומדים לרשותו, לשיטתך, הוא לא יכול להתמודד עם האתגרים הרבים...

לו על זה בלבד הוא צריך לשבת בבית סוהר.

ועדת חקירה שייכת לכאן כמו שהקרח באנטארטיקה שייך לכאן.

שינית ניק בפעם הטריליון?

שנית - יש לך אמירה מאוד חד גונית. יש בשב"כ המון אנשים טובים, מקצועיים ונועזים. הרבה מהשגי המלחמה, כמו העובדה שזוהו וחוסלו כמעט כל ראשי החמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועה - זה בזכות הרבה עבודה סזיפית של השב"כ.

שלישית - אין ספק שהשב"כ כשל ובגדול בקריאת הסימנים המקדימים, שהיו, למלחמה. ואין ספק עוד לפני כן שהשב"כ כשל לחלוטין בקריאת מפת האיומים. יש לזה כל מיני הסברים, אפשר לחפש ראיונות עם שב"כניקים לשעבר שמדברים על זה בפרודקאסטים של גדי טאוב ותמיר דורטל.

רביעית - יש בעיה מובנית במשטרה חשאית שמבולבלת בזיהוי האויב. בצבא זה גם מורכב, אבל בשב"כ זה קטסטרופה. מאז ממשלת רבין, המתיישבים כולם, גם אם חלקם משרת בעצמו בשב"כ, הם נתפסים כחשודים אוטומטית. מאוד חמור שמשטרה חשאית מתייחסת ככה לאזרחיה.

הכל היה נראה אחרת.

יחיא סינוואר למשל היה אמור להיות על הכוונת במשך 365 ימים בשנה, אבל שב"כ הפקיר אותו, וביתר שאת הפקיר 10 מיליון אזרחים.

אם גדוד 450 לא היה מחסל אותו כמעט באקראי, היום הוא היה נינוח באחת מן המנהרות בעזה ושוקד על טבח שמחת תורה הבא.

ממך לא ציפיתי שתעשה הנחות לשב"כ.

ההבדל המהותי בין המוסד לשב"כ אינו במקצוענות (כלומר עלו גם טענות כאלו וכדאי לבדוק אותן) אלא בזיהוי המטרות והאויב.

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

"מה תצעק אלי?! דבר אל בני ישראל וייסעו!".

עייני רש"י במקום; שני פירושים בדבריו.

*היום זה אירן (ויתכן שבמידת מה עומדות מאחוריה רוסיה וסין),

*מחר אולי תהיה תורכיה של ארדואן וגם כל מיני גורמים ממפרקי הזהויות במערב.

*עד לפני שלושים שנה זו היתה בריה"מ,

*במלחמת השחרור זו היתה בריטניה הגדולה שהלגיון הירדני ובמידה רבה גם מצרים היו תחת חסותה,

*לפני כן המופתי קיבל חסות מהיטלר.

אבל לפני ואחרי הכל, האויב העיקרי והמהותי זה הערבים בארץ ובסביבתה.

אם 'ראש הנחש' מתחלף, אבל הניבים העיקריים, נשארים אותם ניבים במשך מאתיים שנה - כנראה שהם הראש האמיתי שרק מוצאים כל פעם נותן חסות חדש...