סמוטריץ' אומר שלא סומך על נתניהו, אז איך הוא נשאר בממשלה???
איך הוא יכול להיות שר במשרד הבטחון ולשלוח חיילים לקרב כשהוא לא סומך על התכנית???
באמת מנסה להבין הכי פשוט שרק אפשר.
אני לא מביע דעה אם הוא צריך לפרוש או לא או כל דעה אחרת על הנושא, אני רק מנסה להבין את ההגיון (אם יש).
להצהיר בריאיון למקור ראשון שאם יכנס גרגר של אורז לחמאס, ואז להעביר כשר אוצר 3 מיליון שקל לטובת הכנסת הסיוע (שמגיע, כמובן, בעיקר לחמאס) - את זה אתה כן מבין?
בניגוד לשקרים שעוצמה מפמפמים כהרגלם, השלושה מליון אינם 'לסיוע שמגיע לחמאס', אלא להקמת מרכזי החלוקה האלטנרנטיביים, אלו שמרעידים את שלטןן חמאס. אם הצבא היה עומד במה שהדרג המדיני הציב לו - החמאס היה במצוקה גדולה בגללם.
בלי קשר, הסיוע שכן מגיע לחמאס הוא חרפה והעובדה שהממשלה לא מצליחה למצוא לו חלופות או לא מצליחה לאכוף את הצבא לשתף פעולה עם החלופות הקיימות - זה מחדל. (וכן, את המאמץ שלי בכוחותי הדלים לחסום את המשאיות - משתדל לעשות וקורא לכולם להצטרף. היו כבר משאיות שלא נכנסו וגם אם כן - לפחות צעקנו כמו הנערה בעיר)
לא בטוח שהיה חכם לאיים בפירוק הממשלה ולא בטוח שזה חכם גם עכשיו. המקסימום שאפשר לצפות ממנו בבחירות כעת - הוא פחות או יותר אותה ממשלה, אולי במאמץ מטורף, להגיע לעוד מנדט מצ'וקמק. מערכת בחירות עלולה לגרום דה-פקטו או דה-יורו לסיום המלחמה בתנאים הכי גרועים והפסקת המומנטום של ההתקדמות האדירה ביו"ש.
ועוד לא דברנו על זה שביום שיוכרז על הו"א של בחירות, היועמ"שית תכריז על ממשלת מעבר וההשתלטות של הפקידות על נבחרי העם תחמיר עוד יותר.
בס"ד
אם זה לא היה קשור, סמוטריץ' לא היה מכחיש את זה במשך שבועות ארוכים, ורק אחרי שגם בכאן 11 עשו על זה כתבה, הוא פרסם איזה נרטיב שהכסף מיועד למטרות ספציפיות. בינתיים, למרות שזה קרס, הכסף ממשיך לזרום וקצב המשאיות רק ממשיך לעלות.
אני מזמין אותך לחפש באתר גלצ את הריאיון של סמוטריץ' לירון וילנסקי ביומן הערב ביום הראשון שהסיוע חזר לעזה. הוא מסביר שם על החלטה להפציץ משאיות מהאוויר עם חמאס השתלט עליהם ועל כניסה של משאיות בודדות ביום. שלשכת נתניהו אמרו שאין הנחייה שכזאת וזה לא מספר המשאיות שעליהם דובר, אמר סמוטריץ' שבלשכת נתניהו משקרים והוא לא מבין למה.
אגב, אתה מוזמן להאשים כמה שאתה רוצה את עוצמה יהודית, אבל זה לא נכון. מי שפרסם את זה (בניגוד לצנזורה ובאופן מסריח) היה אביגדור ליברמן. הוא זה שמנהל נגד סמוטריץ' את הקמפיין בנושא. גם אחרי הפרסום, מי שהפיץ את הדיווח בתפוצות מסרונים היה משה פייגלין ותנועת זהות. בעוצמה יהודית לא התייחסו לזה בכלל. מוזמן לעבור על הרשתות של כל חברי המפלגה ולא תראה שם דבר על זה.
אגב 2, בעבר דיברנו על כך שגם סמוטריץ' יודע לתדרך מהקבינט הביטחוני כשהוא חושב שזה נכון ביטחונית כדי לסכל מהלך שבעיניו נוראי למדינת ישראל. אז ביום שישי ראינו לכך דוגמה נוספת.
דיברנו על הדלפות. ההדלפות ביום שישי בבוקר היו הפוכות לגמרי, כולל הטענה שההצבעה נגד היתה רק על הסיוע. אם כבר, ההדלפות הוציאו טוב את אריה דרעי שיודע להתנצל על דבריו (אגב, הוא לא פרש מהקואליציה?!).
הפעם סמוטריץ' החליט שנחצה גבול, אז הוא התייצב בקולו ואמר את הדברים, לא התחבא מאחורי הדלפות אנונימיות שמוציאות אותו טוב.
נ.ב.
אין לי מושג מי צודק בוויכוח הנוכחי והאם באמת הגבול נחצה.
כלומר ברור שעדיף לגייס מחדש את כל המילואים ולעשות את מה שהיו צריכים לעשות בכ"ג בתשרי הקודם - לעשות בליץ' שכובש את כל עזה, להעלות את כל התושבים על אוניות ולשלוח לאינדונזיה.
בהינתן שמכל מיני סיבות, מוצדקות יותר או פחות, אין כרגע את היכולת לקבל החלטה כזאת - באמת לא ברור לענ"ד איזו החלטה עדיפה.
המקור להדלפות מהקבינט ביום שישי בשעות הצהריים המוקדמות היו ממקור אחד - סמוטריץ'. אגב, מידיעה, הוא לא תדרך רק עיתונאים אלא גם ארגונים שונים שלא יברכו את נתניהו על החלטת הקבינט.
ההתייצבות בקולו הייתה רק במוצאי השבת.
(לא אגיד שעדיין 'מחכה לתשובות', כי חיכיתי מספיק והדברים כשלעצמם כבר לא רלוונטיים, אבל...)
בס"ד
אבל זאת ההודעה שיצאה ב13:21 בטלגרם של עמית סגל. בדיוק 20 דקות אחרי שסגל ומיכאל שמש פרסמו ציטוטים של סמוטריץ' מתווכח עם דרעי והרמטכ"ל, לצד חשיפת הפער (לכאורה) בין החלטת הממשלה להודעת ראש הממשלה באותו הבוקר. כך בדיוק נראית הדלפה לתקשורת.
*בסביבתו של סמוטריץ' מתארים אכזבה מצידו מראש הממשלה נתניהו:*
ההצעה שהוביל נתניהו ושאושרה בקבינט אולי נשמעת טוב אבל היא בעצם *עוד מאותו הדבר.*
לא מדובר בפעולה לכיבוש הרצועה, שליטה צבאית מלאה בשטח וחתירה להכרעה - הדרך היחידה להבטיח ניצחון, ביטחון בר קיימא ואת השבת החטופים, אלא פעולה נקודתית ומסוכנת שמטרתה היחידה היא להחזיר את חמאס לחדר המו"מ - מטרה שאיננה מטרת מלחמה.
*שוב* גיוס מילואים נרחב, *עוד פעם* נבטיח למילואימניקים ולעם ישראל שהפעם הולכים עד הסוף *ועוד הפעם*, ברגע האמת, ניסוג מהשטח אחרי עשרות גיבורים הרוגים וללא הישגים מבצעיים אמיתים.
ההחלטה הזו לא מוסרית, לא ערכית ולא ציונית.
ולסיום, תמונה למזכרת:
גם אתה הגעת למסקנה המתבקשת שסמוטריץ' הוא השר הכי ציני והכי מסוכן בממשלת ישראל.
נחמה פורתא שאת הכנסת הבאה הוא יראה בדיגיטל, או מקום 8 ברשימת בן גביר
קשה לעשות
הראשון זה ההצלחה של סמוטריץ' ביו"ש שהיא מטורפת ממש אבל מאפשר להתעלל בו במישורים אחרים בידיעה שהוא לא יפרוש.
השני זה הזרבוב של עזה. זה לא רומנטי וזה לא מגניב אבל זה תהליך שלוקח הרבה זמן ולדעתי הוא התחיל בעיקר בגלל הסיפור של העסקאות המופקרות. כלומר אם הרסת את עזה אז גם אם תיסוג בהסכם חטופים אז אין להם לאן לחזור...
המבצע הצבעי האחרון היה במידה רבה פשוט צה"ל עבודות עפר ולחימה שתומכת את עבודות העפר.
העולם לא מושלם. זהו. אפשר לפרק את הממשלה בידיעה שממשלה אחרת כנראה תסיים את המלחמה בהסכם מופקר שהתקשורת תחגוג עליו ותתעלם מהמחיר שלו. אפשר להשתמש במערכת כדי להפעיל עוד לחץ? כנראה שכן.
ביבי לחיץ ורוצה לא לעשות כלום? בטוח נכון
יש לנו דרך להיפטר מביבי?
בוא נראה. הממשלה הקודמת הייתה עדיפה על הנוכחית בהרבה במובנים מסויימים (כלכליים ותחבורתיים, בגדול). אבל במובנים של ביטחון והתיישבות ממשלה אחרת יכולה להיות אסון.
ביבי יודע את זה. ולוחץ עלינו בגרון בדיוק על זה.
החל מעצם העובדה שממשלה בישראל תלויה בקולות מועצת השורא (עבאס אמר בפירוש, שאת המבצע המוגבל מאוד שעשו בעזה, אחרי ההכרזה על בחירות הוא היה מונע אם עדיין היו תלויים בו), דרך הכנסת המרגלים מעזה, ההבטחה לאבו מאזן שצה"ל לא יפעל בצפון השומרון שיצרה את גדודי גוב האריות ועד העובדה שאת כל ראשי המערכת, אלו שידעו בליל שמחת תורה והרדימו - הם מינו, כולל רמטכ"ל בתקופת בחירות תוך דריסת כל נוהל מקובל.
לא היה שם שינוי גדול מדי מהמדיניות של הממשלה שקדמה לה, לטוב ולרע.
וכמו שאמרתי, ניהלו את הכלכלה טוב בהרבה מהממשלה שקדמה לה. מה שכתבת לגופו של עניין נכון.
אבל כן, כפי שציינתי, בממשלה הקודמת היו הקלות משמעותיות מהמדיניות של שנים גם ביו"ש ('כיסוח הדשא' זה מעט מידי אבל עדיף על כלום) וגם בעזה. שהביאו להחמרה משמעותית מאוד במצב הביטחוני ובמידה רבה היו 'המסמר האחרון' שהביא אותנו לטבח.
לטענתו, היה בקנה מהלך משמעותי וגדול שנבנה כבר כמה חודשים שהיה מקדם אותנו בצעדי ענק לסיום לשביעות רצוננו. עכשיו, בגלל שזה מתמסמס אז הוא יצא לתקשורת.
בס"ד
שוב, תחזור לראיון של סמוטריץ' בגלצ. הוא אומר שם דברים מאוד מאוד ברורים שאי אפשר לבוא עכשיו וליפות אותם כאילו הם משל. כך גם נאמר בריאיון למקור ראשון וכך גם נאמר בועידת האנשים של המדינה ב-ynet מה-07.04.25. אגב שם נאמר שהראיון הוא של הצבא ולא של סמוטריץ'
הריאיון ב-ynet
סמוטריץ' ענה לקהל: "קודם החטופים ואז הכרעת חמאס? זו סיסמה, אין היתכנות"
נניח ומישהו היה מכניס רק גרגר אחד ויחיד של אורז, ושום דבר אחר או נוסף, אז להבנתך סמוטריץ היה צריך להחליט שכלו כל הקיצין?! יש מגוחך מזה?
ברור שזו אמירה. ולטענתו היו מהלכים גדולים שהיו אמורים לקרות, ולכן למרות כניסת המשאיות הוא נשאר בממשלה.
עכשיו השאלה היא מה הלאה.
השאלה היא אם זה נכון. בזה. צריך להתעסק.
רק שעות ארוכות אחרי שגם ליאל קרייזר פרסמה את זה בכאן חדשות, הוא הוציא סרטון שבו הוא מסביר למה בעצם לכסף הזה יש מטרה טובה.
אתמול פרסם יובל קרני ב-ynet על סכום נוסף שהאוצר מבקש להעביר לצורך הסיוע, אבל אף אחד כבר לא התעסק בזה - אלא כולם התעסקו רק במשבר הפוליטי שסביב סמוטריץ'. לדעתי, ממה שהצלחתי לעקוב, הוא לא נשאל על הנושא לא בריאיון אמש לפטריוטים, לא בריאיון הבוקר לקלמןליברמן ולא ביומן הערב של גלצ.
עכשיו כשלא נותרה ברירה אז הוא שחרר איזה רמז בנושא.
אם הכסף נכנס למתחמי הסיוע - אז התוכניות היו גלויות לכל, ולא היה מתגלה דבר או חצי דבר אם הוא היה מאשר את זה כבר שליברמן חשף את הדברים.
אם הכסף לא מגיע למתחמי הסיוע - אני חושב שמגיע לאזרחי ישראל לדעת לאן המיסים שלהם הולכים.
מכיוון שלטענתו יש תוכניות גדולות ומשמעותיות על השולחן, אז העברת הכספים (במסווה האוכל) היא מהלך אפשרי כי הוא משתיק (ואולי אף משלם) כל מיני אנטישמים בעולם.
אם זה קונה שקט בשביל לאפשר דבר באמת גדול אחר כך אז הוא רואה צעד נכון.
שוב, השאלה שתחזור כל הזמן היא האם אכן מתבשל דבר ראוי מאחורה ואם זה אכן יקום עור וגידים. כשם שלוחמים מוכנים לשלם מחיר יקר *ובלבד* שזה לא יהיה לשווא, כך בעצם בעניין הכנסת ה"סיוע". זה מה שאני מבין, כמובן, ואני לא מתיימר להיות המדברר הרשמי שלו.
אבל כך אני מבין את בצלאל.
ד"א מעניין שדווקא הפעם בן גביר תומך בנתניהו
להזכירך גם בן גביר פרש ואחר כך חזר
שינה משהו?
אני לא מאמין שהוא אמר את הדברים המיוחסים לו.
חחחה.
להפיל ממשלה בזמן מלחמה זה לא דבר זניח. המשמעות של זה ביחס לחטופים אינה דבר קל בכלל. עתיד המלחמה והשגת המטרות במצב מעבר אינו דבר פשוט. וכמובן שהאלטרנטיבה של שמאל מטורף שילקק כל מגף שהפריץ האירופאי יגיש לו גם היא דבר שיש לקחת בחשבון.
זו החלטה כבדה ונוראית, וטוב שהיא לא נלקחת בפזיזות. מה גם שסמוטריץ אמר במפורש שיש (או יותר הייתה) תוכנית משמעותית בקנה של הממשלה, אבל זה הולך לביטול. אם יצליח להחזיר בתשובה - מוטב. אם לא - בלב כבד יצטרך לנקוט פעולה.
מה שקורה בפעול זה שפעם בשבועיים הוא מאיים בפרישה, ובשבועיים שהוא לא מאיים אז משהו אחר מהסיעה מאיים (סטרוק במאהל פצועי המלחמה, סוכות הבוקר בציוץ). איום אחרי איום, התייעצות אחרי התייעצות - ובפועל זה תמיד נגמר ב"יקרו דברים גדולים בקרוב".
השאלה היא כמה אשראי עוד ניתן לו.
אבל לדעתי הוא הוכיח במלחמה הזו שהוא שוקל שיקולים אמיתיים ולכן היה מוכן אפילו לשנות את דעתו בנוגע לעיסקאות בפעמים הקודמות. אני עדיין מאמין לו שיש סיבות טובות למה הוא נשאר
מה שאני כן יודע שלאיים כל שבוע שני זה לא משדר שיקולים רציניים.
דווקא בן גביר, בכל ראיון צריך לאיים וכבר יותר מפעם גם הציק לקואליציה עם העדרויות ופעם אחת אפילו פרש תקשורתית, למרות שהפרישה הזאת היתה חסרת משמעות ורק החלישה את המהלכים החיוביים שהוביל במשטרה ובשב"ס. בסוף חזר בלי להרוויח כלום מהפרישה.
לכאורה הוא האחרון שצריך להוביל לפירוק הממשלה, מה שיוביל אותו אל מחוץ לכנסת הבאה לפי רוב מוחץ של הסקרים. אם יתמודד עצמאית.
אלא אם כן ( בסבירות גבוהה) הוא משת"ף של בנט, שהבטיח לו מקומות ריאליים ברשימה שמתגבשת לכנסת הבאה.
זה אותו בנט שצבר ניסיון בחיפוש אחר פתקים דימיוניים בועדת הבחירות המרכזית.
בס"ד
10 ליולי - תדרוך למיכאל שמש מפגישה אצל הרב יהושע שפירא
13 ליולי:
28 ליולי - תדרוך לישירית אביטן כהן על פגישה מכרעת (בסוף היא נדחתה ב-24 שעות בגלל ישיבת קבינט)
29 ליולי תדרוך לעמיאל ירחי אחרי הדחייה
https://x.com/amiel_y/status/1950199553283461167?t=bCCoetg5SBT1WVAkmTmMKw&s=19
מוצש האחרון
במוצאי שבת האחרון, הוא דיבר בקולו ולא איים אלא הבהיר את עמדתו וקרא לראש הממשלה לחזור בו. אמנם הקבינט עוד לא כונס מחדש, אבל אם ביום ראשום ראש הממשלה עדיין גמגם, אז אתמול הוא בהחלט חזר בו.
מה שנכון וכנראה על זה בנויות הפרשנויות, היא שהאמון בראש הממשלה מצד עצמו מאוד מוגבל (ואם כבר, סמוטריץ' נזהר בכבודו של רה"מ, חברי עוצמה אומרים זאת בפירוש). העמדה העקבית של סמוטריץ', שאינה 'פעם בשבועיים' אלא עקבית לגמרי - כל עוד שהוא רואה שנוכחותו בממשלה פועלת לטובת הניצחון, יש לו מה לעשות שם למרות שהוא לא מרוצה מהרבה צעדים ואם אינו יכול להשפיע, אין לו מה לעשות שם. פשוט מאוד.
בס"ד
שמיכאל שמש מדווח במהדורה של כאן חדשות-27 ביולי: 'על רקע הכנסת הסיוע לעזה: סמוטריץ' מכנס הערב התייעצות על המשך דרכו בממשלה", נכון שאין פה איום מפורש - אבל ברור שזאת המטרה.
שבעשירי לאותו החודש הוא שולח תמונה בכניסה לבית של הרב שפירא, זה לא כי הוא בא לעשות הקבלת פני רבו ובגלל זה גם הבריז מחתונה שאליה הוזמן לבת של חבר קרוב. יש פה מסר ברור.
גם לתדרוכים יש משמעות. לרוב יותר מאשר לאמירות ישירות. ואגב, זה ממשיך גם הערב -
אתה יודע יותר טוב ממני, שלחברי קואליציה, יש שלל מנופים לפני פרישה וההתייעצות יכולה להיות על זה. עוצמה עשו זאת הרבה יותר והרבה יותר בבוטות לאורך כל הקדנציה, כולל להבריז מהמשכן לעיני כל העיתונאים, ברגעים שקריטיים לקואליציה. והם כן איימו שוב ושוב בפירוש וגם פרשו כשבכלל לא ברור מה עם ישראל הרוויח מהפרישה הזאת...
בס"ד
לבסוף אנחנו רואים שכל הדיווחים התכנסו לכדי איום מפורש. בהתחלה על ידי השרב סטרוק במאהל ההכרעה של פצועי המלחמה ובמוצ"ש גם בקול שלו. לכן ברור שכל התדרוכים האלה קשורים לאיום לפרוש מהממשלה.
וחשוב להבהיר -
אין לי שום בעיה שהוא מאיים או מערער את הממשלה. אני כבר ממזמן לא מחזיק בדעה שהכל כשר - העיקר לשמור על ממשלת ימין. אני רק חושב שזה כבר מגוכח.
זה התחיל בריאיון לשלזינגר בישראל היום שהם יפרשו עם תהיה עסקה - לא קרה. המשיך בריאיון למקור ראשון (ווועידת ynet) על הגעת הסיוע לחמאס - לא קרה. עכשיו, כאמור, סבב תדרוכים שהמשמעות העיקרית שלהם - היא אחת. זה בדיוק המשל של 'זאב זאב'.
זאת הסיבה למה בן גביר לא התבטא בנושא. הוא כבר הבהיר מה הקו האדום שלו. לפי מה שהסביר אסטרטג מגזרי בשיחה פנימית, כל עוד אין עסקה חלקית, אלא לחימה - הוא בפנים. ברגע שיצביעו על עסקה חלקית אז מכיוון והוא כבר קבע עבורו ועובר מפלגתו רף, אז במילא הוא לא יכול לזוז ממנו. לכן, כרגע שאין שום עסקה חלקית, הוא לא מתבטא בנושא, אלא נותן אור ירוק להוציא את התוכנית. לכולם ברור מה הוא יעשה בזמן אמת, והוא לא צריך להוכיח או לפזר איומים/תדרוכים.
סמוטריץ' היה הכי נאמן ומפלגת הציונות הדתית היה המפלגה שעשתה הכי פחות בעיות לכל אורך הקדנציה. הגיע הזמן, בנקודה הכי עקרונית, שנתניהו לא יקח אותם כמובנים מאליהם.
נ.ב.
האתר החדש של בשבע, הרבה פחות נח מהאתר של הערוץ...
בס"ד
אני מדבר על החודשיים האחרונים.
אבל למעשה, לאור העובדה שארבעה מתוך שישיה מפלגות הקולאליציה פרשו - זה לא קשה להיות הכי נאמן. זה לא סותר את איומי הסרק שלהם כעת.
גם בן גביר עם ההצגה שעשה סביב העסקה וגם החרדים עכשיו - יפה מאוד כל הכוורת נשארת, יפה מאוד כמעט לא מינו שרים חדשים, אלא הקיימים חותמים בנתיים - ככה לא נראת פרישה. אריה דרעי אפילו לא התבייש להופיע בקבינט, כמושיע ישראל שקטע את חופשתו בשויייץ (חצי מהמשפחה והחברים שלי כרגע בעזה/לבנון/סוריה וכד' והוא מתגאה בחופשה הזאת?!) מעולם לא נכח נציג אופוזיציה בקבינט. זו לא באמת פרישה, אלא הצקה.
אבל זה ממש לא רק, הם גם בשום שלב לא ברחו מהצבעות של הקואליציה, לא נעלמו מהכנסת ברגע הקריטי, לא גרמו למשוך הצעות חוק וממילא להוביך לדינמיקה חמוצה, שעלולה גם להדרדר לבחירות בלי כוונה.
בס"ד
שהוא באמת הודיע שיעזוב בקרוב את הממשלה לאור הפערים מול ראש הממשלה.
אגב, ההודעה הזאת היא שקר מוחלט. בדיווח של ירון אברהם בחדשות 12 לא נאמרה מילה אחת על סמוטריץ'.
זה לא מזיז לנתניהו את הכסא, סמוטריץ' כן. אם יש לו תקווה לשרוד עד מועד הבחירות המקורי, הוא צריך את שבע האצבעות של סמוטריץ'.
לא יודע מה דיווחו וכל דיווח בחדשות 12 הוא בחזקת שקר עד שיוכח אחרת.
במציאות, בקבינט נתניהו נשבר מול הרמטכ"ל/דרעי (מישהו מבין מה דרעי עשה שם, הוא לא פרש מהקואליציה?) וחזר בו ממה שכבר סוכם בינו לבין סמוטריץ'. הוא כנראה חשב שסמוטריץ' יבלע זאת, כמו פעמים קודמות.
כשסמוטריץ' כן יצא החוצה ונתניהו הבין שהמילואימניקים, המשפחות, הציבור בבייס שלו, משתכנע מסמוטריץ' יותר מאשר מהגימגומים שלו - שינה לגמרי את דבריו.
איזה עוד מנהיג הוביל אותנו לכזה שפל שהנשיא הכי אוהב ישראל בהיסטוריה
אסר במילים הכי מפורשות על ישראל להפציץ בלבנון???!!!???
מעולם ארה"ב לא כפתה על בן גוריון לסגת מכל סיני, אחרי מבצע קדש, כשהוא כבר הכריז משארם על הישארות לנצח ומלכות שלמה החדשה.
מעולם ארה"ב לא הפרה את התחיבותה לאכוף את הפירוז, כשנאצר הכניס את כוחותיו לסיני - ולא קרה שהם 'לא מצאו' את המסמך עם ההתחיבות.
כמובן, מעולם ארצות הברית לא כפתה על גולדה, לא להגיב על ההפרה המצרית של שביתת הנשק של מלחמת ההתשה, כשקרבו את הטילים לתעלה. לכן גם אף מטוס שלנו לא נפל במלחמת יום כיפור.
גם מעולם לא קרה, שלקח להם אחד עשר יום, כשמדינת ישראל על סף חורבן, לשלוח את הרכבת האווירית של הציוד שהתחייבו לגולדה להביא אם תפרוץ מלחמה. (בפועל שלחו רק אחרי שבדם לוחמינו, המהפך כבר קרה).
מעולם הם גם לא כפו עלינו לעצור במלחמת יום כיפור, אחרי שהפכנו את המצב והיינו 101 קילומטר מקהיר ועל הכביש לדמשק.
מעולם ארה"ב לא הסתירה מאיתנו מידע מודיעיני קריטי, שהיו מחוייבים לו על פי ההסכמים בין המדינות, לגבי ההתעצמות הגרעינית של סאדם.
----------
אתה אמיתי?! שישה שבועות ישבת עם האצבעות על המקלדת ורק חיכית לרגע שאובססיית ביבי ביבי שלך תוכל לפרוץ בגלל איזו אמירה מטומטמת של טראמפ?!
מדהים איך אתה (וגם @איתן גיל), כל כך מתפעלים מאמירה. טראמפ אמר אמירה טיפשית, במסגרת הנרטיב שהוא מנסה להכניס להיסטוריה של 'מסיים המלחמות'. שישה שבועות של לחימה עצימה בתיאום הדוק שלא היה כמותו. זה לא רק האמירות של טראמפ עצמו ושל אנשיו, שמשבחות את רה"מ ואת מדינת ישראל בהנהגתו, זו המציאות, זו ההתנהלות. נתניהו רתם את טראמפ, לשתי מלחמות שדעת הקהל האמריקאית לא אוהבת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה. העיקר ממרומי המקלדת שלך נתניהו הוא אפס...
נותן לאירנים אורכה בת שבועיים להחזיר תשובות, ועוד באותו יום הם מחזירים לו לאו מוחלט. הוא מספר לכל העולם ואשתו שהאירנים מתחננים לעסקה, וכולם מאמינים לו חוץ מאירנים עצמם, שמגחכים, ויודעים מי באמת מתחנן לעסקה. רמז: הוא ג'ינג'י.
האירנים מתנים את הסכמתם להפגש עם האנשים של טראמפ בהפסקת ההפצצות הצהליות בלבנון, וטראמפ בתגובה נעמד דום ומורה לנתניהו לנצור את האש. אז מי מתחנן למי.
אז ככה, אולטימטום אמין הוא אולטימטום שמוגבל ל- 48 שעות ולא יותר מ- 72 שעות, ואחריהם- שערי גהינום נפתחים- בטהרן ולא כמו בעזה.
אלא שטראמפ לא שם, מה שמבסס את המסקנה המתבקשת שהוא עוד סוג של אקדח צעצוע שמהלך על שתים.
אין מה להתרגש מכל דיבור, כל דיבור צריך להבין בתוך הקונטקסט שלו. המבחן הוא במעשים.
האם זה נכון גם בכוון ההפוך?
אמנם היא עצמה לא נתפסה בגניבה ישירה.
היא רק האימא של הגנב.
בהעלמת עין, ביד רוחצת יד, מי שהיה אמור להעמיד אותו לדין — היא הגנה עליו.
ואלה שמחזיקים בה בתפקיד גם אחרי שפוטרה, אולי הם עצמם לא עושים את המעשים המעוותים שהיא עושה, ואפילו פסקו נגדה כמה פעמים.
ובכל זאת הם מגלגלים עיניים, מעבירים את התפוח הלוהט אליה, ומסבירים שהם “סומכים עליה”. כאילו.
ואותה בדיוק הגישה חוזרת מול הרשות הפלסטינית.
הם עצמם לא מחבלים, חלילה.
רק מחבלים מסתתרים מאחוריהם, מתפתחים תחת חסותם, והרשות — במו ידיה — מעבירה כסף למשפחות המחבלים.
מתברר שכמו שיש “אימא של גנב”,
כך יש גם “אימא של מחבלים”.
לראות במהירות 1.25
🔊 מה באמת עושה כיפת ברזל ? כאן תראו מה המצלמה תפסה- איך כיפת ברזל פועלת,
וגם מהם הפיצוצים ששומעים
תסתכלו משמאל למרפסת העליונה.
הכיפה מתרוממת לאוויר,💫 כל הזמן תבדקו עדיין האם יש רקטה של האויב שהכיפה יכולה לפגוע בה.
המצלמה תחזור ימינה ומיד יהיה הפיצוץ.
אחרי הפיצוץ, נשאר ענן קטן בצורת מדוזה.
ותשימו לב🔥 שאין ליד הפיצוץ שום דבר אחר ! אין שום טיל אחר או מטרה שהיא הצליחה לפגוע בה .
תחשבו האם זה נקרא יירוט ,
או פיצוץ עצמי 🧨של כיפת ברזל ,מכיוון שלא הייתה שום מטרה של האויב בסביבה.
📢חשוב להישאר לסוף הסרטון, לצפות עוד מס' דקות להסבר.🥁
כדאי להגביר את המהירות בלחיצה על גלגל השיניים למהירות 1 ורבע
נא לא להתייחס אם לא ראיתם את הסרטון,
תמיד יהיו מצקצקים בלשונם,
דיון עובדתי לגופו של סרט הוא עניין אחר.
נייר עמדה: משוואת העומק האסטרטגי – מדוע נסיגה מיו"ש היא חוסר היתכנות ביטחונית
1. תקדים הפינוי כשינוי פרדיגמה
המלחמה שפרצה לפני כשנתיים וחצי יצרה מציאות ביטחונית חדשה: מדינת ישראל אינה מוכנה עוד שתושביה יחיו בצמוד לגבול מאוים. הפינוי המסיבי של תושבי הצפון ועוטף עזה הוכיח כי ביום פקודה, צה"ל נאלץ לרוקן חבלים שלמים כדי להגן על חיי אזרחים. אולם, יש להבין כי פינוי זה התאפשר רק בזכות קיומו של "עורף" בטוח במרכז הארץ.
2. המלכוד הגיאוגרפי: כשאין לאן לסגת
נסיגה מיהודה ושומרון תהפוך את מרכז הארץ – הלב הפועם של הכלכלה, התשתיות והאוכלוסייה הישראלית – לקו הגבול. כאן עולה שאלת היסוד: לאן יפנו מיליוני אזרחים?
היעדר עורף: אם גוש דן, השרון וירושלים הופכים לחזית, אין למדינת ישראל שטח חלופי המסוגל לקלוט מיליוני מפונים. הנגב והערבה אינם מהווים מענה לוגיסטי להיקף כזה.
שיתוק לאומי: בניגוד לפינוי יישובי הספר, פינוי המרכז משמעותו קריסה מוחלטת של רציפות התפקוד של המדינה.
3. היתרון הטופוגרפי והאיום הישיר
יש להדגיש את המשמעות הצבאית של השטח:
שליטה בגובה: רכס ההרים של יו"ש שולט באופן מוחלט על שפלת החוף. בעין בלתי מזוינת ניתן לצפות מגב ההר על מסלולי ההמראה בנת"בג ועל מגדלי המשרדים בתל אביב. נסיגה משמעה הפקרת נכסים אסטרטגיים אלו לאיום ישיר של נ"ט ונשק תלול-מסלול.
יחס השטח: שטח יהודה ושומרון גדול פי 15 מרצועת עזה. אם מעזה הקטנה נדרש פינוי של עשרות אלפים, הרי שמאיום מיו"ש מדובר בסדרי גודל שהמדינה פשוט לא יכולה להכיל או למגן.
4. הדרישה המקצועית: חובת הדיווח של צה"ל
כשם שמערכות המדינה (כדוגמת הפרקליטות) יודעות לדרוש חוות דעת מקצועיות מהשב"כ כדי להגן על אינטרסים מוסדיים (כמו סוגיית הפוליגרף), כך מחויבת צמרת צה"ל להציג לדרג המדיני ולציבור חוות דעת אסטרטגית מחייבת.
על חוות הדעת לקבוע כי:
נסיגה מיו"ש מהווה פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה בשל אובדן העומק האסטרטגי.
אין היתכנות לוגיסטית להגנה על תושבי המרכז במקרה של נסיגה, שכן אין מרחב פינוי זמין.
סיכום
האמת המקצועית חייבת להיאמר: ללא שליטה ביהודה ושומרון, מדינת ישראל הופכת למדינה ללא עורף. במצב כזה, מושג ה"פינוי" הופך לחסר משמעות, שכן לא יישאר שום שטח בטוח שאליו ניתן יהיה להתפנות.
זה מזכיר את המחלוקת סביב הסכם השילומים מגרמניה; היו שראו בכך כניעה, אך הרוב הבינו שזהו כורח המציאות. גם כאן, אין שום סיבה לתקוף את המשפחות. צריך להבין את המורכבות שלהן ולהסביר לציבור את המניעים, בלי להפנות אליהן אצבע מאשימה.
לכאו' כולנו יודעים ששר הביטחון הורה ודובר צה"ל פורסם תמונות של הביצוע - של ניתוק צפון הגליל העליון (שמשום מה סייס-פיקו חתמו שהוא בצד הצרפתי שהפך למה שמכונה היום 'מדינת לבנון'), ממה שמעבר לליטני.
ואז מגיע הידיעה המשונה הזאת:
הגשרים המופצצים שוקמו, תושבים חצו דרומה
לא בונים גשר בשעות בודדות, המשמעות של השיקום המהיר - שההריסה היתה קוסמטית בלבד. אם צה"ל באמת היה מבצע את הוראת הממשלה ומנתק בין צפון הליטני לדרומו - אף אחד לא היה יכול לחזור עכשיו, גם לא בעשרה ימים של הפסקת אש.
האם הצבא באמת נשמע לממשלה? האם הממשלה קיבלה החלטה על הפסקת אש, על דעת שמעברי הליטני הרוסים והמציאות שונה?
שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים
שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.
קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..
וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.
ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.
רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת.
אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.
לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.
על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.
אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.
וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.
אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.
וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..
אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.
יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.
כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.
יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.
האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...
אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.
ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.
אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.
זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.
למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..
ככל שאתה פחות מאמין ב"בגידה" ויותר מאמין ב"מחדל מערכתי" – כך המסקנה שלך לגבי יו"ש צריכה להיות יותר ימנית.
הרי אם צה"ל הגדול קרס מול 60 ק"מ של גדר בעזה רק בגלל בלבול וחולשה, איך בדיוק נגן על 700 ק"מ בלב המדינה?
בלי שום תיאוריות קונספירציה, המסקנה נשארת אחת וברורה:
נסיגה מיו"ש היא לא "מחיר השלום" – היא התאבדות קיומית.
ה-7 באוקטובר הוכיח שהמערכת פגיעה.
ביו"ש הפגיעות הזאת תעלה בפי עשרה קורבנות.
החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.
אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.
לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.
