סמוטריץ' אומר שלא סומך על נתניהו, אז איך הוא נשאר בממשלה???
איך הוא יכול להיות שר במשרד הבטחון ולשלוח חיילים לקרב כשהוא לא סומך על התכנית???
באמת מנסה להבין הכי פשוט שרק אפשר.
אני לא מביע דעה אם הוא צריך לפרוש או לא או כל דעה אחרת על הנושא, אני רק מנסה להבין את ההגיון (אם יש).
להצהיר בריאיון למקור ראשון שאם יכנס גרגר של אורז לחמאס, ואז להעביר כשר אוצר 3 מיליון שקל לטובת הכנסת הסיוע (שמגיע, כמובן, בעיקר לחמאס) - את זה אתה כן מבין?
בניגוד לשקרים שעוצמה מפמפמים כהרגלם, השלושה מליון אינם 'לסיוע שמגיע לחמאס', אלא להקמת מרכזי החלוקה האלטנרנטיביים, אלו שמרעידים את שלטןן חמאס. אם הצבא היה עומד במה שהדרג המדיני הציב לו - החמאס היה במצוקה גדולה בגללם.
בלי קשר, הסיוע שכן מגיע לחמאס הוא חרפה והעובדה שהממשלה לא מצליחה למצוא לו חלופות או לא מצליחה לאכוף את הצבא לשתף פעולה עם החלופות הקיימות - זה מחדל. (וכן, את המאמץ שלי בכוחותי הדלים לחסום את המשאיות - משתדל לעשות וקורא לכולם להצטרף. היו כבר משאיות שלא נכנסו וגם אם כן - לפחות צעקנו כמו הנערה בעיר)
לא בטוח שהיה חכם לאיים בפירוק הממשלה ולא בטוח שזה חכם גם עכשיו. המקסימום שאפשר לצפות ממנו בבחירות כעת - הוא פחות או יותר אותה ממשלה, אולי במאמץ מטורף, להגיע לעוד מנדט מצ'וקמק. מערכת בחירות עלולה לגרום דה-פקטו או דה-יורו לסיום המלחמה בתנאים הכי גרועים והפסקת המומנטום של ההתקדמות האדירה ביו"ש.
ועוד לא דברנו על זה שביום שיוכרז על הו"א של בחירות, היועמ"שית תכריז על ממשלת מעבר וההשתלטות של הפקידות על נבחרי העם תחמיר עוד יותר.
בס"ד
אם זה לא היה קשור, סמוטריץ' לא היה מכחיש את זה במשך שבועות ארוכים, ורק אחרי שגם בכאן 11 עשו על זה כתבה, הוא פרסם איזה נרטיב שהכסף מיועד למטרות ספציפיות. בינתיים, למרות שזה קרס, הכסף ממשיך לזרום וקצב המשאיות רק ממשיך לעלות.
אני מזמין אותך לחפש באתר גלצ את הריאיון של סמוטריץ' לירון וילנסקי ביומן הערב ביום הראשון שהסיוע חזר לעזה. הוא מסביר שם על החלטה להפציץ משאיות מהאוויר עם חמאס השתלט עליהם ועל כניסה של משאיות בודדות ביום. שלשכת נתניהו אמרו שאין הנחייה שכזאת וזה לא מספר המשאיות שעליהם דובר, אמר סמוטריץ' שבלשכת נתניהו משקרים והוא לא מבין למה.
אגב, אתה מוזמן להאשים כמה שאתה רוצה את עוצמה יהודית, אבל זה לא נכון. מי שפרסם את זה (בניגוד לצנזורה ובאופן מסריח) היה אביגדור ליברמן. הוא זה שמנהל נגד סמוטריץ' את הקמפיין בנושא. גם אחרי הפרסום, מי שהפיץ את הדיווח בתפוצות מסרונים היה משה פייגלין ותנועת זהות. בעוצמה יהודית לא התייחסו לזה בכלל. מוזמן לעבור על הרשתות של כל חברי המפלגה ולא תראה שם דבר על זה.
אגב 2, בעבר דיברנו על כך שגם סמוטריץ' יודע לתדרך מהקבינט הביטחוני כשהוא חושב שזה נכון ביטחונית כדי לסכל מהלך שבעיניו נוראי למדינת ישראל. אז ביום שישי ראינו לכך דוגמה נוספת.
דיברנו על הדלפות. ההדלפות ביום שישי בבוקר היו הפוכות לגמרי, כולל הטענה שההצבעה נגד היתה רק על הסיוע. אם כבר, ההדלפות הוציאו טוב את אריה דרעי שיודע להתנצל על דבריו (אגב, הוא לא פרש מהקואליציה?!).
הפעם סמוטריץ' החליט שנחצה גבול, אז הוא התייצב בקולו ואמר את הדברים, לא התחבא מאחורי הדלפות אנונימיות שמוציאות אותו טוב.
נ.ב.
אין לי מושג מי צודק בוויכוח הנוכחי והאם באמת הגבול נחצה.
כלומר ברור שעדיף לגייס מחדש את כל המילואים ולעשות את מה שהיו צריכים לעשות בכ"ג בתשרי הקודם - לעשות בליץ' שכובש את כל עזה, להעלות את כל התושבים על אוניות ולשלוח לאינדונזיה.
בהינתן שמכל מיני סיבות, מוצדקות יותר או פחות, אין כרגע את היכולת לקבל החלטה כזאת - באמת לא ברור לענ"ד איזו החלטה עדיפה.
המקור להדלפות מהקבינט ביום שישי בשעות הצהריים המוקדמות היו ממקור אחד - סמוטריץ'. אגב, מידיעה, הוא לא תדרך רק עיתונאים אלא גם ארגונים שונים שלא יברכו את נתניהו על החלטת הקבינט.
ההתייצבות בקולו הייתה רק במוצאי השבת.
(לא אגיד שעדיין 'מחכה לתשובות', כי חיכיתי מספיק והדברים כשלעצמם כבר לא רלוונטיים, אבל...)
בס"ד
אבל זאת ההודעה שיצאה ב13:21 בטלגרם של עמית סגל. בדיוק 20 דקות אחרי שסגל ומיכאל שמש פרסמו ציטוטים של סמוטריץ' מתווכח עם דרעי והרמטכ"ל, לצד חשיפת הפער (לכאורה) בין החלטת הממשלה להודעת ראש הממשלה באותו הבוקר. כך בדיוק נראית הדלפה לתקשורת.
*בסביבתו של סמוטריץ' מתארים אכזבה מצידו מראש הממשלה נתניהו:*
ההצעה שהוביל נתניהו ושאושרה בקבינט אולי נשמעת טוב אבל היא בעצם *עוד מאותו הדבר.*
לא מדובר בפעולה לכיבוש הרצועה, שליטה צבאית מלאה בשטח וחתירה להכרעה - הדרך היחידה להבטיח ניצחון, ביטחון בר קיימא ואת השבת החטופים, אלא פעולה נקודתית ומסוכנת שמטרתה היחידה היא להחזיר את חמאס לחדר המו"מ - מטרה שאיננה מטרת מלחמה.
*שוב* גיוס מילואים נרחב, *עוד פעם* נבטיח למילואימניקים ולעם ישראל שהפעם הולכים עד הסוף *ועוד הפעם*, ברגע האמת, ניסוג מהשטח אחרי עשרות גיבורים הרוגים וללא הישגים מבצעיים אמיתים.
ההחלטה הזו לא מוסרית, לא ערכית ולא ציונית.
ולסיום, תמונה למזכרת:
גם אתה הגעת למסקנה המתבקשת שסמוטריץ' הוא השר הכי ציני והכי מסוכן בממשלת ישראל.
נחמה פורתא שאת הכנסת הבאה הוא יראה בדיגיטל, או מקום 8 ברשימת בן גביר
קשה לעשות
הראשון זה ההצלחה של סמוטריץ' ביו"ש שהיא מטורפת ממש אבל מאפשר להתעלל בו במישורים אחרים בידיעה שהוא לא יפרוש.
השני זה הזרבוב של עזה. זה לא רומנטי וזה לא מגניב אבל זה תהליך שלוקח הרבה זמן ולדעתי הוא התחיל בעיקר בגלל הסיפור של העסקאות המופקרות. כלומר אם הרסת את עזה אז גם אם תיסוג בהסכם חטופים אז אין להם לאן לחזור...
המבצע הצבעי האחרון היה במידה רבה פשוט צה"ל עבודות עפר ולחימה שתומכת את עבודות העפר.
העולם לא מושלם. זהו. אפשר לפרק את הממשלה בידיעה שממשלה אחרת כנראה תסיים את המלחמה בהסכם מופקר שהתקשורת תחגוג עליו ותתעלם מהמחיר שלו. אפשר להשתמש במערכת כדי להפעיל עוד לחץ? כנראה שכן.
ביבי לחיץ ורוצה לא לעשות כלום? בטוח נכון
יש לנו דרך להיפטר מביבי?
בוא נראה. הממשלה הקודמת הייתה עדיפה על הנוכחית בהרבה במובנים מסויימים (כלכליים ותחבורתיים, בגדול). אבל במובנים של ביטחון והתיישבות ממשלה אחרת יכולה להיות אסון.
ביבי יודע את זה. ולוחץ עלינו בגרון בדיוק על זה.
החל מעצם העובדה שממשלה בישראל תלויה בקולות מועצת השורא (עבאס אמר בפירוש, שאת המבצע המוגבל מאוד שעשו בעזה, אחרי ההכרזה על בחירות הוא היה מונע אם עדיין היו תלויים בו), דרך הכנסת המרגלים מעזה, ההבטחה לאבו מאזן שצה"ל לא יפעל בצפון השומרון שיצרה את גדודי גוב האריות ועד העובדה שאת כל ראשי המערכת, אלו שידעו בליל שמחת תורה והרדימו - הם מינו, כולל רמטכ"ל בתקופת בחירות תוך דריסת כל נוהל מקובל.
לא היה שם שינוי גדול מדי מהמדיניות של הממשלה שקדמה לה, לטוב ולרע.
וכמו שאמרתי, ניהלו את הכלכלה טוב בהרבה מהממשלה שקדמה לה. מה שכתבת לגופו של עניין נכון.
אבל כן, כפי שציינתי, בממשלה הקודמת היו הקלות משמעותיות מהמדיניות של שנים גם ביו"ש ('כיסוח הדשא' זה מעט מידי אבל עדיף על כלום) וגם בעזה. שהביאו להחמרה משמעותית מאוד במצב הביטחוני ובמידה רבה היו 'המסמר האחרון' שהביא אותנו לטבח.
לטענתו, היה בקנה מהלך משמעותי וגדול שנבנה כבר כמה חודשים שהיה מקדם אותנו בצעדי ענק לסיום לשביעות רצוננו. עכשיו, בגלל שזה מתמסמס אז הוא יצא לתקשורת.
בס"ד
שוב, תחזור לראיון של סמוטריץ' בגלצ. הוא אומר שם דברים מאוד מאוד ברורים שאי אפשר לבוא עכשיו וליפות אותם כאילו הם משל. כך גם נאמר בריאיון למקור ראשון וכך גם נאמר בועידת האנשים של המדינה ב-ynet מה-07.04.25. אגב שם נאמר שהראיון הוא של הצבא ולא של סמוטריץ'
הריאיון ב-ynet
סמוטריץ' ענה לקהל: "קודם החטופים ואז הכרעת חמאס? זו סיסמה, אין היתכנות"
נניח ומישהו היה מכניס רק גרגר אחד ויחיד של אורז, ושום דבר אחר או נוסף, אז להבנתך סמוטריץ היה צריך להחליט שכלו כל הקיצין?! יש מגוחך מזה?
ברור שזו אמירה. ולטענתו היו מהלכים גדולים שהיו אמורים לקרות, ולכן למרות כניסת המשאיות הוא נשאר בממשלה.
עכשיו השאלה היא מה הלאה.
השאלה היא אם זה נכון. בזה. צריך להתעסק.
רק שעות ארוכות אחרי שגם ליאל קרייזר פרסמה את זה בכאן חדשות, הוא הוציא סרטון שבו הוא מסביר למה בעצם לכסף הזה יש מטרה טובה.
אתמול פרסם יובל קרני ב-ynet על סכום נוסף שהאוצר מבקש להעביר לצורך הסיוע, אבל אף אחד כבר לא התעסק בזה - אלא כולם התעסקו רק במשבר הפוליטי שסביב סמוטריץ'. לדעתי, ממה שהצלחתי לעקוב, הוא לא נשאל על הנושא לא בריאיון אמש לפטריוטים, לא בריאיון הבוקר לקלמןליברמן ולא ביומן הערב של גלצ.
עכשיו כשלא נותרה ברירה אז הוא שחרר איזה רמז בנושא.
אם הכסף נכנס למתחמי הסיוע - אז התוכניות היו גלויות לכל, ולא היה מתגלה דבר או חצי דבר אם הוא היה מאשר את זה כבר שליברמן חשף את הדברים.
אם הכסף לא מגיע למתחמי הסיוע - אני חושב שמגיע לאזרחי ישראל לדעת לאן המיסים שלהם הולכים.
מכיוון שלטענתו יש תוכניות גדולות ומשמעותיות על השולחן, אז העברת הכספים (במסווה האוכל) היא מהלך אפשרי כי הוא משתיק (ואולי אף משלם) כל מיני אנטישמים בעולם.
אם זה קונה שקט בשביל לאפשר דבר באמת גדול אחר כך אז הוא רואה צעד נכון.
שוב, השאלה שתחזור כל הזמן היא האם אכן מתבשל דבר ראוי מאחורה ואם זה אכן יקום עור וגידים. כשם שלוחמים מוכנים לשלם מחיר יקר *ובלבד* שזה לא יהיה לשווא, כך בעצם בעניין הכנסת ה"סיוע". זה מה שאני מבין, כמובן, ואני לא מתיימר להיות המדברר הרשמי שלו.
אבל כך אני מבין את בצלאל.
ד"א מעניין שדווקא הפעם בן גביר תומך בנתניהו
להזכירך גם בן גביר פרש ואחר כך חזר
שינה משהו?
אני לא מאמין שהוא אמר את הדברים המיוחסים לו.
חחחה.
להפיל ממשלה בזמן מלחמה זה לא דבר זניח. המשמעות של זה ביחס לחטופים אינה דבר קל בכלל. עתיד המלחמה והשגת המטרות במצב מעבר אינו דבר פשוט. וכמובן שהאלטרנטיבה של שמאל מטורף שילקק כל מגף שהפריץ האירופאי יגיש לו גם היא דבר שיש לקחת בחשבון.
זו החלטה כבדה ונוראית, וטוב שהיא לא נלקחת בפזיזות. מה גם שסמוטריץ אמר במפורש שיש (או יותר הייתה) תוכנית משמעותית בקנה של הממשלה, אבל זה הולך לביטול. אם יצליח להחזיר בתשובה - מוטב. אם לא - בלב כבד יצטרך לנקוט פעולה.
מה שקורה בפעול זה שפעם בשבועיים הוא מאיים בפרישה, ובשבועיים שהוא לא מאיים אז משהו אחר מהסיעה מאיים (סטרוק במאהל פצועי המלחמה, סוכות הבוקר בציוץ). איום אחרי איום, התייעצות אחרי התייעצות - ובפועל זה תמיד נגמר ב"יקרו דברים גדולים בקרוב".
השאלה היא כמה אשראי עוד ניתן לו.
אבל לדעתי הוא הוכיח במלחמה הזו שהוא שוקל שיקולים אמיתיים ולכן היה מוכן אפילו לשנות את דעתו בנוגע לעיסקאות בפעמים הקודמות. אני עדיין מאמין לו שיש סיבות טובות למה הוא נשאר
מה שאני כן יודע שלאיים כל שבוע שני זה לא משדר שיקולים רציניים.
דווקא בן גביר, בכל ראיון צריך לאיים וכבר יותר מפעם גם הציק לקואליציה עם העדרויות ופעם אחת אפילו פרש תקשורתית, למרות שהפרישה הזאת היתה חסרת משמעות ורק החלישה את המהלכים החיוביים שהוביל במשטרה ובשב"ס. בסוף חזר בלי להרוויח כלום מהפרישה.
לכאורה הוא האחרון שצריך להוביל לפירוק הממשלה, מה שיוביל אותו אל מחוץ לכנסת הבאה לפי רוב מוחץ של הסקרים. אם יתמודד עצמאית.
אלא אם כן ( בסבירות גבוהה) הוא משת"ף של בנט, שהבטיח לו מקומות ריאליים ברשימה שמתגבשת לכנסת הבאה.
זה אותו בנט שצבר ניסיון בחיפוש אחר פתקים דימיוניים בועדת הבחירות המרכזית.
בס"ד
10 ליולי - תדרוך למיכאל שמש מפגישה אצל הרב יהושע שפירא
13 ליולי:
28 ליולי - תדרוך לישירית אביטן כהן על פגישה מכרעת (בסוף היא נדחתה ב-24 שעות בגלל ישיבת קבינט)
29 ליולי תדרוך לעמיאל ירחי אחרי הדחייה
https://x.com/amiel_y/status/1950199553283461167?t=bCCoetg5SBT1WVAkmTmMKw&s=19
מוצש האחרון
במוצאי שבת האחרון, הוא דיבר בקולו ולא איים אלא הבהיר את עמדתו וקרא לראש הממשלה לחזור בו. אמנם הקבינט עוד לא כונס מחדש, אבל אם ביום ראשום ראש הממשלה עדיין גמגם, אז אתמול הוא בהחלט חזר בו.
מה שנכון וכנראה על זה בנויות הפרשנויות, היא שהאמון בראש הממשלה מצד עצמו מאוד מוגבל (ואם כבר, סמוטריץ' נזהר בכבודו של רה"מ, חברי עוצמה אומרים זאת בפירוש). העמדה העקבית של סמוטריץ', שאינה 'פעם בשבועיים' אלא עקבית לגמרי - כל עוד שהוא רואה שנוכחותו בממשלה פועלת לטובת הניצחון, יש לו מה לעשות שם למרות שהוא לא מרוצה מהרבה צעדים ואם אינו יכול להשפיע, אין לו מה לעשות שם. פשוט מאוד.
בס"ד
שמיכאל שמש מדווח במהדורה של כאן חדשות-27 ביולי: 'על רקע הכנסת הסיוע לעזה: סמוטריץ' מכנס הערב התייעצות על המשך דרכו בממשלה", נכון שאין פה איום מפורש - אבל ברור שזאת המטרה.
שבעשירי לאותו החודש הוא שולח תמונה בכניסה לבית של הרב שפירא, זה לא כי הוא בא לעשות הקבלת פני רבו ובגלל זה גם הבריז מחתונה שאליה הוזמן לבת של חבר קרוב. יש פה מסר ברור.
גם לתדרוכים יש משמעות. לרוב יותר מאשר לאמירות ישירות. ואגב, זה ממשיך גם הערב -
אתה יודע יותר טוב ממני, שלחברי קואליציה, יש שלל מנופים לפני פרישה וההתייעצות יכולה להיות על זה. עוצמה עשו זאת הרבה יותר והרבה יותר בבוטות לאורך כל הקדנציה, כולל להבריז מהמשכן לעיני כל העיתונאים, ברגעים שקריטיים לקואליציה. והם כן איימו שוב ושוב בפירוש וגם פרשו כשבכלל לא ברור מה עם ישראל הרוויח מהפרישה הזאת...
בס"ד
לבסוף אנחנו רואים שכל הדיווחים התכנסו לכדי איום מפורש. בהתחלה על ידי השרב סטרוק במאהל ההכרעה של פצועי המלחמה ובמוצ"ש גם בקול שלו. לכן ברור שכל התדרוכים האלה קשורים לאיום לפרוש מהממשלה.
וחשוב להבהיר -
אין לי שום בעיה שהוא מאיים או מערער את הממשלה. אני כבר ממזמן לא מחזיק בדעה שהכל כשר - העיקר לשמור על ממשלת ימין. אני רק חושב שזה כבר מגוכח.
זה התחיל בריאיון לשלזינגר בישראל היום שהם יפרשו עם תהיה עסקה - לא קרה. המשיך בריאיון למקור ראשון (ווועידת ynet) על הגעת הסיוע לחמאס - לא קרה. עכשיו, כאמור, סבב תדרוכים שהמשמעות העיקרית שלהם - היא אחת. זה בדיוק המשל של 'זאב זאב'.
זאת הסיבה למה בן גביר לא התבטא בנושא. הוא כבר הבהיר מה הקו האדום שלו. לפי מה שהסביר אסטרטג מגזרי בשיחה פנימית, כל עוד אין עסקה חלקית, אלא לחימה - הוא בפנים. ברגע שיצביעו על עסקה חלקית אז מכיוון והוא כבר קבע עבורו ועובר מפלגתו רף, אז במילא הוא לא יכול לזוז ממנו. לכן, כרגע שאין שום עסקה חלקית, הוא לא מתבטא בנושא, אלא נותן אור ירוק להוציא את התוכנית. לכולם ברור מה הוא יעשה בזמן אמת, והוא לא צריך להוכיח או לפזר איומים/תדרוכים.
סמוטריץ' היה הכי נאמן ומפלגת הציונות הדתית היה המפלגה שעשתה הכי פחות בעיות לכל אורך הקדנציה. הגיע הזמן, בנקודה הכי עקרונית, שנתניהו לא יקח אותם כמובנים מאליהם.
נ.ב.
האתר החדש של בשבע, הרבה פחות נח מהאתר של הערוץ...
בס"ד
אני מדבר על החודשיים האחרונים.
אבל למעשה, לאור העובדה שארבעה מתוך שישיה מפלגות הקולאליציה פרשו - זה לא קשה להיות הכי נאמן. זה לא סותר את איומי הסרק שלהם כעת.
גם בן גביר עם ההצגה שעשה סביב העסקה וגם החרדים עכשיו - יפה מאוד כל הכוורת נשארת, יפה מאוד כמעט לא מינו שרים חדשים, אלא הקיימים חותמים בנתיים - ככה לא נראת פרישה. אריה דרעי אפילו לא התבייש להופיע בקבינט, כמושיע ישראל שקטע את חופשתו בשויייץ (חצי מהמשפחה והחברים שלי כרגע בעזה/לבנון/סוריה וכד' והוא מתגאה בחופשה הזאת?!) מעולם לא נכח נציג אופוזיציה בקבינט. זו לא באמת פרישה, אלא הצקה.
אבל זה ממש לא רק, הם גם בשום שלב לא ברחו מהצבעות של הקואליציה, לא נעלמו מהכנסת ברגע הקריטי, לא גרמו למשוך הצעות חוק וממילא להוביך לדינמיקה חמוצה, שעלולה גם להדרדר לבחירות בלי כוונה.
בס"ד
שהוא באמת הודיע שיעזוב בקרוב את הממשלה לאור הפערים מול ראש הממשלה.
אגב, ההודעה הזאת היא שקר מוחלט. בדיווח של ירון אברהם בחדשות 12 לא נאמרה מילה אחת על סמוטריץ'.
זה לא מזיז לנתניהו את הכסא, סמוטריץ' כן. אם יש לו תקווה לשרוד עד מועד הבחירות המקורי, הוא צריך את שבע האצבעות של סמוטריץ'.
לא יודע מה דיווחו וכל דיווח בחדשות 12 הוא בחזקת שקר עד שיוכח אחרת.
במציאות, בקבינט נתניהו נשבר מול הרמטכ"ל/דרעי (מישהו מבין מה דרעי עשה שם, הוא לא פרש מהקואליציה?) וחזר בו ממה שכבר סוכם בינו לבין סמוטריץ'. הוא כנראה חשב שסמוטריץ' יבלע זאת, כמו פעמים קודמות.
כשסמוטריץ' כן יצא החוצה ונתניהו הבין שהמילואימניקים, המשפחות, הציבור בבייס שלו, משתכנע מסמוטריץ' יותר מאשר מהגימגומים שלו - שינה לגמרי את דבריו.
שיקנו לעצמם סירות, ויתחילו לשייט בין חיפה ללרנקה.
ולפטריוטים אמיתיים מומלץ להקיף את אפריקה ולהתקרב עד כמעט חופי אוסטרליה
בתקופת טרום מדינה. על הערבים זה לא עושה רושם כמו פעם. יש דרכים אחרותלחשבאת ארץ ישראל.
על נוכחות של יהודים בארץ ישראל
… אתה מאוד מתפעל ממה שסמוטריץ עושה ביהודה ושומרו. אתה פשות חושב שזה יאייד את הערבים שחיים שמה. תבעירו אש ואחר כך תגלגלו עיניים ותבכו שיש אינטיפדה, קורבנות ורעש גדול בעולם. יש דרכים אחרות לישב את ארץ ישראל.
כשיעקב אבינו התכונן למפגש עם אחיו עישב הוא הלך בשלשה דרכים: התכונן למלחמה, שלח מתנות, והתפלל. הרב קוק מלמד אותנו שזאת הדרך להצלחה . לדגול רק בדרך אחת זה מביא רק לכשלון.
במקביל הממשלה הבאה תצטרך תוכנית לעודד את הערבים להגר. מניח שבאוסטרליה הנאורה ישמחו לעזור להם להתיישב במקום בלי יהודים ברברים שכמותנו.
מה התכלית בסיורים בתוך כפרים ערבים?
… ושני קורבנות וכמה פצועים הלכו ככה סתם ללא תכלית.
מי ירצה להתגייס לצבא כזה אומלל
מרחק 2 מטר מהמחבלים ופוחדים לירות כי יכנסו לכלא
ומעוור לחלוטין מאג'נדה
כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן
מאשר שמאלן כמוך.
אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.
מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.
-אבל הם יירו באוויר!!
-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?
במיוחד כשהפוסל...
כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,
כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,
כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים
כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.
יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.
ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח
כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה
כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.
אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.
מאז הסכמי אוסלו הביטחון שלנו נשחק. ההתנתקות ואסון ה-7.10 הם תולדה ישירה של הדרך הזו, ומהווים אות קלון ובושה מתמדת לשמאל.
ביטול ההסכמים תהיה הזדמנות פז להשתחרר מהחרפה הזו.
לכן, שמאלני אמיתי ונבון בוחר במפלגה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לבטל את אוסלו ולתקן את הנזק.
מאז הסכמי אוסלו הביטחון שלנו נשחק. ההתנתקות ואסון ה-7.10 הם תולדה ישירה של הדרך הזו, והם מהווים אות קלון ובושה מתמדת לשמאל.
ביטול ההסכמים תהיה הזדמנות פז להשתחרר מהחרפה הזו.
לכן, שמאלני אמיתי ונבון בוחר במפלגה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לבטל את אוסלו ולתקן את הנזקדּ.
בס"ד
עשרים ואחת שנים חלפו מאז אותו הקיץ הנוראי בו מדינת ישראל גירשה מבתיהם אלפי יהודים בגוש קטיף ובצפון השומרון. 21 שנים עברו מאז פונו יישובים, בתים נהרסו, קהילות ובתי כנסת נעקרו, ואת המחיר על כך אנחנו משלמים עד עצם היום הזה. אלא שהשנים שחלפו מאז הוכיחו כי ההתנתקות לא הייתה רק אירוע מדיני וביטחוני דרמטי, אלא גם רעידת אדמה פוליטית ששינתה את מפת הימין הישראלי ואת יחסי הכוחות בתוכו.
עד ההתנתקות הייתה הציונות הדתית מזוהה במידה רבה עם המפד"ל, בעוד האיחוד הלאומי ייצג קו לאומי ניצי יותר. החשש לאחר הגירוש ששרון, ולאחריו אולמרט, ימשיכו בפינוי יישובים נוספים הביא להבנה כי פיצול פוליטי בין מפלגות קרובות אידאולוגית הוא מותרות שהמחנה אינו יכול להרשות לעצמו. כך נולד החיבור בין המפד"ל לאיחוד הלאומי, שהוליד בהמשך את מפלגת הבית היהודי. מתוך המחנה שנאבק נגד הגירוש צמחו בהמשך נפתלי בנט ואיילת שקד, שהצליחו לפנות לקהלים רחבים יותר ולהכניס את עצמן אל לב המיינסטרים הפוליטי. במשך שנים היו מזוהים השניים עם המחנה הלאומי ועם ההתנגדות לעקירת ההתיישבות, אך בהמשך, כידוע, הם בחרו בדרך פוליטית אחרת, שהובילה אותם בסופו של דבר גם להקמת ממשלה עם מפלגות מהשמאל וממפלגה ערבית.
המסלול הזה מספר משהו חשוב על הפוליטיקה הישראלית. ההתנתקות לא רק פיצלה את המפה הפוליטית, אלא גם יצרה דור שלם של אנשי ימין שהפנימו כי כדי להשפיע על מדיניות המדינה לא מספיק להיות צודקים אידאולוגית - צריך גם לנצח בבחירות. מכאן נולדו ניסיונות שונים להרחיב את המחנה הלאומי, לפנות אל המרכז ולבנות גשרים בין הציונות הדתית לבין ציבור חילוני ומסורתי, לצד הברית הפוליטית עם הציבור החרדי שהפכה לאחד מעמודי התווך של הימין לאורך השנים. ברית, שבשנים האחרונות נראתה כמעט מובנת מאליה, ועומדת בשנים האחרונות למבחן משמעותי סביב סוגיית הגיוס, חלוקת הנטל והיחסים בין הציבור החרדי לציונות הדתית והליכוד.
ובתוך כל התהליכים הללו השתנתה גם מפלגת הליכוד עצמה. נתניהו, שהוביל את המפלגה מאז 1996 כמעט ללא תחרות, ראה לאורך השנים דמויות בכירות שנפלטו ממנה או עזבו אותה, בהם נסיכי הליכוד כמו בני בגין, דן מרידור ולימור לבנות, ומנגד קלט אל שורותיה שורה של דמויות חדשות ששינו את פני המפלגה. הליכוד של 2026 אינו הליכוד שלפני ההתנתקות, וגם נתניהו עצמו, שהצביע בהתחלה בעד הגירוש, עבר מסע פוליטי ארוך מאז אותם ימים. המפלגה הפכה למפלגת שלטון רחבה יותר, עם הרחבת ההתיישבות ועם קו לאומי מובהק יותר, אך גם עם יכולת למשוך מצביעים שאינם מגיעים בהכרח מהגרעין האידאולוגי המקורי שלה.
עשרים ואחת שנים אחרי ההתנתקות, נדמה שההיסטוריה עצמה החלה לנוע בכיוון ההפוך. חוק ההתנתקות בוטל, היישוביים חומש ושא-נור עלו בשנה האחרונה אל הקרקע, ובקרוב צפויים לשוב גם היישובים גנים וכדים, לצד נקודות נוספות ביהודה ושומרון. אחרי שנים שבהן עצם המחשבה על חזרה לצפון השומרון נחשבה כמעט דמיונית, המציאות השתנתה, ומה שנראה בעבר בלתי אפשרי הפך שוב לאפשרי ובהתיישבות וחלקים במערכת הפוליטית כבר מדברים על חזרה לגוש קטיף, לכל הפחות בתוחמת הצפונית.
אבל דווקא כאן נמצאת גם הסכנה הגדולה. מי שסבור שהשינויים של הקדנציה האחרונה הפכו את המציאות לבלתי הפיכה, טועה טעות מרה. ממשלה אחת יכולה בתוך זמן קצר לעצור בנייה, להקפיא התיישבות, להחזיר מדיניות של נסיגות ולבטל הישגים שנבנו במשך שנים. בחמש דקות פוליטיות אפשר להרוס את מה שלקח עשרות שנים לבנות. לא משנה כמה יסבירו בנט וליברמן שהם לא יתנו יד לזה, בסוף סמוטריץ' ובן גביר הם ההוכחה של האופוזיציה שגם שרים יכולים להכתיב מדיניות ולשנות דברים גם מעל גבו של ראש הממשלה.
הבחירות הקרובות הן לכן הרבה יותר משאלה של זהות ראש הממשלה או חלוקת התיקים. הן יכריעו גם לאיזה כיוון תלך מדינת ישראל בשאלות היסוד של ההתיישבות, הריבונות והאחיזה בארץ ישראל. כאשר במפלגת הדמוקרטים נבחרה רשימה שמובילה קו ברור של פינוי יישובים וגירוש יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון, איש אינו יכול לומר שהאפשרות הזאת ירדה מהשולחן. אם למשהו זה לא עדיין לא מספיק ברור, מספיק לראות את תגובותיהם של חברי המפלגה לפיגוע הקשה בשומרון ביום שישי האחרון, כדי להבין איזו מדיניות הם מתכוונים להוביל פה. זה הסיפור של הבחירות הקרובות.
נקודות קודמות:
https://www.inn.co.il/forum/t1438623#157692808
https://www.inn.co.il/forum/t1436540#15739204
🎪🎪מבחינת פילבר וערוץ 14 מפלגת זהות לא קיימת למרות שהיא עוברת את אחוז החסימה בסקר של מנו גבע ועומדים להצטרף אליה כמה מפורסמים ,אתם תראו
בס"ד
(הסקר משבוע שעבר. אתמול לא פורסם סקר בגלל תשעה באב)
גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי
בס"ד
בפועל, הם סוקרים אותה.
יפה.
אבל זה כמובן לא מספיק.
בס"ד
וכדי בזיון וקצף
ואין בפי מילים
ומי אשם?
אשם כל מי שגינה מגנה ויגנה.
אשם כל מפקד שהדריך את חייליו ברוח 'הקוד האתי של צה"ל'
אשם כל רב שיצא נגד 'אלימות מתנחלים'
אשם כל חייל שהשתתף בפינוי נגד יהודים
אשם כל ראש מועצה שלשב"כ נכנע והתרפס
אשם כל מי שהצטרף לקמפיין – 'כן להתיישבות לא לאלימות'
אשם האלוף שחתם על צווים מנהלים במקום להשמיד להרוג ולאבד את כל האויבים
אשמים כולנו. כל מי שלא יצא וזעק זעקה גדולה ומרה.
ניצחון אמיתי ויחיד הוא כיבוש – גירוש – התיישבות.
התורה לימדה אותנו כבר מזמן – "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיו לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם'.
צריך להגיד את האמת בפנים.
זה או אנחנו או הם. אין ולא יהיה דבר כזה דו-קיום.
והיחידים שמבינים איך עושים הרתעה. איך כובשים נחלה. איך לא נכנעים לדעה קדומה, יושבים בכלא עם צו דרקוני ומרושע. או במעצר בית לחצי שנה. או – אתם כבר יודעים מה.
והגיע הזמן להפנים, להבין.
המערכת לא מעוניינת שיהיה ביו"ש יהודים. אנחנו עצם בגרון בשבילם.
אז הדרך האמיתית והיחידה זה הדרך העתיקה של התורה הקדושה - במדבר ל"ג - "וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כׇּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כׇּל־בָּמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃
וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃
וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃" {פ}
אם לא נתעשת מהרה - יקרה גם הפסוק הבא - אם לא נוריש אותם - הם יציקו ויהרגו בנו עד שיקרה לנו מה שהיה אמור לקרת להם. יהודים להתעורר!
לשים לב גם מה מספר איש השמאל בדקה 9:20
חלוקת הסרט לפרקים:
00:00 – פרשת עמירם בן אוליאל והעינויים בחקירה
04:09 – לו אמירם היה נולד לפני 80 שנה
05:00 – סיפורם של חיים שטורמן וצ'רלס וינגייט (1938)
08:40 – פלוגות הלילה המיוחדות והפעולות בכפרים
11:05 – המנהיגים שצמחו תחת וינגייט
13:37 – "יום הדין הגדול" – השיר של חיים חפר והסיפור מאחוריו
16:14 – יוחאי בן נון ועמוס חורב: פעולת הסירוס בבית שאן
20:50 – ההשוואה בין ארגון להבה למתנחלי קום המדינה
22:55 – מאיר הר ציון ופעולת הנקמה על רצח אחותו שושנה
27:20 – תגובת בן גוריון ומשה דיין לרצח הבדואים
29:45 – קריאה להקמת מפלגת שמאל חדשה ברוח המייסדים
30:55 – עשרת הדיברות של השומר הצעיר
33:45 – תודה לתומכים ומידע על מקורות התחקיר
