ולפי הרמבם יש איסור למנות מלך שלא מבית דוד, בירושלים

אגב, בפרשה שלנו הרמב"ן דווקא כותב שבדרך הפשט - אפשר למנות כל מלך שאיני גוי ומשמעות "אשר יבחר ד"א" זה שמי שיבחר מתברר שהוא בחר.

מישהו שלא מבית דוד, וכותב שחשמונאים חטאו ונענשו. משמע ממנו שזה גדר ב"אשר יבחר ה בו" ולא יסור שבט מיהודה זה רק אסמכתא. שהרי יעקב היה לפני מתן תורה. או שזה שמשה כתב זאת בתורה זה הפך להיות גדר במצווה, כשם שלומדים דיני ברית מילה ממילה של אברהם, למשל מ"וערל זכר". או וכבשוה בפריה ורביה

ואומרים חזל מצאתי דוד עבדי בסדום, וכבר יעקב אמר לא יסור שבט מיהודה, וה' בורא אורו של משיח מבריאת העולם. וה ידע ששאול יחטא כקורא הדורות מראש.

לא יתכן שברית נצחית תקרה רק בגלל מעשי האדם המקריים. עיין מהרל

וידוע שלרמב"ם ולמהר"ל יש גישה שהאדם אינו מרכז העולם ומאד פסיבי.

עיין שמואל יב,יב כמדומני שם מובא שכיבכול היה פוטנציאל נצחי למלכות שאול.

אגב, מלכות דוד התממשה רק לאחר מפלתו של  שאול, חז"ל אומרים במקום אחר שעוד מהמלכתו הראשונה של שאול נפסלה מלכותו דווקא מעצם היותו צדיק מדי.

והרב גם מזכיר זאת בקבצים א פסקה תמד כמדומני

גם לפי הרמבם, האדם לא המרכז, אבל הברית עם דוד היא מצד ה אז היא אלוקית. ועם היא נצחית אז לא ייתכן שתהיה מדבר מקרי כמו בחירה חפשית. ה יודע מראש מה אנשים יבחרו, אילו שאול לא היה חוטא, אז ה היה בורא את העולם בצורה אחרת שתאפשר לדוד לקבל את מלכות שאול. הסיבה שדוד ממונה רק אחרי חטא שאול, זה כי דוד מקים עולה של תשובה, הוא מגחה שהבדיעבד שלנו זה הלכתחילה של ה

"עד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. 

עד שלא נבחרה ירושלים, היתה כל ארץ ישראל כשרה למזבחות, משנבחרה ירושלים יצאת ארץ ישראל. שנאמר 'השמר לך פן תעלה עולותיך וכו' כי אם במקום אשר יבחר' [דברים יב]. 

עד שלא נבחר בית עולמים, הייתה ירושלים ראויה לשכינה, משנבנה בית עולמים יצאת ירושלים שנאמר (כי בחר ה בציון) ואומר 'זאת מנחתי עדי עד' [תהילים קלב]. 

עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל כשרים לכהונה, משנבחר אהרן יצאו כל ישראל שנאמר 'ברית מלח עולם היא לפני ה' ' [במדבר יח] ואומר 'והייתה לו ולזרעו אחריו' [שם כה]. 

עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים למלכות, משנבחר דוד יצאו כל ישראל שנאמר 'הלא לכם לדעת כי ה' אלקי ישראל נתן את הממלכה לדוד' [דברי הימים ב יג]"

בסוף ה כרת ברית עם דוד ברית עולם, למה זה היה צריך לחכות 400 שנה?

בסוף השאלה למה ירושלים לא נבחרה בתורה נשאלת בידי רבים מהראשונים

'המקום אשר יבחר' אומר שה' יבחר

אבל אולי לפני דוד בכלל לא היה הכרח שה' יבחר דווקא שושלת אחת

"לא פירש המקום לפי שהשכינה שרתה בכמה מקומות כמו גלגל שילה נוב וגבעון ובית עולמים"

שאר הראשונים חשבו שהמקום אשר יבחר ה' זה דווקא ירושלים

מקומות לא צריכים מעשים טובים...

דבר אחר: עקידת יצחק וכו'...

הבריתות עם אברהם היו לפני עקת יצחק.

יצחק נבחר לפני שעוד נולד.

אהרון לא נבחר בגלל מעשיו הטובים אלא כי לוי נבחר קהת נבחר עמרם נבחר משה ואהרון נבחרו.

יוסף לא נבחר בגלל מעשיו הטובים, וגם יהודה למלכות. וכן שם בן נוח. וישי.

ראה ערך סגולה בכוזרי

שזה נאמר על ניסיון עקידת יצחק, שבזכותה אברהם זכה לעוד ברכות. ואילו הבחירה של אברהם הייתה בזכות מעשים טובים קודמים שהוא עשה 

על יוסף לא מוזכר שבגלל מעשיו הטובים, ומן הסתם בגלל שהיה הבן של רחל והרי יעקב העדיף אותו כבר שהיה בן 17.

האם זה מקרי שלוי נבחר ולא מוזכר מעשיו הטובים, קהת כנ"ל, עמרם כנ"ל, ואהרון במקרה אח של משה?

כנ"ל לא מוזכר על מעשיו של ישי, וגם לא של שלמה. כתוב שה אהבו ישר כשנולד שלמה

זה שירושלים נבחרה בכוח כולם מודים. גם דוד המלך נבחר בכוח כבר, לכן נחשון מקריב ביום הראשון. וגם כלב שיצא מזרעו דוד רומז על זה וייתכן שחור בן כלב ובצלאל , אהרון וחור תמכו בידי משה, הכהונה והמלכות.

השאלה למה ירושלים ודוד לא נבחרו גם בפועל

ואז הוא יקרא את הפסוק בשמואל כפשוטו: "ויאמר שמואל אל שאול נסכלת לא שמרת את מצות ה' אלהיך אשר צוך כי עתה הכין ה' את ממלכתך אל ישראל עד עולם")

גם בירבעם וגם ביהוא - שנמשחו ע"י נביא.

זה לא קשור לעובדה המציאותית שאין איתם ברית וממילא המלכות לא תחזיק.

אגב, לדברי הר"ן כפי שמרן הרב זצ"ל מבאר בתשובתו, בכל שלטון שאנו מקימים מתקיימת מצוות מינוי מלך (אלא שאיני קבוע)

לא קבעה מראש שרק נחשון וזרעו כשרים למלכות, ואילו מלכים אחרעם יהיו רק בהוראת שעה של נביא.

ב. אם למדינת ישראל יש גדר של מצוות מינוי מלך, לפי הרמבן מדינת ישראל חוטאת שהרי ראשיה אינם מבית דוד, ולפי הרמבם אסור לשים את מוסדות השלטון בירושלים? לא מצינו שהרמבם בדבריו שאין ממנים מלך שלא מבית דוד בירושלים חילק בין תחום העיר המקודשת לקדשים קלים לבין שאר העיר, שהרי דוד וירושלים נבחרו לפני קידוש ירושלים לקדשים קלים,  ושלמה נמשח בגיחון שזה מחוץ לחומה של קדשים קלים וגם עדיין לא התקדש, כך שנראה שירושלים לעניין שאין מושחים מלך שלא מבית דוד,  זה  כולל את מגרשי העיר 2000 אמה, וכיום את כל מה ששם ירושלים עליו לעניין שושן פורים ונפילת אפיים. ואגב תמיד הרציה מזכיר שמדינת ישראל זה מצוות ירושת הארץ, למה הוא לא מזכיר שזה גם מצוות מינוי מלך ואז זה גם לרמבם מצווה?

יש מציאות - שהקב"ה כרת ברית רק עם זרע דוד, לכן כל מלכות אחרת במציאית מתחסלת. גם מלכות דוד היתה על סף חיסול כמה פעמים - רק שהברית שמרה עליה ובניסי ניסים יואש ניצל ובהמשך יהויכין מוליד נגד הטבע בבית הכלא וכו'.

לשום עניין הלכתי אין משמעות של ירושלים לשטח שאינו מקודש, חוץ מאולי לעניין 'הכל מעלין' שאינו נובע בירושלים ממצווה (אין כזאת) אלא מהשיכות לקדושה.

עם נחשון וזרעו על ידי משה, כמו שכרת עם אהרון וזרעו על ידי משה בתורתו. או שלחלופין שדוד היה נולד בימי משה.

הברית עם דוד היא גם ברית של בחירה ולא רק עניין טכני של שמירה מחיסול. כשם שהברית עם האבות על זרעם היא לא רק שמירה מחיסול אלא להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך.

ב. חובת ההוכחה שגבולות ירושלים לעניין מלוכה היא ירושלים של קדשים קלים. קדשים קלים נלמדים מ"לפני ה אלוקיך תאכלנו". ואילו ירושלים של מלוכה נלמדת לפי המאירי מ"למען היות ניר לדוד בירושלים" וייתכן שנלמדת מדברי אחיה לירבעם "למען היות ניר לדוד בירושלים. ואתה תמלוך בכל אשר תאווה נפשך" כלומר בכל עיר חוץ מירושלים. מכיוון שירושלים נבחרה לפני בניין המקדש, חובת ההוכחה של הטוען שירושלים של מלוכה חייבת לחפוף בדיוק לירושלים של קדשים קלים ששם זה לפי חנוכת לחמי תודה, שהיו בגבעון בימי דוד ולא בירושלים

הדבר הפשוט וההגיוני הוא שכשאין צאצא לבית דוד, יהיה שלטון בירושלים והיא לא תופקר לאנרכיה.

ברור שצריך שלטון ריכוזי. אבל מי אמר שמוסדות המדינה הם מצוות מלך ממש הלכתית, ולא רק בחינת מלך אמונית ללא קיום מצווה הלכתית.

אם זה מצוות מלך ממש, לשיטתך אסור לשים את מוסדות המדינה בעיר העתיקה לפי הרמבם?  ממתי פרלמנט זה מלך ולא רק "מלכות" כמו גדעון ויהושע?

מעולם לא שמעתי שהגר"א צאצא של דוד. זה על המהר"ל מהאבא, ועל רש"י מהאמא

(חוץ מזה שהתעלמת לגמרי מהסבל האיום של תעשיית הבשר בימינו, כשהחיות עוד בחיים)

שלבהמה אין תודעה. הוא רטמז לדקארט שטוען שלבהמה אין תודעה.

רבינו הקדוש נענש כי היה אטום לסבלו של העגל. לא דיברתי על צער בעלי חיים אלא על הריגתם ללא כאב.

זה לא פילפולים אלא אמת וודאית במאה אחוז. להפך, הטענה שה' יגרום לנפש בהמה לכלות אחרי מותה (אם יוצאים מנקןדת הנחה שטוב לה הקיום מאשר חוסר הקיום) היא האכזרית.

הרב קוק התכוון שעצם ההרג של החיות גורם לנו מידת אכזריות, ולכן לעתיד לבוא נהיה צמחוניים, בדיוק כמו שלא נכרות עצי פרי בעתיד. אני דיברתי מצד המוסר בטהרתו שאין בעיה להרוג חיות. עובדה שהרב קוק עצמו אכל בשר.

לגבי הסבל בתעשיית הבשר. אז:

א. הפתרון הוא שכל הצמחונים יתאגדו ויכריזו שהם אוכלים רק "בשר חופש" כמו ביצי חופש. כלומר בשר ללא סבל אצל הבהמה. אמנם הבשר יהיה יקר יותר אבל אם כל הצמחונים יתאגדו אז לחברות יהיה אינטרס למכור בשר כזה. ואפילו צמחוני יעדיף לאכול בשר פעם בשבוע גם ביוקר.

ב. הסבל שנגרם לאנשים מאי אכילת בשר גדול יותר מהסבל של החיות. לחיות יש נפש פשוטה, בעוד שלבני אדם הנפש מורכבת וסובלת הרבה יותר.

וחוץ מזה. יש גם סבל לחיילים בצבא, אז לא נגייס?

יש סבל לאנשים שמעקלים להם את הבית, ולמפוטרים מהעבודה וכו' , אז לא ננהל כלכלה? למה לא רגישים לסבל בני אדם אבל כשזה מגיע לסבל חיות פתאום רגישים? מה עוד שחיות פחות סובלות כי הנפש שלהן פשוטה יותר

א)הפיסקה הראשונה - התבססתי על פירוש הרב לונדין לחזון הצמחונות, מתוך זכרון בעל פה. אני גם זוכר ששמעתי שהרב שרקי אמר שלפי דקארט לבהמה אין תודעה. אבל אולי התבלבלתי עם קאנט.

ב)רבינו הקדוש היה אטום לדמעותיו של העגל. הוא לא נענש על שחיטתו אלא על אטימותו לכך שהעגל בכה. ראה מפורשות בגמרא. השוחט עצמו לא נענש. אגב לפי דבריך כל מי שאוכל בשר צריך להענש כמו רבי.

ג)זה אמת וודאית.

כי מחויב המציאות שמה' מושלם תהיה מציאות מושלמת עם סבל מקסימום זמני אבל לא נצחי.

לכן אחד מהשניים: 1. או שלבהמה לא פחות טוב חוסר קיום מאשר קיום, דבר שאפשרי אבל תמוה.

2. או שנפש הבהמה קיימת לנצח.

בכל מקרה לפי 2 האפשרויות הרג בהמה לא עושה כלום מבחינת הטבה או הרעה לה.

(אגב אם אכן היה כילוי נפש ברצח הבהמה, גם בימינו היינן מתחייבים כרת על רצח בהמה כי בסוף כילינו פה תודעה. וברור שרצח בהמה היה אסור גם היום).

ד)התכוונתי שהרב קוק מעולם לא טען שהבעייתיות המוסרית של הרג הבהמה היא בכילוי נפשה. הוא לא התייחס לעניין. במילא הבעיה היא אחרת

הצמחונות

(בקצרה ממש - א. הרב קוק שלל במפורש שהוא מתכוון רק לפילוסופיה ספציפית. ב. הרב קוק הוכיח מרבי הגדי והעכברים על הרגש הטבעי שצריך להיות נגד לקיחת חיים. ג. ראה כאן. ד. הרב קוק ממש כן כתב שהבעיה היא לקיחת החיים בפני עצמה לכל אורך המאמר, כבר מהפרק הראשון)

הוא לא התכוון ב"פילוסופיות האכזריות" לגישה שאני הבאתי.

הוא כותב "לחנק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבעלי חיים. אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו". לא דיברתי על יושר בקשר לצער בעלי חיים. או את האינסטינקט הטבעי שלנו לסלידה מהרג חיות. שהוא אכן קיים ולכן בעתיד נהיה צמחוניים.

דיברתי על המוסר בטהרתו שאין בעיה מצד המושכלות להרוג חיה, לא מצד המפורסמות.

ב. ברור שצריך להיות רגש טבעי במפורסמות נגד לקיחת חיים. דיברתי שמצד המושכלות אין בעיה מוסרית. ובשם רגש בלבד אין סיבה לגרום סבל לבני אדם באי אכילת בשר.

ג. עדיין לא קראתי. אתייחס בהמשך

ד. כנ"ל.הבעיה במפורסמות. לא במושכלות. בשל המפורסמות לבד אז בעתיד נהיה צמחוניים. אין סיבה להיות צמחוניים גם כיום בשם המפורסמות. כשם שיש רגש צדק טבעי נגד כריתת עצי סרק. ובכל זאת כיום אנו כורתים עצי סרק ובעתיד לבוא כנראה שלא.

הרב קוק מעולם לא דיבר על כילוי תודעת הבהמה במאמרו. לא נתן לזה אפילו רמז.

וגם אם כן, אז זה מקסימום קיצור חופשה כמו שכתבתי. "לקיחת חיים" היא בדיוק כמו לקיחת חיי אדם ברצח, למרות שנשמתו קיימת בעולם הבא

של האם תודעת הבהמה כלה אחרי מותה או לא.

הוא התייחס במאמר למפורסמות, לא למושכלות. שרע רגשית להרוג יצור חי

גם רצח אדם מתואר בתור "נטילת חייו" למרות שנשמתו ממשיכה להיות קיימת.

בדיוק כמו שבמפורסמות זה רע ללכת בלי בגדים. לא במושכלות (מניח שאתה מכיר את החיחוק של הרמבם בין המושכלות למפורסמות)

מכבד את בקשתך לא להמשיך בדיון אבל מגיב על תגובתך.

עברתי כעת על כל מאמר חזון הצמחונות.

לא היה שם רמז להתייחסות לשאלת כליון נפש הבהמה אחרי מותה. אבל אולי פספסתי.

להפך, מהרב קוק משמע שכל בעיית הרג חיות היא מצד המפורסמות, לא מצד המושכלות "מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים...ישים חוק נצחי...שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם *בעכרו את רגש מוסרו על ידי שפיכת דם*".

"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את *הרגש הטוב והנעלה* , לבלתי קחת חיי כל חי".

"קחת חיי כל חי" זה כמו לומר "ראובן נטל את חייו של שמעון" למרות שברור שנשמת שמעון קיימת אחרי מותו.

כמובן לא משתמע מה הרב קוק סובר בעניין שאלת קיום הנפש לבהמה אחרי מותה, אבל אין שום רמז לכילויה במאמר

כשהרב אריה לוין קטף עלה מהעץ, בטענה שהוא הורג את החיוניות האלוקית בבריאה, האם זה אומר שהרב קוק טען שמי שכורת עץ משמיד תודעה של צמח?

לא.

כנ"ל לא מחייב ש"נטילת חיים של בהמה" הכוונה השמדת תודעתה (לא מאחר שאין לה תודעה כמו צמח, אלא מאחר שכנראה תודעתה מתקיימת אחרי מותה)

לפי רס"ג שהבאת משמע שיש חיי נצח לבהמה, צער המיתה יכול להיות צער הכאב עצמו בשחיטה, או לחלופין הצער שלה בעת שהיא גוססת שהאינסטינקט שלה הוא לחיות, או לחלופין הצער שלה במעבר מעולם הזה לעולם הבא שנשמע מרס"ג שזה צער מועט ביותר (וגם מה כל כך נורא בלעבור לעולם הבא), וגם בזה הוא מסתפק אם קיים צער. כנ"ל הגאונים.

בכל מקרה על צער מועט שכזה אין מה להיות צמחוני בימינו מלבד אנשי מעלה כרב הנזיר.

לגבי הרמב"ם. הרמבם גם כותב שיש אנשים שנפשם כלה אחרי מותם כעונש. וכבר הכריעו כל המקובלים נגד הרמבם בעניין בני אדם שתמיד נשמת אדם היא נצחית. וכן משמע מדורשי רשומות בפרק חלק.

אז מהרמבם לבהמות אין ראיה

הרמבם לא כותב בשום מקום לזכרוני שהקיום לנפש הבהמה טוב לה יותר מאשר אי הקיום שלה.

רק על כליון נפש האדם הוא כותב שזה "העונש והנקמה הגדולים ביותר" לא על כיליון נפש הבהמה

ואז יוצא שאדם שהורג בהמה לפני זמנה, באמת גרם לה סבל כי עדיין טוב לה בקיום.

בכל זאת אמנם זה קצת רע, אבל זה כמו אדם שקיצר חופשה של אדם אחר בכמה ימים. סך הכל נזק זמני. לא כל כך נורא. (ואז המסקנה שזה בסדר להרוג בהמה זמן קצר לפני מותה מזקנה)

הרב לונדין כותב ש"ייתכן שהכוונה בדברי הרב קוק לתםיסות קאנט ודקארט, שטענו שלבעלי חיים אין תודעה"

גם בלי כל הפלפול הזה, הטיעון 'מוות לא גורם סבל לכן זה בסדר לשחוט בעלי חיים' נשמע לי תמיד הגיוני. פשוט היום יש המון סבל בתעשייה עצמה)

באופן מעשי יותר מאשר 99 אחוזים מהבשר הנצרך איננו מחיות שקיימות בדרך הטבע, אלא בדרך של גידול חיות משק - מואכלות שלא כדרך טבע, מואבסות ונהרות, ומופרות ומולידות, ומושקות ומתות - הכל במעשה מלאכותי בעיוות דרכי הבריאה והמערכת האמיתית שכגן עדן. רובן ככולן אינן טבע ואינן חלק בן קיימא במעשה הבריאה, אלא הן בדיוק ייצוג של הכוח שניתן בידי אדם "לעובדה ולשומרה" והוא מהרס, מחריב, מפרק ומשבר הכול, עד לאדמה עקרה, עד צחיחות, עד קרקעות שנשטפות במי צואה ומים אפורים ומים מתים, ומוות, מוות, מוות בכול. הטבע מובר, איזונו שבין בעלי חיים וצומח וסביבה וקרקעות ומינרלים ומים נקיים ומחזור משקעים מופר, הכול ארסי ומפעפע ורדיואקטיבי ומוזרק בחלקיקי מולקולות מיקרוסקופיים, החודרים בקני נשימה, בעורם הנושם של דו-חיים (ומכאן מוטציות מזעזעות כגון צפרדעים המפתחות חמש ושש גפיים, מעוותות צלם ומפלצתיות), בדם, בעורקים, בוורידים. מי שאוכל כל דבר ואינו מודע מה הוא עושה וחושב שעתה אכל ושבע ואומר "האח האח", הוא כאוכל פגרים, כצבוע אומלל התוחב אפו לנבלה, או בעצם גרוע בהרבה גם מזה, כי אפילו חיות אלו הן טבע ואיזון ומחזור. אילולי הייתי דתי ויודע שהכל בתורה ובנביאים ובכתובים, אולי זה היה באמת נושא שבו לא הייתי חושב על מקורותינו אלא יונק ממעיין זר, אותו צילום מצב מעיניו של בן שבטי הילידים באמריקה, הנאבאחו, ההופי, הלאקוטה, שזכה לכינוי המפורסם "קוייאאניסקאטסי" וכדומה וכל השאר. אלו שהיו שם אלפי שנים "לפני", כלומר בטרם האירופאים, בטרם ה"תירבות", בטרם "המדע", או ליתר דיוק התיעוש והמיסחור, ומבכים את האור הזר, הרעש, הסיחרור.

אני לא יודע. רק שואל

בקנה המידה המתקיים בעולם נכון לימינו, הוא נזק סביבתי גדול לאין שיעור מאשר אילו עברה אוכלוסיית האדם לצריכת מזון צמחי ואולי רק בשר בן קיימא במקרים מצומצמים ביותר.

בשר בר קיימא לא תהיה על ידי צמחונות, אלא על ידי שכל הצמחונים יצרכו רק "בשר חופש" בר קיימא, ויאכלו בשר פחות מהרגיל.

אבל כרגע חברות הבשר יודעות שרק קרניבורים שלא מעניין אותם בשר בר קיימא צורכות את הבשר, ואין לחברות שום אינטרס לעבור לתעשיה סביבתית. כך שתופעת הצמחונות רק מגדילה את המפגע הסביבתי של תעשיית הבשר.

אין ולא יכול להיות בשר בר קיימא בכמות שקשורה בכלל לדרישה האנושית לבשר.
שוב דיברת דברי הבל.
אין לי עניין לנהל דיון עם מי שמעקם את המציאות והמוח.

זה יפחית רק בעשר אחוז את צריכת הבשר.

אבל אם כל הצמחונים יתאגדו ויידרשו מהחברות בשר בר קיימא וייקנו זאת גם במחיר יקר יותר, לחברות יהיה אינטרס ליצר זאת. ואז עוד הרבה קרניבורים יצטרפו לדרישה הזאת לפי האופנה שתגדל.

כיום תופעת הצמחונות רק משמרת את תעשיית הבשר באותם דפוסים ישנים. כי הצמחונים במילא לא צרכנים שלה.

לגבי כמות האנושות - הפתרון הוא כמובן בבשר מהונדס. אבל זה לא קשור למצב בימינו אלא רק כשהפתרון יצא לפועל. עם או בלי הצמחונים

אין דבר כזה בנמצא בשר לצריכה חופשית שהוא בר קיימא, אתה מדבר על הר זהב דמיוני ומעוות מציאות בהפצת שקרים הזויים.
האמת היא שאו שהאנושות תהיה צמחונית, או שיהיה משק חי מעשה אדם, וכל השאלה היא מה האינטרס הקיומי מבחינת תוצרים וזיהום ועתיד אנושי נעים ולא דיסטופי. האם משק חי מעשה אדם הוא זיהום קטסטרופי או תוצר הניתן לניהול בר קיימא. הבהרתי שלמיטב הבנתי לא, מטעמי הכלכלה החופשית ואף מרקנטיליזם אלמנטרי. אפילו אילו היה בנמצא פי 100 "בשר בר קיימא" לצריכה חופשית ממה שיש עכשיו, זה לא היה מדגדג את דרישת הבשר האנושית.
משאיר לקורא לשפוט.

הגאולה לא צריכה להיות רגרסיה של צורת החיים האנושית, וגם לא צריכה להיות פגיעה בעולם.

היא פשוט "וכבשוה": שימוש בשכל האנושי כדי להשתמש באופן הטוב ביותר בעולם.

בשר מהונדס נשמע כמו פיתרון נאה. אמנם הוא עוד בחיתוליו, אבל נשמע מבטיח. וגם אם לא לנו ברמה ההלכתית (אין לדעת מה ההלכה תוכל לומר בנדון), הרי שלמעט עם ישראל כל היתר יוכלו לעבור לבשר מתורבת.

שאולי אפילו תפרוץ את המגבלה בשימוש ב4 הנוקלאוטודים המוכרים בדנ"א ותוכל ליצור רצפים כימיים אחרים בדנ"א יחד עם שינוי מהותי באורגניזמים ואולי אף גילוי חלקיקי יסודחדשים בפיסיקה שתוכל ליצור כמיה חדשה,

אולי אפילו נוכל לייצר עצים (או אורגניזם פותוסינטזי אוטוטרופי אחר) שמצמיחים עליהם בשר. לא מספיק מבין בזה, אבל זה כנראה יהיה הרבה יותר יעיל אנרגטית מייצור בשר על ידי ריבוי תאים. מאחר שלא צריך לתחזק עלות של אספקת סוכרים נוטריינטים ואחזקה שוטפת של התהליך שמצריך ריבוי תאים מתועש.

ואולי "עתידה ארץ ישראל שתמציח לחמניות וכלי מילת" יהיה כפשוטו בעזרת המדע

50 שנה תהיה צמחונית. הגיוני יותר שיצליחו לייצר בשר מהונדס בכמויות אדירות עוד לפני שהאנושות תהיה צמחונית.

מה שדיברתי זה מה לעשות בדורינו כדי לתקן כמה שיותר את תעשיית הבשר.

מה שצריך לעשות זה התאגדות של הצמחונים שיידרשו "בשר חופש" כמו ביצי חופש. לא עוד תוספת צמחונים, שבמילא תגרום לרוב האנשים להשאר קרניבורים.

ברור שאם לו היה מצויר שנפש הבהמה כלה אחרי מותה, מתוך הנחה שעדיף לה להיות קיימת מאשר לא. (אחד מהם כמובן לא ייתכן).

אז ברור שעצם ההריגה היא סבל לחיה, כי משמידים את קיומה. 

וכדברי הרמבם אין עונש גדול יותר מכילוי הנפש

שמוסכם שיש דברים בהכשר בית יוסף שאסור לאכול...??

זו נקודת הנחה לא נכונה. זה בד"צ אחרי הכל.

תדייק בניסוח אולי.

אינני מכיר את הסגנונות של הרבנים שכתבת, אבל אני ממליץ בחום על שיעורי הרב פרנקו.

זכיתי ללמוד מהם את הנ"ך כשלש פעמים, ואני ממשיך שוב ושוב (בקצב של שני פרקים ליום, כך שכל שנה מסיימים את כל הנ"ך).

אני שומע את השיעורים הקצרים - 7-10 דקות לפרק - ומאוד נהנה.

יש לו גם שיעורים ארוכים - כשעה לפרק - אבל לא על כל התנ"ך.

חפשו בגוגל "הרב מוטי פרנקו", או באתר של ישיבת הגולן.

יש גם בספוטיפיי וכדו'.

או אם תרצו - תיקיית דרייב עם כל הסדרה:

התנ"ך היומי - הרב מוטי פרנקו, ישיבת הגולן – Google Drive

(יש רק חיסרון אחד בתיקיה הזאת - שהקבצים הם MP4 במקום MP3. אם מישהו ירים את הכפפה להמיר את הכל ולהעלות לדרייב - תבוא עליו ברכה)

גם בקללות בכי תבוא כתוב "יככה ה' בשחין מצרים" ולא בצרעת.. 

שהמכות מתחלקות לשלוש קבוצות - מכות שממחישות למצרים את הגרות, מכות שממחישות את העבדות ומכות שממחישות את העינוי (כל הדברים שהיוו את השעבוד של ישראל).

שחין נכללת במכות העינוי - אלה היו פצעים מגרדים וכואבים מאוד, לפי התיאור...