אבל הגעתי למסקנה שהוא פשוט מאוד מהיר ולפעמיים התשובות קלות לו אז הוא עונה מהר. זה לא בכל תשובה..

אגב, רק לי הוא נתקע לפעמיים בלופ? אני כותב לו משהו והוא חוזר על אותה תשובה ככה כמה פעמים..

אני כמעט לא משתמשת, וקרה לי פעם אחת.

בעלי סיפר לי על ביטויים ספציפיים משונים שאנשים מצאו שגורמים לזה

תבחן מה ה"תשואה" (תרגום לא ממש מוצלח למונח מדעי המחשב באנגלית throughput) של מערכות ומרכזי מיחשוב AI, הן מבחינת יכולות החישוב המבוזרות (בשבבי GPU), הן מבחינת הבאת המידע הנבחן והרלוונטי (מבחינת צמתי תקשורת, "אינפיניבנד" ומהירויות קריאה ושידור) והן מבחינת הארכיטקטורה (ה"וורטיקלית" ברובה) של המידע עצמו. זה עכשיו הרבה הרבה הרבה מעבר לתפיסת האדם. כשתקלוט באיזה כוח אסטרונומי הכלי מתקשר איתך, עושה מול עצמו את החישוב, ואז מחזיר תגובה, לא תתפלא על כלום. אבל עדיין, זה לא חשיבה ולא שיקול דעת אנושי ממש.

כעיקרון זו ההכרה, הקוגניציה. אנחנו עצמנו לא הגדרנו היטב קוגניציה, אבל כמכלול זה קיים, וברור לגמרי שאיכשהו זה יוצא שונה בקרב בני אדם שונים. להכניס צבא לעזה? אנשים שונים חושבים מחשבות שונות, אבל התוצאה שמודל אמור לספק נדרשת להיות מוגדרת היטב. משחקים בפרמטרים ולפי זה ייצא מה שייצא.
אולי האדם הוא כן מודל - חזק בהרבה מהמהונדסים והמוכרזים, אבל מודל - אבל זה לא מודל מהסוג שמוכר לנו ולא משהו שהצליחו כרגע לחקות. אפילו לא סביר להניח שזה LLM, כי שפת הדיבור והביטוי עצמה משתנית בהתאם לרעיונות אנושיים. רוצה לבקש ממודל להכין שפה אנושית חדשה? אני אישית לא הייתי עוסק בהשגת תוצאה כזו, כי אני חושש מגודל הכיעור.

אנשים שונים שגדלים בסביבות שונות מאומנים על ידי קלטים שונים ולכן ודאי המודלים שלהם יהיו שונים והם יחשבו באופן שונה על סוגיות מורכבות.

אני לחלוטין לא חושבת שהבינה המלאכותית היא ברמה אנושית עכשיו, אבל לטעמי קשה לקבוע בנחרצות שמה שיש הוא "לא חשיבה" ברמה מסוימת. כלומר, שאין חלק בבינה האנושית שפועל באופן דומה לבינה המלאכותית של ימינו. 

השתמשתי בנוסח זהיר מאוד - "עדיין... זה לא שיקול דעת אנושי ממש".

חישובים סטטיסטיים והסתברותיים?

המוח האנושי הוא מסובך וכולל הרבה מאוד תפקודים.

ולמרות שיש לנו הבנה (מודעת), יש תהליכים רבים שנעשים ללא מודעות.

אם יש תהליך שניתן לבצע באמצעים "פשוטים" (יחסית), יכול להיות שזה אכן מה שקורה.

למשל, כשאנחנו שומעים משפט באופן לא לגמרי ברור, המוח מבצע תיקון שגיאות ומשלים את החסר או מתקן את הלא-ברור. די ברור לי שההחלטה כיצד לתקן מגיעה ממודל הסתברותי שלוקח בחשבון את ההקשר של שאר המשפט, את אופי ההפרעה, מידע נוסף כגון זהות הדובר ואופי השיחה וכו'. לפעמים אנחנו מודעים לזה, לפעמים לא, לפעמים אנחנו נעשים מודעים לכך בדיעבד (בטוחה שחווית דברים כאלה).

איך המידע שצריך לעבד *מיוצג* בדיוק (האם המוח עובד עם ווקטורים)? לא נראה לי מהותי כאן אם המידע מיוצג על ידי טרנזיסטורים או נוירונים.

לגבי דיבור - זה עניין מסובך יותר, כאן נכנס ה"אני" שמדבר ובוחר, אבל כמובן לא *כל* התהליך המסובך של הדיבור הוא מודע (בלי קשר לפעולה של איברי הדיבור, אני מתכוונת רק לעיבוד של המשפט עוד לפני שהוא מתורגם או מופק לצליל). גם אם אנחנו יודעים מה הרעיון שאנחנו רוצים להביע, בחירת המילים המדויקות נעשית באופן שחלקו פחות מודע - אנחנו לא חושבים על כל מילה שיוצרת לנו מהפה. אנחנו גם לפעמים יכולים להתבלבל ולהשתמש במילה מתאימה פחות, ולתקן את עצמינו, או להיתקע באמצע משפט ולא למצוא את המילה המתאימה. הבחירה של המילים האלה - אני לא יודעת איך היא קורית, אבל אם נחזור למשפט שכתבתי קודם - אם יש תהליך שניתן לבצע באמצעים "פשוטים" (יחסית), יכול להיות שזה אכן מה שקורה. אנחנו רואים שהכלים של בינה מלאכותית מגיעים לתוצאות טובות בשיטות שבהן הם עובדים, ולכן זה לא נראה לי מופרך לחשוב שחלק מתהליך בנית המשפט במוח שלנו יפעל באופן דומה. אני לא חושבת שזה הכל - ודאי שלא, אבל תהליך מסוים כחלק מתהליכים רבים (מסובכים יותר ממנו)? אולי.

אבל ברור שלי שהAI לעולם יוכל לחקות רק את הצדדים הטכניים באופן חשיבה שלנו ולא מעבר לכך (כולל הטיות וכדו', אבל זה עדיין רק טכני).

אני מאמינה ש"אני החושב" בכללותו הוא ישות בלתי ניתנת להגדרה טכנית.

כשמארי קירי החלה לצרוך אנרגיה (קרינה רדיואקטיבית) במעבדה [ובאופן מסוכן להחריד עקב אי ידיעת עוצמתה של התפרקות גרעינית], זה היה "מופלא" יחסית למה שחשבו עשרים שנה קודם לכן על טבע החומרים. אבל זו בסך הכל היתה הדגמה טכנית (אם כי מזעזעת בהשלכותיה, את המחברות של קירי עדיין שומרים בתיבות עופרת מעוצמת הקרינה שנושרת מהן) של ידע חדש שהוציא פוטנציאל הנדסי מחומרי גלם. לא רואה שום דבר שאיננו "טכני" בהקשר זה. גם הוכחת אינסופיות מספר המספרים הראשוניים - מתמטיקה טהורה ועתיקה - היא "טכנית", כי היא בסך הכל מוציאה מסקנה מרשימה מהבנות קודמות יסודיות. אולי האלגנטיות המתמטית ורוממות המסקנה הן "מופלאות", אבל ודאי אין בזה כל קסם אל-טבעי.
לעצם הדיון, מה שהושג עד עכשיו לא באמת יודע לנהוג כראוי בכבישי העולם באורח חופשי. וכמובן לא "מבין" מכוח עצמו חידות מתמטיות לא פתורות (כגון השערת גולדבאך). לי לא מוכר שום מהלך לוגי שמחייב שבינה מלאכותית תשיג אי פעם את יכולת החשיבה האנושית.

אני חושבת שזה לגמרי הדיון, וקשור באופן הדוק למה שכתבת "לעצם הדיון": בהחלט בינה מלאכותית כיום רחוקה מהבינה האנושית ואף אחד לא יכול לומר שהוא יודע בוודאות לאן היא תוכל להגיע. אף אחד גם לא יכול לומר שהוא יודע בוודאות לאן היא לא תוכל להגיע.

אם נעקוב אחרי אופן הפעולה של הAI נגלה בסה"כ מתמטיקה מתוחכמת במיוחד, המבוססת על מאגרים עצומים של טקסטים קיימים.

לדעתי הטענה שגם המח שלנו עובד בשיטה מתמטית דומה המסתמכת על מאגרי הידע הפנימיים שלנו, היא טענה אמנם מפתה אך לא נכונה.

ניקח רק דוגמה: הAI מחשב את המילים עם ההסתברות הגבוהה ביותר להופיע בהמשך המשפט, ובוחר אחת מהן באופן "אקראי" על מנת ליצור שפה "טבעית".

זהו ניסיון מלאכותי ביותר לחקות את הספונטניות האנושית, שנובעת מהיותנו ישות חושבת שאינה חומרית לחלוטין שפשוט לא  ניתן למדל.

אני מסכימה שבני אדם אינם חומריים לחלוטין, אבל אני לא בטוחה ש"ישות *חושבת* שאינה חומרית לחלוטין" תופס את הנקודה בה בני אדם אינם חומריים. כלומר, אני לא בטוחה עד כמה חשיבה דווקא היא מותר האדם מן המכונה... אני בהחלט מקווה ורוצה שיהיה הבדל מהותי כזה, אבל אין לי סיבה מספיק חזקה להאמין שדווקא זו אכן המציאות (גם אין לי סיבה חזקה להאמין דווקא הפוך. כרגע נראה לי שאנחנו לא מספיק מבינים את הסוגיה), ולכן כמו שכתבתי בכותרת: למיטב שיפוטי, זו השערה בלבד.

(אני כן חושבת שתודעה ורצון ובחירה הן תכונות אנושית לא חומריות, שלטעון שהן תופעת לוואי של חומר מספיק מתוחכם לא נשמע משכנע.)

אם תודעה, רצון ובחירה הן תכונות אנושיות לא חומריות, אז למעשה הן לא ניתנות למידול ולכן לא ניתנות לחיקוי ע"י AI (שהוא מודל, כמובן).

כשהשתמשתי במילים "ישות חושבת" התכוונתי לעולמו הפנימי של האדם שכולל בתוכו את התכונות הנ"ל, מה שלא יהיה לעולם ל-AI.

"חשיבה" לא נראה לי נכון. אפשר אולי לומר שחלק ממה שאנו קוראים לו חשיבה *תלוי* בהם (אולי, זו השערה). אבל אין זהות בינם לבינה. 

ב"חשיבה" אני כוללת כל מיני דברים שאנשים לרוב כוללים במונח הזה: עיבוד מידע, הסקת מסקנות, פתרון בעיות, סינתזה של רעיונות ליצירת יצירה ספרותית / ויזואלית / מוזיקלית וכו' חדשה.

שזה כולל את התודעה, הרצון, וגם הרגש וכדו'

מה שהגדרת כחשיבה, אני מצטטת:

"עיבוד מידע, הסקת מסקנות, פתרון בעיות, סינתזה של רעיונות ליצירת יצירה ספרותית / ויזואלית / מוזיקלית וכו'"

זה בחלט יכול להיחשב טכני וניתן למידול, למעשה הAI כבר עושה את זה.

אבל תודעה, רצון או רגש הם בלתי ניתנים למידול.

הם לא תוצר של מתמטיקה ומאגרי נתונים מספיק גדולים.

יש כאלה שאומרים שהוא מעביר מידע

נו באמת, כאילו קיים שירות באינטרנט שלא שומר עלינו מידע. שקוף

דרך אגב, GPT מעולם לא ניסה להסתיר שהוא שומר מידע כזה

האם נעשה סחר במידע הזה לצרכי שיווק וכדו'? יתכן. גם לפני עידן ה-AI

שבתשלום.  

הייתי בשבוע שעבר בהרצאה של ד"ר אייל דורון.

ד"ר אייל דורון - חוקר ומפתח חשיבה יצירתית הנוגעת לכל תחומי החיים

הוא בפירוש הדגיש את העובדה הזו.

שממליץ מאוד לשלם את ה 20$ בחודש לחשבון אישי ב ChatGPT, ואז הפרטיות מובטחת.

בפרט כאשר נעזרים ב AI לנתח מידע מסחרי, מידע פיננסי אישי, וכל דבר שלא היינו רוצים שמידע מאיתנו יצא משליטתנו. 

נ.ב. קראתי את המילה "שבתשלום" - שבת שלום..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם