1. הכתובה נועדה להיות פיצוי על הגירושין ולעזןר לה להתחתן שוב, בעולם של פעם בו החלטת הגירושין הייתה נתונה בידי הבעל בלבד, ולאישה לא היה שום רכוש משלה (ההערה הבאה תחדד את נושא הרכוש יותר).

בעולם, בו למעלה מ80% ממקרי הגירושין הן ביוזמת האשה, זה פחות רלוונטי (להערכתי, לא ירחק היום ויתחילו עם כתובה נגדית כשהגירושין ביוזמת האשה).

2. כאמור, הכתובה מיועדת עבור עולם בו אין רכוש לאשה וכך באמת אומרת ההלכה המקורית.

כיום, כל עוד האשה לא מסכימה לדון ברכוש לפי ההלכה, היא בדרך כלל גוזלת חצי מהרכוש, בהתאם לחוק יחסי ממון הלא הלכתי.

ההנחה היא ש"אין כפל מבצעים".

נ.ב. אם ישתמע מכאן שאני חושב שהמצב האידיאלי כיום הוא שלאישה לא יהיה רכוש, זה כמובן לא נכון.

למיטב ידיעתי, יש מקורות בהלכה לכך שבדיני ממונות מציאות משתנה יכולה לשנות לפעמים את ההלכה, מה שבטוח לא הגיוני זה לשמר מההלכה את החלקים שלא מתאימים ל"שייויון" של היום בנושא מזונןת ילדים, אבל את ההלכות בנושא הרכוש לבטל בשם ה"שיוויון".

שהכתובה נתקנה בזמן שגברים היו יכולים להיות נשואים לנשים רבות בלי שום חשבון ואישה לא בתוחה הייתה סוג של סחורה פגומה חסרת ערך מבחינה חברתית, מה גם שלנשים בכלל - ו"פגומות" בפרט - היו חסרות כל משען כלכלי, והיה חשש שתהא קלה בעיניו לגרשה.

כיום, האמירה המאוד נפוצה היא ש"בדרך כלל הגבר לא ייזום גירושין, כי הגבר הוא המפסיד העיקרי מגירושין". אז בהחלט, כשאין קיום לרעיון, אין כל כך ערך ליישום שלו...

וזה בעקבות בגידה של הבעל- שנתפס על חם.

ויש ביניהם פערים מאד גדולים בשכר.

הליך גירושים יגרום להרבה מאד פשרות ו"הפסדים"... השאלה האם סכום הכתובה הוא קריטי כדי לריב עליו.

הנושא העיקרי הוא שאם האישה יוזמת את הגירושין (מה שקורה ברוב גדול של המקרים, ולא ניכנס כעת לסיבה...), אין חובה על הבעל לגרש ללא פשרה מצד האישה, או לחלופין שהאישה תביא הוכחה דמצדיקה להכריח את הבעל.

בקיצור, יש הרבה שיקולים על הדרך ולרוב הכתובה היא חסרת משמעות בכל החלוקות והדיונים (בפרט כתובה אשכנזית, שהיא סכום זעום במושגים של חלוקת רכוש).

עם זאת, כדאי לא לוותר מהתחלה. הכרתי מישהי שלא ממש הבינה על מה היא חותמת ומפה לשם יצאה מרוששת לחלוטין...

יש מצבים שבהם ההלכה מאפשרת לחייב את הבעל, ואז הוא יתחייב בכתובה למרות שזה לא מרצונו (מה שנקרא טענת "מאיס עלי", "אין אדם יכול לדור עם הנחש" וכדו'). ככה עומד לי בראש, אולי אני טועה.

בכל מקרה זה מאוד קשה להוכיח את זה, ושוב - לרוב מדובר במשהו שלא עומד בחיבת המריבות.

ויתרתי על מה שנקרא תוספת כתובה אבל קיבלתי את המינימום, כי הגרוש הסתובב ברחבי העיר וטען שהוא יוציא אותי בלי כתובה, והדיינים מאד לא אהבו את זה.

(בפעם השניה נכתב שאני זכאית לתבוע כתובה בנפרד, רק כדי שלא יהיה כתוב שאני מוותרת, ובפועל מעולם לא היה לי עניין לתבוע את הכסף) 

שהוא לא יחזור להיות מי שהיה לא מחר לא מחרתיים ולא בעוד חמש שנים

זה היום שקמתי ועזבתי שהבנתי שהוא הגיע לנקודת אלחזור

1. כשהזוגיות היתה הכי משופרת אי פעם ועדיין הרגשתי שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת

2. כשהייתי מוכנה רגשית וכלכלית לפרידה

3. כשאזרתי אומץ לעשות צעד בפועל 

שהיא יותר לוקחת מאשר נותנת.

יותר פוגעת וגומרת מאשר ממלאת

בראש אני יודע שזוגיות לא אמורה להיראות ככה, בפועל לצערי כבר התרגלתי לזה שככה זה

אם אתה במקום שעדיין שואל את השאלה, הייתי מציע לך לנסות לשקם את היחסים

יכול להיות

הצטברות של דברים/

טריגר שמניע לפעולה/

קבלת אומץ לפעול למרות הפחד והבושה/

רצון לסטנדרטים אחרים בחיים

להתגרש זה קשה

צריך סיבה מספיק טובה

שעולה על הקושי הזה

תרתי משמע!

יש כאלו ("הכל סיפור של פיקסלים" - תמר. בעל מתעלל. לאו דווקא פיסית)

אולי זה יושב על משהו שהיתה רוצה ואין, אולי על משקעים, אולי לא יכולה

ולא יודעת לבטא את עצמה בדרך אחרת.

אל תמהר לחתוך לפני שאתה או היא או שניהם מלבנים את הדברים

עם יועץ/ת טוב/ה. 

הכי קל לחתוך.

ותאמין לי, לא יוצאים לחופש הגדול. במיוחד כשיש ילדים משותפים.

גם המצב הזה ביניכם , רעיל לילדים. גם גירושין, רעיל לילדים.

נסו לחפש נקודת אור ביניכם.

מה עם לצאת לחופשה זוגית, ללא הילדים?

בלי מתח. בלי לחץ. בכיף. מה שאתה אוהב, מה שהיא אוהבת

ולנסות לשוחח בכנות?

בלי להאשים אלא "אני מרגיש כך וכך....עצוב לי כש......אני נפגע כש....)

בהצלחה רבה והמון סייעתא דשמיא!

דרוש גם אומץ כדי להמשיך, לקוות, להשתדל, להילחם.

מהצד ההפוך....

בכל זאת חושבת, שעם הדרכה נכונה , ועם הרבה סבלנות מצידי, לימוד זכות ולהתבונן

ולהכיר טובה, ולהעריך את הדברים הטובים שבו -

לא היינו חייבים להגיע למצב כזה.

כי הערכתי אותו ואני מעריכה אותו כאדם, גם עכשיו.

בכלל, ככל שאנו יותר שלמים עם עצמנו, נינוחים ונוחים -

זה קל יותר.

כשבאים עם משקעים + מידות לא מעובדות ומודעות

לא מי יודע מה, זה מתכון מצויין לחוסר הבנה, חוסר

הכלה, ו"תקלים" רבים.

יש מישהי שעוזרת גם מבלי שהבעל יגיע -

זלטי רוזנטל. בירושלים.

לקבל ממנו, תקשורת פתוחה, כנה, מבינה....לא חושבת שזה היה קורה.

אז לפעמים אולי כדאי לוותר. ויש חברות שמבינות. זה לא אידיאלי,

זה ההיפך ממה שמצפים מבעל - אבל יש נשים החיות כך ומנסות

לראות את הטוב ולראות את הלימונדה...

כי אין מושלמות. וגברים בנויים כל כך אחרת. וחוה נענשה לאחר

החטא....זה סוג של קללה, אני חושבת.

גברים נא לדלג על המשפט הבא, זה לא בשבילכם....

שמעתי שהרב אושר פרוינד זצ"ל היה אומר שצריכים

בעל רק בשביל קידוש והבדלה.....

לא שמעתי מכלי ראשון כמובן.

יש בזה משהו למרות שזה מאוד נשמע מדכדך

ו"בקטנה".

כי כל כך קשה לקחת את כל המצוות של האיש

על הכתפיים שלך....מתרגלים, אבל בבית יהודי

זה לא כל כך נורמלי.

פשוט, לצפות פחות כנראה.

זה לא סרט הוליבודי , חיי נישואין.

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

אני מקנאה בך.

וגם באשתך!

בוגר, מתמיד, לא מתייאש - כל הכבוד לך!!!!!!!

השאלה מה עשית כדי למצוא בתוכך כח להמשיך הזוגיות הזאת?

מסכימה איתך שלפרק בית זה בהחלט מורכב ולא פשוט..

ודאי לעשות הרבה כדי למנוע את זה..

תנסי לבדוק עם עצמך, איפה בא לידי ביטוי החוסר ביטחון שלו? איפה זה משפיע עליך/ בזוגיות ובמערכת המשפחתית?

האם יש זמנים/ מקומות שבהם הוא כו בטוח בעצמו?

ממליצה לך לפנות לטיפול זוגי או אפילו אישי לעצמך כדי לברר ולעבד את הדברים אצלך..

לא לעשות צעד מבלי ללכת ליעוץ טוב! פורום לא יכול לענות

ולהיכנס לעובי הקורה. בשום אופן. מאמינה שאפשר בעזרת

השם לשפר. ועוד משהו: כגרושה, יכולה להבטיח לך שלא

יוצאים לחופש הגדול כשמתגרשים....אם אפשר, לעשות

הכל כדי שהיחסים ישתפרו. אלא אם כן, חס וחלילה הוא

אלים .

בהצלחה!

אני מרגישה ממוטטת כבר..

לא יכולה להכיל את החיים כבר לצידו..

להשאר בכל מחיר? גם שאני כבר סולדת ממנו? כמה אפשר לספוג?

אני מנסה לא להיות קורבנית אבל מרגישה התעללות נפשית בצורה שקטה שאני כבר מאבדת את עצמי.. 

כל זוג עלול להגיע למצב של שנאה הדדית ודחייה. זה מצטבר.

בכל זאת, ממליצה על יעוץ/טיפול טוב. חייבת! הרי גם את

צד בעניין ואת יודעת כמה קשה לאדם להיות אובייקטיבי.

והילדים...זה משבר רצינו לילדים. אין ספק.

יש מקום בירושלים ובני ברק הנקרא "למרחב" -

עולה רק להעביר כרטיס קופ"ח. יש תורים ארוכים

מאוד, צריך להתפלל להתקבל מהר. אנא, אל תעשי

דבר ללא בחינה עמוקה של הדברים. כל עוד אינו

אלים, כמובן.

ישנה הניה שוורץ מעיתון "משפחה", הניה גולדברג

מירושלים ובטח עוד.  אל תחתכי לפני זה. אנא!

ואם בעלך מוכן ללכת גם הוא, זה דבר גדול מאוד

כי רוב הבעלים לא מוכנים ללכת ליעוץ.

ובקשה מהשם  להוביל אותי נכון....

אמנם לא הרבה ילדים אבל רק זה תכלס..

הוא בטוח בעצמו בביקורתיות שלו.. כן זה יכול לבוא יחד מסתבר..

לבקר אותי על ימין ועל שמאל ואז להגיד לי אבל למה את מרגישה אשמה? זה בגלל הילדות שלך..

הבנאדם לא מודע לעצמו.. עם הפרעות מפה ןעד מחר שוכח דברים כל הזמן על בסיס יומיומי..

לא יוזם .. רק בעניין האו סי די שלו שזה הניקיון הוא יוזם..

ולהעיר לי בעניין הילדים שהוא לא נמצא בכלל בבית מגיע בסביבות 6-7 בערב... לא יודע לנהל את עצמו ויש לו עוד תלונות.. 

אבל טיפול, טיפול אישי, גם אם תתגרשי תצטרכי אותו, אז ממליצה להתחיל מעכשיו.

יכול להיות שבאמת הוא מתעלל ובעייתי, לא מכירה אתכם, אבל לא בריא לך שהוא מפעיל אותך רגשית עד כדי כך.

עזבי אותו, טיפול יעזור לך לשים גבול רגשי ואחריות רגשית, נפרדות.

יכול להיות שתחליטי בסופו להתגרש אבל זה שריר שהוא חובה בחיים.

ואם תלמדי לעשות אותו הוא יציל אותך בכל מערכת יחסים.

תרשמי לי בבקשה שוב.. לא הצלחתי להכנס להןדעה ופתאם נעלמה.. אשמח ממש שתרשמי לי שוב!!

זה יהיה גם טוב בשבילי בבקשה תרשמי שוב.. 

חפרתי קצת אחורה, ראיתי פתאום את ההודעה שלך וידעתי שאני חייב לענות לך מיד.

חבל על כל יום שעובר עלייך במציאות הזו.

ולא!!

את לא צריכה להתגרש!!

לפי מה שאני מבין ממה שאת כותבת את לא במקום הזה בכלל!!

תרחמי על עצמך, על בעלך, על ילדייך, ותחליטו החלטה חזקה: פשוט להתחדש! מחדש לגמרי.

כמובן עם ליווי, טיפול איכותי וכל מה שצריך. אבל תדעי לך שאת לא במקום של להתגרש בכלל!

אני הייתי [ועדיין] במקומות יותר גרועים מזה, עברתי כל כך הרבה בזוגיות שלי, שאני יכול לומר לך עם יד על הלב: המצב שלך אינו גירושין. נקודה.

יכולים להיות לכם חיים טובים מאוד מאוד ביחד, כאלו שלא חלמתם שקיימים. אם רק תרצו!

בהצלחה ענקית.

תהיי גיבורה, ותתחילי לחיות מחדש.

עם בעלך.

כי באמת, לפני הכל ואחרי הכל אתם אוהבים.

לנצח.

את מתארת בעיה של:

'פערים'

'הבעל חסר ביטחון'

'חוסר גבריות'.

לוקח הרבה זמן לזוג שמתחתן להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר בחיי נישואין.

אתם אוהבים פשוט כי אתם זוג, איש ואישה. אשת נעורים. בעל נעוריי.

זהו הוא, וזוהי את, ואתם אוהבים.

לא בגלל מה שאת ממלאה אותו, ולא בגלל מה שהוא נותן לך.

את אוהבת אותו כי זה הוא. הוא אוהב אותך כי זו את.

מקווה שהייתי מובן. זה יותר הרגשה מאשר שכל.

כשמבינים את זה, כל הסיפור מתחיל.

כבר פחות מסתכלים אחורה. פשוט נשאבים למערכת של אהבה פשוטה.

נראה לי יש לה יותר ניסיון..

אפשר בבקשה קצט פירוט מה זה אוהבת ארץ ישראל?

היא מגוונת, מעניינת, חמודה, לא קיצונית לשום צד;

אין כאן קוברות ולא אריות ולא נמרים (יש אחד נדמה לי במדבר יהודה אם הוא עדיין חי)

כדי לראות את יופיה, צריך להעמיק. צריך סבלנות. צריך לא לקנא במקומות שיש מים

בכל הצורות, יערות, שפע של פרחים.....

היא לא כמו בובה דוגמנית בחלון ראווה. יפה בהתחלה

אבל דוממת ולאחר זמן גם....משעממת.

היא חיה, היא נושמת, היא משמחת, לפעמים מעצבנת...

"פה נולדתי, פה אחיה, יהיה אשר יהיה"

כשהייתי בארה"ב, הרגשתי שקשה לי להתפלל;

כאילו השמים היו אטומים, שידרו אדישות.

מן מסך ברזל כזה.

כאן, אני לא מרגישה את זה. גם כאשר התפילה

לא מי יודע מה.

וסתם, היא שלי.

.

שקיבלת ספר כריתות. הספר מספר את הסיפור.

ספר יכול לסיים הכל.

ואם קשה לה, שתפתח חומש

זה לא משנאה. זה ספר שכורת את הברית.

מנין שחובת האבא ומדינת ישראל לזון אותך ואת הילדים שלך.

אולי גימיני יכול לעזור לך?

תרד ממני בבקשה.

אני מחפש מקורות הלכתיים לטיעונים ופעולות שלך. זה די בסיסי.

לא מבין את ההשתבללויות וההתחמקויות וההתקרבנויות. אם אין לך מה לענות - תכתבי את זה ותפעלי לפי זה.

לילה טוב.

ומה התנאים להצלחתו?

פשוט יקר לנו כל התהליך ורוצה שיצליח בעזרת ה’

בסופו של דבר כל אחד רוצה את טובת הילדים.

הבנתי שזה מאוד קשוח ושאם לא מגיעים להסכמות המתאם מחליט🫣.

עוד מעט אנחנו נכנסים לזה

חבל לבזבז כסף על גישור , זה חרטה ומגשר לא מתערב ולא ממליץ כלום, סתם יושב בחדר כמו רובוט ואומר לכם "תגיעו להסכמות".

תעשו הסכם בחינם בלי עורך דין באתר שנקרא גירושים, הנה קישור: הסכם גירושין אונליין חינם - את מקבלת הסכם שרק צריך לאשר בבית משפט וזהו.

רצון ומחוייבות להניח את כל החרבות וכל מלחמה.

לא ללכלך אחד על השני בשום אופן

לוותר

לעבוד בלהפסיק את הטירוף, לשאוף לחיים טובים עם אויר נקי ובריאות נפש וגוף, לשאוף לנורמליות לעצמינו ובמיוחד לילדים.

כל אחד אחראי על עצמו, אחראי לעשות עבודה עם עצמו ולא מדבר על מה שהשני צריך לעשות.

כי אחרת, המחיר כבד, כבד מאוד.

ועם זה לגשת לגישור ותיאום הורי. 

לא על הצד השני.

חלילה אם ההורה השני מרביץ לילדים, זה לא אומר שגם את צריכה לעשות כמוהו.

כשאת (או כל אחד אחר לצורך הדוגמא כמובן) רבה עם האבא של הילדים שלך זה לגמרי כמו להרביץ לנפש של הילדים שלך עצמך, ולגרום להם לצלקות נפשיות שמאוד מאוד קשה להחלים מהן גם בבגרותם אם בכלל אפשר.

יש לזה השפעות עצומות על הילדים בטווח הקצר וגם הארוך מאוד.

פוסט טראומה, חרדות, דימוי עצמי שלילי, בטחון עצמי מונמך, קשיי למידה, קשב, לחץ, דימוי גוף, התמכרויות, זעם, הפרעות אכילה למינהן אכילה רגשית,אנורקסיה, חבלה עצמית.

זה גורר ילדים באבחונים ורופאים ופסיכולוגים ופסיכיאטרים ותרופות פסיכיאטריות ותסמונות למינהן.

הם לומדים דפוסים רעילים של הקשרות, זוגיות ותקשורת והורות.

יש לזה המון המון השלכות.

שום כסף שבעולם לא יכול לתקן את זה, שום כסף ושום ויכוח שטותי לא שווה את בריאות הנפש של הילדים האלה.

ויכוח על תחפושת לפורים, נעלים, תיק, חוג חיות או חוג בלט או כל דבר.

ואפשר למנוע את זה עם ענווה, תקשורת טובה, עזרה אחד לשני, איפוק ויתור ושתיקה.

אני לא אומרת שזה פשוט, זה לא. עבודת מידות זה הרבה פעמים קשוח.

אבל החלופה השניה הרבה הרבה הרבה יותר קשה ורעה.

שינוי בא ממני, ולא מהצד השני,

וכמים פנים לפנים.

❤️

הי,

קודם כל מלא הערכה על הרצון לסגור את העניין יפה ובצורה מכובדת! מנסיון, ככל שזה נסגר בצורה מכבדת ומשותפת, כך גם המשך הדרך החדשה הופכת לרכה יותר ומאפשרת צמיחה לכם ולילדים..

המלצה שלי, לבחור מגשר/ת שיש עליו המלצות ואתם שניכם מסכימים עליו ולעשות כמה שאתם יכולים כדי להגיע להסכמות בינכם.

רוב ההסכם נבנה בהתאם לרצונות האישיים שלכם ובהתאם לצרכים המשפחתייים שלכם..

בהצלחה רבה!

בשם "המקום" (לחרדים עובדים). באחרונה היה מאמר

קצר שהביא ראינות של נשים גרושות (חושבת ששתיים)

ןהתרשמתי מאוד מהגישה של אחת מהן (אולי גם השניה

אבל כבר לא זוכרת כל כך). 

כדאי לדעתי לעיין.

וגם, אני חושבת להשקיע בתפילה על כל דבר

לא להתקשח , אלא לתת להשם להראות לנו,

לזרום איתו...

בהצלחה רבה.

דבר ראשון עדיף לסגור כל פינה אפשרית בהסכם כדי למנוע מלחמות עתידיות גם

1. מה עושים בזמנים של חופש מבחינת זמני שהות

2. חגים ממש לפרט חלוקה לפי שנה שנה בצורה ברורה

3. יציאות לחול של הילדים באישור של ההורה ה2

4. במידה ואחד מכם נאלץ להעדר מכל סיבה.. מה עושים עם זמני השהות

5. במידה ולא מגיעים להסכמה למי פונים

6. במידה וצד אחד מבריז מזמני שהות מה עושים

7. מרחק מגורים שאפשר לעבור

8.בת מצוות/בר מצוות חלוקה שווה וכנל השתתפות

9.התחייבות לא לדבר אחד על השני וגם לא על המשפחות

10. והכי חשוב לא לעשות את ההסכם לבד אלא עם עו"ד

תודה רבה! נראה לי רב הסעיפים מסודרים כבר,

על ידי סדרי דין / ברורים מאליהם.

הכי ברור לי בעולם שאף אחד לא מדבר אחת על השני ובטח לא על המשפחות!

( למרות ששמעתי שהוא עדיין מדבר על כל הדברים שהצנעה יפה להן שאירעו לפני שנים

ומעבר לסטיה שבזה ולבחילה שהוא מעורר כלפי כל מי ששומע, זה ממש שיימינג ועילה לנזיקין)

לגבי בת מצווה, ניסיתי לדבר עם המשפחה שלו על שיתוף פעולה אבל נראה שהם לא בכיוון.

אז כנראה כל אחד יחגוג לעצמו

זה יהיה הוצאות כפולות ומכופלות, לצערינו, אבל זה מחיר החוסר שיתוף פעולה והמלחמות שלהם.

ברור לי כשמש שהינו יכולים לחסוך עורכי דין והוצאות משפטיות ובכלל על הילדים

אם היה שיתוף פעולה

היו ימים שהם באו אלי בלי ציוד ונתתי להם את פת לחמי במסירות

ראיתי שמנצלים את טוב ליבי ולכן זה נפסק.

סתם לדוג’ ילדה אומרת:

אבא אמר שהתחייבת לשלם עלי את כל ההוצאות

לכן גם בלוק ציור ב7 שקל הוא לא יקנה לי כי התחייבת!!

ברור שקניתי לה, אהבה שלי

אבל אני בטוחה שמי שמתנהג ככה גורם להם לשנאה כלפיו ולא לשנאה כלפי מי שהוליד אותם ,כמו שהוא ניסה.

הם גם באים אלי : אמא למה אין לך בשר בחמין? לאבא יש בשר.

אז מה אני אבכה בשבת? אני אגיד שאבא לא משלם מזונות? לא!

אני שומרת על הפה שלי אבל הוא, נעבעך, חסר שליטה.

ולזה כנראה לא יעזור שום הסכם 😪

ליבי איתך על ההתמודדות..

אגב אני לא הייתי מדברת עם המשפחה שלו תעשי הכל מולו אין סיבה שתיהי בקשר עם אנשים נוספים .. כנל בת מצווה אם הוא לא רוצה לחגוג יחד זה שלו אמנם חבל אבל עדיין..

היה נשמע לי מדבריך שהוא גם מעוניין בהסכם..אבל אם רק את מעוניינת זה באמת קשוח..

אגב אל תסמכי על ברורים מאליהם תרשמי הכל הכל בהסכם.

ולגבי זה שהוא מדבר עליך..אין מילים באמת...חבל ככ ככ חבל.

ושוב אם לא לקחת עו"ד שתרשום תהסכם אז תיקחי כי הסכם מאוד קשה לשנות אחכ

כתבה שהוא לא רוצה להתגרש וחבל לו על המלחמות

אחר כך ראיתי שכן רוצה להתגרש וכן רוצה מלחמות

אחר כך נראה שרוצה הסכם

אחר כך אומר שלא רצה להתגרש ורק בדק פרידה

אחר כך מערער על כל הגט מטעמי כשרות ופילוסופיה

ת’אמת? לא יודעת מה הוא רוצה. הוא מבלבל את כולם.

כשפניתי מולו עם קבלות לא הצלחתי לקבל תגובה נורמלית

נראה שרק בבית הדין נצליח להתנהל ולא בהסכם

אני כמובן שלחתי את העורכת דין שלי ואמרה שטענו שפניהם לשלום

אבל בפועל אין לה פרטנר

אחר כך הבאתי מתאמת ומגשר והוא לא רצה לשלם להם

אז כרגע אנחנו משלמים 2,400 שח רק להתחלה עבור מתאם.

כל אחד!!

מקווה שלפחות הוא יעזור בתקשורת. מעצבן לשלם הון ולא לקבל תמורה

אגב כל דבר הוא ירצה עוד פגישה בעוד כסף, זה לא יגמר.

חבל לי מאד שלא הצלחנו הסכם ישר בהתחלה.

ושתיהיו כבר אחריי

אני יודעת שקשה עכשיו אבל שתדעי שאחרי ההסכם המתח יורד ויש זמן להתחיל לשקם את החיים.

והרבה פעמים גם בגלל שהכל כבר סגור מצליחים יותר לעבוד יותר בשיתוף פעולה והכל נהיה טוב יותר

מאחלת לך שבזכות חודש אדר יהיה ונהפוכו והכל יתהפך לך לטובה ברכה והצלחה יקרה

אם אפשר וחילוקי הדעות ניתנים לפתרון, כי בסוף הרי יש סיבה לזה שהייתם יחד, אולי כדאי לדבר ולנסות לגשר על הפערים, תמיד שלום בית עדיף על מלחמה, עושים קצת פשרות אם אפשר. לצערי אצלי זה לא היה מהצד שלי ונכפה עליי להתגרש, אבל זה החיים, והכל לטובה. ישתבח.

על מנת להגיע להסכמים

מומלץ להיות כמה שיותר להגיע נינוחים ופתוחים בשלום פנימי

בהצלחה 😀

הבעל נותן לאישה ספר, צריך לחשוב איך לכתוב ספר יפה.

הספר כורת את הברית

עדיף מנסיון

תרצה בלוך

אפרים שטינקוהלר

גינצבורג וקאופמן

שהיא טובה

וגם התייעצתי איתה בעבר

רק מאחלת לך בהצלחה רבה בבחירת המגשר/ת.

הלוואי ותגיעו להבנות טובות בינכם בעז"ה!

טיפ קטן ממני, לחתום על הסכם גישור רק לאחר קבלת חוות דעת נוספת על ההסכם..

ברכה והצלחה!