כתבתי פה לא מזמן..איילה במדבר

לצערי דברים לא מתקדמים.. היה הפרדת כוחות של שבוע שביקשתי שילך מהבית לפני החגים..

נסע לאמא שלו חזר עם הבטחות מפה עד מחר..

מרגישה שאני לא אוהבת אותו בכלל ולא יודעת איך נשארת אני ממש סובלת נפשית להיות איתו.. רק בגלל הילדות  אני עוד פה..

אחרת מזמן...

איך אפשר לחיות ככה? באמת מרגישה שהוא לא ישחרר אותי הוא לא מסוגל להפרד הוא טיפוס כזה תלותי ממש הבנתי את זה לאחרונה..

אובססיבי לבנות בעיקר לגדולה.. ולא יתגרש רק בגלל הסיבה הזאת

לא מעניין אותו יותר מדי ממני פשוט לא יכולה לאהוב אותו

הבנאדם חסר בטחון ועמוד שדרה.. לא מצליחה לכבד אותו ואין לי שום דבר שמרגישה משותף איתו .. השיח איתו לא נעים לי

ולא מרגישה בטחון כמו שאישה אמורה להרגיש עם בעלה.

מה עושים? באמת אובדת עצות כבר.. 

רק שלא יזרקו עליי עגבניות פה...שדמות בחולות

אבל עם מה שאת מתארת.. (כמובן שזה הקול שלך והוא נשמע)

 

הייתי קמה ופותחת תיק גירושין.

איך הוא יקבל את זה?

- גרוע.

 

אבל יהיה תהליך כלשהו.

 

לפעמים "הכרזת מלחמה" יכולה לעזור בשלום בית או בהבנת הסיטואציה עבור שני הצדדים.

יום אחד אעשה מחקר על ה'שורדות והשורדים'ייתי ואחמיניה

איך אפשר לחיות כך?

לא מבינה

ולא כל כך מפריע לי אם יזרקו עלי עגבניות.

אני הייתי שולחת אותך לייעוץ נקודתי - איך לצאת משם וכמה שיותר מהר.

מגיע לך לחיות, מגיע לך לאהוב, מגיע לך להיות בשמחה אמיתית!

מזבח בוכה על כל נפש עצובה שמתה בחייה - אני המצאתי את המשפט, אבל אני בטוחה שהוא נכון.

גם אני לא מבינה איך אני חיה..איילה במדבר

קשה להסביר.. בעיקר לא יודעת איך אסתדר לבד אין ממש רשת תמיכה מסביבי ..אני יתומה גם

והוא לא בדיוק הטיפוס שאפשר להתגרש ממנו בקלות יודעת שהחיים שלי יכולים להיות גרועים יותר..

מפחדת לפגוע בבנות אחת ממש קטנה שלא רוצה משמורות עליה כי אני מאוד קשורה אליה ומוכנה לספוג רק לא להתנתק ממנה..

אולי שיהיו גדולות יותר.. יש לי מחשבות כאלו  ..


שלחתי לך באישי. מוזמנתייתי ואחמיניה
תודה יקרה אכתוב לך חזרה כשאתפנה 💜איילה במדבר
איילהנחלת

הכי קל זה להתגרש.   

 

ואז את נושמת לרווחה.

 

אבל:

 

את בטוחה שאת רואה את הדברים נכון? 

 

אולי יש לך איזו תמונה שכך צריך להתנהג ולא כמו הגולם הזה (סליחה)?

 

האם את חושבת שתמצאי מה שאת רוצה? או מה שאת חושבת שמתאים לך?

 

קראתי לא מזמן את ספרו של רן וובר "בודאי ישנה אהבה" והתחלתי לחשוב (אחרי המון המון שנים

של אחרי גירושין), אם...אם  נהגתי נכון.

 

כדאי לעיין בספר כדאי לקבל מושג איזה קשר צריך להיות והכי חשוב, איך איך עובדים על זה

אפילו כשנמצאים כבר לאחר יאוש.

 

בכנות, חושבת שבכלל לא ידעתי אז מה זה נישואין ובמה זה כרוך. כל דבר שלא מצא חן

בעיני היה אסון (וכמובן ביטאתי את זה....), לא הצלחתי לראות את הטוב, לא להתווכח,

לתת באמת...

 

ישנה אשה מוכשרת מאוד הנקראת זלטי רוזנטל, ששמעתי שנשים שהגיעו אליה

במצב קשה מאוד (בעלים אלימים, סגורים, ילדותיים) והיא מצליחה להביא את

האשה למצב שהיא כן יכולה לחיות אתו. היא מלמדת כיצד להתנהל נכון.

יש לה סדנאות רבות בזום וכמובן אפשר גם באופן פרטי. היא עובדת על 

נושאים רבים: דימוי עצמי נמוך, רגשי אשמה, תוקפנות....ועוד ועוד ועוד.

 

כרגע איני יכולה למצוא את מס' הטלפון שלה, אולי בהמשך.

 

ישנו הרב אבנר קוואס שהוא נהדר.

 

המיוחד אצל זלטי שהיא לא מבקשת שהבעל יגיע. היא מטפלת באשה כך

שיהיו לה הכלים להתמודד, לבנות, כן, וגם להתקרב, לאהוב...

 

וכן. הילדות, בלי ספק, ייפגעו קשות מהפירוד. וזאת אני יכולה לאמר

לך מנסיוני.

 

ילדים צריכים אבא ואמא. איך שהם (לא מדובר על בעל מכה

או סוטה, חס וחלילה).

 

אם בעלך הוא לא בחזקת "יהרג ועל יעבור", אנא, עשי  ה כ ל,

הכל, כדי לא לפרק את הנישואין.

ברגע שתקבלי את הכלים המתאימים, גם הוא ישתנה. זה כמו

גלגלי שיניים. את מזיזה אחד וכל השאר זזים גם.

 

מציעה לך לעיין בספר וליצור קשר עם זלטי. היא נהדרת.

גם הרב קואס (למרות שאיני מכירה אותו אבל שמעתי

אותו קצת ברדיו (קול חי או קול ברמה, לא זוכרת בדיוק) והוא

עושה רושם טוב.

 

את  עוד   יכולה להיות מאושרת עם הבעל הזה. מבטיחה לך!

 

קראתי את מה שכתבת @נחלהאיילה במדבר

אני אנסה להשיג את הספר..

אם היית יודעת כמה אני מנסה בליבי לעורר אהבה אבל זה פשוט לא מצליח לפעמים אני פשוט מבינה שאני עשיתי טעות

לא מאשימה אותו הוא ידע לתפוס אותי וקלט שאני מישהי שתתאים לשריטות שלו שאני מכילה וקצת פרייארית ואני לא אפתח פה דיון עכשיו שלא יתנפלו עליי הנשמות הטובות פה..

אבל יודעת שאני משלמת  מחיר על החלטה פזיזה שעשיתי ואני לא אחת שעושה החלטות פזיזות.. בגלל זה מבינה שממש אלוקים רצה שאני אעשה פה תיקון מסוים.. השאלה מהו והאם הוא הסתיים

כי אנחנו נראה לי סתם סובלים.. 

את רוצה להישאר רק כי אולי זה תיקון?שלג דאשתקד

בטח לא זה מה שאת מתכוונת.

אם את סובלת את אמורה ללכת לטעמי, כמובן שבכפוף לחשיבה שלך אם יש סיכוי לתקן.

אם יורשה לי להביע דעהשלג דאשתקד

אז דבר ראשון, הכאב שלך מאוד מורגש בכתיבה שלך ומאוד נוגע ללב, ממש, שלי ובטח שלך כולנו. אני מאוד מאמין שהמשמעות עושה את התוצאה וחא הפוך, כלומר אם מבחינתך אבחנת אותו כתלותי ועצלן ונצלן (בשלושת התיאורים אני מתכוון ביחס לחיים המשותפים בבית), אז ככה את תחווי את זה, ותסבלי, ואף אחד מאיתנו לא רוצה שתסבלי!!

מצד שני, מרגיש קצת שאת שופכת כאן את הכאב שמתצבר אצלך בלב, אבל לא כל כך בטוח שזו החווייה האולטימטיבית של הבן אדם הזה. לא כי הוא כזה או לא כזה (את מכירה אותו, לא אני..), אלא פשוט כי מרגיש שאת מאוד כאובה ומתבחבשת עצמך במקום לעבד עם עצמך את הדמות שלו ואת האפשרות לחוות אותו אחרת.

אני זוכר שכתבת כמה דברים על טיפול, אבל האם הלכת למטפל/ת בנושא הזה עצמו וניסיתם לעבד את הדמות שלו וההשפעה שלה עלייך? האם את באמת בטוחה שזה הצעד הנכון ואין שום אפשרות אחרת? (כי אם כן, למה עדיין לא פתחת תיק גירושין, כמו שכתבה לך שדמות?).


אני הקטן, חושב שאם יש לך עוד קצת זמן וכוח לנשום, תעשי עוד תהליך קטן עם עצמך (ואין הכוונה לבכות בפורום. זה מצוין וחשוב וחיוני אבל לא נראה לי שזה יעזור לתהליך הזה ספציפי). ואם אין לך כבר שום כח, תלכי על כל הקופה, תפתחי תיק גירושין ותתקדמי, ותקווי שה' ייתן לך כמה שיותר מהילדית המתוקות. בסופו של דבר את לא יכולה/אמורה להישאר בבוץ רק כי את מפחדת על ספק חצי משמורת על בת אחת, נכון?

זו דעתי ואני מקווה שאת מסוגלת לא לכעוס עליי אם זה נראה לא מספיק אמפתי...

ממש לא כועסת .. קראתי את דבריך..איילה במדבר

כמובן שקשה להבין מכמה פוסטים ובאמת לכל אחד יש את השריטות והדפקות שלו . אבל כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה שקשה לי להתמודד איתו.. הפרעות קשב או וואטבר שטוען שיש לו..

בנאדם קצת קשה  ..כתבתי בפוסט קודם קצת ocd כזה מדייק בכל דבר מדי .. חופר כזה אבל לא בצורה מצחיקה בצורה לא בריאה.. וחשדתי שהוא על הסקפטרום או  משהו..


אז לשאלתך למה אני לא מתגרשת מזמן ניסיתי להסביר בהודעה הקודמת למה לא אעשה את הצעד כנראה כרגע..  בתקופה הזאת

אני לא בנויה למלחמות כרגע והפרדות ודברים כאלו.. שוב אני רואה סביבי סיפורי גירושים כל כך מגעילים שמרתיע כן מרתיע אותי מאוד..

איך המשפט אומר ... במילים כאלו או אחרות לא זוכרת בדיוק... אז אל תתפסו אותי במילה בדיוק.  לא צריך לדעת עם מי להתחתן צריך לדעת ממי אתה עלול להתגרש.. 

חיבוק על ההרגשות הקשותשם פשוט

התלבטתי מאוד אם לכתוב אבל שלג ניסח כזה יפה (שלג כל הכבוד על האמפתיות) אז אולי אצליח לנסח גם כמה דברים שרציתי לומר לך.

קודם כל אני מאוד מבינה את הקושי שלך, את הכאב, את תחושת התקיעות החוסר אונים.

אני מבינה שאת סובלת, וזה ממש לא פשוט אבל אולי יש כמה נקודות להאיר, הלוואי יהיה לתועלת.

א. בולט ממה שכתבת שיש לך עליו בטן מלאה, את כועסת עליו, מתוסכלת ממנו וממש לא מעריכה אותו.

כשלא רואים אותך באור חיובי והכל בך רע זה גורם לאדם להתנהג עוד יותר "רע", זה חונק את האדם (במיוחד גברים), וזה לא מאפשר לכם לצאת מהביצה הזאת.

חשוב שתשימי לב שחלק גדול מהקשיים נובעים מדינמיקה זוגית לא בריאה ולאו בהכרח בגללו.

דפקות יש לכולם...

כרגע את ממוקדת בקושי שלך וזה בסדר שאת פורקת אותו אבל יכול להיות שההתמקדות שלך בכאב מביאה אותך למקום שבו את מרגישה שאי אפשר לצאת מזה וזה טבעי ומובן אבל בשלב כלשהו כדאי במקום לראות את עצמך כקורבן, אולי אפשר לחשוב גם על איך את או אתם ביחד יכולים ליצור שינוי במצב.

ב. לא ברור ממה שכתבת האם את או אתם הולכים לטיפול  זוגי או אישי, זה חשוב לעצמך בגלל הקושי שאת נמצאת בו, זה חשוב בשביל להבין אחד את השני יותר טוב ולבדוק האם ומה אפשר לעשות בשביל הנישואים האלה במיוחד לאור זה שאמרת שכרגע את לא הולכת להתגרש.

גם אם הוא לא יהיה מוכן ללכת לטיפול חשוב שתלכי בעצמך לעזור לך ולברר.

בד"כ הדברים יותר מורכבים מאשר "הוא רע, אני סובלת, אני חייבת ללכת".

צריך לבחון את הדברים בצורה ריאליסטית יותר בעזרת איש מקצוע.

ג. הכי חשוב לי לומר שלא כל זוג עם בעיות תקשורת משמע שאחד או 2 מבני הזוג אוטיסטים.

צריך ממש להזהר מתוויות כאלה.

כולנו על הרצף איפה שהוא ולכולנו יש קשיים לתקשר לפעמים במיוחד עם בני זוג, זה יכול להיות קשור לדינמיקה, לפחדים להתניות מהילדות, למלא דברים.

אם בכ"ז עולה חשד כזה יש מקומות ומומחים שיאבחנו ויתנו כלים.


 

זו דעתי... מקווה שתרגישי שיחד עם מילים אולי קשות אני גם מחבקת אותך מאוד ובאמת מבינה אותך.


 

אם קראתם עד לכאן אז כל הכבוד וכפרס אספר על איש יקר לי באופן אישי, אם מותר לומר על אדם שהוא אהוב ליבי חוץ מה' ומהרב'ה, אהוב ליבי ד"ר מורדי בן חמו שאין מילים בעולם לתאר את הלב הענק הזה, הפלא, האמן, הרוקסטאר, הגאון וגם אוטיסט.

שווה לכם לשמוע אותו אם בא לכם.

 

קראתי תודה על הדברים..איילה במדבר

ברור לי לגמרי.. אף פעם לא אמרתי שהוא רע.. הוא טוב לפעמים זה טוב מדי כזה שהוא רע אז יוצא ממנו ממש ארסיות כזאת שאני לא מבינה מאיפה באה מבינה,?

כאילו מרגישה שהדפקות של שנינו מביאות את העצבים האלו אחד על השני... כי אנחנו בצורה דומה מדי בדברים השלילייים שלנו.. דומה מדי.. וזה מדי מציק

קשה להסביר.. כי יש פערים ביננו מצד אחד מצד שני כנראה שיש הרבה דברים בנפש שאנחנו בקונפליקט איתם והם שגורמים לפיצוצים.. ובגלל זה חושבת שאנחנו לא מתאימים..לא משלימים אחד את השני.. אלא להפך מוציאים את הרע אחד מהשני..

כאילו משהו בי כבר נהיה כזה אנטי אליו..גם שאני מנסה כאילו לאהוב אותו.. לא מצליחה.. אולי זה פשוט לא זה? כאילו למה בכח.. מוזר לי שזה צריך להיות ככה..

❤❤שם פשוט

כל הכבוד על האומץ והכנות לומר דברים חשובים- שהוא בעצם טוב, שיש דפקות לשניכם, שהדינמיקה הזוגית משפיעה על שניכם, שנהיה לך אנטי אליו.

לא פשוט להמשיך ככה כשיש כעסים לא מטופלים בינכם ותחושה של חוסר התאמה שהיא מחסום שעומד בינך לבינו.

גם אם עכשיו זה מרגיש תקוע זה לא אומר שזה חייב להשאר ככה.


תשאלי את עצמך- היית רוצה שדברים יהיו אחרת?

ברור שהיתי רוצה שדברים אחרת..איילה במדבר

אבל אני חושבת שמאוד קשה לי להתמודד איתו הוא מאוד מאוד מתנהל בצורה איטית ולא מתוכננת..

אני מתקשה להבין איך הראש שלו פועל אבל קשה  מאוד לנהל ככה בבית..הוא טועו שכל הגברים ככה אבל לא נראה לי..

בגלל שעושה דברים בצורה מדי מדןיקת ויסודית פרפקציוניסטית בלשוננו.. אז דברים נראים כך..

Ocd בדת מכירה?

דוגמא חיה משבת שביקש שאעשה משהו בדיוק איך שהוא חושב שצריך מבחינה הלכתית משהו פעוט שקשור לניקוי השולחן ואני התפוצצתי מזה  ואמרתי שלא יגיד לי איך לנקות ומה לעשות בדיוק שאני יודעת  מה אני עושה..משם שזה התדרדר...

לא אפרט מדי

לא יכולה כבר לסבול את זה.. שהוא כופה עליי את הדברים האלו כבר דיברנו על זה ןזה לא עוזר..

אני חושבת שיש אנשים שאצלם ההלכה והדת וכל הטקסים זה סוג של או סי די ולא בדיוק שהם איזה צדיקים גדולים...

אני חושב שיותר מהכלשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ו 9:35

זו העובדה שאת, כבן אדם, לא מסוגלת יותר.

וזה הכי חשוב למקרה הזה, כי יכול להיות שיש והיו ויהיו או מחכים הרבה מאוד פתרונות, ובטח יימצאו הרבה זוגות שונים ומשונים שיספרו כמה הם מסתדרים/ אוהבים למרות ולמרות וכו וכו. אבל במציאות, אצלך, תשש כוח הסבל. את נמצאת עכשיו בשלב שכבר לא מסוגלת יותר, ולכן את כבר לא תעשי את אותם מאמצים של פלוני ואלמוני ולא תלכי ו/או לא תאמיני ו/או לא תצליחי להיעזר בכל מיני טיפולים שונים ומשונים. ולכן זה חייב להיגמר מבחינתך.


 

אז מה שנותר, זה לאחל לך המון בהצלחה! ולפחות לדעתי תחתרי לאיך להגיע לזה, כי לבזבז זמן או להפריח תקוות, לא אמור לקדם אותך או אותו או את הילדים לשום מקום (איך בדיוק פועלים? את זה תשאלי את המומחים שכאן ).

מה שכן, את צריכה לדעת שבשביל העתיד שלך עם בעלך הבא, כדאי לך לדייק יותר מי את, מה חשוב לך ומה מפריע לך, ואיך את מובילה בצורה טובה ששניכם תהנו ואת תקבלי את מה שאת צריכה. כי לצערי, אני קצת מרגיש שהדברים האלה לא ברורים לך.

ועוד מילה אחתשלג דאשתקד

לגבי משהו שעולה אצלך, אבל באמת לא בגללך (בעיקר בגלל התכתבות שהייתה לי לאחרונה עם מישהי באישי).

השיח הכאילו קליני, שאנחנו מחפשים להגדיר את מחלת הנפש או ההנהגות הסוטה-חברתית של בן/בת הזוג, לא נראית לי כמו משהו שמשרת את האינטרסים שלנו במצב הזה.

הרי גם אם נניח שזה הגיוני לתייג בנאדם ולהחליט שהוא סובל ממחלה xyz, סבבה. אז מה? זה אומר שהוא לא יכול לחיות בזוגיות? זה אומר שבהכרח תמיד יהיה רע ובלתי נסבל להיות איתו? - ברור שלא, ואתם תמצאו הרבה מאוד גברים ונשים עם מחלות נפש וגוף שונות ומשונות שחיים בזוגיות מדהימה!!!

(וזה עוד לפני הערה מאוד חשובה לטעמי, שכל הנושא של אבחנות הוא מורכב, לא לחינם פסיכיאטרים לומדים הרבה מאוד שנים ויש מעט מאוד פסיכיאטרים ואבחנה יכולה להיות תהליך של כמה שנים טובות. מה גם שיש תיאוריות, כמו התיאוריה הפסיכוביזרית של יעקב רופא, שטוענות שמחלות נפש נובעות מבחירות של אנשים וניתן לשנות את הבחירה או לבחור בסוג ההפרעה).

תכלס, אם קשה לי עם בנאדם, אני מעדיף להגיד בכנות "אני לא מסתדר עם ההתנהגות שלו". ככה ברור מה קשה לי ולמה אני לא יכול לחיות איתו. כי לאמיתו של דבר, האבחנות דווקא נועדו כדי שנמצא פתרונות איך בכל זאת להסתדר... אז זה נראה לי לא נכון ולא חכם ולא יעיל להשתמש בכלים האלה.

ושוב, זה לא בקשר לדברי איילה היקרה.

הדברים שלך יכולים להיות נכונים חלקיתאיילה במדבר

ברור צריך שניים לטנגו וכו וכו...

אני לא מתיימרת להיות פסיכיאטרית אבל באה ממקצועות הטיפול וקצת ה

באיחור הבנתי עליו דברים..  פשוט התחתנתי בצורה די פזיזה לא נישואי בוסר ההפך אולי יש נישואי בוסר ברווקות מאוחרת.. אבל עם הזמן רק בנישואים ודי מהר פשוט הדחקתי

שהוא לא מה שחשבתי ויש פה בעיה יותר קשה.. באופי אחרי שהכרתי את אמא שלו הבנתי איך גודל וזה צרה צרורה..

לא רוצה להרחיב מדי.. 

האמת, לא הבנתישלג דאשתקד
(איזו הפרעה גורמת לי לא להבין? יש פסיכיאטר/ית בקהל?)
תדעי לך שהרצון שלך זה כבר הרבה מאוד מאודשם פשוט

כן, מכירה ocd, ptsdc, מכירה asd וגם lsd . מכירה הרבה אותיות.

ממה שסיפרת לא ברור מה בדיוק הבעיה מלבד שניכר שיש בעיות תקשורת בינכם וחשוב לברר את זה.

כרגע נראה שיש זריקת ססמאות ונרטיבים ואבחונים לא אובייקטיבים ומשפטים שאת חוזרת עליהם שוב ושוב שמצמצמים אותך ומגדילים את הבעיה.

אם היית רוצה שדברים יהיו אחרת, כדאי לגשת לבירור מה בדיוק הקושי, ואם אפשר לטפל בקשיים שלכם או חלילה אם לא.

איתו או בלעדיו, תלכי לברר.

זה שווה את זה.

גם אם חלילה בסוף תחליטי להתגרש תעשי את זה ממקום שלם.

חיבוק❤

קצת יותר מידיזווית אחרת

מבינה את הקושי שלך.אבל מאוד צורם לקרוא את כל האבחנות שאת מאבחנת אותו- הפרעת קשב, אוטיזם, ocd... ואת עוד אומרת שאתם דומים בצורה השלילית שלכם.אבל את עצמך את לא מאבחנת ככה...

את לא מוכנה לעזוב את הקטנה, ואת מעריכה את עצמך כאמא אוהבת, אבל כשהוא מתקשה להפרד מהגדולה את קוראת לזה אובססביות.את מבחינתך חוששת להתגרש כי אין לך תמיכה ואין לך כח למלחמות, אבל כשאת חושבת שהוא לא ירצה להתגרש- את קוראת לזה "הוא לא ישחרר אותי כי הוא תלותי.גם את מסיבותיך שלך תלותית ולכן לא ממהרת להתגרש.כך או כך את צריכה טיפול פרטני דחוף.אחרת בכל זוגיות אחרת את תקלעי מאוד מהר לאותם סיטואציות.מחילה אם התגובה לא כזו מכילה.לפעמים צריך לשים את המראה מול הפרצוף.

לא אהבתי את הדרך שכתבת את הדברים..איילה במדבר

יש לי הרבה מה לענות על זה..

את לא מכירה את הסיפור וכתבת פה עם קצת יומרה. מי שמך לומר לי מה אני חושבת על עצמי?

דבר נוסף לא איבחנתי שומדבר... הרבה רואים מסביב שיש משהו פשוט לא נעים להם לומר.. אבל יש פה משהו.. זה די ברור ..

לי קשה להתמודד עם משהו שהוא לא ברור לי אם היתי יודעת היה יותר קל להבין ולנסות להתמודד..


קשה לי איתו מאד ואין לך מושג מי אני ביומיום אני לא בנאדם שקשה להסתדר איתו ..

ואין לך מושג מי אני בכלל.. ומה עברתי בחיים.. אז קצת ענווה גברת.. יכלת לכתוב בצורה קצת יותר רגישה..

עונהזווית אחרת

לא תמיד תשובה רגישה עוזרת.לפעמים צריך להציב מראה אמיתית מול הכותב.גם אם לא נעים לקרוא.כי באופן טבעי אדם מתקשה לראות את מומי עצמו וקל לו לראות את מומי האחר.

לא מכירה אותך.ואם תקראי היטב את מה שכתבת ואת תגובתי,תראי שבסך הכל חזרתי על דבריך שלך עם הכוונה שלי להסתכלות ולפרשנות השונה שלך לאותם דברים.גרושין זה לא משחק ילדים.במיוחד כשיש ילדים.ואם את רוצה עיצות -צריך לדעת לקבל גם תגובה שפחות מוצאת חן בעיניך.

הנהנחלתאחרונה

בס"ד

 

מצאתי את מס' הפלאפון של זלטי רוזנטל, היא מטפלת ומומחית לדינמיקה זוגית (זוכרת שהזכרתי אותה?)

היא מאוד חכמה, ממליצה. יש אנשים נוספים. תראי מה מדבר אלייך.

 

בכל אופן: 029999577

              0548496761

 

מייל: zlaty.rosental.office@gmail.com

 

המיוחד בה שהיא עובדת עם האשה מבלי שהבעל צריך לבוא.

 

אני חושבת, שכדאי אפילו לקחת הלוואה כדי לשלם לטיפול/יעוץ.

זה כל כך חשוב. זה אקוטי - למשפחה שלכם, לילדות...

 

אל תמהרי לחתוך. נסי קודם. 

כשאני התגרשתי הייתי בטוחה שהצדק אתי. במאה אחוז! ועכשיו, אינני כל כך בטוחה...

אני רואה שאי אילו (המ..מ..) תכונות לא סמפטיות ותגובות לא נחמדות, עדיין נמצאות

אצלי, כך שאני כבר לא בטוחה כל כך שאני הייתי הקרבן הצודק....

 

אגב, זה שבעלך מוכן ללכת ליעוץ......זה פלא. מגיע לו על זה צל"ש. באמת!

את יודעת איך מגיבים בעלים כשרק רומזים על משהו כזה?....

אז ככה:

א. פניהם מוריקות...

ב. "מה, אני לא טוב לך? אני היועץ הכי טוב בשבילך!"

ג. "חשבתי שהתחתנתי עם אדם שפוי...."

ד. "זה מקח טעות!" (הנישואין איתך...)

ה.  "אני לא משוגע!"

 

וגם, הוא נועל את הדלת ומוציא את המפתח כדי שאם   א   ת   רוצה ללכת....

 

אז מבחינה זו, בעלך מיוחד.

 

אני מעריכה מאוד את כל מי שהבין אותך ושידר אמפטיות (זה עוד דבר שקשה לי)

ורוצה לאמר לך, שבאמת איני מכירה אותך ואותו, ואולי זה באמת נורא ובלתי אפשרי,

א ב ל:  תני צ'אנס. באמת. מי יודע?

 

בהצלחה רבה רבה בכל מה שתעשי!

לשם פשוטנחלת

מצדיעה לך!

 

התגובה שלך:

 

א.  מכילה

 

ב.  מציעה בעדינות רבה הסתכלות אחרת. מורכבת יותר.

 

ואת צודקת. במאה אחוז!

 

יישר כויח!

יישר כח על ההשקעה!!!ייתי ואחמיניה
לא מובן מאליו!!
היי לכולם. האם זה חריג ליפול בשמירת שבת?Toyota

אחרי גירושין בעיקר כשאתה לבד ושברו אותך לרסיסים.

ולא הכוונה לנסיעות והדלקת אש ודברים בומבסטיים.

פשוט פלאפון, סרט או יוטיוב (למרבה הצער)

לא חריג בכלל אצל מי שגרה לבדאנוני.מית

שקלת פשוט להשאיר משהו מנגן לפני שבת?

נכון. זה רעיון מצויין.נחלת

לא יודע אם חריג או לא, אבל מבין לליבךמתוך סקרנות

מה עם קריאת ספרים כמו פעם? 🙂.

אני מוצא שזה ממש ממלא לי את הזמן, וחבל שמצליח לקרוא בעיקר רק שבת בשבועיים כשאני לבד...

בכל מקרה, מוזמן לאישי, אם בא לך לפרוק בלי קשר.

נכון. ספרים או חוברות מעניינים ששוקעים בהם.נחלת

יכולה להמליץ אם תגידי מה את אוהבת...

מה עם להזמין חברה? להיות מוזמנת?

כן, חריגנקדימון

ואפשר ואף צריך למצוא לזה פתרונות.

לתפוס את השד כשהוא עדיין קטן.

למצוא פתרונות, זה הדבר.נחלת

במצבי רוח קשים במיוחד, קראתי ספרי ילדים. אוהבת.

השבת כיסוד הבריאה: ציר מרכזי לגילוי אלוקות בעולםNachman Wilhelmאחרונה

השבת כיסוד הבריאה: ציר מרכזי לגילוי אלוקות בעולם

מצוות שמירת השבת אינה רק ציווי דתי המיועד למנוחה, אלא היא מהווה את היסוד המבני של הבריאה כולה. תכלית השבת היא להביא לידי ביטוי את גילוי האלוקות בכל רבדי המציאות, ובפרט בעולמנו הגשמי – ה"עולם התחתון". על פי תפיסה זו, השבת היא הכלי שדרכו מכירים יושבי תבל כי קיים בורא קדמון ונצחי העומד מאחורי מערכת הטבע האינסופית.

עדות על חידוש העולם

עצם השביתה ממלאכה ביום השביעי מהווה עדות חיה על כך שהעולם אינו קדמון, אלא נברא ברצון הבורא. כפי שנאמר בעשרת הדיברות: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ... וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות כ, י). בשמירת השבת, היהודי הופך לשותף בהצהרה הקוסמית על ריבונותו של הקדוש ברוך הוא, ובכך הוא פועל להעביר ולבטל את "רוח הטומאה" או הרוח המתנגדת המנסה להסתיר את הנוכחות האלוקית בעולם.

השבת כמקור הברכה והידיעה

חז"ל מלמדים כי "השבת היא מקור הברכה", והיא זו המעניקה חיות לכל ששת ימי המעשה. דרך השבת, הידיעה האמונית מחלחלת מן השכל אל הלב, עד שמתקיים החזון הנבואי: "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'" (ישעיהו סו, כג). גילוי זה נועד להסיר את מסכי ההסתרה ולזכך את המציאות הגשמית, כך שכל נברא יכיר במטרת בריאתו – להוות דירה בתחתונים לשכינה

שמירת השבת היא האקט העוצמתי ביותר של השלטת הרוח על החומר. היא המחסום המוסרי והאמוני האחרון בפני תפיסות עולם חומריות, והיא המפתח לגאולה השלמה שבה יתגלה כבודו יתברך בכל העולמות כולם, כפי שאנו מייחלים: "לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים".

מי שלא מקפיד בפגישה עשירית בשמירת נגיעה = דתי ????חשיפה

חשיפה שלי כאן הינה לפני שאפרסם ברשתות המחקר שביצעתי בהיותי מנוי באתר שליש. 2שהם1. והידברות. עזבתי לפני זמן אב את כולם כי מתוך כל 10 שנמצאות יש פחות מ 5 שכתבו לשאלתי זו ; אני שומרת נגיעה.

ואלו אתרים הנקראים דתיים

ההנהלה שלהם ודאי לא אחראית לזה

אולם זו תופעה שחייבת להיחשף ולבדוק למה וכמה

וכאן רק התחלתי הנושא. בהרחבה יפורסם בסוכות ברשתות. והגיע הזמן לברר מי אנחנו

נא לתת תכובות עניניות בלבד

אי אפשר לומר שמי שאינו שומר נגיעהנחלת

אינו דתי. כן אפשר לומר שבנושא הזה הוא ....לא דתי. כלומר, מחפף.

אני מצדיעה לך. אל תכנעי לאף אחד ואל תתשפרי על המצווה החשובה

הזו, אפילו אם יהיה נסיך חלומותייך...

שנה טובה לך!!

הכוונתי כמובן, אל תתפשרי.נחלת

זו גישה מעניינתחיים גביעי

בס"ד

האם גם נאמר שמי שרק גונב הוא שומר חוק, אלא שבתחום הגניבה הוא לא שומר חוק?

האם אפשר לומר שיש מי שבאופן מודע, מושכל ומתכונן מצפצף על ציווי אלוקי (שהוא גם מאמין בקיומו, כמובן) - נחשב ל'דתי'?

אם הכוונה לדתי" היא לשמירה מדוקדקתנחלת

וקפדנית על כ ל המצוות, קלה כחמורה, בלי לחפף, אז כמובן שאינו דתי;

השאלה באמת למה הכוונה בלהיות דתי; ואם הוא לא מצפצף רק נכנע ליצרו, הוא כן נחשב דתי?

ואם הוא מחפף רק במצווה או מצוות וכן מקפיד על מצוות מסוימות, מה איתו, דתי או לא?

אם הוא מקפיד על הכל אבל לא חזק בשמירת לשון, למשל, הוא דתי או...לא?

וכך הלאה.....

לא מביעה כאן דיעה, אלא הרהור, מה זה באמת דתי?

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

כמה דרמה...שבורת,לב

כל אחד והמסע שלו בעולם הלא פשוט הזה, ברוחניות שלו, בדרך שלו עם ד.

האתרים האלה זה לא הלמ"ס וזה לא התפקיד שלך או של אף אחד למדוד או לשפוט את האחר.

יש ד בעולם, תן לו לעבוד.

תתמקד במסע שלך, בעצמך, ובלחפש אשה שתתאים לך לערכים שלך ולרצונות שלך.

בהצלחה❤️

גם הלמ"סמתנחל חייכן

לא מודדים או שופטים אחרים, רק תופעות כלליות.

אבל את צודקת במה שכתבת לו

נשמע שהוא ברמה יותר גבוהה של מחקר מטבלת אקסלשבורת,לב

מחילה אם פגעתי ערב ראה"ש בכל עובדי הלמ"ס.

כבודם במקומם.

לא פגעת בכללמתנחל חייכן

רק דייקתי, לצורך השעשוע

יש דברים כגון מה שפותח השירשור דן בהם שלא קשורים למחקר ובטח לא למחקר כמותי

נו לפחות זה.שבורת,לב

פחות מ5 מתוך 10!

אתרים דתיים!

התחקיר המלא יפורסם בסוכות,

בוא נחכה.

מזל שיש אותו שיברר מי אנחנו.

זה כבר פרומומתנחל חייכן

לחדשות המגזר

מה פירוש למ"ס?נחלת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמרגול

גוף ממשלתי (נראה לי) שמפרסם דוחות סטטיסטיים על האוכלוסיה (למשל - הכנסה ממוצעת למשק בית)

תודה מרגול!נחלת

אדריכלות של נצח: צניעות, זמן וקדושה בעידן החומרNachman Wilhelmאחרונה

אדריכלות של נצח: צניעות, זמן וקדושה בעידן החומר

בעולם המודרני, המושג "עבודת אלילים" פשט צורה ולבש חדשה. אין מדובר עוד בפסלי אבן, אלא בהפיכת יצרים אנושיים ודחפים רגעיים לערך עליון המכתיב את סדר היום התרבותי. המרחב הציבורי, הרווי במיניות מוחצנת ובפולחן הגוף, מהדהד דפוסים עתיקים של תרבויות עבר שהתמקדו בחומר ובפריון כחזות הכול. מציאות זו מעמידה את האדם המודרני בפני אתגר רוחני: האם להיסחף אחר הזמני, או לבנות חיים בעלי איכות נצחית.

התורה והמצוות מציעות חלופה יסודית המוגדרת כ"קוד הגנטי של הנצח". בניגוד לתפיסה הרואה במגבלות ההלכתיות מחסום, הן מהוות למעשה "כלי מחזיק ברכה". הצניעות והקדושה אינן נועדו לצמצם את האדם, אלא לאפשר ליופי הפנימי – לנשמה – להאיר מבעד למעטפת החיצונית. שמירת המרחק וטוהר המחשבה יוצרים מרחב של כבוד ואצילות, המשרה שכינה בתוך המחנה ומעניק חוסן מוסרי מול תרבות של פריצת גדר. כוח המשיכה, בתוך מסגרת של קדושה, הופך מכלי לתענוג רגעי לאמצעי לבניית קשר פנימי, עמוק ונצחי.

הגשר המחבר בין העשייה האנושית לנצח הוא הזמן. במבט תורני, הזמן אינו רק רצף ליניארי מתכלה של שניות ודקות, אלא מרחב של "תנועות איכותיות". בעוד שהמדידה הכמותית היא מוגבלת, האדם יכול "לצבוע" את רגעיו באיכות אינסופית על ידי חיבורם לרצון העליון. ככל שהפעולה נעשית מתוך הכרה בערכי הנצח, היא משתחררת מהתלות בממד החומרי החולף.

לסיכום, העולם הזה הוא "שעת העבודה", המעבדה שבה הופך החומר לרוח. על ידי בחירה בערכי הצניעות וניצול הזמן ככלי לבנייה רוחנית, האדם מכין את עצמו לעילוי הנשמה באור החיים האינסופי, ומבטיח כי קיומו לא יישאר בגדר רגע חולף, אלא יהפוך לחלק בלתי נפרד מהנצח.

מעניין, המיתןס אומר שדווקא לבחורות זה חשובמתוך סקרנות

יותר בהכללה.

אותי הפתיע עצם זה ששואלים אותי אם אני שומר נגיעה, כאילו יש הוו"א שלא.

מאה אחוז נכון. עצם השאלה כבר מעוררת רתיעהנחלת

זה אמור להיות כל כך ברור שלא מדברים על זה בכלל.

ואין כאן עניין של שפיטה. יש כן עניין להעמיד דברים על דיוקם. לפחות

בפורום, בכתב. ברור שכל אחד וההתמודדויות שלו, אבל אולי צריך

להיזהר מכל מיני התפלספויות על מצוות ברורות וחד משמעיות -

תהא דרכו והתלבטותו של כל אחד אשר תהא, אבל את האמת

יש לאמר.

להעמיד דברים על דיוקםבן יהודה

תאר לעצמך: בן אדם שמגדיר את עצמו דתי, לא שואלים אותו אם הוא שומר שבת. למה? כי זה מובן מאליו שזה חלק מההגדרה של דתי.

אבל שמירת נגיעה כן שואלים: סימן שלא ברור לאנשים שזה חלק מההגדרה של דתי. וזאת הבעיה.

איסור נגיעה זה לא רק "עוד איסור", זה חלק מהתייחסות שלמה ליחס בין בן ובת. לא לשמור נגיעה זה גם אמירה מעבר לעצם העובדה שיש פה בן אדם שמגדיר את עצמו דתי ומוכן לעבור על איסור בלי למצמץ...

רצוי לפרסם דבריך בקבוצות חברתיותחשיפה

מסכימה מאוד.נחלת

יש אמירהsemi

יש אמירה

כשאתה בא להוכיח מישהו צריך קודם לגזוז את הציפורניים ואחרי גזיזת ציפורניים צריך ליטול ידים ורק אז אפשר להוכיח (וככל הנראה גם התוכחה מתקבלת אחרת)

בלי להכנס למה בסדר או לא בסדר בהתנהגות שאתה מדבר עליה

הטון כשאתה כותב או מדבר חשוב מאד האם זה טענה כלפי מי?

או שזה קריאת התעוררות ואז צריך לומר את זה בהתאם.

שנה טובה ומתוקה

האיכות היא הסיפור.Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו?

בעומק זה נכוןמקריוס

כי שמירת נגיעה היא ביטוי להתמסרות דתית, ומי שמתקשה בזה יתקשה גם לא להדליק מזגן בשינוי כשקר לו בקיץ, ויתקשה גם לשמור נידה אחרי החתונה ויתקשה לשים סינון מוחלט על כל המכשירים שלו וכן הלאה. לכן הכותרת כן צודקת.

התפתחות מתוך משבר בונה זיקה נצחית לבוראNachman Wilhelm

אין רגע דל: מדוע כל שנייה בחיינו היא בחירה בין חלוף לנצח?

הזמן, המשאב היקר ביותר שניתן לאדם, נתפס לעיתים כרצף טכני של דקות ושעות. אולם חכמי ישראל מלמדים כי הזמן הוא למעשה אוסף של "תנועות איכותיות" – מעשים ובחירות המעצבים את הנצח. בעולם המהיר של שנת 2025, עלינו לזכור את העיקרון המהדהד: יש דין ויש דיין. דבר אינו הולך לאיבוד; כל רגע מתועד ונרשם בספר הזכרונות האלוקי, וכל בחירה קטנה מקבלת משמעות נצחית.

הזוהר הקדוש חושף כי ברגע שאדם מתגבר על יצרו ("אתכפיא סטרא אחרא"), הוא מעלה את כבודו של הקב"ה בכל העולמות. כאן טמונה התובנה המהפכנית: האדם אינו צופה פסיבי בזמן, אלא שותף פעיל ביצירתו. כשאנו בוחרים בטוב, במעשה חסד או במניעת עבירה, אנו משנים את איכות הזמן עצמו והופכים רגע חולף לנכס נצחי.

הידיעה כי הכל מתועד אינה צריכה לעורר פחד, אלא יראת רוממות ואחריות. לא כמות השנים היא הקובעת, אלא איכות הרגעים. אדם יכול ליצור עולמות ברגע אחד של התעלות מוסרית או לימוד תורה במסירות. כל הימנעות מחטא הופכת למנוף רוחני, וכל מצווה לנקודת אור שאינה כבה לעולם.

עלינו להפנים כי העולם הזה הוא רק פרוזדור והצעה למעבר לעולם שכולו טוב ונצחי, והכרטיס לכניסה לשם תלוי אך ורק במעשינו הטובים כאן. כפי שסיכם קהלת: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". זהו תמצית קיומנו – להפוך את הזמן הארצי למציאות אלוקית שתישאר חקוקה לעד.

מאוד יפה וחשוב. תודה רבה.נחלת

מה אתם עושים בשבתות שהילדים לא איתכם?מילה בסלע

לא תמיד ההורים זו אופציה, אז מה עושים בחצי מהשבתות? אני עדיין לא הצלחתי לפתור את החידה הזו.

כמובן שיש שבתות פו"פ אבל לפעמים לא רוצים או לא מרגישים במקום הזה חוץ מזה שזו עלות לא קטנה.

איך אתה עם לבד?שבורת,לב

לא ניסיתי עדייןמילה בסלע

שבת לבד מרגיש לי משהו מאוד בודד

ממש מבינהשבורת,לב

אבל אולי יש משהו בללמוד להיות לבד בלי להרגיש בודד.

שקט לא חייב להיות מפחיד, שקט יכול להביא שלווה.

לא חייבים למלא את השקט ברעש.

וזה רק בינתיים.

מקווה שבקרוב תמצא את שנפשך אוהבת לחלוק איתה רעוא דרעוין ביחד.

תודה רבה!מילה בסלע

באמת אני חייב לנסות את זה, כרגע מוקדן מדאי בשבילי, זה עוד טרי.

❤️‍🩹🍀שבורת,לב

הכל בסדר

כל מקרה לגופו, אני נהניתי יותר משבתות לבד *דווקא*מתוך סקרנות

בהתחלה, להתאפס קצת ולהכיר את עצמי מחדש.

עכשיו, אני עדיין נהנה, אבל כן מרגיש קצת יותר גם את הבדידות (דבר בריא לדעתי, במקום לברוח מזה)...

תלך לחברים אולי? תזמין?נחלת

יש לי רעיון קטן ואני מבקשת לא לצחוק עלי מאוד:

חיית מחמד יכולה לתת הרגשה של נוכחות עוד מישהו חי

בבית. כלב ידידותי, חתול (לנו היה חתול חם לב ומקסים),

ואפילו ציפורים; תוכונים קטנים למיניהם. די מרגיע

שיש עוד מישהו שנושם בבית תוך כדי שינה, בלילה

למשל......

אבל זה לא אדם. ברור. אולי באמת עכשיו להתארח

יותר (אם יש חברים שאתה מרגיש איתם נוח)

ובמשך הזמן תראה שתוכל גם להיות לבד.

אם יש שכנים נחמדים שמזמינים, לא להתבייש.

להביא משהו נחמד כדי שתרגיש יותר נוח

ולא להרגיש עלוב עם ההתארחות.

פעם נותנים לך ופעם אתה נותן לאחרים...

ואם אפשר להיות עסוק במשך השבוע, אפילו

בהתנדבות, כדי שתרגיש חזק בתוך עצמך, איתך.

אל תתחתן בחיפזון רק מאימת הבדידות למרות

שזה מאוד נורמלי.

בהצלחה ושנה טובה ושמחה לך!

ספרים טובים?לאחדשה

נחים מהשבוע לבד ולומדים להכיר את עצמנוsemi

פרוד טרי כמה חדשים בשבתות שהילדים לא אצלי אני שבת בבית לבד ושאלו אותי אחים ואנשים מסביב הציעו לי לעשות אצלם שבת אבל אני מוצא (אולי קצת מקום של כבוד עצמי שאני לא הולך לאנשים) שחשבת לבד זה יכול להיות נחמד בנתיים כבר כמה שבתות וזה רגוע שקט מקפיד על להכין אוכל ולעשות סעודה

כי הבנתי שהחיים שלי הם ביידים שלי גם כשאני בזוגיות וגם כשלא וכדי לחיות בצורה נעימה עם עצמי ובעתיד עם מישהי אולי, אני צריך ללמוד לחיות עם עצמי כמו שאני רוצה שהחיים שלי יראו ולכן זה כולל להכין אוכל ולעשות סעודת שבת עם עצמי ועם הקדוש ברוך הוא כולל שירים ולימוד קטן

ואז ללכת לקרוא משהו ופשוט לנוח מהשבוע

בהצלחה בדרך הזאת

ממש נכון, מסכימה עם מה שכתבת.עשב לימון

עם עצמי ועם הקדוש ברוך הוא

יפה ומקסים. אבל בכל זאת, כל אחד שונהנחלת

ויש אנשים שקשה להם מאוד להיות לבד. במיוחד אחרי חוויה לא פשוטה של גירושין.

אני בעד ספרים. לקרוא ספרים שאוהבים (לא מדכאים אבל גם לא זולים...)

בהחלט לפעמים צריך אנשיםsemiאחרונה

מסכים שיש אנשים שונים וכאלה שיותר מתאים להם לבד וכאלה שפחות.

בכל זאת לפעמים אנשים בוחרים לחפש איפה לעשות שבת לאו דווקא מתוך נסיון והבנה עם עצמם שלבד לא מתאים להם אלא מתוך רתיעה מהמצב של להשאר לבד בשבת.

ספרים בהחלט יכול להיות פתרון מאד נחמד ויעיל (ואפשר לקנות בסיפור חוזר ואז משמעותית יותר זול)

נ.ב.

(לפעמים לא מיד אבל אחרי רגע של התייצבות צריך להתמודד עם הקשיים (לאו דווקא אלה אבל בכלל) על מנת לעבוד על לשפר את עצמנו גם אם קשה, עבור הילדים ואו זוגיות הבאה ובעיקר עבור עצמינו) קושי זה לא דבר שלילי.

אני אוהבת הרבה פעמים את השקטאולי בקרוב

אני עוד יחסית בהתחלה, הרבה פעמים אני נוסעת אבל הרבה פעמים אחרות אני מגיעה ממש עייפה לשבת הזאת אחרי שבוע אינטנסיבי אז כיף לי השבת שלי בקצב שלי ובצורה שלי. ממש בשבתות הראשונות שנשארתי בבית לבד היה לי קשה לחשוב על לאכול סעודת שבת לבד והתארחתי אצל חברות מהקהילה, רק לסעודות

זו כמובן אחלה אופציהמילה בסלע

אבל לצערי בזבילי זה או להתארח אצל ההורים או האחים או שבת לגמרי לבד

אני עושה גם לגמרי לבד 🙂אולי בקרוב

כשאני מרגישה שאני ממש צריכה את הזמן לעצמי, אין לי כוח לצאת מהבית או להיות נחמדה לאנשים וכו', אני מכינה לי סעודות שיהיה לי כיף ואז מתארגנת לי בנחת לשבת, אוכלת מתי שבא לי, הולכת לנוח או חדשות מה שבא לי מתי שבא לי וכו' אולי זה קצת פריבילגיה שאני לא חייבת לצאת לתפילה במניין אבל לפעמים זה ממש נותן לי כוח שבתות כאלה

זה טוב.נחלת

שאלה למי שכבר אחריאריה ששכח לשאוג

איך נרפאים מהמילים הקשות? מהעלבונות? ההשפלות? כל הדברים הרעים ששמעתם על עצמכם?

אני עוד לא אחרי. אבל מלא מילים רעות על עצמי.

זה לא פשוטgilman

מצטרף לשאלה.

תודה.

פרסומת:

אתר הכרויות בחינם

אכן עבודה, כדאי לעבור תהליך של עיבוד ובירור פנימימתוך סקרנות

וכמובן טיפול למי שיכול.

בנוסף, לענ"ד הצורה בה מנהלים את הגירושין עצמם,משפיעה הרבה על מה שקורה אחר כך.

מי שמצליח איכשהו לסיים יפה יחסית, למרות כל האמוציות והמשקעים, הרבה יותר קל לו לסגור מעגל ולהתקדם.

בסוף, גם הזמן הוא המרפא הגדול ביותר.

אמoo

המרחק מצמצם את היכולת לשמוע דברים רעים חדשים

ותקשורת עם אנשים אחרים קרובים

כזו שמכילה/ חברית/ נעימה/ אוהבת/ מפרגנת

יוצרת חוויות חדשות טובות

מיצרת זכרונות אחרים

בונה אמון

ואז העלבונות יכולים להידחק למקום נידח ופחות לעניין

כמו שכתבוsemi

המרחק עוזר כמו שכתבו

חוץ מזה לטפל בעצמך עם אפשר בטיפול

ובכל מקרה לזכור שאין לך אפשרות לשנות את ההתנהגות של הצד השני רק את מה שאתה עושה ומגיב לזה וזה הזדמנות לשים לב לשפר את עצמנו כי תמיד יש לנו לאן להשתפר בלי קשר למעשים של הצד השני.

ולדבר עם אנשים חברים או מישהו שאתה מעריך לאו דווקא ייעוץ אלא שיחה של שיתוף כשאתה מספר למישהו אחר על הרגשות שלך זה עוזר לך גם לשחרר קצת מהעומס הרגשי וגם להבין את עצמך יותר טוב גם בלי עצות של הצד השני בשיחה רק הקשבה.

תקופה לא פשוטה בהצלחה

דאגה בלב איש ישיחנה. מאמינה בזה במאה אחוז!נחלת

ישנו ספר של שתי פסיכולוגיות אמריקאיות יהודיותנחלתאחרונה

שאיני זוכרת את שמו . הן אומרות ש"לצאת" ממהרגשות והטראומה של הגירושין

לוקח בערך שנה וחצי. אצלי זה היה כך.

שלום , יש זקנים וזקנות? חדש🫣aviv6456

אשמח להכיר אנשים

כן. אני קשישה. במה אפשר לעזור, אדון צעיר?נחלת

קשישה מתאימה להיכרות ולשמור נגיעה ?חשיפה

עד יום מותי, אייחל לו......נחלת

אין כזה דבר "לשמור נגיעה" זה כמו לשאול:....מתאימה ל...שמירת שבת? כשרות? ברכת המזון?

שלום נחלתaviv6456אחרונה

אני הקשיש.

התכוונתי אם יש לי בני שיח לגילי

35 זה זקן?מילה בסלע

35 רק מתחיל עכשיו את החיים! להרגע בבקשה....נחלת

אני באמת רק עכשיו מתחיל את החיים...מילה בסלע

מתלבטתצומת דרכים

שלום לכולם.

אני משתמשת דיי ותיקה פה.

פתחתי שם משתמש חדש על מנת שלא ישב לי על הכרטיס.

אנחנו בצומת דרכים מבחינה זוגית.

נשואים 10 שנים עם כמה ילדים.

ואני אשמח לשאול אתכם שאלה- יש פה מישהו או מישהי שהתגרשו למרות שהיתה אהבה?

יש ביננו אהבה.

אבל יש עניין שמעיק על הקשר ביננו וככל הנראה לא יאפשר לנו להמשיך לחיות ביחד.

המחשבה על לפרק את הבית הזה גומרת אותי. אבל גם המחשבה על להישאר לא עושה לי טוב.

אני מדמיינת אותנו ברבנות וקשה לי.

לא מצליחה לדמיין את עצמי עם גבר אחר.

מצד שני הזוגיות ביננו לא עושה לשנינו טוב.

יש לו מחשבות טורדניות בכל הנוגע לקשר ביננו. הוא כל הזמן עסוק בי ובאיך שאני מתנהגת. זה מקשה עלי מאד מאד מאד. גם נפשית וכמובן שהנפש משפיעה גם על הגוף.

ניסינו לחיות בנפרד כמה ימים וביקשתי שיחזור.

כשהוא בתוך התקף או סי די אני מרגישה שאני נפגעת ונסגרת ושאין מנוס מלבד להיפרד.

וכשהוא בשאר הזמן הוא קסם. אז זה נורא מבלבל אותי.

*הוא התחיל טיפול תרופתי בשבועיים האחרונים.


אשמח לתובנות אם יש.

כל מי שסביבי אומר לי לקום וללכת ושלא מגיעים לי חיים כאלה ושאני כמו אישה מוכה שלא מבינה וחוזרת כל פעם לאותו מקום.

מצד שני אני לא מצליחה להבין איך מפרקים בית אם עדיין יש לי רגש אליו.

יש בזה משהו דפוק אני מבינה את זה אבל לא מצליחה לעמעם את הרגש שלי.

אני גם מתחילה טיפול בע"ה בשבוע הקרוב.

אבל אשמח להבין אם משהו כזה קיים.

תודה לעונים🩷

מצאתי עכשיו את הכתבה הבאה. אולי תעזור להבין...נחלת

מדובר על נישואין עם בני זוג על הרצף.

לא בטוחה שזה המצב אצלכם, אבל כדאי לקרוא. כדאי.

למה רק אחרי החתונה התגלה הפרט ששינה את חייה של אישה מהמרכז?

אלימות מילולית ורגשית יכולה לבוא גם מצד האישה?שאלה קשה

מישהו יכול לעשות סדר - מה זה אומר אלימות רגשית?

נראלי זה מה שאני עובר , רוצה להיות בטוח

בוודאי שכן, יש ספר של ד"ר בני ביילי מומלץ מאודמתוך סקרנות
המחקרים אומרים שב50% מהמקרים האלימות הדדית, ושאר ה50% מתחלקים בין מקרים שהגבר הצד האלים, למקרים שהאישה היא הצד האלים.

מה שכן, לא בטוח שהפתרון תמיד הוא להתגרש, לפעמים אפשר לפתור את הבעיה...


תהיה חזק, ותרגיש חופשי לפנות בפרטי אם תרצה לשוחח עוד.

בהחלט כןכל היופי

מניפולציות, אהבה על תנאי, הרגשה שאתה צריך להקטין את עצמך או לשנות את עצמך כדי לזכות באהבה, תחושה של "ללכת על ביצים" כי אתה לא יודע מאיפה זה יתפרץ הפעם, הקטנה שלך (למשל אתה כלום בלעדיי, מי תרצה אותך וכו')

אם זה מגיע עם בידוד מהסביבה, נגיד הרחקה שלך מהמשפחה וחברים (זה יכול להיות בכל מיני מנפולציות רגשיות, לאו דווקא הרחקה "אלימה" אבל התוצאה בסוף היא אותה תוצאה)

זה יכול להגיע יחד עם הרבה מילות אהבה ופרגון, אבל אם אתה תמיד מרגיש דרוך לידה, גם כשטוב כביכול, זה סימן רע.

אם אתה יכול להיות גם חלש ופגיע וגם חזק ומצליח לידה, והיא מקבלת את שני המצבים ואתה מרגיש שאתה יכול להיות עצמך, זה סימן בריאות.

היה מאמר בחוברת "המקום" על התעללותנחלת

בין מצד הגברים (שזה אולי נפוץ יותר) ובין מצד נשים.

מקווה שאצלכם זה לא כך , אבל יש ספר (אמיתי) על התעללות רגשית מצד הבעל.

"הכל סיפור של פיקסלים" - תמר.

שם זו היתה הפרעת אישיות ממש (כך התרשמתי), שמאוד היה קשה להבחין בה: בעל אברך, א ינטליגנטי, עוזר המון....

אבל מצד שני.....

לגמרי כןאריה ששכח לשאוגאחרונה

זה בערך מה שגם אני עובר.

אין לי עצה או משהו חכם להגיד, אבל שולח חיבוק גדול

הרגעים הקשים האלה של ייאושאריה ששכח לשאוג

שאתה מרגיש שלעולם כלום לא יסתדר כבר וזה הולך רק לכיוון של גירושין😞

כל כך לא רוצה שזה ילך לשם. והלוואי שהיה לי את מי לשתף. להתייעץ או משהו.

גם כשזה נראה שזה הולך לכיוון טוב, זה 2 צעדים קדימה ו5 אחורה. 

קשה מאוד, אני אמנם לא מומחה, אבל אולי יכול לתרוםמתוך סקרנות
קצת מהניסיון שלי, מוזמן לפרטי.
יש ספר של רן וברנחלת

"בודאי ישנה אהבה". כדאי לעלעל בו.  אפשר לשנות את הראש למקרא דבריו.

הוא עצמו, עד כמה שהבנתי, עבר יעוץ כזוג. הוא גם מטפל זוגי.

 

אולי זה יעזור קצת לראות את הדברים בפרספקטיבה קצת שונה.

 

חלילה, אני לא מטיפה. רק נותנת עצה. ייתכן שאם הייתי קוראת

את הספר בזמנו, ועוד יותר - הולכת לשוחח איתו, לא הייתי מתגרשת.

 

אין שמחה כהתרת הספיקות - מאחלת לך.

 

יש אדם העוסק ביעוץ שגר בנריה (יש מקום כזה נכון?)

שמו אלי גרון.

 

יש לו אתר ביוטיוב. לקראת כלה, אולי. כדאי אני חושבת

להיכנס ולקרוא שם. יש לו מאמרים רבים. מעניינים ולדעתי,

חשובים.

 

לא להתייאש. ולבקש מהשם "הוריני השם דרכך".

מניח שהתכוונת להגיב לפותח השרשור, אבל כתבת יפהמתוך סקרנות

אגב, קניתי בזכותך את "בוודאי ישנה אהבה" של רן ובר.

את אומרת לתת לזה עדיפות בקריאה לפני ספרים אחרים שקניתי בשבוע הספר...

מקווה שתהנה ויותר מכך.....נחלת

איני יודעת אילו ספרים קנית ..אבל הספר הזה נותן תקווה, שאפילו במצבים קשים

אפשר להגיע לאהבה, למצב טוב, שמח...

אבל זה נורא תלוי אולי בסבלנות, בכח רצון, בלתת לעצמנו להיפתח, לקבל (אפילו

אם זה הולך אצלנו טיפין טיפין.)

מה עם הספר שכמעט כ ו ל ם מכירים "גברים ממאדים ונשים מונוס"? יכול לתת מושג

איך חושבים גברים ואיך - נשים. קראתי חוברת טובה דומה גם אצלנו, איני זוכרת את

שם הרב שכתב אותה.

חושבת גם שעדיף ללכת לטיפול. יעוץ טוב. לא מספיק לקרוא, כדי שיהיה עוד מישהו אתי -

אפילו חבר או חברה טובה שיכולים ללכת איתנו יד ביד. להקשיב לנו כשאנו

מתוסכלים, נופלים, כמעט נשברים..

דורש אומץ ומודעות.

בספר "הכל סיפור של פיקסלים" (הזכרתי קודם), לבעל לא היתה שום

מודעות. אבל במאמר ב"מקום" אומרים שיש גם מקרים כאלה שניתנים

לעזרה.

כן. חייבים קשר אנושי כדי לצלוח את הדרך.; מקצועי או לא - העיקר

מבין, מכיל, מחזק. זה נותן כח. ותקווה.

ולא מדובר במקרים של התעללות קשה, נפשית או גופנית.

צודקת, תודה, כמובן שגם טיפולמתוך סקרנות

מזה ומזה אל תנח ידך.

קשוח ממשכל היופי

הבדידות שבתוך הזוגיות.


לרוב אומרים לנו שזוגיות זה דבר כל כך פרטי ולא משתפים החוצה.

אבל לפעמים מילה טובה של חבר או אוזן קשבת זה מה שנותן קצת אוויר (ולפעמים גם יכול להזיק לצערי)

מניסיון של היכרות עם הרבה מאוד רגעי יאוש כאלה...

לכן אני חושבת שכדאי אם יש לך חבר טוב שאתה יכול לשתף אותו ואתה יודע שבעיקר יקשיב ואולי עצה טובה, זה רעיון טוב.

ואם לא, ללכת לפסיכולוג או ליועץ זוגי לבד, או כמובן הטוב ביותר - ללכת ליועצ/ת זוגי/ת יחד, אתה ואשתך.


הנישואים שלנו עברו ממסלול ברור של התרסקות ודיבורים על גירושים לנישואים טובים ושמחים ב"ה (ואגב חשבתי שהיעוץ בטוח לא יעזור כי המצב אובייקטיבית לא ניתן לפתרון)

האתגרים לא נעלמו אבל יש לנו יותר כלים להתמודד איתם.


לפעמים גירושים זה הפתרון. אבל בעיניי ללכת לאיש מקצוע לפני כן ולתת הזדמנות לתהליך זה חובה, אם אין מצב דרסטי כמו אלימות או התעללות מכוונת (פיזית, נפשית, כלכלית וכו')

מזדהה עם כל מילהחוזר תמיד לאשתי
איזה מצחיק! כמעט בדיוק מה שכתבתי אנינחלת

בלי שקראתי את התגובה שלך...

שמחה נורא שהסתדר. כמה תקווה זה נותן!

מאחלת לכם עוד אהבה מתגברת ושמחה יותר ויותר, זה עם זו!

ממש כדאי שתמצא את מי לשתףמישהי נשואהאחרונה

אולי יוכלו לעזור

ואם אתה כל כך לא רוצה שילך לכיוון של גירושין

אולי מישהו יכול לעזור?

כתבת שאין לך את מי לשתף

אז אולי אם תשתף יעזרו?

אולי יעניין אותך