כתבתי פה לא מזמן..איילה במדבר

לצערי דברים לא מתקדמים.. היה הפרדת כוחות של שבוע שביקשתי שילך מהבית לפני החגים..

נסע לאמא שלו חזר עם הבטחות מפה עד מחר..

מרגישה שאני לא אוהבת אותו בכלל ולא יודעת איך נשארת אני ממש סובלת נפשית להיות איתו.. רק בגלל הילדות  אני עוד פה..

אחרת מזמן...

איך אפשר לחיות ככה? באמת מרגישה שהוא לא ישחרר אותי הוא לא מסוגל להפרד הוא טיפוס כזה תלותי ממש הבנתי את זה לאחרונה..

אובססיבי לבנות בעיקר לגדולה.. ולא יתגרש רק בגלל הסיבה הזאת

לא מעניין אותו יותר מדי ממני פשוט לא יכולה לאהוב אותו

הבנאדם חסר בטחון ועמוד שדרה.. לא מצליחה לכבד אותו ואין לי שום דבר שמרגישה משותף איתו .. השיח איתו לא נעים לי

ולא מרגישה בטחון כמו שאישה אמורה להרגיש עם בעלה.

מה עושים? באמת אובדת עצות כבר.. 

רק שלא יזרקו עליי עגבניות פה...שדמות בחולות

אבל עם מה שאת מתארת.. (כמובן שזה הקול שלך והוא נשמע)

 

הייתי קמה ופותחת תיק גירושין.

איך הוא יקבל את זה?

- גרוע.

 

אבל יהיה תהליך כלשהו.

 

לפעמים "הכרזת מלחמה" יכולה לעזור בשלום בית או בהבנת הסיטואציה עבור שני הצדדים.

יום אחד אעשה מחקר על ה'שורדות והשורדים'ייתי ואחמיניה

איך אפשר לחיות כך?

לא מבינה

ולא כל כך מפריע לי אם יזרקו עלי עגבניות.

אני הייתי שולחת אותך לייעוץ נקודתי - איך לצאת משם וכמה שיותר מהר.

מגיע לך לחיות, מגיע לך לאהוב, מגיע לך להיות בשמחה אמיתית!

מזבח בוכה על כל נפש עצובה שמתה בחייה - אני המצאתי את המשפט, אבל אני בטוחה שהוא נכון.

גם אני לא מבינה איך אני חיה..איילה במדבר

קשה להסביר.. בעיקר לא יודעת איך אסתדר לבד אין ממש רשת תמיכה מסביבי ..אני יתומה גם

והוא לא בדיוק הטיפוס שאפשר להתגרש ממנו בקלות יודעת שהחיים שלי יכולים להיות גרועים יותר..

מפחדת לפגוע בבנות אחת ממש קטנה שלא רוצה משמורות עליה כי אני מאוד קשורה אליה ומוכנה לספוג רק לא להתנתק ממנה..

אולי שיהיו גדולות יותר.. יש לי מחשבות כאלו  ..


שלחתי לך באישי. מוזמנתייתי ואחמיניה
תודה יקרה אכתוב לך חזרה כשאתפנה 💜איילה במדבר
איילהנחלת

הכי קל זה להתגרש.   

 

ואז את נושמת לרווחה.

 

אבל:

 

את בטוחה שאת רואה את הדברים נכון? 

 

אולי יש לך איזו תמונה שכך צריך להתנהג ולא כמו הגולם הזה (סליחה)?

 

האם את חושבת שתמצאי מה שאת רוצה? או מה שאת חושבת שמתאים לך?

 

קראתי לא מזמן את ספרו של רן וובר "בודאי ישנה אהבה" והתחלתי לחשוב (אחרי המון המון שנים

של אחרי גירושין), אם...אם  נהגתי נכון.

 

כדאי לעיין בספר כדאי לקבל מושג איזה קשר צריך להיות והכי חשוב, איך איך עובדים על זה

אפילו כשנמצאים כבר לאחר יאוש.

 

בכנות, חושבת שבכלל לא ידעתי אז מה זה נישואין ובמה זה כרוך. כל דבר שלא מצא חן

בעיני היה אסון (וכמובן ביטאתי את זה....), לא הצלחתי לראות את הטוב, לא להתווכח,

לתת באמת...

 

ישנה אשה מוכשרת מאוד הנקראת זלטי רוזנטל, ששמעתי שנשים שהגיעו אליה

במצב קשה מאוד (בעלים אלימים, סגורים, ילדותיים) והיא מצליחה להביא את

האשה למצב שהיא כן יכולה לחיות אתו. היא מלמדת כיצד להתנהל נכון.

יש לה סדנאות רבות בזום וכמובן אפשר גם באופן פרטי. היא עובדת על 

נושאים רבים: דימוי עצמי נמוך, רגשי אשמה, תוקפנות....ועוד ועוד ועוד.

 

כרגע איני יכולה למצוא את מס' הטלפון שלה, אולי בהמשך.

 

ישנו הרב אבנר קוואס שהוא נהדר.

 

המיוחד אצל זלטי שהיא לא מבקשת שהבעל יגיע. היא מטפלת באשה כך

שיהיו לה הכלים להתמודד, לבנות, כן, וגם להתקרב, לאהוב...

 

וכן. הילדות, בלי ספק, ייפגעו קשות מהפירוד. וזאת אני יכולה לאמר

לך מנסיוני.

 

ילדים צריכים אבא ואמא. איך שהם (לא מדובר על בעל מכה

או סוטה, חס וחלילה).

 

אם בעלך הוא לא בחזקת "יהרג ועל יעבור", אנא, עשי  ה כ ל,

הכל, כדי לא לפרק את הנישואין.

ברגע שתקבלי את הכלים המתאימים, גם הוא ישתנה. זה כמו

גלגלי שיניים. את מזיזה אחד וכל השאר זזים גם.

 

מציעה לך לעיין בספר וליצור קשר עם זלטי. היא נהדרת.

גם הרב קואס (למרות שאיני מכירה אותו אבל שמעתי

אותו קצת ברדיו (קול חי או קול ברמה, לא זוכרת בדיוק) והוא

עושה רושם טוב.

 

את  עוד   יכולה להיות מאושרת עם הבעל הזה. מבטיחה לך!

 

קראתי את מה שכתבת @נחלהאיילה במדבר

אני אנסה להשיג את הספר..

אם היית יודעת כמה אני מנסה בליבי לעורר אהבה אבל זה פשוט לא מצליח לפעמים אני פשוט מבינה שאני עשיתי טעות

לא מאשימה אותו הוא ידע לתפוס אותי וקלט שאני מישהי שתתאים לשריטות שלו שאני מכילה וקצת פרייארית ואני לא אפתח פה דיון עכשיו שלא יתנפלו עליי הנשמות הטובות פה..

אבל יודעת שאני משלמת  מחיר על החלטה פזיזה שעשיתי ואני לא אחת שעושה החלטות פזיזות.. בגלל זה מבינה שממש אלוקים רצה שאני אעשה פה תיקון מסוים.. השאלה מהו והאם הוא הסתיים

כי אנחנו נראה לי סתם סובלים.. 

את רוצה להישאר רק כי אולי זה תיקון?שלג דאשתקד

בטח לא זה מה שאת מתכוונת.

אם את סובלת את אמורה ללכת לטעמי, כמובן שבכפוף לחשיבה שלך אם יש סיכוי לתקן.

אם יורשה לי להביע דעהשלג דאשתקד

אז דבר ראשון, הכאב שלך מאוד מורגש בכתיבה שלך ומאוד נוגע ללב, ממש, שלי ובטח שלך כולנו. אני מאוד מאמין שהמשמעות עושה את התוצאה וחא הפוך, כלומר אם מבחינתך אבחנת אותו כתלותי ועצלן ונצלן (בשלושת התיאורים אני מתכוון ביחס לחיים המשותפים בבית), אז ככה את תחווי את זה, ותסבלי, ואף אחד מאיתנו לא רוצה שתסבלי!!

מצד שני, מרגיש קצת שאת שופכת כאן את הכאב שמתצבר אצלך בלב, אבל לא כל כך בטוח שזו החווייה האולטימטיבית של הבן אדם הזה. לא כי הוא כזה או לא כזה (את מכירה אותו, לא אני..), אלא פשוט כי מרגיש שאת מאוד כאובה ומתבחבשת עצמך במקום לעבד עם עצמך את הדמות שלו ואת האפשרות לחוות אותו אחרת.

אני זוכר שכתבת כמה דברים על טיפול, אבל האם הלכת למטפל/ת בנושא הזה עצמו וניסיתם לעבד את הדמות שלו וההשפעה שלה עלייך? האם את באמת בטוחה שזה הצעד הנכון ואין שום אפשרות אחרת? (כי אם כן, למה עדיין לא פתחת תיק גירושין, כמו שכתבה לך שדמות?).


אני הקטן, חושב שאם יש לך עוד קצת זמן וכוח לנשום, תעשי עוד תהליך קטן עם עצמך (ואין הכוונה לבכות בפורום. זה מצוין וחשוב וחיוני אבל לא נראה לי שזה יעזור לתהליך הזה ספציפי). ואם אין לך כבר שום כח, תלכי על כל הקופה, תפתחי תיק גירושין ותתקדמי, ותקווי שה' ייתן לך כמה שיותר מהילדית המתוקות. בסופו של דבר את לא יכולה/אמורה להישאר בבוץ רק כי את מפחדת על ספק חצי משמורת על בת אחת, נכון?

זו דעתי ואני מקווה שאת מסוגלת לא לכעוס עליי אם זה נראה לא מספיק אמפתי...

ממש לא כועסת .. קראתי את דבריך..איילה במדבר

כמובן שקשה להבין מכמה פוסטים ובאמת לכל אחד יש את השריטות והדפקות שלו . אבל כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה שקשה לי להתמודד איתו.. הפרעות קשב או וואטבר שטוען שיש לו..

בנאדם קצת קשה  ..כתבתי בפוסט קודם קצת ocd כזה מדייק בכל דבר מדי .. חופר כזה אבל לא בצורה מצחיקה בצורה לא בריאה.. וחשדתי שהוא על הסקפטרום או  משהו..


אז לשאלתך למה אני לא מתגרשת מזמן ניסיתי להסביר בהודעה הקודמת למה לא אעשה את הצעד כנראה כרגע..  בתקופה הזאת

אני לא בנויה למלחמות כרגע והפרדות ודברים כאלו.. שוב אני רואה סביבי סיפורי גירושים כל כך מגעילים שמרתיע כן מרתיע אותי מאוד..

איך המשפט אומר ... במילים כאלו או אחרות לא זוכרת בדיוק... אז אל תתפסו אותי במילה בדיוק.  לא צריך לדעת עם מי להתחתן צריך לדעת ממי אתה עלול להתגרש.. 

חיבוק על ההרגשות הקשותשם פשוט

התלבטתי מאוד אם לכתוב אבל שלג ניסח כזה יפה (שלג כל הכבוד על האמפתיות) אז אולי אצליח לנסח גם כמה דברים שרציתי לומר לך.

קודם כל אני מאוד מבינה את הקושי שלך, את הכאב, את תחושת התקיעות החוסר אונים.

אני מבינה שאת סובלת, וזה ממש לא פשוט אבל אולי יש כמה נקודות להאיר, הלוואי יהיה לתועלת.

א. בולט ממה שכתבת שיש לך עליו בטן מלאה, את כועסת עליו, מתוסכלת ממנו וממש לא מעריכה אותו.

כשלא רואים אותך באור חיובי והכל בך רע זה גורם לאדם להתנהג עוד יותר "רע", זה חונק את האדם (במיוחד גברים), וזה לא מאפשר לכם לצאת מהביצה הזאת.

חשוב שתשימי לב שחלק גדול מהקשיים נובעים מדינמיקה זוגית לא בריאה ולאו בהכרח בגללו.

דפקות יש לכולם...

כרגע את ממוקדת בקושי שלך וזה בסדר שאת פורקת אותו אבל יכול להיות שההתמקדות שלך בכאב מביאה אותך למקום שבו את מרגישה שאי אפשר לצאת מזה וזה טבעי ומובן אבל בשלב כלשהו כדאי במקום לראות את עצמך כקורבן, אולי אפשר לחשוב גם על איך את או אתם ביחד יכולים ליצור שינוי במצב.

ב. לא ברור ממה שכתבת האם את או אתם הולכים לטיפול  זוגי או אישי, זה חשוב לעצמך בגלל הקושי שאת נמצאת בו, זה חשוב בשביל להבין אחד את השני יותר טוב ולבדוק האם ומה אפשר לעשות בשביל הנישואים האלה במיוחד לאור זה שאמרת שכרגע את לא הולכת להתגרש.

גם אם הוא לא יהיה מוכן ללכת לטיפול חשוב שתלכי בעצמך לעזור לך ולברר.

בד"כ הדברים יותר מורכבים מאשר "הוא רע, אני סובלת, אני חייבת ללכת".

צריך לבחון את הדברים בצורה ריאליסטית יותר בעזרת איש מקצוע.

ג. הכי חשוב לי לומר שלא כל זוג עם בעיות תקשורת משמע שאחד או 2 מבני הזוג אוטיסטים.

צריך ממש להזהר מתוויות כאלה.

כולנו על הרצף איפה שהוא ולכולנו יש קשיים לתקשר לפעמים במיוחד עם בני זוג, זה יכול להיות קשור לדינמיקה, לפחדים להתניות מהילדות, למלא דברים.

אם בכ"ז עולה חשד כזה יש מקומות ומומחים שיאבחנו ויתנו כלים.


 

זו דעתי... מקווה שתרגישי שיחד עם מילים אולי קשות אני גם מחבקת אותך מאוד ובאמת מבינה אותך.


 

אם קראתם עד לכאן אז כל הכבוד וכפרס אספר על איש יקר לי באופן אישי, אם מותר לומר על אדם שהוא אהוב ליבי חוץ מה' ומהרב'ה, אהוב ליבי ד"ר מורדי בן חמו שאין מילים בעולם לתאר את הלב הענק הזה, הפלא, האמן, הרוקסטאר, הגאון וגם אוטיסט.

שווה לכם לשמוע אותו אם בא לכם.

 

קראתי תודה על הדברים..איילה במדבר

ברור לי לגמרי.. אף פעם לא אמרתי שהוא רע.. הוא טוב לפעמים זה טוב מדי כזה שהוא רע אז יוצא ממנו ממש ארסיות כזאת שאני לא מבינה מאיפה באה מבינה,?

כאילו מרגישה שהדפקות של שנינו מביאות את העצבים האלו אחד על השני... כי אנחנו בצורה דומה מדי בדברים השלילייים שלנו.. דומה מדי.. וזה מדי מציק

קשה להסביר.. כי יש פערים ביננו מצד אחד מצד שני כנראה שיש הרבה דברים בנפש שאנחנו בקונפליקט איתם והם שגורמים לפיצוצים.. ובגלל זה חושבת שאנחנו לא מתאימים..לא משלימים אחד את השני.. אלא להפך מוציאים את הרע אחד מהשני..

כאילו משהו בי כבר נהיה כזה אנטי אליו..גם שאני מנסה כאילו לאהוב אותו.. לא מצליחה.. אולי זה פשוט לא זה? כאילו למה בכח.. מוזר לי שזה צריך להיות ככה..

❤❤שם פשוט

כל הכבוד על האומץ והכנות לומר דברים חשובים- שהוא בעצם טוב, שיש דפקות לשניכם, שהדינמיקה הזוגית משפיעה על שניכם, שנהיה לך אנטי אליו.

לא פשוט להמשיך ככה כשיש כעסים לא מטופלים בינכם ותחושה של חוסר התאמה שהיא מחסום שעומד בינך לבינו.

גם אם עכשיו זה מרגיש תקוע זה לא אומר שזה חייב להשאר ככה.


תשאלי את עצמך- היית רוצה שדברים יהיו אחרת?

ברור שהיתי רוצה שדברים אחרת..איילה במדבר

אבל אני חושבת שמאוד קשה לי להתמודד איתו הוא מאוד מאוד מתנהל בצורה איטית ולא מתוכננת..

אני מתקשה להבין איך הראש שלו פועל אבל קשה  מאוד לנהל ככה בבית..הוא טועו שכל הגברים ככה אבל לא נראה לי..

בגלל שעושה דברים בצורה מדי מדןיקת ויסודית פרפקציוניסטית בלשוננו.. אז דברים נראים כך..

Ocd בדת מכירה?

דוגמא חיה משבת שביקש שאעשה משהו בדיוק איך שהוא חושב שצריך מבחינה הלכתית משהו פעוט שקשור לניקוי השולחן ואני התפוצצתי מזה  ואמרתי שלא יגיד לי איך לנקות ומה לעשות בדיוק שאני יודעת  מה אני עושה..משם שזה התדרדר...

לא אפרט מדי

לא יכולה כבר לסבול את זה.. שהוא כופה עליי את הדברים האלו כבר דיברנו על זה ןזה לא עוזר..

אני חושבת שיש אנשים שאצלם ההלכה והדת וכל הטקסים זה סוג של או סי די ולא בדיוק שהם איזה צדיקים גדולים...

אני חושב שיותר מהכלשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ו 9:35

זו העובדה שאת, כבן אדם, לא מסוגלת יותר.

וזה הכי חשוב למקרה הזה, כי יכול להיות שיש והיו ויהיו או מחכים הרבה מאוד פתרונות, ובטח יימצאו הרבה זוגות שונים ומשונים שיספרו כמה הם מסתדרים/ אוהבים למרות ולמרות וכו וכו. אבל במציאות, אצלך, תשש כוח הסבל. את נמצאת עכשיו בשלב שכבר לא מסוגלת יותר, ולכן את כבר לא תעשי את אותם מאמצים של פלוני ואלמוני ולא תלכי ו/או לא תאמיני ו/או לא תצליחי להיעזר בכל מיני טיפולים שונים ומשונים. ולכן זה חייב להיגמר מבחינתך.


 

אז מה שנותר, זה לאחל לך המון בהצלחה! ולפחות לדעתי תחתרי לאיך להגיע לזה, כי לבזבז זמן או להפריח תקוות, לא אמור לקדם אותך או אותו או את הילדים לשום מקום (איך בדיוק פועלים? את זה תשאלי את המומחים שכאן ).

מה שכן, את צריכה לדעת שבשביל העתיד שלך עם בעלך הבא, כדאי לך לדייק יותר מי את, מה חשוב לך ומה מפריע לך, ואיך את מובילה בצורה טובה ששניכם תהנו ואת תקבלי את מה שאת צריכה. כי לצערי, אני קצת מרגיש שהדברים האלה לא ברורים לך.

ועוד מילה אחתשלג דאשתקד

לגבי משהו שעולה אצלך, אבל באמת לא בגללך (בעיקר בגלל התכתבות שהייתה לי לאחרונה עם מישהי באישי).

השיח הכאילו קליני, שאנחנו מחפשים להגדיר את מחלת הנפש או ההנהגות הסוטה-חברתית של בן/בת הזוג, לא נראית לי כמו משהו שמשרת את האינטרסים שלנו במצב הזה.

הרי גם אם נניח שזה הגיוני לתייג בנאדם ולהחליט שהוא סובל ממחלה xyz, סבבה. אז מה? זה אומר שהוא לא יכול לחיות בזוגיות? זה אומר שבהכרח תמיד יהיה רע ובלתי נסבל להיות איתו? - ברור שלא, ואתם תמצאו הרבה מאוד גברים ונשים עם מחלות נפש וגוף שונות ומשונות שחיים בזוגיות מדהימה!!!

(וזה עוד לפני הערה מאוד חשובה לטעמי, שכל הנושא של אבחנות הוא מורכב, לא לחינם פסיכיאטרים לומדים הרבה מאוד שנים ויש מעט מאוד פסיכיאטרים ואבחנה יכולה להיות תהליך של כמה שנים טובות. מה גם שיש תיאוריות, כמו התיאוריה הפסיכוביזרית של יעקב רופא, שטוענות שמחלות נפש נובעות מבחירות של אנשים וניתן לשנות את הבחירה או לבחור בסוג ההפרעה).

תכלס, אם קשה לי עם בנאדם, אני מעדיף להגיד בכנות "אני לא מסתדר עם ההתנהגות שלו". ככה ברור מה קשה לי ולמה אני לא יכול לחיות איתו. כי לאמיתו של דבר, האבחנות דווקא נועדו כדי שנמצא פתרונות איך בכל זאת להסתדר... אז זה נראה לי לא נכון ולא חכם ולא יעיל להשתמש בכלים האלה.

ושוב, זה לא בקשר לדברי איילה היקרה.

הדברים שלך יכולים להיות נכונים חלקיתאיילה במדבר

ברור צריך שניים לטנגו וכו וכו...

אני לא מתיימרת להיות פסיכיאטרית אבל באה ממקצועות הטיפול וקצת ה

באיחור הבנתי עליו דברים..  פשוט התחתנתי בצורה די פזיזה לא נישואי בוסר ההפך אולי יש נישואי בוסר ברווקות מאוחרת.. אבל עם הזמן רק בנישואים ודי מהר פשוט הדחקתי

שהוא לא מה שחשבתי ויש פה בעיה יותר קשה.. באופי אחרי שהכרתי את אמא שלו הבנתי איך גודל וזה צרה צרורה..

לא רוצה להרחיב מדי.. 

האמת, לא הבנתישלג דאשתקד
(איזו הפרעה גורמת לי לא להבין? יש פסיכיאטר/ית בקהל?)
תדעי לך שהרצון שלך זה כבר הרבה מאוד מאודשם פשוט

כן, מכירה ocd, ptsdc, מכירה asd וגם lsd . מכירה הרבה אותיות.

ממה שסיפרת לא ברור מה בדיוק הבעיה מלבד שניכר שיש בעיות תקשורת בינכם וחשוב לברר את זה.

כרגע נראה שיש זריקת ססמאות ונרטיבים ואבחונים לא אובייקטיבים ומשפטים שאת חוזרת עליהם שוב ושוב שמצמצמים אותך ומגדילים את הבעיה.

אם היית רוצה שדברים יהיו אחרת, כדאי לגשת לבירור מה בדיוק הקושי, ואם אפשר לטפל בקשיים שלכם או חלילה אם לא.

איתו או בלעדיו, תלכי לברר.

זה שווה את זה.

גם אם חלילה בסוף תחליטי להתגרש תעשי את זה ממקום שלם.

חיבוק❤

קצת יותר מידיזווית אחרת

מבינה את הקושי שלך.אבל מאוד צורם לקרוא את כל האבחנות שאת מאבחנת אותו- הפרעת קשב, אוטיזם, ocd... ואת עוד אומרת שאתם דומים בצורה השלילית שלכם.אבל את עצמך את לא מאבחנת ככה...

את לא מוכנה לעזוב את הקטנה, ואת מעריכה את עצמך כאמא אוהבת, אבל כשהוא מתקשה להפרד מהגדולה את קוראת לזה אובססביות.את מבחינתך חוששת להתגרש כי אין לך תמיכה ואין לך כח למלחמות, אבל כשאת חושבת שהוא לא ירצה להתגרש- את קוראת לזה "הוא לא ישחרר אותי כי הוא תלותי.גם את מסיבותיך שלך תלותית ולכן לא ממהרת להתגרש.כך או כך את צריכה טיפול פרטני דחוף.אחרת בכל זוגיות אחרת את תקלעי מאוד מהר לאותם סיטואציות.מחילה אם התגובה לא כזו מכילה.לפעמים צריך לשים את המראה מול הפרצוף.

לא אהבתי את הדרך שכתבת את הדברים..איילה במדבר

יש לי הרבה מה לענות על זה..

את לא מכירה את הסיפור וכתבת פה עם קצת יומרה. מי שמך לומר לי מה אני חושבת על עצמי?

דבר נוסף לא איבחנתי שומדבר... הרבה רואים מסביב שיש משהו פשוט לא נעים להם לומר.. אבל יש פה משהו.. זה די ברור ..

לי קשה להתמודד עם משהו שהוא לא ברור לי אם היתי יודעת היה יותר קל להבין ולנסות להתמודד..


קשה לי איתו מאד ואין לך מושג מי אני ביומיום אני לא בנאדם שקשה להסתדר איתו ..

ואין לך מושג מי אני בכלל.. ומה עברתי בחיים.. אז קצת ענווה גברת.. יכלת לכתוב בצורה קצת יותר רגישה..

עונהזווית אחרת

לא תמיד תשובה רגישה עוזרת.לפעמים צריך להציב מראה אמיתית מול הכותב.גם אם לא נעים לקרוא.כי באופן טבעי אדם מתקשה לראות את מומי עצמו וקל לו לראות את מומי האחר.

לא מכירה אותך.ואם תקראי היטב את מה שכתבת ואת תגובתי,תראי שבסך הכל חזרתי על דבריך שלך עם הכוונה שלי להסתכלות ולפרשנות השונה שלך לאותם דברים.גרושין זה לא משחק ילדים.במיוחד כשיש ילדים.ואם את רוצה עיצות -צריך לדעת לקבל גם תגובה שפחות מוצאת חן בעיניך.

הנהנחלתאחרונה

בס"ד

 

מצאתי את מס' הפלאפון של זלטי רוזנטל, היא מטפלת ומומחית לדינמיקה זוגית (זוכרת שהזכרתי אותה?)

היא מאוד חכמה, ממליצה. יש אנשים נוספים. תראי מה מדבר אלייך.

 

בכל אופן: 029999577

              0548496761

 

מייל: zlaty.rosental.office@gmail.com

 

המיוחד בה שהיא עובדת עם האשה מבלי שהבעל צריך לבוא.

 

אני חושבת, שכדאי אפילו לקחת הלוואה כדי לשלם לטיפול/יעוץ.

זה כל כך חשוב. זה אקוטי - למשפחה שלכם, לילדות...

 

אל תמהרי לחתוך. נסי קודם. 

כשאני התגרשתי הייתי בטוחה שהצדק אתי. במאה אחוז! ועכשיו, אינני כל כך בטוחה...

אני רואה שאי אילו (המ..מ..) תכונות לא סמפטיות ותגובות לא נחמדות, עדיין נמצאות

אצלי, כך שאני כבר לא בטוחה כל כך שאני הייתי הקרבן הצודק....

 

אגב, זה שבעלך מוכן ללכת ליעוץ......זה פלא. מגיע לו על זה צל"ש. באמת!

את יודעת איך מגיבים בעלים כשרק רומזים על משהו כזה?....

אז ככה:

א. פניהם מוריקות...

ב. "מה, אני לא טוב לך? אני היועץ הכי טוב בשבילך!"

ג. "חשבתי שהתחתנתי עם אדם שפוי...."

ד. "זה מקח טעות!" (הנישואין איתך...)

ה.  "אני לא משוגע!"

 

וגם, הוא נועל את הדלת ומוציא את המפתח כדי שאם   א   ת   רוצה ללכת....

 

אז מבחינה זו, בעלך מיוחד.

 

אני מעריכה מאוד את כל מי שהבין אותך ושידר אמפטיות (זה עוד דבר שקשה לי)

ורוצה לאמר לך, שבאמת איני מכירה אותך ואותו, ואולי זה באמת נורא ובלתי אפשרי,

א ב ל:  תני צ'אנס. באמת. מי יודע?

 

בהצלחה רבה רבה בכל מה שתעשי!

לשם פשוטנחלת

מצדיעה לך!

 

התגובה שלך:

 

א.  מכילה

 

ב.  מציעה בעדינות רבה הסתכלות אחרת. מורכבת יותר.

 

ואת צודקת. במאה אחוז!

 

יישר כויח!

יישר כח על ההשקעה!!!ייתי ואחמיניה
לא מובן מאליו!!
חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

מתוך החושך בא האורsemiאחרונה

שמעתי שיעור שהרב אמר שברגע לפני שעולה השחר החושך הכי גדול ובעצם זה ככה גם בתהליכים בחיים שלנו

אחרי המעשים נמשכים הלבבות לפעמים צריך לעשות גם כשלא מרגישים ואז עם הזמן הרגש מתחבר לזה.

לפעמים לא צריך לשחות עד החוף רק להוציא את הראש מהמים ולצוף עד שמצליחים לאזור מספיק כח.

שולח עידוד

הצורך בזוגיות כשלא מוכן לחתונהsemi

אחרי כמה חדשים שאני גר בבית משלי ב''ה

אני מצליח להתמודד עם הרבה אתגרים חדשים הנובעים מהמצב החדש (כולל גידול ילדים חצי מהזמן).

יש אתגר אחד שמאוד מקשה עלי הצורך בזוגיות בכלל ואינטימיות בפרט שאין לי אפשרות לממש בצורה ראויה.

אני לא מוכן לנישואין ככל הנראה לשנים הקרובות הנפש צריכה להתאושש ויש לי עבודה עצמית לעשות כדי לא לחזור על טעויות מהנישואין הקודמים.

אבל הצורך הזה בזוגיות ואינטימיות ממש חזק אצלי

והבעיה שגם כשאני אומר לעצמי אני אנסה למצוא מישהי שמוכנה לקשר שלא יוביל לחתונה (בלי הקפדה על נגיעה)

אני מבין שזאת לא ממש אופציה נשים דתיות לא ירצו בדרך כלל קשר שלא מכוון באיזה שהוא שלב לחתונה, והבעיה שלי שהיות שאני כהן אז אי אפשר להתחיל קשר לא מחייב עם אשה גרושה שאולי יוביל למשהו יותר רציני באיזה שהוא שלב כי אין אפשרות למשהו יותר רציני רק עם רווקה וזה כבר עולם אחר במקום אחר בחיים.

שורה תחתונה אני לא יודע איך להתמודד עם הקושי הזה הצורך הזה מקשה עלי מאד ביום יום ולא תמיד מצליח להסיח את הדעת מזה

וזה לא הלהיות לבד בבית אפילו בשבת זה נחמד לי עם עצמי עם השקט, זה הרצון לשתף מישהי בחוויות שלי לשמוע ממנה וכו' וכמובן הרצון למגע.

תודה על האוזן הקשבת עם יש לכם עצות או סתם עידוד אשמח לקרוא.

(ואם אתם רוצים לשפוט אותי או להחזיר אותי בתשובה על המחשבה שלי לעשות משהו שאסור, תעשו מה שנראה לכם נכון אני לא אכעס)

פחח... 🤮צמר-ארד

לא נשמע כמו

משהו בריא י"מ

לעשות

זהoo

ממש מובן הרצון והצורך

והקונפליקט שהדת מביאה איתה

גם מוסר מביא קונפליקטיםנקדימון

וזה פשוט לא רלוונטי. בטח לא לשיתוף כאן.

קונפליקטיםoo

זה כל האישו בחיים

לחשוב לרצות להתלבט לבחור

אם זה לא היה רלוונטי

לא היית טורח להגיב

זה לא רלוונטי ולכן חשוב להוריד את זהנקדימון

כי זה מסיט את הדיון מהשיתוף של בעל השירשור

לצאת מהקופסהחולת שוקולד

זה לא מקובל ונשמע הזוי אבל לדעתי אתה יכול להיות בקשר כמו זה שאתה מתאר בלי לעשות עבירות, פשוט למצוא מישהי דמוכנה להתחתן, אפילו בטקס קטן ורישמי ברבנות, חתונה לא מחייבת אלא רק כדי לפתור את הקונפליקט הדתי

אתה בעצם רוצה לנצל מישהי בשביל לממש את הצרכים שלךתפילה_לעני

מצטערת שזה נשמע לא טוב, אבל זו האמת.

אינטימיות רגשית וגופנית, כוללת זוגיות.

וכמובן- מחוייבות לאישה. שתהיה נאמן לה.

אישה לא יכולה להיות באינטימיות רגשית אם אינה יודעת שהגבר שלצידה מחוייב לה במאת האחוזים.

למה שתמצא אישה כזו שתהיה מוכנה שתנצל את הלב שלה אם אינך מוכן להתחייב לקשר איתה?

וכמובן שעוד לא דברתי על הרובד שהיהדות מוסיפה על הקשר הזוגי טהינטימי בין בני זוג.

קשה לך? אין מה לעשות צריך להתמודד עם החוסר, הלבד והרצון לממש את הזוגיות גם במציאות.

לגבי עבודה אישית שכתבת שאתה צריך לעשות-

אינני יודעת על מה מדובר, אבל עבודה עצמית שנעשית ברצינות לא אמורה לקחת כ"כ הרבה שנים.

מתחילים לעבוד, בונים את האישיות, ואז ממשיכים את העבודה עם האישה שתברר לחיות לצידה עם מחוייבות לבית עד מאה ועשרים. לא מחכים להיות מושלמים כי זה באמת יכול לייאש.

בהצלחה!

פשוט לא נכוןחולת שוקולד

עובדתית זה לא נכוןxmasterx

לכל בן אדם או בת אדם יש צורך ורצון בקרבה ואינטימיות זה קודם לדת או להתחייבות של חתונה, זה טבעי.

מה ניצול בקשר זוגי שלא מחויב בחתונה? גם נשים וגם גברים רוצים אינטימיות זה לא איזה סוד

הלו! זה פורום דתי?.......נחלת

למה זה ניצול אם זה הדדי?נעמי28

כי שום אישה נורמלית לא תסכים לקשר לא מחייבתפילה_לעני

אם היא נורמלית בתחושות שלה, ברצונות שלה, בחיים שלה

היא תחפש גבר שמחוייב לקשר איתה

מי שלא כמוך לא נורמלית?xmasterx

אחוז ענק מהעולם חי ככהנעמי28

ויש סקלה רחבה מאוד בין אי מחויבות בכלל למחויבות של טבעת.

מסכים עם @תפילה_לענינתקה

יכול להיות שיש אנשים

ואני ביניהם

שלא אוהבים את הרעש ואת

המלאכותיות הזה של החתונה

עם כל הסוראוונד והרמקולים

לגיטימי!!

אז אפשר ללכת לרבנות

ולסדר איזה טקס שיסדר את זה

וואללה נשמע טוב ומזל טוב 💍

השאלה היא מה רמתו

של בן הזוג האם הוא מחויב

קודם לעצמו להיות חזק על החיים

וממילא לזוגתו שתחיה לעתיד

אין כזה דבר דת לחוד וחיים לחודנחלת

בכלל, לא אוהבת את המילה דת; יש את בורא העולם שנתן

לנו הוראות (טובות לנו!), איך לחיות בעולמו. בין השאר

הן כוללות הוראה איך לממש קשר בין איש לאישה - מכל הבחינות.

מנסיוני שלי מפעם, קשר טוב מילולי (טלפון או מייל), בסופו

של דבר אמור להביא לקשר אמיתי - מכל הבחינות.

בכל אופן מצידי, מצד האישה. קשר של נישואין כשרים

כדת משה וישראל.

אולי לגבר זה נוח כך, אבל אשה משתוקקת לקשר קבוע,

ואשה דתית רוצה שהוא יתממש על ידי נישואין.

אפשר להתרגל לחיות עם הצורך הפיסי הזה -

להיות עסוקים, או, יש לבטח עצות כשרות -

יש אנשים שומרי מצוות שחיים לבד ולא

פונים לקשר לא כשר. כן. לא כשר.

זה שאנשים רבים חיים כך ומקיימים קשרים

לא אליבא דעת תורה, זה לא אומר שכך צריך

לעשות. אין כאן סקאלה בין לבין, יש כשר

או לא כשר.

מתגברים. מפנים את הצורך לאפיקים אחרים.

גם לאשה קשה להיות לבד. מכל הבחינות,

השם נותן כוח וסייעתא דשמיא.

לבקש ממנו.

בהצלחה!

נזכרתי - אם תקפך יצר הרע משכהו לבית המדרשנחלת

לא ציטוט מדוייק - אבל כפי הבנתי, המאמץ בלימוד התורה, מעדן

וממתן את הצורך הפיסי.

כתוב שלימוד תורה מתיש כוחו של אדם, נכון?

עד כדי כך שלומד תורה - הקשר הפיסי עם אשתו, פחות תכוף..

יש כזה דבר. האנרגיה והמתח האצורים ותובעים את שלהם,

מתחלפים למשהו רוחני יותר. אולי גם מספק יותר.

נכון, אבל עדיין זה לא תחליף לאשה אצל רוב הציבורמתוך סקרנותאחרונה

במקורות התורניים, המושג של חיים ללא אשה נתפס כמשהו שלא רצוי בכלל, ממליצים וכמעט מחייבים להתחתן מוקדם (כיוון שהגיע אדם לגיל 20 ולא נשא אשה, כל ימיו בהרהורי עבירה...).

כתוב שהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה.

מדרש נוסף שפגשתי אומר ש"אי אפשר לאיש בלא אישה ואי אפשר לאישה בלא איש, ואי אפשר לשניהם בלא שכינה", ויש עוד הרבה.

זה לא שאני אומר שהפתרון הוא לרוץ להתחתן למי שלא מוכן ושצריך לעבד משבר, אבל זה שאין פתרון פשוט לא אומר שהבעיה לא קיימת...

טיפול נפשי אחרי גירושיןאריה ששכח לשאוג

הלכתם לטיפול אחרי הגירושין? על מה עבדתם בעיקר?

מרגיש שאם נתגרש, הדבר הראשון שאצטרך לטפל בו יהיה להוציא את כל המילים הקשות ששמעתי ולחזור להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד.

כל השאר אח"כ.

כןsemi

תלך עכשיו אל תחכה לאחרי גירושין

רק תדע שטיפול לא מתקן אותך

הוא עוזר לך אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך

להגיע למקום יותר טוב ולהתקדם קדימה מהמקום שאתה נמצא בו והעזרה הזאת משמעותית כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

בהצלחה.

לדבר בלי פחד זה שריר שצריך לאמןמשה.ב

בתור אחד שמעביר טיפולים כאלה אני יכול לומר לך שמה שאתה מחפש זה בשורש של העניין זה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי והאמון בעצמך.

עושים את זה דרך שיח שבו אתה והמטפל או כל מי שתבחר צוללים לשורש הפחדים והדברים שגורמים לך לחשוש לדבר ולהגיד את מה שמפריע לך ומשם מנפצים אותם.

אחרי שמוציעים את השורשים הרעילים שהגבילו והקטינו אותך(תבחר מטפל בקפידה כי אתה עלול להיות בתהליך שנים בלי התקדמות אם הוא לא מספיק טוב), ואחרי שהוצאתם

את השורשים הרעילים, עליהם אתם מתחילים לבנות ביחד שורשים בריאים יותר שיתנו לך את האפשרות "להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד" והרבה יותר מזה !

תדבר איתי אעזור לך חינם. תשלח לי הודעה במדיה - משה בין

כשתגיע לשםאנוני.מיתאחרונה

ביטחון עצמי. "מותר לי לדבר בלי לפחד" אתה כנראה בקשר של חרדה. והחרדה הייתה שם קודם.

טוב מיציתי אפליקציותלהתחיל מחדש

כמו שבע ברכות ושליש גן עדן..

איך מומלץ להכיר??

שלום לכן!aviv6456

מקובל להכיר מישהי כאן?

אם כן טשמח בפרטי.

תודה

חושבת שכן. אולי נסה בפורום לקראת נישואין?נחלת

תודהaviv6456אחרונה

איך דואגים שהילדים לא יחזרו על הטעות שלנו?אריה ששכח לשאוג

עוד קצת רחוק, אבל כבר מתחיל לחשוב איך אני "מזהיר" את הילדים לא לחזור על הטעות שלי.

בבחירה ובהסכמה לקבל דברים שלא אמורים לקבל.

ובכלל....

אי אפשרoo

לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות

זה שלו

אבל

ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)

יש לו סיכוי יותר טוב

לפתח חוש ביקורת

ולבחור נכון

סליחה על הפריצה לפורום לא שליאריק מהדרום

אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.

כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).

נכון מאוד.נחלת

אולי תמתין קצת....נחלת

או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...

אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....

חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים

לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.

אל תדאג.

אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.

על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,

שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.

אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.

להפךייחידאית

מחקרים מראים שילדים שגדלו בבתים שהיחס בין ההורים לא היה תקין יש להם סיכוי גדול יותר להקים בתים נהדרים. ילדים אלו ראו בבית דוגמה אישית מה קורה כשהיחסים לא טובים ויעשו מאמצים להקים בית שבו היחסים בין ההורים יהיה תקין.

הלוואיאריה ששכח לשאוגאחרונה

לצערי גדלתי עם הורים גרושים מגיל צעיר. כנראה שלא ממש עזר לי. אבל לפחות שיעזור לילדים שלי בעזרת ה'!

שלום לפנויהaviv6456

אשמח להכיר מישהי מעל גיל 40 לפרק ב

הנחתי תפילה עבורכם בכותל השידוכיםharedi

שכלכם תזכו לזיווג הוגן וראוי במהרה בימינו אמן.

כותל השידוכים של אתר באמת:

https://beemet.co.il/kotel