כתבתי פה לא מזמן..איילה במדבר

לצערי דברים לא מתקדמים.. היה הפרדת כוחות של שבוע שביקשתי שילך מהבית לפני החגים..

נסע לאמא שלו חזר עם הבטחות מפה עד מחר..

מרגישה שאני לא אוהבת אותו בכלל ולא יודעת איך נשארת אני ממש סובלת נפשית להיות איתו.. רק בגלל הילדות  אני עוד פה..

אחרת מזמן...

איך אפשר לחיות ככה? באמת מרגישה שהוא לא ישחרר אותי הוא לא מסוגל להפרד הוא טיפוס כזה תלותי ממש הבנתי את זה לאחרונה..

אובססיבי לבנות בעיקר לגדולה.. ולא יתגרש רק בגלל הסיבה הזאת

לא מעניין אותו יותר מדי ממני פשוט לא יכולה לאהוב אותו

הבנאדם חסר בטחון ועמוד שדרה.. לא מצליחה לכבד אותו ואין לי שום דבר שמרגישה משותף איתו .. השיח איתו לא נעים לי

ולא מרגישה בטחון כמו שאישה אמורה להרגיש עם בעלה.

מה עושים? באמת אובדת עצות כבר.. 

רק שלא יזרקו עליי עגבניות פה...שדמות בחולות

אבל עם מה שאת מתארת.. (כמובן שזה הקול שלך והוא נשמע)

 

הייתי קמה ופותחת תיק גירושין.

איך הוא יקבל את זה?

- גרוע.

 

אבל יהיה תהליך כלשהו.

 

לפעמים "הכרזת מלחמה" יכולה לעזור בשלום בית או בהבנת הסיטואציה עבור שני הצדדים.

יום אחד אעשה מחקר על ה'שורדות והשורדים'ייתי ואחמיניה

איך אפשר לחיות כך?

לא מבינה

ולא כל כך מפריע לי אם יזרקו עלי עגבניות.

אני הייתי שולחת אותך לייעוץ נקודתי - איך לצאת משם וכמה שיותר מהר.

מגיע לך לחיות, מגיע לך לאהוב, מגיע לך להיות בשמחה אמיתית!

מזבח בוכה על כל נפש עצובה שמתה בחייה - אני המצאתי את המשפט, אבל אני בטוחה שהוא נכון.

גם אני לא מבינה איך אני חיה..איילה במדבר

קשה להסביר.. בעיקר לא יודעת איך אסתדר לבד אין ממש רשת תמיכה מסביבי ..אני יתומה גם

והוא לא בדיוק הטיפוס שאפשר להתגרש ממנו בקלות יודעת שהחיים שלי יכולים להיות גרועים יותר..

מפחדת לפגוע בבנות אחת ממש קטנה שלא רוצה משמורות עליה כי אני מאוד קשורה אליה ומוכנה לספוג רק לא להתנתק ממנה..

אולי שיהיו גדולות יותר.. יש לי מחשבות כאלו  ..


שלחתי לך באישי. מוזמנתייתי ואחמיניה
תודה יקרה אכתוב לך חזרה כשאתפנה 💜איילה במדבר
איילהנחלת

הכי קל זה להתגרש.   

 

ואז את נושמת לרווחה.

 

אבל:

 

את בטוחה שאת רואה את הדברים נכון? 

 

אולי יש לך איזו תמונה שכך צריך להתנהג ולא כמו הגולם הזה (סליחה)?

 

האם את חושבת שתמצאי מה שאת רוצה? או מה שאת חושבת שמתאים לך?

 

קראתי לא מזמן את ספרו של רן וובר "בודאי ישנה אהבה" והתחלתי לחשוב (אחרי המון המון שנים

של אחרי גירושין), אם...אם  נהגתי נכון.

 

כדאי לעיין בספר כדאי לקבל מושג איזה קשר צריך להיות והכי חשוב, איך איך עובדים על זה

אפילו כשנמצאים כבר לאחר יאוש.

 

בכנות, חושבת שבכלל לא ידעתי אז מה זה נישואין ובמה זה כרוך. כל דבר שלא מצא חן

בעיני היה אסון (וכמובן ביטאתי את זה....), לא הצלחתי לראות את הטוב, לא להתווכח,

לתת באמת...

 

ישנה אשה מוכשרת מאוד הנקראת זלטי רוזנטל, ששמעתי שנשים שהגיעו אליה

במצב קשה מאוד (בעלים אלימים, סגורים, ילדותיים) והיא מצליחה להביא את

האשה למצב שהיא כן יכולה לחיות אתו. היא מלמדת כיצד להתנהל נכון.

יש לה סדנאות רבות בזום וכמובן אפשר גם באופן פרטי. היא עובדת על 

נושאים רבים: דימוי עצמי נמוך, רגשי אשמה, תוקפנות....ועוד ועוד ועוד.

 

כרגע איני יכולה למצוא את מס' הטלפון שלה, אולי בהמשך.

 

ישנו הרב אבנר קוואס שהוא נהדר.

 

המיוחד אצל זלטי שהיא לא מבקשת שהבעל יגיע. היא מטפלת באשה כך

שיהיו לה הכלים להתמודד, לבנות, כן, וגם להתקרב, לאהוב...

 

וכן. הילדות, בלי ספק, ייפגעו קשות מהפירוד. וזאת אני יכולה לאמר

לך מנסיוני.

 

ילדים צריכים אבא ואמא. איך שהם (לא מדובר על בעל מכה

או סוטה, חס וחלילה).

 

אם בעלך הוא לא בחזקת "יהרג ועל יעבור", אנא, עשי  ה כ ל,

הכל, כדי לא לפרק את הנישואין.

ברגע שתקבלי את הכלים המתאימים, גם הוא ישתנה. זה כמו

גלגלי שיניים. את מזיזה אחד וכל השאר זזים גם.

 

מציעה לך לעיין בספר וליצור קשר עם זלטי. היא נהדרת.

גם הרב קואס (למרות שאיני מכירה אותו אבל שמעתי

אותו קצת ברדיו (קול חי או קול ברמה, לא זוכרת בדיוק) והוא

עושה רושם טוב.

 

את  עוד   יכולה להיות מאושרת עם הבעל הזה. מבטיחה לך!

 

קראתי את מה שכתבת @נחלהאיילה במדבר

אני אנסה להשיג את הספר..

אם היית יודעת כמה אני מנסה בליבי לעורר אהבה אבל זה פשוט לא מצליח לפעמים אני פשוט מבינה שאני עשיתי טעות

לא מאשימה אותו הוא ידע לתפוס אותי וקלט שאני מישהי שתתאים לשריטות שלו שאני מכילה וקצת פרייארית ואני לא אפתח פה דיון עכשיו שלא יתנפלו עליי הנשמות הטובות פה..

אבל יודעת שאני משלמת  מחיר על החלטה פזיזה שעשיתי ואני לא אחת שעושה החלטות פזיזות.. בגלל זה מבינה שממש אלוקים רצה שאני אעשה פה תיקון מסוים.. השאלה מהו והאם הוא הסתיים

כי אנחנו נראה לי סתם סובלים.. 

את רוצה להישאר רק כי אולי זה תיקון?שלג דאשתקד

בטח לא זה מה שאת מתכוונת.

אם את סובלת את אמורה ללכת לטעמי, כמובן שבכפוף לחשיבה שלך אם יש סיכוי לתקן.

אם יורשה לי להביע דעהשלג דאשתקד

אז דבר ראשון, הכאב שלך מאוד מורגש בכתיבה שלך ומאוד נוגע ללב, ממש, שלי ובטח שלך כולנו. אני מאוד מאמין שהמשמעות עושה את התוצאה וחא הפוך, כלומר אם מבחינתך אבחנת אותו כתלותי ועצלן ונצלן (בשלושת התיאורים אני מתכוון ביחס לחיים המשותפים בבית), אז ככה את תחווי את זה, ותסבלי, ואף אחד מאיתנו לא רוצה שתסבלי!!

מצד שני, מרגיש קצת שאת שופכת כאן את הכאב שמתצבר אצלך בלב, אבל לא כל כך בטוח שזו החווייה האולטימטיבית של הבן אדם הזה. לא כי הוא כזה או לא כזה (את מכירה אותו, לא אני..), אלא פשוט כי מרגיש שאת מאוד כאובה ומתבחבשת עצמך במקום לעבד עם עצמך את הדמות שלו ואת האפשרות לחוות אותו אחרת.

אני זוכר שכתבת כמה דברים על טיפול, אבל האם הלכת למטפל/ת בנושא הזה עצמו וניסיתם לעבד את הדמות שלו וההשפעה שלה עלייך? האם את באמת בטוחה שזה הצעד הנכון ואין שום אפשרות אחרת? (כי אם כן, למה עדיין לא פתחת תיק גירושין, כמו שכתבה לך שדמות?).


אני הקטן, חושב שאם יש לך עוד קצת זמן וכוח לנשום, תעשי עוד תהליך קטן עם עצמך (ואין הכוונה לבכות בפורום. זה מצוין וחשוב וחיוני אבל לא נראה לי שזה יעזור לתהליך הזה ספציפי). ואם אין לך כבר שום כח, תלכי על כל הקופה, תפתחי תיק גירושין ותתקדמי, ותקווי שה' ייתן לך כמה שיותר מהילדית המתוקות. בסופו של דבר את לא יכולה/אמורה להישאר בבוץ רק כי את מפחדת על ספק חצי משמורת על בת אחת, נכון?

זו דעתי ואני מקווה שאת מסוגלת לא לכעוס עליי אם זה נראה לא מספיק אמפתי...

ממש לא כועסת .. קראתי את דבריך..איילה במדבר

כמובן שקשה להבין מכמה פוסטים ובאמת לכל אחד יש את השריטות והדפקות שלו . אבל כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה שקשה לי להתמודד איתו.. הפרעות קשב או וואטבר שטוען שיש לו..

בנאדם קצת קשה  ..כתבתי בפוסט קודם קצת ocd כזה מדייק בכל דבר מדי .. חופר כזה אבל לא בצורה מצחיקה בצורה לא בריאה.. וחשדתי שהוא על הסקפטרום או  משהו..


אז לשאלתך למה אני לא מתגרשת מזמן ניסיתי להסביר בהודעה הקודמת למה לא אעשה את הצעד כנראה כרגע..  בתקופה הזאת

אני לא בנויה למלחמות כרגע והפרדות ודברים כאלו.. שוב אני רואה סביבי סיפורי גירושים כל כך מגעילים שמרתיע כן מרתיע אותי מאוד..

איך המשפט אומר ... במילים כאלו או אחרות לא זוכרת בדיוק... אז אל תתפסו אותי במילה בדיוק.  לא צריך לדעת עם מי להתחתן צריך לדעת ממי אתה עלול להתגרש.. 

חיבוק על ההרגשות הקשותשם פשוט

התלבטתי מאוד אם לכתוב אבל שלג ניסח כזה יפה (שלג כל הכבוד על האמפתיות) אז אולי אצליח לנסח גם כמה דברים שרציתי לומר לך.

קודם כל אני מאוד מבינה את הקושי שלך, את הכאב, את תחושת התקיעות החוסר אונים.

אני מבינה שאת סובלת, וזה ממש לא פשוט אבל אולי יש כמה נקודות להאיר, הלוואי יהיה לתועלת.

א. בולט ממה שכתבת שיש לך עליו בטן מלאה, את כועסת עליו, מתוסכלת ממנו וממש לא מעריכה אותו.

כשלא רואים אותך באור חיובי והכל בך רע זה גורם לאדם להתנהג עוד יותר "רע", זה חונק את האדם (במיוחד גברים), וזה לא מאפשר לכם לצאת מהביצה הזאת.

חשוב שתשימי לב שחלק גדול מהקשיים נובעים מדינמיקה זוגית לא בריאה ולאו בהכרח בגללו.

דפקות יש לכולם...

כרגע את ממוקדת בקושי שלך וזה בסדר שאת פורקת אותו אבל יכול להיות שההתמקדות שלך בכאב מביאה אותך למקום שבו את מרגישה שאי אפשר לצאת מזה וזה טבעי ומובן אבל בשלב כלשהו כדאי במקום לראות את עצמך כקורבן, אולי אפשר לחשוב גם על איך את או אתם ביחד יכולים ליצור שינוי במצב.

ב. לא ברור ממה שכתבת האם את או אתם הולכים לטיפול  זוגי או אישי, זה חשוב לעצמך בגלל הקושי שאת נמצאת בו, זה חשוב בשביל להבין אחד את השני יותר טוב ולבדוק האם ומה אפשר לעשות בשביל הנישואים האלה במיוחד לאור זה שאמרת שכרגע את לא הולכת להתגרש.

גם אם הוא לא יהיה מוכן ללכת לטיפול חשוב שתלכי בעצמך לעזור לך ולברר.

בד"כ הדברים יותר מורכבים מאשר "הוא רע, אני סובלת, אני חייבת ללכת".

צריך לבחון את הדברים בצורה ריאליסטית יותר בעזרת איש מקצוע.

ג. הכי חשוב לי לומר שלא כל זוג עם בעיות תקשורת משמע שאחד או 2 מבני הזוג אוטיסטים.

צריך ממש להזהר מתוויות כאלה.

כולנו על הרצף איפה שהוא ולכולנו יש קשיים לתקשר לפעמים במיוחד עם בני זוג, זה יכול להיות קשור לדינמיקה, לפחדים להתניות מהילדות, למלא דברים.

אם בכ"ז עולה חשד כזה יש מקומות ומומחים שיאבחנו ויתנו כלים.


 

זו דעתי... מקווה שתרגישי שיחד עם מילים אולי קשות אני גם מחבקת אותך מאוד ובאמת מבינה אותך.


 

אם קראתם עד לכאן אז כל הכבוד וכפרס אספר על איש יקר לי באופן אישי, אם מותר לומר על אדם שהוא אהוב ליבי חוץ מה' ומהרב'ה, אהוב ליבי ד"ר מורדי בן חמו שאין מילים בעולם לתאר את הלב הענק הזה, הפלא, האמן, הרוקסטאר, הגאון וגם אוטיסט.

שווה לכם לשמוע אותו אם בא לכם.

 

קראתי תודה על הדברים..איילה במדבר

ברור לי לגמרי.. אף פעם לא אמרתי שהוא רע.. הוא טוב לפעמים זה טוב מדי כזה שהוא רע אז יוצא ממנו ממש ארסיות כזאת שאני לא מבינה מאיפה באה מבינה,?

כאילו מרגישה שהדפקות של שנינו מביאות את העצבים האלו אחד על השני... כי אנחנו בצורה דומה מדי בדברים השלילייים שלנו.. דומה מדי.. וזה מדי מציק

קשה להסביר.. כי יש פערים ביננו מצד אחד מצד שני כנראה שיש הרבה דברים בנפש שאנחנו בקונפליקט איתם והם שגורמים לפיצוצים.. ובגלל זה חושבת שאנחנו לא מתאימים..לא משלימים אחד את השני.. אלא להפך מוציאים את הרע אחד מהשני..

כאילו משהו בי כבר נהיה כזה אנטי אליו..גם שאני מנסה כאילו לאהוב אותו.. לא מצליחה.. אולי זה פשוט לא זה? כאילו למה בכח.. מוזר לי שזה צריך להיות ככה..

❤❤שם פשוט

כל הכבוד על האומץ והכנות לומר דברים חשובים- שהוא בעצם טוב, שיש דפקות לשניכם, שהדינמיקה הזוגית משפיעה על שניכם, שנהיה לך אנטי אליו.

לא פשוט להמשיך ככה כשיש כעסים לא מטופלים בינכם ותחושה של חוסר התאמה שהיא מחסום שעומד בינך לבינו.

גם אם עכשיו זה מרגיש תקוע זה לא אומר שזה חייב להשאר ככה.


תשאלי את עצמך- היית רוצה שדברים יהיו אחרת?

ברור שהיתי רוצה שדברים אחרת..איילה במדבר

אבל אני חושבת שמאוד קשה לי להתמודד איתו הוא מאוד מאוד מתנהל בצורה איטית ולא מתוכננת..

אני מתקשה להבין איך הראש שלו פועל אבל קשה  מאוד לנהל ככה בבית..הוא טועו שכל הגברים ככה אבל לא נראה לי..

בגלל שעושה דברים בצורה מדי מדןיקת ויסודית פרפקציוניסטית בלשוננו.. אז דברים נראים כך..

Ocd בדת מכירה?

דוגמא חיה משבת שביקש שאעשה משהו בדיוק איך שהוא חושב שצריך מבחינה הלכתית משהו פעוט שקשור לניקוי השולחן ואני התפוצצתי מזה  ואמרתי שלא יגיד לי איך לנקות ומה לעשות בדיוק שאני יודעת  מה אני עושה..משם שזה התדרדר...

לא אפרט מדי

לא יכולה כבר לסבול את זה.. שהוא כופה עליי את הדברים האלו כבר דיברנו על זה ןזה לא עוזר..

אני חושבת שיש אנשים שאצלם ההלכה והדת וכל הטקסים זה סוג של או סי די ולא בדיוק שהם איזה צדיקים גדולים...

אני חושב שיותר מהכלשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ו 9:35

זו העובדה שאת, כבן אדם, לא מסוגלת יותר.

וזה הכי חשוב למקרה הזה, כי יכול להיות שיש והיו ויהיו או מחכים הרבה מאוד פתרונות, ובטח יימצאו הרבה זוגות שונים ומשונים שיספרו כמה הם מסתדרים/ אוהבים למרות ולמרות וכו וכו. אבל במציאות, אצלך, תשש כוח הסבל. את נמצאת עכשיו בשלב שכבר לא מסוגלת יותר, ולכן את כבר לא תעשי את אותם מאמצים של פלוני ואלמוני ולא תלכי ו/או לא תאמיני ו/או לא תצליחי להיעזר בכל מיני טיפולים שונים ומשונים. ולכן זה חייב להיגמר מבחינתך.


 

אז מה שנותר, זה לאחל לך המון בהצלחה! ולפחות לדעתי תחתרי לאיך להגיע לזה, כי לבזבז זמן או להפריח תקוות, לא אמור לקדם אותך או אותו או את הילדים לשום מקום (איך בדיוק פועלים? את זה תשאלי את המומחים שכאן ).

מה שכן, את צריכה לדעת שבשביל העתיד שלך עם בעלך הבא, כדאי לך לדייק יותר מי את, מה חשוב לך ומה מפריע לך, ואיך את מובילה בצורה טובה ששניכם תהנו ואת תקבלי את מה שאת צריכה. כי לצערי, אני קצת מרגיש שהדברים האלה לא ברורים לך.

ועוד מילה אחתשלג דאשתקד

לגבי משהו שעולה אצלך, אבל באמת לא בגללך (בעיקר בגלל התכתבות שהייתה לי לאחרונה עם מישהי באישי).

השיח הכאילו קליני, שאנחנו מחפשים להגדיר את מחלת הנפש או ההנהגות הסוטה-חברתית של בן/בת הזוג, לא נראית לי כמו משהו שמשרת את האינטרסים שלנו במצב הזה.

הרי גם אם נניח שזה הגיוני לתייג בנאדם ולהחליט שהוא סובל ממחלה xyz, סבבה. אז מה? זה אומר שהוא לא יכול לחיות בזוגיות? זה אומר שבהכרח תמיד יהיה רע ובלתי נסבל להיות איתו? - ברור שלא, ואתם תמצאו הרבה מאוד גברים ונשים עם מחלות נפש וגוף שונות ומשונות שחיים בזוגיות מדהימה!!!

(וזה עוד לפני הערה מאוד חשובה לטעמי, שכל הנושא של אבחנות הוא מורכב, לא לחינם פסיכיאטרים לומדים הרבה מאוד שנים ויש מעט מאוד פסיכיאטרים ואבחנה יכולה להיות תהליך של כמה שנים טובות. מה גם שיש תיאוריות, כמו התיאוריה הפסיכוביזרית של יעקב רופא, שטוענות שמחלות נפש נובעות מבחירות של אנשים וניתן לשנות את הבחירה או לבחור בסוג ההפרעה).

תכלס, אם קשה לי עם בנאדם, אני מעדיף להגיד בכנות "אני לא מסתדר עם ההתנהגות שלו". ככה ברור מה קשה לי ולמה אני לא יכול לחיות איתו. כי לאמיתו של דבר, האבחנות דווקא נועדו כדי שנמצא פתרונות איך בכל זאת להסתדר... אז זה נראה לי לא נכון ולא חכם ולא יעיל להשתמש בכלים האלה.

ושוב, זה לא בקשר לדברי איילה היקרה.

הדברים שלך יכולים להיות נכונים חלקיתאיילה במדבר

ברור צריך שניים לטנגו וכו וכו...

אני לא מתיימרת להיות פסיכיאטרית אבל באה ממקצועות הטיפול וקצת ה

באיחור הבנתי עליו דברים..  פשוט התחתנתי בצורה די פזיזה לא נישואי בוסר ההפך אולי יש נישואי בוסר ברווקות מאוחרת.. אבל עם הזמן רק בנישואים ודי מהר פשוט הדחקתי

שהוא לא מה שחשבתי ויש פה בעיה יותר קשה.. באופי אחרי שהכרתי את אמא שלו הבנתי איך גודל וזה צרה צרורה..

לא רוצה להרחיב מדי.. 

האמת, לא הבנתישלג דאשתקד
(איזו הפרעה גורמת לי לא להבין? יש פסיכיאטר/ית בקהל?)
תדעי לך שהרצון שלך זה כבר הרבה מאוד מאודשם פשוט

כן, מכירה ocd, ptsdc, מכירה asd וגם lsd . מכירה הרבה אותיות.

ממה שסיפרת לא ברור מה בדיוק הבעיה מלבד שניכר שיש בעיות תקשורת בינכם וחשוב לברר את זה.

כרגע נראה שיש זריקת ססמאות ונרטיבים ואבחונים לא אובייקטיבים ומשפטים שאת חוזרת עליהם שוב ושוב שמצמצמים אותך ומגדילים את הבעיה.

אם היית רוצה שדברים יהיו אחרת, כדאי לגשת לבירור מה בדיוק הקושי, ואם אפשר לטפל בקשיים שלכם או חלילה אם לא.

איתו או בלעדיו, תלכי לברר.

זה שווה את זה.

גם אם חלילה בסוף תחליטי להתגרש תעשי את זה ממקום שלם.

חיבוק❤

קצת יותר מידיזווית אחרת

מבינה את הקושי שלך.אבל מאוד צורם לקרוא את כל האבחנות שאת מאבחנת אותו- הפרעת קשב, אוטיזם, ocd... ואת עוד אומרת שאתם דומים בצורה השלילית שלכם.אבל את עצמך את לא מאבחנת ככה...

את לא מוכנה לעזוב את הקטנה, ואת מעריכה את עצמך כאמא אוהבת, אבל כשהוא מתקשה להפרד מהגדולה את קוראת לזה אובססביות.את מבחינתך חוששת להתגרש כי אין לך תמיכה ואין לך כח למלחמות, אבל כשאת חושבת שהוא לא ירצה להתגרש- את קוראת לזה "הוא לא ישחרר אותי כי הוא תלותי.גם את מסיבותיך שלך תלותית ולכן לא ממהרת להתגרש.כך או כך את צריכה טיפול פרטני דחוף.אחרת בכל זוגיות אחרת את תקלעי מאוד מהר לאותם סיטואציות.מחילה אם התגובה לא כזו מכילה.לפעמים צריך לשים את המראה מול הפרצוף.

לא אהבתי את הדרך שכתבת את הדברים..איילה במדבר

יש לי הרבה מה לענות על זה..

את לא מכירה את הסיפור וכתבת פה עם קצת יומרה. מי שמך לומר לי מה אני חושבת על עצמי?

דבר נוסף לא איבחנתי שומדבר... הרבה רואים מסביב שיש משהו פשוט לא נעים להם לומר.. אבל יש פה משהו.. זה די ברור ..

לי קשה להתמודד עם משהו שהוא לא ברור לי אם היתי יודעת היה יותר קל להבין ולנסות להתמודד..


קשה לי איתו מאד ואין לך מושג מי אני ביומיום אני לא בנאדם שקשה להסתדר איתו ..

ואין לך מושג מי אני בכלל.. ומה עברתי בחיים.. אז קצת ענווה גברת.. יכלת לכתוב בצורה קצת יותר רגישה..

עונהזווית אחרת

לא תמיד תשובה רגישה עוזרת.לפעמים צריך להציב מראה אמיתית מול הכותב.גם אם לא נעים לקרוא.כי באופן טבעי אדם מתקשה לראות את מומי עצמו וקל לו לראות את מומי האחר.

לא מכירה אותך.ואם תקראי היטב את מה שכתבת ואת תגובתי,תראי שבסך הכל חזרתי על דבריך שלך עם הכוונה שלי להסתכלות ולפרשנות השונה שלך לאותם דברים.גרושין זה לא משחק ילדים.במיוחד כשיש ילדים.ואם את רוצה עיצות -צריך לדעת לקבל גם תגובה שפחות מוצאת חן בעיניך.

הנהנחלתאחרונה

בס"ד

 

מצאתי את מס' הפלאפון של זלטי רוזנטל, היא מטפלת ומומחית לדינמיקה זוגית (זוכרת שהזכרתי אותה?)

היא מאוד חכמה, ממליצה. יש אנשים נוספים. תראי מה מדבר אלייך.

 

בכל אופן: 029999577

              0548496761

 

מייל: zlaty.rosental.office@gmail.com

 

המיוחד בה שהיא עובדת עם האשה מבלי שהבעל צריך לבוא.

 

אני חושבת, שכדאי אפילו לקחת הלוואה כדי לשלם לטיפול/יעוץ.

זה כל כך חשוב. זה אקוטי - למשפחה שלכם, לילדות...

 

אל תמהרי לחתוך. נסי קודם. 

כשאני התגרשתי הייתי בטוחה שהצדק אתי. במאה אחוז! ועכשיו, אינני כל כך בטוחה...

אני רואה שאי אילו (המ..מ..) תכונות לא סמפטיות ותגובות לא נחמדות, עדיין נמצאות

אצלי, כך שאני כבר לא בטוחה כל כך שאני הייתי הקרבן הצודק....

 

אגב, זה שבעלך מוכן ללכת ליעוץ......זה פלא. מגיע לו על זה צל"ש. באמת!

את יודעת איך מגיבים בעלים כשרק רומזים על משהו כזה?....

אז ככה:

א. פניהם מוריקות...

ב. "מה, אני לא טוב לך? אני היועץ הכי טוב בשבילך!"

ג. "חשבתי שהתחתנתי עם אדם שפוי...."

ד. "זה מקח טעות!" (הנישואין איתך...)

ה.  "אני לא משוגע!"

 

וגם, הוא נועל את הדלת ומוציא את המפתח כדי שאם   א   ת   רוצה ללכת....

 

אז מבחינה זו, בעלך מיוחד.

 

אני מעריכה מאוד את כל מי שהבין אותך ושידר אמפטיות (זה עוד דבר שקשה לי)

ורוצה לאמר לך, שבאמת איני מכירה אותך ואותו, ואולי זה באמת נורא ובלתי אפשרי,

א ב ל:  תני צ'אנס. באמת. מי יודע?

 

בהצלחה רבה רבה בכל מה שתעשי!

לשם פשוטנחלת

מצדיעה לך!

 

התגובה שלך:

 

א.  מכילה

 

ב.  מציעה בעדינות רבה הסתכלות אחרת. מורכבת יותר.

 

ואת צודקת. במאה אחוז!

 

יישר כויח!

יישר כח על ההשקעה!!!ייתי ואחמיניה
לא מובן מאליו!!
טוב. עכשיו זה רציניייתי ואחמיניה

אנחנו בפירוד כמעט חצי שנה.


 

פעם, כשלמדתי 'טוענות רבניות'😉

ספויילר: לא סיימתי

אמרו שהאישה צריכה לרוץ לבית משפט לפני שהבעל ירוץ לבית הדין... (או להיפך, לא זוכרת...)


 

עכשיו, אני במהותי תמימה ולא רצתי לשום מקום.

הייתי בטוחה שאולטימטום כספי מצידי (שלא אעביר לו חצי מהמשכנתא, שאני עד עכשיו העברתי כפראיירית) יספיק כדי לקדם את התהליך לכיוון של גט.

ולא הוא - דממת אלחוט מהצד השני..

ואני תוהה אם הבנאדם הלך לפתוח תיק

והאם זה סכנה מבחינתי

לא יודעת מה יכול להיות מסוכן....

תמימה - אמרתי?


 

אשמח לעצות וגם לתמיכה רגשית 😥

ואני משערת שתשאלוייתי ואחמיניה

למה אני חושבת שאני פראיירית כשאני משלמת חצי משכנתא...

כי הוא זה שגר בבית המשותף וצריך לשלם לי שכר דירה. אז זה מתקזז

נשמה יקרהפצלשש1

תהליך גירושין זה ממש לא זמן להיות תמימה!

לא הבנתי מה את מחכה? שהוא יבחר איפה יותר נוח לו שהתיק יתנהל וזה ידפוק לך בדלת עם דרישות מצידו??

שאננות לא מתאימה לסיטואציה

דבר ראשון תפתחי תיק (הרבה פעמים לאישה עדיף בבית הדין בעיקר אם הילדים שלך קטנים אבל תתייעצי עם עו"ד)


את מחכה שדבריפ יקרו באופן פאסיבי וזה לא המקופ ולא הזמן

דבר ראשון זה לפתוח תיק ליישוב סיכסוך אחכ זה להתחיל לחפש עו"ד והלוואי ותגיעו להסכם..

אגב לא יודעת אם את מבינה מה המשמעות שלפצלשש1

פתיחת תיק

אסל מי שפותח את התיק ראשון אפילו בדקה בוחר איפה כל התיק גירושין שלכם יתנהל

זאת שאלתיייתי ואחמיניה

אם זה אכן כך

ואיפה אני אמורה לעשות את זה

זה תלוי בנתונים האישיים שלךפצלשש1

על מה את מתכננת לא לוותר בני כמה הילדים שלך?

איזה מתכונת משמורת את רוצה להשיג

את התשובה הנכונה רק עו"ד יידע לומר לך

אם תפרטי נוכל לכוון אותל אבל הכי נכון זה ללכת לעו"ד זה החיים שלך וכל החלטה או אי עשייה כאן אחכ יכולה לעלות ביוקר

אל תמתיני עם זה

וצריך מזללא סתם פה

לאיזה עו"ד ללכת.

חברתנו היקרהייתי ואחמיניה

שדמות בחולות שלחה אותי לשליח נאמן ויקר.

בכלל ה' יתברך מלווה אותי בחסד ורחמים מרובים...

אני את נפשי ביקשתיייתי ואחמיניה

זה כמעט מסתכם עם זה.

נתתי לילדים לבחור ( איך אפשר שלא) והם בחרו להישאר בסביבה הטבעית שלהם.

תכלס זה היה נכון גם לי. אני נבראת מחדש וצריכה את הלבד הזה.

ויתרתי על הההכל, חוץ מחצי דירה. זהו.

הוא - את כבודו האבוד מבקש

המחיר - דחיית הגט....

מזכירה לי מאוד את עצמיפצלשש1אחרונה

אבל ההבדל שאני רציתי את נפשי ואת נפש ילדיי

ילדים צריכים אמא שימי לב שכשאת בוחרת בעצמך הם לא נעלמים לך בין הידיים..

לא כדאי לך לדעתי להתרחק מהם וגם לא לוותר עליהם

בהצלחה רבה

אי חובת מזונות בבית הדין הרבנישלג דאשתקד

הבנתי שככלל גבר תמיד משלם מזונות אם התיק מתנהל בבית הדין הרבני, בהנחה שהילדים נושמים אצל האמא, ויש איזושהי הפחתה בתשלום המזונות לפי הזמן שהם אצל הגבר.

האם זה תמיד ככה? האם יש הבדל אם גם האישה עובדת בפועל ומפרנסת? אשמח לדעת עובדות (אפשר גם רגשות ופילוסופיות, אבל אותי זה פחות מעניין כרגע 😉)

marriage solutionIsabellaElij78

נפרדתי מבעלי לפני שלוש שנים. לא הייתה תקשורת בינינו. משפחות וחברים יעצו לי לשחרר ולשכוח מהנישואים ולהמשיך הלאה בחיי. לא רציתי להתחתן עם מישהו אחר כי עמוק בפנים אני עדיין אוהבת את בעלי. סבלתי כל כך מכאב ובלבול שקראתי המלצה באינטרנט על איך ד"ר אפטה איחד נישואים שבורים בעזרת כוחותיו הרוחניים. המשכתי לקרוא כל כך הרבה עדויות על איך הוא עזר לשים קץ לגירושין ולשקם את יקיריהם לשעבר של אנשים, והאמונה שלי חודשה. יצרתי קשר עם ד"ר אפאטה מיד, מספר דקות לאחר מכן הוא ענה לי ונתן לי הוראות מה לעשות. לאחר שעמדתי בדרישות הנדרשות יומיים לאחר הטקס, הכישוף שינה את חיי סביב בעלי, שאסור לדבר איתי. יומיים הוא התקשר אליי באמצע הלילה בוכה והתנצל שזו עבודת השדים, אז אני עדיין נדהמת מהנס הזה אז אני סולחת לו. עכשיו הנישואים שלי מאוזנים. הטקס של ד"ר אפאטה עבד מצוין והנישואים שלי חזקים יותר מבעבר, ושום דבר לא יכול להפריד בינינו שוב. ביקרתי בכל כך הרבה אתרים שחיפשתי עזרה, זה היה חסר סיכוי עד שהתחברתי לד"ר אפאטה, האיש האמיתי שעזר לי לשקם את נישואיי השבורים. אם יש לך בעיה דומה בנישואיך, אתה רוצה שבעלך או אשתך יאהבו אותך שוב. יש לך מישהו שאת אוהבת ואת רוצה שהוא או היא יאהבו אותך בחזרה, יש לך אתגר בחייך, תבנית הכישוף של ד"ר אפטה היא הפתרון והתשובה לבעיה שלך, שלחו וואטסאפ/וייבר עם מספר הטלפון שלו: (+447307347648), צרי איתו קשר עוד היום על ידי שליחת דוא"ל לכתובת drapata4@gmail.com. אל תתנו לאף אחד לקחת את בן/בת הזוג שלכם מכם.

מה דעתכםפצלשש1

מעניין אותי מה דעתכם על הדברים הבאים:

1.לצאת עם הגרוש לבילוי משותף עם הילדים?

2. לארח אותו להדלקת נרות חנוכה אצלנו?

3. לתת לו להגיע לבקר את הילדים בבית שלנו?

4. לחגוג ימי הולדת לילדים יחד?

5. שיתארח לארוחות שבת?

6. לתת לו להשתמש בתווי הנחה ?

7. שביעי חביב והכי חשוב לפי מה אתם קובעים את הגבול מקשר מכבד לקשר שהוא כבר חברי מידי ולא מתאים

האזנותלא סתם פה

עו"ס משפחה מתעקש ומכחיש דברים שנאמרו ף/לא נאמרו בפגישה עמו.

בידיי הקלטות- כמובן ברגע שאשמיע אותם המצב שלי עלול להשתנות , כי יבינו שאני יודית מה אני מדברת.

1. מתי הזמן לשלוף אותם כדי להוכיח שהדברים אכם נאמרו/לא נאמרו.


2. אם אשמיע את החומר המוקלט והוכיח שיש בידיי נתונים "הלך עלי".....זהו יסמנו אותי?


3. לאחר שיגלו כי בידיי נתונים מוקלטים, יש אשפרות למנוע ממני להקליט בעתיד? יש סיכון בהוכחת נתונים ע"י השמעתם?


לא הבנתי את הסכנהייתי ואחמיניה

מה יבינו?

יבינו שאני מקליטה פגישותלא סתם פהאחרונה
כידוע, אנשי רווחה לא אוהבים את זה
בא לי לשתףייתי ואחמיניה

שבקרוב, בעזרת ה'

אהיה זכאית להשתתפות מו המנין

בפורום המיוחד הזה...

אני בפירוד כבר 4.5 חודשים

וממש עכשיו בשלב של לחץ מתון אבל נחוש

לקבל גט

אני מקווה מאוד, ויש לי סיבות להאמין

שזה יהיה זריז...

אמן!!

שווה כל רגע!!! להיות פה בפורום.אדם פרו+

זה אושר עילאי.

קשה להסביר.

לראות אותם מתכתשים.

זה תענוג גדול ואושר עילאי.


 

ולאאאא, לא. אללל תשווי את זה לפרודה שקוראת

בפורום של גרושים. 

 לא דומה ולא מתקרב.


 

גרוש בפורום.

זה הדבר האמיתי (:


 

מדהים ומיוחד

לחיות את החלום!


 

גרושייך הם מתכתשים כעניים ודלים...

נא עזור להם לצער זה את זו, שוכן מעולים...


 

אוייי כי אתה רב סליחות....

ואווויייי ובעל הרחמים..


 

שערי... בית הדין פתח..

ואת הגט הפירוד והניכור ההורי..  לשונאים תשלח..

ואת ההתכתשויות הבלתי פוסקות מהם תיקח

שערי.. בית הדין פתח (: (: (:


 

תודה על ההאזנה

המשך לילה טוב

היו עימנו..

הנה. בשביל זה היה שווה!ייתי ואחמיניהאחרונה
😊🤩
ציטוט יפה של מישהו שעבר את זה...ייתי ואחמיניה

“לפני הקפיצה”


לפעמים אנחנו יושבים על סף הקפיצה של החיים.

מביטים מלמעלה ורואים את הכל קטן — כל מה שחשבנו שהוא ענק.

הלב פועם, הראש מלא מחשבות, והפחד לוחש “אל תקפוץ”.

אבל עמוק בפנים יש קול אחר, שקט ואמיתי, שאומר:

“זה הרגע שלך… לשחרר.”


לא קפיצה אל הלא נודע – אלא קפיצה אל האמון.

אמון בעצמי. אמון בבורא. אמון בחיים.


“חתימת הוויתור”


חתמתי על “ויתור חיים”.

אבל האמת? חתמתי על ויתור על פחד.

ויתור על שליטה.

ויתור על מה יהיה.

ויתור על “מה יגידו”.


לפעמים אתה צריך לוותר – כדי לחיות באמת.

לוותר על מה שחוסם, כדי לגלות מה שמשחרר.

זו לא הייתה חתימה של סוף,

זו הייתה התחלה של חיים חדשים.


אבא תודה על הכל 🙏❤️‍🔥

יפהמתייעצת גירושין

אתם כתבתם??

יפה מאודשלג דאשתקד
כותבת יפה ומחזק!
בשם הכנותייתי ואחמיניהאחרונה

לא. לא אני כתבתי.

פגשתי, התחברתי ושיתפתי

אני לא בקטע טכני...ייתי ואחמיניה

מרגיש לי שאולי בסטטוס שלכם (שלנו)

תתחברו למילים :

שלוחות השמש זוהרות

על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה

כמה חיכית אז ליום

יאיר מה שחלמת


אנשים טובים היו בשבילך שם

ישבו הקשיבו למה שכאבת

אמרו: תראה זה עוד יקרה

יום אחד תבין את הלילה


לרוץ קדימה לא לעצור

כמו לביאה לטרוף את הבוקר

משמיים ישלחו נחמה כזו

שכשהיא תבוא

אותך היא לא מפספסת


שנים עוברות אתה עוד שם

מנסה לרקום את חייך

קצוות פרומים, המוני גוונים

לובשת דרכך


נשמות טובות פגשת גם

אכזבו, שברו את כל מה שבנית

לא שכחת גם אותן

נאמן למי שהיית


לרוץ קדימה לא לעצור

כמו לביאה לטרוף את הבוקר

משמיים ישלחו נחמה כזו

שכשהיא תבוא

אותך היא לא מפספסת


לרוץ קדימה לא לעצור

על זכוכיות דוקרות שנשברו בלילה

משמיים ישלחו נחמה כזו

 

 "נאמן למי שהיית"


לרוץ קדימה לא לעצור

כמו לביאה לטרוף את הבוקר

משמיים ישלחו נחמה כזו

שעכשיו היא באה

היא כבר לא מפספסת


_____


מילים, לחן שירה: דוד בן ארזה

דעתכם על המשפט של חנן בן ארי-מרגיש כאילו החיים עודמתוך סקרנות

שבוע טוב.

למי שעוד לא שמע את השיר החדש של חנן, בו אומר ש"לפעמים מרגיש כאילו החיים עוד לא התחילו".


כמובן שאני לא נכנס לנושאים אישיים של אנשים ספציפיים, אבל היות והןא וגרושתו משתפים.

מעניין אותי לדון בנושא העקרוני.


 הגישה של גרושתו נראית קצת שונה של לא להכחיש את העבר ולאהוב "את מי שהייתי אז" ואת מה שהיה בן/בת הזוג עבורי אז (מצרף תמונה מראיון אתה)

ואני מוצא עת עצמי מתחבר יותר לגישה שלה, באופן כללי אני טיפוס שמחובר גם לעבר, יש חברי ילדות לדןגמה שהם בקושי זוכרים את הילדות, אבל אני עדיין מרגיש קשר אליהם...


לכן בין היתר קשה לי עם זה שלא מרגיש שעשיתי "סיגור" טוב למה שהיה, הייתי רוצה להצליח "להיפרד באהבה" (או לפחות קרוב לכך) כדי לא להרגיש "שבירה" של מה שהיה בעבר בזמנים הטובים יותר.


מה דעתכם? זה היה חשוב לעןד אנשים כאן?

דבר כזה ריאלי לדעתכם?

גישה יפהפצלשש1

ריאלי לסיים יפה זה ריאלי עובדה שחלק מצליחים

אבל צריך 2 צדדים בשביל זה ולצערנו לא תמיד יש...


אני גם חושבת שיש קושי בלסגור קשר בככ הרבה אהבה..

א. כי באמת זה גורם למחשבות לשוט הרבה לזמנים הטובים כי גם עכשיו אתם בטוב ..אמנם לא כזוג אבל בטוב

ב. זה יוצר קשר יותר מחייב

כשאתם בטוב אתם לא יכולים ללכת דוך לפי ההסכם (לטוב ולרע) המערכת ביניכם מתנהלת שונה...ששוב יש לזה יתרונות והרבה אבל גם לא מעט חסרונות

את מכירה כאלו שמצליחים? מעניין.מתוך סקרנות

אני שמעתי על זה כתיאוריה, מעניין אם מישהו מצליח בפועל (אני לא מדבר על המגזר החילוני, שם גירושין זה כמעט שגרה, וגם כל המושג "נישואין" ו"גירושין" קצת איבדו ממשמעותם לכיוון של "רצף").

 ואם אני מבין נכון, את אומרת שמייצרים שנאה ומלחמה  כדי שהמחשבות לא ישוטו לזמנים הטובים?

 

עצוב, אבל כנראה שככה זה.

אממפצלשש1

אם עוד לא שמת לב מהקריאה בפורום אני והאבא של הילדים שלי בקשר מצויין ונפרדנו יפה

אני כן חושבת שזה יוצר יותר כואב בפרידה

כי בסוף שנפרדים באהבה ונותנים לרגעים היפים מזכרת ומקום זה יוצר כאב מסויים


להגיד ששווה בגלל זה ליצור מלחמות לא..להגיד שבגלל זה אנשים יוצרים מלחמות..אני לא בטוחה...

אני חושבת שאנשים נלחמים כי הם לא סומכים אחד על ה2 יותר והאנשי מקצוע (בדגש עו"ד) ממש לא תורמים על זה

יפה מאוד שהצלחתם וכל הכבודמתוך סקרנות

ברור שזה יוצר כאב, אבל שנאה ומלחמה לא ידועים כמשהו שלא יוצר כאב.

נכוןפצלשש1

אבל זה משתיק את האהבה שהייתה

אתה מבין שיותר כואב לדעת ולחשוב שאהבת מישהו ועכשיו הוא פשוט לא רלוונטי בחיים שלך יותר?

שאתם במלחמה אתם שורפים אחד את השני לגמרי

ושוב אני לא חושבת שזה עדיף..אני פשוט חושבת שכשנפרדים יפה הכאב על הבית יותר גדול

ושנפרדים במלחמות הכאב הוא מהמלחמה עצמה

אם הצלחתי להסביר את עצמי נכון


ועוד דבר שנפרדים יפה יש כמו קשר מחייב הדדי סוג של...

ושנפרדים במלחמה יש 0 ציפייה מהצד ה2 לבוא לקראת

מעניין, אני לא מאמין שהשריפה יכולה להיות אמתיתמתוך סקרנות

מקסימום שורפים את החלק בלב שיודע מה זה לאהוב, ואז כמובן מתקשים גם בהמשך.

אבל אולי זה רק אני.

לא ניסיתי כדי לענות בכנותפצלשש1

אבל נראה לי שפשוט אין פנאי לחשוב על זה

ואיך אומרים ההיפך מאהבה זה אדישות

אז כנראה מי ששונא מחביא רגשות מתחת..

מענייןמתוך סקרנות

אז זה חלק ממה שתוקע, עדיף הכאב של להכיר במה שהיה ושזה נגמר עליו דיברת.

הנושא של התחשבות הדדית אחר כך אכן נשמע מאתגר, אבל נראה לי מחיר ששווה לשלם.

נכוןפצלשש1

כשמכירים בכאב אפשר לעבד אותו ואחרי שמסיימים את התהליך אפשר להתקדם הלאה בלב נקי


לגבי ההתחשבות תלוי באיזה יום תשאל אותי יש ימים שזה מעיק ממש ויש ימים שאחלה

אבל אם הילדים שלי יגדלו בריאים ומאושרים בזכות זה אני מוכנה לשלם את זה

כל הכבוד, מניח שההתחשבות היא הדדית אז זה גם רווחמתוך סקרנות
אבל מבין שזה טריגר לטשטוש וקושי בגבולות.
אני לא בטוח שזה סותרשלג דאשתקד

אפשר להיות מודע וער לעבר שלך, בסופו של דבר זה מה שהוביל אותך להווה. אבל גם לדעת שהעבר במשמעות המוחשית שלו כבר לא ממש רלוונטי.

זה כמו מריבות של אנשים, על מי עוקף ברמזור ותור מי בסופר. יש פרק זמן שלגיטימי (חברתית) לכעוס ולריב, אבל כולנו מבינים שמגיע רגע (במובן של זמן) שזה נראה ממש מטומטם אם המריבה הזו ממשיכה. (שמעתי מתידהו הרצאה בנושא הזה והיה לזה שמות ומושגים, אבל שכחתי...).

מספרים שפעם שאלו את שמעון פרס, איך הוא היה מסוגל להישאר בפוליטיקה ככ הרבה שנים ולהתמודד כל פעם מחדש על כל מיני תפקידים בכירים, למרות שתמיד תמיד הוא הפסיד. והוא ענה שהוא קם כל בוקר מחדש ושאל את עצמו "מה עומד לפניי כעת". כי מה היה - אין לי איך לשנות וזה לא רלוונטי לעתיד.

לקוצר הבנתי, הדרך היחידה להתקדם בחיים, בפרט אם אתה רוצה לסגור משהו משמעותי ולהמשיך הלאה, זה למסגר אותו ולהניח בצד. אם תסחב את העבר שלך כל הזמן על הגב, בסוף תקרוס מהעומס, וחבל.


נ", זה בלי קשר לפרדים בן ארי. אף פעם לא התחברתי לשירים שלו, ואני לא ככ מבין את הקטע שלה.

לא מבינה למה משפט של אדם איזוטרישם פשוט
מרעיד לך את החיים.
לא מרעיד את החיים, וזה גם לא "המשפט"מתוך סקרנות

מדובר ב2 צדדים שגם נמצאים בתוכי, ורוצה ללבן אותם.

אפשרשם פשוטאחרונה

גם לעשות "שלום" עם מה שהיה,

(וזאת הדרך הטובה)

להשלים שגם הטעויות שעשית נבעו מזה שלא ידעת אחרת ולכן לא יכלת אחרת.

היו דברים שסימאו את עיניך, הבנות שגויות, הנחות שגויות. חוסר ידע, אגו, גאווה. כולנו ככה..

להבין ששניכם טובים ורציתם טוב, לא הייתם מודרכים נכון ולא התיעצתם עם יעוץ טוב בזמן.

זה היה שביל הלמידה שלכם.  

או כל מיני הסברים שאפשר להסביר על מטענים שהבאתם אתכם מהעבר.

אפשר ללמוד מזה ולגדול מזה ולעוף על החיים הלאה.

תרכך הכל

לא חייב להיות או או.

ולפעמים זה בא בגלים

יש יום שאתה יותר סוער ויותר חושב על מה שהיה ומתחבט בתוך עצמך, ואז חושב על זה ומרגיע את עצמך וממשיך עם החיים הלאה.

למחרת אתה מרגיש אחרת.


אני חושבת שיש לך עוד עיבוד והשלמה לעשות.

אתה בדרך ☘❤

אולי יעניין אותך