האינסטינקט הראשון היה להגיד שלא לגיטימי

אבל אני לא באה לסכסך

מן הסתם שיש גם מקום לקחת את זה יותר בסלחנות

ובאיזה הקשר הוא אמר שהיא יפה?

בשביל שידוך?

אם מפריע שהוא חושב על מישהי שהיא יפה,

אז...

צר לי לאכזב, כל גבר חושב על נשים מסוימות שהן יפות. זה לא משהו נשלט, זאת פשוט עובדה.

אם מפריע שהוא אמר לך, אז את יכולה פשוט להגיד לו שאת מבינה שהוא חושב כך, אבל את לא מעוניינת לשמוע כי זה מפריע לך.

מה שכן, לדעתי כנות (כמעט) תמיד יותר טובה מאשר להסתיר...

אותך במה שהוא חושב.

אם היית מעדיפה שלא יאמר לך דברים כגון זה, קל לבקש.

אם את רוצה שהוא לא ישים לב ליופי, זו כבר מעלה הדורשת עבודה פנימית

אם הבחילה נובעת מכך שאת מרגישה מאוימת ממה שהוא אמר, או שזה מרגיש לך שמעבר למה שבעלך אמר הוא גם יוצא מאיזון אז חשוב לברר מה באמת מפריע לך כל כך

אם הוא היה אומר שהיא גבוהה זה היה מפריע לך?

שמנה?

רזה?

חכמה?

וכו'

תנסי להבין מה הנקודה שמפריעה לך בזה.

שזה גם הפוך?

או שאצל נשים מצפים ש"זה יהיה נשלט"?

שנשים לא יחשבו על גבר שהוא נראה טוב או משהו?

ואצלנו גם מדברים על זה... אמנם לא בדיוק מהסיבות הרגילות, אבל עדיין יש פתיחות בנושא.

תלוי איך זה נאמר.

אם שאלת "נכון זאתי יפה" והוא ענה "כן היא יפה".

או שהוא אמר "ראית את זאת איזה יפה"

זה קצת חסר טאקט, ולהרבה נשים זה יפריע.

לי אישית לא כזה מפריע, ביום שהתחתנו לא כולן הפכו למכוערות ולבעלי עדיין יש עיניים.

כן חשוב לי שבעיניו אני עולה על כולן והוא גורם לי להרגיש את זה, אולי זאת הסיבה.

את מרגישה יפה בעיניו? הוא נותן לך להרגיש את זה?

אני יודעת שהוא ממש חושב שאני יפה ואוהב את איך שאני נראית...

הוא ראה מישהו ואז אמר לי יש לו אחות יפה...האחות בערך בת 14/15. מבחינתו זאת ילדה...

בעיניי לא...בכל מקרה הסיטואציה עצבנה אותי ברמות

שהוא לא יחשוב שיש נשים יפות בעולם?

אני לא חושבת שזה מציאותי.

שלא יספר לך? את זה אפשר לתקשר.

שישמור על העיניים? אולי וגם בזה יש גבול כמה אפשר.

ובהקשר שלה היא באמת ילדה, כמו שאומרים על ילדה שהיא ילדה יפה.

הפוך לא היו מקבלים את זה כאן

אשה שתכתוב על התאהבות בעבודה, צפייה בתכנים מיניים וכיוצ''ב - תהיה כלפיה הרבה יותר אמפתיה מאשר לגבר באותו המצב.

למשל- אשה שכותבת כאן שהיא גילתה שבעלה צופה ב***

יגידו לה: תביני, זה לא אומר שאת לא יפה ומושכת בעיניו.

תביני,

זה בגלל הטבע הגברי

וכו' וכו'

אלא על מה שיגידו לו...

 וכתבתי למעלה שזה חוסר טאקט ואמירה שלא צריכה להיאמר.

אבל אם היא סוחבת את זה ככה וזה עשה לה רע וכעס כמו שהיא מתארת אולי זה יושב על היחס שלה עצמה עם יופי או ציפייה שבעלה יהיה עיוור ליופי אחר, שזה בעיני לא מציאותי, לא לנשים ולא לגברים, יופי זה נתון מבחינתי כמו גובה, משקל וגיבנת.

אם מפריעה לה רק הערה, מובן לגמרי, ולתקשר שישמור את המחשבות שלו לעצמו.

וכמובן שגם לצד ההפוך - ודווקא אישה במקרה כזה תקבל יותר הבנה

וגבר יעשה לרוב הרבה פחות עניין.

גבר יעשה הרבה פחות עניין.

שזה בפני עצמו מעניין למה.

טוב חלק מההבדל בין גברים לנשים

אשה רוצה להרגיש שהיא הכי יפה בשביל בעלה

סביר להניח שגבר ממוצע רואה לעיתים נשים יפות.

אין צורך לדווח על כך לאשתו, סתם מעורר רגשות שליליים.

עדיף לעבור הלאה, ולומר לו שאת לא מעוניינת לשמוע על נשים יפות שהן לא את

אבל בגדול לא לגיטמי בעיני האמירה

זה מה שהייתי מגיבה בהומור כמובן

אבל קשה לי להאמין שבעלי יגיד כזה משפט כי מלכת היופי כבר בבית🤪

הבנת מה עשיתי שם?

הכל לגיטימי (בגבולות הטעם הטוב כמובן)

אם האשה לא מי יודע מה עם בטחון עצמי, ולא מי יודע מה מרגישה 100% אהובה - היא תרגיש מן הסתם גרוע עם זה.

אבל עם להיפך - עם חוט שדרה יציב , מחוברת מאוד לעצמה, רגועה ובשלום עם עצמה, זה ישפיע מן הסתם הרבה פחות.

אם בכלל.

הוא חיווה דיעה. אולי יש לו חוש אסתטי מפותח.

לא להתרגש.  תעבירי את זה. יכולה אפילו לשתף פעולה - "מ..מ..מ.. מקסימה"

ולעבור הלאה. מניחה שהוא לא ממשיך לנעוץ עיניים.

לכן, כל כך חשובה שמירת העיניים. מכל הבחינות.

בס"ד

בדיוק הערב ראיתי את הרב פנגר מדבר על זה. הרב פנגר - אין כמוהו!

המסר בקיצור; לא להתרגש.  אבל ממליצה לשמוע אותו

הרב יצחק פנגר: עדיף להיות מאושר מצודק

מה שנעמי אמרה - מאה אחוז נכון. את רואה שיכולים לראות ולחוות את זה גם אחרת.

יש לו עיניים, ברוך השם, אז הוא שם לב. האם זה אומר שהוא רוצה אותה או לא אוהב אותך

או משהו כזה....לא! עובדה, הוא התחתן איתך! זה כלום בעינייך? הוא בעלך ולא בעלה,

יש המון נשים יפות, ולכל אחת יש את היופי שהקב"ה נתן לה. מן הסתם גם את  יפה,

בטח בעיני בעלך.

וסתם רעיון (קצת קטן ואולי מלחיץ אבל אני זורקת אותו בכל זאת) - יש בעלים

שאוהבים שנשותיהם מתאפרות ויש כאלה ש....לא.

יש את אלה שנעליי עקב גבוהות (20 ס"מ לפחות.....) עושה להם את היום, ויש

כאלה שסנדלי אילת...ואוו!

אז אולי לברר מה בעלך אוהב? אולי להתאפר יותר (גם בבית, מה לעשות)

אולי עקבים גבוהים (לא בבית, השם ישמור...), אולי תסרוקת כזו או אחרת..

אולי תצאו ביחד ואת תתנהגי, תתלבשי ותעטי עדיים, כמו בפגישות?

ואולי...לא!

כלומר, לא רוצה לרמוז שהוא רואה את יופיה של מישהי ברחוב כי

את פחות יפה בעיניו (אל תלחצי, אל תלחצי, להרגע, להרגע cool up בתי)

סתם, זורקת רעיון קטן נשי קטנוני.

חיים טובים לשניכם ביחד. תמיד!

אגב, מה עם להתפלל על קשר חזק, קרוב, אוהב  כמו שאת רוצה?

ועוד משהו: מה עם ללכת לחוג או לעשות דבר מה שאת אוהבת, בלי

קשר לבעלך? אחרי הכל: שנינו ביחד אבל ...כל אחד לחוד!"

ואז מתמלאים לבד ולא תלויים כל כך בבעל

שעם כל הכבוד, אחרי הכל, הוא רק בן אדם, ובן אדם -

יש לו את הפשלות שלו. מה לעשות.

עוד משהו (אלוקים, אני לא יכולה לסיים) - כששמחים

גם יפים/יפות יותר!

בהצלוחה!

לא בהכרח לגיטימי בעינייך.

וגם צריך להיות בסיטואציה כדי להרגיש, לפעמים זה עניין של ניואנסים.
 

בכל אופן, ממליצה לגברים לשמור דעה כזאת לעצמם גם כשמבחינתם מדובר בהתרשמות סטרילית.
 

העולם מלא באנשים ונשים יפות אובייקטיבית וסובייקטיבית.

באותה מידה שאת חושבת על מישהי שהיא יפה, גם הוא יכול לחשוב כך.

השאלה היא האם ומה היופי של אותה זרה מעורר אצלו.

ומה האמירה הזאת עצמה מעוררת אצלך.

אישה מייחסת לאמירה של הגבר שלה כלפיה "יפה", כמשהו ייחודי, ונשגב שקשור לאהבה המקודשת בינהם.

גם אישה לא יפה רוצה להרגיש יפה סובייקטיבית אצלו.
 

בעיניי פחות חכם ופחות מנומס שגבר יגיד מיוזמתו על אישה אחרת שהיא יפה.

עדיף בכלל לא להיכנס לזה.

תוכלי להבהיר לו את העניין אחרי שתרגעי.

שעבורך זו מילה בעלת משמעות זוגית והיא פחות נעימה לך גם במקרה שזה נאמר ממקום סטרילי...

אני מניחה שהוא יכבד.

נ.ב.

לא חושבת שנכון "לנקום בו", גם לא נראה לי שזה יעיל. גברים ונשים מגיבים בצורה שונה לקנאה מהסוג הזה.

במקרים כאלה יותר נכון לאשר. "נכון, היא יפיפיה".

בסה"כ יופי זו תכונה מסך הרבה תכונות. זה לא אמור לאיים עליך.

את כן יכולה לשתף אותו שלשמוע את הקול שלו אומר את זה על מישהי אחרת קצת צורם לך כי את מייחסת לזה משמעות עמוקה יותר.

אבל כל עוד לא נאמר משהו בוטה, חושבת שנכון להבליג.

לך שבעלך מסתכל על ילדות מאשר שהוא אמר על מישהי שהיא יפה. מצד אחד זה נשמע באמת רע. מצד שני, יצא לי כמה פעמים שאנשים ציינו את יופים של הילדים שלי וזה היה לי ממש מוזר. אבל כנראה יש חברות שזה מקובל.

נגיד פעם הגענו לחברים של המשפחה שלי מבוגרים, והאבא אמר לי על הבת שלי שהיה בת 13 בערך: " ילדה יפה בלי עין הרע, יהיה לה טוב בשידוכים", ואני כזה מה?! היא ילדה קטנה. הרגשתי ממש מוזר אבל כנראה זה היה נראה לו לגיטימי. זה מישהו שאני מכירה מילדות וזה היה לי ממש לא נעים. אבל זה לא הופך אותו לסוטה חלילה, יש בזה אולי רק חוסר צניעות.

או שכנה כמעט בגילי אומרת לי : " איזה חתיך הבן שלך" (בן 20) אני כנראה לא הייתי אומרת דבר כזה גם אם הייתי חושבת ככה, אבל יש אנשים שזה סבבה להם. (ושלא נדבר על אנשים שבטוחים שהם יכולים לעצור זרים ברחוב ולספר להם איזה שיער יפה יש לילד/ה או עיניים יפות וכדו', כי גם בזה נתקלתי. אנשים בטוחים שהם אומרים משהו טוב. )

בעניין ההשוואה בין אישה לאחרות, לא רק השוואה ביופי פוגעת. לפעמים בני זוג משווים גם מידות/ התנהגות/ יזמות או כל דבר וזה יכול ממש לפגוע וצריך להזהר בזה מ2 הצדדים. 

יש לזה סיבה.

בכל אופן לדעתי מרגע שאישה מגיעה לבגרות מינית, האמירה הזאת לא לגיטימית ואם היא נאמרת כלפיה היא אמירה מטרידה.

ילדה בת 13 ובת 15 היא לא באמת ילדה.

אומנם מבחינה חוקית היא קטינה, אבל מבחינה אבולוציונית היא כבר בוגרת מינית וברמה הטבעית גברים נמשכים אליה.
 

בעיניי זה שונה כשאישה אומרת את זה על בחור. גם כי בין היתר ברמה הטבעית הבסיסית נשים פחות בעניין של גברברים צעירים מהן בפער.  

בכללי זאת ההזדמנות לומר, יש שתי נשים שגבר יכול *לדבר* על היופי שלהן, אישתו והבת שלו. ולגבי האופציה השניה הדעות חלוקות.

אבל לדעתי גם לא צריך לעשות פיל מעכבר.

כנראה הכוונה של בעלה של פותחת השרשור היה עובדתי בלבד ולא בקטע מיני/העדפת יופי וכו'

דומה לאם היה אומר עליה שהיא ממש גבוהה או ממש שמנה (שגם זה לא לגמרי לגיטימי. אבל מניח שהיה עובר לאשתו יותר בגרון מאשר להגיד עליה שהיא יפה)

לכן. בסדר.

לדעתי אפשר להעביר הלאה.

לבחוש בקדרה סתם לא יועיל בכלום.

ולמשפט האחרון שלך אפשר גם להוסיף את אמא/סבתא

או שבגלל שזאת חמותה אסור להגיד לה שהוא חושב שאמא שלו יפה? (כמו שאסור להגיד שאמא שלו מבשלת טוב...)

כתבתי על כך לפני כן לפותחת.
 

דיברתי עכשיו להודעה של +5...

צרם לי ההוא שאמר על הבת שלה שילך לה טוב בשידוכים...

ההתעסקות והשיח הזה עצמו בעייתי שלעצמו בעיניי בלי קשר למה אישתו מרגישה לגבי זה.

כי מטבע הדברים יופי זו תכונה שנושאת משמעות נפיצה יותר. אם זו החפצה או משיכה לא לגיטימית וכו'...

לגבי הסוף, אישה בכללי אוהבת לשמוע את הקול של הגבר שלה אומר "יפה" רק כשזה עליה.

כן אפילו לא על אמא שלו ולא על אחותו... זה עלול לגרום לה להשוות את עצמה אליהן. הזוי אבל זה קורה.

כמובן שיש משתנים, ואם הוא לא חוסך ממנה במחמאה הזאת, והיא מאמינה לו לגמריי, והיחסים המיניים בינהם מעולים, מן הסתם שזה פחות ידגדג לה אם בכלל...

אבל כאמור, גם בלי קשר לאישתו, ההתעסקות הזאת לא ראויה בעיניי.

אף אחד כמעט לא התייחס לזה שזה לא ראוי

לא ראוי שהוא מגיב ככה.

בגדול פחות מתאים ..
אבל ממש תלוי איך נאמר ובאיזה הקשר

לעניין ''להגיד לאשתו'', אם הוא היה רואה באמירה הזו משהו מיני וכדו' - תסמכי עליו שלא היה אומר.... אפשר להאמין לו שזה נאמר בתמימות. 

לא עולים על בריקדות בגלל כל יציאה.

קודם כל עם כל הקושי אפשר להתחיל בלגור אצל ההורים

ולאט לאט להתארגן

אבל זה ממש לא פשוט

בשורות טובות

יכולה להתחבר לחלק מהדברים,
לא להכל, אבל לחלקים גדולים.
לפני שאני כותבת, ויש לי המון מה לומר..
את נותנת צ'אנס לשינוי ותיקון,
או שאת לא מוכנה לשמוע על הכיוון הזה בשום פנים ואופן,
ורק מחפשת כלים\כח איך ללכת?

החיים שלך הם שלך. לא שלהם.

כשמתחילים להסתכל פנימה ולא החוצה מבינים מה המעלות והדברים טובים שכן יש בחיים.

(אגב רוב ככל הדברים שכתבת הם ברי שינוי, אבל העבודה היא לא להשיג את מה שיש לאחר אלא להעריך את מה שכן יש לי. אח''כ לחשוב מה אפשר לשדרג בחיים ואיך).

הפייסבוק יוצר אשליה. מעלים את הרגעים המחוייכים ולא את המורכבויות שיש לכולם. אתה שמכיר גם את הצדדים המורכבים אצלך, אבל אצל אחרים מכיר רק את מה שהם מעלים, חי בתחושה שלכולם יש.

החיים בהשוואה לחיצוניות של אחרים, תמיד יהיו מתסכלים. כדאי לעבוד עם עצמך על שמחה בחלקך. אם לא מצליח לבד אפילו שווה לקחת טיפול ממוקד בזה.

אתה בנוני.

כמו שיש כאלה שיותר, יש גם כאלה שפחות

אולי סיפורם לא מוצג בפייסבוק וכו'

אבל הוא קיים.

לא סתם נאמר באבות. "השמח בחלקו..."

שרשתות חברתיות זה המקום האחרון שמשקף משהו

בעיניי קנאה זה דבר טוב

זה שיקוף של מה שכואב בנפש

על מה כדאי לעבוד ולטפל

כמעט כל מה שכתבת אפשר להשיג ב10 אצבעות

בעבודה נכונה

במודעות למידה יישום והתמדה

גם אם החיים שלך עכשיו בינוניים

אגב רוב האנשים בינוניים ומטה

תסתכל על סטטיסטיקות

בכל נושא

הממוצע/ החציון לא משהו

יותר כמו, "יש כזה בעולם, אני רוצה גם, איפה משיגים?".

התחושה הזו דיכאה אותי למרות שידעתי שזה שקר.

אני בפייסבוק כל יום בין קבוצות של חשמלאים וקבוצות DIY ודורשי עבודה וקבוצות מסויימות בבאר שבע שחשוב לי להיות בהם אבל לא מאשר אף חבר אפילו לא קרובי משפחה.

כשאתה יודע שכולם רוכשים דברים דברים שהם לא צריכים, עם כסף שאין להם כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים, כשאתה מודע לזה שזה משפיע על הנפש בצורה  הרסנית, אתה יכול פשוט להחליט שאתה לא משחק את המשחק הזה יותר.

אף אחד לא מפרסם את ההחזר החודשי של המשכנתא שסוגר עליו, רק מפרסם תמונות של הבית, אף אחד לא מפרסם את ההקרבה של לאכול רק כוסמת ועשבים, רק את הרזון, אף אחד לא מפרסם כמה רע וקשה לו בעבודה (חוץ ממורים) רק כמה כיף ואיזו עבודה נחשקת הם עובדים.

וכולם בינוניים בתחומים מסויימים, כולם מפרסמים רק את ההצלחות, אלה שמפרסמים תמונות מחופשת הסקי באלפים או קרוז בים התיכון לא מפרסמים את הקבלה של כמה עלה להם התענוג כי הם לא רוצים לצאת אידיוטים, אלה שמפרסמים תמונות מחוייכות מהדיסני וורלד לא יפרסמו לעולם את התמונות של הפרצוף שלהם עומדים בתור למתקן שלא באמת מלהיב כמו סרטון של יחידת החילוץ בטלפון.

ופתאום אתה מגיע לגיל 35 ופתאום חבר שסוגר את העסק וידידה שמתגרשת, מעניין, הם תמיד היו נראים כל כך מאושרים בפייס מה קרה?

שמראה מתאם גבוה בין כמות התמונות הזוגיות ברשתות החברתיות, לבין גירושין...

עזוב.

אנשים מראים מה שבא להם לשדר. זה ממש לא אומר מה יש להם באמת.

(ואספר שוב סיפור שכבר סיפרתי כאן בעבר-

חברה טובה, שהיתה תקופה שקינאתי בה כי כמה פעמים כשהייתי שם בעלה הגיע עם זרי פרחים, ומתנות, ומפרגן לה בלי סוף.

אבל אחרי כמה שנים היא התגרשה, וגיליתי שהוא היה מכה אותה, אבל אני נחשפתי רק לזמנים בהם הוא ניסה לפייס...

עבורי זה היה לימוד מטורף לכמה אנחנו לא יודעים כלום על החיים של אחרים, גם אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו).

אתה רוצה להיות מאושר.

ואתה חושב שהדרך לאושר היא בבית יותר גדול, אישה יפה יותר, להיות פחות בינוני, יותר מוצלח, ויותר בראש הפירמידה.

למזלך סוגיית האושר נחקרת כבר אלפי שנים.

ולפילוסופים יהיו לא מעט תשובות עבורך איך משיגים אושר - ואף אחד מהם לא תולה אושר בחומר כמו כסף או אישה יפה, ממש להפך, לרוב ככל שהחומר גדל יש יותר ניתוק מהעצמי האמיתי ופחות אושר.

לא סתם אחוז ההתאבדויות בקרב נערים בעמק הסיליקון עולה ועולה - העשירים ביותר ואני מניחה שעם הבחורות היפות ביותר, כי כסף מושך יופי.

אז מה כן עושה אושר?

תקרא את ד"ר טל בן שחר.

הוא מסכם את זה

*באיכות הקשרים שסובבים אותנו - משפחה, חברים, ילדים, זוגיות.

ככל שהם טובים יותר האושר עולה.

*תחושת משמעות -מטרה בחיים, סיפוק, משמעות, הגשמה עצמית.

*קשר טוב בינינו לבין עצמנו- לתת לעצמנו להרגיש רגשות, לא להדחיק, שהמעגל האישי שלנו עם עצמנו יהיה בריא.

*הנאה יום יומית- כלומר לא רק להשיג מטרות עתידיות, גם ליהנות מהדרך בחיי היום יום הרגילים.

רוב הפילוסופים גם הגדירו אושר כתחושת משמעות.

יש לו ספרים בעברית אם זה מעניין אותך.

ופרקטית, עזרה ראשונה, תמחק את הרשתות החברתיות, זה חתיכת בולשיט.

מי שמאושר באמת לא מרגיש צורך להוציא את זה החוצה.

מהתורה (מרבה נכסים..ועוד), הרמב"ם , פילוסופים יוונים כמו סוקרטס, אפלטון, אריסטו ואפיקורוס ועוד,

הבודהה, ועד לפילוסופיה המודרנית.

 אף אחד מהם לא הגדיר את תלה את אושר כהנאה רגעית או ריבוי חומר.

חלקם ממש מאמינים שהתנאי לאושר הוא צמצום החומר והסתפקות בצרכים בסיסיים בלבד  (כמו אפיקורוס, בודהה ועוד )

וחלקם לא אומרים שצמצום הוא תנאי לאושר, אבל עושר וחומר הם רק אמצעי ולא יכולים להיות מטרה ברגע שהם הופכים למטרה ורדיפה ותלות ל'לאושר' הם מרחיקים אותנו מהאושר.

תמצא נקודה אחת ברשימה, תחשוב איך להשתפר בה, אם צריך תיעזר במישהו,  תציב יעד, בעוד x חודשים סימנתי ווי על , ככה וככה. אבל זה עבודה,  לא משחק ילדים.

בהצלחה 

במקום "לקנא".

בוא תסתכל עליהם, ותשנה פרדיגמה.

מה אתה רוצה ללמוד מהם? איזה שיעור האנשים האלה באו להביא לך לעולם?

אתה רוצה כסף?

איך אתה מגיע לשם. אפשר לתפור תוכנית.

אתה רוצה בית יפה?

לך למעצבת פנים שעובדת עם עלי אקספרס. אל תשכח גם שצריך לתחזק ולנקות.

אתה רוצה שרירים? לך לחדר כושר. פעמיים בשבוע.

אה, לא? עדיף לגלול בפורום?. זה סבבה. פשוט יש לזה מחיר.

הדבר היחיד שבאמת חשוב לעבוד עליו ולהתאמץ לשנות תפיסה זה לגבי אשתך. זה בן אדם שהתמסר אליך ואתה אליה, ומן הראוי להתאמץ לא לפגוע ברגשותיה. היא גם בן אדם שיש בסיפור שלך.

את הצילום מסך של המינוס בבנק,

תמונה של בוס מאוכזב, או ילד שהתחצף...

אף אחד לא מתאר איזה דברים פוגעים בן הזוג אמר או עשה,

ולא מספר כמה הוא שונא איזה בטטה הוא הפך להיות ...

מה שמעלים זה את הרגעים הכי יפים.

זה בדיוק השקר.

כולם בינוניים.

מי שיש לו 100 רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות.

תמיד רוצים יותר ממה שיש.יש פה אפשרות למנף עבודה על הודיה על הקיים- יש לך בית? יש לך אישה? תודה

ועשינו ותפילה להתקדמות. יש הרבה שבידיים שלך.

אבל תמיד יהיה יותר

אם תשווה החוצה, לעולם לא תהיה שמח במה שיש לך.

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, שכל אחד עסוק בד אמותיו

רוצה יותר לעצמך? תיצור לך מציאות כזו, במה שאתה יכול. ולא כל אחד יכול לשנות הכל

אנחנו לא נהפוך כולנו לכוכבים רשת שמגלגלים שותפים בעשרות אלפי שקלים. כאילו, תנסה עם בא לך, אבל חשוב לדעת שרוב האנשים חיים את היומיום ה"ממוצע"

לרזות ולהיות שרירי זה בהישג יד

גם להחליף עבודה

עם אשתך לדעתי יש לך עבודה פנימית לעשות.. אני די בטוחה שאם זה מה שהייתה חושבת עליך היית מתבאס. חוצמיזה שהחיים הם לא רק חיצוניות

נכון לא נכון מה שכתבת

זה לא משנה.

לא בריא לחיות ככה

אתה מוכרח להיות במבט אחר

על החיים, או אפילו בלי מבט

בלי לדרג ולתת ציונים יתר.

לזרום עם עצמך ולהיות במצב רוח יותר חיובי

אני מזדהה, קודם כל.

אצלי זה קשור לחוסר אמונה בעצמי. בגלל שאני מרגישה חוסר מימוש עצמי מצד אחד, וחוסר אמונה שאני יכולה להגיע לזה מהצד השני, לא נשאר לי אלא להשוות ולקנא... במקום להתרכז בעשיה. 

צריך איכשהו לחזור לעצמך. וזאת כנראה דרך ארוכה אבל משתלמת. זה הדברים היחידים שאני יודעת.

אז  במקום להסתכל מה קורה בדשא של השכן תתחיל להשקות את הדשא שלך. מאוד ממליצה לך על  צום דיגטלי.

ובעלי תמיד מאזן אותי בנושא הזה.
תמיד יהיו יפות ממני, מוצלחות ממני, עם מספר ילדים יותר גדול משלי, עם גוף יותר יפה, עם בעל יותר וואו, עם בית מתוקתק יותר
אבל איכות חיים פנימית
היא בלהודות על השפע הספציפי שמגיע אליי.
שפע שמגיע בדמות חברה שפתאום שולחת הודעה שמחממת את הלב,
צחוק של ילד,
זמן נחמד ביחד עם בעלי
הוכרת תודה להורים

אני מבינה מאיפה זה מגיע. זה הרצון לשלמות אובייקטיבית. שלמות שהיא בכל הפרמטרים, מקיםה את כל תחומי החיים, וכמובן שלמות עצמית.

התבגרות זה לעזוב את השלמות האובייקטיבית הזאת

לשמוע את השיר החדש והנפלא הזה של ישי ריבו - הנשמה לא meta.

מדבר ממש על ההפסד והשקר העצום ברשתות החברתיות.

ממש כל מילה שם מתאימה.

מצרפת את השיר:

שם המבט.

שם המיקוד.

פנימה.

איפה ואיך אני יכול לתקן? לשפר? להעצים? לבנות?

כי החוץ מלא שקר, מלא זרות, מלא זיוף, מלא הפסד, מלא הסתרה 

ובעיקר מלא במה שלא שייך לי.

אם נבין באמת כמה כוח עצום יש לכל אדם ובטח כל יהודי, זה לא נתפס!

אתה חלק אלו-ק ממש!

עוצמות על גבי עוצמות

נשמה מאירה של אינסוף

ואתה בהחלט יכול להביט בה, פנימה, ולהוציאה מן הכוח אל הפועל ולהביא אותה לזרוח להאיר ולחמם את חייך שלך ממש!

ב"הצלחה רבה

שלא טוב לך בחיים שלך עצמך.

קנאה מסמנת לנו שיש בתוכנו רצונות לא ממומשים, ומקומות או מצבים שהיינו רוצים להשתייך אליהם.

במקום לעסוק בפייסבוק ובחברים, כדאי לשאול את עצמך:

מה הייתי רוצה לשפר בחיים שלי? איך הייתי רוצה להרגיש?

מול עצמי, מול אשתי, מול הילדים?

בכלל?

עם מה מה שאני רואה בחוץ וצובט לי מפגיש אותי בתוכי? שם העבודה האמיתית.

אל תהיה קרבן, תנסה להבין מה חסר לך ואיזה טוב אתה רוצה בחיים שלך,

ומשם תצא לדרך שיהיו לך חיים משמחים ומספקים עבורך. 

כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל, קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עיסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עובר.

אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. 

תלוי בגורמים רבים

למשל

מי ומה אתם , מה הסביבה, בבית ובחברה, מי הילד, מניין הגיע ונובע הקשר,

אבל מעשית, הוא כבר לא ילד. הוא מחליט על עצמו ובוחר את הבחירות שלו, על ההשלכות שיהיו להן. כנראה שאם הבחור בחר בקשר כזה - אין מה להטיף לו על הבחינה העקרונית, אלא לראות איך משמרים קשר קשוב וקרוב.

כן, במידה שיש לכם שיח פתוח איתו (אם אין, כבר מאוחר מידי) - חשוב לנהל שיח על גבולות. שמעתי מד"ר אלישע אזר (מטפל בכיר בתחומי טרוואמה, משפחה מיניות ועוד, מנהל מרכז מפגש בשילה) שהרבה פעמים בני נוער דתיים חוצים גבולות חמורים ואפילו מסוכנים מאוד מהר, כי ברגע שחצו את הגבול של לדבר עם בנים/בנות, או את הגבול של נגיעה - לא מודעים להמשך המדרג. כשמגיעים לכל מיני סיטואציות, שנער חילוני הודרך להתנהל בהן, נסחפים גם בלי מודעות לסכנות או לחוסר רצון לעבור גבולות חמורים יותר.

ובעולם שלנו לא מאוזן.

רצון לקשר זוגי והורמונים מתחילים הרבה לפני ש"נכון" לקיים אותו, בד"כ.

אם הוא בכיוון של להתחתן מוקדם, זה לאן דווקא רע.

אין כללים, רק דבר אחד חשוב.

אהבה.

לא להתנות איתו כלום, אלו החיים לו, גם אם הוא מתנהל בצורה שלא תואמת את איך שהיית רוצה או מצפה. כשיש קשר אוהב ןמכיל, יש תוואי שיכול להגיע ולהשפיע על הלב.

כשיש ביקורת, זה מפתח מגננה, רצון להסתיר ולעשות דווקא. וזה, אתה בטוח לא רוצה....

לכבוד האישה החשובה והניצבת על משמר המתיקות, תחיה.

קיבלתי מכתבך ודמעותיי (הקפואות) זלגו על הדף. כבר אמרו חכמינו: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אך כאן מדובר בשינוי סדרי בראשית ובערבוב מין בשאינו מינו.

לעצם העניין, הנה הכרעת ההלכה:

דין "כל דפריש": יש לדעת כי גלידת בייגלה מלוח היא בבחינת "חדש אסור מן התורה". אבותינו במדבר אכלו מן שהיה טעמו כצפיחית בדבש, ולא כצפיחית בבייגלה עם נגיעות מלח אטלנטי.

מי שמשנה מן המטבע שטבעו חכמים בשוקולד-וניל, עליו הראיה.

שלום בית קודם לכל: שנינו במדרש שגדול השלום, שאפילו השם המפורש נמחה על המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו. ואם במים עסקינן, קל וחומר בגלידה שנמסה. לכן, על בעלך לדעת ש"ביתו של אדם הוא מבצרו", אך המקפיא שלו הוא רכוש משותף.

דין התערובות: אסור לערבב בייגלה בשוקולד בלגי, משום "בל תשחית" את הטעם הטוב. עם זאת, אם נפל פירור בייגלה לתוך הווניל-עוגיות שלך – הוא בטל בשישים, ובלבד שלא יתכוון לבטלו לכתחילה.

הפתרון הפרקטי:  יש לקבוע "עירובי תחומין" במקפיא: צד ימין למתוקים וצד שמאל למלוחים, בבחינת "אם השמאל אימינה ואם הימין אשמאילה".

מומלץ לרכוש שתי כפיות בצבעים שונים כדי למנוע "בליעות" של מליחות במתיקות (חשש "טעם לפגם").

לסיכום: על הבעל לעשות תשובה (ורצוי שתהיה בטעם ריבת חלב). אם הוא מתעקש על הקרמל המלוח, עליו לאוכלו בחדר סגור, בבחינת "מים מלוחים ימתקו".

מקורות:

תלמוד בבלי, מסכת קינוחין, דף ע"ב ע"א:

"תנו רבנן: האוכל גלידה - מתוקה היא לו, מלוחה היא לו. מאי מלוחה? אמר רב פפא: בייגלה ושוקולד לבן. אמר ליה אביי: והא תנן 'דבש למתוקים ומלח לבשר'? אמר ליה: הכא במאי עסקינן? בקרמל מלוח, דאית ביה תרתי לטיבותא - ריחא דמתיקתא וטעמא דמליחתא. ופליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש: חד אמר 'שלום בית מעכב' וחד אמר 'המקפיא מעכב'."

רש"י על אתר:

בייגלה ושוקולד לבן: ערבוב מוזר שחידשו בני מערבא בשנים האחרונות, ואין דעת הבריות נוחה הימנו.

ריחא דמתיקתא: ריח של מתוק, שמטעה את האדם לחשוב שקינוח הוא, ולבסוף מוצא בו מלח ובוכה.

המקפיא מעכב: שאין המקפיא סובל שני מינים בסל אחד, וסופו שקופסת הווניל מקבלת טעם לוואי של בייגלה, וזהו "טעם לפגם" גמור.

תוספות:

ויש מקשים: מדוע לא אמרו "כל המלוח הרי הוא כמתוק"? ויש לומר דהני מילי בבשר ודגים, אבל בגלידה – מלח בתוך סוכר הוי "שינוי מנהג" וצריך עיון גדול.

הייתי ממליץ לך (לנקד בשווא או בפתח?) @אמא אסתי היקרה ובעלה המהולל, ללכת ליועץ זוגי, תלמיד חכם מופלג (ומומחה אמיתי לאובססיות) ולהיוועץ בו...

מה שמפתיע שפותחת השרשור היתה בקיאה בכל כך הרבה מושגים הלכתיים שהיה מתבקש מאליו תשדע לבד את התשובה, מה היא צריכה רבנים ומדריכות?

אני לא בטוח אם המלל, לאחר עריכה, לא ראיתי את המקור, עובר את גבול הטעם הטוב הנהוג בפורום זה

גם קשקושי פורים ניתן להעביר בצורות שונות

אגב, פעם היו משנים את שמות הפורומים , .. 

פנייה שנעשית בתור פורים שפיל, יש לה גבולות גזרה משל עצמה

פנייה שנעשית ברצינות,  מומלץ לרשום באופן שיבינו שזו שאלה אמיתית

אמנם אני לא אחרי לידה אבל מזדהה עם הקושי של הטהרה, ממש..

אני חושבת שכדאי להפריד שניה.

עזבי את המחשבות על עוד ילדים.

בפרספקטיבה של זמן, שבוע לפה או לשם זה משהו שאפשר להתמודד איתו בד"כ (אלא אם כן זה ימים של מילואים ואז באמת בעייתי). זה באמת ממש עוד קצת. סיוט אבל בסוף עובר.

אל תחשבי רחוק. תחשבי איך את עוברת את היום הנוכחי.

תפנקי ותפרגני לעצמך יותר

יש משהו הוא יכול לעשות שיעזור, יועיל? שתפי אותו.

מתפללת איתך שייגמר בקרוב 💓

בבקשה תשאלו את הרב זכריה בן שלמה. מומחה גדול ופוסק שנים בהלכותת טהרה.

במקרה של ראייה ביום השביעי ממש ממש כדאי לפנות לבודקת טהרה!

בטח שאחרי לידה.

יש ממש סיכוי לרגישות במקום שגורמת לפצעים עם כל הבדיקות. (לכן, אחרי לידה מומלץ להוריד את מספר הבדיקות).

מקוה שתיטהרי בקרוב ממש.

חיבוק גדול 

זה באמת קשוח ממש

שולחת לך כוחות...

לגבי עוד ילדים אל תחשבי על זה כרגע את אחרי לידה תעשי מה שטוב ומרים לך תמצב רוח

אני שואלת כי זאת יכולה להיות הסיבה שהדימום עדיין מתרחש

או אמצעי מניעה הורמונליים ..

אולי יש עוד סיבות שאני לא מכירה

חשוב להתייעץ ולראות רופאת נשים אם עדיין ממשיך.

בהצלחה רבה 

קטונתי מלתת עצות ובכל זאת כוונתי רק להועיל

יש את הרב זכריה בן שלמה שיש לו הרבה ידע הלכתי ורפואי...

ניסית ללכת לבודקת?

גם לי זה קרה, הלכתי לבודקת והיא הצליחה לטהר.

למה זה קורה. יכול להיות שיש נשים שזה לוקח יותר זמן, אבל כדאי לבדוק שהכל בסדר. (זכור לי שמתישהו זה קרה לי אחרי הפלה והרופא כן מצא איזה משהו ונתן לי כדור כלשהו, זה היה כלכך מזמן שלא זוכרת מה זה היה.)

וגם אני יודעת שיש מצבים שאומרים להמעיט בבדיקות כדי להיטהר.

ובנוסף אחרי לידה, כמה שרוצים כבר חיבוק, הגוף צריך את הזמן שלו להחלים. אצל כל אחת זה זמן אחר ואולי פשוט עוד לא הגיע הזמן והגוף דורש לקחת את המנוחה שלו.  (חוץ מההחלמה המקומית, חוסר מנוחה מספיקה וחוסר בשתיה או מזון בריא, יכול לגרום לדימום.)

חוץ מזה שיש כאלו שאמצעי מניעה הורמונלים מפסיקים להן את הדימום.

מזל טוב והרבה בהצלחה