אתה רואה את מרב מיכאלי נותנת להם פטור?

אתה רואה אותם יושבים בקואליציה שעקרונית דורשת מהם אשכרה להתגייס?

אגב, ממה שראיתי יהדות התורה ממש אמרה שתשב עם כל מי ש"יסדיר את מעמד בני הישיבות" (יענו פטור גורף)

אתה מופתע? כי אני לא.

בסופו של דבר לכל מפלגה יש אינטרס לשרת את ציבור המצביעים שלה (כדי שיצביעו לה גם בסיבוב הבא). את החרדים מעניינת הבועה הקטנה שלהם ותו לא. (לצערי לא ככ קטנה הבועה). ציונות זו לא דרכם, עם חילונים הם לא רוצים ממשק. אז נשאר להם הם… 

כמו במכרזים, ובלי משחקים, המרבה במחיר יזכה בתמיכה החרדית.

אם יאיר גולן ויאיר לפיד יתנו חוק גיוס טוב יותר, הם ירכיבו ברוטציה את הממשלה הבאה.

הוא לחוץ בגלל המשפט שלו.

אם חס וחלילה השמאל מרכיב ממשלה, היא בלי החרדים.

גם בימין וגם בשמאל יש כעס גדול ואכזבה מהם כי במלחמה נלחמו הימין והשמאל כתף אל כתף ומי ששייך לעם היהודי אבל מתנגד להגן על העם היהודי ישב על ספסלי האופוזיציה

לגבי הגיוס זה הרבה יותר פשוט - השמאל החילוני לא באמת רוצה שהחרדים יתגייסו, רק חסר לו אוגדות שלמות שאי אפשר להביא אליהן זמרות. כל אלו שצועקים היום 'גיוס, גיוס', ביום שאחרי הבחירות יסכימו לתת לחרדים דף חלק עם חתימה.

הבעיה עם הדברים של ינון מגל, היא הבעיה המוסרית. יש כעת מלחמה ארוכה, יש לציבור קושי אמיתי. לא ראינו את החרדים כציבור ובעיקר את הנהגתם צועדים צעד אחד כלפי הציבור הענק שמשרת. הם צווחים על 'בחורי ישיבה', אבל לא ראינו אותם עושים מאמץ הכי קטן שאלו שאינם בחורי ישיבה יוכלו וירצו להתגייס.

ינון מגל מקבל את זה שהחרדים הם הילד הקטן והסחטן, להם אין שום אחריות. אם לא יעשו מה שהם רוצים, אל תתלוננו שהם ישרפו על כולנו את הבית.

כיום הפרוגרס שולט ולא בטוח שבשביל שלום הם ילבשו שטריימל.

חייבים להתעדכן, הזמנים השתנו. השמאל הקיצוני של לפני 40 שנה הוא לא השמאל הקיצוני של היום, ומצב המדינה לא אותו דבר

בשביל לחזור לשלטון ולקבל עמדות והשפעה, הם בהחלט יסכימו לחוק גיוס מקובל על החרדים, עם איזה ישראבלוף שזה לא יעשה כותרות כאלו הם מסכימים. החרדים הרי יעשו הצגה שהם מתנגדים לכל חוק, גם לכזה שמאחורי הקלעים הם יעשו הכל כדי שיעבור - ההצגה תצליח לכל הצדדים.

השלום אצלם היה גדול יותר, כך שהיו מוכנים לפשרה בנושאי דת תמורת שלום. כיום הפרוגרס נלחם מהותית בערכים השמרניים. אבל מסכים שגם מירב מיכאלי תקבל את החרדים צמורת שלטון. רק ציינתי שההבדל בין אלוני למיכאלי זה כמו ההבדל בין בן גוריון לסטאלין

הליברליזם רואה כערך ראשון את האדם וחירותו, לעיתים עד כדי ביטול הלאומיות ושנאת דת.

הפרוגרס רואה בכל מבנה חברתי כלשהו בעיה, כך שאין קשר אמיתי בין הפרוגרס לליברליזם

רץ ומפ"ם דאז, לא היו ליברליים אלא סוציאליסטים על סף הקומוניזים. נכון שהצלע השלשית של מר"צ דאז - שינוי (הוותיקה, לא של טומי לפיד שהוקמה אח"כ), היתה בבסיס מפלגה ליברלית, אבל המנהיגות - שולמית אלוני, יוסי שריד, יאיר צבן וכו' - לא היו ליברלים ולא הגדירו את עצמם ככאלו.

כמו שכבר ציינתי בעבר, הקומוניזם לא ערער על המשפחה הזוגיות והמגדר, שהם אושיות הבסיס של האנושות. בניגוד לפרוגרס.

ערעור על הלאום והדת היה כבר בימי הפילוסופים היווניים והאפיקוראים, כך שזה לא כזה טררם. ערעור על המשפחה וכו היה רק תיאורטי אצל אפלטון. בעוד שהאפיקוראים באמת לא האמינו בדת ולא רק בתיאוריה, וגם הפיחוסופים היוונים בדו להם דת מליבם או עברו מנוהג דתי אחד לאחר כפי המקובלות החברתית.

הקומוניזם לא ערער *בפועל* על המגדר הזוגיות והמשפחה. והדוגמאות שלך לבתי ילדים ושיכון זוגות לא משתוות כלל לפרוגרס. מה גם שזה היה מוגבל לקיבוצים ולא לשאר האוכלוסיה התומכת קומוניזם בארץ ובעולם.

ודאי יש המון מורכבויות בהתמודדות עם זרמים בעייתיים לא פרוגרסיבים. ודווקא איתם יש יותר מורכבות כי זו אמת מעורבת בשקר. בעוד שהפרוגרס הוא כולו שקר.

אבל הפרוגרס מסוכן יותר.

 הקומוניזם הופיע בעולם באווירה מודרניסטית, של אופטימיות וחתירה לאמת אחת וחיוניות של תיקון המציאות והמוסר, גם אם גלש לרשע גדול יותר מהפוסטמודרניזם בסוף.

הפרוגרס מופיע באווירה של פוסטמודרניזם, ייאוש, ניוון תרבותי, נהנתנות, יצריות, ניהליזם והרס החברה והמשפחה. זה הבדל שמים וארץ.

יש לי עוד מה לומר (בדבר הנטיה של חוגים מסוימים מתלמידי הרציה להתעלם מהשינוי שהפרוגרס הביא לרעה לעולם החילוני ולחשוב שמצב החילונות הוא בדיוק כמו בימי הרציה) אבל מתלבט אם לכתוב

שהיא אחת הדוגמאות המובהקות למוסד בן יש דמות חזקה ושולטת. במציאות, אפילו ברוסיה הבינו שזה לא יעבוד, אבל כן חינכו לכך שהנאמנות לקולקטיב גוברת על המשפחה.

זו גם היתה התשתית האידיאולוגית שעליה נבנו בתי הילדים בקיבוצים בארץ, כמו גם העובדה שילדים הורגלו לקרוא להוריהם בשם הפרטי ועוד שלל עיוותים שהיו בקיבוצים.

אבל אתה נתפס לדוגמא. הנקודה המהותית היא שמרץ דאז, היו אנטי-חרדים או אנטי-דתיים בכלל והיו מאוד אדוקים באידיאולוגיה הזאת. עדיין, בשביל ממשלת שמאל הם הסכימו לשבת עם ש"ס וכשזה היה התנאי שולמית אלוני גם וויתרה על משרד החינוך.

מירב מיכאלי לא רלוונטית, אבל יאיר גולן ממש לא יותר אנטי ממקום אידיאולוגי ממה שהיתה שולמית אלוני. אם השאלה תהיה האם לשבת בממשלה עם חוק גיוס, או לשבת באופוזיציה בלעדיו, הוא חד משמעית יבחר באפשרות הראשונה.

זה שבפועל. בעוד שהפרוגרס גורם להרס הזוגיות המגדר והמשפחה בפועל.

לא באתי בעיקר לדבר על שיטות של פילוסופים או הוגי דעות תיאורטיות , אלא על תנועות חברתיות בפועל.

נאמנות לקולקטיב זה הפך הפרוגרס.

אין מה להשוות בין העיוותים הקטנים והלא משפיעים שהיו בקיבוצים לבין הפרוגרס, בסוף גם בקיבוצים רוח המשפחה והזוגיות גברה.

יכול להיות שאתה צודק בעניין האנטי דתיות של מרצ. ועניין הישיבה עם החרדים.

כיום, רוח הפרוגרס נושבת גם אצל אנשי שמאל שלא דוגלים בו באופן רשמי, כי יותר מאשר אידאולוגיה, הפרוגרס הוא תופעה חברתית (שצמחה בעקבות הפוסטמודרניזם ורקבון האמונה במסגרת כלשהי)

כל זה לא משנה לזה שהם היו הרבה יותר אנטי דתיים מהשמאל היום ועדיין בשביל ממשלת שמאל הם וויתרו.

של קארל מרקס, השאלה בסוף היא למה האידאולוגיה קנתה אחיזה של תופעה חברתית.

הקומוניזם תפס מתוך רצון לתקן עולם, והמחשבה של עולם עדי יסוד נחריבה היתה בעיקר לדתות והאדאלוגיות הקודמות, לא על אושיות האדם כמגדר, זוגיות ומשפחה.

הפרוגרס תופס כיום מתוך ניוון פוסטמודרני של החברה המערבית.

אלו לא רק "נושאים אחרים" ותו לא. יש הבדל בין לערער על דת או לאום, לבין לערער על מה אושיות הבסיסיות ביותר של האנושות שהיו ברורות מאליו - שעושות את האדם לאדם, והן המשפחה, הזוגיות והמגדר.

יכול להיות שבעניין הממשלה אתה צודק

הסיסמה של המהפכה הקומוניסטית היתה "עולם ישן עד היסוד נחרימה". יש תחומים שאז זה 'עבד להם' והיום העולם כבר בשלבי התפקחות

ויש תחומים שאז לא עבד להם והיום הם שכנעו חלקים מהמערב שזה בעצם מה שהם מאמינים בו.

המשפחה הזוגיות והמגדר היו ברורים מאליהם. ומי זה "להם". הפילוסופים לא מעניינים, אלא הלך הרוח החברתי, כתופעה חברתית זה כלל לא נגע.

לא מדבר פה על השיטה הפיחוסופית אלא על התוםעה החברתית. זה לא במקרה "לא הלך להם". פשוט העולם כלל לא היה במקום של לערער על אושיות יסוד. וזה לא במקרה "שפתאום כיום זה כן הולך להם".

ה"נחריבה" כוון על הדת והלאום בפועל כתופעה חברתית. לא נגע בכלל בתחומים האלו.

לא מבין איך אתה לא יכול לראות את ההבדל בין תופעה חברתית מודרניסטית לפוסטמודרנית. ואיך בכלל ניתן להשוות בין התרבות של לוס אנג'לס של ימינו לבין תרבות הקולחוזים בברית המועצות

רק ההכרה בזה שזה היה היסוד האידיאולוגי, יכולה להסביר את העובדה שבקיבוצים לקחו תינוק בן כמה שבועות והוציאו אותו מחיק אימו מולידתו לחזקת המטפלת התורנית מטעם הקיבוץ. רק ההבנה הזאת יכולה להסביר את זה שבקיבוצים המתירנות המינית וחוסר המחוייבות היתה הרבה יותר בוטה מבכל החברות המקבילות (החילוניות!).

בפועל, הקומוניזים פרץ בעיקר במזרח אירופה ושם הנושאים הללו לא תפסו, לא כי המובילים לא האמינו בזה, אלא כי הם הבינו שעליהם לא לגזור גזירות שהציבור לא יכול לעמוד בהם.

ההלך הפוסטמודרני כולו, הוא סוג של נאו-מרקסיזים.

ספילוסופיות הטהורות אלא בתופעות החברתיות שהן החשובות באמת.

אין מה להשוות שום תופעה של פירוק משפחה או מתירנות מינית כלשהי שהיתה בקיבוצים למה שקורה היום בחברה המערבית.

תשאל אדם זקן קיבוצניק ויאמר לך. ובאופן כללי גם אם היה, הסמל של הקיבוצניק שנפוץ במדינה כאב טיפוס רחוק ממה שתיארת, ומפאי השולטת שהעריצה את הקיבוצניקים עודדה קצבאות למשפחות ברוכות ילדים.

הפוסט כשלעצמו לא קשור לפרוגרס או למרקסיזם, הוא הלך רוח תרבותי שהתפתח עוד לפני האידאוחוגיות. על גביו הפרןגרס רוכב כקרקע פוריה. ומבחינה אידאולוגית שורשו בכלל בסארטר, דרידה והבאים אחריהם. אין קשר למרקסיזם

אתה יודע שיערי בקיבוצי השומר הצעיר ניסה להוביל לתפיסה של פירוק משפחות?

מקלחות משותפות בקיבוצים

פשוט נראה שיש יצרים שה' ברא בנו שמנעו מניסיונותיו להצליח.

בתי הילדים למשל התפרקו כי ה' ברא את הרצון להורים לגדל את ילדיהם ולילדים קשר עם הוריהם וממילא זה לא המשיך לתקופה כה ארוכה, אבל זה לא כי לא רצו.

כי הקומוניזם היה בהלך רוח מודרניסטי, בעוד הפרוגרס בהלך רוח פוסטמודרני. זה לא האידאולוגיה התיאורטית אלא התופעה החברתית.

דיברתי בעיקר על ההתמודגות ים התופעה החברתית יחד עם האידאולוגיה שמאחוריה, ולא על אידאולוגיה תיאורטית שכתובה באיזה ספר

כשאתה מדבר על פרוגרס, לתחושתי אתה מדבר בעיקר:

א. על הפילוסופיה התיאורטית שלו

ב. על ההשפעה שלו בתחום לאום, מדיניות וביטחון.

כשאני מדבר על הפרוגרס אני מדבר על התופעה החברתית עצמה של פירוק המשפחה, הזוגיות והמגדר. שרק "מתורצת" על ידי הסברה של מלחמת מעמדות נאו-מרקסיסטית, אבל ההלך רוח התרבותי-רגשי קדם לאידאולוגיה המנמקת שכלתנית, ולא במקרה אידאולוגיה זו נעשתה בימינו נפוצה כל כך. תיאורטית התרבות היתה מפרקת משפחה מגדר וזוגיות עם הסברות אחרות, לא מרקסיסטיות.

אני מתקומם על הנסיון לדמיין שאנחנו עומדים היום מול איזה מפלצת שלא היתה מעולם, מה שגם מאפשר לכל מיני שנושאים את שם מרן הרב קוק זצ"ל לשווא, ללמוד ולדבר את תורתו מבוקר ועד ערב (ולפעמים גם לטעון לבעלות מוחלטת על תורתו) ובפועל להתייחס לתופעות החדשות כמו שנטורי קרתא מתייחסים להשכלה ולציונות.

זו אותה מפלצת, נכון כל פעם שראש אחד שלה נמק, היא מצמיחה חדש בפום ממלל רברבן, לפעמים גם כמה חדשים. ואז השמרן מרגיש שהפעם זה סוף העולם והוא חייב לסגור את עצמו בחומה והחדש אסור מהתורה. אבל האמת שאלו עוד הופעות שצריכות להתברר, אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום ואחרי הבירור והוצאתי בלעו מפיו ושיקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לאלוקינו.

התאוריה שהמתנגדים לפרוגרס עושים זאת כי הרב קוק לא דיבר על זה. אין שום קשר.

יש עוד תופעות שהרב קוק לא דיבר ואף אחד לא מתנגד להם.

צריך להיות גאה בלהתייחס לפרוגרס כמו שסטמר מתייחסים לציונות, לא מבין מאיפה הניסיון הגנה על הפרוגרס.

לסגור בחומה, לא לסגור, זו כבר שאלה אחרת. אבל צריך להיות מעודכן ולא להשתבלל בנוסטלגיה גוש אמונית ואז עוד להאשים אנשים "שהם נושאים את תורת הרב קוק לשווא".

ניסיון ההרס של משפחה מגדר וזוגיות הוא אחרת לגמרי מכל ניסיון הרס אחר. מי שלא מבין זאת רפואה שלימה לו.

וכל זה יחד עם תופעת הניוון התרבותי של המערב בעידן הפוסטמודרני. מי שלא מעודכן ורוצה להמשיך לחיות בסרט שכשהוא מבקר בצפון תל אביב הוא הרציה שביקר את הקיבוצים, שיבוסם לו הסרט הזה.

תופעות טובות יכולות לצמוח מדברים רעים שהרי גם מהשואה צמחו דברים לטובה. אבל אין שום ניצוץ עצמי בפרוגרס, מלבד עצם הקריאה להוכיח שכלית שמשפחה מגדר וזוגיות הם טובים, דבר שמאלץ אותנו לנסות לתרגם לשפה שכלית תכני בסיס אינטואיטיביים.

נקודת האמת שבפרוגרס היא אותה נקודת אמת שבפוסטמודרניזם, והוא יאוש מהמודרניזם החילוני והבנה (מוכחשת) שחול לבד לא יכול לבנות עולם, מה שמאפשר לפנות לקודש מקום לחזור לתחיה בתרבות יחד עם החול. אך זו לא נקודת אמת עצמית שניתן להעלותה מהתופעה עצמה.

מחילה על הבוטות🙂. פשוט צריך קצת לנער כלפי מי שחושבים שכל האחרים הם "נושאי תורת הרב קוק לשווא".

הדברים לא היו מכוונים כלפיך אלא כלפי תופעה

הרס המשפחה זה חמור מאוד, גם הרס האמונה הוא חמור לא פחות, גם הרס כל סמכות. מאמר הדור לא נכתב כלפי תופעות שכיף איתן ולמלחמת האמונות והדעות, נכתב (גם) כלפי אמונות שבפשטות צריך ללחום בהן.

השאלה אם אתה נטורי קרתא או תלמיד של הרב קוק, לא תלויה בבעד או נגד, וודאי שבאופן בסיסי כל מה שנוגד את התורה, איננו בעדו. השאלה הקריטית היא אם אתה רק מקונן על המצב ובונה חומות, או שאתה מסוגל להסתכל בעין שמבינה שהקב"ה מסובב את המציאות ולכן התופעה החדשה לכאו', באה כדי לברר נקודת אמת שנמצאת בשורשה.

בנושא הזה הקו מתייחס לפרוגרס, כמו שנטורי קרתא התייחסו למודרנה. (וככה אתה נשמע...)

לעשות חברת מופת של מוסר טבעי ותרבות לפחות בדורות הראשונים שלה גם ללא אמונה, כמובן היא תהיה ריקה מתוכן חיוני, וצוך כמה דורות תדרדר. אבל בהחלט ניתן, כמו שמתואר במאמר הדור (שנכון שמשקף הלך רוח ולא שרוב בני הדור היו כך אבל אין המקום להאריך).

בעוד שהפרוגרס בא תמיד יחד עם ניוון תרבותי והסתאבות חברתית. נכון שמתחת לזה יש את הדרישות המודניסטיות ומאמר הדור תקף, אבל על גבי זה צמח עובש פוסטמודרני.

לא באתי עכשיו לדבר על פתרון.

למשל גם הר המור וגם הרב שרקי למשל מודעים לשינוי המהותי של הפרוגרס ששונה מהמודרניזם ולא טוענים שהוא אותה גברת בשינוי אדרת. אבל נגיד הרב שרקי דווקא מציע במקום לבנות חומות, לבנות חיי קודש עם תחומי החול ובמילא מעט מהאור דוחה מהחושך, ולא להסתגר. לא נכנס מי צודק מבין 2 הדעות. אבל שניהם חיים את השטח ומודעים לבעיתיות של הפרוגרס ששונה מהמודרניזם.

אני קבלתי על תופעות שלעיתים יש זרמים שפשוט נהנים בלחיות בנוסטלגיה גוש אמונית ולא להתעדכן ולחשוב שכל אתגרינו הם מה שהיה לפני 30 שנה, והחיה היא אותה חיה מבלי להבין שבכל דור צריך להתייחס אחרת לחיחונות ולא להתקבע בנוסטלגיית עבר.

לא כתבתי מעולם לסגור חומות או לא. זו שאלה כבדת משקל. מה שכן כתבתי הוא להיות מודע לארס הפרוגרסיבי והפוסטמודרני ולא ליפול בבור של "זה החילונות המודניסטית שהרב קוק כתב עליה עם כל הניצוצות הטובים". ייתכן שהצגובה לפוסטמודרנה הוא דווקא לנסות להתפשט כמה שיותר לתחום החול עם הקודש ולא להסתגר. זו כבר שאלה אחרת.

אבל לא נכון לטעון שמה שהיה הוא הווה, כי זה לא 

היה פוליאמוריה בקולחוזים?

רוסית.

אבל אם תקרא על המניפסט הקומוניסטי של מרקס ועל סיפורי הקיבוצים כאן תבין שהיה כחלק מהתפיסה גמישות בנושא בלשון עדינה

אני מדבר על תוםעה חברתית, לא על תאוריה המוצעת בספר על ידי יהודי מומר מטורלל

אני חושב שגישתו רעה והזיקה לעולם, אבל לא מדובר בסתם דמות חסרת השפעה.

(אגב, גם אפלטון השפיע המון על העולם)

מעולם לא היתה תוםעה אמיתית שכל הנגרים משתפים את נשותיהם.

צריך להבדיל בין תיאוריה פילוסופית שכתובה בספר, גם אם היא השפיעה חלקית המון,

לבין תוםעה חברתית שיושמה בפועל והוותה זאם חברתי ממשי.

 מה שכתוב בספר עצמו (שאולי הגאון המטורלל שכתב אותו חושב כך, ואפילו הוא עצמו לא יישם זאת אלא מדבר באוויר. והרי ידוע שאין מס על מילים). גם אם מיליונים האמינו כקדוש במה שכתוב במניפסט, אם לא יישמו זאת בפועל אז זה לא שווה. כי אמונה לחוד ותרבות מעשית לחוד. מה גם שרק האליטות האמינו בכל מה שכתוב במניפסט של מרקס, וגם הם רובם לא בכל מה שכתוב, וגם הם לא יישמו זאת ולא היו בדרך. והמון העם בכלל היה רחוק מזה.

כיום הפרוגרס הוא לא רק ספר תיאורטי, אלא תופעה חברתית אמיתית חיה ובועטת בבסיס הרגש של התרבות, של הרס המדפחה הזוגיות והייחודיות המגדרית הנשית-גברית

אנשי הפרוגרס האידיאולוגיים מדברים על חברת מופת, בדיוק כמו שדיברו אנשי ה'...איזים' למיניהם של לפני מאה/מאה חמישים שנה.

הנסיון לדמיין ש'פעם' הם היו כולם אידיאליסטים (כי ככה כתוב במאמר הדור...) והיום כולם חומרניים, זה נסיון שטחי מאוד, להמנע מהתמודדות אמתית.

קריסת התרבות שטוענת לביסוס העולם על החול לבדו (מודרניזם), ועליית הקודש כמחיה את החול במקומה לעתיד. ובישראל רואים זאת ממש בהווה איך לאט חאט בהנהגת המדינה התנןעה המתנכרת לקודש הולכת ודלה (ובנתיים יוצרת נזק אדיר בשלטונה החלקי), ואנשי החיבור לקודש הולכים וצומחים אט אט.

היה עדיף תהליך טוב של אחישנה בו הקודש במיידי יחליף את החילונות ללא הגסיסה הפוסטמודרניסטית שלו. אבל כנראה נגיע לשם בדרך הרעה יחסית של "בעיתה" של תחיית הקודש אחרי גסיסת החול לבדו, עם כל הבעיות שזה יוצר.

זה שחורבן שילה אפשר את בניין המקדש, או שמות שאול אפשר את עליית דוד, לא אומר שצריך לחפש ניצוצות בהחרבת משכן שילה עצמה.

אנשי הםרוגרס *מדברים* על חברת מופת. בפועל חברת הפרוגרס רקובה ומנוונת.

בסוף המציאות כיום היא מודרניזם-ופוסטמודרניזם מעורבבים, והפרוגרס ממשתמש בנימוקים האידאליסטים של המודרניזם כלפי חוץ, ומכאן כוחו לא ליפול. כאשר בםועל מדובר בניוון תרבותי והסתאבות ותו לא. ובסוף פרצופו האמיתי של הפרוגרס מתגלה (למשל הקפלניסטים שלמאות הצהרותיהם האידאליסטיות מתנהגים בשגעון גמור וחוסר אדיאליסטיות). לכן זה רק עניין של זמן עד שהפרוגרס יקרוס, כי בסוף הניוון ידלוף מכל פינה וכבר לא יוכל להתחפש למודרניזם. אבל השאלה מה המחיר שיהיה עד שיקרוס.

כמובן שהפרוגרס בנוי על גבי המודרניזם שלא הלך לשום מקום, אלא העלה עובש בתור הפרוגרס שצמח עליו (בשל ריקבונו אחרי כמה דורות של ניתוק מהקודש), וגם כיום בבסיס החילונות יש מחשבה של אדאליסטיות ועליונות מוסרית תרבותית ושכלית על הדת, ולכן מאמר הדור תקף גם לימינו, ובלתי אפשרי להחזיר את העם לקודש ללא תורה גדולה ומוסרית בעלת שגשוג תרבותי ושכלי.

כתבתי במפורש שמאמא הדור לא אומר שכולם היו אדאליסטים, אבל זה היה הלך הרוח באליטות, ואדם ממוצע שהיה קורא עיתון על אף היותו אדם פשוט פתאום נמלא להט (ילדותי לעיתים) לתיקון עולם.

אם אתה לא מאמין, עיין ערך "מות האידאולוגיה בפוסטמודרניזם" שהוגים חכמים ממני וממך כתבו בכל העולם, בין בישראל בין באומות. וכן הסתכל על הצרבות המערבית סביבך והשווה אותה ללפני מאה שנה.

אבל זה שיש פוסט לא אומר שהמודרניזם חלף, אלא שנכנס לתסבוכת

זה בדיוק סוציאליזים על סף הקומוניזים. היה לה בעיה עם זה שהסוציאליסטים בארץ לא תמכו במאבק על זכויות הערבים, אז היא המציאה הגדרה שעוקפת אותן משמאל. נו, באמת...

(וכל זה לא רלוונטי בכלל לדיון על זה שהיא היתה אנטי-דתית יותר מכל השמאל היום ובכל זאת הסכימה להוריד דגלים בשביל ממשלת שמאל)

ולזכרוני היסטורית הסוציאליזם נולד לפני מרקס, אבל אולי אני טועה

הרב קוק היה מתנגד להיפגש עם מאיר יערי שהיה פרוגרסיבי?

היתה רוצה.  אבל לא היה הולך מיוזמתו. וגם אם כן, זה היה סתם כדי להתרשם מיהודי (למשל אפשר ללמוד מהאידאליסטיות שלה) ולא כדי לנסות לראות את הניצוץ שבטענה לא להביא ילדים

בטענה לא להביא ילדים?

ולמה שהרציה היה מנסה לחפש ניצוץ כזה?

אני חושש שהניסיון להצדיק את מאמר הדור כתקף בכל מחיר הוא זה שמביא אנשים לחשוב כך.

בעוד שלא צריך. המאמר תקף כי מתחת לפרוגרס רוח המודרניזם עדיין חיה. אבל זה לא אומר שבכל תופעה תרבותית פרוגרסיבית צריך לחפש את הניצוץ שלה, בשונה מניתוח התופעות המודרניסטיות של מאמר הדור.

זה נשמע מאוד נאיבי הגעשה הזאת, ניסיון לצבוע בוורוד כי העולם לא מסתדר עם מה ש*בדיוק* קראנו במאמר הדור, וללכת ען ראש בקיר כאשר התרבות זועקת הסתאבות וניוון.

כאשר בפועל אם מעמיקים בבסיס התרבות של ימינו רואים שעדיין המגמות המסרבות לקבל את הדת , חוץ.מהפרוגרס, הן גם מגמות מודרניסטיות של מאמר הדור. זה לא אומר שצריך לחפש ניצוצות בפרוגרס שרוכב על גביו.

בכיף. תקרא את עיתון הארץ ותנסה לחפש שם "ניצוצות".

האמת, לא צריך לנסות, יש את הפשקעווילים נגד הרב ויש גם מכתבים, מאמרים והעדויות על התיחסויית של גדולי הדור לעניין.

ספויילר למי שלא מונח - הם נשמעו בדיוק כמוך (וכמו שהר-המורניק מצוי מתייחס לתופעות החדשות היום), אולי בהבדלי שפה קלים שנובעים מהסלנג המשתנה.

פחות משנה כרגע, אם יש לי תשובה לכל דבר. יש נקודות שיש ויש נקודות שעוד צריך לברר. ואגב, הרב קוק עצמו לצד הבירור הרעיוני המורכב, גם שם חומות מסויימות לפי הצורך. הנקודה אינה האם צריך חומות, אלא מה הייחס הערכי/רוחני שלנו לערכים המבולבלים ומלאים סיגים שמובילים רבים מבני הדור הנוכחי ובעיקר את האליטה שלו. זה כנראה גם ישפיע על גובה החומה וסגנונה.

ההשלכה הישירה הראשונית היא הדמיון המגוחך שלך שעם ברדיצ'בסקי/ברנר ותלמידיהם כמו בן גוריון (ששנו ופירשו ובהגדרה הלכתית פשוטה, לולי עומק ההסתכלות על הדור, היו אפיקורסים) היה מקום לשיח ועם הנהגת השמאל של היום - אין.

שלו במאמר הדור ש: בדרך כלל רפיון בקודש בא עם ניוון מוסרי ותרבותי, ואילו כאן אנו פוגשים רפיון בקודש עם צמיחה תרבותית שכלית ומוסרית.

כיום התרבות משדרת ההפך, מכל פינה ניוון מוסרי והסתאבות תרבותית. (יחד עם המודרניזם שלא הלך לשום מקום וממנו מגיעים האדאליסטיות). זה לא סיבה להכשיר את כל השרץ רק בגלל שחציו טהור.

היהודי בשטייטל היה צר אופקים ומבחינתו אין כזה דבר בניין תרבותי ללא יידישקייט. אני מדבר על ניוון מוחלט והסתאבות של התרבות , ודווקא מתוך מבט רחב אופקים מאבחנים זאת, לא קרב זה אל זה.

במחילה, אבל אני מעריך שגם בסדום היית מנסה לחפש ניצוצות לתרבותם, מעבר לניצוצות התיאולוגים (אקטואלי לפ"ש).

אגב לא רק הר המור מדברים כך, גם שמרנים ליברלים כמו הרב חיים נבון מדברים כך.

בעניין החומות כבר אמרתי שזו שאלה כבדת משקל שאני בקטנותי לא יודע להכריע. ודווקא אבחון הפוסטמודרנה כניוון יכול להביא למסקנה של פריצת החומות וניסיון כיבוש שלנו את עולם החול. כך שזה לא מחייב הסתגרות.

ועוד פעם. ייתכן שיש מקום לשיח פילוסופי. מה שדיברתי עליו הוא על תופעה תרבותית, לא על הפילוסופיה שלה.

גם אם יש מקום לשיח עם מירב מיכאלי, זה כדי לשכנע אותה כמה היא אחוזה בטמטום, לא כדי לנסות לראות את הניצוצות בשיטתה הפרוגרסיבית (מדבר דווקא על המשנה הפרוגרסיבית שלה. לא על משניות אחרות שלה בנושאים אחרים שייתכן שהם מודרניסטים, ליברלים (ואפילו קיצוניים) והומניסטים. ששם דווקא יש מקום ללמוד ממנה).

בעניין טיעון הפרוגרס למשל למללמת מעמדות בתחום המדיני בטחוני, יש בדבריו קצת נקודת אמת.

אני לא קורא לזה "פרוגרס" אלא נאו מרקסיזם.

ודאי שיש כזה דבר מלחמת מעמדות בעולם, על אף השפעתה השולית, וודאי יש מצבים בו אויב מתנהג באכזריות בגלל שדכאו אותו, ובוודאי יש מצב על אדם שהוא רע כי רע לו. בכל זאת זו הסברה חלקית מאוד של המציאות, שברובה חא עובדת. ובוודאי לא לגבי חמאס אשף הטרוריסטים ושאר שונאי ישראל ורוב האיסלאמיסטים וכן לא קשטר לאיסלאמיזם העולמי או באירופה (למרות שדיכוי כמו אצל אסד טו סאדם חוסין ודאי הביא תמריץ לעליית איסאלמיזם קיצוני שצומח בלי קשר לדיכוי) .

אבל לטעון את הטיעון המטופש שכל תופעה עולמית נובעת ממלחמת מעמדות, ועוד להחיל זאת על משפחה מגדר וזוגיות, זה כבר טרלול מטופש שאין לו שום אחיזה במציאות 

וכך אין קשר בין אלוני למיכאלי

אמרתי שאלוני ומכיאלי שונות כשוני הזרזיר מהעורב, על אף דמיונם. והשתמשתי בדימוי של בן גוריון סטלין כדי להביא השוואה בין שברים דומים חיצונית אך שונים מהותית

ימח שמו.

מזעזע מאוד,

ההבדל בין אלוני למיכאלי ממש לא מתקרב להשוואה האיומה שעשית, לדעתי ראוי לבקש לערוך, זה מזעזע.

אני לא בטוח שהיה הבדל ערכי גדול בין מיכאלי לאלוני.

אין שום השוואה אפשרית בין אף יהודי לסטאלין ימח שמו בשום רובד.

בין בן גוריון לסטלין, אז כך אין קשר בין שולמית אלוני למירב מיכאלי.

אלוני היתה ליברליסטית קיצונית. מיכאלי פרוגרסיבית . אין קשר בין השניים מלבד זה שהפרוגרס בעולם מנצל את השמאל למטרותיו, בשל הדימיון החיצוני ביניהם

ראש ממשלת ישראל הראשונה עם כל המורכבות לא קשור לעולם של רצח המונים כמו סטאלין ימח שמו.

כואב לקרוא ציון משפט על יהודי ויחס בינו לרוצח ההמונים הרשע סטאלין ימח שמו.

להשוות עם סטלין, אפילו לא בהשוואה ניגודית.

זה נכון שגם הפרוגרס מאמין בחירות האדם, ופה ההשואה בינו ללביאליזם וההומניזם נגמרת

אבל מפלגת מפ"ם (שאיתה בן גוריון לא רצה להקים ממשלה) - שהיתה מפלגה יהודית - הוציאה הודעת אבל כשסאלין מת. 

אגב, שמעתי פעם ראיון עם בן קיבוץ שבשנים האחרונות עשה מחקר על ירידתו של הקיבוץ. הוא טען בין היתר שאחד מקווי השבר האידיאולוגיים, שהתגלגלו (כמובן עם שלל טריגרים נוספים) לנטישת הדור הבא, היה שבבגרותם גילו שההוא עם השפם שגדלו לאורו, לא היה בדיוק "אור" משהו משהו...

בו יותר מדי קווירים ומלכות דראג, עד שכבר בלתי אפשרי היה להכיל אותם בקיבוץ. כמו שטרח מוטקה הגזבר לציין לחיימקה הרפתן באחד מופעי הדראג במתבן של הקיבוץ

כמו שכולם ידעו כבר ב-1941 מה היטלר עושה - אבל העמידו פנים שהם לא יודעים. 

אני מתקשה להאמין שאנשים יכולים לטמון כ"כ עמוק את הראש החול מכדי לדעת מה סטאלין עשה בלייב... 

מי שרצה לדעת, ידע. 

הרוב העדיפו לטמון את הראש בחול. 

הימין הלאומי פי כמה מאשר את החרדים שבשביל כסף ואי גיוס יסכימו להכל

אם צד אחד יקבל את הפלת הממשלה, וצד אחר יקבל פטור בחקיקה - אתה תראה לחיצת ידיים. כן.

אם השמאל ירצה שהוא לא הוא יצטרך לתעדף זאת בבחירות בין מפלגות כמו גנץ, יש עתיד וכד' שיסכימו לליברמן והנדל שלא יוותר על זה.

וייתן להם הכי הרבה. 

אם זה יהיה עלי חמינאי, הם יילכו גם איתו. 

אבל ברור שהם ישבו עם כל מי שנמצא בכנסת אם הם יקבלו מה שהם רוצים.

(גם כעת בכנסת החרדים עדיין דואגים למפלגות הערביות כי יש דאגה הדדית בין השניים כך שאין רתיעה משיתוף פעולה עם עודה או עבאס מבחינתם)

השנאה שהחרדים יצרו כלפי עצמם תגרום לשמאל ללכת עם הערבים. הם לא יסכימו לממן יותר את החרדים. לדעתם הערבים שותפים בשוק העבודה יותר. לא נכנסת לשאלה אם נכון או לא.

החרדים ירצו מאד ללכת עם השמאל, לשמאל תהיה בעיה רצינית עם הבוחרים שלהם. הם כבר התחילו להתבטא ש"איימן עודה הוא ציוני" וכד'.

מקווה מאד שלא תקום ממשלת שמאל

בבחירתם לא לתת חלק במלחמה, שגרם לפירוק משפחות רבות, חיילים שנפגעו כתוצאה מעייפות החומר ועוד.

תאהב או לא, המציאות היא שהחיילים ומשפחותיהם שמנותקים מהחדשות הם אלה שכועסים הכי הרבה על החרדים. בנוסף, תסתכל על עיתונאים דתיים לאומיים שפעם תמכו בקואליציה עם החרדים ואפילו דיברו על שותפות כמו קלמן ליבסקינד ואיך הם מדברים עכשיו. דבר המוכיח מי יצר את זה.

המלחמה פשוט הציפה מי מוכן שאחיו יטבע והוא לא יעזור וימשיך לדרוש דברים

ליכוד, ש"ס, חרדים, גנץ ואייזנקוט, ואולי גם עוצמה.

אחר כך סמוטריץ' יקים ועדה שתקבע איפה טעינו.

הבאה,

כאלה שלא נמצאים כעת בכנסת, שבאמת רוצים ניצחון על אויבינו ומוכנים להשקיע בו, אלה שרוצים ומסוגלים לתקן מערכות הזקוקות לתיקון.

אלף איש זה כבר מדגם מייצג - ולצערנו השמאל מדבר על ממשלת שמאל ערבים בגלוי. 

אז הוא לא יהיה בראשות הליכוד

והשמאל יוכל לשבת עם הליכוד.

הם מתנגדים לנתניהו לא לליכוד (לטענתם)

ככה שהשאלה האם החרדים ילכו עם השמאל היא לא השאלה הנכונה.

השאלה העיקרית האם יש לנתניהו סיכוי להקים ממשלה?

לפי התשובה לזה תיווצר קואליציה

הם שונאים את יריב לוין ואת טלי גוטליב ואת ד"ר קרעי ועוד ...

אבל הקיבוצים והמושבים שלהם צריכים כסף, הם מפחדים על ההייטק והאקדמיה, וממשלת אחדות היא הכי "זולה" מבחינת כספים קואליציונים, אז אולי...

השמאל מעוניין בשלטון. אין שום דבר אחר שמעניין אותו חוץ מזה. לכן הוא יתן לחרדים כל מה שהם רוצים. כיוון שהחרדים לא רואים במדינת ישראל ערך. וארץ ישראל בשבילם עונש כפול ומכופל. הם והשמאל יהיו חברים מאוד טובים. לא מפריע לחרדים למסור את ארץ ישראל לאוייב הערבי.  החרדים  ידאגו לשמאל, בפסקי הלכה נוסח פיקוח נפש של אוסלו. אל דאגה הכל יהיה בסדר.

בשביל שלטון.

לחבוש שטריימל לכבודם ובלבד שיחזירו אותו לשלטון...

חוץ מזה לא כל הקולות של בנט גנובים

אלא ממשלה כמו הנוכחית

החרדים יפנימו שחוק גיוס כמו שהם רוצים לא יהיה

והם ילכו עם מי שיהיה נדיב יותר בכספים הקואליציונים

יכול להיות שיש מצביעים שקיבלו את טענותיו, אבל מספיק גנובים.

הוא ידע טוב מאוד כשנשאל האם ילך עם לפיד והבהיר שלא יתן לו להיות ראש ממשלה בשום מקרה - כי לולי ההבהרה הזאת, הוא לא היה עובר את אחוז החסימה.

גם הקמפיין על הראש של נתניהו לגבי שותפות עם עבאס, גרר אליו מנדטים מהליכוד.

של המפה

והמנדטים שהסקרים נותנים לו היום הם מאנשים כאלה. 

יש לו כמה חסידים שוטים, חוץ מהם אין שום סיבה שמי שמחזיק מהערכים של ימינה דאז, יצביע לזה שערק לשמאל.

(האמת שאין שום סיבה שאדם עם איזשהו עולם ערכי כל שהוא יצביע למלוגמן, שבשביל הכסא ימיר את כל ערכיו)

גם אז וגם היום.

הוא את ביבי חוקרים על חמגשיות וזה שיפץ את הבית שלו מקופת הציבור.

מעבר לזה שאני באמת לא מבינה מי האנשים שהצביעו לו פעם קודמת וחשבו שהוא לא יקים ממשלה עם אלו שלרוב באופוזיציה… (זה די היה העיקרון, לא?)

הכל תלוי באלטרנטיבות. וגם האם נמצאים בשעת מלחמה כמו עכשיו, או בזמנים כמו אז, שכמובן בארצנו הקטנטונת אף פעם לא רגוע אבל עדיין…

מי שהצביע לבנט פעם קודמת הם אנשים שבעיקר נמאס להם מהליכוד והחרדים, והוא הסמן הכי ימני מבין האופציות האחרות (הציונות הדתית הולכת עם הליכוד והחרדים… מה זה הולכת, רצה…)

ומי שיצביע לו עכשיו אלו אנשים שעיקר הרצון שלהם הוא להחליף את הקואליציה הנוכחית, וסוברים שהוא המועמד עם הכי הרבה סיכוי להיות ראש הממשלה הבא (מבין מי שלא בקואליציה כרגע). אז זה משרת את האינטרסים שלו…

וגם אני ממש אשמח להבהרה מי זה מבחינתכם "השמאל", שכ"כ להוט לחמם את כיסא השלטון ולכן ילך עם החרדים… צריך כמה מפלגות כאלו… את בנט אייזנקוט הנדל וגם לפיד למען האמת, אני ממש לא רואה הולכים עם החרדים… חצי מהמצע שלהם זה על זה. וגם - איזה דברים עומדים בראש סדר היום שלהם? גיוס חרדים זה ממש אישיו כרגע….

אז מי נשאר? גולן? הם לא מספיקים לקואליציה

את רואה מצב שיש קואליציית גולן-חרדים-ערבים?

אני פשוט מאוד בספק שיש להם יחד מספיק בשביל קואליציה

וגם השמאל לא שש לעשות קואליציה עם הערבים, אבל הם מוכנים לשבת איתם בהיעדר ברירה אחרת

אבל למה להם להושיב איתם את החרדים אם הערבים סוגרים להם את הפינה? הרי אם מצרפים את החרדים, בהכרח חלק ממפלגות המרכז-שמאל לא מוכנות לשבת בקואליציה

הבעיה היא שהם חוששים מרוב חרדי.

מבחינתם הדרך למנוע את זה היא להפסיק את מתן הכסף הקואליציוני ואולי גם למנוע מהם להצביע אם לא יתגייסו.

הערבים משולבים בכלכלה מאד ואין את הבעיה של הגיוס כי לא רוצים לגייס אז מבחינתם להקים שוב את ממשלת השינוי. אם לא יצליח להם, קשה לדעת מה יעשו. כל הזמן גלובס עוסק במספר הילדים החרדים הם מאד רוצים או להכריח אותם ללמוד ליבה לעבוד ולהתגייס או - לצמצם את האחוז שלהם מתוך כלל האוכלוסיה

לגבי תהייתך בהמשך:

יש רבים שחושבים שזה לא גרוע יותר מהתנהלות הממשלה הנוכחית במלחמה, בין אם זה גרירת הרגליים במלחמה מול האויב ובין אם זה אי גיוס החרדים שפגע ברבים ועוד.

הם פשוט חושבים שמי שמוכן לשבת בקואליציה עם שונאי ישראל לא גרוע יותר מאיך שהממשלה הזו זלזלה בצורך בחיילים או אופן ניהול המלחמה.

בשביל ערכים,

אין כמעט חברי כנסת כיום שהסכימו להיות מפוטרים בהצבעה נגד הגירוש.

הליכוד כיום מסוגל להצביע נגד ריבונות ולומר שזה ימין, אדלשטיין אכן מצביע בעד ערכים שהוא מאמין בהם ואיכשהו זה שמאל בעיני אנשים שמגדירים ימין ושמאל לפי האדם ולא לפי הערך כנראה.

לפני שנתיים היה, אבל גם אז הם סירבו להתגייס ולהיות חלק מהדואגים לחיינו פה.

הסכמנו לחכות לבינתיים כי העדפנו חוסר גיוס ולא עסקת כניעה, עסקת כניעה לא על הפרק כעת ולכן אין תירוץ לוותר על הגיוס כעת.

התכוונתי שהחרדים היו צריכים לשבת עכשיו בשקט, ולתת לגייס את אלו שלא לומדים. 4,800 זה מעט יחסית למחזור המתגייסים. אבל הם החליטו שזו גזירת שמד.   אז הם יפילו את הממשלה ויצאו לעבוד וגם בעצמם יגיעו לבקום להתגייס. 

איך הם יכולים לשבת איתו אם הוא מבטל להם את זכות הבחירה

כדאי להקשיב טוב טוב למה שהשמאל אומר.

אני  כבר לא חושבת שתקום או ממשלת ימין או ממשלת שמאל 

אני חושבת ששוב נקלע לשרשרת של בחירות

ברמה יותר מעשית, קשה מאוד לדעת.

בכנסת הבאה סביר מאוד להניח שנראה מפלגות חדשות, של קפלן או של גיוס חובה לכולם.

ולכן קשה להעריך היום מה יקרה בכנסת הבאה על כל ההבדלים.

הוא בכיף יתן לחרדים פטור. מי שלא מבין את זה הוא נאיבי ברמה של ילד

אבל מהחרדים הם מפחדים.

הם מפחדים שהם יתרבו וישלטו בהם.

ויקימו פה מדינת הלכה

ויחלבו מהם מיסים

וכו'.

יש משפט של גרהם גרין "הפחד והשנאה שלובים זה בזה כי הפחד הוא משפיל."

אפילו על השנאה לבנט.

כשבנט היה פולטיקאי מתחיל, הייתי נכנס לאתר של עיתון הארץ, והייתי גולל עד למטה ורואה תמונה שלו 5 או 6 פעמים.

ובהכל היה קישור למאמר שמנתח אותו ומסביר שהוא מתכוון להקים מחנות השמדה לכל הערבים, מחנות חינוך מחדש לכל החילונים והשמאלנים, ואז לבנות את בית המקדש.

ובסוף השנאה לנתניהו ניצחה והשמאל המליך אותו.

השאלה מה הם יבחרו אם הערבים יסגרו להם את הפינה. האם בכל זאת יעדיפו את החרדים?

החוק לא מחייב הפרדה, הוא לא כופה הפרדה, הוא בסה"כ מאפשר למוסד שרואה שיהיה לו שווה כלכלית לפתוח מסלול כזה - לעשות זאת.

אגב, לולי תחיבת האף של בג"ץ בכל נושא - בכלל לא היה צריך את החוק הזה. אין אף חוק שאוסר. בג"ץ החליט על דעת עצמו שאפילו שבשום חוק שחוקקה הכנסת לא מופיע שוויון ובוודאי אף חוק לא הסמיך אותם לכפות שוויון - בפועל הם כופים את מה שלשיטתם מהווה שוויון, אפילו שהתוצאה היא חוסר שוויון.

מישהו. אם לא היתה דרישה כזו לא היו מעלים את החוק.

לא היתה פסיקה שקובעת שחייבים ללמוד יחד

במדינה חופשית אם מוסד רוצה לפתוח תוכנית ותלמידים רוצים ללמוד, הם יכולים.

באו כל מיני עותרים וטענו שתכניות הלימודים בהפרדה, הם אפליה פסולה ולכן צריך לאסור אותן.

בא בג"ץ, תחב את אפו בלי שום סמכות חוקית ואסר על קיום לימודים אקדמאים בהפרדה מעבר לתואר ראשון. ממילא בג"ץ הפלה, השכלתית וכלכלית, את הציבור שלימוד בקבוצה מעורבת מנוגד לאורחות חייו.

כל החוק שעבר, הוא לתקן את העוות. 

מלכתחילה בגצ נדרש לזה כי הוגשה עתירה, ולמה הוגשה עתירה? כי ביקשו לעשות הפרדה. ועל זה אני מדבר. מלכתיחה הדרישה של ההפרדה המגדרית היא הנושא שעליו אני שואל

מה שהיה אח"כ עם בגצ לא ענייני.

אני לומדת בשלוחה של מכללה גדולה

שלוחה לבנות בלבד

מה החוק מחדש?

להבנתי החוק החדש נועד לפתיחת מסלולי לימוד נפרדים באוניברסיטאות, היכן שזה לא קיים היום.  

🔎 הפרדה מגדרית באקדמיה – חיפוש Google

לא בגלל שאני בעד הפרדה

אלא

בגלל שאני בעד לאפשר השכלה גם למי שרוצה הפרדה

וכל המודאגים והמתיפיפים שילכו להתעסק בדברים אחרים

אישה שלא רוצה להיות מודרת

היא לא מודרת

יש מספיק מקומות גם ללימודים מעורבים וגם לא

והן לא מניעת פיתויים

יש לי אחות שעושה תואר שני

את התואר הראשון היא העדיפה לעשות בחברת נשים

תואר שני לא היה לה את האופציה והיא הלכה על לימודים מעורבים

החוק הזה בא לתקן כפייה חילונית על אנשים שרוצים אחרת

יש כאלו שיעדיפו גם עבודה נפרדת

וזה בסדר

זכותם

תחבורה/ סופר/ מדרכות

זה כבר בעייתי כי זה מפגע ציבורי למי שנקלע לאיזור הזה

זה לא הסיבות

כי לא צריך סיבה לחיות כרצונך

אם מישהו רוצה להפריד משהו

צריך לבחון באוביקטיביות

אם אפשר לבצע את ההפרדה בצורה שלא תפגע באחרים

לימודים ועבודה נפרדים לא פוגעים באף אחד

מדרכות/ אוטובוסים כן פוגעים

וגם להיפך

איסור על הפרדת לימודים פוגעת

 שבגלל שכיתת גברים לא תאפשר משרות נשיות

אז צריך לכפות לימודים מעורבים על ציבורים שלמים

בהסתכלות אובייקטיבית זה אומר שהרבה אנשים נפגעים ולא יכולים ללמוד כרצונם רק בגלל כמה משרות ספציפיות שאולי יפרו איזשהו איזון בין גברים לנשים שאני תוהה אם הוא בכלל קיים ואם למישהו איכפת ממנו

וזה ממש לא אומר שאני מעוניינת בהפרדה בכל מקום

ואני גם לא מפחדת להתפתות לקשרים עם גברים

יותר נעים לי ללמוד עם נשים

כן רק בלימודים

וגם לא כל עבודה אני אקח

אוטובוס וקופ"ח זה לא אותו דבר

מה כואב לך שנשים מעוניינות בהפרדה?

שיגיעו 2 אוטובוסים באותו זמן

קודם שאוטובוס אחד יגיע בזמן וייתן שירות ראוי

הסיבות לרצון להפרדה:

1. אמונה והרגל בלימודים/ סביבת עבודה נפרדת

2. אי רצון לקשרים יומיומיים עם בני המין השני

3. רצון לקשרי חברות עם חברות ללימודים/ עבודה ואי רצון לקשר כזה עם בני המין השני

4. הרגשה נוחה יותר עם בני אותו מין בסביבת לימודים/ עבודה

אגב אני מעולם לא העדפתי סביבה נפרדת

אבל מכירה מספיק שמעדיפים

מבינה ומכבדת את הסיבות שלהם

בתארים מתקדמים, בפרט בתארים שאינם מאלו המבוקשים ביותר, גם ככה הכיתות לא גדולות ולא מפוצצות בסטודנטים.  

הפרדה מגדרית מצריכה עוד הרבה משאבים - עוד שעות הוראה למרצים, למעבדות, לכיתות, עוד תקורות של תחזוקה ותפעול.  

ואז יקרה שבשביל 2-3-4 סטודנטים לא יפתחו שיעורים ומסלולי לימוד.  

זה מזכיר לי בעיה דומה במוסדות הלימוד התיכוניים במגזר הדתי לאומי.  הרבה מאוד מוסדות

לימוד קטנים יחסית לבנות בנפרד ולבנים בנפרד - ואי אפשר לקיים מסלולי לימוד טובים וברמה גבוהה באופן עקבי משנה לשנה בגלל ביקוש קטן, שההיקף שלו מאוד תלוי בשנתון. 

לעומת תיכונים חילוניים, עם מאות תלמידים, ושפע מסלולי לימוד ואפשרויות בחירה רבות ומגוונות.    

נראה לי הוא רק מאפשר לפתוח מסלול נפרד

לא נראה לי שמישהו מתערב בשיקולי עלות תועלת 

תקציבית, ולא רק הצהרתית, המצב היה הרבה יותר טוב.  

האוניברסיטאות רוצות הרי שיגיעו ללמוד אצלם.  

ואכן יש כאן פוטנציאל לפתיחת אפשרויות למגזרים שעד היום לא הגיעו לאוניברסיטאות אלא למכללות הייעודיות.  
 

אבל יש כאן משמעויות של חוסר יעילות כלכלית וצורך בתקצובים ייעודיים.
 

ויש אולי גם חשש של הדרת חברי סגל ופגיעה בשוויון: מרצות וחברות סגל לא יורשו ללמד במסלולי הגברים, גברים לא יורשו ללמד במסלולי הנשים, בשל דרישות דתיות של הסטודנטים. פגיעה כזו בחופש העיסוק ובקידום המקצועי של הסגל באקדמיה מייצרת עבור ההנהלה פלונטר מול חברי הסגל 

אבל פועל יוצא של המצב- מוסד תיכוני לא יכול להחזיק ולהציע, לצורך הדוגמא, מסלול בגרות 5 י"ל בפיזיקה, כי על מנת לתפעל מעבדת פיזיקה, ולהשקיע בציוד טוב, ולהעסיק מורה טוב לפיסיקה, צריך שיהיו מספיק תלמידים כל שנה ושנה.

אחרת אין הצדקה.  

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.

שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה

[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]

הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.

א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?

ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?

ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.

https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about

ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה? 

ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.

על קיצור תקופת הרישום הפלילי.

חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,

שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).

אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.

ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור. 

אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.

א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.

ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.

ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.

לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.

ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.

ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.

שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.

מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.

נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?

נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.

מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.

מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?

שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות

שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים. 

האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".

אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.

שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.

כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..

אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷‍♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז  זה באמת קשה להגיד לזה לא.

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז. 

נ.ב המגיב אינו משגיח.

והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז

שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?

אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים

זה לא קשור לתחביבים שלהם

מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים

אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות 

אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה 

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm&ved=2ahUKEwjk5cnA5s2VAxXFXUEAHSAyPJwQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw3u9W5R8nybYTaQWr3kZZ9j

נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...

אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.

במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות, 

ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.

כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -

פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.

ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.

אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.

באידאל לא

אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.

אם נפשו שואבת אותו לשם.

לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"

אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.

מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.

כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...

לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...

אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...

יוצא שלא...

מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו. 

מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום

זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. 

וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!

או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...

נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...

לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...

לא!!!!!!!!!

אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...

אבל כדוברו החצי רשמי, עמדתך חשובה לי, ואם תוציא הכחשה בשמו, אקבל אותה כעין "הלכה למשה מסיני".

כך או כך, תנוח דעתך, בין אם ילכו יחדיו ובין אם לאו, מנוי וגמור עימי שלא להצביע להם. בסודם אל תבוא נפשי, וכו'.

עם או בלי קשר, שמעתי בערוץ 7 הקלטה של הרב יצחק יוסף ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס, שבה מצד אחד הוא פוסל את נתניהו, ומאידך הוא מרמז על עסקים פוליטיים עתידיים עם אייזנקוט. עובדה זו כשלעצמה מקרבת אותי לשקול אם להשאר בבית ביום הבחירות. 

אגב, כל כך הרבה שרשורים חפרת כאן על למה בצלאל מבטל את הפריימריז, למרות שלא היה אמור להיות כזה. לא מדגדג לך לפתוח שרשור כזה על נתניהו?

להצביע לאייזנקוט/גולן. אין שום הסבר למאמצים האובססיביים שלך לבוז לימין, אלא שמטרתך להעלות את השמאל.

אישית מאוד מקווה, שהדיבורים הללו יבהירו לכל אלו שהצביעו ש"ס במחשבה שהם 'מצביעים בשני פתקים' ("נתניהו צריך אריה חזק"), לכל אוהבי עם ישראל וארץ ישראל -

שש"ס של דרעי, אינה ש"ס של ישי, ש"ס של דרעי - היא אותה מפלגת שמאל של אוסלו, אותה מפלגה של הירידה מהגולן, אותה מפלגה שהג'ובים שלה היו יותר חשובים מהנשק לרב המרצחים עראפת.

שכל המצביעים שמשרתים בצבא, שבניהם, אחייהם וקרוביהם לוחמים, נפצעים ונהרגים - ישימו לב שש"ס זו מפלגה של שרים שהגעפילטעפיש או החריימה בבית, יותר קריטיים בעינהם משחרור אלפי מרצחים וביטול הישגי המלחמה. ויחזרו לכור מחצהתם.

הבחירה הפעם (בעיני) היא בין יהדות התורה ובין להשאר בבית.

ש"ס היתה אופציה שאתמול ירדה מן הפרק.

אתמול שוחחתי עם פעיל מרכזי בליכוד, והוא אישר שמתנהלים מגעים עם סמוטריץ' וחבריו על שיריונים בליכוד.

אבל אתה מכחיש, ונאמנים עלי דבריך.

תשאל כל חרדי עם טיפה הבנה, הוא יאשר זאת.

אל תדאג, ש"ס יודעת טוב מאוד שהשותפים הטבעיים של אייזנקוט, הם אלו שרוצים להעלות אותם למריצות. ההכרזה של הרב יצחק יוסף לא היתה בשביל אחרי הבחירות - אלא להלחיץ את הליכוד על ההצבעות שהם רוצים השבוע.

החלופה היא כאמור להשאר בבית.

לא אצביע לליכוד של אוחנה, ולא לבן גביר, ולסמוטריץ' לא אצביע מקל וחומר.

ביום שאתגעגע לאוסלו נוסף, אצביע לדרעי.

גולדקנופף אכן הצית את הברדק הפוליטי, אבל סמוטריץ' שפך עליו בנזין וגרם  לו להתלקח.

סמוטריץ' לא קשור לעניין. חמישה ח"כים מהליכוד הבהירו שלא יתמכו במתווה שמקובל על גולדקנוף...

השמאל בדיוק בונה עליכם. על זה יוכרעו הבחירות.

מציאותית, הדמוגרפיה עושה את שלה, הגוש האמוני לפלגיו גדל. כל שנה מגיעים לגיל 18 הרבה יותר מהגוש האמוני, מאשר בקבוצה של מתנגדיו.

אבל 'טהרנות, שלום',

יש את הליכודניקים שנמאס להם מביבי ונשארים בבית.

יש את החרדים שממילא תמיד הצביעו בסוג של דיעבד, אז כשהחבר'ה לא סיפקו את הסחורה - ישארו בבית.

ויש כמובן את הציונים דתיים - שזה לא נראה להם כי בדיוק ככה וזה לא כי אחרת וזה לא וזה לא, וישארו בבית.

כשממשלת אייזנקוט את גולן ועבאס תתעלל בכולנו - כל הכעסים הללו יהיו כל כך לא רלוונטיים.

הימין מאבד 13 מנדטים בממוצע ברוב הסקרים, ואפילו אצל פילבר המלטף הוא מאבד מנדט אחד.

כי מחנה לא הומוגני וחרב איש ברעהו אינו מחזיק מים, וקל וחומר מנדטים.

350 אלף אנשי ימין ישארו הפעם בבית, כי:

גולדקנופף מתקוטט עם סמוטריץ' וסמוטריץ' עם בן גביר, ובן גביר עם מעוז, ומעוז עם נתניהו, ונתניהו עם ש"ס.

וחוזר חלילה. 

די.

בעבר לא היו פחות מתחים, במפלגות השמאל אין פחות מתחים והתקוטטויות.

אבל ההסתכלות החלקית הזאת, שנתפסת לשולי ובשמו מוכנה לאבד את הכל - היא טפשית.

בסופו של דבר הבחירות הם משאל עם. הם לא משאל עם על המתחים בין גוטליב לאמסלם או בין נתניהו לביטן (שכל הספינים על שריונים בליכוד, קשורים למתח הזה).

הבחירות הללו הם משאל עם בשאלה האם העם הוא הריבון, או קומץ פקידים הם הריבונים. הם משאל עם האם צריך להרחיב את גבולנו כמו שהממשלה עושה, או להכנע לטרור כמו שאייזנקוט ולפיד רצו. האם להמשיך לבנות את ארץ ישראל כמו שבצלאל מוביל, או להרוס כמו שאייזנקוט, בנט וגולן אומרים.

מי שבגלל כל מיני קטנוניות - לא מצביע, מצביע לצד השני. נקודה. שב עם עצמך, תחשוב מי מהכוחות הקיימים והרלוונטיים הכי מחזק את הדברים החשובים בעיניך ותצביע לו גם אם היצוגיות שלו לא הכי 100 בעיניך.

היום התבשרנו על הקמת עוד מפלגה חדשה, של בן ארי ומרזל, שתאתגר את בן גביר, ותשרוף לו מנדט וחצי לפחות.

נכון לעכשו נחוש הימין שמימין לימין לשרוף שישה מנדטים וצפונה, ולהעבירם למגרש של איזנקוט, בנט, גולן, ומנסור. 

לו בשל כך בלבד נראים סיכויי הימין להרכיב את הממשלה הבאה קלושים עד אפסיים.

וכשזה המצב, אז שב ואל תעשה ביום הבחירות עדיפא. למה לטרוח ולעמוד בתור בשביל סיכויים קלושים עד אפסיים, או בשביל להשביע את תאבונו של פייגלין לסגור חשבון עם נתניהו. 

גם אם יצליחו ניצי הימין שצלחו את אחוז החסימה להגיע להסכם הפסקת אש ביניהם, היא תסתיים בסבירות גבוהה בטרם יתפרסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת.

אני זוכר איך מרכיבי הקואליציה היוצאת נלחמו אלה באלה, ורק ביום האחרון של המנדט שקיבל נתניהו טאטאו מחלוקות אל מתחת לשטיח, וקמה ממשלה על כרעי תרנגולת. בקפלן ניצלו את הסיטואציה עד תום, והביאו לנו 2000 לוחות שיש בבתי הקברות. 

האשם המרכזי הוא כמובן פלוני שאמנם לא דרש ראשות ממשלה לעצמו (תודה פלוני), אבל ללא ספק הביא עלינו בקו הגמר קואליציה עייפה, מותשת, וחסרת מוטיבציה לנהל מדינה. 

שאלה: האם "השותפים הטבעיים", חחחחה, יכולים להתעלות על עצמם ולחלק ביניהם את עור הדוב בטרם ניצוד. התשובה היא כמובן לאו ב-א' רבתי.

הבחירות הם אכן משאל עם שסופרים בו גם פתקים וגם מנדטים. חבל שיובל נאמן וגאולה כהן לא נמצאים איתנו כדי להזכיר לנו איך זה עובד ואיך קיבלנו את אוסלו. 

הימין שמימין לימין נחוש לשרוף ששה מנדטים ולהעבירם לקפלן.

וכשזה המצב חבל על כל מאמץ שלך ושלי. זה כמו לעצור בגופנו משאית דוהרת.

תוכיח לי שהניתוח שלי מופרך ומשם נתקדם.

כל מערכת בחירות יש את הגורמים הללו או אחרים. מסכים שחבל, אבל אם נתייאש מאה ימים לפני הבחירות - לא נגיע לשום דבר.

אגב, גם לשמאל (או לשמאל שקורא לעצמו מרכז ומדמיין ש'יכפה אחדות') יש כרגע אין ספור רסיסים, כך שמבחינה זאת המצב הוא פיפטי-פיפטי, או כמו שאמר מי שאמר "אם לך קר ורטוב ואתה עייף מיום קרב - תדע שגם בצד השני זה המצב".

לפיד היום התפאר באופיזיציה המעולה שלו, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות מזה שאחרי קדנציה קשה אוביקטיבית, במדד העיקרי של אופוזיציה ככזאת שמקצרת את ימי הממשלה, הם נכשלו טוטאלית יותר מכל אופוזיציה ביובל האחרון.

האחריות של כל אחד מאיתנו עכשיו, אינה לייאש אלא לעודד כמה שיותר אנשים להצבעה מושכלת. בעז"ה ובהשתדלותנו.

הולך הימין לשרוף שבעה מנדטים.

ההערכה הפרטית שלי היתה צנועה יותר.

איפה עיני העדה שיקראו למשוגעים לרדת מהגג.

בן ארי ומרזל הם בהחלט בעיה. הם שורפי מנדטים סדרתיים וזה לא אכפת להם. לשיטתם אם לא הם - אין שום טעם בימין. הם היו אמורים לראות בהצלחה של בן גביר (למרות הפוילשטיקים שעשה ובעצם 'גנב' להם את השליטה במפלגה) הישג שלהם, אבל בדיוק הרוביקון האידיאולוגי שהוא חצה - של להצליח להכניס את האידיאולוגיה לכלים הפרגמטיים - זו מהות ההתעקשות שלהם להתמודד גם כשאין סיכוי.

נקווה שרוב אלו שבמערכות קודמות שרפו עליהם את קולם, מספיק עם עיניים בראש, כדי להצביע לבן גביר.

את המשוגעים צריך להוריד מהגג עכשו ולא ביום שהולכים לקלפיות.

בדברי ימי ישראל מככבים רבין ושות' כגיבורי אוסלו, אבל משום מה לא נותנים את הקרדיט הראוי ליובל נאמן וגאולה כהן  על מעשיהם הזדוניים והתוצאות האסוניות.

מסתמן שהפעם יצאו מחלצינו לפחות חצי תריסר יובלים, ועוד חצי תריסר גאולות.

בהצלחה לשני הצדדים.

רק לשם הדיוק ההסטורי - התחיה אכן אשמה, בעיקר בכך שתמכה בנלהבות בצעד האנטי דמוקרטי של העלאת אחוז החסימה מאחוז לאחוז וחצי. צעד שחזר אליה ישירות כבומרנג.

מעבר לזה - קודם כל, הליכוד קרס כשלעצמו, בלי קשר לארבע מפלגות ימין שלא עברו את אחוז החסימה. אכן המריבות הפנימיות והמחנאות בליכוד דאז, המאיסו אותו על חלק גדול מהציבור.

התחיה אמנם לא עברה, אבל היתה מפלגה יציבה, היה קשה לחשוב שלא תעבור.

הימין אכן בא חשבון עם אליעזר מזרחי, שנעלם לגמרי מהציבוריות, עם הרב לוינגר זצ"ל שעד אז היה המנהיג הבלתי מעורער של תנועת ההתיישבות כולה ואחרי כן נשאר דמות חשובה אך שולית מאוד בהנהגה. אפילו עם חצי מהמצביעים לשתי הרשימות הללו - היו מצביעים להתחיה, היא היתה עוברת.

בתקשורת הרשמית לא מדברים על זה בקול, כי זה יחשב "פגיעה בכבודו של האדמו"ר מגור" שיענו גולדקנוף הוא רק עושה דברו - אף אחד לא מעז להכנס לזה

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3393895&forum_id=771

זה עוד לפני גולדקנוף, אבל זה המשיך גם בסבבים של הממשלה הזאת.

בצלאל הוא זה שמפריע לך? לו יש לשון מתגלגלת? אני חושב שליד שותפו לשעבר בן גביר הוא נחשב אילם...

אמנם כאשר בן גביר ליד סמוטיץ אזי איתמר מרזה לעומת הישגי בצלאל

וברוב הגדול הוא גם על 5

אז למה סתם להמציא?