אולי אתה שכחת, אבל היו "רבנים" שכבר דיברו על להתיר שז"ל, ועל מקלחת כתחליף למקווה בזמן הקורונה, ועל סוכה מתחת למרפסת כי קשה למצוא בניין גבוה ומכובד עם מרפסת סוכה.

אז עכשיו יש להם עוד עיתון תעמולה. מה נעשה? הכי חשוב לדאוג שזה לא ייכנס למחוזותינו, ואם אתה רואה את זה בבית הכנסת שלך אז תאסוף הכל ותזרוק לפח (זה מה שהייתי עושה עם העיתון של פינק שר"י).

אל תכניס אותו לבית שלך, אבל למה משהו שלא שלך ולזרוק לפח?

זה שנתנו למרואיין, שכתוב שהוא דתל"ש, לומר שלדעתו צריך לוותר על שמירת נגיעה, זאת הסתה לעבירה?

אני חושב שאנשים, כולל נוער, מסוגלים לשמוע דעות אחרות ולדעת לסנן אותם.

לקרוא בשעת התפילה) ולא במקור ראשון, זה חמור.

יש לך מושג איך זה משפיע על נער שקורא את זה בתפילה בעלון שבת בבית כנסת, עלון שאמור להכיל דברי תורה? (ויש בתי כנסת שאנשים קוראים חפשי עלונים בתפילה).

זה לא רק שמירת נגיעה. היה כתוב בראיון על חיים זוגיים לפני החתונה.

האם היו מראיינים אדם חסר אמצעים שמשתף את התלבטותו אם לשדוד בנק? האם היו מראיינים רווק מבוגר שמשתף את התלבטותו לאנוס כי כבר לא יכול להחזיק את יצרו?

זה שזה קשה לא אמורים לתת לזה במה ללגיטימציה, ועוד בעלון שבת שמחולק בבית כנסת. 

לשדוד בנק או לאנוס חלילה אלה לא רק עבירות, אלא גם מעשים לא מוסריים שפוגעים באחר.

כל נער דתי יודע שיש גם אנשים חילונים שלא שומרים מצוות, אני לא חושב שאנחנו כמו החרדים שמנסים להסתיר את המציאות הזאת.

יכול להיות שהם טעו בזה שנתנו לו במה, אבל ממש לא הייתי קורה לזה "הסתה לעבירה".

יותר משוד בנק. כנ"ל אי שמירת נגיעה של חיבה, לא מוסרית (למרות שקלה יותר).

גם זוגיות לא קבועה או אי שמירת נגיעה של חיבה פוגעים באהבה. (והדיון לא היה רק על אם ללחוץ יד לאשה, או אם לחיות עם אשה שקודשה רק בידי עד אחד).

כשזה בעלון בבית כנסת בתפילה, זה הסתה לעבירה. מה ההבדל בין זה לבין צלם בהיכל?

נכון שעלוני שבת הם לא ד"ת. עדיין יש הבדל בין פרסומת לנדל"ן או חופשה בבוסניה והרצגובינה עם החזן גולדשפיץ, לבין ראיונות כאלו.

אבל למה לזרוק את העלון שלהם כל שבוע? למה לא רק בשבוע בו יש "הסתה לעבירה"?

מי מתיר להם לעשות את התורה קרדום לחפור בה? לשקר כאילו מדובר בעלון של דברי תורה כאשר זו תעמולה מוחלטת? להשתמש בבית כנסת כלוח מודעות לשיפרור של קפלן (במקרה של פינק שר"י)? מי מתיר לעודד עבירה על דרבנן, ספק דאורייתא, ולפעמים גם דאורייתא ממש?

עם נבל תתנבל ועם עיקש תיתפל.

העלונים הם הפקר לכל באי עולם, ואני עושה בהם קניין בהגבהה. וגם אם לא, לא אכפת לי.

את התועבה הרפורמית הזו לא יפיצו בבית הכנסת שלי. רפורמי שרוצה לשמור על עלוניו, מוזמן להפיצם בכנסיות שלו. שמאלני שרוצה לשמור על עלוניו, מזומן להפיצם בכיכרות שלו.

מה חושבים לא על הפרסום (האנונימי ככל שזכרוני מוצא) ב"עולם קטן" בנוגע לאיסורי מניעת היריון, שהביא - כמובן - בעיקר דברי פוסקים חרדיים ואת התניותיהם ללומדי השמועה, אלא לדף שהוקצה בשבועון בשבת שלאחר מכן, עם ההתפלפלויות הלחוצות והמוטרדות-מאוד מפני העניין ומפני הפרסום המקורי שתיארתי, כמו למשל דיעותיה בנושא של הרופאה ד"ר חנה קטן, שהיה נשמע שחוששת מאוד מגל ילודה של בנות צעירות מאוד אחרי כזה פרסום.

מה גם ששם זה היה רק תוכן פרסומי כפרסומת. לא כתבה

.שאלתי לגבי התגובות המפורטות והחתומות, כדף עמדה מוצהר, כמו זו של ד"ר חנה קטן.

מימיי לא ראיתי - בטח לא בשום מקביל אידאולוגי ותיאולוגי של עולם קטן - עידוד כל כך מוצהר ומגובה רבנית, למה שניכר ומובן על פני השטח, לאמור זוגות צעירים בהמתנה עם היריון. מה אתה מציע, שזוגות צעירים יטמנו לאישה כרית מתחת לבגדים על הבטן?

בכל מקרה זה לא סותר את המוסר.

חיים זוגיים מלאים לא קבועים כן סותר את המוסר.

וזה לא המוסר שלי, חלק גדול מהאנושות במהלל ההיסטוריה חשב כך. אבל זה לא משנה. גם אם אף אחד חא היה חושב כך זה לא היה מוסרי 

כמעט אף אחד לא דיבר על זוגיות ידועה בציבור כחילונים. רוב הדיון נסוב על אנשים ונשים צעירים שייתכן שעושים משהו בצינעה. לעומת זאת ברור לגמרי שאם סטטיסטית זוגות נישאים צעירים, וזה בוודאי כל מי שלפני גיל ביולוגי שלושים, ופתאום אצל רבים מהם - אפילו אם זה יהיה רק ארבעים אחוז - ההיריון והלידה ממתינים איזה חמש שנים, זה לא כי קרה משהו במי השתייה של גבעת שמואל. זה כי מקבלים מרשמים מחנה קטן ולצורך העניין, מהרבנים כולל נשואי הפנים ביותר של ישיבת רמת גן. וזה "מוסר" לא פחות אם לא יותר ממה שאתה מתחפר בו כמו החפרפר של הרוח בערבי הנחל.

כן מוסרי, אבל לא הלכתי (יעקב ורחל היו כך,התחתנו בחתונה אזרחית). בתנאי שהם קבועים כמו חתונה אזרחית.

אבל בראיון ב"הדור" היה דתלש שאמר שהוא מקווה שרבני צוהר יתירו לו חיי אישות לפני החתונה , כלומר בחיים זוגיים זמניים. זה לא שבער לו להתחתן בקפריסין עם עד אחד ופחות משווה פרוטה והוא שאל על זה. צנעה או לא זה לא משנה. זה לא מוסרי. גם להתיר נגיעה של חיבה בזוגיות לא קבועה זה דבר לא מוסרי.

מה לא מוסרי בלמנוע הריון לתקופה קצובה? לגבי ההלכה אני לא בקיא אבל לזכרוני בשעת הצורך מתירים

אתה צריך לדבר עם ברי סמכא, ולהתחיל להיות עם מינימום של ענווה, לפחות בנוגע להלכה היהודית, כי בינתיים אתה חצוף ועז מצח. מה שאתה מצדיק הוא לפחות מה שמוגדר כב"ז בהלכה, ואני כמובן משאיר את זה כאן בראשי תיבות מפאת הכבוד.

ההלכה של מניעת הריון הדגשתי ואמרתי שאני לא יודע מה ההלכה ולא בקיא בזה. אלא רק מה שלזכרוני.

בכל מקרה אני לא חושב שדר חנה קטן היתה מתירה דבר האסור לפי ההלכה, ואם לדבריך רבני ישיבת רמת גן מתירים. אז כנראה יש להם על מי לסמוך

כאן זה בית מדרש, לא פקולטה לפילוסופיה. לך למדשאה באוניברסיטת תל אביב ותהגה בפאוסט ובזוגיות של גרעטכען והיינריך ככל שתחפוץ.

אם אתה טוען שהרבנים קובעים את המוסר.

מי שמך לקבוע שהרבנים קובעים זאת ולא דתות אחרות?

השכל שלך. אז מי שמך לקבוע?

יש דברים ברורים מאליהם.

אין צורך להיות פילוסוף. והתורה עצמה מגינה על המוסר הטבעי ולכן זה דיון תורני. מה גם שהתורה עצמה רואה זוגיות לא קבועה כדבר לא מוסרי "אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה"

אתה הוא זה שמצטט פסוקים מכתבי הקודש לצורך הבנה פרשנית סובייקטיבית. אתה מורד בזדון ובמפגיע בכל אורח הלימוד ההלכתי, התנאי, המדרשי והתלמודי. כל תורתך נחשבת פלסתר ומנוגדת לכל דרך הלימוד הקאנוני היהודי האורתודוקסי. אתה זרם צד, לא מבפנים, וחושב שאם תירה מכל הקנים כמו תותח וולקן זה ישנה את המצב. זה לא.
משאיר לקורא לשפוט.

של מניעת הריון שאנשים ישאלו את הפוסקים.

מעבר לזה יש מוסר טבעי ודרך ארץ שקדמה לתורה,  המון מחכמי ישראל מודים בזה. ראה הרב קוק על המוסר הטבעי.

עבירה שבנוסף ללא הלכתית גם לא מוסרית, צריך לצאת נגד עלון שמסית אליה הרבה יותר בתוקף. ראה מפלגת נעם שיוצאת נגד אישות לא מוסרית, אבל לא נגד איסור נידה.

לגבי זוגיות לא קבועה אז ברור שהיא לא מוסרית. לא אני היחיד שחושב כך. שאל את חכמי ישראל.

אתה שואל אם מניעת הריון זה דבר לא מוסרי? לא יודע. אבל לא על זה היה הדיון

אתה שקול בדיוק למטיפים אוונגליסטיים, שההיכל ספון הדקורציות אשר בדו מליבם שבצילו הם מרביצים את תורתם משמש אותם לשדה ניסויים חופשי, להנחלת כתבי קודש מומצאים.
השיקול ההלכתי בנדון דידן - ומסתפינא לגמרי בכלל בזכות קיומו בפורום כזה - הוא שהצינעה עולה ביתרונה על כל דבר, ומי אתה סינא טינא שתחליט אחרת ככה סתם. כל דבר שהפרהסיא מודעת לו ומבינה אותו הריהו שיקול חמור בהקשר זה. ברור לגמרי שלא אני - ולמרבה הצער מובן מאליו מתוך עזותך שלא אתה - ברי הסמכא בעניין, אלא רק דיינים חריפים ובקיאים ועמוקים.
משאיר לקורא לשפוט.

לגבי זה שזוגיות שאינה קבועה היא לא מוסרית לא צריך להיות דיין. זה ברור מאליו. יש מוסר טבעי שברור מאליו.

זה שיש מוסר טבעי זה לא דת שבדיתי מעצמי. גדולי חכמי ישראל אומרים זאת.

לא הבנתי מה זה אומר "הצנעה עולה על כל דבר" ואיך זה קשור לדיון.

כדאי שתבהיר את דבריךבצורה נהירה, כי לא הבנתי על מה נפלת עליי ומה אתה רוצה ממני

אבל כן, במקרה הטוב זה המצב.

https://tablet.otzar.org/#/book/10716/p/30/t/1/fs/0/start/0/end/0/c

'סוס ורכב של יצר הרע' 'נצר זדון מזרע עמלק' 'תועב ועוכר' 'שר של עשיו רוכב עליו' ככה עמודים על עמודים של מלאכת מחשבת

מדבר על הדור, אז התוכן בעייתי.

אם אתה מדבר על מי שיצא נגד הדור. ההבדל הוא שהרב הלדסהיימר היה סך הכל מודרן-אורתודוקס ,ודווקא הוא והרשר הירש עמדו בתוקף נגד כל שינוי הלכתי  ונאבקו בעוז נגד הרפורמים (עד כדי כך שמבחינת החרדים כיום הרשר הירש נחשב "חרדי").

את הפשקווילים נגד הרב הלדסהיימר אולי אפשר להשוות לחרדים שכתבו שטנה על הרב דרוקמן זצ"ל או נגד הרב קוק. לא על ההתייחסות ל"הדור"

לזכרוני העיקר אצלו זה שינוי אורח החיים למודרני, והקמת סמינר לרבנים שיצאו משם כד"ר-ראבינר, גם ד"ר וגם רב. לא היה שם שום היתר הלכתי אפילו לא כמלוא נימה

חבל שאבד לנו ההומור של יהודי אירופה.

אני נכנס לבית הכנסת ואני רואה עלון שמדברים עליו בנושא זה או אחר.
אחרי כמה דקות נכנס לבית הכנסת איזה שהוא יהודי יקר עם ג'ינס קרוע, תספורת מוהק עם כמה חברים שלו והילדים שלהם.
אני מסתכל לרגע על העלון ועל מה שכתוב בו ומסתובב עם הראש ומסתכל, מה שכתוב בעלון נמצא לי מול העיניים.
אדם שלא שומר נגיעה שלא התחתן באף מקום וחי עם אשתו ויש להם ילדים.
אולי אני אגש אליו ואנסה להסביר לו כמה הוא לא מוסרי?

אמנם מקובלנו מה שחכמים מדברים עליו בגמרא וכקביעת הלכה שאם אדם אומר אני רוצה להיות "עם זאת" או שהוא ימות אז לא נותנים לו.
אבל, זאת דעת חכמים ויש בחירה בעולם וכל אחד בסופו של דבר יבחר.
וכן, אם אתה עומד מאחורים "וגם לעבריינים" שאנחנו אומרים בקול נדרי אז, בפועל ייתכן שזה יהיה בסדר באיזה שהוא שלב שיעלה וידבר דברי תורה ודברים אחרים בבית הכנסת.

ויש דעות אחרות בעולם...

יכול להיות שבאמת אדם ימות אם לא יהיה או יחיה עם מישהי ואז זה לא המקום של "חכמים" או "רבנים" אלא לאנשים אחרים שגישתם שונה לגמרי.

בהחלט רב שמשנתו אומרת ומבוססת על העיקרון הזה שחיי אישות הם דבר שמחייב נישואין אז, ממנו לא לא הייתי מצפה שיכשיר סיטואציה כזאת.

בין לשמוע דעה לבין להגיד שזה בסדר מכיוון זה או אחר זה כבר דבר אחר.

וכן, יש מה לשמוע אותם וכן לדעתי גם ודווקא בבית המדרש צריך לשמוע אותם.

אלא שאני מאמין שצריך להיות חכם בכלל במה שאנחנו מאכילים את עצמינו בו.

יש הבדל בין בירור ענייני ואמיתי בבית מדרש. לבין עלון המשמש כמניפסט תעמולתי להלך רוח מסוים, וקוראים אותו בעלי בתים שלא יבדילו בין דיון ענייני לסתם משב רוח

שאתה מדבר על "זנות"....
זוגיות לא קבועה זה עניין "יחסי" בתפיסה.
יש אנשים שמתחתנים ומתגרשים על ימין ועל שמאל...

על זנות דווקא, אלא על "חברות" חילונית מודרנית. גם זה לא קבןע לכל החיים. חברות היא ממש לא נישואים אזרחיים.

ההבדל הוא שגם אם אנשים מתגרשים, הם לא מתחתנים על מנת להתגרש. עובדה שהם מביאים ילדים. ועובדה שרוב החילונים יקפידו להתחתן (דתי או אזרחי) לפני שירצו להביא ילד לעולם

זה קצת יותר מורכב.

יש כאלו שמתחתנים מראש בשביל להתגרש.

וכן, לפי ההלכה חברות חילונית מודרנית היא "זנות", כל אישה שהיא "קדשה" ולא נשואה כהלכה היא לא בסדר...

רוב החילונים יתחתנו (דתית או אזרחית) לפני הבאת ילד לעולם? עובדה שנישואין נחשבים כקביעות מסוימת גם אם יש סיכוי לגירושין.

וגם אלו שלא כמו מירב מיכאלי, לא עושים זאת כי הזוגיות ארעית, אלא כי הם נגד מוסד הנישואין, אבל למירב לא יהיה בעיה עם נישואין נוסח אדם וחווה ללא טקס.

לפי ההלכה באמת ללא חופה וקידושין זה זנות. אבל דיברתי לפי המוסר הטבעי שעוד לפני ההלכה.

הדתלש בראיון לא התפתה להתחתן אזרחית. הוא התפתה שרבנים יתירו לו לחיות חיי אישות ארעים לפני חתונה,ללא מחויבות קבועה (אם הוא יתחתן אין לו בעיה לעשות זאת ברבנות)

אלא של אולי פסיכולוג או חבר.

אני מאמין שברוב המקרים זה לא בריא.

לא מוסרי? זה כבר של תפיסה מה מוסרי...

ולכן גם "איש הישר בעיניו יעשה" זה לא שהם לא רוצים צדק יושר חסד ועוד כל מיני דברים נוספים, אלא, אדם עושה מה שהוא רואה כישר ומוסרי.

ולדעתי יש מקרים שבהם זה בסדר.

זה עדיין לא יהיה בסדר עם רבנים, אבל, זה יהיה בסדר עם פסיכולוג וחבר ומכר ואנשים שלא רואים את המציאות בראי היהודות והתורה.

האם זה יחריב את העולם? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.

לגבי קשיים של אנשים כאלו - ודאי שראוי שיפנו לפסיכולוגים. אבל זה לא קשור לשאלת המוסריות של הדבר

https://hilchata.co.il/wp-content/uploads/2023/01/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-376-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-2.pdf 

@הרמוניה אם מעניין אותך להעמיק

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

לא אמרתי כלום 

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

ונכון מאוד

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?

הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.

אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.

ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.

לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.

לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.

אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

לא גדשת את הסאה?

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.

למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

///

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

מלבי"ם:

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...

לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...

ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

[שמבין ענין

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

מדריך כשרות לאורח - כושרות

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.

שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש

הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:

המקור: תפילת חנה

את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.

והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.

בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.

מניעת בושה לחוטאים

בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.  

הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).

להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"

הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).

>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ

התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:

- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.

- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.

אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.

https://www.yeshiva.org.il/midrash/5202#:~:text=%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%A0%D7%95%20%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8%20%D7%A9%D7%90%D7%AA.-,%D7%9E%D7%9C%D7%9A%20%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%94,-%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%20%D7%9E%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99

מה להשוות.

כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.

כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.

כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.

ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.

 שמואל ב ג א

לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.

כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".