בחוק הכותל בפרט לתגובה ראשונית

ובחוק תיקון הרשות השופטת בכלל במהלך שאחריו

במישור הכלכלי קורים דברים אחרים. יודע 

לכן יותר טוב לחוקק את החוקים של תיקון המשפט עם פסקת התגברות- מה שיגרום שבג"ץ יפסול כנראה, כמו שכבר קרה לא מזמן- ולהוביל להתנגשות חזיתית.

ולהכריח מכח העם והרוב את *בנייתו מחדש* של כל סדרי המשפט על כל ענייניו.

זה באמת כ"כ פשוט, אבל משום מה ממשלות ימין לא מוכנות לעשות את הדבר הפשוט שבשבילו נבחרו- לקדם מדיניות ימנית.. לליכוד סמוטריץ בן גביר ושו"ת פתרונים... עושים הרבה טוב אבל אפשר וצריך לשאוף להרבה יותר

בג"ץ עושה מה שבא לו. החוק מבחינתו הוא אותיות מתות.

ע"פ החוק הסמכות למנות/לפטר יועמ"ש נמצאת אך ורק בידי הממשלה.

ע"פ החוק הסמכות לכנס את הוועדה למינוי שופטים, נמצא בידי שר המשפטים.

ע"פ חוק יסוד, אין לשופטים סמכות להחליט שהחלטת הגורמים המוסמכים אינה סבירה - כל זה לא מזיז להם.

מה נרוויח מעוד עומס של חקיקה שבג"ץ יצפצף גם עליה?!

שעם ההגזמות של בגצ בתקופה האחרונה, אני באמת לא רואה הבדל משמעותי בין יצחק עמית למוסוליני.

ולא, אני לא חושב שלמוסוליני הגיע הליך משפטי הוגן.

אז צריך ליצור התנגשות חזיתית שתבליט בכל הכח את האבסורד.
 

ותיקון חוק השפיטה- שמזה כל הכח של השופטים בכלל- ואותו הם פוסלים מראה לכל שהגולם קם על יוצרו.

אבל על כל פנים בכל מקרה צריך לעשות חקיקה מסודרת שתסדר את המצב של בתי המשפט ולא תשאיר שום שטח אפור ולבנות שם הכל מחדש. ולהתעלם מרעשי רקע שוודאי יהיו

כי בתכלס, כל אדם שמקיים או עובר על חוק, תמיד עובר דרך שופטים שמחליטים אם הוא יקבל עונש או לא.

ראינו את זה בהפגנות נגד הרפורמה. היועמשית נתנה אישור מפורש לעבור על חוקים ולא הייתה דרך לאכוף שום חוק. לעומת זאת, כל אדם מימין תמיד יימצא אשם גם כשאף אחד בעולם לא מבין מה הסיפור.

לצערי כמו בהודעתי הקודמת, אני חושב שהיציאה תהיה כשהעם בעצמו יפעל, כמו מי שחיסל את מוסוליני ואת הצאר ניקולאי האחרון ועוד ועוד. העם כבר לא יהיה מסוגל לדיקטטורה ויהיו כמה משוגעים שיעשו מעשה. במחקר זה נקרא "המוציאים לפועל" ( קראו את המאמר הבא: https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/LYIM.pdf ). וכולם יכעסו ויגיגו נו נו נו, אבל בלב כולנו נבין שסוף סוף הוקמה כאן דמוקרטיה.

לפגוע בשופטים הם יהודים נחמדים סה"כ... וגם את המבנים של בתי המשפט לא כדאי להרוס עם ד9- חבל על הכסף זה מבנה יפה...
 

הם לא השתלטו בכח הזרוע ולא צריך להגיע לשם. צריך נחישות של נציגנו בכנסת ונכונות למשול זה הכל.

הפוך רצח רק יחזק אותם כמו עם רבין שחוץ מנוראות המעשה גם פגע קשות בימין ועיכב בשנים את שלטון הימין

כחומר לדעתי גם מבחינה חוקית ודמוקטית את חלקם אפשר לשפוט על מעשיהם.

אבל אני התכוונתי בעיקר שצריך פעולה מהפכנית וקיצונית

כי לא מדובר כאן על אדם, אלא על הממשלה. אם הממשלה תבהיר שפיטורי ומינויי יועמ"ש הם בסמכותינו החוקית ולכן לא נתייחס לבג"ץ - זה יעבוד.

אם הממשלה תודיע שהיות שבסמכותה הבלעדית לסגור יחידות צבאיות - מהתאריך שהממשלה קבעה אין תקציב לגל"צ - אז לא יהיה.

עם ביטחון בצדקת הדרך - המדינה תחזור להיות דמוקרטית.

כבר מזמן לוין לאמכיר ביועמשית. אבל זה לא ממש עוזר לו...

עובדתית, הם משפיעים על הביצוע של החוקים והפעולות, הרבה יותר מהכנסת

לא מחליף את הכנסת או הממשלה, אלא מחייב את המדינה לעמוד בחוקים שהיא עצמה חוקקה.

כך כתבה דפנה ליאל, האם היא טועה בניתוח העובדתי?

‏6 נקודות שאתם צריכים לדעת על מתווה הכותל והרחבה השוויונית לנשים וגברים יחד, רפורמיים, קונסרבטיביים וכו':

1. לא מדובר ברחבת הכותל המוכרת לכולנו, אלא ברחבה שדורמית לה (דרומית לשער המוגרבים).

2. המתווה מדבר על שיפוץ הרחבה הדרומית הזאת וכניסה דרך הכניסה הראשית

3. ממשלת נתניהו והחרדים (!) אישרה את המתווה הזה ב-2016

4. ב-2017 עוד לפני היישום החרדים נבהלו מעצמם ודרשו לבטל את המתווה.

5. מה נתניהו עשה? מה שהוא עושה כל פעם, לא מחליט אלא ממסמס, ובמקרה הזה הקפיא את המתווה ב-2017. אולי כדי לא להסתכסך יותר מדי עם יהדות ארה"ב. אבל החלטה חדשה הוא לא הביא.

6. בשורה התחתונה בג"צ קבע שכל עוד אין כל החלטה אחרת (ואין) אז הממשלה צריכה לפעול ליישום ההחלטה. שהיא. בעצמה. קיבלה.

מוזמנים לגזור ולשמור למקרה שתקראו כל מיני קריאות געוואלד משרים וח"כים שונים על חציית קו אדום של בג"צ וכו'

אני ממש בעד כותל לרפורמים (אני חושב שזה גם טוב לכל הצדדים).

אבל לא מבין ממתי הכנסת צריכה כלבי שמירה שיזכירו לה מה ומתי עליה לעשות משהו.

בפרט שמבחינה עובדתית הרבה דברים במדינה קורים שלא בהתאם לחוק (אלא אם כן יש חוק שמתיר לשרוף שוטרים ולחסום איילון), ולא זכור לי שבגצ הביע דעה בנושא

בא בג"ץ ואומר 'להקפיא זה לא מראה שהוא לא רוצה כבר' אז חוזרים להחלטה ראשונה. מה זה, חזקת מרא קמא? אנן סעדי? בגמרא הפלפולים לא אמיצים כ"כ...

קיצור זה אהרון ברק על סטרואידים עם קלאס של פיל בחנות חרסינה. שזה גם המזל שלנו בסוף...

זה כמו השאלה מתי נגרש את הערבים. התשובה היא כדלא תהיה לנו ברירה, וזה יהיה או הם או אנחנו.

אנחנו יודעים מה למה השמאל מסוגל, ואנחנו יודעים שבהחלט יהיו אנשים בימין שגם הם ישושו אלי קרב. זה יהיה מאורע עצוב וכואב.

אני אישית מרגיש חסר אונים וחסר תקווה בנושא.

אבל אני לפחות מחזיק במיוחד מיריב לוין. (ולא אצביע לו)

יש שלושה אנשים בכנסת שאם ידברו אשתדל לשמוע-

אבי מעוז. יריב לוין. רה"מ בנימין נתניהו. (ושוב אני לא מצביע ליכוד ואין לי כוונה כזאת)

להבדיל הוא כמו נחשון שקפץ לים...

-הוא לא הכיר בנשיא העליון!

-העיף את היועמשית מהמשרד שלו.

-לא הפסיק לשגע את בג"ץ...

נכון זה צעדים הצהרתיים בעיקר אבל זה מאד חשוב במערכה הכוללת לתיקון מערכת המשפט. זה ייתן אומץ לכולם בסוף לפעול בעניין. זה,  וגם זה שהם באמת הגזימו.. 

מצד אחד אני לא ממש אובייקטיבי, כי יצחק הוא חבר כ- 17 שנים. מצד שני, המחמאות והתשבחות שהוא מקבל מכל עבר על תפקודו כשר הנגב והגליל מוכיחות שגם מבעד למדד האוביקטיביות - זה באמת נכון.

מי שעוקב אחרי הועדה בראשותו מבין עד כמה האיש הוא תותח מקצועי שיודע להביא שינויים וחקיקה לקו סיום  הוא גם יודע להתראיין בחוכמה רבה. אלמלא בחר לוין (איתו) בקו נוקשה בתחילת הרפורמה המשפטית, היום כבר היינו אחריה ובתוצאות מעולות. אני מקווה שילמדו מזה.
 

גם סמוטריץ' עושה עבודה טובה, כמו שרואים עם הצמיחה בכלכלה, ניהול התקציב, יהודה ושומרון, החלב, הייבוא האישי, סוגיות החטופים (הוא ידע גם להסכים מהר לעסקה הראשונה של החטופים והוכיח שהוא שוקל כל דבר ולא עובד לפי עקרונות קפואים). הבעיה שלו זה שהוא גרוע ביח"צ. יש ביחצנות שלו משהו מייגע, והוא לא מצליח לעטוף את עצמו במקצוענים בתחום.

והוא מאוהב בעם היקר שלנו,

וגם בנתיים מנצח את כל מי שמתמודד מולו.

יחד עם זאת, זה ספורט אלים ודי שולי. זה לא ממש מעניין את רוב האנשים. זה כמובן תמיד נחמד שיש לך נציג טוב ואמיץ, אבל האירוע עצמו הוא משהו שולי..

בספורט יש כללים וחוקים

אם שופט רואה שמתאגרף לא מגיב ורק צד אחד משתתף בקרב ישר הוא יעצור

אני חוגגת חנוכה

אבל הוא לא גדל אצלי (אני לא שייכת לציבור הדתי שגדל ביו"ש)

גאה במי שמגשים את עצמו

מוכשר (וחתיך)

משיג השגים

בגילו הצעיר

מדלג מעל חסמים

ועל הדרך עושה קצת הסברה ישראלית 

(לכן תמיד הצחיק אותי, שעשו משחק של נבחרת יון, נגד המתיוונים שלנו + כמה כושים נרכשים)

"לפנות ולהרוס את כל האזורים שם ולהכין אותם לרנסנס"

הנצחון המוחלט!!!

נניח שיש שם 2 מיליון אנשים, זה אומר שכל אחד מהם יקבל 50,000 שקל. שזה המשכורת שם של הרבה מאד שנים,

ועל מה הם מקבלים את הכסף, על הטבח העצום ביהודים.

רק לשקם מחדש את הבתים והתשתיות שהרסנו שם במלחמה יעלה הרבה יותר

והסעיף הראשון שבו: אין רשות נוגעת במוכן לרשות חברתה אפילו כמלוא הנימה...

שלוש הרשויות הן: המחוקקת, המבצעת והשופטת.

ובהמשך: שופט שיסיג גבול רשות אחרת יראו אותו חורג מסמכות, ובתוך 72 שעות יוזמן לשימוע לפני פיטורין.

הבעיה היא שהיו"ר שלנו עסוק בעצמו ובסוגית עתידו הפוליטי. 

חוק כמו זה שאתה מציע (ובדיוק כמו שאר החוקים שאתה מציע) יפסל בבג"ץ אוטומטית. כל הערך של חוק כזה, הוא רק אם ראש הממשלה מוכן להבהיר לבג"ץ שלא נתייחס לפסילה שלו...

ועדת החוקה לבדה אמורה לפקח בדין על הרשות השופטת, ולא ראש הממשלה שאמור לעסוק בניהול ענייני המדינה.

מתוקף תפקידו הוא יכול וחייב לזמן לועדה בראשותו את נציג הנהלת בתי המשפט ו/או את השופטים עצמם ולהציג בפניהם שאלות קשות ולדרוש תשובות.

אבל רוטמן מחפש דרכי מילוט מהספינה הטובעת.

אז שיהיה לו בהצלחה.

הוא עשה את עבודתו פי מאה מכל קודמיו ועבד קשה מאוד לשנות את הייחסים הקלוקלים בין מערכת המשפט לשאר מערכות המדינה. הוא טיפל בקדנציה הזאת במעל מאה חוקים.

כן, הוא, כמו כולם תלויים בעל מה הרוב בכנסת מוכן להשקיע. כשראש הממשלה החליט להקפיא את הרפורמה, לרוטמן אין מה לעשות.

כשהיתה החלטה של הנהגת הקואליציה (=ראש הממשלה) בתחילת המלחמה להעביר רק חוקים בהסכמה (בעקרון הגיוני, הבעיה שבג"ץ מצידו המשיך להשתולל ואף הסיר כל רסן)  - אין לרוטמן יכולת להשיג רוב בלי זה.

לצערינו אין במדינת ישראל את החוק האמריקאי, המחייב בעלי תפקידים להתייצב בפני וועדות הפרלמנט ולהעיד בפניהם בשבועה.

הוא תקוע באנטנות. אפשר לשאול כל ראש ישיבה גבוהה/הסדר/מכינה/אולפנה וכו' יגיד לך שדאגו לחינוך כמו שמעולם לא דאגו.

אין לו שום אחריות, אף אחד לא מצפה ממנו לשום הישג ממשי, אז הוא יכול להטריל באלף הצעות חוק שכל המחנה האמוני מסכים להם בעיקרון, אך הוא עושה את זה באפס התחשבות במציאות וגבולות הכח. ככה הוא גם מוציא את כל האחרים לא מספיק דתיים/ימניים, וגם נשאר בכותרות, כך שיהיה לו חומר לבחירות הבאות.

לגופם של דברים - עוסקים הרבה מאוד ביהדות בכלל המשמעויות של זה. השרשור המקנטר שפתחת בסוף השבוע - בדיוק מוכיח את זה.

כמובן, עוסקים בתמיכה חסרת תקדים במוסדות התורה והחינוך - אין יותר דאגה ליהדות מזה.

כמובן - מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה ככל המצוות, אינה פחות יהדות מדברים אחרים.

לבוא בטענות על זה שבקדנציה אחת (עם עשיה חסרת תקדמים בשלל תחומים משמעותיים מאוד), לא פתרו את כל הבעיות שמלוות אותנו מקום המדינה, זה תינוקי.

בפועל - טיפול במערכת המשפט והחזרתה לגודלה הטבעי, זה שמירה על היהדות של המדינה. רוב ככל הפרצות שהתחדשו בארבעים השנה האחרונות (הן במשפחה, בצניעות, בחמץ, בשבת) לא הגיעו מהמערכת הפוליטית, אלא מהתערבות הלא תרינה של מערכת המשפט.

מעבר לכך - שמחה רוטמן עובד על צמצום כניסת הגויים לארץ. אופיר סופר (כמעט לא מדברים על כך ואולי טוב שכך, אבל כאן כדאי שידעו) הסיט את המיקוד של משרד הקליטה להבאת יהודים לארץ, אחרי שבכל שנות ישראל ביתנו על השאלטר, עבדו בעיקר על להביא גויים.

שלא אהודים בלשון המעטה במחוזות מרכז הרב.

כך או כך, הציונות הדתית של פעם הגדירה עצמה גשר מחבר בין זרמים והשקפות עולם שונות.

מכל זה נשאר לנו עורבא פרח.

נהפוך הוא.

עינינו הרואות קטטות עם דרעי, ועם מעוז, ועם גפני, ועם גולדקנופף, ועם בן גביר כמובן., ועם מי לא.

במקום לכנס את כולם כאיש אחד בלב אחד, ולתעדף את הנושאים שעל סדר היום האמוני שלנו.

ככה לא בונים חומה.

בצורה הפשוטה ביותר - מעוז יכול להביך את כולם עם חוק שיהודי הוא רק לפי ההלכה או שהחלת ריבונות על כל גבולות ההבטחה - כי הוא לא צריך להסתדר עם אף אחד (ובאמת הוא לא מסתדר עם אף אחד...)

לעומתו, כל מי שבקואליציה, גם אם מפעיל מנופים פוליטיים - בסופו של דבר מסתדר עם האחרים וע"י כך פועל לטובת העם והארץ כפי יכולתו.

ואיך הדמיונות שלך עובדים שעות נוספות. לא יודע מי ומה הגדיר, למזרחי היו קטטות עם אגודה. היו גם בין המזרחי לפועל המזרחי. היו גם קטטות בין המפדל לאגודה ולאחרים.

שום דבר היום אינו שונה מכל התנהלות פוליטית אחרת. אתה מצפה לאנשים שגם פועלים ומצליחים להוביל במערכת הפוליטית וגם עושים זאת בסטרליות גמורה - כשאף אחד סביבם לא מתנהל ככה.

ולכן חינוך יהודי שהוא מקדם זה "להטריל"

זה כמו שהקואליציה מצביעה תמיד נגד כל הצעת חוק של האופוזיציה. 

אבל הוא לא מקדם, לפחות לא במליאה.
 

כמו אופוזציונר טוב, כמה קל, הוא מעלה אחת אחרי השניה הצעות חוק, שחבריו שכן בקואליציה מאמינים בהם אידיאולוגית, אבל מבינים שאין להם התכנות וצריך לעבוד על מה שנסבל עבור השותפים. הוא יודע טוב מאוד, שמה שראש הממשלה לא מסכים לו - לא יעבור, אבל אם אפשר להביך את שותפיו לריצה בבחירות (שגם בבחירות הבאות הוא יזדקק להם...) למה לא?!

אגב, גם מעוז עצמו בשלבים שחשב שהוא בקואליציה, ידע להיות פרגמטי, עד כדי הצבעה בעד אוחנה לתפקיד שהוא אחד מסמלי השלטון. אפשר רק לדמיין את מתקפת הסטטוסים של נערי מעוז אם הוא היה מצביע נגד ובן גביר וסמוטריץ' בעד. האמת שלא צריך לדמיין - מספיק לראות את המחאות שלהם כל פעם שבן גביר עולה להר הבית (כשרצתם איתו ברשימה אחת לא ידעתם שהוא עולה???) או את המתקפות המגוכחות שלהם על רפורמת החלב.

נראה שמעוז ישונמך למקום 13-14, והכל יבוא על מקומו בשלום.

ובינתיים הוא מסמן לציונות הדתית מה עוד חזוב לעם ישראל חוץ מיהודה ושומרון.

אל תזלזל בו.

בכנסת צריך כאלו שמסוגלים לשתף פעולה, הם לא משיגים אף פעם את כל תאוותם, אבל הרבה מאוד כן.

זו בדיוק הנקודה שבן גביר הבין ובה נפרדה דרכו מדרכם של רבותיו. אולי אני מסכים שהיה ראוי שיקים תנועה חדשה ולא יגנוב להם את המפלגה, אבל בסופו של דבר הוא הזיז בקדנציה הזאת - הרבה יותר ממה שהרב כהנא ותלמידיו הזיזו בארבעים וחמש שנות פעולה פוליטית.

חוץ מווסרלאוף המצויין, אף אחד מרשימתו אינו מזוהה עם תלמידי הרב כהנא.

מחציתם אינם שומרי מצוות, והשר אליהו, להבדיל, הוא נכדו של הרב אליהו זצ"ל מעמודי התווך של המגזר הציוני דתי.

וחזרה למעוז, הסוגיות שהוא מעלה הן כבדות משקל וחבל שמטאטים אותן אל מתחת לשטיח, גם אם כוונותיו אינן לשם שמיים- לשיטתך.

(קרויזר בהחלט גדל בבית של תלמיד מובהק של הרב כהנא, ראש ישיבת הרעיון היהודי. נכון שהיום אינו בדיוק בכל דרך הבית שגדל בו, אבל האמירה הפוליטית שלו יונקת משם)

שפסל את בן גביר ומרזל.

ועכשו תורו של בן גביר עצמו להפסל בבג"ץ.

אתה מן הסתם לא תזיל דמעה.

לגבי ווסרלאוף, דומני שהוא נצמד לעוצמה יהודית בטרם נבחר לכנסת. לא כך?

לגופו של עניין, אני בשונה ממך מסתכל על הדברים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. שיבחתי כאן לא פעם את בן גביר על רפורמת הנשק, על הרעת תנאי המחבלים בבתי הכלא ועל שינויי העדיפויות בימ"ר ש"י. 

כי חרב תמידית בדמות נבצרות מונחת על צוארו.

אבל תמהני על רוטמן שלא יוזם תיקון לחוק, כך שבג"ץ לא יוכל להתערב במינויים שאישרה הממשלה מכל סוג שהוא.

אולי כי עסוק בלשריין את מקומו ברשימת הליכוד.

שמעתי שגם אופיר סופר מתנדנד, ומחפש לעצמו סידור עבודה לכנסת הבאה.

אין שם טעם בלחוקק חוק כמו זה שאתה מציע. גם היום המצב החוקי הוא כזה שלא מאפשר לבג"ץ להורות על פיטורי שרים. הכח שלהם נובע רק מזה שמקשיבים להם.

רוטמן היה צריך ליזום תיקון/ הוספה לחוק יסוד השפיטה, בערך כך:

אין סמכות לבית המשפט זולת סמכות ענינית שהוקנתה לו בחקיקה ראשית.

דיון בכל עניין שהוא ללא מקור סמכות כאמור, יראו אותו חריגה מסמכות לכל דבר.

נראה את יצחק עמית וחבריו פוסלים את התיקון הזה.

אבל רוטמן סומך על לוין ולהיפך, ופה קבור הכלב.

רוטמן העביר הרבה דברים קטנים, שביחד מתחילים לאט להזיז את כיוון הספינה. מי שחשב שמהלכים שאהרון בק הוביל ומוביל בתחכום רב כמעט חמישים שנה, יתהפכו לגמרי בקדנציה אחת, הוא ילדותי.

כן, וזה לא תלוי לא ברוטמן, לא בלוין ולא באף אחד אחר שאינו ראש הממשלה - מה שבאמת יהיה שובר שוויון, זה אי ציות.

החוק לגבי פיטורי יועמ"ש מאוד ברור. בג"ץ פסק בלי שום מקור חוקי שהיא לא מפוטרת. ההחלטה מי נכנס לישיבת ממשלה, מסורה אך ורק לראש הממשלה. הוא היה צריך להבהיר שמבחינתו היא לא נכנסת, חבל מאוד שהוא ממשיך להזמין אותה.

ממנו יונק בית המשפט.

ואין כרטיסים צהובים נגד שופטים סוררים.

ואת זה חייבים לתקן, ועדיין לא מאוחר.

א- איני מבין למה לא להתעקש על תיק החינוך. זה תיק עצום. גם הדתות נחמד אבל יותר בקטע של ג'ובים... החינוך זה כל כך הרבה דברים לשנות מהיסוד.

ב- כל הדברים שאמרת זה עבודה בכנסת לא כשר אחראי (חוץ מאופיר סופר שלא קיבל את הגיור ולא את אירגון נתיב)- לא מידיעה מהזיכרון. אם אני טועה תתקן עם מקורות..

ג- דווקא הסוגריים שכתבת קריטי. כי בגלל אותה 'עשיה חסרת תקדמים בשלל תחומים' ובגלל 'הבניה ביו"ש וכו' ' תחומים אחרים חשובים נזנחים. אבי מעוז מטריל וכו' כי הוא ח"כ בודד שלא נתנו לו את הזכויות שהתחייבו לתת לו. אז נשאר למסכן להטריל בהצעות חוק... אבל למה כל השאר לא עושים את כל הדברים שאבי מעוז יכול רק לצעוק עליהם?

ד- גם המשפטים חשוב מאד אבל זה עבודת חקיקה ממשלתית אז פחות קריטי להיות שר שם. חוץ מזה שיריב לוין כ"כ תותח שלא משוכנע שמישהו מהציונות היה מתנהל כמוהו...

אבי מעוז, איש עם עשיית עבר ברוכה מאוד, חלק גדול ממנה כשרוב הפוליטיקאים דהיום, עוד שחקו בחול. איש יעיל מאחורי הקלעים, אבל כנראה שהעשיה הפוליטית הגלויה, פחות התחום שלו.

ההתעקשות שלו לפעול כסיעת יחיד, גורמת שהוא אכן כמעט חסר משמעות. כשראש הממשלה זקוק לאצבעות, יש להם משמעות.

הרב צבי יהודה ותלמידיו, יכלו לתמוך בהתלהבות ב'הפועל המזרחי' של קום המדינה ובהמשך במפד"ל של בורג, שפירא והמר על ה'מזרוחנקיות' הבוטה שלהם. אבל, בית המדרש של מעוז דהיום, אלו שמנסים היום לקחת בעלות על תורת הרב צבי יהודה, לא מסוגלים לפעול בשיתוף עם אנשי בית מדרש מובהקים, כי הם לא בדיוק בקו שלהם (געוואלד, תלמיד של הרב בן שחר ותלמידה של הרב דרוקמן).

תיקון מי הוא יהודי, הוא נושא חשוב מאוד ומסובך כימי המדינה - הליכוד לא יכול לתמוך בזה וממילא זה לא יכול לעבור. חוץ מלהביך את שותפיו לריצה, שהוא יזדקק להם גם בריצה הבאה - הוא לא משיג בזה כלום. בזמן שהוא סתם עושה רעש, אופיר סופר דואג שיעלו יהודים.

אותו דבר הצעת חוק ריבונות - לנתניהו אין מסוגלות לתמוך בזה, אז זה לא יהיה. בזמן שמעוז עוסק בהטרלות בנושא ריבונות דה-יורו, סמוטריץ' דואג לריבונות דה-פאקטו.

חוק שבלעדיו עלולים להגיע ח"ו למצב של התבוללות עד צורך במגילת יוחסין.

אם סמוטריץ ישקיע בזה אותו מרץ שהוא משקיע בהתיישבות כמו שדיברנו כבר, בלי ספק זה היה עובר.

אבל מה לעשות זה עניין של סדרי עדיפויות.

כשהחלטת להיות שר אוצר (למה? בשביל להוריד רגולציה ולהעביר רפורמת חלב וכו' שעל צד שזה טוב ויפה מה היה לחוץ לו להכניס את הראש לשם?), שר במשרד הביטחון שאחראי על המנהל, שר התיישבות, שר עליה וקליטה- בלי ארגון נתיב ובלי תיקון חוק מיהו יהודי.

אז תוכל מאד לעזור להתיישבות ופחות לזהות היהודית.

אם היה לוקח את החינוך. את הדתות. את אירגון נתיב כמו שמעוז היה אמור להיות. את המשפטים (שבדיעבד יריב לוין בחירה פצצה אבל הוא לא ידע מראש שכך יהיה) אז היה לו השפעה על דברים אחרים חשובים לא פחות.

ופה בדיוק ההבדל בין מעוז והצ"ד. הם צדיקים קדושים כולם, הרבה מעבר למפדל, בטח ובטח לזמן שבנט היה, אבל בזמנים עכשיו צריך אנשים שילחמו גם בזירה הזאת יותר מתמיד.

[הארכנו בזה בעבר, המעוניין יעיין פה-

כשלקראת הבחירות הבאות הם יבכו שמשאירים אותם לסוף | ערוץ 7

אבל מסתבר שלמנדט יחיד אין כח.. ואם עם 6 מנדטים תהיה חייב להתפשר איתו ותתנו גיבוי זה לדרישות של זה, למנדט אחד פשוט יראו את הדלת החוצה... אז לאחר שדרישותיו המועטות לא נענו הוא עבר לאופוזיציה שלפחות ידחוף מבחוץ לאן שהוא רצה..

ובסוף גם סמוטריץ ועם ישראל הפסידו שמעוז לא קיבל את נתיב ואת תוכנית גפן במשרד החינוך.. זה בדיוק היה משלים אותו וכל אחד היה מתעסק בתחומו בשיתוף פעולה מלא..

והוא לא נגד אף אחד גם כשהוא יוצא נגד עליה להר הבית. כן, כששר בכיר במפלגה שלך עולה להר הבית זה יוצר הדים אז צריך להזכיר שזה נגד הרבנות הראשית לדורותיה ושזה פסיקת מיעוט.

וכשהוא תמך ביו"ר הכנסת זה מתוך הבנה שיש לו פגמים בתור יחיד אבל אנחנו לא כופים שום דבר ח"ו על אף אחד. והוא התאכזב מאד כשהציגו אותו לא בצורה שחשב. אבל כל ההתנהלות של יו"ר הכנסת ביום יום מבחינה ציבורית באמת בסדר גמור.

זה מאד ארוך להסביר אבל בקצרה זה החילוק שמעוז עושה בין האדם לאג'נדה. לראות האם זה הופך לייצוג שלו או שפשוט יש לו נטיה כזאת בין שאר תכונותיו הרבות לטוב ולמוטב. האם הוא מצביע לאמיר אוחנה או לתפיסת עולם..

הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים אושרה בוועדת החוקה | ערוץ 7

בעצם אנשי הציונות הדתית, כן דואגים לסמכויות בתי הדין הרבניים.

(טוב, אני לא באמת מניח שתהיה לך היושרה להתנצל. אם היתה לך יושרה, היית מוודה שזה לא בטיפול לפני שאתה משפריץ השמצות חסרות בסיס).

אבל בלגנוב קרדיטים אין עליכם.

והדרא קשיא לדוכתא, מה עשיתם מתחילת הקדנציה הנוכחית בשביל היהדות חוץ מכלום.

ברוב עשרים השנה שעברו גפני היה ראש סיעה שקיום הממשלה תלוי בה. ברוב עשרים השנים הללו, גפני היה יו"ר וועדת הכספים, או במילים אחרות - האיש שכל חבר קואליציה וודאי כל ראש סיעה שרוצה לקדם משהו, צריך שהוא יענה לו לטלפונים.

גפני הוא פרלמנר מצויין (שלי יחימוביץ' ציינה שגפני לימד אותה איך עובדים בוועדות...), שבהחלט הזיז לאורך השנים דברים רבים שהיו מספיק חשובים לו. כלומר הבעיה לא היתה חוסר הצלחה.

אם גפני באמת היה רוצה להחזיר את הסמכויות הגזולות לבתי הדין, הוא היה דואג לזה, מזמן. כנראה שאצל גפני, שאכן דיבר על כך שנים, זו היתה רק הצהרה מן השפה ולחוץ. יש לי כמה השערות, למה באמת לא בער לו העניין - אבל זה לא משנה.

המציאות היא, שרק כשמחה רוטמן דאג שהחוק שגפני הגיש יעבור - הוא עבר.

ולעצם העניין, כל העברת חוק היא עניין של עיתוי והזדמנות. במקרה דנן, לקח זמן כדי לשכנע את המערכת שהחוק החדש אינו נוטל סמכויות מבתי המשפט האזרחיים, אלא בא לאתגר אותה להתייעל באמת, ולא למרוח תיקים על פני חמש שנים ועשר שנים.

אגב רוטמן, הוא בסך הכל עשה את עבודתו נאמנה בהיותו יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, הן כלפי עצמו, הן כלפי תפקידו, והן כלפי שותפה קואליציונית.

וגם את זה צריך לומר: הוא קרוב יותר ליהדות התורה ולליכוד מאשר ל"חבריו" סמוטריץ', וולדינגר, וסופר, ובניגוד להם הוא מעולם לא נשמע משתלח בחרדים.

על פי מקורות זרים הוא במגעים עם גורמים בליכוד כדי להבטיח לעצמו מקום ריאלי בכנסת הבאה, ובהתאמה לנטוש את הספינה המטלטלת על פני מים סוערים בטרם תשקע במצולות.

יודע מה, אפילו על שתיים-שלוש קדנציות. עברו עשרים שנה, אף אחד כבר לא מצליח לספור כמה קדנציות וכמה הסכמים קואליציוניים היו בשנים הללו.

בכולן גפני היה ח"כ, ברובן המוחלט חבר בכיר בקואליציה וזה שיושב על השאלטר של כל מה שרוצים לקדם בה.

הוא ידע היטב לנצל את השאלטר של וועדת הכספים, בשביל לקדם את הדברים החשובים לו. בתי הדין היו מבחינתו מס שפתיים. אתה צודק - גפני אידיאולוגית לא רצה לאתגר את הגדרות השלטון, את חלוקת הסמכויות. לכן גם הרפורמה המשפטית היתה אצלו בתחתית סדר העדיפויות ולמרות שהציבור שלו הכי סובל מהעריצות המשפטית - הוא לא הוציא אותו להפגנה או תפילה על זה ובכלל לא התאמץ שהיא תעבור. היה לו נח ש'הגויים של שבת' - רוטמן ולוין יעשו בשבילו את העבודה. זה נכון על העריצות המשפטית בכלל ועל מעמדם של בתי הדין הרבניים בפרט.

נ.ב.

כמה שתחזר על השקר, הוא לא יהפוך לאמת. סמוטריץ' מעולם לא השתלח בחרדים.

למה הבטלן לא העביר תיקון לחוק השבות? האם הוא חיכה לגפני?

ולמה ברחת אל גפני כאשר נשאלת על סמוטריץ'?

אגב גפני, הוא משתייך למפלגת נישה חרדית וזה בסדר.

מה שלא בסדר זה שהחברים שלך במקום  להגדיר עצמם מפלגת גישה כפי שסביר שיהיה, עושים מעשי זימרי ומבקשים שכר כפנחס.יר במילים.

סמוטריץ מעולם לא השתלח בחרדים חוץ מהפעמים שהארכיון מסרב לשכוח.

סמוטריץ' תוקף את החרדים 29/09/25, אתר אמס.

ויש עוד כהנה וכהנה.

אחרי המחאה על כך, שאחד כמוך שנהיה שוטר היידישקייט, משתמש בשנה להולדת אותו האיש, הצבת נ.צ. ממש מגוכך.

כפי שציינתי, גפני שאתה הכנסת לדיון, בטענה שהקרדיט מגיע לו - יכל להעביר את התיקון הפרוצדורלי הזה לפני עשרים שנה ולא עשה זאת. כבר אז הוא היה ח"כ ותיק ומשופשף ורוב ככל השנים מאז, הוא היה בעמדה שיכולה לדרוש מהקואליציה לקדם זאת. זה לא התרחש עד שמפלגת הציונות הדתית ע"י רוטמן הובילה את המהלך לביצוע.

לעומת זאת, סמוטריץ' נכנס לכנסת לראשונה בתשע"ה - בקדנציה ההיא היה אחרון ברשימה בלי שום כח קואליציוני ועדיין היה ח"כ מביל שקידם הרבה.

מאז עברנו שלוש מערכות בחירות, שבהן לא היתה כנסת מתפקדת. שתי מערכות בהן היה באופוזיציה, בגלל בוגדנותם של נתניהו ובנט. והקדנציה הנוכחית - בהם הוביל שלל מהפכות קריטיות לעם לתורה ולארץ.

עם כל הכבוד להטרלות של מעוז, בשונה מתיקון סמכות בתי הדין, שם טענת בג"ץ היתה פרוצדורלית - תיקון שאלת מיהו יהודי זו סוגיא נפיצה, שימיה כימי המדינה. הליכוד לא יכול כרגע לתת לה לעבור.

כן בתנאים הקיימים ובלי הרבה רעש וצלצולים (וטוב שכך) אופיר סופר שינה מיקוד במשרד העליה והקליטה, מההפקרות של שנות השליטה של ליברמן וכנופייתו (ובשתיקה של הליכוד) שבהן כל המיקוד היה על הבאת גויים מחבר העמים - היום המיקוד הוא על מדינות השפע, משם מגיעים יהודים.

כי עובדתית, למפלגת הציונות הדתית, כמפלגה, לא כמגזר, אין מה למכור בתצורתה הנוכחית, ולכן מוטב שתעלם פוליטית או תתבולל בתוך מפלגה אחרת.

כי הציבור לא קונה לוקשים.

בן גביר שאתה כל כך אוהב לשנוא עשה מהפכה בבתי הסוהר, והציבור מעריך ומתגמל, ואין מצב שיראו אותו מחפש פתקים בועדת הבחירות המרכזית.

תכל'ס, חוק בתי הדין הרבניים ירשם בדברי ימי הכנסת על שם גפני, ולא על שם רוטמן שהוא בחור טוב בסך הכל.

שתה מים, ותרגע.

הסקרים תמיד סוקרים את הציונות הדתית בחסר, ועדיין בכל הסקרים שיצאו אמינים במערכות הבחירות האחרונות - הם עוברים בהחלט.

ואם הוא יאיים על נתניהו בשריפת 4 מנדטים, יש מצב שנתניהו ירגיע אותו בהצעת שיריון לבן דאהן או מקורב אחר לסמוטריץ'.

כן או כך, אני מהמר גבוה שנתניהו ילחץ ושוב הוא ירוץ עם בן גביר, וגם מעוז... 

יש דווקא משהו יפה בזה שהתקיפה בשבת

נותן לי יותר בטחון בה'

אנשים היו חייבים להבין מזמן, שמי שמחליט מתי רשאים, איפשהו - הוא גם המחליט מה פירוש המילה רשאים, וכמובן הוא לגמרי בן חורין - להחליט שההוראה "רשאי" יכולה לסבול פרשנויות שונות בו זמנית.

השאלה האמיתית היא: מי מחליט?

כשיש אדם בלתי נבחר שמחליט, אין שום סיבה לשאול עליו שאלות וממש חבל על הזמן להבין אותו.