זה נשמע שהוא קטנטן ממש ואתם ממש בהתחלה, נכון?

תני לכם זמן. הרבה זמן ובנחת. אתם תלמדו אחד את השני, הוא יגדל וזה כבר יהיה הרבה פחות אינטנסיבי...

אימהות זה למידה והתפתחות כל הזמן, פשוט תני לזה לקרות בטבעי... לא צריך להיות בלחץ, בטח לא בשלב כל כך התחלתי של האימהות🩷

זו תקופה מעורבבת ומבלבלת אחרי כל לידה, לא רק אחרי לידה ראשונה. אבל בלידה ראשונה פי כמה, כי הכול חדש לחלוטין.

זה הזמן שלך לישון בכל פעם שאפשר, לבקש שיכינו לך אוכל טוב ולא לחשוב בכלל מחשבות מעמיקות.

בעוד חודש-חודשיים, כשקצת תתאוששי, תתחילי לחשוב יותר על מהות האימהות. יכול להיות שזה כבר יגיע לך באופן טבעי

אני תמיד מסתכלת על הפיצים האלה וחושבת לעצמי, מה הוא יודע שאני לא? מאיפה באת? מה אתה זוכר משם?

קטנטן כזה, תלוי כל כך, שייך לעולם אחר...כמעט רק נשמה, בגוף הקטנטן הזה שתלוי בי כל כך...

תחשבי שיש נשמה חדשה בעולם

שזוכה להגיע לזוג ידיים אוהבות, מכבדות, שרוצות בטובתה

יש זוג אנשים בעולם שמוכנים להיות ערים בלילה וגמורים ביום, ולרוץ לסופר פארם מאה פעם, ולהחזיק על רגל אחת עם הפנים לצפון מערב כי רק ככה הוא נרגע, שכל יישותם רוצה את טובתו, שאהבתם אליו תלך ותגדל ותעמיק.

תחשבי על זה שהחוויה שלו מהעולם היא אתם, הגישה הכי ראשונית שלו לעולם - היא אתם.

ואם כואב לו יש מי שיחבק, ואם הוא בוכה יש מי שמנסה להבין למה, והוא מחובק ומנושק ומנוקה ומלבישים אותו, והוא שומע את הלב שלכם.

זה מאד סזיפי, וגם בלידה הרביעית שלי הרגשתי את מה שאת מתארת

אבל יותר ויותר מצליחה להפנים שלא צריך דברי תורה גדולים

את נוגעת בנשמה חדשה בעולם הזה, את בוראת לה דרך הסתכלות בריאה לעולם הזה, איפה יש נס גדול כזה?

ואחרי כל זה, אני רק אומר שבחופשת לידה, בטח בשלב שלך, אני אמנם מרגישה וחושבת דברים כאלה, אבל גם דברים אחרים לגמרי - חוסר אונים זה כל כך הגיוני בהתחלה, בטח בהתחלה ראשונה וענקית כזאת. ולא לדעת מה הוא רוצה - הוא לא יודע לדבר, ואת רוצה לדעת, ולא תמיד את יכולה. את יכולה לעשות את מה שביכולתך.

ואני גם קוטרית על כאבים ועל עייפות, כי הנשמה המיוחדת הזאת הגיעה דרך הגוף שלי, הזה ממש, שעשה את הבלתי ייאמן אמנם אבל הגב כואב ואני עייפה ורעבהההה ומותשת וחסרת אונים...

בקיצור

בליל של תחושות

הגיוניות מאד והגיוניות פחות

תהיו יחד, זה העיקר, ומזל טוב ענק

בזמן הזה הגיוני בהחלט להיות כל היום סביבו, הטיפול מאוד מאוד אינטנסיבי. בהמשך זה נרגע ונהיה קל יותר וגם כיף יותר כי הוא גדל ומתקשר.

עכשיו זה הזמן לישון הרבה, להתפנק, לתת לעצמך קצת זמן שקט כשמתאפשר, ולנשנש ולהסניף את התינוק מדי פעם😍

התקופה הזאת עוברת מהר ממש ומתגעגעים אליה אחר כך🙂 אבל במקביל היא גם יכולה להיות ממש לא קלה, בטח בילד ראשון. כל מה שאת מרגישה זה בסדר, תשתדלי לא להיכנס למצפון על מה שאת עדיין לא מצליחה איתו. אימהות זה תהליך ארוך שלא נגמר אף פעם🙂

ממש מה שהייתי צריכה לשמוע

אני דומעת כאן מהתרגשות או ההורמונים לא יודעת

אבל ממש מילים שבמקום. תודה לכן ממש!!

להנות מהזמן איתו, להתענג על הרגע....

משם כבר מגיע תחושת המשמעות..

אני חושבת שבגיל הקטן הטיפול מצד אחד הוא מאוד טכני להאכיל, לחתל, לקלח להלביש

מצד שני מאוד חשוב גם לתינוק וגם לך קשר רגשי של לדבר אליו ולהיות קרובה אליו.

ומצד שלישי הוא עדיין לא נותן לך משוב מעבר לבכי.

לי אישית בגיל יותר גדול כשגדלו פתאום נפל האסימון עד כמה אמא היא משמעותית לילדים 

כמה שידעתי קודם, רק כשהילדים גדלו חילחלה לי ההבנה.

בייחוד שנראה שאינן עושות דבר".

בעיני ספר חובה לכל אמא (אני קראתי בהריון)

לגבי נוכחות- אני רואה שמה שהכי עוזר לי זה פשוט לחשוב: זה חד פעמי, לא יהיה לי את זה שוב. איתו, ואולי גם לא יהיה לי עוד ילדים (כרגע עם שניים ואין תוכניות לעוד מבחינתי)

את ממש לא שם כרגע

כל מה שאת צריכה לעשות כרגע זה לדאוג לצרכים החיוניים של התינוק, ולאכול ולישון טוב בעצמך

לא מעבר בעיניי

איך אפשר לחשוב על רוחניות כשאת גמורה מעייפות? עליי זה היה גדול ממש. הכי קרוב לזה אצלי היה להתפעל מהפלא הזה של אדם חדש בעולם שיצא מהגוף שלי, הפלא של ההנקה, ולנשנש קצת את הדבר החמוד הזה, אבל זה קרה בשלב יותר מאוחר.

הטיפול האינטנסיבי הזה, הנתינה הזו, בונה את הקשר שלך אליו וזו האמהות כרגע

חיבוק♥️

אין זכרונות קונקרטיים

הוא לא יזכור כשיגדול שהרמת אותו, שקילחת אותו, שקמת אליו בלילה, שדיברת אליו וכו' וכו'.

אז מה נשאר מכל זה?

התחושה הבסיסית של הקשר הבטוח,

הצרכים שלי נענים

יש מי שדואג לי ומטפל בי ויודע מה לעשות

יש מישהו שנמצא איתי כל הזמן ומשגיח ושומר עלי.

אני יכול להיות רגוע, אני פנוי ללמוד את העולם

לחקור, להבשיל.

ילדים שזוכים להיקשרות בטוחה בינקותם, יגדלו בסבירות גבוהה לנהל קשרים בטוחחם ובריאים במערכות היחסים השונות שלהם, בדגש על קשר זוגי.

כשאת מרגיעה כשבוכה, מאכילה כשרעב, מרדימה כשעייף - את בונה לו דפוס היקשרות בריא. אנשים משלמים במיטב כספם לפסיכולוג כדי לשנות דפוסי היקשרות. ואת מעצבת לו מפש בריאה מלכתחילה.

זה באמת נכון, הטיפול בעולל קטן וחסר ישע יכול להיות תקופה שכל יום נראה זהה לקודמו ,וזה באמת יכול להצטייר כמשהו משעמם או מונוטוני שחוזר על עצמו כל יום...

אבל קודם כל שתדעי שמתקופה לתקופה זה משתנה.

יש את התקופה ההתחלתית שהם ממש גורים קטנים שאפילו לא מצליחים ממש לראות כמו שצריך ועד מרחק מסוים, יש את השלב שהם כבר לא שולחים "סתם חיוך" שהתפלק אלא ממש מזהים אותך ואת בעלך ומחייכים , יותר מאוחר התהפכות ראשונה ,זחילה, למצוץ אצבעות, להתגלגל מצחוק, להתחיל טעימות, לעמוד פעם ראשונה, להגיד מילה ראשונה, וכן הלאה.

כל תקופה וכל חלק בגידול משמעותי גם לך וגם לו. למעשה בעיני זו התקופה הכי יפה וחמקמקה של תינוק חדש, והיא עוברת ככ מהר, שלא תביני איך כבר הסתיימה "חופשת " הלידה.

במהלך הימים שעוברים את בונה איתו קשר,הוא מתרגל אלייך ואת אליו, קשר שנרקם לוקח זמן, תני לכם את הזמן הזה ביחד ,מגיע לכם אותו. וזה זמן שלא יחזור שוב,תהני כל עוד אפשר. לגבי המהות הרוחנית ,

תנסי לא לחשוב על מה יהיה ומה היה, ומתי ,תני לרגע שלכם להיות. גם אם הוא משעמם וגם אם כל יום נראה אותו דבר.

את נבחרת להיות האמא שלו מכל האמהות, תבטחי בעצמך שאת יודעת יותר מכולם מה הכי נכון וטוב עבורו . תסמכי על תחושות הבטן שלך.

לגדל ילדים זה מאוד אינטנסיבי, תובעני, לפעמים מרגיש כאילו אנחנו כמעט ומבטלות את עצמינו לגמרי.

אבל בסוף ההשקעה משתלמת . האהבה חוזרת אלייך בענק. התחושה שאני מקימה את הקן שלי ומשקיעה בו מניות ,מביאה את הבן או הבת שלי לחינוך של תורה ומצוות ,ללכת בדרך השם, זאת שליחות. וכן זה אומר שלפעמים בתחילת הדרך, הדרך לא קלה וכיפית והכל ורוד. לא,זה מסע של בניה גם שלך, וגם של בעלך, של הבנות של שניכם יחד, של הילד/ים שלכם. הילד הראשון מלמד כל כך הרבה, עליו עושים את כל הטעויות האפשריות . בכלל כל ילד מלמד אותנו דברים על עצמינו, ומשמשים הרבה כמראה כדי שנראה את הטעויות שלנו, את הפיספוסים שלנו ,את החוזקות והחולשות שלנו. לזמן יש הכי הרבה משמעות. תסתכלי על זה כמו על השקעה, בהתחלה את צריכה לשים סכום רציני וקצת להיחנק , אבל אחרי תקופה יש תשואה ושווה כל שקל. זורע צדקות צומח ישועות.  יהי רצון שתמצאי ותראי איזה שליחות מדהימה קיבלת ושתדעי איך להוציא ממנה את המירב בשבילך .

שתדעי שזה טבעי. את נשמעת אמא מאד מסורה ואכפתית, אז אני בטוחה שאת דואגת לו מספיק. המחשבות שלך הן טבעיות ויותר נפוצות דווקא אצל אמהות מסורות מאד ואכפתיות מאד שלא רוצות לטעות ולפספס, אז שתדעי שהכל בסדר. הוא לא צריך את המענה בשניה שמתחיל לבכות, לפעמים קורה שאת מתעכבת רגע, לפעמים יש אילוצים, אבל העובדה שהוא יודע שאם הוא בוכה את נענית לו זה העיקר. ממה שאת כותבת נשמע שאת ממש שם בשבילו,,אז גם אם מדי פעם יש חריג והוא יחכה יותר זה לא משהו שיעשה לו רע.

להבין את הסימנים זה משהו שבא עם הזמן. לכל ילד סימנים משלו, שבועיים זה עוד מוקדם, אבל את תראי שתוך כמה שבועות את תדעי איזה בכי זה רעב ואיזה לא, מתי כואבת לו הבטן ומתי סתם צריך חיבוק או מוצץ.

וגם חוסר האונים טבעי. תמיד קשה לנו לראות מישהו בסביבה שלנו מתמודד עם קושי כשאין איך לעזור לו. גם בין מבוגרים. עם ילד שבאחריותך זה קשה כפליים. הדבר שהכי יעזור לו בזה זה חיבוק.

מצד שני, זה לא את, זה הפורמט - להיות עם ילד שבוכה מכאבי בטן במשך כמה זמן יכול להטריף את הדעת וכל מה שתרצי יהיה רק שקט.

וחכן תמיד כדאי לדאוג למלאי מבוגרים שיכולים להחזיק אותו לכמה דקות שבהן את הולכת לחדר אחר ושומעת שקטטטטטטט כדי לחזור אליו עם כוחות מחודשים.

מזדהה מאד עם אין משמעות לזמן ואין זמן לכלום. הכי חשוב לצאת מהבית. עדיף לפגוש אנשים אבל גם אם לא העיקר לצאת. תעשי לך זמן ביום, כל יום, שאת מתלבשת ויוצאת איתו לסיבוב אפילו הכי קטן ברחוב מסביב לבית. במנשא או עגלה, מה שנוח לכם. אבל אחהצ בזמן שיש אור וכבר לא חם בטירוף, פשוט לצאת לנשום אויר ולראות את האור בחוץ. זה מחזיר לחיים.

אני גם ממליצה על הספר מה אמהות עושות שהמליצו לך למעלה, וגם על מלידה עד גיל שנה. הראשון שלי רצה רק ידיים והמשך חודשים הייתי יושבת מחזיקה אותו ביד אחת, מושבתת ממטלות בית, ומחזיקה ספר ביד השניה, זה מה שהשאיר אותי שפויה 😅

שזה מה שבראש שלך שבועיים אחרי לידה ראשונה

אני הייתי רק בהלם ממה שנפל עליי ואיך יכול להיות שהתינוקת הזאת יצאה ממני😅

בכל מקרה עכשיו זה הזמן שלך ושל הבייבי להתאושש מהלידה

לאכול טוב לישון טוב ולנוח הרבה

כל מה שהוא צריך זה את אמא שלו לידו

וככל שתתחזקי יותר ותנוחי ותתני לעצמך להתאושש ככה יהיה לו טוב

הביטחון מגיע לאט עם הניסיון

את לומדת להכיר אותו

וזה בסדר אם לא תמיד מבינים למה הוא בוכה או מה מציק לו

וככל שהוא גדל הוא גם מתקשר יותר ומחייך ומקשקש

וככה גם נהיה חיבור יותר גדול 

ומלא מלא מזל טוב

לאחרות. סתם כי אני עייפה וקצת פחות מתחברת לזה בשלבים שהכל נראה כזה אפור...

רק פה לומר לך שהכל הכל עובר. מבטיחה לך!

וממליצה למצוא רגעים שיעשו לך טוב וימלאו אותך. כשיש קצת טעינה אז גם המטלות החוזרות והמתישות האלה קצת פחות מיאשות. לדבר עם בני אדם מבוגרים חח, מקלחת טובה כשיש מישהו איתו, קרמים, מוזיקה, אוכל, סיבוב בחוץ.

הכל משתפר. לאט לאט.. כל מה שאת מרגישה תואם שלב ולגיטימי.

אבל לנסות בכל זאת..

וגם, מבחינת כאבי בטן תנסי להוריד מוצרי חלב וקטניות...

תעשי בזמן הזה דברים שעושים *לך* טוב.

את אמא טובה ודואגת לצרכי הילד שלך. אל תשכחי גם את הצרכים שלך.

שהסמן הזה יעבור עליך וממילא עליכם כמה שיותר בטוב.

אם זה להשיג לעצמך ספרי קריאה שכיף לך לקרוא. לראות סדרות/סרטים שכיף לך, לצאת, לפגוש חברות ואנשים.

לפעמים יש נטיה להסתגר ולהיות במיקוד יתר לתינוק ולשכוח את עצמך.

וזה באמת דיי משעמם רק לטפל בתינוק כל היום. עם כל כמה שזה מתוק וגבוה..

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

יוצאת ממרכזית המפרץ

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷