ובניגוד אליך - אני כן משלמת ארנונה לרמת גן

וכל עוד אתה לא — זה לא נוגע אליך בשום צורה

ולא הייתי מרוצה בכלל. לכן פשוט הרמתי את הרגליים והלכתי.

ולא קיבלו אישור מכל תושבי רמת גן.

גם אם הערייה היתה תולה דגלי הרבי מלובביטש מלך המשיח מטעם העריה או דגלי ארץ ישראל השלימה, היית טוענת אותו דבר?

זו אידאולוגיה פרטית ואין סיבה ששום עריה תתלה אידאולוגיות פרטיות.

העיקר על פאצ משיח של חייל פרטי שולחים לכלא.

רק בקיבוץ או יישוב פרטי אפשר לעשות זאת

יש ציבור.

והוא מאוד גדול, ולשאול אותם אחד אחד על כל דבר זה נורא מסורבל, לא נוח, ולוקח המון זמן

אז הנוהל הוא כזה, פעם בכמה שנים, עוברים אחד אחד ונותנים לכל אחד לבחור מי מוסמך להחליט את ההחלטות האלו בשמו. לזה קוראים "בחירות".

ואז האנשים שהציבור בחר - מחליטים החלטות כמו לצבוע מעברי חציה, להעביר תקציבים - וכמו כן, גם לתלות דגלים.

ואם הציבור ממש לא מרוצה - בבחירות הבאות הוא יכול לבחור אנשים אחרים.

וזה שאתה עובר שם - עוד פחות רלוונטי, בטח לא הגיוני לטעון שרק בקיבוץ או יישוב פרטי מותר לעירייה לעשות משהו

הרוב לא יכול לכפות על הפרט דברים לא קשורים. כל עוד אין קונצנזוס.

האם כמחטף פוליטי של 61 חכים אפשר לחייב כל חייל לשים פאצ משיח כחובה בחוק כל עוד אין קוזצנזוס? לא

אם המדינה היתה מחר מחייבת כל חייל ללכת עם פאצ משיח, על פי 61 חכים. זה לא החה עריצות הרוב?

בירושלים אין שום דגלי להטב מהעריה.

לא דיברתי על אדם פרטי שתולה על מרפסתו

זה גם לא נשמע לי הגיוני. כי בירושלים זה היה גורר חסימות כבישים של החרדים והיינו שומעים על זה.

ובשם איזה חוק בית משפט יכול לחייב כל עריה לתלות דגלי להטב בחודש הלהטב, גם נגד רצון העריה?

אפילו הפרשנות הכי אקטיביסטית בבית משפט לא תצליח למצוא פרשנות לחוק כזה

עיריית י-ם: דגלי להט"ב – כן; משפחה נורמלית – לא - סרוגים

האם דגלי הלהטב נתלו מטעם העריה , או מטעם מפרסם פרטי שהעריה אישרה לו כמו לכל מפרסם בשלטי חוצות?

זה שונה לגמרי

, על פי חדשות מלפני שנתיים, הוריד בכוח שלט של מוכר פחאפל ברמת גן שתלה על החנות שלו כמחאה על הדגלים "והאלילים כרות יכרתון" או דבר,דומה.
 

בקיצור ערייה בולשביקית

כדברי בעל העקדה נראה לי שפסק הלכתית שמוטב שיעברו על הרבה חטאים פרטיים חמורים, ושהציבור לא ימסד חטא ציבורי קל אחד.

מה גם שהתורה זה לא רק הלכה. יש גם ערכים תורניים, ונבל ברשות התורה

מתפלא איך החרדים בירושלים נתנו לזה לקרות.
 

בכל מקרה זה מן הסתם רחוב צדדי, לא כמו ברחוב זבוטינסקי ברמת גן שהוא הראשי וכולם עוברים בו בגוש דן.

וכמובן גם זה נורא ואיום שבירושלים תלו, אם התמונה היא אכן בירושלים והידיעה נכונה. ועוד נגד רצון רוב תושבי ירושלים. אם זה נכון אנחנו חיים ממש במדינה בולשביקית אנטי דמוקרטית

וכמובן צריך לזכור שהחלוקה הדי חדה בין בתי מדרש שונים שקיימת היום, היתה הרבה יותר מטושטשת בשנות המדינה הראשונות לפני הקמתה.

גדלו ב'אזורי חיוג ציוניים דתיים' במושגים של אז. 
 

פונוביז', חברון ובוודאי קול תורה של לפני הקמת המדינה ושל שנות המדינה הראשונות - היו לא 'חרדיות' במובהק ובמידה רבה עם זיקה לציונות הדתית. 'הכולל של הרב הילמן' בו למדו כמה וכמה מגדולי הדור שליט"א וזצ"ל - היה בעצם של הרב הרצוג.

ועוד לא דיברנו על זה, שחלק גדול מעולם הישיבות החרדי נבנה מבוגרי חורב/כפר הרואה/מדרשיה, שבזכותם נשארו דתיים ובהמשך המשיכו לישיבות.

בציונות הדתית של פעם היו נועצים ברבנים הראשיים ואחרים בשאלות דת ומדינה, עד שהגיע דור שלא ידע את יוסף (המר, בן מאיר, אבוחצירא, ועוד) והחליטו שמקומם של הרבנים הוא בבתי המדרש.

הרב חנן פורת ניסה להחזיר עטרה ליושנה, אבל היה קול קורא במדבר עד שהחזיר את נשמתו, והיום אף אחד לא באמת סופר אותם. הגיבור התרבותי היה אברום בורג, הבן של... עד שחצה את הקוים. אוי לאזניים שכך שומעות. 

עכשו תענה על שאלה: מי הם הרבנים שמייעצים לבצלאל לפני מהלכיו הפוליטיים?

האמת, אין צורך להשיב.

סמוטריץ אכן מתייעץ. אבל לא זה מה שקובע את גדולי הדור. יש גדולי דור בהחכה, באגדתא, בקבלה, בהנהגה.

אם אתה מדבר על גיבורים תרבותיים, אז בזרם התורני יש מספיק כאלה רבנים גדולים, ואצל הליברלים-לייטים זו הבעיה הכי קטנה שם...

הרב דב ליאור

הרב זלמן מלמד

הרב צבי טאו

הרב חיים שטיינר

הרב חיים דרוקמן כשהיה חי

(הרב יעקב אריאל יחסית נמנע כי רוצה להשאר בקונזנצוס של כולם, לדעתי. בחירה נבונה)

ועוד רבים.

אבל לא אמורים להיות 4 שמייעצים, אלא 100.

אפילו בסנהדרין היו 71.

הדיקטטורה אצל החרדים, שם הכל נקבע לפי "גדול" אחד או 3,  לא בריאה

בניגוד לקשקושים שלך - בורג הבן, מעולם לא היה מוערך בציונות הדתית. גם לפני שרשמית הכריז על עצמו כקונסרבטיבי - הוא לא היה במפדל, אלא במפלגת העבודה.

בניגוד לקשקושים שלך, בצלאל בעצמו הוא איש בית מדרש, גדל על ברכי תלמידי חכמים והרבה יותר קשור אליהם ומחוייב להם באורחות חייו האישיים והציבוריים, ממה שהיו בורג והמר.

כי בנט מכיל את האידאולוגיה הכי רעה לעם ישראל "ישראלים בני דת משה"
 

לא משנה כמה תקציבים יביא לישיבות וכמה ילחם על יו"ש, מבחינתו "תנו את אשר לאלוקים לאלוקים, ואשר לקיסר לקיסר" הפרדת דת ולאום.

אידטולוגיה נוצרית רפורמית שיובאה אלינו חמה וטריה מארהב.

וראיה שהוא מתכוון לעשות נישואים להטבים בישראל. כי מבחינתו דת זה עניין פרטי לאדם. כלומר הוא ממשיך של פאולוס.

ופייגלין יש לו בעיות משלו

לא בבנט.

ובגדול, כל הסיפור ההזוי של 'מפלגת נעם' מתנקז לגעגועים הללו.

ההודעה של איתן גיל, לה הגבתי - היא תמצית ההצדקה לזה שגם כשהזרם המרכזי של הציונות הדתית מובל לחלוטין ע"י אנשי בית המדרש - הפלגניים הכרוניים צריכים מפלגה לעצמם.

של נעם זה להזכיר לפולטיקאים להלחם על התרבות ולא לשקוע רק בפוליטיקה מעשית.
 

מצוין שיש חכ אחד כזה בכנסת. לא צריך יותר. וטוב שיש מפלגה עצמאית כזאת

זה להכניס רובד אחר מהרובד הדתי-חרדלי הרגיל בפוליטיקה.

עיקר המלחמה היום היא מלחמה תרבותית מול הפרוגרס. חשוב שיהיה קול עצמאי לזה, מספיק ח"כ אחד

בחפירות על הפרוגרס, יש להם מספיק במות למלא - לפוליטיקה באים בשביל לפעול.

הרב צבי יהודה ותלמידיו הצביעו לפועל המזרחי ולמפד"ל, כשהמובילים היו מזרוחניקים אמיתיים, רחוקים מבית המדרש עשרת מונים, מכל חברי הצה"ד היום.

מהפילוג של מרכז.
 

אבל רוב הציבור כבר אחרי.

אם כבודו רואה זרם שלם בעל משנה סדורה רק כמהותו זה פילוג, אז חבל.

ב. לא יודע אם זה יעזור, אבל חייבים לנסות "אחוז בזה וגם מזה אל תמנע ידך, כי אינך יודע הזה או זה יצלח או שניהם כאחד"

ג. ההסבר הוא שמה שמניע את החברה וגם את הפוליטיקה הוא הפן התרבותי-חברתי, ואם זה יקרוס, לא משנה כמה סמוטריץ יבנה חוות, זה לא יעזור לטווח ארוך. כך סוברים רבים מהסוציולוגים וההיסטוריונים בעולם. וכך גם סובר הרמבם והרב קוק. וגם הרבה מתלמידי הרציה שאינם קשורים להר המור.

ד. האתגרים התרבותיים כיום  שונים לגמרי מאשר פעם, וגם רבנים ליברלים כמו הרב חיים נבון סוברים כך, כמו שנימקתי לכבודו דברים פשוטים וכבודו מסרב לקבל. בשל טענות לא קשורות "שגם בקיבוצים היו מקלחות ילדים משותפות". נו באמת.

ה. כבודו יכול לחלוק וייתכן שגם כבודו צודק, והפן המעשי משפיע יותר מהפן התרבותי "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" גם בסוציולוגיית הכלל ולא רק בפרט, וייתכן שכבודו אינו צודק. אבל עם הזלזול הזה שגם נובע מחוסר נסיון הבנת הצד השני, ההפסד כולו של כבודו

ו. עד כאן נימוקיי הפרטיים כחכמה.

מכאן זה כבר עניין של תורה. חלק ניכר מתלמידי הרציה סוברים כך.

וגם אם חלק ניכר אחר לא, אז אי אפשר לזלזל בדעה השניה

טוב שיש לו גם "יועצים" כאלו שמזכירים לו את מימד הקודש תמיד. כי פוליטקאי עלול להסחף בים הפוליטיקה ללא שיזכירו לו

יש נושא אחד, שבו הוא באמת נכנע לש"ס - זה בליץ מינויי הרבנים, בו הציבור שלנו קיבל בקושי כמה פירורים. נעם לא עזרו בנושא - רק הפריעו.

זה טבעי, זה קורא לכל פוליטקאי, גם לחשמונאים זה קרה. אם אתה לא דוד המלך, העוצמה של השדה הפוליטיקה גורמת לאדם לשקוע.

לכן חשוב שיהיו את נועם שיזכירו לו כל הזמן. זה לא שכחה בשנה אלא ב20 שנה. לאט לאט ובלי ששמים לב.

"בזמן שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות בכבודם, אני עוסק בדם שפיר ושליה כגי לטהר אשה לבעלה (כלומר מתעסק בלכלוך של הפוליטיקה כדי לטהר את השדה הפוליטי של האומה היהודית לבעלה שבשמים, שלא תהיה כטומאת הנידה), וכל מה שאני עושה, מתייעץ ברבי" 

גם במודיעין יש איפכא מסתברא.

מלך שנועץ רק בחלק מהסנהדרין ולא בכולה, ייכשל. כי לא כל האמת נמצאת במקום אחד.

ועובדה שגם סמוטריץ מתייעץ עם הרב חיים גנץ, שהוא הר המורניק. אבל סמוטריץ לא משקלל את דעת כל תלמידי הרציה, ולעיתים מפלגה עצמאית שתדגיש רק נושא מסוים תצליח יותר.

הערה - מעולם לא בחרתי נעם. רק טענתי שגם אבי מעוז נצרך בכנסת

הפוליטיקה מטבעה נוטה לעסוק רק בפן הריאלי.

כשיש צורך פוליטי להאבק על הפן התרבותי-חינוכי-חברתי, ייתכן שצריך ח"כ אחד שלא יהיה כפוף לאילוצים של מפלגת הציונות הדתית, ויוכל לפעול חפשי.

זה כמו שהמוסד לא כפוף לצהל כדי לתת לו חופש פעולה גדול יותר

הצורך שלהם בח"כ נפרד, חסר כל השפעה פוליטית, שרק מבזבז את הכח הפוליטי - מעיד רק על פלגנות והתנשאות. שום תועלת לא יוצאת לציבור מההצקות שלהם.

אילוצים פרקטיים של מפלגת סמוטריץ.
 

אחרת לא היה יכול לפעול בחפשיות, כי זה היה מרחיק מסמוטריץ מצביעים שהיו עוברים לבנט.

כמובן ייתכן שאתה צודק ומפלגה אחת יעילה יותר, אני רק מציג את כל הסברות.

אני נוטה לראשןנה יותר אבל לא בטוח

חוץ מזה הוא גם פעל בשדה המעשי ולא רק בנאומים. ועצם זה שהוא התחיל, זה סנונית ראשונה לחכים אחרים שיעשו בעתיד ולא ייפחדו מבולשביזם השמאל.

צריך תמיד להסתכל לטווח ארוך, ולא רק לראות את הפרקטיקה המיידית.

ניכר,שאתה אוחז בcbt ולא בפסיכוטרפיה, ומה שנכון לפרט, נכון לכלל

בדורות הבאים יקבעו לפי איך שהתרבות והחינוך שלנו יראו.

מכיר את המדרש על כך שיואב לא הרג את עמלק כי למד תורה בחיידר לא טוב?

כל הבעיות מאוסלו והלאה נבעו מאבדן דרך תרבותי.

לפן התרבותי יש השפעה גדולה יותר מהפן המעשי, לטווח ארוך.

גם נפוליאון אמר "המורל שווה פי 3 מהנשק"

אני מתפלא שתלמידי הרב קוק שכחו את הדבר הבסיסי הזה , שמובא רבות ברב קוק.

ואגב, אם הפן המעשי משפיע יותר, אז מוטב שכל לומדי התורה בישיבות יסגרו את הגמרא וילכו להיות פעילי שטח, והישיבות יתרוקנו. הרי לימוד הגמרא פועלת לכאורה בדיוק כמו הנאומים של אבי מעוז. לכאורה אני לא רואה בשטח שדף גמרא גורם ישירות לבניית עוד קראוון ביוש.

אבל הקטע פה שיש כאן השפעה תרבותית לטווח ארוך. ללא קומת התרבות והרוח,בסוף גם הריאליה הפוליטית תקרוס.

כך בנפש הפרט וכך בנפש הקולקטיב.

נראה שמרוב ריאליה מעשית פרי גוש אמונים, לפעמים שכחו את הדבר האלמנטרי הזה

מגמות בוחנים לטווח ארוך, לא רק בראיה פרקטית קצרה. אחרת זו חשיבה אינפנטילית ולא בוגרת

כל המפלגות הדתיות רצו ברשימה משותפת: חזית דתית מאוחדת, אבל מרגע שהמזרוחניקים הכריזו על עצמם גשר בין דתיים לחילונים (=מפלגה סמי רפורמית), החבילה התפרקה.

ישיבות פוניבז', סלבודקה, והנגב, הוקמו על תשתית מיזרוחניקית, אבל במקום להדק את הקשר- התרחקו מהם, שמא נאמר השפילו אותם.

תקצר היריעה מלתאר את כל השגיאות, ולמעשה אין שגיאה שהמזרוחניקים דילגו עליה והגיעו לשני מנדטים בכנסת.

סמוטריץ' היה משב רוח רענן. הוא התחייב לפתור את סוגיית התחבורה הציבורית במגזר החרדי, ועשה עבודה מדהימה. בגין מעשיו המבורכים הוא תוגמל בשני מנדטים חרדים לפחות, אבל במקום להמשיך ביתר שאת וביתר עוז, הוא כרת ברית עם המתייוונים הפוליטיים, והעלה את עצמו על מסלול התרסקות.

עכשו הוא עומד בפני שוקת שבורה. אם איתמר יתן לו שני מקומות ריאליים, הוא יקח בשתי ידיים.

בזמן שנותר עד הבחירות הוא צריך למצוא פתרון הוליסטי שישאיר אותו על המפה. זה יקרה כששמעון פרס יחזור לכנסת.

וגם כתבתי שהישיבות החרדיות, לא כולן, גדלו על ברכי הציונות הדתית האותנטית.

ויודגש, לא גדלו על המוטציה של היום בראשות האיש שעושה מעשי זימרי ומבקש שכר כפנחס.

כולי תקוה שהאיש הזה לא יהיה בכנסת הבאה, ומתוך ההריסות שהוא מותיר ועוד יותיר, יצמחו כוחות שפויים שיבריאו את התנועה החולה הזו.

יש גם כיום אותה כמות גדולי דור בציונות הדתית כמו אצל החרדים.

ההבדל שהם לא מקבלים תארים מפוצצים, משב"קים וחצרות ועסקנים מסביבם

לרבנים ליברלים *מסויימים* וחרדלים.
 

רבנים חרדלים מקבלים תארים מפוצצים יותר.

לכן יש אשליה שהרב ליאור גדול בתורה מהרב אהרון ליכטנשטיין, למרות שייתכן שהם שווים בגדולתם. אבל אולי אני טועה

– הציונות הדתית מאוד לא הומוגנית. זאת לא קבוצה אחת כמו חרדים ספרדים או אשכנזים ליטאים שמאוחדים פחות או יותר סביב משהו אחד (הרב עובדיה, הרב שטיינמן). כך למשל בציבור החסידי גם יש פחות קטע של "גדול הדור" כי ממילא כל חצר והאדמו"ר שלה, שהוא ממילא יותר כמו דמות רוחנית סימבולית מאשר "גדול הדור".

– במקרה הטוב כל אחד הולך אחרי מה שהוא למד בישיבה. אחרת נוטים להיות מאוד אוטונומיים ויש פחות דגש על הקטע של "עשה לך רב". וגם אם בוחרים רב לענות על תשובות הלכתיות, לאו דווקא הולכים אחריו בכל הדברים (הנהגה / השקפה / פוליטיקה). אין איזו נטייה (לא אישית ולא ציבורית) לחפש "גדול" ולהיתלות בו. יש גדולים, אבל פשוט לא ממש קיים המוסד הזה של "גדול הדור". לא יודע אם זה טוב או רע פשוט זה איך שזה עובד. (מבלי לדבר על חלק לא מבוטל ש"פוסק לעצמו" או עושה שופינג הלכות או סתם מחפש באינטרנט, וכמובן מגבש דעה פוליטית לבד, בשביל זה אין שום צורך במוסד של גדול הדור. רב זה יותר כמו טכנאי הלכה / כשרות לא דמות מנהיגותית "וואו").

– יכול להיות כמו שכתבתי במקום אחר שיש יותר קסם ל"אוסטיודן". איכשהו היהודי הגלותי בגלימה ובמגבעת, פרוש ומנותק מהבלי העולם, יותר נוסטלגי ו"אותנטי". לפחות עבור חלק מהאנשים.

– וודאי לי שיש רבנים בציונות הדתית שעוקפים "גדולים" מסוימים בהליכה ברמת ידיעת התורה כו' (מבלי לחלק ציונים פשוט אובייקטיבית רמת יצירה תורנית אחרת) אז הבעיה היא לא בזה.

– ברמה הטכנית יכול להיות שיש יתרון מסוים למוסדות החרדיים בין אם מצד אלף נכנסים אחד להוראה או פחות פיתויים לצאת לעולם הגשמי וכן הלאה אבל שוב לא נראה לי שזה הפקטור המכריע.

הפעם גם את הקפיצה בראש, אתה עושה בדיליי של 12 שעות, כשהולך ומתברר שכל השמועות מערב והבוקר, היו רבעי אמיתות במקרה הטוב ובעיקר משאלות של מפיציהם במקרה המצוי...

במקום להתייחס לדברי ידידי ישראל בארצות הברית, מייק פומפיאו, לינזי גרהם, מרק לוין, ואחרים, שיודעים דבר או שניים, אתה מקריא מדף מסרים המפלגתי שלך.

קבלתם החלטה אסטרטגית שלא להרגיז את נתניהו, שעשוי לסדר לכם מתוך רצון טוב וחסד, שניים או שלושה מקומות ריאליים ברשימה של בן גביר לכנסת. 

תשובה סופית תקבלו בחודש או בחודשיים הקרובים.

ושיהיה לכם בהצלחה.

אבל כשידידי ישראל שהוזכרו לעיל, ואחרים, נתנו בראש, הוא נתן ברקס, והתחיל להקשיב למרקו רוביו שהספיק לחזור הביתה מביקורו בהודו.

ככלל, להחלטות של טראמפ יש פג תוקף כעבור 24 שעות, ולפעמים מוקדם יותר, לכן האירנים לא לוקחים אותו ברצינות. בנוסף- דעת הקהל בארצות הברית מנתחת את מהלכיו ומוציאה מסקנה מתבקשת שהאיש הזה משחק בגפרורים.

ואכן, ימים ספורים אחרי שנכנס לבית הלבן בשנית- הזהרתי מפניו.

ואם יורשה להוסיף, הסכמתו לתווך של פקיסטן בת בריתה של אירן היא העתק הדבק של תווך קטאר בין ישראל לאויב החמאסי. האיש הזה לא מאופס. בעסקי הנדל"ן שלו הוא פשט רגל ארבע פעמים! ובפוליטקה- 44 פעמים.

לגבי ערוצי קפלן שעולצים, לשיטתם אם הם לא בשלטון, אז אפשר לסגור את הבאסטה... ויותר מזה, מדינת ישראל הגיעה לשיטתם לסוף דרכה, ממה נפשך.

אם כתקוותך טראמפ לא היה נבחר, לאירן היה נשק גרעיני, החטופים במנהרות עזה, מדינת ישראל תחת אש מכל הכיוונים והלחץ הבין לאומי כולו עלינו כשקמלה הריס בחירתך, מנצחת על המלאכה.

אבל גם טראמפ אינו העפרון המחודד ביותר בקלמר...

נתניהו אכן שכנע אותו, אבל כעבור יום מישהו אחר שכנע אותו הפוך.

זה האיש.

ולכן אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים

את מה שפשוט לכל מי ששכל בקודקודו.

שאלתי כבר כמה וכמה פעמים את אנשי השמאל היהודי – ממרצ, מפלגת העבודה, 'הדמוקרטים' של יאיר גולן ושלל ארגוני השמאל: האם מישהו מכם יכול להסביר לי במדויק מה ההבדל האידאולוגי ביניכם לבין מפלגה כמו חד"ש?

​

תשובה ברורה, לא קיבלתי. אז נאלצתי להבין את זה לבד.

​

מסתבר שאת ההבדל רואים בתופעה של "שפיות זמנית בעת חירום".

​

בזמן מלחמה קשה או פיגועים מזעזעים, השמאל היהודי חווה סוג של התעוררות רגעית, נזכר באיזה צד הוא ונאחז בקורטוב של שפיות לאומית. לעומת זאת, אלו שגם בזמן מלחמה לא בטוח האם הם בעדנו או נגדנו, לא מקבלים את השפיות הזמנית הזו אפילו כשהטילים מאיימים על כולנו – וגם בזמן מלחמה, עדיין קשה לדעת האם הם בעדנו או נגדנו.