ובניגוד אליך - אני כן משלמת ארנונה לרמת גן

וכל עוד אתה לא — זה לא נוגע אליך בשום צורה

ולא הייתי מרוצה בכלל. לכן פשוט הרמתי את הרגליים והלכתי.

ולא קיבלו אישור מכל תושבי רמת גן.

גם אם הערייה היתה תולה דגלי הרבי מלובביטש מלך המשיח מטעם העריה או דגלי ארץ ישראל השלימה, היית טוענת אותו דבר?

זו אידאולוגיה פרטית ואין סיבה ששום עריה תתלה אידאולוגיות פרטיות.

העיקר על פאצ משיח של חייל פרטי שולחים לכלא.

רק בקיבוץ או יישוב פרטי אפשר לעשות זאת

יש ציבור.

והוא מאוד גדול, ולשאול אותם אחד אחד על כל דבר זה נורא מסורבל, לא נוח, ולוקח המון זמן

אז הנוהל הוא כזה, פעם בכמה שנים, עוברים אחד אחד ונותנים לכל אחד לבחור מי מוסמך להחליט את ההחלטות האלו בשמו. לזה קוראים "בחירות".

ואז האנשים שהציבור בחר - מחליטים החלטות כמו לצבוע מעברי חציה, להעביר תקציבים - וכמו כן, גם לתלות דגלים.

ואם הציבור ממש לא מרוצה - בבחירות הבאות הוא יכול לבחור אנשים אחרים.

וזה שאתה עובר שם - עוד פחות רלוונטי, בטח לא הגיוני לטעון שרק בקיבוץ או יישוב פרטי מותר לעירייה לעשות משהו

הרוב לא יכול לכפות על הפרט דברים לא קשורים. כל עוד אין קונצנזוס.

האם כמחטף פוליטי של 61 חכים אפשר לחייב כל חייל לשים פאצ משיח כחובה בחוק כל עוד אין קוזצנזוס? לא

אם המדינה היתה מחר מחייבת כל חייל ללכת עם פאצ משיח, על פי 61 חכים. זה לא החה עריצות הרוב?

גם בקרב חילונים, לא מכיר אפילו חילוני אחד שהיה מאחל לעצמו שיהיו לו ילדים הומואים.

דגל גאווה לא מיועד לשכנע אף אחד להיות הומו, אלא לדרוש שוויון למי שכזה.

מהניסוח שלך עולה מסקנה אבסורדית, כאילו כולנו נגד עמותות שעוזרות לילדים חולי סרטן, שהרי ברור שלא היינו רוצים ילד עם סרטן... 

שילמד רק גמרא ונפש החיים.

טוב בסדר, אולי קצת שפת אמת, אבל רק שפת אמת על המגרא.

זה כזה 2019 להיות משיחיסט

כחלק מ"חודש השיוויון והדמוקרטיה" וכל אחד יפרש איך שבא לו.

דגל גאווה בעל מטען מאוד ברור של נסיון לנרמל אידאולוגיה שלא מקובלת על כל הציבור.

זה כמו ההבדל בין שעריית ירושלים תתלה דגלי ישראל וכל אחדיפרש איך שבא לו, אם זה מייצג אתחלתא דגאולה או ציונות חילונית.

לבין זה שעריית ירושלים תתלה דגלי " הרבי מלובביטש מלך משיח" שזו אידאולוגיה שנויה במחלוקת

היא גם אהבה ללמוד שיעורי ר' דוד.

אז האדמור של אבישג היה הרבי מלך המשיח שליטא דוד בן ישי

כמו ליטאים אמיתיים.

נגד כאבים

בירושלים אין שום דגלי להטב מהעריה.

לא דיברתי על אדם פרטי שתולה על מרפסתו

זה גם לא נשמע לי הגיוני. כי בירושלים זה היה גורר חסימות כבישים של החרדים והיינו שומעים על זה.

ובשם איזה חוק בית משפט יכול לחייב כל עריה לתלות דגלי להטב בחודש הלהטב, גם נגד רצון העריה?

אפילו הפרשנות הכי אקטיביסטית בבית משפט לא תצליח למצוא פרשנות לחוק כזה

עיריית י-ם: דגלי להט"ב – כן; משפחה נורמלית – לא - סרוגים

האם דגלי הלהטב נתלו מטעם העריה , או מטעם מפרסם פרטי שהעריה אישרה לו כמו לכל מפרסם בשלטי חוצות?

זה שונה לגמרי

, על פי חדשות מלפני שנתיים, הוריד בכוח שלט של מוכר פחאפל ברמת גן שתלה על החנות שלו כמחאה על הדגלים "והאלילים כרות יכרתון" או דבר,דומה.
 

בקיצור ערייה בולשביקית

בין דגל שמדבר על שוויון ולא פוסל אף אדם,

לדגל שבמהות בא להתריס/לאיים/לשלול חיים של אחרים.

השוואה ביניהם היא כמו להשוות בין קמפיין שמבקש "אל תרביצו לי" לבין קמפיין שדורש "רשות להרביץ". אלו לא שתי עמדות לגיטימיות באותו דיון. 

השוואות כאלה עוזרות לי להבין למה נאור נרקיס מצליח לצבור אהדה בקרב ציבור גדול, כשהוא מצביע על כך שגם לחילונים יש רגשות שיכולים להיפגע ולא רק לדתיים. 

והנה דברים שאמר הפילוסוף היהודי פרופ' קרל פופר:

סובלנות בלתי מוגבלת תוביל בסופו של דבר להיעלמות הסובלנות. אם נרחיב את הסובלנות הבלתי מוגבלת גם לאלה שאינם סובלניים, אם לא נהיה מוכנים להגן על חברה סובלנית נגד הסתערות של הבלתי-סובלניים, אזי הסובלנים יושמדו, והסובלנות איתם. בניסוח זה, אני לא מרמז, למשל, כי עלינו תמיד לדכא פילוסופיות בלתי-סובלניות; כל עוד אנחנו יכולים להתנגד להן על ידי טיעון רציונלי ולשמור עליהן באמצעות דעת הקהל, דיכוי בהחלט לא יהיה צעד חכם. אבל אנחנו צריכים לשמור לעצמנו את הזכות לדכא אותן במידת הצורך אפילו בכוח; כי אולי יתברר שהם אינם מוכנים "לפגוש" אותנו בדיון רציונלי, אלא מתחילים בפסילה של עצם השימוש בטיעונים; הם עשויים לאסור על חסידיהם להאזין לטיעון רציונלי, משום שהוא מטעה, וללמד אותם לענות על טיעונים על ידי שימוש באגרופיהם או באקדחיהם. לכן עלינו לשמור לעצמנו, בשם הסובלנות, את הזכות לא לסבול את חוסר הסובלנות. עלינו לקבוע כי כל תנועה המטיפה לאי-סובלנות מציבה את עצמה מחוץ לחוק, ועלינו להחשיב הסתה לחוסר סובלנות ולרדיפות כעבריינות, כפי שאנו צריכים להחשיב הסתה לרצח, או לחטיפה, או לחידוש סחר העבדים, כפשע.

ואני גם לא מבין, אולי גם נחרים את ספר התנ"ך? הרי הוא קורא לשלילת חיים של אנשים אחרים, לא משנה מה נימוקיהם. או לגבי מסית ומדיח, אף אומר שאסור לחפש לו זכות.

התנ"ך קובע שיש דברים שהם בלתי־נסבלים גם אם יבוא דור שייראה לו לכאורה שהם תמימים ובלתי־מזיקים. מה לעשות.

קרל פופר לא היה פילוסוף יהודי, הוא היה פילוסוף ממוצא יהודי.

גם אם לפי ההלכה צריך לסקול אנשים מסוימים, זה בוודאי לא רלוונטי למציאות שלנו היום.

מן הסתם אם תסקול מחלל שבת, לא תמצא הרבה רבנים שינסו ללמד עליך זכות ולהעיד לטובתך בבית המשפט. 

גם התנ"ך אינו לגיטימי, כי הם אומרים את אותו הדבר.

אותו "דגל מאיים" בסוף זה מסתכם בסתם אמירה. זה לא שהולכים לתלות אנשים. זה כמו הפרנויה של השמאל שהולכים להקים להם מדינת הלכה מתחת לאף ולהרביץ לנשים שהולכות עם קצר. לא קורה, לא יקרה. וגם כל אמירה נגד להט"ב בקונטקסט העכשווי משמעותה אינה אלא שהמדינה לא אמורה למסד את העניין, או לומר שזה משהו לא לגיטימי ולא ראוי, לא שצריך להרביץ לאנשים.

ומבחינתי, להט"ב זה סכנת נפשות כי כתוב "תקיא הארץ אתכם"

"ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו [...] ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד" כל ארבעת הדוגמאות לענ"ד הן חטאים ברמה חברתית יותר מאשר ברמה האישית.

ואם עירייה תחליט לתלות שלט שצריך לאנוס נערות מאורסות? סבבה? הנערה המאורסת (כמו כל אדם, וגם כל חיה) מקבלת את ההגנה המוסרית שלה מכוח התורה כך גם שאר הדברים מוגנים או מגונים על־ידי התורה.

זה שיש ציבור רחב עם פילוסופיה אחרת לא אומר שאני אוטומטית צריך להתקפל לדעת הרוב שהייתה גם מיעוט עד לא מזמן.

אבל לפי מה שנכתב כאן, השלט נתלה כתגובה לדגלי הגאווה.

אם יגור מולי מישהו מחלל שבת, ואני אתלה בכוונה מול הדלת שלו שלט עם פסוק בדבר סקילת מחללי שבת, אז זו ההגדרה החוקית של הסתה.

רוצה לגור במדינה שבה זה לגיטימי להרוג אנשים בגלל שהם לא שומרים על חוקי הדת? אם כן, אתה לא במקום הנכון.

ובקשר לליקוי חמה - תנוח דעתך, יודעים לחשב היום את ליקויי החמה אלפי שנים קדימה, ברמת דיוק של שניות בודדות. כלומר יודעים להגיד לצורך הדוגמה שבעוד 7,573 שנים, בדיוק בשעה 18:48:25, יהיה ליקוי חמה. זה מגיע באופן מחזורי ומתמטי ולא קשור להתנהגות של מישהו על כדור הארץ. כמו שאי אפשר להגיד שבכל פעם שיש גאות או שפל זה סימן להתנהגות שלנו, כי אלה תופעות מחזוריות שיתרחשו בין אם כולנו נהפוך לבודהיסטים קניבליים אוכלי חזירים ובועלי תינוקות ובין אם כולנו נהיה תלמידי חכמים ששומרים על קלה כחמורה.

סתם הוצאה מההקשר כמו שאוהבים בדכ לעשות 

אבל הנה, כמו שאמרתי, אתה משווה שלט להסתה וקריאה לרצח ומה לא, כשבקונטקסט החברתי העכשווי זה פשוט לא זה. סתם פרנויה.

ואגב, גם התנ"ך הוא ספר מסית. וקריאה של פרשת אחרי מות זאת הסתה (ועוד בציבור!) למה לא באמת לאסור על קריאתו? זה לא תוכן מסוכן? זה לא עלול להצמיח דור פשיסטי ומרושע שיקים מדינה שבה לגיטימי להרוג אנשים בגלל שהם לא שומרים על חוקי הדת? ולא היו כבר דברים מעולם (ישי שליסל)? מה דעתך?

בקיצור יש הרבה דברים שאפשר להפגין נגדם ולטעון שהם לא לגיטימיים וזה לא קשור לאלימות לפחות לא בחברה הישראלית העכשווית. אני לא מקבל את הנחת היסוד ש"חיה ותן לחיות" זה ערך מקודש ברמה כזאת שאיני יכול להביע מורת רוח ממה שנראה בעיניי עוול מוסרי גם אם לכאורה אינו פוגע באיש ברמה הפיזית. כשם שהחברה העכשווית גם לא מקבלת גילוי עריות בהסכמה, או משכב בהמה באופן שאינו מהווה פגיעה פיזית בבהמה (גם מה זה משנה בהרבעה מסחרית התהליך גם לא מלבב במיוחד וברמה הפילוסופית מה כבר ההבדל), או פורנוגרפיה בציבור (גם אם לכאורה הכל בהסכמה ואין פגיעה באיש ומה לא).

לגבי ליקוי חמה רואני שדברי חז"ל אור לרגליך אבל למה להיצמד לשטחיות אם כבר העירו על זה קדמונים מלפני מאות שנים והסבירו את מה שהסבירו בין אם זה כמשל לשינוי בהשגחה האלוקית או הסברים אחרים המניחים את הדעת. הרעיון העיקרי מובן גם אם מצריך קמצוץ מעוף.

או במילים אחרות, אם התנ"ך זה ספר להתבייש בו וחז"ל טיפשים הבנתי את דעתך ואינה מעניינת אותי.

שכן זו מדינת היהודים.
 

אבל בלי קשר, גם במדינת כל אזרחיה לא שייך לתלות דגל של אידאולוגיה שנויה במחלוקת, מטעם הערייה.

בין אם זה דגל להטב, בין אם זה להבדיל, דגל הרבי מלך המשיח.

יש הפרש עצום בין להתיר לאנשים לסוע בשבת, לבין זה שרשויות המדינה היהודית עוברות על התורה

אפשר פשוט לשים דגלי שוויון. למשל הטריקולור הצרפתי שמסמל שיוויון אחווה וחירות, או כל סמל לירות ודמוקרטיה ושיוויון אחר.

דגל הלהטב הוא בעל מטען אידאולוגי מאוד ברור. וכל ניסיון אחר לטעון אחרת זה סתם התממות.

זכותו של בעל הפלאפל לצאת במחאה נגד עריצות הרוב בעירו. זה צביעות לאפשר עריצות רוב אך לא לאפשר מחאה שלו

כדברי בעל העקדה נראה לי שפסק הלכתית שמוטב שיעברו על הרבה חטאים פרטיים חמורים, ושהציבור לא ימסד חטא ציבורי קל אחד.

מה גם שהתורה זה לא רק הלכה. יש גם ערכים תורניים, ונבל ברשות התורה

מתפלא איך החרדים בירושלים נתנו לזה לקרות.
 

בכל מקרה זה מן הסתם רחוב צדדי, לא כמו ברחוב זבוטינסקי ברמת גן שהוא הראשי וכולם עוברים בו בגוש דן.

וכמובן גם זה נורא ואיום שבירושלים תלו, אם התמונה היא אכן בירושלים והידיעה נכונה. ועוד נגד רצון רוב תושבי ירושלים. אם זה נכון אנחנו חיים ממש במדינה בולשביקית אנטי דמוקרטית

ותושבים שלא מרוצים מכך יכולים להצביע לראש עיר אחר בבחירות הבאות.

מותר לעירייה להוציא כספי ציבור על משהו שרק חלק מתושבי העיר מעוניינים בו, בדיוק כמו שהמדינה מוציאה כספי ציבור על מיליון ואחד נושאים שלא כולם מסכימים עליהם.

אם קשה לך לראות דגלי גאווה בציבור, אתה בהחלט מוזמן לעבור לגור / לעבוד / לטייל במקום שבו אין דגלי גאווה. ברמת גן ובתל אביב אתה משתייך למיעוט זניח שהדגל מפריע לו, והציפייה שלך שהעירייה תמלא את רצונם של 100% מהאנשים פשוט לא ריאלית.

להנכיח במרחב אידאולוגיה פרטית שנויה במחלוקת.
 

מה תאמר אם עריית ירושלים תתלה דגל הרבי מלך המשיח? כהנא צדק? דגל הקומוניזם? ארץ ישראל עד הפרת?

זה לא תפקיד הערייה.

וגם אם הרוב רוצה, זה עריצות הרוב. לא כל דבר הרוב זכאי להנכיח במרחב הציבורי, אם זו אידאולוגיה שלא קשורה לערכי הלאום הבסיסיים.

הערייה למשל לא יכולה להתיר לאנשים לעשות מסיבות בפול ווליום כל שעות הלילה בכל ימות השנה בצורה שתמנע לישון, גם אם רוב העיר ירצה. זה עריצות הרוב. ובשביל זה יש את בגץ שיגן על המיעוט מעריצות הרוב. כלומר בגץ אידאלי, לא חבורת המושחתים שיש היום בבגץ.

ב. כבישים ראשיים שרוב מי שנוסע בהם הוא לא מהעיר, צריכים להיות ברשות המדינה.

הסיבה שרמת גן תלתה בזבוטינסקי לאורכו את כל דגלי הלהטב, זה כדי שנהגים שנוסעים מפתח תקווה ועד תל אביב יראו זאת. לא בשביל תושבי העיר.

לכן החלטה כזאת צריכה להיות שייכת למדינה ולא לערייה. כמו שתחזוק כביש 1 שייך למעצ ולא למועצה אזורית גזר

א. אני מסכים איתך שתפקיד העירייה הוא לתחזק את העיר, אבל רוב הציבור לא מסכים איתנו. אנשים רוצים עירייה שגם דואגת לספורט לתרבות ולפנאי וכו' וכו'.

כמו שאתה ואני יכולים להגיד עד מחר שתפקיד המדינה הוא רק לשמור על הביטחון וכיוצ''ב אבל בפועל רוב מוחלט של הציבור רוצה שהמדינה תממן גם ספורט ותרבות ובריאות ועוד ועוד.

אז להאשים את עיריית רמת גן או כל עירייה אחרת, בכך שהיא מוציאה כסף על דברים לא הכרחיים -זה לא רציני. אין עירייה אחת בארץ שהתקציב שלה כולו מופנה רק לתחזוקת העיר, ואם ראש עיר יעשה כן - הציבור יעיף אותו בבחירות הבאות.

יותר מזה - אין אפילו מדינה אחת בעולם, ואין אפילו עיר אחת בעולם, שבה השלטון משתמש בכספי הציבור אך ורק לצרכים הכרחיים. זה מודל שפשוט לא קיים. גם בארצות הברית הקפיטליסטית, יש מימון של תקשורת ושל תרבות ושל אינספור דברים לא הכרחיים.

ב. אידאולוגיה שנויה במחלוקת - וכי לממן אברכים זו לא אידאולוגיה שנויה במחלוקת? ומה לגבי מופעי תרבות עם הפרדה מגדרית? ומה לגבי ספורט בשבת?

עיריות ומדינות מוציאות המון כסף על דברים שנויים במחלוקת, וזה מחזיר אותנו לסעיף א. עירייה או ממשלה שלא תוציא כסף על דברים שנויים במחלוקת, בעצם לא תוציא כסף על שום דבר מלבד צרכים מאוד מאוד בסיסיים, וזה לחלוטין לא מה שהציבור בישראל רוצה.

ג. ''עריצות הרוב'' זה כאשר הרוב מכריח אותך לעשות משהו, מונע ממך זכויות, קובע שאסור לך לחיות לפי האמונה שלך או הדרך שלך למרות שהיא לא פוגעת באחרים. לתלות דגל זה לא עריצות לפי אף הגדרה של המילה הזאת.

הדגלים האלה אולי פוגעים ברגשותיך, אבל לא פוגעים בחופש הקניין שלך, בזכות התנועה שלך, בזכויות האישיות שלך, לא מונעות ממך שום דבר ולא גורמות לך לשום דבר. לא עריצות ולא נעליים.
 

ד. רוצה לדבר על עריצות הרוב? יאללה.

רוב של סטרייטים בכנסת, קובע שהומואים לא יכולים להתחתן במדינת ישראל. זה פוגע באופן מעשי ואישי בהומואים, קצת יותר ממה שדגל פוגע בך. זה אשכרה משנה את החיים שלהם: פחות הטבות מס, פחות זכויות שיש רק לנשואים, פחות אפשרויות ליהנות מירושות או תקציבים של אלמן צה''ל או קצבת שארים, יותר בירוקרטיה בהרבה תהליכים.

רוב של סטרייטים קובע שלהומואים אסור לאמץ ילדים. רוב של סטרייטים קובע שלהומואים אסור להשתמש בפונדקאות בישראל. רוב של סטרייטים קובע שצריך לזרוק, להשמיד ולאבד מנות דם של הומואים, כולל מנת דם של עבדך הנאמן שהושמדה בליווי מכתב מאוד משפיל וכל זה על לא עוול בכפי.

כל אחת מהדוגמאות האלה משפיעה על חיים של אנשים בפועל, אני לא מדבר על ''פגיעה ברגשות'' או משהו כזה, אלא ממש חיים של אנשים משתנים לרעה בגלל ההחלטות האלה! 

מזל שאת חלקן בגץ ביטל...

בקיצור אתה לוקח קבוצת אנשים שבאופן עקבי וסיסטמטי פוגעים בזכויות היסוד שלה, וקובע שהיא זו שעושה עריצות בגלל... דגל? נו באמת.
 

ה. אין לי מושג למה נדמה לך שהמדינה צריכה להיות אחראית על כבישים עירוניים, אפילו אם מדובר בכבישים עירוניים מאוד ראשיים. מדובר ברחובות עם אינספור עסקים שמשלמים ארנונה לעירייה, עם בתים, פחי אשפה, גינות ציבוריות... ממש ממש לא תפקיד העירייה לדאוג להם.

וכמו בסעיף א', מה הקשר לדיון? זה המצב כרגע, זה לא שעיריית רמת גן לקחה כאן משהו שלא שייך לה. 

בהנחה שזה באמת המצב גם כלפי דת. בינתיים בתל אביב פירקו תפילת יום כיפור ורצו להכות את הרב יגאל לוינשטיין (אדם שתרם למדינה ולצבא יותר מחלק גדול מהתל אביבים הפרזיטים).

כשיהיה שוויון - יהיה שוויון.

להטב. שום ח"כ כולל החרדים מעולם לא הציע חוק כזה

זה שמונעים מלהטבים להרשם כנשואים זה לא עריצות הרוב, כי לא כופים עליהם שו םדבר. להפך, אילו הלהטבים יכפו על המדינה לרשום אותם כנישואים למרות שזה דבר שנוי במחלוקת, זה יהיה עריצות המיעוט על הרוב.

ב. ערכי לאום בסיסיים דוחים עריצות רוב. מכיוון שהמדינה היא מדינת היהודים ולפי תורת היהודים אסור להתחתן גבר עם גבר, אז זה נגד ערכי הלאום, לרשום במדינה אותם כנשואים. כמובן זה לא מגביל את חייהם הפרטיים. במקרה כזה חובה לממש ערכי הלאום גם במחיר עריצות הרוב וגם במחיר עריצות המיעוט. גם אם רוב המדינה ירצה שהטפסים יהו בסינית, הם יהיו בעברית כי זה מדינת הלאום של העם היהודי, כנל הבירה בירושלם, חוק השבות וכל ערך לאומי בסיסי.

אגב, גם אלמנות מאירוסין לא מקבלות קצבה מצהל. וגם המדינה לא מחלקת בין אדם ששכל את אחיו היחיד, לבחן אדם ששכל אח מתוך 10. אז למה שהמדינה תפצה אלמני להטב כאשר ארוסות לא מקבלות? אם זה מפני הצער הנפשי, האם המדינה תפצה אותי על אבדן חבר נפש שלי שאבדתי במלחמה וחשך עלי עולמי? לא

אם אתה חושב שערכי הלאום הבסיסיים של המדינה הם לשמור על ההלכה.

ושוב אני חוזר למה שכתבתי קודם: אם זה הטיעון שלך, מה אתה רוצה מעיריית רמת גן?

היא העירייה היחידה בארץ שלא פועלת לפי ''ערכי הלאום הבסיסיים'' כמו שאתה תופס אותם? העירייה הראשונה שהחליטה לעשות דברים בלי להתייעץ עם הרבנות הראשית?

אתה ממציא חוקי משחק שאף אחד בעולם לא משחק על פיהם, ואז כועס על עיריית רמת גן שלא משחקת לפי הכללים שרק אתה מכיר בהם.

לגבי ההבדל בין בני זוג הומואים לבין חברים טובים,  ושאר טענות הומופוביות, עייפתי. 

אני לא במיעוט. כך סוברים מפלגות הציונות הדתית, בן גביר , שס, יהדות התורה. ודה פקטו הליכוד, עובדה שתומך באי הפרדת דת ממדינה.
 

זה לפחות 61ח"כים.

ב. הרוב פה לא משנה. ארץ ישראל שייכת לאומה היהודית לדורותיה, ודור אחד לא בעלים על הארץ כדי לשנות נוהל של ערכים לאומיים. כמו שהעברת הביאה מירושלים היא בגידה בלאום,כך הפרדת דת ממדינה היא בגידה בערכי האומה לדורותיה.

האם זה "אחופוביה"?

האם היא תפצה סבתא ששכלה את נכדה שראתה בו כמו בן שלה?

אין קשר.

המדינה לא מפצה לפי רמת ההרס הנפשי, אלא לפי נוהל.

הנוהל נקבע לפי אם החברה מגדירה את האדם הקרוב כ"נשוי" או "לא נשוי"

וואו. באמת שאין לי מילים

אתה חצוף ורשע ברמה מדהימה 

יש ארוסות שחשך עליהם עולמן. אם להן לא נותנים פיצוי, אין סיבה לתת פיצוי לאלמן להטבי.

אחרת צריך לתת פיצוי לפי מדד ההרס הנפשי שמלחמה חוללה. יש מי שאיבד טת חברו הטוב והיחיד וחשך עליו עולמו. האם הוא מקבל פיצוי?

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

גם הוא תומך בנתניהו.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.