ובניגוד אליך - אני כן משלמת ארנונה לרמת גן

וכל עוד אתה לא — זה לא נוגע אליך בשום צורה

ולא הייתי מרוצה בכלל. לכן פשוט הרמתי את הרגליים והלכתי.

ולא קיבלו אישור מכל תושבי רמת גן.

גם אם הערייה היתה תולה דגלי הרבי מלובביטש מלך המשיח מטעם העריה או דגלי ארץ ישראל השלימה, היית טוענת אותו דבר?

זו אידאולוגיה פרטית ואין סיבה ששום עריה תתלה אידאולוגיות פרטיות.

העיקר על פאצ משיח של חייל פרטי שולחים לכלא.

רק בקיבוץ או יישוב פרטי אפשר לעשות זאת

יש ציבור.

והוא מאוד גדול, ולשאול אותם אחד אחד על כל דבר זה נורא מסורבל, לא נוח, ולוקח המון זמן

אז הנוהל הוא כזה, פעם בכמה שנים, עוברים אחד אחד ונותנים לכל אחד לבחור מי מוסמך להחליט את ההחלטות האלו בשמו. לזה קוראים "בחירות".

ואז האנשים שהציבור בחר - מחליטים החלטות כמו לצבוע מעברי חציה, להעביר תקציבים - וכמו כן, גם לתלות דגלים.

ואם הציבור ממש לא מרוצה - בבחירות הבאות הוא יכול לבחור אנשים אחרים.

וזה שאתה עובר שם - עוד פחות רלוונטי, בטח לא הגיוני לטעון שרק בקיבוץ או יישוב פרטי מותר לעירייה לעשות משהו

הרוב לא יכול לכפות על הפרט דברים לא קשורים. כל עוד אין קונצנזוס.

האם כמחטף פוליטי של 61 חכים אפשר לחייב כל חייל לשים פאצ משיח כחובה בחוק כל עוד אין קוזצנזוס? לא

אם המדינה היתה מחר מחייבת כל חייל ללכת עם פאצ משיח, על פי 61 חכים. זה לא החה עריצות הרוב?

גם בקרב חילונים, לא מכיר אפילו חילוני אחד שהיה מאחל לעצמו שיהיו לו ילדים הומואים.

דגל גאווה לא מיועד לשכנע אף אחד להיות הומו, אלא לדרוש שוויון למי שכזה.

מהניסוח שלך עולה מסקנה אבסורדית, כאילו כולנו נגד עמותות שעוזרות לילדים חולי סרטן, שהרי ברור שלא היינו רוצים ילד עם סרטן... 

שילמד רק גמרא ונפש החיים.

טוב בסדר, אולי קצת שפת אמת, אבל רק שפת אמת על המגרא.

זה כזה 2019 להיות משיחיסט

כחלק מ"חודש השיוויון והדמוקרטיה" וכל אחד יפרש איך שבא לו.

דגל גאווה בעל מטען מאוד ברור של נסיון לנרמל אידאולוגיה שלא מקובלת על כל הציבור.

זה כמו ההבדל בין שעריית ירושלים תתלה דגלי ישראל וכל אחדיפרש איך שבא לו, אם זה מייצג אתחלתא דגאולה או ציונות חילונית.

לבין זה שעריית ירושלים תתלה דגלי " הרבי מלובביטש מלך משיח" שזו אידאולוגיה שנויה במחלוקת

היא גם אהבה ללמוד שיעורי ר' דוד.

אז האדמור של אבישג היה הרבי מלך המשיח שליטא דוד בן ישי

כמו ליטאים אמיתיים.

נגד כאבים

בירושלים אין שום דגלי להטב מהעריה.

לא דיברתי על אדם פרטי שתולה על מרפסתו

זה גם לא נשמע לי הגיוני. כי בירושלים זה היה גורר חסימות כבישים של החרדים והיינו שומעים על זה.

ובשם איזה חוק בית משפט יכול לחייב כל עריה לתלות דגלי להטב בחודש הלהטב, גם נגד רצון העריה?

אפילו הפרשנות הכי אקטיביסטית בבית משפט לא תצליח למצוא פרשנות לחוק כזה

עיריית י-ם: דגלי להט"ב – כן; משפחה נורמלית – לא - סרוגים

האם דגלי הלהטב נתלו מטעם העריה , או מטעם מפרסם פרטי שהעריה אישרה לו כמו לכל מפרסם בשלטי חוצות?

זה שונה לגמרי

, על פי חדשות מלפני שנתיים, הוריד בכוח שלט של מוכר פחאפל ברמת גן שתלה על החנות שלו כמחאה על הדגלים "והאלילים כרות יכרתון" או דבר,דומה.
 

בקיצור ערייה בולשביקית

בין דגל שמדבר על שוויון ולא פוסל אף אדם,

לדגל שבמהות בא להתריס/לאיים/לשלול חיים של אחרים.

השוואה ביניהם היא כמו להשוות בין קמפיין שמבקש "אל תרביצו לי" לבין קמפיין שדורש "רשות להרביץ". אלו לא שתי עמדות לגיטימיות באותו דיון. 

השוואות כאלה עוזרות לי להבין למה נאור נרקיס מצליח לצבור אהדה בקרב ציבור גדול, כשהוא מצביע על כך שגם לחילונים יש רגשות שיכולים להיפגע ולא רק לדתיים. 

והנה דברים שאמר הפילוסוף היהודי פרופ' קרל פופר:

סובלנות בלתי מוגבלת תוביל בסופו של דבר להיעלמות הסובלנות. אם נרחיב את הסובלנות הבלתי מוגבלת גם לאלה שאינם סובלניים, אם לא נהיה מוכנים להגן על חברה סובלנית נגד הסתערות של הבלתי-סובלניים, אזי הסובלנים יושמדו, והסובלנות איתם. בניסוח זה, אני לא מרמז, למשל, כי עלינו תמיד לדכא פילוסופיות בלתי-סובלניות; כל עוד אנחנו יכולים להתנגד להן על ידי טיעון רציונלי ולשמור עליהן באמצעות דעת הקהל, דיכוי בהחלט לא יהיה צעד חכם. אבל אנחנו צריכים לשמור לעצמנו את הזכות לדכא אותן במידת הצורך אפילו בכוח; כי אולי יתברר שהם אינם מוכנים "לפגוש" אותנו בדיון רציונלי, אלא מתחילים בפסילה של עצם השימוש בטיעונים; הם עשויים לאסור על חסידיהם להאזין לטיעון רציונלי, משום שהוא מטעה, וללמד אותם לענות על טיעונים על ידי שימוש באגרופיהם או באקדחיהם. לכן עלינו לשמור לעצמנו, בשם הסובלנות, את הזכות לא לסבול את חוסר הסובלנות. עלינו לקבוע כי כל תנועה המטיפה לאי-סובלנות מציבה את עצמה מחוץ לחוק, ועלינו להחשיב הסתה לחוסר סובלנות ולרדיפות כעבריינות, כפי שאנו צריכים להחשיב הסתה לרצח, או לחטיפה, או לחידוש סחר העבדים, כפשע.

ואני גם לא מבין, אולי גם נחרים את ספר התנ"ך? הרי הוא קורא לשלילת חיים של אנשים אחרים, לא משנה מה נימוקיהם. או לגבי מסית ומדיח, אף אומר שאסור לחפש לו זכות.

התנ"ך קובע שיש דברים שהם בלתי־נסבלים גם אם יבוא דור שייראה לו לכאורה שהם תמימים ובלתי־מזיקים. מה לעשות.

קרל פופר לא היה פילוסוף יהודי, הוא היה פילוסוף ממוצא יהודי.

גם אם לפי ההלכה צריך לסקול אנשים מסוימים, זה בוודאי לא רלוונטי למציאות שלנו היום.

מן הסתם אם תסקול מחלל שבת, לא תמצא הרבה רבנים שינסו ללמד עליך זכות ולהעיד לטובתך בבית המשפט. 

גם התנ"ך אינו לגיטימי, כי הם אומרים את אותו הדבר.

אותו "דגל מאיים" בסוף זה מסתכם בסתם אמירה. זה לא שהולכים לתלות אנשים. זה כמו הפרנויה של השמאל שהולכים להקים להם מדינת הלכה מתחת לאף ולהרביץ לנשים שהולכות עם קצר. לא קורה, לא יקרה. וגם כל אמירה נגד להט"ב בקונטקסט העכשווי משמעותה אינה אלא שהמדינה לא אמורה למסד את העניין, או לומר שזה משהו לא לגיטימי ולא ראוי, לא שצריך להרביץ לאנשים.

ומבחינתי, להט"ב זה סכנת נפשות כי כתוב "תקיא הארץ אתכם"

"ת"ר בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו [...] ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד" כל ארבעת הדוגמאות לענ"ד הן חטאים ברמה חברתית יותר מאשר ברמה האישית.

ואם עירייה תחליט לתלות שלט שצריך לאנוס נערות מאורסות? סבבה? הנערה המאורסת (כמו כל אדם, וגם כל חיה) מקבלת את ההגנה המוסרית שלה מכוח התורה כך גם שאר הדברים מוגנים או מגונים על־ידי התורה.

זה שיש ציבור רחב עם פילוסופיה אחרת לא אומר שאני אוטומטית צריך להתקפל לדעת הרוב שהייתה גם מיעוט עד לא מזמן.

אבל לפי מה שנכתב כאן, השלט נתלה כתגובה לדגלי הגאווה.

אם יגור מולי מישהו מחלל שבת, ואני אתלה בכוונה מול הדלת שלו שלט עם פסוק בדבר סקילת מחללי שבת, אז זו ההגדרה החוקית של הסתה.

רוצה לגור במדינה שבה זה לגיטימי להרוג אנשים בגלל שהם לא שומרים על חוקי הדת? אם כן, אתה לא במקום הנכון.

ובקשר לליקוי חמה - תנוח דעתך, יודעים לחשב היום את ליקויי החמה אלפי שנים קדימה, ברמת דיוק של שניות בודדות. כלומר יודעים להגיד לצורך הדוגמה שבעוד 7,573 שנים, בדיוק בשעה 18:48:25, יהיה ליקוי חמה. זה מגיע באופן מחזורי ומתמטי ולא קשור להתנהגות של מישהו על כדור הארץ. כמו שאי אפשר להגיד שבכל פעם שיש גאות או שפל זה סימן להתנהגות שלנו, כי אלה תופעות מחזוריות שיתרחשו בין אם כולנו נהפוך לבודהיסטים קניבליים אוכלי חזירים ובועלי תינוקות ובין אם כולנו נהיה תלמידי חכמים ששומרים על קלה כחמורה.

סתם הוצאה מההקשר כמו שאוהבים בדכ לעשות 

אבל הנה, כמו שאמרתי, אתה משווה שלט להסתה וקריאה לרצח ומה לא, כשבקונטקסט החברתי העכשווי זה פשוט לא זה. סתם פרנויה.

ואגב, גם התנ"ך הוא ספר מסית. וקריאה של פרשת אחרי מות זאת הסתה (ועוד בציבור!) למה לא באמת לאסור על קריאתו? זה לא תוכן מסוכן? זה לא עלול להצמיח דור פשיסטי ומרושע שיקים מדינה שבה לגיטימי להרוג אנשים בגלל שהם לא שומרים על חוקי הדת? ולא היו כבר דברים מעולם (ישי שליסל)? מה דעתך?

בקיצור יש הרבה דברים שאפשר להפגין נגדם ולטעון שהם לא לגיטימיים וזה לא קשור לאלימות לפחות לא בחברה הישראלית העכשווית. אני לא מקבל את הנחת היסוד ש"חיה ותן לחיות" זה ערך מקודש ברמה כזאת שאיני יכול להביע מורת רוח ממה שנראה בעיניי עוול מוסרי גם אם לכאורה אינו פוגע באיש ברמה הפיזית. כשם שהחברה העכשווית גם לא מקבלת גילוי עריות בהסכמה, או משכב בהמה באופן שאינו מהווה פגיעה פיזית בבהמה (גם מה זה משנה בהרבעה מסחרית התהליך גם לא מלבב במיוחד וברמה הפילוסופית מה כבר ההבדל), או פורנוגרפיה בציבור (גם אם לכאורה הכל בהסכמה ואין פגיעה באיש ומה לא).

לגבי ליקוי חמה רואני שדברי חז"ל אור לרגליך אבל למה להיצמד לשטחיות אם כבר העירו על זה קדמונים מלפני מאות שנים והסבירו את מה שהסבירו בין אם זה כמשל לשינוי בהשגחה האלוקית או הסברים אחרים המניחים את הדעת. הרעיון העיקרי מובן גם אם מצריך קמצוץ מעוף.

או במילים אחרות, אם התנ"ך זה ספר להתבייש בו וחז"ל טיפשים הבנתי את דעתך ואינה מעניינת אותי.

שכן זו מדינת היהודים.
 

אבל בלי קשר, גם במדינת כל אזרחיה לא שייך לתלות דגל של אידאולוגיה שנויה במחלוקת, מטעם הערייה.

בין אם זה דגל להטב, בין אם זה להבדיל, דגל הרבי מלך המשיח.

יש הפרש עצום בין להתיר לאנשים לסוע בשבת, לבין זה שרשויות המדינה היהודית עוברות על התורה

אפשר פשוט לשים דגלי שוויון. למשל הטריקולור הצרפתי שמסמל שיוויון אחווה וחירות, או כל סמל לירות ודמוקרטיה ושיוויון אחר.

דגל הלהטב הוא בעל מטען אידאולוגי מאוד ברור. וכל ניסיון אחר לטעון אחרת זה סתם התממות.

זכותו של בעל הפלאפל לצאת במחאה נגד עריצות הרוב בעירו. זה צביעות לאפשר עריצות רוב אך לא לאפשר מחאה שלו

כדברי בעל העקדה נראה לי שפסק הלכתית שמוטב שיעברו על הרבה חטאים פרטיים חמורים, ושהציבור לא ימסד חטא ציבורי קל אחד.

מה גם שהתורה זה לא רק הלכה. יש גם ערכים תורניים, ונבל ברשות התורה

מתפלא איך החרדים בירושלים נתנו לזה לקרות.
 

בכל מקרה זה מן הסתם רחוב צדדי, לא כמו ברחוב זבוטינסקי ברמת גן שהוא הראשי וכולם עוברים בו בגוש דן.

וכמובן גם זה נורא ואיום שבירושלים תלו, אם התמונה היא אכן בירושלים והידיעה נכונה. ועוד נגד רצון רוב תושבי ירושלים. אם זה נכון אנחנו חיים ממש במדינה בולשביקית אנטי דמוקרטית

ותושבים שלא מרוצים מכך יכולים להצביע לראש עיר אחר בבחירות הבאות.

מותר לעירייה להוציא כספי ציבור על משהו שרק חלק מתושבי העיר מעוניינים בו, בדיוק כמו שהמדינה מוציאה כספי ציבור על מיליון ואחד נושאים שלא כולם מסכימים עליהם.

אם קשה לך לראות דגלי גאווה בציבור, אתה בהחלט מוזמן לעבור לגור / לעבוד / לטייל במקום שבו אין דגלי גאווה. ברמת גן ובתל אביב אתה משתייך למיעוט זניח שהדגל מפריע לו, והציפייה שלך שהעירייה תמלא את רצונם של 100% מהאנשים פשוט לא ריאלית.

להנכיח במרחב אידאולוגיה פרטית שנויה במחלוקת.
 

מה תאמר אם עריית ירושלים תתלה דגל הרבי מלך המשיח? כהנא צדק? דגל הקומוניזם? ארץ ישראל עד הפרת?

זה לא תפקיד הערייה.

וגם אם הרוב רוצה, זה עריצות הרוב. לא כל דבר הרוב זכאי להנכיח במרחב הציבורי, אם זו אידאולוגיה שלא קשורה לערכי הלאום הבסיסיים.

הערייה למשל לא יכולה להתיר לאנשים לעשות מסיבות בפול ווליום כל שעות הלילה בכל ימות השנה בצורה שתמנע לישון, גם אם רוב העיר ירצה. זה עריצות הרוב. ובשביל זה יש את בגץ שיגן על המיעוט מעריצות הרוב. כלומר בגץ אידאלי, לא חבורת המושחתים שיש היום בבגץ.

ב. כבישים ראשיים שרוב מי שנוסע בהם הוא לא מהעיר, צריכים להיות ברשות המדינה.

הסיבה שרמת גן תלתה בזבוטינסקי לאורכו את כל דגלי הלהטב, זה כדי שנהגים שנוסעים מפתח תקווה ועד תל אביב יראו זאת. לא בשביל תושבי העיר.

לכן החלטה כזאת צריכה להיות שייכת למדינה ולא לערייה. כמו שתחזוק כביש 1 שייך למעצ ולא למועצה אזורית גזר

א. אני מסכים איתך שתפקיד העירייה הוא לתחזק את העיר, אבל רוב הציבור לא מסכים איתנו. אנשים רוצים עירייה שגם דואגת לספורט לתרבות ולפנאי וכו' וכו'.

כמו שאתה ואני יכולים להגיד עד מחר שתפקיד המדינה הוא רק לשמור על הביטחון וכיוצ''ב אבל בפועל רוב מוחלט של הציבור רוצה שהמדינה תממן גם ספורט ותרבות ובריאות ועוד ועוד.

אז להאשים את עיריית רמת גן או כל עירייה אחרת, בכך שהיא מוציאה כסף על דברים לא הכרחיים -זה לא רציני. אין עירייה אחת בארץ שהתקציב שלה כולו מופנה רק לתחזוקת העיר, ואם ראש עיר יעשה כן - הציבור יעיף אותו בבחירות הבאות.

יותר מזה - אין אפילו מדינה אחת בעולם, ואין אפילו עיר אחת בעולם, שבה השלטון משתמש בכספי הציבור אך ורק לצרכים הכרחיים. זה מודל שפשוט לא קיים. גם בארצות הברית הקפיטליסטית, יש מימון של תקשורת ושל תרבות ושל אינספור דברים לא הכרחיים.

ב. אידאולוגיה שנויה במחלוקת - וכי לממן אברכים זו לא אידאולוגיה שנויה במחלוקת? ומה לגבי מופעי תרבות עם הפרדה מגדרית? ומה לגבי ספורט בשבת?

עיריות ומדינות מוציאות המון כסף על דברים שנויים במחלוקת, וזה מחזיר אותנו לסעיף א. עירייה או ממשלה שלא תוציא כסף על דברים שנויים במחלוקת, בעצם לא תוציא כסף על שום דבר מלבד צרכים מאוד מאוד בסיסיים, וזה לחלוטין לא מה שהציבור בישראל רוצה.

ג. ''עריצות הרוב'' זה כאשר הרוב מכריח אותך לעשות משהו, מונע ממך זכויות, קובע שאסור לך לחיות לפי האמונה שלך או הדרך שלך למרות שהיא לא פוגעת באחרים. לתלות דגל זה לא עריצות לפי אף הגדרה של המילה הזאת.

הדגלים האלה אולי פוגעים ברגשותיך, אבל לא פוגעים בחופש הקניין שלך, בזכות התנועה שלך, בזכויות האישיות שלך, לא מונעות ממך שום דבר ולא גורמות לך לשום דבר. לא עריצות ולא נעליים.
 

ד. רוצה לדבר על עריצות הרוב? יאללה.

רוב של סטרייטים בכנסת, קובע שהומואים לא יכולים להתחתן במדינת ישראל. זה פוגע באופן מעשי ואישי בהומואים, קצת יותר ממה שדגל פוגע בך. זה אשכרה משנה את החיים שלהם: פחות הטבות מס, פחות זכויות שיש רק לנשואים, פחות אפשרויות ליהנות מירושות או תקציבים של אלמן צה''ל או קצבת שארים, יותר בירוקרטיה בהרבה תהליכים.

רוב של סטרייטים קובע שלהומואים אסור לאמץ ילדים. רוב של סטרייטים קובע שלהומואים אסור להשתמש בפונדקאות בישראל. רוב של סטרייטים קובע שצריך לזרוק, להשמיד ולאבד מנות דם של הומואים, כולל מנת דם של עבדך הנאמן שהושמדה בליווי מכתב מאוד משפיל וכל זה על לא עוול בכפי.

כל אחת מהדוגמאות האלה משפיעה על חיים של אנשים בפועל, אני לא מדבר על ''פגיעה ברגשות'' או משהו כזה, אלא ממש חיים של אנשים משתנים לרעה בגלל ההחלטות האלה! 

מזל שאת חלקן בגץ ביטל...

בקיצור אתה לוקח קבוצת אנשים שבאופן עקבי וסיסטמטי פוגעים בזכויות היסוד שלה, וקובע שהיא זו שעושה עריצות בגלל... דגל? נו באמת.
 

ה. אין לי מושג למה נדמה לך שהמדינה צריכה להיות אחראית על כבישים עירוניים, אפילו אם מדובר בכבישים עירוניים מאוד ראשיים. מדובר ברחובות עם אינספור עסקים שמשלמים ארנונה לעירייה, עם בתים, פחי אשפה, גינות ציבוריות... ממש ממש לא תפקיד העירייה לדאוג להם.

וכמו בסעיף א', מה הקשר לדיון? זה המצב כרגע, זה לא שעיריית רמת גן לקחה כאן משהו שלא שייך לה. 

בהנחה שזה באמת המצב גם כלפי דת. בינתיים בתל אביב פירקו תפילת יום כיפור ורצו להכות את הרב יגאל לוינשטיין (אדם שתרם למדינה ולצבא יותר מחלק גדול מהתל אביבים הפרזיטים).

כשיהיה שוויון - יהיה שוויון.

להטב. שום ח"כ כולל החרדים מעולם לא הציע חוק כזה

זה שמונעים מלהטבים להרשם כנשואים זה לא עריצות הרוב, כי לא כופים עליהם שו םדבר. להפך, אילו הלהטבים יכפו על המדינה לרשום אותם כנישואים למרות שזה דבר שנוי במחלוקת, זה יהיה עריצות המיעוט על הרוב.

ב. ערכי לאום בסיסיים דוחים עריצות רוב. מכיוון שהמדינה היא מדינת היהודים ולפי תורת היהודים אסור להתחתן גבר עם גבר, אז זה נגד ערכי הלאום, לרשום במדינה אותם כנשואים. כמובן זה לא מגביל את חייהם הפרטיים. במקרה כזה חובה לממש ערכי הלאום גם במחיר עריצות הרוב וגם במחיר עריצות המיעוט. גם אם רוב המדינה ירצה שהטפסים יהו בסינית, הם יהיו בעברית כי זה מדינת הלאום של העם היהודי, כנל הבירה בירושלם, חוק השבות וכל ערך לאומי בסיסי.

אגב, גם אלמנות מאירוסין לא מקבלות קצבה מצהל. וגם המדינה לא מחלקת בין אדם ששכל את אחיו היחיד, לבחן אדם ששכל אח מתוך 10. אז למה שהמדינה תפצה אלמני להטב כאשר ארוסות לא מקבלות? אם זה מפני הצער הנפשי, האם המדינה תפצה אותי על אבדן חבר נפש שלי שאבדתי במלחמה וחשך עלי עולמי? לא

אם אתה חושב שערכי הלאום הבסיסיים של המדינה הם לשמור על ההלכה.

ושוב אני חוזר למה שכתבתי קודם: אם זה הטיעון שלך, מה אתה רוצה מעיריית רמת גן?

היא העירייה היחידה בארץ שלא פועלת לפי ''ערכי הלאום הבסיסיים'' כמו שאתה תופס אותם? העירייה הראשונה שהחליטה לעשות דברים בלי להתייעץ עם הרבנות הראשית?

אתה ממציא חוקי משחק שאף אחד בעולם לא משחק על פיהם, ואז כועס על עיריית רמת גן שלא משחקת לפי הכללים שרק אתה מכיר בהם.

לגבי ההבדל בין בני זוג הומואים לבין חברים טובים,  ושאר טענות הומופוביות, עייפתי. 

אני לא במיעוט. כך סוברים מפלגות הציונות הדתית, בן גביר , שס, יהדות התורה. ודה פקטו הליכוד, עובדה שתומך באי הפרדת דת ממדינה.
 

זה לפחות 61ח"כים.

ב. הרוב פה לא משנה. ארץ ישראל שייכת לאומה היהודית לדורותיה, ודור אחד לא בעלים על הארץ כדי לשנות נוהל של ערכים לאומיים. כמו שהעברת הביאה מירושלים היא בגידה בלאום,כך הפרדת דת ממדינה היא בגידה בערכי האומה לדורותיה.

האם זה "אחופוביה"?

האם היא תפצה סבתא ששכלה את נכדה שראתה בו כמו בן שלה?

אין קשר.

המדינה לא מפצה לפי רמת ההרס הנפשי, אלא לפי נוהל.

הנוהל נקבע לפי אם החברה מגדירה את האדם הקרוב כ"נשוי" או "לא נשוי"

וואו. באמת שאין לי מילים

אתה חצוף ורשע ברמה מדהימה 

יש ארוסות שחשך עליהם עולמן. אם להן לא נותנים פיצוי, אין סיבה לתת פיצוי לאלמן להטבי.

אחרת צריך לתת פיצוי לפי מדד ההרס הנפשי שמלחמה חוללה. יש מי שאיבד טת חברו הטוב והיחיד וחשך עליו עולמו. האם הוא מקבל פיצוי?

עוד חרטטן בשקל ועשרים, שמוכר לוקשים להמונים ומצליח בסופו של יום לשרוף שנים וחצי מנדטים לימין.

תגידו, מי מממן את החרטטן הזה, וממה הוא מתפרנס ביום יום.

איפה הנהגת הציונות הדתית שתקרא לכל המשוגעים ותומכיהם די בכל אתר ואתר, לרדת מהעץ ומהגג.

תקרא למנהיגיך להוריד את אחוז החסימה (אן לפחות לאפשר הסכמי עודפים גם מצד מפלגה שלא עוברת).

2.5 מנדטים (בערך מה שגם סמוטריץ' כנראה יקבל), אלו לפחות 100 אלף איש שזכאים לדעה משלהם.

לא נוריד את אחוז החסימה.

לחילופין אני מציע לבטל את אחוז החסימה ולאפשר לכל אזרל סמדינת ישראל מבן חודש ומעלה להיות חבר כנסת.

אלא כל אדם בוגר.

במציאות של מליונים אי אפשר להתנהל כך (למרות שעל נושאים מהותיים ראוי שיהיה משאל עם) ולכן בוחרים נציגים במספר מוגבל וממילא 'תג המחיר' ההכרחי הוא שמינימום לקבל נציג, זה לקבל תמיכה של 1\x, כש -x זה מספר חברי הפרלמנט.

נ.ב.

לא שאני בעד פייגלין, אבל זה לא קשור לוויכוח הספציפי.

האיש הזה יודע שאין התכנות מעשית שיעבור את אחוז החסימה.

הדעת נותנת איפוא שכל כוונתו היא אך ורק לשרוף קולות לימין.

ומי משלם לו בעד שריולות פת הקולות?

הדעת נותנת שלא מישהו שמזוהה עם הימין.

לו ישמעו בקולי, החוק חייב להגן על המצביעים מפני שרלתנים ושרלטנים. כל רשימה חדשה שתוגש לועדת הבחירות המרכזית תחוייב בהפקדה בסך 2 מיליון ש"ח, שתחולט לטובת המדינה כל אימת שהרשימה לא קיבלה לפחות 2.5 אחוזים מכלל הקולות הכשרים.

בן גביר כמה פעמים לא עבר עד שנכנס, פייגלין בפעם שעברה קיבל כמעט כמו בנט.

סמוטריץ' גם באזור הסכנה.

פייגלין השקיע רבות בקמפיין לחבר את כל הגוש שמימין לליכוד ולא נענה.

אין שום זכות לבוא בטענות למי שרוצה שינוי, ויציאה מהקונספציה, ואם לא עכשיו אימתי.

הפתרון האמתי- הוא כמובן הורדת אחוז החסימה, או לפחות הסכמי עודפים שמפלגה שלא עברה- תוכל להעביר את קולותיה למפלגה אחרת שתבחר.

היה על גבו של סמוטריץ'.

יתכבד פייגלין לרוץ לכנסת ברשימת בן גביר או סמוטריץ', ולהשיג מקום ריאלי.

כי לא מורידים אחוז חסימה בשביל אדם אחד, ובפרט שאותו אדם כבר היה חבר כנסת, ולא מן המצטיינים שבהם בלשון המעטה.

אתה לא יכול למנוע בכוח כל מי שרוצה לשנות.

הורדת אחוז החסימה היא לא "בשביל אדם אחד", ראשית -מדובר בלפחות 100 אלף מצביעים כאמור.

בנוסף, זה בשביל הדמוקרטיה ושאפשר יהיה להציע רעיונות מקוריים לרענון ושינוי הקונספציה.

בנוסף, אתה ממשיך להתעלם מכך שגם סמוטריץ' באזור הסכנה לא פחות מפייגלין(מה שגם מראה את האבסורדיות של אחוז החסימה), אז מציע שסמוטריץ' לא יתמודד הפעם כדי "לא לשרוף קולות", או שיתכבד וירוץ עם פייגלין.

20 אלף תומכים נשארו לו. מחציתם ילדים חסרי זכות הצבעה.

לא תמצא אדם אחד עם יושרה פוליטית שירצה להיות איתו באותה רשימה ובצדק הוא נדחה

חצי הכוס המלאה היא ששריפת הקולות שלו תהיה על חשבון הנוכל.

יש לו בייס יציב של לפחות 70/80 אלף, בן ארי אני מבין שהוא מבחינתך ללא יושרה פוליטית.

עקב הגידול הצפוי הפעם במספר המצביעים ובאחוז ההצבעה ידרשו 170 אלף קולות כשרים כדי להכניס רשימה לכנסת. גם אם יורידו את החסימה ל- 1.6, לא יהיה, ידרשו 85 אלף קולות, כאשר לשיטתך הוא יכול לגייס 70- 80 אלף בלבד.

ולכן, אם אתה חבר אמיתי שלו, קח אותו הצידה, ותסביר לו את החשבון הפשוט .

ולזלזל במצביעיו, במקום להציע לחבר'ה אחרים להתחבר אתו כדי למנוע שריפת קולות.

לא מן הנמנע בכלל שהוא יקבל הרבה קולות וגם יצבור מומנטום, אמרתי רק שיש לו בייס של *לפחות* 80 אלף קולות.

תיהנו לכם אנשי האתמול מהמשך הקונספציה והמשך מניעת כל שינוי ומקוריות בכוח.

בן גביר באמת היה לא בסדר בפעמים שהתמודד לבד. כיום הוא יעבור.

זו לא שאלה של זכויות. יש בחירה חופשית, זכותו המלאה להזיק לעם ישראל בשביל ההזיות שלו ועדיין פשע לעשות זאת. אין שום סיבה לחשוב שהוא יעבור, ואין שום סיבה לחשוב שלו יצוייר שיעבור, הוא יצליח במשהו מהתכניות המנותקות שלו.

מלמעלה, פייגלין היה קרוב מאוד מלמטה ב-2019, לא רואה הבדל מהותי , מעבר לכך שאחרי ה7/10 הרבה בציבור מתפכחים מהתיוג של פייגלין ורעיונותיו כ"קיצוניים" ו"הזויים".

גם אני הקטן, אזכיר את חטאי, שגם בעבר כשתמכתי בו, ספציפית התכנית שלו לעזה הייתה נשמעת לי קיצונית מדי, ודווקא היא במיינסטרים כיום.

מאז לסמוטריץ' יש הרבה מאוד קבלות על עשיה

ולפייגלין הרבה מאוד רוח ואפס עשיה. אלו שהצביעו אז לפייגלין, הצביעו משלל סיבות שלא רלוונטיות היום.

אבל כל זה לא משנה - כאז, כן היום - המפלגה של הציבור הציוני דתי, תעבור. מפלגה של פופוליסטים, שמתלהבים מרעיונות יפים, בלי שום התחשבות ביכולת הישום במציאות - לא תעבור.

צריך להיןת נביא כדי לצאת בסיסמאות על דברים שתלויים בתזמונים "על הקשקש".

נכון, היה לו חבר ברשימה שלדעתו האישית ברית מילה היא לא להיט, לא בטוח שהחיבור היה טוב.

אבל הרעיון של המפלגה זה "בית חב"ד פוליטי", שמקבלים את כולם תחת דגל הזהות היהודית, אבל לא מנסים להתערב להם בחייהם מתוך הבנה שזה לא תפקיד המדינה.

להבנתי זה מדהים ל-2 הכיוונים (גם להפחית את הרגשת האנטי שיש להרבה חילונים בישראל מסיבה מוצדקת או שלא, וגם להפחית את הפחדים שיש להרבה חרדים מהתערות בישראליות מסיבה מוצדקת או שלא).

גילוי נאות - החזון החברתי הזה הוא מה שמשך אותי מלכתחילה למקום, וזאת אכן המפלגה היחידה שאני מכיר שמאחדת חילונים קיצוניים עד נטורי קרתא ואנשים ממאה שערים.

היו פתאים משני הצדדים שקנו את הפרדוקס והיו רבים וטובים - שלא.

במקום לשאול מתי יהיה לנו את "חאביר מיילי הישראלי", כדאי לשים לב שיש לנו אחד כזה.

להפך, הוא לקח את התפיסה הרפובליקנית מארצות הברית - תפיסה שאכן שאבה יסודות מסויימים מהיהדות, בעיקר דרך התרגום וההשלכה הנוצרית-פרוטסטנטית של 'האבות המייסדים' של ארה"ב והלביש עליה כמה ציטוטים ממקורות כמו הרמב"ם, בצורה שמשכנעת את מי שלא מכיר את הדברים בהקשרם ומשמעותם האמיתיים.

לגייס את כולם 'כדי להגן על ביתם' - זה מודל סופר בזבזני. אולי בישובי ספר, יש בזה טעם. אם כי גם בעוטף עזה הוכח לחלוטין שבישובים בהם היתה כיתת כוננות מאומנת באמת ושדאגה להחזיק את הנשק זמין - כמעט שלא היו נפגעים. כך שאפילו בישובי ספר, לא באמת צריך לכולם, רק להחזיק כיתות כוננות מאומנות ומצוידות.

בערים הגדולות זה פשוט מוגוחך. התוצאה היחידה של מהלך כמו שהוא מציע תהיה דו"צים מטורפים, כשמאות אלפי בעלי נשקים בגוש דן לדוגמא, שאינם מאומנים כראוי ולא מתורגלים בעבודה קרבית עם אלפי שכניהם ברחובות הסמוכים - יתחילו לירות תוך כדי אירוע שאף אחד לא מנהל אותו ולא באמת מסוגל לנהל אותו.

מעבר לזה, כיום נשארים בקבע, האידיאליסטים. הצורך להחזיק בתנאי קבע מספיק משכנעים, את עשרות האלפים שכיום לא נשארים, שיהיה צריך בשביל להחזיק את הקווים והפעילות הקיימת ובשביל שיהיו עתודות מילואים מספיקות למלחמה בכמה חזיתות - יעלה למדינה הרבה הרבה יותר ממה שעולה צבא החובה היום.

כי סדר הגודל השוטף יהיה עם הרבה פחות חיילים.

ואלו שכן יישארו, יוכלו להתמקצע כמו שצריך.

יזיק אם הם יהיו חיילי הגמ"ר (לא שאני יודע מה זה ראשי התיבות האלו🙂) במקום מי שהיום כזה?...

הןא די מפצח את הפסיכולןגיה החרדית שכיום לא מזדהה עם ה"מדינה", ומציע לחבר'ה לא "להשתלב" באיזה כןר היתוך, רק להשתתף בהגנה על הבית שלך ןעל עירך.

ואם חלילה תהיה מלחמה ויצטרכו אותם הם יתגייסו.

תוכניות מנותקות מהמציאות.

1. 'הגמ"ר' זה "הגנה מרחבית" - כוחות כוננות מקומיים שממצאים בישובים שעל הגבול או באיזורים עוינים. במצב רגיל הם 'כיתות כוננות' אזרחיות, שמתאמנות למקרה של אירוע. בזמן חירום (כמו בשלוש שנים האחרונות) הם מגוייסים בישוב/אזור מגוריהם.

2. הוא לא מדבר על בחורי ישיבה, הוא מדבר על כולם.

3. אין שום צורך ושום תועלת בעשרות אלפי מחזיקי נשק בתוך בני ברק, אם הם מיועדים רק להגנה על המקום באירועי חירום. 

. הוא מדבר על המרכיב של גיוס חובה, הטיעון העיקרי שהתעורר כיום כנגד החרדים הוא ש"במלחמה התגלה שחייבים כוח אדם".

 אז הוא בעד להכשיר את החרדים בשוטף להיות עם נשק ולהיות מוכנים להגן על משפחתם וישובם כשצריך, ואם חלילה תהיה מלחמה הם יתגייסו כמו כולם.

אין לך מושג כמה הגישה שלו יכולה לעזור לחרדים פחות להתבצר, רק בשביל זה כדאי למי שחולם על גיוס חרדים, לתמוך בזה.

לעומת זאת, ההכשרה שהוא כן מדבר עליה, כדי להיות כח הגנה מקומי - רלוונטית בישובי גבול וחסרת משמעות לעשרות אלפים בבני ברק.

לקחת להם את הכיבוד, זה מינימום של מלחמה באויב.

כנס של מחבלים מקבל כאפה. ככה צריך.

הם ותומכיהם מוזמנים לדלג למוקטעה כדי להמשיך בדיוני האס.אס שלהם.

… לא בכדי האיש יודע שקהל בוחריו או מעריציו הם מן הסוג שיאהב מעשה כזה. לא פלא שגם האשה עם הקונסטרוקציה על הראש השתתפה בחגיגה.

בושה למי שחושב שאלה הם מנהיגיו.

החלטת כבר אם אתה בצד של עם ישראל או בצד של האויב?!

גם לקרוא לכיסוי ראש של אישה בצורה משפילה

יש כל מיני סוגים של גסויות

אני מעדיפה את אלה שמשפילות את האויב ולא את הסוג השני

ממני אישה עם קונסטרוקציה על הראש

… אני גדלתי בחברה צנועה שבה אימי וחברותיה הלכו עם מטפחת וזה היה מאוד יפה. כל אשה יכולה ללכת איך שבא לה. פאה, כובע, מטפחת או קונסטרוקציה.

אני בעד מטפחת.

של אשה יראת שמיים וצנועה (שגם נפגעה בגופה ואיבדה את בעלה בטרור שחברך טיבי מימן ועודד) - ללעוג לה על הבחירה מה ללבוש

(אגב, לי אין מושג, אני מאוד משתדל לא להסתכל גם בתמונות ולא לשים לב מה נשים לובשות),

אבל לעשות את זה תוך כדי ביקורת על גסות רוח - זה חוסר מודעות בוטה.

זה לא מילה נרדפת למטפחת

גם לא למטפחת בקשירה גבוהה

כשמשתמשים במילה הזו זה מגיע מתוך זלזול ולא שום דבר אחר

לעניות דעתי סון הר מלך לובשת מטפחת

הבהרת שיש לך דעות על ביגטד של אישה (באיזה יקום נשמע לך נורמלי שגבר מביע דעות על בגדים של אישה?).

וגם יש לך מה לומר על שיקול דעת של אנשים במי להצביע.

תקשיב, אתה פאשיסט במהותך. טיפת כבוד לרצונות ובחירות של אנשים אין לך. חשבת להגר לצפון קוריאה?

בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.

האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.

סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.

הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.

בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה. 

האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ. 

למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.

בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.

ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז. 

דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.

הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.

נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים. 

אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון. 

בדיעבד אנחנו יודעים, שבאותם ימים ממש, רכבת אווירית אמריקאית מילאה את מחסני צה"ל לקראת עם כלביא שהיה מתואם לחלוטין והתארגנו לקראתו במשך כמה חודשים.

לעניננו, חסד לאומים חטאת.

הגוי הזה כל כך טוב איתנו... אמרו יהודים לפני מאה, ומאתיים שנים וזה נכון גם היום.

טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל מאז 1948, אבל גם מסוכן, לא כמו אובמה ובוש האב, אבל מסוכן. 

נתניהו למד לעבוד איתו, ולחלץ ממנו הרבה, כולל מילוי מחסני צה"ל שהתרוקנו במשמרת של אייזנקוט.

דווקא בשל כך האמינו האוילים שבתוכנו, מאזור פוליטי מאוד מסויים, שרצועת עזה תהפוך לשוויץ של המזרח התיכון תחת ריבונות ישראלית מלאה.

כי טראמפ אמר רילוקיישן.

וואו.

ועליהם נאמר: אם תכתוש את האויל במכתש,,, לא תסור מעליו איולתו. 

אז ככה, גם אם עולם קטן יחבק אותו עוד מיליון חיבוקים, דעתי עליו לא תשתנה.

מקום המדינה, אין ביננו הרבה וויכוח.

עכשיו הזמן להזכיר: האחריות על מדינת ישראל, על שלומה, ביטחונה וסגסוגה - מוטלת אך ורק על עם ישראל וממשלתו. זה נכון כשיש נשיא עוין ונכון באותה מידה, כשיש נשיא ידידותי.

יש מקום להתחשב, במסגרת יחסי תן-קח הדדיים, אבל בסופו של דבר את ההחלטות אנחנו צריכים לקבל לפי מה שטוב ונכון לנו.

כי:

א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה

ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.

ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.

ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?

ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו. 

קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב

Amit Segal: “Axios Report Is False; Trump Didn’t Curse Bibi Or Say Anything Personal” – The Yeshiva World

תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה

לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות

"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...

גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.

זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.

לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.   

במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.

בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות. 

ועדיין, הוא לא יצר עובדות קיימות שעלו בדם ודמעות.

"האוטונומיה" שדוברה שם, יכלה להתפרש ע"י 'הוועדות הכפריות' ששמיר הקים, שלא החזיקו נשק ולא היה להם שום מעמד בין-לאומי.

הנזק של אוסלו, 

באוסלו נתנו הכרה רשמית בין לאומית, לישות ערבית עצמאית בארץ ישראל. התוצאה הישירה בדם ודמעות היא אלפי ההרוגים בפיגועים שיצאו ויוצאים מהרש"פ ובעידודה/עצימת עיניה לרווחה. חלק גדו מהם ע"י המחבלים שהובאו לכאן בהסכמת פרס ורבין ובאמצעות הנשק שסיפקו להם.

כנער שנסע בירושלים בשנות האוטובוסים המתפוצצים, חווינו על בשרינו את התוצאות הישירות של אוסלו. עד היום, הרשות הפלסטינית, זאת שפרס הקים, משלמת משכורות עתק למחבלים, מכל הארגונים וככל שיותר יהודים נרצחו - המשכורת יותר גבוה.

מעבר לכך - אוסלו היה נתיב חד סטרי, למציאות חיים בלתי אפשרית ביש"ע. המלחמה שפרצה בערב ראש השנה תשס"א, היתה מהלך פשוט ומכוונן של עראפת ימ"ש (זה שטיבי שאתה כל כך דואג לו, היה היועץ האישי שלו), לקראתה הוא בנה את כל המנגנונים של הרשות.

משפרצה המלחמה, היו שני מסלולים אפשריים - להכריע או להכנע. שרון התחיל בחומת מגן במהלך של הכרעה, למעשה היום הרש"פ אמנם מזיקה בעצם קיומה, אבל בטחונית היא כמעט מפורזת. כשצה"ל רוצה - הוא פועל בתוכה. היו תשעה חודשים שכמחווה למכחיש השואה אבו מאזן ימ"ש, בני גנץ הפסיק את 'כיסוח הדשה' בערי יו"ש - התוצאה הישיגה היתה גל טרור שכמותו לא ידענו שנים.

שרון התכוון להמשיך גם לרצועת עזה - ואז מערכת המשפט נעמדה על הרגליים האחוריות בשתי זרועותיה:

* בג"ץ הלך ו'משפט' את הלחימה, דבר שאין לו אח וריע באף מלחמה באף מדינה.

* הפרקליטות התחילה מולו רדיפה משפטית, וכך הובילו אותו לגירוש ולהפקרת הרצועה לטרור.

שיהיה ברור, זה לא תירוץ. לנתניהו אמרו כמעט בפירוש, שאם יצא ל'מהלך מדיני אמיץ' - יפסיקו את הרדיפה המשפטית האובססיבית נגדו ונגד אנשיו, והוא, בשונה משרון, סירב, למרות מחירים אישיים כבדים מאוד.

אוסלו-ההתנתקות-הטבח נמצאים על מסלול אחד. אי אפשר לברוח מכך שעל הזיות 'המזרח התיכון החדש' של נביא השקר שמעון פרס, שילמנו בנהרות של דם ודמעות.

… התפטרנו מלדאוג ליותר ממיליון ערבים. יצרנו מצב שבו לא תהיה מדינה מדינה אחת דו לאומית בארץ ישראל שזה מה שהערבים רוצים.

מכוון שהססמה "שתי מדינות לשתי עמים" מאוסה על אוייבנו עלינו לדבוק בה כי לעולם הם לא יסכימו ורק כך נגיע רחוק.

שמאוד נחרט לי בראש אחרי בחירות 2006: "מי בכלל יירש מביבי את הפגר הזה (=הליכוד)".

אני חושב שרק השנאה העיוורת שלהם לביבי באופן אישי - היא שהופכת אותו למרטיר דל הימין ומנציחה אותו.

מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק

ע''ע הבליץ על לונדון

טיל אחד למדינה שלימה

שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.

הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל

כמו שהעוטף היו הרבה שנים

מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול 

זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי