והיא ענתה לי שהיא נשבעה לעצמה שהיא לא תבוא אלי יותר.
מה מסתבר?
שפעם אחרונה שהיא היתה אצלי עם משפחתה הברוכה,
היא כנראה ראתה שקשה לי (בלילה כשהייתי כבר גמורה מעייפות) וזה כאב לה שהיא מכבידה עלי אז היא נשבעה לעצמה שלא תבוא יותר כדי לא להכביד עלי ולא להיות עול.
עברו מאז כמה חודשים ולי לא היה מושג לגבי זה,
כי המשכנו להיות בקשר כרגיל והיא לא אמרה כלום.
רק עכשיו כשהזמנתי שוב היא אמרה את זה.
תוך כדי שהיא מתבאסת שנשבעה כזאת שבועה וניסתה לחלץ את עצמה ממנה ברעיונות שונים.
גם היא רגישה מאד, אבל היא לא כל כך מודעת לזה. היא לא מסכימה להתבונן בזה, הראש שלה נמצא במקום אחר לגמרי.
ודווקא בגלל שאנחנו מאד כנות אחת עם השניה, אני גם לא רואה סיבה להסתיר ממנה כשקשה לי. אני לא רוצה לשחק אותה משהו אחר בסביבתה.
אבל לרגע לא חשבתי שהיא תפגע מזה שהיה לי קשה. או שהיא תרגיש לא רצויה.
כלומר, זה נכון שהיו רגעים שהיה לי קשה ועמוס, אבל זה מחיר שאני ממש שמחה לשלם על זה שהיא ומשפחתה יבואו להתארח אצלי. וחוץ מזה, זה קורה לי גם כשאין אורחים.
אז מה?
אני לא מתכוונת להתכחש לקושי, הקושי קיים, אבל הקושי הזה לא ימנע ממני לעשות מה שאני רוצה ואוהבת ובמקרה הזה זה לבלות איתה ועם ילדה (שמצידי הם כמו אחיינים שלי)
אבל היא, נפגעה.. ולא אמרה מילה.
מה הייתם עושים במקרה כזה?
