והם לא הרבה וכבר די גדולים,
מרגישה מפונקת ממש וגם אמא לא נחמדה ולא משקיעה, אוף,
עכשיו רבתי עם ילד אחד ואז הלכתי לשבת לי בשקט בחדר, וילדה חמודה אחרת באה להציע לי רעיון ממש ממש נחמד מבחינתה, לעזור לי לסדר משהו בבית שהיא יודעת שרציתי, ואני כזה 'אוף מה עכשיו' והיא נעלבה, ובצדק מבחינתה, היא מצד אחד ילדה שמעסיקה את עצמה יפה, ומצד שני היא כל הזמן מסתובבת לה בבית ממקום למקום ויוצא שגם שהיא כביכול עסוקה אני לא יכולה לשבת לי בשקט בפלאפון כי היא באה הרבה ומסתכלת מה אני עושה.
וכנראה שורש רוב הצרות זה באמת הפלאפון, שככל הנראה אני מכורה אליו.
ואני לא משקיעה בלהזמין להם חברים ואין לי כוח לסדר את הבית ולהכין שוב אוכל.


