רבים מאיתנו זוכרים את האזהרות ערב ההתנתקות: "ההתנתקות תתפוצץ לנו בפנים".
ואכן אחרי אין סוף פיצוצים קטנים יחסית – כעבור 18 שנה, ב-7 באוקטובר 2023, היא התפוצצה בענק.
אבל היהודים הם עם קשה עורף. ולכן צצה שוב ההמצאה הישנה:
"אפשר לעקור רק את ההתנחלויות ולהשאיר את צה"ל בפנים".
רק שזה בדיוק מה שעשינו כבר בצפון השומרון.
במלחמה הנוכחית קיבלנו ניסוי ממשי, כמו במעבדה, שמראה מה התוצאה.
### המספרים מדברים בעד עצמם
השוואה בין צפון השומרון איפה שהייתה התנתקות לשאר יהודה ושומרון:
1. **מוקד הטרור העיקרי – דווקא באזור הנסיגה**
במהלך הלחימה באיו"ש, כ-60%–65% מכלל הפיגועים המשמעותיים (ירי, מטענים והתארגנויות טרור) יצאו מצפון השומרון – האזור שבו נעקרו היישובים שא-נור, גנים, כדים וחומש.
וזאת למרות שבמחוז זה מתגוררת פחות מחמישית מאוכלוסיית הערבים ביו"ש.
בחישוב מנורמל לפי גודל אוכלוסייה: שיעור הוצאת הפיגועים והתשתיות בצפון השומרון גבוה פי 5.5–6 בהשוואה ליתר אזורי יהודה ושומרון (חברון, רמאללה, שכם וכו').
2. **טרור איכותי וממוסד**
היעדר ההתיישבות הישראלית יצר ואקום ביטחוני שהפך את צפון השומרון ל"עזה הקטנה".
בהיעדר נקודות אחיזה אזרחיות יהודיות ורצף שליטה יומיומי, צמחו בערים ובמחנות הפליטים (ג'נין, טולכרם, נור שמס) גדודי טרור ממוסדים של חמאס והג'יהאד האסלאמי.
הם הקימו מעבדות נפץ, חמ"לים, הטמינו מטעני גחון כבדים מתחת לצירים, ואף ניסו לייצר ולשגר רקטות – תופעות שכמעט ואינן קיימות בשאר יהודה ושומרון.
### הניסוי הצליח – והקונספציה קרסה
הטיעון ש"מספיק לשמור על נוכחות צבאית בלי התיישבות יהודית" הופרך לחלוטין.
ללא התיישבות יהודית שמעניקה עומק אסטרטגי, רציפות ומודיעין אזרחי-מבצעי – גם צה"ל נאלץ להילחם בתנאים קשים בהרבה, להפעיל תקיפות אוויריות ולהשתמש בדחפורי ענק כדי לטהר צירים.
ולקח נוסף מההתנתקות בצפון השומרון:
ההתנתקות הזיקה לא רק ליהודים – אלא גם לערבים.
באזור שבו בוצעה ההתנתקות היו פי שישה יותר הרוגים ערבים (בחישוב מנורמל לפי גודל אוכלוסייה).
