"לדעתי, כל עוד הבנות צנועות מצד עצמן, אין עם זה שום בעיה של צניעות. אם הרשעים נוהגים בחוסר צניעות, כל עוד זה לא מפריע נפשית לבנות, זה בעיה שלהם (של הרשעים). "הלעיטהו לרשע וימות". אם אישה הולכת לא צנוע, היא מחטיאה את הגברים שמסתכלים עליה, אבל אם הם גרמו לה להיות לא צנועה, אפשר להאשים רק אותם.

נראה לי שכתבתי את זה כבר באחת התגובות, אבל הגמרא במסכת כתובות (די בהתחלה), אומרת שלולי שנשים היו מוסרות עצמן שלא להבעל להגמון ביום חתונתן, לא היה עם זה בעיה, וזה לא היה מספיק כדי לדחות תקנה שחכמים תקנו להנשא ביום רביעי.

על אסתר המלכה מסופר שהיא נבעלה מרצון לאחשורוש למרות שהייתה נשואה למרדכי כדי להציל את העם ומוסכם שזו הייתה מצווה גדולה. ישנו סיפור דומה בו אישה נשואה נבעלה לראש גדוד כדי להציל קבוצה.

בכל מקרה אצלנו לא מדובר חס וחלילה אפילו על דברים קרובים לכך, אמנם המטרה אינה הצלת קבוצה באופן ישיר, אבל בהחלט מדובר בהצלת העם והארץ.

בהצלחה"

ואני רוצה להוסיף גם משהו אחר שכתוב שלמלחמת המצווה יוצא חתן מחדרו וכלה מחופתה, כלומר גם לנשים יש חלק במלחמות מצווה.

בס"ד

זו שאלה מאוד חזקה,שמפריעה לי כבר הרבה זמן. שהיינו בחומש "בזבנו " הרבה שעות בוויכוחים בנושא...

רציתי להזכיר שגילוי עריות ו"אבזריהו דגילוי עריות" הם יהרג ואל יעבור . ז"א שאם כופים גבר או אישה לעשות מעשה שהוא בניגוד לחוקי הצניעות הוא חייב למות ולא לעבור .
לגבי אסתר מובא בפוסקים שזה היתר מיוחד שהיה לה כיוון שזה נעשה להצלת של כל עם ישראל ממות ודאי, ומובא שגם במקרה כזה צריך לשאול ת"ח מופלג (ולייתר הרחבה יעוין בספר:"בכל נפשך"-בגדרי דין "יהרג ועל יעבור") .
חוץ מזה שיש בעיה של קריבה אל הערווה, ונגיעה ועוד מספר איסורים.
ולגבי מה שכתבו לפני, שבמלחמת מצווה יוצאת כלה מחופתה, 2 הערות בדבר : 1) לא ברור בכלל שהימצאות בפנויים נחשבת מלחמת מצווה . 2)וחוץ מזה , ודאי שאין מדובר שם שהכלה יוצאת להלחם . הרי " דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אישה לעשות מלחמה" (קידושין) אלא הם שימשו כ"תומכות לחימה" וכדו'
ולגבי מה שכתבו , שאם הגברים גורמים לאישה להיות אל צנועה זה בעיה שלהם , זו טעות מכמה סיבות : א.יש חיוב על האישה להתנהג בצניעות אף אם אין גברים באזור. ב. הרי אם זה "אבזריהו דג"ע " יכול להיות שעל האישה למסור עצמה למיתה. ג. הרי כאן האישה גורמת לחוסר הצניעות שהרי אם היא לא הייתה באה לשם צניעותה לא הייתה נפגעת(למרות שאפשר לחלוק ולומר שאין להם זכות להפקיע ממנה מצוות ישוב א"י וכו', ויש הרבה להאריך...)
בנוסף לבעיות ההלכתיות הרבות , יש עניין נוסף והוא – שאני בכלל לא בטוח שאישה צריכה לחיות כשיש עליה "מטען" נפשי ורגשי של פינויים , הן מצד הנגיעה וחוסר הצניעות והן מצד עצם ה"חוויה" ...

העולם מתחלק לגברים ונשים ולכל מין יש את התפקיד החשוב שלו . "כל כבודה בת מלך פנימה" בנות , ללכת לפנויים זה בזיון בשבילכם... אפשר להשאיר את זה לבנים.

למסקנה, לענ"ד עדיף שבנות ימנעו מלהתפנות בכוח אלא ירדו בכוחות עצמם.

זו סוגיה מאוד סבוכה , והבאתי כרגע רק מעט מקורות שזכרתי ,בכל מקרה, חבל מאוד שאנשים עונים ללא סברות ומקורות הלכתיים...

סוגיה נוספת שצריכה בירור היא עצם שהות הבנות במאחזים (ולענ"ד אם שומרים על הצניעות אין בעיה)

חוץ מזה שזה מאוד לא לעניין לכתוב על תגובה שיש בה רק מקורות וסברות שהיא ללא סברות ומקורות.
אחריב אולי בפעם אחרת.

תראה שכלה מחופתה יוצאת למלחמה- לתפקידי עורף. אישה לעולם אינה מגיעה לחזית.

מסכים שבנות כן צריכות להגיע לפינויים וכו'- אבל שום פינוי שבעולם לא שווה חילול כבודן. שום שוטר, פינוי או הפגנה.

המקרים שאתה מדבר אליהם - זה מקרים של אונס
פה - אף אחת לא חייב את הבת לבוא לפנוי - היא באה מרצונה
ואם היא רוצה לשמור על טהרתה וקדושתה - שלא תבוא, כי יגעו בה והיא יודעת את זה.
אם לא נשמור את הברית-קודש - לא נירש את ארץ ישראל!!!!

אסור זה לא. זו בעיה של השוטר / מג"בניק וממש לא שלך כך שבעיה הלכתית אין כאן.
חשוב גם לציין שלא מדובר בחזית "קלאסית" של מלחמה מהסוג שהיה נפוץ בימי המשנה והתלמוד, כך שהלמידה משם בכלל לא רלוונטית. פשוט וברור שמה שמוגדר כאן "חזית" הקרב על המאחזים אינו אפילו העורף של מלחמות מהסוג של אז שבהם נרצחו מאות אלפים.


אבל מעבר לזה - אני כן חושב שיש המון מקום לתחושה שלה שזה מעיק ולא נעים.
אבל לאף אחד זה לא נעים ששוטרים מגרשים אותו, גם לא לבנים שמגורשים באלימות וחטפו בעמונה (למשל) פגיעות אלה באשכים.


תעשי את השיקול שלך ותחשבי מה את עושה. לענ"ד - אל תעשי מזה עניין גדול ואז ממילא ההרגשה המגעילה תעיק פחות.
אם זה ממשיך להעיק עלייך - את יכולה להוריד פרופיל, מה שכמובן יפגע במאבק. אבל זו זכותך.

לק"י.

[מוזר שאני הבת הראשונה שמגיבה..?!]


למה שזה יעיק עליך? ברור שזה לא נחמד שנוגעים בך.. אבל אל תקחי את זה בתור משהו קשה וכבד שהוא נגע בך... פשוט תתעלמי מזה!!
וזה לא שאני אומרת תתני להם לגעת בך כי זה ממילא לא משנה.. זה משנה מאוד! וזה לא טוב.
אבל אם זה כר קרה, וברור שזה לא מרצונך אל תקחי את זה קשה ותתי'יחסי לזה יותר מידי... זה לא טוב לך.

אולי לא הובן מדברי, אבל לא התכוונתי לומר שאישה חייבת להגיע לכל פינוי ולא משנה מה יעשו לה. התכוונתי שגם לנשים יש חלק במלחמה.
במשנה שמדברת על השבים מהמלחמה במלחמת רשות, כתוב במפורש שאלו שחוזרים צריכים לספק מים ומזון ולתקן את הדרכים. אבל כתוב שבמלחמת מצוה אין פטור ויוצאת אפילו כלה מחופתה. משמע שלא מדובר רק על לספק מים ומזון.
ברור שפחות שייך שאישה תקח חרב ותלחם. (לכן נאמר בדיון הלשוני שדרכו של איש לעשות מלחמה) אבל! היו מקרים מבורכים בעבר (יהודית יעל ואני מניח שעוד) שנשים הושיעו את ישראל בחרב ובמלחמה ממש.
בכל מקרה הבאתי את העניין הזה בניגוד לטוענים שאין לנשים כל חלק במלחמה.
תגובה לאסתר מעוז,, בעניין הפסיקה, אכן אינני פוסק, אבל לא נראה לי שזה שבא אלי בטענות הוא פוסק, ועל זה נאמר קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים. אם מישהו אומר לבנות שלא לבוא לפינויים זה נקרא לפסוק לפחות באותה המידה של זה שאומר לבנות שכן לבוא. ולא דיברתי על מקרי אונס בכלל, כדאי שתקרא שוב את מה שכתבתי.
אגב בעניין יהרג ובל יעבור בעריות יש דיעה שאומרת שזה לא אצל נשים (אבל אני לא יודע אם יש נוקטים כך להלכה).
ואני רוצה להוסיף שלדעתי משיקולים טאקטיים, אין עניין שבנות ילכו מכות עם שוטרים, כי בדר"כ השוטרים חזקים יותר והן סתם יסבלו מהן. אבל להשתמש באמצעי תקיפה (אבנים גז מדמיע, שוקר וכו') על השוטרים או להשבית רכבים, לא להכיר בביהמ"ש, לחסום כבישים, לברוח וכד' נראה לי יותר מתאים. אבל אולי סובלים מזה יותר בכלא. לא יודע...
נראה לי שחלק מהדברים שנכתבו לעיל, נכתבו מקינאה בכך שהבנות נאבקות יותר מאשר הבנים. יישר כח לכן בנות החיל!

ועוד משהו אני מקווה שאף אחד לא יקח חצי משפט שכתבתי, אם מישהו כותב תגובה, נא לקרוא ולהגיב על הכל!

חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלקינו וה' יעשה הטוב בעיניו

אני חושבת שכל אחת תעשה כמו שהרב שלה אומר (או מישהו אחר שהוא זה שהיא שואלת אותו) ואפשר ללכת לפינוי ולהגיד להם שאת הולכת לבד-הם לא מפריעים (אני הייתי בפינוי אחד כזה...) ומבחינה הילכתית אין שום בעיה כי זה לא מגע של חיבה

בנוגע לשיקולים ההלכתים-כמה הערות קטנות:
א."יהרג ואל יעבור" שייך בנשים. ב. נכון שמצד הבת אין כאן מגע של חיבה . אבל בהרבה מקרים השוטרים כן עשו זאת מתוך רצון להנות.

ומבחינה רעיונית(מה שאתם קראתם-הרגשה) מאז ומעולם נאמר "מנשים באוהל". "כל כבודה בת מלך פנימה" אין זה מכבודן של בנות ישראל להיאבק אפילו אם מאבק זה הוא על א"י (ושוב,לא מקנאה בחלקם החשוב של הבנות – כתבתי ,אלא מקנאה לכבודן!). אני חושב שפשוט וברור כי אדם שנמצא בפינוי ורואה גילויי אלימות שנאה והתנכרות מושפע קשות מדבר זה .
ולכן פשוט וברור כי בנות ישראל לא צריכות לפגום בצניעותם ותמימותם ואפילו למען מצווה גדולה וחשובה כזאת.
ולכן , בניגוד למה שכתבו לפני ,בת שמרגישה שזה " לא מזיז לה" –צריכה להיות הראשונה שלה תשתתף בפינויים!
בתקווה לשמירה על קדושתנו,ומתוך כך על שלימות ארצנו.

רבש"ע רצה לתת לבני ישראל את ארץ ישראל מכיוון שחשב שרצונם בה הוא בגלל שזהו רצון ה' . אולם כאשר עלו המעפילים בניגוד לרצון ה', הוכיחו שאין ברצונם בארץ מטעמים אלו אלא מסיבות של נוחות .

רצוננו בא"י הוא משום שמקום זה הובטח לנו ע"י רבש"ע ובה אפשר להתדבק בו בצורה השלמה ביותר(כוזרי מאמר שני ט-יח)אין רצוננו בה כרצון הציונות החילונית המחפשת בסה"כ "בית לאומי" ומקום מפלט מפני האנטישמיות .

החשיבות בשמירת הצניעות ידועה לכל. אולם , ברצוני לחדד נקודה אחרת - צניעות במאבק על א"י :

כשמזהירה התורה לשמור את חוקי הצניעות חותמת התורה בפסוק "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (ויקרא יח) שמירת הצניעות הינה תנאי מחייב לשהותנו בארץ (עיין אוה"ח שם) א"כ כיצד יכולה הפגנה, עצרת או צעדה למען שלמות א"י להתנהל ללא הקפדה על חוקי הצניעות , האם איננו יורים לעצמנו ברגל ?!

בסדר, אבל למה צריך הפרדה מלאה?

ראשית,גדרי ההלכה בנושא ברורים מאוד (עיין לדוג' "ואת צנועים חוכמה" עמודים: תצ-תקלא)וגם כאשר איננו מבינים את סיבת ההלכה אנו עדיין מחויבים בה .

שנית ,אפשר להסביר דבר זה בעזרת סיפור קצר : בפתח משפטו של נהג דרסן , התפרץ הנהג הנאשם וקרא :אינני אשם ! לא יכולתי בשום אופן לעצור את המכונית במרחק כ"כ קצר. אף אחד לא יכול לעצור על המקום מכונית שנוסעת במהירות 140 קמ"ש ! הקהל שנכח באולם פרץ בצחוק . השופט מבלי לחייך פנה אל הנאשם והסביר : אין החוק תובע ממך מה שאינך יכול לעשות . אבל החוק דורש להעניש אותך על שהגעת , מתוך רשלנות ופזיזות ,למהירות מסוכנת כזאת שבה לא יכולת לשלוט על מכוניתך ולעצור אותה בזמן .

בתחילת כל יום אנו מבקשים בתפילתנו "ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון " כנראה שהניסיון והביזיון הולכים בדר"כ צמודים... לכן אנו מבקשים מה' שיחסוך מאיתנו את ההתמודדות שמא ח"ו נכשל.

כאשר מארגנים אירוע ציבורי, מובן מאליו שיש למנוע כל בעייתיות אפשרית בצניעות ובמיוחד כאשר מדובר במאבק על הארץ כאמור למעלה.

נו , ותכל'ס?

איננו יודעים חשבונות שמיים,אבל שמעתי מכמה ת"ח כי אולי המאבק על גוש קטיף וצפון השומרון כשל,כיוון שלא שמרו בעת המאבק על כללי הצניעות.

דברים אלו ממש אומר ה"אור החיים" הקדוש(ויקרא יח):"נתכוון הכתוב להודיע שאם ישראל ישמרו את כל החוקים ...אין כח להקיא הארץ יושביה ...ואין הדבר תלוי אלא בישראל ".

מפחיד ממש! אם נשמור על הצניעות אף אחד לא יוכל לגרש אותנו מא"י.הכל תלוי רק בנו.

כנראה שאנחנו עומדים היום לפני מאבק קשה על שלימות א"י (הל"ת).ולכן , חשוב להבטיח כבר מעכשיו את "קדושת המחנה" אם איננו רוצים לירות לעצמנו ברגל!



"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו"

בס"ד

שלום, לדעתי אין מקום לבנות בפינויים שכאלה, שכן גם אם תרצי וגם אם לא- זה פסיק רישיה(=בטחון גמור) ששוטר ייגע בך, אא"כ את עומדת ממש מרחוק כך שאין סיכוי שיגעו בך. לדעתי זה פוגע בכן, הבנות, ואין טעם להיות בחזית. עם כל מה שאומרים גבורה יהודית וכו' לדעתי זה לא שייך, אא"כ יש פיקוח נפש רציני שמצדיק את זה.

לא מסכימה איתך לגמרי. ברור שזה מלחמת מצווה ובמלחמת מצווה חתן יוצא מחופתו וגם הכלה (וסליחה שאני לא מצטטת)

יש גדרים הלכתיים למלחמת מצווה! מה פירוש "ברור" שזה מלחמת מצווה - זו מחלוקת לא קטנה בכלל! גם לפי הרבה מאוד רבנים דת"ל - זה לא נחשב מלחמת מצווה!(סתם דרך אגב,כעיקרון רק סנהדרין יכולה להכריז על מלחמת מצווה וכו').
וגם אם נגיד שזה נחשב מלחמת מצווה - כבר כתבנו שגם במלחמת מצווה נשים לא נלחמות בפועל ,ובטח שלא עושות דברים המנוגדים להלכות צניעות.