אולי לא הובן מדברי, אבל לא התכוונתי לומר שאישה חייבת להגיע לכל פינוי ולא משנה מה יעשו לה. התכוונתי שגם לנשים יש חלק במלחמה.
במשנה שמדברת על השבים מהמלחמה במלחמת רשות, כתוב במפורש שאלו שחוזרים צריכים לספק מים ומזון ולתקן את הדרכים. אבל כתוב שבמלחמת מצוה אין פטור ויוצאת אפילו כלה מחופתה. משמע שלא מדובר רק על לספק מים ומזון.
ברור שפחות שייך שאישה תקח חרב ותלחם. (לכן נאמר בדיון הלשוני שדרכו של איש לעשות מלחמה) אבל! היו מקרים מבורכים בעבר (יהודית יעל ואני מניח שעוד) שנשים הושיעו את ישראל בחרב ובמלחמה ממש.
בכל מקרה הבאתי את העניין הזה בניגוד לטוענים שאין לנשים כל חלק במלחמה.
תגובה לאסתר מעוז,, בעניין הפסיקה, אכן אינני פוסק, אבל לא נראה לי שזה שבא אלי בטענות הוא פוסק, ועל זה נאמר קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים. אם מישהו אומר לבנות שלא לבוא לפינויים זה נקרא לפסוק לפחות באותה המידה של זה שאומר לבנות שכן לבוא. ולא דיברתי על מקרי אונס בכלל, כדאי שתקרא שוב את מה שכתבתי.
אגב בעניין יהרג ובל יעבור בעריות יש דיעה שאומרת שזה לא אצל נשים (אבל אני לא יודע אם יש נוקטים כך להלכה).
ואני רוצה להוסיף שלדעתי משיקולים טאקטיים, אין עניין שבנות ילכו מכות עם שוטרים, כי בדר"כ השוטרים חזקים יותר והן סתם יסבלו מהן. אבל להשתמש באמצעי תקיפה (אבנים גז מדמיע, שוקר וכו') על השוטרים או להשבית רכבים, לא להכיר בביהמ"ש, לחסום כבישים, לברוח וכד' נראה לי יותר מתאים. אבל אולי סובלים מזה יותר בכלא. לא יודע...
נראה לי שחלק מהדברים שנכתבו לעיל, נכתבו מקינאה בכך שהבנות נאבקות יותר מאשר הבנים. יישר כח לכן בנות החיל!
ועוד משהו אני מקווה שאף אחד לא יקח חצי משפט שכתבתי, אם מישהו כותב תגובה, נא לקרוא ולהגיב על הכל!
חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלקינו וה' יעשה הטוב בעיניו