ב"ה

מה אתם מציעים לעשות ?

זה ממש לא לעניין איך שהבנות האלו מושפלות.
הבנים הם אלה שצריכים להגן על הארץ שלנו בצורה הזאת.
זה ממש בעייתי שבנות ככה נסחבות ע"י גברים. הבנות שלנו ממש צדיקות וממש מקפידות על הלבוש שלהן למרות שזה ממש קשה ופתאום כאן הנושא הזה ממש נפרץ.
ולא שח"ו אני לא מזדהה איתן. ממש כל הכבוד להן! הן ממש אמיצות והכל, אבל זה קטע שממש מפריע לי...

שזה לא התפקיד של הבנות.

שב"ה יש לנו "נשים צדקניות" - בנות גיבורות ושק-שקליות ש(בלי לפגוע באף בן, או קיי?) עושות את העבודה פי מליון יותר טוב מכולנו, הבנים.

מה שכן, אצלי לפחות סיפורים כאלה (כמו גם סיפורי עמונה וסתם סיפורי רשעות שצערנו הרב כל כך רצים) פשוט שוברים וממוטטים אותי, אבל מה יוצא לי מזה? שאני מתלמא כולי כעס? שאני מתמלא שנאה וכאב עצום? לבניה ועשיה זה בטח לא גורר אותי סתם לבעסה.
אני לא כותב את זה לצורך ההתבכיינות אלא רק בגלל שמראש האשכול הוגדר כ"קבוצת תמיכה"... סורי...

בס"ד.

הבנות האלה בסה"כ הלכו קצת לעזור בסדר ובניקיון של המאחז.
זה המשטרה שבחרה להתנהג ככה, והם גם אלה שישלמו על זה.

אנחנו לא צריכים להכתיב את סדר החיים שלנו על פיהם.

ובעניין הבנים/בנות-
זה כבר ידוע שלבנות יש יותר כח סבל ומסירות נפש על הארץ.
(חוץ מזה, שאם היינו סומכים רק על הבנים בעליות לחומש [וזו רק דוגמא אחת] העליות ממזמן היו נוחלות כישלון חרוץ. כי הבנות באות באחוזים הרבה יותר גבוהים.

מה הפלא שאין להם אחר כך כח לשום דבר?


זה לא רק מסירות נפש, זה גם היעדר מפריעים.

בס"ד.

חוץ מזה-
אני הייתי בחומש רק בחופשים, ותמיד מספר הבנות היה גבוה בהרבה ממספר הבנים.

יסביר למה הבנים לא עושים..
זה לע"ד מטרת הכותב

או יותר טוב-במקום להתנצל שפשוט יקומו ויעשו..

ישיבה זה לא תרוץ. אם יש בנים שיש להם כל כך הרבה זמן להיות פה בפורום, הם יכולים להקדיש קצת זמן לענינים חשובים לא פחות.

ואגב ישיבה: הרבה חבר'ה שאני מכיר ניצלו את הזמן בכלא פי מליון יותר טוב ללימוד תורה (בין סתימת הביוב של הבית מעצר, התעללות בסהרים, הקפת החשמל ושריפת מזרנים...) מאשר בכל זמן אחר.

חוץ מיזה שזה ממש לא נכון שרק בנים צריכים ללכת...אבל עם הבנות שנעצרו נעצרו עוד 6 בנים ,הזדהו והשתחררו מיד!אז במקום חילול ה' הם היו יכולות להזדהות,ולהמשיך ללכת לגבעות!

תפסיכו להחניס מושגים של חילול ה' וקידוש ה' לכל מקום בלי להבין בכלל!

בכך שלא מוכנים להשפט בערכאות אלא רק עפ"י דיני התורה.

בע"ה..

אני לא מסוגל להגיב בעניין...

משבטוח שאנחנו לא ניהיה יותר ילדי כאפות..

כשישבנו בכלא היה לנו סדר בוקר צהרים וערב, והיו מעבירי שיעור, ובאופן ככלי הייתה חוויה מתקנת ומרוממת!

בס"ד
היא פרסה לפני את סדר היום שהיה להן...
תפילה של שעה וחצי בבוקר, אמירת תיקון הכללי, לימוד ליקוטי מוהר"ן, תניא..
ובשבוע האחרון למדו לבגרות בבקיאות ומתמטיקה..

בהחלט כלא זה זמן להשלים פערים..

הבנות האלו לא הלכו לעזור שם בנקיון...
הם עשו צעדה מצ. הטי עד לגבעת האור...וכשהם הגיעו בדיוק היה פינוי ואמרו להם שהם מעוכבות....זה מה שהיה...

אני חושב שאם אני נעצר ולא מכיר בסמכות ההשלכות לא שוות את הרווח כי א אני יחשוב אלף פעמים כל פעם אם להעצר (כיום לא אכפת לי) ב בזמן שאני בפנים אני לא בחוץ ולדעתי מה שאני עושה בחוץ קצת יותר מועיל ממה שיהיה אם אני אשאר בפנים זה מה שאני חושב אין מה לעשות

א: אם הקושי של המעצר יגרום לחשוב פעמים אם להיעצר זה לא טיעון לדעתי. ברור שכשיש קשיים לפעמים זה מרתיע מלהמשיך, אבל זה סה"כ קושי כמו כל קושי אחר פחות או יותר, וברור לכולם שארץ ישראאל נקנית ביסורים, וצריך תמיד להשתדל ולהתחזק מהקשיים. בכל מקרה, גם עם בנתיים עוד קשה להתמודד עם קשיים מסוימים, צריך לפחות לדעת שזה בעיה שלי שאני עוד לא מתגבר, (בלי לזלזל בכלל!) ולא בגלל זה לומר שעדיף מראש לא להיעצר אם זה דבר נכון.
ב: מי יכול להחליט מה יותר חשוב ומועיל? לענ"ד ה' מספק לכל אחד נסיונות שונים והזדמנויות שונות לקדש את שמו, וכתוב איפהשהו שמי שעסוק במצווה פטור מהמצווה, ולא מעבירים על המצוות, זה אולי בדיוק שייך לכאן. אם ה' הביא לך הזדמנות לקדש את שמו, תשאיר לה' את החשבונות מה עדיף לו שתעשה, התפקיד שלך זה לנצל את ההזדמנות ולקדש את שמו עכשיו, בכלא.
עד כאן, סליחה על האורך, זה היה נראה לי חשוב בכ"ז
חוץ מזה, מהזה "זה מה שאני חושב, אין מה לעשות?" אתה לא רוצה לברר את האמת? אז למה כתבת?

תחשוב פעמיים אם להעצר, אבל תמשיך לעשות? אתה אמרת שאין טעם להיות בפנים, אלא בחוץ... אז תמשיך לעשות בחוץ רק מה שתדע ב100 אחוז שלא תעצר?
תלוי מתי וכמה... ברור שיש אנשים שהרבה יותר מועיל אם הם בחוץ, ולכן לפעמים רוצים אותם ודוקא אותם בפנים או בבית, אבל יש אנשים שלא יזיק מי יודע מה, (יזיק, שלא תבינו שאני מזלזל... ) והם יכולים כקבוצה, עם דגש על הקבוצה ולא בודדים (כי זה כנראה באמת לא יועיל להשאר לבד בכלא...) לעשות הרבה יותר מאשר אם היו בחוץ. ומה שהיה כאן בחודש האחרון, הועיל מאוד מאוד, ואם הן היו משתחררות, אז מה היה קורה? היתה להן הרחקה, ואו שהן היו באות דוקא או לא דוקא, או שלא היו באות, אבל איזה תועלת כל כך גדולה היתה לזה? אז היו עוד כמה אנשים בגבעה... בסדר... אז היה יותר נקי.. אה... לא משו יותר מדי.
ברור שעצם זה שהן נשארו איתנות בכלא, הועיל הרבה יותר מאשר אם הן היו חותמות באותו יום, או באותו לילה כשמח"ט הגיע ואמר להן שאם הן חותמות יוצאות בלי כלום... לא היה מועיל יותר מדי...

מבלי להמעיט ח"ו בחשיבותם של המאחזים. כאשר אנו רואים שהמאפיה השלטת נעמדת על רגליה האחוריות בנוגע למשהו - אות הוא כי מדובר בעניין עקרוני אשר בו יש להשקיע את מירב הכוחות. אם מערכת המשפח (זו לא שגיאת כתיב..) ובכלל כל המאפיה כ"כ משתוללת בעקבות שלילת הלגיטימיות שלה - זה אומר שעלינו לנתב את כוחותינו דוקא לכיוון הזה, כי הוא השורש, ומכאן הכל מתחיל. ראש הנחש זה בית המשפח, שממנו יוצאת כל רשעתם של אנשי הכת השלטת - וכל מאבק כנגד זה מקרב את קיצה של המערכת הרקובה והמושחתת הזו.

אני לא שולל את השיטה בכלל רק שיש אנשים מסוימים שהמשטרע והשב"כ ישמחו מאוד אם הם לא יכירו בסמכות וישארו בפנים יש אנשים שמגיעים פעם ב לבנות במאחזים ולא עושים עוד דברים כאלה אנשים יכול להיות שכדאי ואפילו רצוי שלא יכירו אבל אם לדוגמא אני ומתנחל גאה שנעצרים בממוצע פעם בחודש בלי להגזים לא יכירו אז לא יהיה משהו אחר שיעשה מה שאנחנו עושים סתם דוגמא ויש עוד הרבה כאלו וסתם חבל שישארו בפנים

ייתכן שבאמת חלק צריכים לצאת כדי לפעול בחוץ אך ודאי טוב שיש מי שנלחם בדרך הזו.

בנושא הזה יש 2 רובדים. אידאולוגית, אני לא מאמינה בלא להזדהות (לא, עם כל הערכה לחברות שנעצרו, ויש המון כזאת, אני אישית הייתי מדהה.), ועל זה אפשר לדון ולהתדיין שעות, ובהחלט יש עניין בכך. אבל לא ממש יש לי הכוח לפרוס את דעתי עכשיו, זה נושא מורכב מאוד.
עכשיו מעשית, אני חושבת שזה קצת טיפשי (ושוב, זה לא שאני מזלזלת במאבק של הבנות. אני מעריכה את המסירות וההקרבה עד הסוף שלהם.) לא להזדהות, ולסבול מהשפלות נוראיות שגורמות לצניעות להיפגם. ויותר מיזה, חבל על הזמן, באמת. את תיהיה כל-כך יותר מועילה בחוץ. אז נכון, עוררתן רעש תיקשורתי מטורף. אבל בואו נדגיש- אם המטרה היא רעש תיקשורתי, הרי שקיבלנו את הרעש, אבל לא בנושא שרצינו. אז עכשיו כולם יודעים שהיו חבורת בנות 14 גיבורות שהתעללו בהן, ואז מה? נכון, זה עורר אהדה והזדהות. נכון, זה עורר רחמים אצל כולם. אבל מה מעבר? כלום. זה שווה את הצלגת הזאת, את הפגיעה המיותרת הזאת בנשמה? זה פשוט לא שווה את זה.
יש גיבורות כמו צביה, שמרגישות שזאת היא השליחות שלהן, (בעצם אין 'גיבורות' כמו צביה, יש את צביה. תיקון קל.) ואולי להן הו באמת התפקיד והמקום הנכון. אבל אני חושבת שלגבי עם-ישראל הפנאטים הקצת-פחות מוכנים להתייבש פעם בחצי שנה 3-4 חודשים בכלא- אני באמת חושבת שחבל לעלות על העץ של 'לא מזוהות'.

בקשר לפינויים. חשבתי על זה הרבה, וזה קצת מתחבר לי.
עד עכשיו הייתי בדי הרבה פינויים, והאמנתי שזאת היא הדרך הנכונה. עכשיו ניצב בפניי גורם חדש: אני לא רוצה להעצר (לא רוצה עוד תיקים, אבאמא, אין לי זמן לזה), ואני לא רוצה שישפילו אותי במעצר.
ככה:
יש לנו קונפליקט בין שתי דברים; התועלת של פינוי (חוזרים לבסיסו של עניין. אז מה היא באמת התועלת של פינוי? להראות שאנחנו כאן, ואנחנו נחושים וחזקים, ולא ניתן למאחז\בית\אוהל\גג\עץ\פח להיות מפונה מכאן בקלות.), לעומת מה שאנחנו מפסידים ממנו (מעצרים, מכות, השפלות, פגיעות פיזיות ונפשיות.).
האם מה שאנחנו מפסידים בפינוי, שווה למה שאנחנו מרוויחים. הרבה דנו בזה, מה עולה על מה: צניעות או ארץ-ישראל. אני לא חושבת שיש עניין בכלל לדון בזה, ברור לכולנו ששני הגורמים האלה משולבים יחד. האם אין דרך אחרת להראות את העקשנות שלנו, חוץ מפינויים בכוח? הרי ברור לכולנו שהמאחז בסוף יפונה [שניה, יש הבדל גדול בין לדוגמה, השוק בחברון- לבין שבות-עמי. חברון צריך לעשות הכל; מלשרוף ניידות ולפנצ'ר מכוניות של ערבים (בעצם,עדיפות להפוך.) לבין להתבצר בתוך הבתים כמה שיותר זמן. כי במאחזים אנחנו בפעולה של 'בניה'. המטה שלנו היא לבנות משהו שקודם לא היה, אנחנו יוצרים מקום חדש. לעומת זאת בפינוי, הפינוי הוא די סופי (טוב, לפחות באופן רישמי.)- יותר לא יגורו אנשים בבתים האלה. לעומת מאחז שבו ברור לכולנו שאנחנו בכלל לא משחקים במשחק שלהם, אנחנו נמצאים בזירה אחרת. אנחנו יודעים שיפנו ויהרסו, אבל אנחנו יודעים גם שמה שהם לא יעשו במאחז (כמה קירות שהם לא ישברו "בטעות"), אנחנו נחזור ונבנה. בפינוי בחברון, המטרה היא לעורר כמה שיותר מאבק- שיראו וידעו, אנחנו לא זזים מכאן בקלות, אנחנו נלחמים. הפינוי הוא כזה שהמטרה מצידנו היא רק לעכב אותו לעשות ממנו כמה שיותר רעש. במאחזים, המטרה היא לבנות, לכן אולי עדיף להשקיע כוחות במקום אחר.] השאלה היא איך הוא יבנה מחדש. אני חושבת (ושוב, אני לא לגמרי בטוחה בזה, אני עדיין בהתחבטויות) שאולי עדיף להשקיע את הכוחות בבניה, מה שיצא יותר מועיל ויותר חכם. ככה גם נפסיד פחות, וגם נרוויח יותר. (לדוגמה, אם מחליטים שהבנים הולכים לעשות רעש מסביב, והבנות יורדות מהמאחז ומחכות כשהכוחות הורסים- ואז ישר עולות להתחיל לסדר: יכול להיות שזה יהיה יותר מועיל מאשר מה שעושים בד"כ: בנים ובנות בפינוי, מפנים וחלק נעצרים.).


שבת שלום.

הם מאבדים מהלגיטימציה שלהם = מאבדים מכוחם, ורואים זאת בבירור. לכן זה כ"כ מפריע להם. הם מיישמים פה לכאורה 'מדינת חק' - וכשמישהו סוף סוף מסיר את המסווה מצביעות הזו בשם ה'חוק' הסדומי שלהם - אז הם נחשפים לכל כחבורת פושעים וואנשי מאפייה (כפי שהם באמת), וזה מועיל לא פחות, ואולי אף יותר, מכמעט כל דבר אחר. אבל האמת שזה נושא ארוך ואני לא יודע אם הפורום הזה הוא בדיוק המקום המתאים ללבן אותו.

כל יום בכלא זה יום פעילות של יהודי במאחז שנמנע.
בסופו של אדם לכל אדם יש מגבלה מסויימת של זמן שהוא מוכן להשקיע בפעילות.

אני לא מכיר את הבנות האלה, אבל עכשיו הן בטח תיקחנה חופש מהפעילות כדי לנוח קצת וללמוד ולהיות בבית, וזו זכותן. אבל ישיבתן בכלא גובה מחיר וצריך לחשוב אם צריך ושווה לשלם אותו.


לא עדיף היה עוד כמה בנות בחומש או בגבעת האור?
אולי לא, לא יודע. צריך רק לחשוב ולעבוד עם שכל ולא רק מהלב ומהתיעוב של מערכת המשפט.

אני חושב שאם אני נעצר ולא מכיר בסמכות ההשלכות לא שוות את הרווח כי א אני יחשוב אלף פעמים כל פעם אם להעצר (כיום לא אכפת לי) ב בזמן שאני בפנים אני לא בחוץ ולדעתי מה שאני עושה בחוץ קצת יותר מועיל ממה שיהיה אם אני אשאר בפנים זה מה שאני חושב אין מה לעשות

אני חושב שאם אני נעצר ולא מכיר בסמכות ההשלכות לא שוות את הרווח כי א אני יחשוב אלף פעמים כל פעם אם להעצר (כיום לא אכפת לי) ב בזמן שאני בפנים אני לא בחוץ ולדעתי מה שאני עושה בחוץ קצת יותר מועיל ממה שיהיה אם אני אשאר בפנים זה מה שאני חושב אין מה לעשות

מה זה לא להתגייס לצבא הציוני?
ומה זה "הציונים ימ"ש"???

חס וחלילה!!!

אני ציוני... את אומרת עלי ימח שמו ח"ו?!

אוי ואבוי.. אני לא מאמין ששמעתי את זה.

מי ציוני? היס"מ? אולמרט? ברק? מי ציוני?!
הם לא ציוניים!!!
אתם הציוניים! אתם שמיישבים את הארץ, אתם הציוניים!!!

מה זה ציוני? קללה?
ציוני זה אדם שנכסף ונחשק לציון ולארץ ישראל בכלל...
תרשי לי להגיד שזה לא אולמרט...

גם הרב צבי יהודה ממש נלחם נגד הפינויים שהיו בזמנו כשבגלל קיסינג'ר רצו לפנות את כל יהודה ושומרון...
ובזכות הרב צבי יהודה שהתקומם כל כולו נגד זה הצליחה הגזירה להיבטל.
ולמרות זאת הוא אמר הלל ביום העצמאות.

וידוע כמה הוא כתב כנגד הממשלות שרצו לפנות.. למרות שהרב צבי יהודה היה מאוד נזהר לא לבזות ראש ממשלה בממשלות האלו הוא יצא מגדרו.
וכשתכננו את העליה לאלון מורה הוא עלה איתם.. וכשבאו לפנות הוא לא הסכים לכל הפשרות שהציעו לו וממש נאחז בגדר כדי שלא יצליחו לפנות אותם ממש, וזעק:"אתם יכולים להביא מכונות יריה לפה" ושזה לא יזיז אותו משם!!!
ולאלופים שבאו לפנות אותם, הוא זעק עליהם:"תפשטו את המדים שעליכם"!!! "אל תיגררו לחילול ה'"!

ולמרות זאת ביום העצמאות שלאחר מכן - הלל. ואמר להתגייס לצה"ל.

תבינו שאתם הציוניים!
אין דבר כזה יותר!
ציוני חילוני???
אין!

רק אתם!!!

ובטח שלהתגייס לצה"ל!
הוא מגן על עם ישראל!
נכון! הוא פינה יישובים..
בגלל זה הוא צבא גירוש?
לא!
הוא נלחם בעבורכם עכשיו ממש!
ב"ה מצליח לתפוס מחבלים וכו' וכו'!
נכון שלצערנו הוא משמש גם כפוליטיקה..
אבל זה לא אומר לא להתגייס!
זה אומר שאם אומרים לפנות - לסרב!!!
אבל בטח שלהתגייס!! ולהגן! ב"ה!

צה"ל יודע להלחם טוב מאד ביהודים, רק חבל שהוא כה חלש מול הערבים.

צבא ההגנה לאבו מאזן
מאת ח"כ פרופ´ אריה אלדד

הופכים את חיילי צה"ל לשכירי החרב של אבו מאזן.


לפני מספר חודשים קבעו גופי המודיעין כי ברשות החמאס בעזה ישנם טילים נגד מטוסים. אז הורו נציגי הממשלה, בחשאי כמובן, להפסיק את טיסות מטוסי הריסוס באזורים הסמוכים לרצועה. היה זה צעד ראשון לוויתור על מימוש הריבונות של מדינת ישראל, גם בתוך גבולות הקו הירוק.


לפני מספר חודשים קבעו גופי המודיעין כי ברשות החמאס בעזה ישנם טילים נגד מטוסים. אז הורו נציגי הממשלה, בחשאי כמובן, להפסיק את טיסות מטוסי הריסוס באזורים הסמוכים לרצועה
אחר כך באו הקטיושות על אשקלון, וראש הממשלה אמר שזה קו אדום. כאילו דמם של תושבי שדרות אין בו צבע אדום, והם מחוץ לקו. ממשלת ישראל נמנעה מהחלטה על פעולה קרקעית, וכמו המתינה שרקטה תפגע בבית ספר וגופות הילדים יספקו לה תירוץ לקום ולעשות מעשה. כאילו "סתם" אלפי רקטות על שטחה הריבוני של מדינה אינן עילה מספקת על פי כל חוק בינלאומי לצאת למלחמה.

רצח קרלוס צ'אבס, בשדות עין השלושה, שב ומציב את ממשלת ישראל בצומת החלטה קשה: האם להמשיך לעבד את השדות עד לגדר או לסגת מהשדות שכבר ממילא אסור לרסס? להיכנע לטרור או להילחם בו? לפנות את תושבי שדרות או את תושבי בית חנון? פעולה קרקעית רחבה התחייבה כבר למחרת הגירוש מגרוש קטיף והנסיגה מחבל עזה, אחרי הקסאם הראשון, אלא שאז לא היה שרון מסוגל להודות בטעותו האיומה, והניח לחמאס להקים ממלכת טרור. כזו שגם הפעולות הנקודתיות והמבורכות של צה"ל כבר אינן יכולות לעקור.

אולמרט מתכוון לטפל בדילמה הזו בדרכו המעוותת העלולה להפוך את צה"ל מצבא ההגנה לישראל לצבא ההגנה לאבו מאזן.

גם אם יורה אולמרט לצה"ל להיכנס לעזה בפעולה קרקעית גדולה, לא יהא זה על מנת לתפוס את ציר פילדלפי דרך קבע, כדי לנתק את החמאס מצינור אספקת הנשק והכסף שלו. אולמרט אינו מתכוון גם להורות לצה"ל להיכנס לצפון הרצועה כדי לשקם את חורבות היישובים שהרס כיד ימינו של שרון, ואפילו לא כדי ליצור אזור חיץ ביטחוני בין בסיסי השיגור לשדרות ולאשקלון. הוא מתכוון לשלוח את חיילי צה"ל להשתלט על שטחי מפתח ברצועת עזה על מנת למסור אותם לידי אבו מאזן, זה שאיבד את הרצועה כיוון שהוא וחייליו לא היו מוכנים להילחם.

עכשיו נמצא הפראייר: חיילי צה"ל יילחמו בשבילו. אלו היו ההבנות שהושגו בין אולמרט לבין בוש בביקורו בארץ. על בסיסן "התירה" ארה"ב לישראל להפעיל בעזה את זכות ההגנה העצמית של כל מדינה. בוש מבקש להקים מדינה פלשתינאית ביהודה, בשומרון וברצועת עזה עם רצף טריטוריאלי ביניהן, ואולמרט שולח את חיילי צה"ל להילחם בחמאס למען הפת"ח, ולהקים לאבו מאזן מדינה.


לכאורה, כבר ראינו משהו דומה לזה ב"מלחמת לבנון הראשונה", אלא שאז יצא צה"ל להשמיד את הפת"ח בלבנון ולאפשר לנשיא הנבחר, בעל בריתה של ישראל, בשיר ג'ומאייל, לשלוט בארצו
לכאורה, כבר ראינו משהו דומה לזה ב"מלחמת לבנון הראשונה", אלא שאז יצא צה"ל להשמיד את הפת"ח בלבנון ולאפשר לנשיא הנבחר, בעל בריתה של ישראל, בשיר ג'ומאייל, לשלוט בארצו. צה"ל לא התקשה להכות את הפת"ח ולגרש את ערפאת מלבנון, אך לא הצליח למנוע את רצח ג'ומאייל בידי שליחי סוריה. השמדת הפת"ח הייתה המטרה הראשונית, חיזוקו של ג'ומאייל היה מטרה משנית. לא היה פסול ערכי לצוות על צה"ל לצאת למשימה שמטרתה הראשית השמדת אויבי ישראל ומטרתה המשנית, חיזוק ידידיה. בעזה אין אפילו מראית עין של חיסול החמאס כמטרה ראשית. ובניגוד לבשיר ג'ומאייל, אבו מאזן לעולם לא יילחם בנשק בארגוני הטרור הערבי הנלחמים בישראל.

מעבר לשימוש הציני בצה"ל כדי להילחם עבור מי שלעולם לא יוכל לשרת את ישראל, יש בכך גם איוולת מוחלטת ברמה המעשית. אם אולמרט יחזור על טעותו של שרון בלבנון, יהיה גורלו של אבו מאזן כגורל בשיר ג'ומאייל. אבל אותנו לא צריך להדאיג גורלו של הפרטנר הדחלילי של אולמרט, אלא חייהם של חיילי צה"ל הנשלחים לקרב. לא כדי למגר את הטרור בעזה, אלא כדי להמליך שם את אבו מאזן, זה ששוטריו רוצחים יהודים ובידיהם הנשק שסיפק להם אולמרט.

ישראל חייבת להילחם בעזה כדי להשמיד את החמאס, לא כדי להפוך את חיילי צה"ל לשכירי החרב של אבו מאזן.

צודק כל מי שסבור שיש במאמר סתירה פנימית: אם אולמרט רוצה לחזק את אבו מאזן, למה הוא מקרב את קיצו כשהוא שולח את צה"ל להילחם עבורו? ועדת וינוגרד כבר חיוותה את דעתה על שיקול דעתו של ראש הממשלה, שכל ישר אין שם.

מישהו אמר שהכל טוב?
לא!

רגע, אתם יכולים לתאר לעצמכם עכשיו ח"ו את המדינה בלי צה"ל?
נכון שלא?
אז מה כל המשחקים האלו?

החכמה היא לא להגיד מה לא טוב אלא גם לעשות!!!
ראש הממשלה לא טוב אז מה אתה מציע?
מי יהיה במקומו?
נתניהו?
מי שאתה חושב!
ותשכנע אנשים לבחור בו...
העיקר לא רק להתלונן ולהתלונן!!!!

שבת שלום!

והאפשרות היחידה לשינוי אמיתי בצה"ל לטובה היא עריקה המונית כשמאחוריה הסבר מתאים והודעה שנהיה מוכנים לחזור רק כשהצבא יפעל כמו שצריך. מי שיפעל בדרך אחרת - לא זו בלבד שלא ישפיע על הצבא - הצבא ישפיע עליו. כך היה, וכך ימשיך להיות אם לא נשנה זאת!!!

החיילים הדתיים חשובים אבל הם לא הרוב בצבא.
חוצמזה ממתי אנחנו עושים חישובים בדברים האלו?
זה פיקוח נפש מעין כמוהו!
צריך ללכת להילחם ולהגן על עם ישראל ואם יבקשו ממך לעשות פקודה הנוגדת את התורה (שזה אומר כל פקודה כולל חילול שבת במקום שלא חייב)
אל תעשה.

פתחתי אשכול עם פלייר חדש שיצא שמדבר בראש של תורה בדיוק על כל הנושאים שעולים כאן באשכול: חשיבות אי ההזדהות ואי ההכרה במערכ המשפט וכו' - כדאי לקרוא Forum/Forum.aspx/t28991#383858;.

איבדת כיון מה קרה ממתי ה' נותן רשות לקלל יהודי ?
לזה את קוראת דת? הציונים ימ"ש ה' ישמור.

כזכור במו"מ הקואליציוני, סמוטריץ' רצה ביטחון, בליכוד התעקשו. בסוף סוכם שהוא יקבל שר במשרד הביטחון עם אחריות על החלקים האזרחיים.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.