ואת כמובן יודעת הכי טוב לזהות את הבייבי שלך,ומתי בדר"כ הוא יותר פעיל וכו'..

אבל אם כמובן את חוששת ולא רגועה ממליצה לך לגשת לבדוק..

אם יש תנועות כל 3 שעות - אז זה מצוין, וין מה לדאוג.

יש תינוקות פעילים יותר, ויש כאלו פעילים פחות.

ואגב, זה ממש לא אומר מה הם יהיו אחרי שהם יצאו מהבטן...

בשיליה קדמית מרגישים פחות תנועות

מסביר את התופעה אצלי...

כרגע אני מרגישה תנועות אבל רובן פנימיות ואי אפשר להרגיש אותן מבחוץ (כל מיני בעיטות של העובר בשלפוחית לדוגמא... מרגיש כאילו עוד רגע התינוק יצא...)

ד.א. אני בשבוע 26...

במידה ומדובר בהבדל משמעותי, הרבה פעמים אין לזה שום משמעות, ולפעמים זה יכול להעיד על היפוטוניה (תינוקות "רכים", גמישים ובעלי התקדמות פיזית איטית יותר).  

הרבה פעמים היפוטוניה מעידה אך ורק על היפוטוניה, ובמקרים ספורים היא יכולה להיות תופעת לוואי של תסמונת זו או אחרת. אפשר לבדוק  

מאחלת בריאות ושקט נפשי (מקווה לא להכניס לסרטים...).

איך עוקבים אחרי תנועות של תאומים ?

היי!

יש לי תאומים בני 4 חודשים!

את בהריון תאומים??? שיהיה בשעה טובה ומוצלחת

לגבי התנועות-קצת יותר לעקוב על תנועות תאומים כי יש שם במון ידיים ורגליים....

בהתחלה כשהתחלתי להרגיש את התנועות היה לי קשה לזהות מי זה מי יש מין דעה כזאת שמרגישים כמו רבקה אמנו 2 תנועות שונות אבל למען האמת מאד קשה להבדיל רק לקראת הסוף הייתי מבדילה בין תנועות של עובר אחד לשני.... אח''כ כשכן הצלחתי לזהות העובר הראשון היה בועט הרבה בעיטות מהירות וקלות ואולי העובר השני היה נותן בעיות חזקות יותר ולאט יותר (כלומר היה עובר הרבה זמן בין תנועה לתנועה)

ובכל מקרה עוקבים כמו אצל עובר אחד לפחות 3 תנועות...

אצלי השלישי ללא ספק זז הרבה פחות מאחיו הגדולים. גם אני נבהלתי (יחד עם תוצ' אחרות..) שזהו בטוח משו לא בסדר..

ב"ה יש לי ילד בריא!! נכון הוא קצת יותר איטי מהאחים שלו -  עדיין לא זוחל (בן 5 חוד') בניגוד לאחים שלו שכבר פרפרו את הבית בגילו.. אבל הוא בסדר וכנראה שזה פונקציה של גודל עובר, מסת עצם/ שרירים וכו' (שלנו דובי קטן- לאכול אותו)

זה תלוי מאוד בעובר, אבל כמדומני זה גם קשור במיקום של העובר וברחם. 

אם כל הבדיקות תקינות ואין שינוי בתנועות ויש תנועה כל שעתיים-שלוש, אז זה צריך להיות בסדר.

תעקבי ותשימי לב אם יש שינוי בתנועות.

אולי הוא רוצה להתרכז בלימוד תורה ולשמור אנרגיות לאחר כך? 

וזה ממש לא קשור לאופי שלו אח"כ......

ב"ה מאז שכתבתי את ההודעה הדיסקוטק הידוע פועל הרבה.

הייתי מוטרדת כי לא הרגשתי תנועות כל 3 שעות, אך מאידך לא השתדלתי להרגיש...(מה לעשו הימים עמוסים ב"ה).

בכל מקרה תודה על כל התגובות.

לפני ההריון הראשון בכלל לא ידעתי שצריך חומצה פולית, וגם אחר-כך לא תמיד הקפדתי.

תתחילי לקחת, ואם יהיה הריון מהר את יכולה לבדוק בבדיקת דם אם החומצה פולית תקינה, ואולי לקחת מינון יותר גדול בהתחלה.

כי חוסר משמעותי עלול להשפיע באחוזים גבוהים מאוד שה' ישמור, ואני מניחה שילד בריא ושלם גובר על הרצון שלך להביא ילד עם פער של עד שנתיים...

אמרה שאין צורך לחכות בשביל זה, כמובן להתחיל לקחת כבר עכשיי

לא תתגבר על זה תוך כמה שבועות בודדים..

ואיך אפשר לדעת את זה בלי בדיקת דם??

בעיני פשוט סיכון מיותר.

לכל הפחות לבצע בדיקת דם לפני החלטה כזאת

תבדקי עם רופא משפחה.

אגב, לאחרונה הבנתי שנותנים 5 מ"ג גם במשקל עודף.

תתחילי מעכשיו.

עד לפני דור או שניים לא היו לוקחים בכלל חומצה פולית ועדיין רוב מוחלט של הילדים נולדו בריאים ושלמים.

אני ממש חיפפתי בזה, בקושי לקחתי...

אני לא ממליצה ללמוד ממני וגם אני משתדל להקפיד יותר, אבל בעיניי זו ממש לא סיבה להמתין

אם אומרים שבמצב מסויים יש אחוזים יותר גבוהים לסיכוי לעובר פגוע, גם אם החשש קטן

איך אפשר בכלל לבחור אחרת?? ולא שמדובר פה על המתנה ארוכה

כמה חודשים בודדים..

גם ככה לא תמיד נקלטים על החודש הראשון, נגיד נקלטים בניסיון שני או שלישי, כל הזמן הזה לוקחים חומצה פולית, זה כבר בטווח הסביר

אבל בבדיקה פשוטה אפשר לבדוק

ואם יש חוסר אז למנוע קצת

(יש לא מעט נשים נשים שנקלטות ממש מהר. אצלי עד כה בלי מניעה נקלטתי תמיד על החודש הראשון)

כשיש חוסר משמעותי הסיכוי גדל משמעותית..

בנושאים האלו.

ואני מאוד קונבנציונלית והכי בעד לקחת חומצה פולית.

אבל מבחינתי לחכות כמה חודשים להריון, כאשר כל שאר התנאים בשלו, רק בשביל לכסות עוד איזו סטטיסטיקה זו לא סיבה מספקת למניעה

שזו גם הסתכלות כללית על כל הנושא של מניעה.

אני לא מאמינה שצריך לחכות לתנאים "מושלמים" בשביל הריון, אלא צריך שתהיה מסוגלות ומוכנות פיזית ונפשית.

ומבחינתי חודש לפה חודש לשם של סטטיסטיקה כזו או אחרת לא נכלל ב"אי מסוגלות"

מקסימליים להריון תקין עד כמה שזה בידיים שלנו.

רוב הדברים לא בידיים שלנו

ואז יש משהו קטן כמו חומצה פולית שכן

אז למה להתעקש על זה דווקא??

למה להתעקש למנוע על דבר כ"כ קטן?!

ברור, להתחיל לקחת עכשיו.

אבל מבחינתי למנוע נטו על עניין של חומצה פולית זו ההתעקשות ולא להפך...

ושוב, השאלה מה זה תנאים מקסימליים...

כל אישה עם עודף משקל/ תת משקל גם צריכה למנוע הריון עד שתגיע למשקל תקין? כן אישה עם ברזל טיפה נמוך כנ"ל?

שוב, אני לא מדברת על מקרי קצה שהגוף לא מסוגל להחזיק הריון, אלא על דברים קטנים שבעיניי הם לא עילה למניעה.

מבחינתי בשביל למנוע הריון צריך סיבה משמעותית ולא על כל חשש רחוק מונעים הריון

זה מונע הופעה של מומים קשים מאוד במערכת העצבים המרכזית

זה ממש לא דבר קטן, זה דבר שהילד יכול לסחוב איתו כל החיים וזה במחיר של מניעה של חודש-חודשיים

של זה על העובר..

ראית פעם תינוק שנולד עם שפה שסועה? או כזה שנולד עם פתח בעצם הזנב? זאת נכות קשה לכל החיים.

ברזל והשמנה של האמא

זה משפיע בעיקר על האמא ולא על העובר ככה שלא קשור בכלל הדוגמאות שהבאת.

בסקירה או לא?

בסופו של דבר תשעה ילדים בריאים ב"ה (לפחות במובנים של חומצה פולית, לפחות).

אין בדבריי המלצה וכו' - רק עונה על שאלתך בסוף.

מהרופא משפחה פשוט

בדיקת דם פשוטה שאת עושה במרפאה, תוצאות מגיעות לרוב באותו היום

אם את בחוסר משמעותי- חד משמעית להמתין

אם הרמה סבבה או גבולית את יכולה להתייעץ עם רופא משפחה ליתר ביטחון.

ולהמשיך עם החומצה הפולית כמובן. תקני היום.

אבל תבדקי בדיקת דם ליתר בטחון

כשהסיכון לעובר במצב של מחסור בחומצה פולית הוא גבוה

נראה לי מאוד משתלם מבחינת סיכון-סיכוי

זאת בדיקת דם הכי פשוטה בעולם

ויכולה לתת קצת נחת אם יוצאת רמה טובה של חומצה פולית, להפסיק מניעה בצורה רגועה ובטוחה יותר

אבל יש כאלו שמאוד רגישות אז יותר כואב

הפעולה עצמה זה כמה שניות

לפני מכניסים ספקולום ומחטאים את האזור

תקחי משכך כאבים לפני

ולגבי סיבוכים.. זה נדיר אבל הרופאה מחוייבת ליידע אותך בסיבוכים האלו

אבל אני רגישה אוף ולא באלי גלולות עם הורמונים

מקרה מומלץ לקחת משככי כאבים לפני ההתקנה

מה את לוקחת לכאבי מחזור למשל?

הייתי בול במצב כמו שלך אני גם רגישה נורא באזור אפילו בבדיקה רגילה..

יכולה להגיד לך שלא הרגשתי כאב שמו לי התקן נובה טי הרגשתי צביטה קטנה ברחם שהיא סיימה

היו לי אחר כך רק כאבי מחזור כאלה קלים הלכתי לרופאה שאני סומכת עליה שהיא עדינה וזהו עבר ממש בסדר..

בנושא אקרא שוב

הלוואי ולא יכאב לי קניתי את ההתקן.

לגבי הרופאה זו רופאה אחרת שמתקינה ולא מכירה אותה הלוואי ותהיה עדינה

כואב, אבל לא ברמה קשה וממילא מדובר בכמה דקות...

אישית לא לקחתי משכך כאבים, הרגיש לי מיותר בשביל כאב של כמה דקות (( ועוד כמה שעות של אי נוחות)

אבל הכאב הוא בעיקר מהספקולום באמת וזה קצר.

לי המליצו לקחת משכך כאבים מספיק מראש וזה עזר, וגם הרופא נתן לי תרופה לריכוך צוואר הרחם אבל לא תמיד נותנים..

הוא בעיקר בעיקר מהספקולום.

אם את זה עברת כבר, את די יודעת איך זה מרגיש (בנוסף יש גם צביטה קטנה לשבריר שניה).

(התקנתי 4 פעמים...)

מה שמפחיד זה ההכתמות אח''כ ואולי אפילו כאבים כמו ההתקנה מידי פעם מההתקן

לי היה חוויה לא קלה שיש לי התקן שמכאיב לפעמים ועושה הכתמות כל הזמן

אז לגבי הכאב אפשר לקחת משכך אחכ . אבל להתקנה עצמה לא הייתי לוקחת בכלל

(לידה וגינלית בגדול מרחיבה טיפה את צוואר הרחם, שזה איזור רגיש לרוב, בו ההתקן חייב לעבור בשביל להגיע לרחם)

בכל מקרה מומלץ לקחת משככי כאבים לפני (כאלו שאת רגילה לקחת, נגיד 2 כדורי אדוויל). קחי מספיק זמן לפני בשביל שישפיע (נגיד שעה)

לי ההתקנה היתה כואבת (עשו פאשלה בהתקנה, אבל גם החלק של לפני הפאשלה כאב. אציין שהתקנתי לפני לידה וגינלית)

אני לקחתי טיפול לחרדות כמה חודשים

דווקא זה עזר לישון אבל עשה חולשה ועייפות

שינה זה דבר בסיסי ואם כדור מפריע לישון אז שווה לקחת משהו בשביל השינה

ובאופן כללי

הבסיס לטיפול בדכאון/ חרדה מתחיל מהפחתת העומס בחיים ומהדברים ש'חייבים' לעשות

תסתכלי על זה כמו מחלה פיזית

בלי לתת לגוף ולנפש לנוח

ולצבור חוויות טובות יותר

אי אפשר להחלים

שרק בשיחה עם הפסיכיאטר אמרה שהתופעות לוואי של הכדור הזה דיכאון/חרדה וכל מה שאני חווה. במבט לאחור זה התחיל ממש במקביל

עשיתי הפסקה לשבועיים בערך עם הכדור ובאמת הייתי טוב יותר, אבל חיבת לקחת אותו ואין תחליף

לא יכולה לקחת כל כדור בגלל בעיה לבבית (גם זה בעייתי ולכן נתבקשתי לעשות הולטר לב בהמשך) , מעי רגיש ושילשולים ואני עייפה ממש ממש ממש אז רוב הכדורים גורמים לעייפות ולכן נתנו לי כדור מעורר אבל מזה לא ישנה בלילה. כבר מיום שישי אני לא מצליחה לישון כמעט בכלל אתמול זה היה השיא

אז אני מוגבלת במה שאפשר לתת לי

וזה עזר

אל תהססי לבקש

אאלט מורידים את השני בהדרגה

חיבוק♥️

חוששת מאוד מכל הכדורים האלה, הגוף שלי רגיש מאוד מאוד

צריך לזה מרשם

והוא עזר לי מאוד בתקופות לחוצות שלא נרדמתי לילות על גבי לילות

האפקט שלו מצטבר ולא מידי

אבל תבררי על זה עם הרופא

שייתכן והגוף שלך מאוד רגיש דווקא בגלל המצב הנפשי הרעוע

ולכן חשוב עוד יותר לקבל מענה. מנסיון שלי לפחות - מצבי הפיזי מושפע מאוד ממצבי הנפשי/ רגשי.

קחי בחשבון שהתאמה של תרופה זה תהליך שיכול לקחת זמן. היום יש גם בקופה רופאי משפחה שמבינים ומוסמכים לתת נוגדי דכאון והם יותר זמינים מפסיכיאטרים. ממש מקווה שתמשיכי לחפש את מה שהכי יתאים לך ויקדם אותך

וגם -לדעתי תהליך טיפולי עמוק זה גם משו שיוכל לעזור

חיבוק♥️

קסם של כדור. ב"ה לקחתי וגם סיימתי איתו. החיסרון משמין אבל זה כל התרופות . וגם בזה טיפלתי. אל יאוש!

בדקנו את זה. זנ גורם לעייפות ואצלי הבעיה בן הייתר עיפות קיצונית אז הרופאה שללה את זה. עכשיו בגלל הכדור החדש אני עדיין עיפה אבל לא מצליחה לישון

השאלה ממה נגרמת העייפות. לפי מה שתיארת הכדור הזה יכול להפוך את הכל ולשפר את כל המצב. מנסיון הייתי שם!

זה חלק מהתסמינים של דיכאון וחרדה, נמנעתי מהטיפול תקופה ארוכה אבל הרגשתי כבר בקצה אז התחלתי לקחת

יש עוד דברים לא רק מה שציינתי פה, קשוח ממש ממש 😔

מאווווד. הכדור הזה הציל אותי. זה בדיוק לזה. כל כך!!!

בלי הכדור אני הייתי נרדמת בעמידה חלשה ותשושה מכלום, טרודה ממחשבות אינסופיות, גם בלילות היה קשה כן אבל הצלחתי לישון

וגם 0 אנרגיות, לא מצליחה לעשות כלום רק מלחשוב מה יש לי לעשות בערב/למחרת הייתי נכנסת לדיכאון

קשה לי ברמות, מחר אתייעץ עם הרופאה אני בעצמי כבר לא יודעת מה אני רוצה

אולי רק לישון בכלל שכמה ימים לא מצליחה לישון בלילה כמעט בכלל

כמו חוסר באוכל

בן אדם לא יכול לתפקד גם רגשית

הגוף חייב את הניתוק הזה

מקווה שתמצאי פיתרון מהיר

הלילה לפני השינה תשתי תה קמומיל, אם יש לך שמן לבנדר שימי כמה טיפות על הכרית אולי זה יעזור לך

לפעמים המצב חמור והדברים הטבעיים האלו לא מזיזים

אבל שווה לנסות עד שתצליחי להשיג את הרופאה

רופא משפחה או פסיכיאטר?

אם רופא משפחה, למצוא פסיכיאטר. זה התחום שלו.

ופעם שמעתי שיכול לקחת לפעמים שנתיים למצוא תרופה ומינון מתאים.

על תרופות? הייתי דרך הקופה וגם בפרטי , לא נראלי לא יודעת, קיבלתי כדור אחר לקחת אבל לא נראלי

הגוף שלי רגיש מאוד מאוד לתופעות לוואי ואני מפחדת כבר לקחת

02-6515050 ייעוץ רבני/רפואי

או ללכת לאחר.

קשה לי כרגע

מצד שני אני כבר מותשת מזה, מרגיש לי שנכנסתי לדרך ללא מוצא

בריאות ושמחה.

כהמשך לביקור ששלמת עליו

אולי הוא יוכל לעזור טלפונית

לפחות מהניסיון שלי

איזה תסכול 😪

כי כל הנושא הזה של תרופות ותופעות לוואי זה משהו שחייב להיות מעקב והתייעצות דחופה

גם נוירולוגים זמינים כשנותנים תרופות לקשב וריכוז

אז בטח שלתרופות פסיכיאטריות

שה' יעזור לך למצוא פתרונות ולהגיע לאיזון...

הרופאה לא ענתה לי, היה צפוי כמו שחשבתי...

תרופות פסיכיאטריות עשויות להוביל לתסמיני גמילה אם מורידים אותן בלי הדרגה

תנסי להתקשר אפילו למוקד אחיות של הקופה לשאול מה לעשות עם המצב שיש תופעות לוואי

איזו כתיבה משובחת. אהבתי

וכן, גם אני כבר מבינה שהגיע הזמן להוציא את הבונבון מחדר שינה

רק קשה לי.....

במיוחד שמיום ליום אני מבינה שבעלי לא מוכן לוותר על הרעיון שהבונבון הזה ישאר המז'יניק שלנו........

העברנו אותה לחדר הבנות כשהייתה בת חמישה חודשים, ואז החזרנו אלינו אחרי שהיא נפלה והייתה מאושפזת וחששנו עליה. אבל אחרי חודשיים-שלושה שוב הוצאנו אותה מהחדר שלנו... (ובמקביל העברנו שתיים מהבנות לחדר האורחים. ועכשיו יש בי התלבטות אם לשנות את ההרכב בחדרי הבנות, כדי ששתי הקטנות יהיו יחד בחדר. מצד אחד קל יותר להרדים אותן כך, מצד שני - הילדונת הגדולה יותר עלולה לקרקף את הקטנה גם בלילות🫢)

בדרך כלל זה הפוך...

מוכשרת שהצליחה לצאת מלול קמפינג ועוד באופן אלגנטי...

לא בטוח שחייב להעביר למיטת מעבר עכשיו אם זה בלגן. אולי אפשר להצמיד את המיטה לרהיט אחר בצורה שתאפשר לצאת ולהיכנס באופן בטיחותי.

ולגבי הטיטול- נראה לי הייתי מאפשרת להתנסות בשירותים, ומסבירה שמורידים טיטול רק כדי לעשות בשירותים, אבל אם לא מתאים לך גמילה מלאה עכשיו- אז לא.

אני רק אגיד - אולי הגדולה שמעליה לא חייבת לוותר על המיטת מעבר שלה? יכול להיות שיהיה יותר פשוט ונכון בשבילכם בשלב זה לקנות/להשיג מיטת מעבר נוספת (אולי עדיף לחפש מישהו שמוסר, או ביד שניה, ואז יהיה פחות מבאס להיפרד ממנה בהמשך).

ולגבי הגמילה - לא יודעת.. אם לך זה לא מתאים, אז לא יודעת אם הייתי מתחילה עם זה עכשיו. רק מקווה שהיא לא תשגע אתכם יותר מידי עם הורדת טיטולים עצמאית...

שהרבה גברים הם כאלה.

לא יודעת אם מנחם.

תזרקי אם לא מתאים לך לשמוע כרגע...

נכון שזה ממש ממש מעצבן וזה הוא הביא את זה על עצמו והכל

אבל בעיני חלק מאהבה זה לתמוך בו גם כשהוא טעה, גם כשאת עצבנית עליו

להגיד שמה שהוא עשה לא היה נכון אבל את עדיין אוהבת אותו ואכפת לך ממנו ואת עוזרת לו להתמודד עם התוצאות של הטעויות שלו...

כל כך מובן למה את מרגישה ככה.

אין לי עצות כל כך כי זה נראה לי צריך להיות מלאך כדי לא להרגיש את זה.

מקווה שעם הזמן תצליחי למצוא מזה מוצא, אולי כי זה פוגע גם בך העצבים, אולי כי תרגישי חמלה עליו...

רפואה שלמה!!!

לרכוב על אופניים, גן שעשועים, לצאת החוצה עם כדור.

בבית אפשר טרמפולינה, הליכות של חיות, מסלול מוטורי, משחק בגרוטאות.

כלומר, הוא יודע איך מתנהל יום בחופש, מה בא אחרי מה, מה עושים עכשיו ומה תעשו אחכ, או שזה מבולגן/את מחזיקה אצלך בראש אבל לו אין מושג?

יש ילדים שממש זקוקים לסדר יום ברור ובלי זה הם נאבדים ונסחפים לשטויות.

אז אם אין לו סדר כזה, הייתי עוצרת הכל מחר בבוקר ועושה לו סדר אחרי ארוחת בוקר:

היי שמוליק חמוד, ראיתי שאתה ממש מבולבל לאחרונה עם כל השינויים של החופש הגדול

אני רוצה שנחשוב ביחד מה עושים במהלך היום, ואז נסדר את זה בלוח יפה שיהיה לנו נוח לדעת מה קורה עכשיו.. מה דעתך?

ואז ממש לפרט.

ולכתוב. אם הוא עוד לא קורא אפשר להיעזר בAi לאייקונים

לשבץ בלוז זמנים של הוצאת אנרגיה, למשל- לצאת ליד הבית עם אופניים/קורקינט, משחקי תנועה במחשב(יש את רועיקי מצחיקי, dj רפי ועוד.. ואני בדכ מחפשת את המילה ספורט יחד עם הדמויות האהובות על הבן שלי, לרוב באנגלית.. מוצאת מלא)

אם יש לכם חצר או מרפסת כדאי להציע זמן חצר גם

אם יש אפשרות להשיג דברים כמו טרמפולינה קטנה או ערסל

לשלב גם תחושות זה מאוד מווסת, מגע בחומרים שונים(שאת מסוגלת להכיל את הבלאגן שלהם) כמו בצק/קליי/חול קינטי/דבק, משחקי מים...

לו דף של סדר יום עם תמונות, זה עבד מעולה ביום הראשון אבל אחר כך פחות.

אולי אני צריכה לבוא ולהגיד לו מה עושים בכל שנה, פשוט לא תמיד אני פנויה לזה.

הוא יודע קצת לקרוא.

להעביר אליו את האחריות כשאת מלמעלה אבל הוא זה שעושה באופן ישיר..

כשהוא ממש כועס שהוא זורק דברים על הרצפה?

אתמול הוא כעס כי לא הרשתי לו משהו ואז הוא זרק נטלה על הרצפה והיא נשברה ואח"כ פיזר חטיף על הרצפה

זה קרה בעבר בעוד פעמים כשהוא כעס.

זה נורמלי כן

אבל אפשר לעזור לו מצד אחד להיות פחות מתוסכל ומצד שני לבטא את התסכול בלי לפגוע באחרים/חפצים.

ריכוך מגננות

עבודה על קשר

צמצום תסכולים שגדולים למידותיו של הילד

ובינתיים הרבה משחק אגרסיבי.

בקטן, זה תהליך שנתפר על הילד וההורים לפי התמונה הספציפית שלהם, וכמעט תמיד תהליך שההורים צריכים לעבור דרכו, של הסתגלות ותובנות מעמיקות על הילד שלהם, עליהם ועל מערכת היחסים. זה מה שעושים בתהליך הדרכה...

אם זה לעיתים רחוקות אז עדיין נורמטיבי בגיל הזה "לאבד שליטה"

אבל זה בדיוק הגיל גם ללמד את זה.

גבולות ואלטרנטיבות.

מה אסור ומה מותר לעשות כשמרגישים סערת רגשות.

אסור לפגוע בעצמך ובאחרים.

מצד שני מה כן מותר.

אם זה קורה יותר מפעמים נדירות, אני לא חושבת שזה נורמטיבי וצריך לעצור ולנסות להבין מה קורה שם מתחת לפני השטח.

יכול להיות שיש לו קושי מסויים ושזה לא ייפתר מעצמו אם לא יהיה לו מענה מותאם. כדי להתאים לו את המענה צריך להבין מה בדיוק הבעיה...

בתור התחלה הייתי נותנת לו פתרונות פורקן (אנרגיה, רגשות עצימים)

לילד כזה להיות סגור רוב היום בבית (גם אם יוצאים קצת החוצה בערב) זה לא ממש מענה מספק.

בשביל הילד האנרגטי שלי, לא רק הייתי פותרת את עניין הנהיגה, אלא גם עוברת דירה ועוזבת שני מקומות עבודה בעיר ולמעשה מתחילה הכל מחדש..

זה מה שעשינו באמת כשהבכור שלי עלה לכיתה א' והילד עבר מהפך.

לסיבוב בקורקינט או לשחק עם כדור זה יכול לעזור?

תלוי כמובן כמה אנרגטי, ושזאת באמת הבעיה

אבל בשביל ילד שלא מוצא פורקן וזה מתבטא בשבירת חפצים (ולא בטעות מתוך סקרנות או חוסר זהירות, אלא מעצבים)

הייתי מחפשת יותר מזה.

אם אתם באיזור חילוני תחפשי משחקיה בפעלטון

אם באיזור חרדי אז יש בהרבה מקומות משחקיות מסובסדות שמופורסמות בערוצים רלוונטים לחרדים ובכוונה לא מפורסם לציבור הכללי.

משחקיה הכוונה טרמפולינות, בריכות כדורים (לא לפעוטות) טיםוס על קיר, אגרוף ועוד.

כדאי גם לרשום אותו לחוג ספורטיבי. יש חוגים שגם עובדים בהם חזק על משמעת וגבולות יחד עם פורקן.

בריכות שחיה (שחיה ממש לא הבריכות המתנפחות הביתיות) כדאי חוג שחיה אם יש באיזור. מתקני נינגה לילדים.

אם זה עוזר, מה טוב.

אם לא, ממשיכה לבדוק הלאה מה עוד חסר שם. מה עוד הוא מספר באמצעות ההתנהגות הזו.

שימי לב שחופש גדול ובכללי יציאה מהשגרה זה לא מדד לבדוק אם יש בעיה, זה כן יכול להציף יותר למודעות בעיות שבמובן מסויים שמת לב אליהם עוד קודם ועכשיו מתבטאת ביתר שאת.

עוד כיוון לבדוק, כתבת שהוא גם חכם. האם הוא מאותגר מספיק קוגניטיבית?

תנסי לעשות איתו ניסויים של מכון דוידסון (זה של מכון ויצמן)

אפשר אחרי הניסוי להראות לו את ההסבר (מותאם לילדים)

אם הוא נביע עניין ושמחה, ואת רואה שזה מפחית את ההתנגשויות, שווה להשקיע בזה.

אפשר גם ללמד אותו לקרוא (השקעה לטווח ארוך)

תנסי לשים לו פרקים על מדע או על ידע כללי בפודקסט (תנסי את של יובל מלחי)

אם מרגיע אותו להקשיב לפרק בהחלט יכול להיות שזה מה שחסר לו וההשתוללות זו הבעה של תסכול משיעמום וחוסר עניין.

ילדים חכמים שרגילים לגירויים וחקירה ולמידה והתפתחות מחוץ לבית יכולים למצות מהר מאוד שהייה בבית אם לא מביאים את הגירוי לתוך הבית.

בזמן שאת איתו תנסי לעשות איתו דברים שהוא יותר אקטיבי ומביע את עצמו מאשר קריאת ספרים (שיש לזה גם חשיבות רבה)

למשל בניה בלגו, יצירה בקליי/ פלסטלינה,

אפילו בנית פאזל, ותוך כדי לדבר על מיומנויות חשובות בחיים ולראות תוך כדי הנאה ועשיה מה עולה אצלו.

איך הוא מתמודד למשל אם משהו נהרס לו?

זה משהו חדש או יכול להיות קשור ללידה ושהוא לא מקבל את השינוי שיש עכשיו תינוקת?

יש לו מספעק איפה לפרוק אנרגיה במהלך היום?

כמה זה קשה אמאלה😵‍💫

כל הזמן הייתי צריכה להעיר לו.

הוא הרביץ לתינוקת והציק לה הורביץ גם לאחות אחרת.

הצעתי לו לשבת לצבוע ולשחק עם חול קינטי והוא לא רצה כ"כ.

גם הראתי לו את הסדר יום והוא לא רצה לעשות לפי מה שכתבנו.

זה ממש מתסכל, כל הכוחות שלי הולכים רק עליו..

הוא לא יושב ומשחק במשחק לבד

יכול להיות שיעסיק את עצמו רק אם אהיה צמודה אליו כל היום ואישה איתו דברים, מה שלא מתאפשר לי.

ולהגיע לשלב של אתגר מסויים שהוא מנסה "לפצח" להשאיר אותו עם הבנה ברורה מה הוא מנסה "לפתור" עכשיו, ואז לעזוב אותו ולחזור בשלב שהוא כבר התקדם לבד, אבל לפני שהוא "הולך לאיבוד" אחרי מה שניסה לפתור.

וזה הגיוני שיש תקופות שילד מסויים מעסיק אותנו יותר מהרגיל, ויותר מכל האחרים ביחד,

מזה דווקא לא הייתי מתרגשת.

תנסי לא להציע לו פעילות אלא להתחיל אותה בעצמך בתקווה שיצטרף אלייך ואח"כ ימשיך חלק מהזמן לבד.

שהקושי הוא בגלל אחותו הקטנה?

שעד עכשיו היה הכי קטן בבית, וקשה לו להיפרד מהתפקיד?

לפעמים האסימון נופל רק כמה חודשים מהלידה, כשהתינוק פתאום מתחיל לזחול ולפלוש למרחב שלו.

אולי זאת הנקודה שקשה לו?

מאז שהיא נולדה נהיה הרבה יותר קשה איתו, הוא מאוד מקנא.

אבל אני לא מוצאת מה הפיתרון גם כשהקדשתי לו זמן חישבתי ושיחקתי איתו זה לא עזר הוא המשיך עם ההתנהגות הזו

אחרי גיל 30 וגם אין סטטיסטיקות משמעותיות סביב הגיל הזה.

(בד"כ יותר מדובר על הריונות אחרי גיל 35 או 40)

גיל 31 לא נחשב "מבוגר" להריון.

מה הבסיס שאת עושה?

כמה את רוצה להוסיף?

עושה שקיפות וסקירות ומה יש בסוף אני לא זוכרת, את הבסיס...

להמליץ על מי שפיר (ואז זה גם ממומן). לגיל 30 אין המלצות ספציפיות בגלל הגיל. אני בגיל 32 אז עשיתי ניפט במקום מי שפיר פשוט שתהיה לי עוד מידה מסויימת של וודאות.

לגבי מי שפיר- ממליצים מגיל 32.

שאר הבדיקות לא תלויות בגיל.

דברים שלפני לא עשיתי.

שקיפות, סקירה מוקדמת. וגם את הסקר גנטי המורחב.

(בגלל שזה היה הריון תאומים, אז יש בדיקות שלא עושים. או שיש יותר סיכון.)

החשיבות לבדיקה זה לא רק אם לא נפיל, אלא גם לדעת איך להתכונן לאחרי הלידה. והטיפול.

למשל אם יש בעיה שמצריכה ניתוח. או אישפוז ממושך. להתכונן גם נפשית, וגם פיזית ומה לעשות בימים האלה וכו'

(פתחתי משתמש חדש)

אז אין לי כרגע

ממליצה פשוט לכתוב שמלות צנועות בנות

הזמנתי לה אחת של anwesta יש להן מלא יפות וחגיגיות

ועוד 2 שזה שמלה עם גקט חיפשתי שמלה עם קרדיגן ילדות

וגם חולצות יש מלא יפות לילדות גם מכותנה רשמתי בחיפוש חולצה אלגנטית בנות

לק"י

אבל בגזרה רחבה?

זוכרת שראיתי משהו. אבל לאחרונה לא מצאתי.

אני מדברת על המכנסיים שיש בכל מיני צבעים, לא השחורים המבריקים כמו של חליפות.

יש גם גזרה רפויה אין לי מושג איך זה נראה.

חושבת שאני ניסיתי בעבר את הסקיני שבאמת היה מאוד צמוד, ואת הגזרה הרגילה שבעיני גם יחסית צרה אבל יפה. שתיהן לא ישבו ממש טוב על הבן שלי, נראה לי שבלי קשר לרוחב, אבל היה בסדר (למשל מכנסיים מקסטרו ומקידישיק ישבו עליו הרבה יותר יפה )

מדברת על המכנסיים האלה

https://www.next.co.il/he/style/st017062/a83212

https://www.next.co.il/he/style/ST017062/625745

יש פה אפשרות לבחור צבע, גזרה ומידה.

לק"י

מתלבטת איזו גזרה לנסות.

לא יודעת מה עושים ילדים בני 12 אבל שלי קרע אותם בקצב מהיר עד שאבא שלי פים אחת האיר לי שהמכנס צמוד מדי למטה ולכן נקרע יותר..

עברתי מאז למכנסיים של בזאר שטראוס שהם הרבה יותר מתאימים (וגם לא כאלה זולים) אבל עדיין נקרעים🙂

הכי זולות יחסית ויפות ויש מבפנים כפתורים כאלה שניתן להתאים בדיוק למידה במותן

אבל כל המכנסיים מכל החנויות שניסיתי

כולם נקרעות ..ככה זה בנים...

לק"י

הבן שלי שמנמן, לכן ההתלבטות.

הוא דוקא לא בן של כדורגל וכאלה.

ואני מחפשת לו גם מכנסי שבת עד אחרי הברך, וגם לא מוצאת.

לאחרונה קניתי לו מלידר ארוכים. החזיקו יפה, אבל מידה 16 כבר קצת צפוף. היום קניתי לו 18, וזה באורך שלי🤭 ואני גבוהה ממנו ב-10 ס"מ.

לק"י

מכירה את עצמי.

או שננסה לקפל, או שאם דודה שלי תוכל לתקן- אני אבקש ממנה.

דיברתי על אנשים אחרים כמובן

אני חושבת שכדאי לך לנסות.

מה שכיף אצלם, שהמידה היא אורך המכנס, ולרוחב יש 3 אופציות.

לק"י

אז אני אזמין 2 אותו צבע, כי זה מה יש.

כרגע יש לו 3 מכנסי שבת קצרים.

ויש גם ארוכים.

בעיקרון זה מספיק, אבל הוא הגמילה אז יכולים להיות פספוסים.

מתלבטת אם לקנות עוד קצר, ואז זה יספיק רק לתקופה קצרה.

ארוך אני לא אקנה עכשיו, כי יש לנו. ואחרי החגים יהיו אירועים שאז אני אקנה לו.

חוץ מזה, לא נראה לי שאני צריכה משהו חדש.

אולי מכנסיים ארוכים לגדול. אני צריכה לראות אם נשאר משהו משנה שעברה או שהכל נקרע.

בעיקר באשמתי

קודם כל יש לי בן ובת וכל סנטימטר של גדילה זה בגד חדש בערך🤣

לבן נגיד אני לא קונה,כי יש לו הרבה חולצות לבנות ולאחרונה קיבל גם חליפה. מכנסיים "רגילים" הוא תמיד צריך בנוסף קונה 2 בחודש

לבת שלי אין בכלל שמלות שעולות עליה,אני קונה פעמיים בשנה - ראש השנה ופסח

ולי אני תמיד קונה

הרגל מהבית שלי להתחדש לפני חג

גם בפיגמה ומצעים האמת אבל השנה לא כזה צריך

אבל מצעים זו חתיכת הוצאה

יחד עם בגדים החדשים לכולם זה ושאר הוצאות החג איכשהו הפסקנו עם זה.

לבנים והקטנים קונה, למתבגרות שלי קשה מאוד מאוד למצוא בגדים לטעמן לצערי למרות שבאמת הכל יפה עליהן. ננעלו על סגנון אחד וזהו.

לעצמי גם לא מוצאת לצערי, למרות שממש צריכה להתחדש ליום חול ושבת

יש 2 בנים ו 2 בנות. אז לגדולים יותר צריך לקנות, והקטנים מקבלים הרבה בגדים, אבל לפעמים צריך גם השלמות.

כרגע הם בשלב שלא גדלים בקצב מהיר, אז אני לא צריכה כל רגע להחליף מידה.

אני לא רגילה שצריך לקנות בגדים חדשים לכל חג. לפעמים אני מנצלת את החג כדי לקנות בגדי שבת, אבל לא דווקא.

והרבה פעמים זה יוצא לא נח עם העונות. בתשרי לרוב עדיין חם, אבל אם אני קונה קייצי זה רק לתקופה קצרה. ובפסח עוד לא תמיד מספיק חם. יוצא שאני קונה לפעמים לשבועות.

כרגע לגדולה יש בגדים מפסח.

לשני יש מספיק בגדי קיץ. לחורף אני צריכה לבדוק.

שלישית גם יש בגדים, אני צריכה לראות אם יש חולצות בסיס לבנות שנשארו מהגדולה, או לקנות רק את זה.

לקטן כדאי לקנות עוד חולצה, כי כשהגדול היה במידה שלו הוא לבש גם חולצות עם תיקתקים למטה וזה לא מתאים לילד גמול.

ועל מכנסיים אני מתלבטת.

לעצמי אני לא קונה יותר מידי.

נקנה אחרי החגים לחתונה של אחותי.

בהצלחה

השאלה מה יהיה עוד חודש בראש השנה.

גם ככה 3 מכנסיים ליומיים זה בדיוק.

השאלה איך הוא יהיה עד אז מבחינת פספוסים.

זה שאפשר להלביש מכנסיים ארוכים בלילות וקצרים ביום

זה נותן מרחב תמרון.

אצלכם עוד ממש חם?

ולרוב אני משאירה לבוקר את אותו בגד של הערב.

בשנים האחרונות החורף מגיע מאוחר.

יש לי תמונות של הילדים עם קצר גם מנובמבר.

יש גם את סוכות ושמחת תורה..

לק"י

ובסוכות לרוב צריך גם מאווררים בערב.

אבל אני בדרך כלל קונה בגדים קצרים קצת יותר גדולים, שיתאימו גם לאזור פסח והלאה.

או קונה ארוך ולא מלבישה בסוף😂

קצת שמנמנה אשמח.

וגם בגדי שבת יפים לילד בן שנתיים

יש דרך לחפש את המוצר אשני רוצה אבל עם משלוח חינם

מעולם לא הזמנתי ואני רוצה לדעת איך זה עובד, האם המחירים זולים משמעותית מהארץ ואיך הסחורה? האם המידות מדוייקות? האם הכותנה היא אכן כותנה?