אז בעלי חולה, משהו רציני, לא צינון..
תקופה שהוא מתלונן על כאבים ואני אומרת לו להיבדק והוא לא נבדק. כאבים שבאים והולכים כבר שנה+.
אז עכשיו זה התפרץ והוא לא יכול לעשות כלום. סובל ממש ועל תרופות ובמיטה. ואני מוצאת את עצמי פשוט עצבנית.
דבר שיכול היה להימנע אם הוא היה נבדק בזמן. הולך למעקבים רואה שהכל מסתדר
ועכשיו אני לבד וכועסת, מטפלת בו ועצבנית שהוא לא מקשיב לי אף פעם ושהוא חושב שהוא חסין לכל דבר.
האמונה הזו שלו שללכת לרופאים זה לחלשים. אז הוא אימץ את הגוף שלו בלי הפסקה עד שהוא קרס עכשיו.
כמובן שזה יעבור אבל אני כל כך כועסת עליו. כועסת עליו שבא לי להגיד לו הבאת את זה על עצמך אז עכשיו קום ותתפקד בבית כי אני לא צריכה לסבול את חוסר האחריות שלך. אבל הוא לא יכול..
מעצבן כל כך העניין הזה.
חיבוק גדול לך!!! ורפואה שלמה והחלמה מהירה
)