זה בעייתי?! לא

לא מוזר לצאת בטווח גלאים כזה? לא

ומה מקובל להגיד ומה לא?! מה שבא לך

ומה בסדר שאני אשאל? מה שעולה לך לראש

מה עושים??????? תצאי מהלחץ..כולה בחור

גילאים- אין בעיה לפי דעתי

ולפי דעתי אל תדחי בגלל שאת מרגישה קטנה,

כי ההרגשה הזאת לא עוברת אף פעם.

אא"כ את באמת לא מוכנה לנישואים ואת ממש ילדותית.

זה לא כ"כ טוב לדחות הצעות כאלה..

בהצלחה

בס"ד

תבררי עליו לפני ותשאלי כל מה שחשוב לך.

אם יש התאמה וזה ניראלך פחות או יותר אז תצאי תיראי מה יהיה.. .

(אבל אל תצאי סתם ככה תחשבי לפני אם זה  מתאים לך מבחינת שלב בחיים וכו'..)

תמיד יש פעם ראשונה!

בהצלחה ממש!

איך בעצם יודעים שזה זה..כלומר אני גם פחות או יותר בגיל שלה-ואני מפחדת מהקטע-

שבגלל שלא יצאתי עם בנים אז על המישהו הראשון שאני יפגוש אני אדלק..וזהו..

 זה רק אני או ש...?

להדלק על הראשון!

מה, את מתכננת לשוטט פה עוד הרבה שנים? ככל שיוצאים עם פחות - יש פחות בלבולים.

אם זה טוב זה טוב גם בראשון, ואם לא - מרגישים ישר, גם בראשון.

אגב, 19 לבנות זה לא צעיר, זה אחלה גיל....

אני גם חשבתי כמוך..

אבל לא- לא נדלקתי על הראשון כי הוא בן וגם לא על כל אחד שפגשתי.

עם הפגישות מתבהר לך יותר הכיוון שבו בעז"ה נמצא הלב שלך

החלטות טובות!!

זו ברכה לכל מי שיוצא בפעם הראשונה ומתחתן..

העניין הוא שזה לא שאלה של "הידלקות"...

זה שאלה של התאמה!

האם אני רוצה לבלות עם האדם הזה למשך שארית חיי?

האם הוא מתאים לי בשאיפות ובמידות?

האם נדע להסתדר יחד גם ברגעים קשים?

זהו בסה"כ!

כיוון מקצועי, דרך חיים וכו'.

האם את רוצה להמשיך במסלול יחסית ברור? יש לך כיוון כלשהו?

תבררי על הבחור שהוא אכן ראוי ומתאים. אם כן - אין סיבה שלא לצאת, ושיהיה בהצלחה 

טווח הגילאים מצויין..

(חלק גדול מהבחורים רק מתחיל להתבגר בשלב הזה..)

מותר לך להגיד הכל על עצמך!

כל מה שחשוב לך להדגיש בין אם הוא יתרון או חיסרון שחשוב לך שמי שעומד מולך יידע עלייך!

אף פעם לא מוזר להתחיל לצאת לדייטים

רק צריך להיות מוכנים.

אז הנה הכנה מזורזת לחיי נישואין מאושרים:

1. הכל ילך טוב ויפה כל עוד שניכם תחשבו רק על

"מה עליי לתת עוד! איפה אפשר לתת ולפנק את בעלי/אשתי עוד"

הבעיות בזוגיות מתחילות ברגע שאחד מהצדדים חושב כמה הוא קיבל.

2. אומרים כל דבר!!! גם את הדברים הכי פיציים שמרגיש מטומטם לומר שנפגענו מהם!!

אם לא - צוברים כעסים בלב ויום אחד זה מתפרץ בלי הסבר ברור...וחבל, כי הרבה יותר קשה לרפא אח"כ.

3. מוכנים לעשות ויתורים על הנוחות שלנו, אבל רק במידה ואנחנו שמחים בויתור..

אם אנחנו מרגישים שבעקבות הויתור אנחנו מצפים מהצד השני לפצות אותנו - לא שווה!

4. מבינים שבסה"כ הקב"ה יצר אותנו שני חצאים של אותה נשמה! בן הזוג נועד לתקן אותנו!

אז אנחנו עובדים אחד עם השני! ומשלימים את עצמינו ואת מידותינו!

5. יש רגעים דבש ויש רגעים קשים!! לא להיבהל מקשיים! תמיד אפשר להתייעץ עם רב / מורה דרך.

(לא עם ההורים!)

זה על רגל אחת... ממש לא מפורט וממש לא נוגע במורכבויות!

אז כדאי שתתחילי לקרוא חומרים שנוגעים לדבר!

ושיהיה בהצלחה!!

מחזקת מרחוק.. (יחד עם כל האחרים..)

נשמעת כמו איזה נשואה ++++

או מינימום מדריכת כלות

את מותק!

איזה נשמה את עם הפרגונים!!

מספיק אנשים ענו תכלס על השאלות

אז אני רק רוצה להוסיף משהו.

בשרות לאומי בד"כ פוגשים הרבה אנשים נחמדים

שמנסים לדאוג לבת שרות הנחמדה שלהם

ולסדר לה כל מיני חתנים נחמדים...

אני לא אומרת לשלול

אבל לקחת בערבון מוגבל

ולצפות שזה עוד יקרה השנה כמה פעמים...

בהצלחה רבה בעז"ה!

גמר חתימה טובה !

או כמו שאמרתי אחר כך - הבת אדם הייתה בסדר גמור, אבל ממש לא קשורה למה שבגללו הציעו לה.

כולל גובה, מראה וכו'. הבלבול הוא חלק מהענין, אבל בסוף רוכשים נסיון ומיומנויות וענין הדייטים לא נראה כ"כ מאיים. את יכולה גם לדבר עם חברות/אחיות שכבר צברו קצת קילומטרז' בענין וללמוד מנסיונן . בהצלחה!

מאחלת לך שלא תצברי נסיון ומיומנות...

אין צורך!

שיהיה בקלות ובמהרה בעז"ה

ממש סליחה שאני משגעת וחופרת!!

אבל---

בהתתחלה שהיא רק הציעה לי וסיפרה לי עליו:

אמרתי לה-שבנתיים אני מתחילה משהו חדש בחיים (שירות-לאומי) ואני רוצה לראות איך הולך ומה המקום שלי וזה..מה שאומר שעד אחרי סוכות לא נראלי שנתתחיל או שבעצם יהיה משהו))

ואז היום היא אמרה לי שהיא אמרה לו את זה.. והוא אמר שזה נראה לו סתם למרוח ת'זמן  עד אחרי החגים כי

אחרי זה אני יהיה עסוקה..וכו וכו..(כאיליו הסברתי לה שזה לא נכון כי זה יהיה בדיוק כמו עכשיו מבחינת שעות רק אני יהיה יותר  "רגועה נפשית") 

והיא אמרה אולי נפגש בחול המועד סוכות..

((((ולא יודעת..נראלי שזה קצת לחץ כזה...מה עושים??! )))

עוד דבר-

שאלתי אותה עליו והיא אמרה שהוא כבר יצא להרבה דייטים,ואמרתי לה שאני חוששת מזה..

(זה פ-ע-ם ר-א-ש-ו-נ-ה!!)  וזה חדש לי..!!

ואז איך שהוא הגענו לזה..שהיא אמרה לו עלי..ושאלה אותו עם הוא פנוי עכשיו לקשר..(בשביל לספרלו עלי)

והוא אמר שכן..אבל יש לו עוד הצעה שאמרו לו....

ואז אמרתי לה עד אחרי סוכות הוא לא יחכה?! (בהקשר למה שרשמתי למעלה) והיא אמרה שלא..

הוא יממשיך הלאה,הציעו לו עוד מישהי (או שפשוט יש עוד אחת שמתלבטת) ולכן הוא מחכה קודם לתשובה ממני

כי הוא סומך יותר על זו שאמרה לי..(סומך עליה שזה מה שהוא מחפש..)

בקיצ' 

אני מבולבלת..

להגיד לו שילך עם ההצעה האחרת?! -אולי היא באמת בשבילו??! להגיד לו לחכות\לא לחכות??!

באמת אין טעם סתם לחכות חודש?! או שבאמת עדיף שקודם אני ידע איפה אני עומדת מבחינת שירות?!

ממש אשמח לדעותיכם!!!

ה' ישלח לכם שכר!!

תודה רבה רבה!!

איפה א6ת עומדת מבחינת שירות- מזה אומר? איך תסתדרי שם? איפה תשרתי?

כל זה "שטויות" (לא הרגשות שלך, אלה העובדה שבחורה עושה שירות לאומי לא אמורה להפריע לה לצאת לדייטים)

א-ב-ל:

אם מאחורי המשפט - "עדיף קודם שאדע... מבחינת שירות.." יש משהוא עמוק יותר, פחד, תחושה של חוסר בשלות זה משהוא אחר.

אם זה נטו בגלל שירות לאומי- תצאי איתו. בגלל שירותך לאומי לא דוחים בחורים.

אם זה בגלל שאת מרגישה שאת לא מוכנה לזה נפשית, חכי.

זו דעתי בכל אופן...

ב"הצלחה.!! גמר חתימה טובה

אם יורשה לי, ואני מקווה שאני לא מרגיז פה את הבנות - זה באמת כלום. שירות לאומי זה לא באמת עומס. כמעט אף פעם. החיים הרבה יותר עמוסים בתקופות אחרות.

עכשיו, אם הייתי במקום הבחור, לא הייתי מחכה גם. 

עכשיו העיצה שלי בשבילך - השאלה כנראה אם את מוכנה לקשר, בלי קשר לש"ל.

את יכולה להחליט את זה עכשיו. למען האמת - לא ממש משנה אם תמשכי את זה עוד שבועיים - לא יתחדש לך כלום ותהיי מבולבלת בדיוק באותה המידה. אז תחליטי ופשוט תשיבי -או כן עכשיו, או פשוט לא. אל תשיבי בדחיה.

מוחה בתוקף על מה שאמרת על השירות לאומי!

בתור אחד שלא עשה שירות (אני משערת), ושמכיר מספר מוגבל של בנות שעשה שירות במספר מוגבל של מקומות..

אתה מתבקש לא להמציא ולא להכליל.. זה מרגיז את הבנות.. (אותי לפחות)

תודה רבה וחן חן

בעזהי"ת.

מתחילים מקום חדש, אוירה חדשה...

לפעמים בנות (במיוחד צעירות) צריכות ת'זמן להתרגל ולהתאפס...

תחשבו שהרגע היא סיימה שמינית!

והיא נשמעת כ"כ מבולבלת... אז למה להעמיס עליה סתם?

שמרית מתוקה

עצה שלי- קחי לך ת'זמן.. שאף אחד לא ילחיץ אותך!

אם זה הוא הבחור שלך- אז הוא ייחכה. ואם לא- יבוא אחר טוב ממנו בע"ה...

ככה אני מאמינה לפחות. ואני חושבת שזו דרך נכונה בשלבים מסויימים של החיים.

זה מה שאני הייתי עושה, במקרה שהייתי במצבך:

זורקת את כל הדאגות מאחורי הגב

ויוצאת איתו!

המקום שלך בשירות לא ייקבע אם או בגלל הדייט הזה..

אל תמרחי ת'זמן!

אא"כ את באמת לא רואה את עצמך מתחתנת עכשיו...!

וזה דווקא חיובי שהוא יצא עם הרבה לפנייך, כשהגבר מנוסה זה מעולה!

בהצלחה!

למה כשהגבר מנוסה זה מעולה?

בעזהי"ת.

ולא אמורות להיות לו טעויות קטלניות.. [fatal errer, בלעז...]

לדעתי דווקא זה יפגע בה..לא?!

הרי הוא עם נסיון..והיא בלי..ואז הוא ירגיש שהוא כל הזמן מוביל,והיא תרגיש מובלת..

ולא יודעת..

נראלי שהכול כזה תלוי בו,והוא פשוט לא ירצה להמשיך הלאה..כי זה יראה לו שהיא חסרת ידע..

מקווה שזה היה מובן]]]

ד"א-

איזה טעיות קטלניות יכולות כבר להיות??:$

ובשאר אני סומכת על היוזמה שלה.

יש גם כאלו עם ניסיון ועם טעויות וגם חסרי ניסיון וחסרי טעויות.

זה תלוי בנ"א ותלוי מידות ורגישות..

ולNעלי- יש טעויות קטלניות. בנים יכולים לפגוע רגשית בבנות בצורה מאד קשה. בגלל חוסר רגישות וחוסר ידע.

(מה שאני קוראת- בורות פושעת..)

אמרתי תודה, אבל אני רוצה להתחיל ככה את השירות בנחת בלי קשר עם מישהו(כאילו שלהיות בקשר עם מישהו זה מנטרל טוטאלית מכל דבר אחר?!?...)

אין לי מושג למה חשבתי ככה. אולי יש בזה היגיון. אבל. במבט לאחור- זה לא נכון.

התחלתי את השירות, דירה חדשה, בנות חדשות, כיף. יופי. עכשיו- מה?

שום לחץ שום כלום. ברור שיש עשיה אבל זה לא שאין זמן אויר לנשימה(או לדייטים)

ואז כשאת כבר רוצה לצאת, פתאום כל ההצעות מתאדות לאי שם, ואת מוצאת את עצמך מחכה ונלחצת(ב"ה שעברתי את שלב הבלחי"ות...פיו.)

כדאי לך לנסות. העניין הזה של התחלת שירות וכו וכו זה שטות. מניסיון! [לא הייתי סתם זורקת אמירה כמו 'שטות'...]

כדאי להיתיעץ עם ההורים . הם יודעים מה טוב בשבילך ומכירים אותך טוב יותר ממה שאת חושבת.

ניראה לי שאת יודעת את כל התשובות בתוכך ורק צריכה קצת זמן להיתבוננות פנימית וכל הספיקות יעלמו.

בהצלחה ובחירות נכונות.

כמה הערות שייתכן ויהיו לך לעזר בעתיד הקרוב:

• המראה חשוב. לא הכי חשוב אבל גם לא שיטחי ברמות. אל תיפגשי עם מישהו שאין את יודעת איך הוא נראה.
• כל מי שירצה להפגיש אותך יגיד שהבחור הוא מקסים ושאתם מתאימים. את היחידה שיכולה להכריז על התאמה או אי התאמה. אל תיתני לגומים חיצוניים יותר מדי מקום בנקודה הזו.
• 4 שנים הפרש זה כלום. יש לדבר במונחים של בגרות. הבנים לומדים בישיבות ואז משרתים. לכן יש להם איחור טבעי וההפרש גיל לא מורגש לך.
• גיל 19 זה צעיר. אם אין את רוצה להיתחתן אל תיפגשי. אין איסור להרגיש טוב לבדך בגיל שלך.
• הייתי עובד.מלמד ומדריך בישיבה תיכונית. זה נחמד בתור התחלה אך מה אחרי זה?
• שידוכים יש בשפע השידוך יש רק אחד. מעתה תתפללי למצוא את האחד מבלי לעבור את שרשרת הדייטים הלא מוצלחים.
• בברכת שנה טובה

שמרית

אני לא התחלתי לצאת ובשנת שרות שלי הציעו לי משהו למרות שבסוף זה לא יצא לפועל.

רק רציתי לומר שאל תעשי את זה מתוך לחץ אם הוא לא רוצה לחכות אז אל תצאי עכשיו איתו.

ורחלקה צודקת אם זה הזווג שלך אז בסופו של דבר תתחתנו.

אם את חושבת שסתם את לחוצה וזה יעבור אז תצאי אני בעצמי מקבלת פיק ברכיים עד שאני לא אצא בפעם הראשונה.

קחי את הזמן ותתרגלי לשרות אני יודעת מה זה להסתגל למקום חדש כי התחלתי שנת שרות שניה לפני שבוע וחצי.

מבחינת שנת השירות= חשבתי עם עצמי..

וסבבה=אני מרגישה כבר יותר בטוח במקום..הבנתי מה הולך.. (מי מה מו..)

הכרתי את היחס את האנשים ואת העבודה..

ככה שאני כבר מרגישה הרבה יותר בטוחה בעניין של השירות..

_________________________________

אבל---

(ובדיוק חשבתי על זה,וראיתי שמישהו רשם את זה כאן בפורום..)

אני לא יודעת אם אני בשלה להתחתן!! כלומר התכנון שלי זה לגמור שנת שירות ואז להתחתן..(זה בכול אופן

המחשבה שחשבתי כל הזמן..))

ובתכלס זה עוד המון זמן==כלומר זה עוד 10-11 חודשים!! וזה זמן ארוך בשביל זה,לא?! (כלומר זמן

ארוך בשביל לצאת עם מישהו...)

ואני לא יודעת מה לעשות מהבחינה הזו-כלומר אולי עד עכשיו חשתי שחייבים לגמור שינת שירות כי

זה מה שהרגילו אותי לחשוב,ואם אני לא אסיים-אז לא ימות העולם...

ודווקא חשבתי על-שאני אלך,יבדוק,יראה..אולי זה באמת מי שאני מחפשת ואז..(וואלה נתקדם משם..)

או שמקסימום נכיר מישהו חדש ונגיד יפה היה נעים אבל זה לא זה...

פשוט מפחיד אותי שאני לא  יודעת עם אני מוכנה לחתונה או לא..ואז זה סתם הונאה מה שאני עושה...

(הסברתי את עצמי טוב?! חחח)

מצטערת על הבלבול,ועל הניסוח העילג..

שהמורה הזו הציעה לי..אז אמרתי לה כזה-אני רוצה קודם לסיים שנת שירות ואז חתונה..

ומן הסתם הוא בן 23 ויהיה לחוץ יותר ממני..

והיא אמרה שהוא רגוע,ויתן לזה זמן..ואין לי מה להלחץ מיזה...

השאלה אם היא סתם אמרה או שיש מצב שזה נכון....

אחחח.. הבלבול

(ללמרות שלפעמים כיף להרגיש מבולבל..חחח מתחילה קצת להנות מיזה..)

יש לי רק כמה נק'-

א. יש לדוסים קטע שרוט כזה-

כל בת שירות היא מבחינתם- חומר שידוכים פוטנציאלי

וכל בת שירות תקבל את ההצעת שידוכים הכי טיפשית והכי הזויה והכי לא שייכת אליה- רק כי היא בת שירות ומישו חשב שיהיה נכון לשדכן אותה...

(יצא לי טיפה חריף.. לא נורא)

זה לא אומר כלום עלייך

כלומר- זה כן אומר

אנשים יציקו לך וידחפו לך כל מיני דברים

שאת לא רוצה אותם

לא מכונה אליהם

לא היית בחיים חושבת לבד על זה- זה לא נובע מהפנימיות שלך

זה סתם מחשבה שמישו זרק לך מבחוץ ובילבל את כל החיים שלך

אל תקשיבי להם. לכי עם החיים שלך ועם הלב שלך.

אל תתני לדוסיות הלחוצה לערער את שלוות חייך

אל תדאגי- במוקדם או במאוחר- את תדעי בוודאות שאין למעלה ממנה- שנמאס לך עד זרא להיות רווקה ושאת חיה להתחתן.

ואז תשמעי הצעות.

ואז לא תבזבזי את זמנו וכוחותיו וציפיותיו של איזשהוא בן-ישראל עלם-חמודות

אגב- מה המורה ההיא כבר יודעת עלייך?!

אם רק התחלת שם- היא לא מי-יודע-מה מכירהאותך... בלשון המעטה

ב. אם הוא בן 23 ושומע הצעות- לא כזה בטוח שהוא בנחת... שיש לו זמן לחכות לכל בחורה מכל הצעה..

הוא ישמע עוד העצות- תהיי שלוה ובטוחה

יש מצב שהוא יהיה נשוי לפני שאת תתחילי אפילו לשמוע

וזה מצויין לגמרי

תהני להיות צעירה.

תהני לעשות את התוכניות שלך בחיים כאילו אין עולם

|פרח|

אני חושבת שבכללי לפעמים בשירות מרוב שאתה בל"ח אתה מתחיל להיות לחוץ על כל בן שזז. וזה לא נכון. את ממש עלולה לעשות שיפוט לא נכון מרוב לחץ להתחתן

עוד דבר (וסליחה שאני יוצאת נגד ההפורום..) בשירות לרוב, אתה במצב די נפיץ, הנפש שלך לא תמיד במצב קבוע ויציב (ע"ע משבר חנוכה, דמעות וכו').

בכללי שנה שלמה של רק נתינה זה משהו מדהים, אבל זה לא מצב בריא .עובדה שאנחנו לא כל החיים בשירות לאומי (לתת לתת לתת בלי גבולות)

אני חושבת שכשבונים בית או כשמתחילים לחשוב על בנית בית, נק' הגישה לא צריכה להיות מתוך מקום של כאב, או במצב בנפש שהוא לא כ"כ בריא. שקשה לך ואת רק מחכה לאביר על הסוס הלבן שיבוא לשמוע אותך ולהושיע אותך. את צריכה להיות במקום ברור עם עצמך בנפש, במקום מוחזק ולא מבולבל, שאת בונה קשר מתוך טווח של ביחד ולא של תלות לשמוע ולפרוק.

זה לעניות דעתי. ועוד נקודה  שהועלתה פה, עד כמה באמת המורה הזו מכירה אותך?

ואת כמה את מכירה את עצמך, ויודעת שאת במקום יציב בנפש ולא מבולבל..

ואם את כ"כ לחוצה מזה, אל תדאגי, בשביל זה יש את אחרי השרות.. נצלי ת' שירות!

עשה שירות, שהוא יודע את ההרגשה.

והתחלתי לצאת בשבוע האחרון של השירות- כשהרגשתי מוכנה, ואין מה לומר זכיתי בגדול- למצוא את אישי היקר..

כך שבלי סטיגמות לשום כיוון. לכי עם הלב שלך לפי תחושת המוכנות שלך- ומצד שני , כן זוהי מטרה בחיים להקים בית- ולהמשיך את תפקידך שליחותך בעולם יחד עם החצי שלך.

בהצלחה!!!

וגם למלא חברות שלי.. היתה איתי סייעת שכל השנה שיגעי אותי אפילו הביאה פעם את הבן שלה לבית ספר ועשתה לי היכרות..חח זה היה פאדיחה ממש..

חברות שלי אמרו שהם לא מעוניינות בגיל כזה אבל זה תלוי בך.. את מרגישה מוכנה? אז למה לא תנסי..

זה מוזר לך כי זה בא פתאום ובלי הכנה אבל את תתרגלי לזה...

לגבי השאלות תרגישי בנח לשאול הכל מותר לך את עומדת להכיר אותו אז טבעי שתשאלי שאלות גם לגבי החיצוניות... לגבי הטווח גילאים זה תלוי יש כאלה נגיד שצריכות מישו "בגובה שלהם:"

ויש כאלה שיעדיפו מישו שגדול מהם זה טוב סה"כ שהבעל גדול מהאישה..

זו דעתי בכל מקרה מקווה שעזרתי (ולא קראתי ת'תגובות אז סורי אם חזרתי על דברים..)

הכי חשוב- לכי אחרי ההרגשה שלך

כי אני באופן אישי מרגישה ששנת השירות קידמה אותי מאוד בהתכוננות לחיי נישואין ולניהול של בית, וגם ברמה של אחריות, ולדעת לעבוד. לא הייתי מוותרת על ההתנסות הזו. ואם תחכי כמה חודשים, אני מאמינה שזה יהיה יותר קל להחליט החלטה נכונה.

ב"ה

סיימתי עכשיו שירות לאומי, ואת ההכנה שהכי (?) נתנה לי עזרה קבלתי בטרמפ (ששש...). 4 כללים בשם הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

ולמקרה ששאלת- בכוונה לא כתוב פה מידות טובות או יראת שמים. כי קצת קשה להסתכל על מישהו ולקבוע אם יש בו את אלו...

* מיועד לבנות ולבנים כאחד.

1.הדבר הראשון שרואים (תרתי משמע)- איך הבחור נראה. בעז"ה עד סוף החיים תראי את אותו פרצוף כל בוקר. כדי שהוא יהיה יפה בעינייך...

2. החברים שלו. עם איזה חברים הוא מסתובב? זה מה שאת מחפשת?

קשה להמעיט בחשיבות הכלל הזה...

3. הזוגיות בין ההורים שלו. זה מה שהוא למד וזה מה שעומד כנראה בתת המודע שלו לגבי זוגיות. זה לא אומר שלא להתחתן עם מישהו שהוריו גרושם אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

לדעתי, זה חשוב במיוחד אחרי הנישואין כי זה יכול להסביר כל מיני ציפיות שלא מתממשות. אני מניחה שלכולם יש כאלו.

4. "ברכת הדרך של ההורים"שלך, כלשונו של בעל הרכב.

אין מה לדבר, אם ההורים שלך שמחים לראות שזה מי שבחרת או ח"ו להפך אומר הרבה...

אגב, מבחינת פגישות הוא הסביר שכל פגישה מקדמת אותך יותר כלפי המציאה עצמה כי בכל פגישה את לומדת טוב יותר להציג את עצמך אז זו לא הסיבה לחשוש מבחינתו.

גבי השאלה שלך של מוכנות נפשית- וואלה, אין לי מושג. ברור שלמרוח פגישות לאורך חודשים לא יהפוך אותך לבשלה יותר. המצב שלי דומה... משהוא שמעודד אותי הוא לראות שלפעמים גם כאלו שכבר מתחתנים הם לא מספיק "בוגרים נפשית"

לדעתי, להתייעץ עם חברה/בת דודה נשואה יכול להועיל. נכון, לא לכולם יש. יכול להיות שסתם נפלו עליך (?) ויכול להיות שאת באמת מוכנה. אגב, יש משהו בוגר בלשאול את עצמך אם אתה מוכן נפשית.

גמר חתימה טובה לכל ישראל!  

זה איך לא אמורה להתנהל זוגיות ולהבין מתוך זה איך כן!!!

ואנשים שבאמת מספיק בשלים לנשואים מן הסתם עברו את השלב של ה"דוגמא אישית"שההורים נותנים..

..לא ראיתי עדיין זוג כמו אח שלי וגיסתי בעיניני שלום בית ואני לא מגזימה,"וראה איזה פלא"למרות שההורים שלי גרושים!!

חברה של אחותי שגם ההורים שלה גרושים אמרה שכשחברה שלה שמעה שההורים שלה גרושים היא אמרה לה

"וואי אז איך תתחתני??"תגובה מזעזעת של אנשים בורים לחלוטין!!תסלחו לי אבל אני בטוחה שהרבה בחורים היו רוצים להתחתן איתי אפילו ולמרות זאת!!

זה חשוב ומשפיע איזה הורים היו לו/לה..פשוט צריך לבדוק לאיזה כיוון הוא לקח את זה...

מספרים על הורים גרושים??

והאם זה מרתיע אתכם??

דורש בירור והתבוננות- כן.

תשומת לב לאיך זה השפיע כמה ולמה...

מתי- נראלי עדיף בהתחלה- כ יזה דבר מפורסם שלא קשה לגלות, וזה גם דבר שכבר לא מרתיע את רוב האנשים.  

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!