מה הבעיה בזה שיש לך אח חילוני?

שאני אבין, זה אומר עלייך משהו??

את באה מבית חרדי או משו?

סליחה על ההפגזה.

20% מהציבור הדתי לאומי חוזרים בשאלה בשלב זה או אחר,

ז"א שאם את נפגשת עם מישהו שיש לו חמישה אחים או יותר -

סיכוי טוב שאחד מהם חוזר בשאלה...

לי יש אחות דתל"שית (אנחנו 8 אז יצאנו בזול...)

ואף פעם לא הסתרתי את זה.

מי שחושב שבגלל זה המשפחה שלי פחות טובה -

הוא פשוט מפגר.... ושיהיה לו כל טוב בהמשך!

אני חושב שאם זה עולה - אין צורך להסתובב סחור סחור.

להגיד - "כן, יש לי אח חילוני, בחור מדהים אגב, זה מה יש ועם זה ננצח!"

ואם עולות לו פנינים כמו "רוב בנים דומים לאחי האם"

או "הנושא אשה יבדוק באחיה" וכדו' -

זה סימן שאת לא צריכה להמשיך להפגש עם חסר טאקט כזה.

בהצלחה! 

ככה הוא בחר לחיות את הדרך חיים שלו.. כמו שאת בחרת  את שלך..

לצורך השאלה- הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

כך שלחינוך שהורים מקנים יש השפעה עמוקה מאד על ילדיהם. אך מצד שני גם לחברה (בה בחרו ההורים לגור, או שלא, כשהילד מתרחק מהבית) יש השפעה. גם לתכונות הנפש שלו יש השפעה. ולכן גם להורים הכי מוצלחים יתכן שיהיה ילד לא דתי.

אילו היה מדובר במספר אחים לא דתיים במשפחה אחת (כמו במשפחת בעלי למשל), זה אולי מראה משהו על ההורים, אבל אז זה דווקא לזכותו של זה שנותר דתי ( במקרה שלי- בעלי, לדוג') כי זה סימן שגם אם הורים טעו- הבחור/ה היו מספיק צדיקים כדי להתגבר על זה. אבל אז אולי באמת ראוי לברר אצל מכרים ורבנים כדי לדעת יותר לעומק.

אבל אח אחד במשפחה? אין לכך בד"כ משמעות גדולה, פרט לכך שההורים מן הסתם כואבים את המצב.

ועין הקורא- הסטטיסטיקות הללו כוללות את כל המגזר הדת"ל, אך צריך לשים לב שיש משפחות בהן יש מספר ילדים חילוניים, ויש תת מגזרים בהם יש יותר דתל"שים. כך שלהגיד שבכל משפחה דת"ל שיש בה מעל 5 אחים סביר שיהיה אחד לא דתי זה פשוט לא נכון.

גם אני חשבתי לתומי שהסטטיסטיקות האלה לא כוללות את המשפחות החרד"ליות יותר מה שנקרא,

עד ששבת אחת התארחתי אצל חבר שלי,

ותוך כדי שיחה התברר לנו

שגם לי (8 אחים)

גם לו (11 אחים)

וגם לאשתו (9 אחים)

יש אח דתל"ש...

ואז התחלתי להאמין לסטטיסטיקות.

אם כי, במידה מסוימת את צודקת - מתוך 11 אחים

2 אמורים להיות דתל"שים, אז אולי זה לא כ"כ מדויק

יש אנשים שחושבים שזה יכול להעיד שבבית

לא חינכו מספיק ליראת שמים או משהו כזה....

סטטיסטיקות, מקרים ותגובות - בעמ' הקודם...

לא ידעתי שאח חילוני זה מום שאני צריכה לשקול מתי להתוודות עליו .

אני דוסית , ויש לי אח מתוק  מתוק , נשמה טובה ,שכרגע אינו שומר תורה ומצוות . אך אין בנתון זה כדי להוריד מערכו האישיותי .

וודאי שאין זה מעיד דבר על חינוכם של הורי שמתוך עשרה ילדים אח אחד  בחר כך .

אוי נפלתם חזק ......

אח שלי המתוק -- כפרה עליו .

אחותי אחת הבחורות המדהימות שפגשתי!!

אבל... וזה אבל!!!

זה יוצר מציאות לא פשוטה בבית:

שבתות, חבר, וגם סתם כאב לב של ההורים - יוצרים לפעמים קרעים קשים..

אז נכון, לא צריך להיות דתל"ש בשביל זה, זה יכול לקרות גם בלי זה,

אבל בוא נגיד שסביר להניח שהיחסים של אח חילוני עם המשפחה

מרוחקים יותר ממה שהיו אם לא היה חילוני.

הקשר בין האח ה"חורג" למשפחתו לא תלוי ברמתו הדתית, אלא ביחס הכללי שיש במשפחה בין אחד לשני.

אני לא שופטת ולא מקנאה במשפחות שאחד מילדיהם החליט שלא לקיים מצוות,

אבל אני מאמינה שכל עוד ההורים יודעים שהם לא אחראיים על הבן שלהם, כלומר שהוא עומד בכוחות עצמו ויחליט בעצמו איך יראו החיים שלו, הם יוכלו לקבל אותו כמו שהוא.

ומפה הקשר ישאר קשר חם ואוהב (אם היה כך לפני כן..).

ולפותחת השרשור, העובדה שיש לך אח "חריג" לא אמורה לשנות לבחור. ולכן את לא אמורה לחשוש מלהגיד.

(ונחבר את שני חלקי התגובה: אם היחס של המשפחה מתנכר אל אחיך, זו הפאדיחה [וגם זה לא אמור להפריע לבחור. הוא מתחתן איתך, לא עם המשפחה] לא זה שהוא מתנהג אחרת מהמקובל..

ושוב, אני מדגישה שאני לא שופטת. זו ראיה שלי בלבד.)

ולשאר האחים שנשארו דתיים תזרקו איזה עצם, דהיינו, "כן, יש את אביעד, דוס, נשוי לאמונה, גר בבית אל"..

זה איזה תופעה אדיוטית להרבות בשבחים כדי לכסות על דבר שנתון בבעיה, ולחשוב שזה מה שישנה את דעתו של השני.

וזה ממש, אבל ממש לא "מה הבעיה? הוא בחר לחיות בדרך שלו, אז בכיף..".

אח חילוני זה כן בעיה, השאלה למי..

לא הולך לי להבין למה זה אמור לפרק הכל, וגם לא הולך לי להבין למה לא לספר על זה נורמלי, ונורמלי זה נורמלי.. לא בדרמה סוחפת, ולא בדרך אגב, עם שלל שבחים ותארים מקדימים.

לה"ו

אני מספרת עליו ביחד עם שאר האחים וכן זה כואב לי שיש לי אח חילוני ואני רואה את הכאב של ההורים שלי...

ואני לא בעד להלל אותו יתר על המידה כי זה ישמע לא אמיתי...

אבל כל זה לא מוריד בעיני מערכה של משפחתי מבחינת יראת שמיים וכו'.

להפך - המשפחה שלי מדהימה! ויש לי אחים מדהימים וההורים שלי - אני רק רואה עד כמה ההורים שלי חזקים ומרעיפים עליו אהבה על אף הכאב(כן זה כואב)

אז אם כבר משהו - זה רק מעלה בערך המשפחה ולספר על זה כאילו זה איזה מום ענק זה לא בסדר- וגם היא לא צריכה להסתכל על זה ככה.

אנוכי חסויה כנראה שאת צריכה לעבוד על ההסתכלות אצלך... כי לדעתי אין סיבה שיהיה לך כ"כ קשה לשתף בה!

תחשפי אותה בזרימה... בלי לחשוב על זה יותר מידי.

בהצלחה!

מספרים בכלל על אחים

זה הולך ביחד עם שאר הסיפורים על מי נשוי למי, מי הילדים של מי, מי לומד\ עובד\ גר\ חוקר\ חופר\\\\ איפה ולמה

פשוט ככה.

לה"ו

הוא מטומטם!

אה והוא גם חי בסרט מ-ט-ו-ר-ף!!!

(יכול להיות שחזרתי על דברים שנכתבו אבל לא היה לי כח לקרוא את כל התגובות...)

כל הסלנג הזה אחרי שבוע סיוטי של קורס לשון במכללה!!! ה' ירחם!

וזה לא משהו שצריך "רשמית" לדווח עליו (לרשויות?(:..). הייתי אפילו זורקת את זה בתור אגב, שהוא לא שם את הכיפות שאני סורגת לו כי הוא מעדיף בלי, או משהו כזה. למה לעשות דרמה מכל דבר? "יש לי משהו לספר לך" טדדדם.."אח שלי הוא לא הרבי האמיתי שלך!!"..

(הסוף בצחוק,כמובן.)

אין לך אח חילוני!

יהודי הוא קדוש.

היום שבודקים את המיועדת עצמה יש פחות צורך ל "הנושא אשה יבדוק באחיה".

אך מניין העוז (או החוצפה) לזלזל בקביעת חז"ל: "רוב בנים דומים לאחי האם", עד כדי קריאת 'מפגר' או 'מטומטם' למי שמבקש למנוע השפעה שלילית מקרובים "רחוקים"??

לגופו של עניין אם הייתי חושש להשפעה שכזו, הייתי מעדיף להקרא 'מפגר' או 'מטומטם'..

לשאלתך: מתי?

לדעתי, לא מתפקידך "לבדוק" באחייך. ועם זאת עלייך לענות כפי האמת על מה שהוא "בודק" באמצעותך.

ולקח לי זמן עד שפירטתי... חודש בערך מאז שהתחלנו לצאת...

קודם כל תודה על התגובות.

כנראה לא הובהרתי נכון, אני לא חושבת שיש מום בזה שיש לי אח דתל''ש, לא דתי, וכיו' בזה. אלא זאת עובדה פרטית  ואישית שלי שאני מתלבטת מתי אני אמורה לחשוף.

אם הייתי בסדר גמור עם זה, לא הייתי מתלבטת והייתי בכיף מעלה את הנושא. בגלל שזה נושא אישי שהוא לא משהו שאני חושפת לכולם השאלה שלי היא כזאת, האם מחובתי לספר כבר על ההתחלה? הרי זה פרט שהוא צריך לדעת. ואם לא על ההתחלה, אז מתי?

מקווה שהובהרתי. 

כמו כל עיניין אישי אחר- חושפים אותו מתי שנכון לך לגלות את זה לבנאדם שאת קשורה אליו!!!!!!!!

פשוט פשוט ככה

מכייון שזה לא משו שעליו יקום או יפול קשר- אין פה שום עיניין של גניבת דעת או ביזבוז זמן או משו-

זה רק מתי הקשר בשל כדי לספר דברים יותר אישיים שכאלה!

והיא תספר לי בהתחלה, מאשר אחד ושתסתיר אותו ממני חודש.

אגב - אם יש למישהו אחים חרדים זה יותר טוב? מי החליט? בד"כ בדייט ראשון שני מספרים על המשפחה,אז מן הראוי לספר גם על זה,אין צורך להתעכב ולהעמיק בזה כי זה באמת עניינו. ואם הבחור מתעניין ראוי לתת לו את המידע,סה"כ שניכם שם בשביל להתחתן.

ואני כמובן מסכים עם מה שאמרו מעלי, שלהתחיל להרעיף בשבחים על מישהו בגלל שהוא עושה משהו לקוי זה דיי מטומטם.

"אם יש למישהו אחים חרדים זה יותר טוב? מי החליט?"

אחלה שאלה ושכוייח על ההשוואה,

בהחלט מוכיח על חשיבה בוגרת והמון אהבת ישראל.

זה מישהו רוצה לעשות את רצון ה' - ויוצאת לו דרך לא הכי. זה לא כמו מישהו שבכלל רוצה לעשות רצון ה'.

אל תשכח שמדובר פה על דתי שנהיה חילוני, ולא על חילוני מלידה.

מרגיש שזה גדול עליו!

ודתל"שים בכלל הם כאלו שהבינו באופן לא נכון את עבודת ה'!

אז הם לא רוצים לעבוד את ה'?!?!?

בטח שכן!

הם פשוט לא יודעים איך!

לטעמי יותר עושה את רצון ה' מחרדי.

הוא ידע על זה בחפיף אבל רק אחרי חודש הסברתי לו ממש מה קרה שם...

לא תמיד מרעיפים שבחים על חוזרים בשאלה כדי לחפות על חסרון. אלא באמת כי מעריכים אותו!!, מה לעשות, לפעמים כדי להעריך מישהו צריך לראות שהוא עובר תהליכים משמעותיים בחיים שלו, גם אם תהליכים שבעינך הם לא טובים.

דרך אגב הרבה חוזרים בשאלה חזרו אח"כ בתשובה בצורה יותר בשלה יותר עצמית יותר מאוזנת ויותר פנימית. האם המטרה מקדשת את האמצעים? לא. אבל כמסתכל מהצד כן חשוב לראות את הנקודות הטובות, כי זה האמת. והאמת תורה דרכו לדרך האמת.

מתי לספר על אח חרדי?

או על כמה אחים, ה' ישמור ויציל?

מקווה שאף אחד לא לוקח ברצינות אפילו לשניה..

כי ברור לכל בר דעת שאח חרדי לא מעיד על ליקוי בחינוך או במשפחה,

מה שאין כן אח חילוני, שזה לא ברור לכולם...

שיהיה ברור:

אני לא חושב ככה, לכל בן אדם יש בחירה חופשית.

אבל יש כאלה שזה מרתיע אותם.

אחד מהם אמר שאין היום "הרוצה לישא אשה יבדוק באחיה".

משום שזה נאמר לזמנם, אך בימינו ההשפעה מבחוץ אדירה כל כך, שממש אין שום אינדיקציה לשום כיוון מהאח.

נכון שאנחנו מאמינים שעבודת ה' צריכה להיות רחבה יותר, וכוללת גם את הכלל ואת החיים בא"י וכו'...

אבל מכאן ועד עיוות בחינוך?! הדרך רחוקה....

חרדי בוחר לעבוד את ה' בדרך שלו, בדרך שהוא חושב שהיא מתאימה לו.

החינוך שלו לא מקולקל, כי נקודת המוצא שלו היא יראת שמים. 

אלא אם כן הוא אדם עם מידות מקולקלות, שזה יכול להיות בכל מגזר, מחילוני ועד חרדי.

אגב, גם אח חילוני לא תמיד אומר שזה עיוות בחינוך, אולי עיוות במחונך...

נכון הם לא תופסים את מדינת ישראל ככלל לעניינים שונים ומהותיים בעיני, אבל רבים וטובים חושבים על הכלל בדרכים שלהם  והדאגה לכלל, אצל הרבה מהם, מתבטאת  בצורה של חסד למשל, ותראי איזה אימפריה היא יד שרה.

במיוחדרואים גם דאה לכלל (בדרך שלהם)אצל גדולי הרבנים שלהם, אם תקראי קצת מדבריהם .

הצלחת לקומם אותי... אפילו שאני ממש לא מזדהה עם דרך החינוך החרדי, אבל מכאן ועד בעיה במידות - כללית וגורפת- הדרך רחוקה. במיוחד שגם אצלנו לא חסר בעיות במידות, אולי תקראי גם לדרך שלנו עיוות בחינוך?!?!?!

שאני הרבה יותר ממעריכה חרדים!

יש המון דברים שאני רואה אצלם, מעריצה ולומדת!

מה לעשות שבנאדם לחברו וכלליות זה לא הצד החזק שלהם! ובעיני זו בעיה גדולה במידות!

על התנהגויות מקובלות בחלקים במגזר הזה בהקשר של דרך ארץ.

כאשר המגזר אשם בעיקר בשתיקה. הפושעים הם בד"כ מיעוט צעקני.

כמו בכל ציבור- יש אנשים נחמדים יותר ופחות..

אני פשוט מכיר את הציבור החרדי ממש טוב, כמעט כולם אנשים מתוקים ונפלאים, שיתנו לך את פת הלחם שלהם אם תהיה צריך, ותמיד יאירו פנים!  בדיוק כמו כל ציבור אחר - דתי לאומי או חילוני!  ותמיד יש אנשים פחות נעימים.  גם כן - כמו בכל מקום..

לא עיוות בחינוך? אפס חשיבה לאומית זה עיוות בחינוך. אפס חשיבה ציבורית זה עיוות בחינוך,ועוד אלף דוגמאות שמפאת כבוד המקום לא נרחיב עליהם.

הדרך רחוקה....במיוחד שגם אצלנו יש הרבה עיוותים, אפשר לחשוב שאנחנו מושלמים ....

וחוץ מזה אפשר לקרוא לזה בדרכים אחרות אולי פיספוס, אולי "צדיקים שאינם מאמינים"

לעיוות יש קונטציה מאוד שלילית, סך הכל נקודת המוצא שלהם היא יראת שמים, גם אם דרכינו חלוקות מאד.

אם מדברים על כשלון בחינוך,הרי שזה גם לפה וגם לפה, כי אם חינכנו את הילד להיות דתי לאומי,והוא הוריד חצי ממה שחנכנו אותו,ולענ"ד מי שמוריד את הלאומי פוגע קשות גם בדתי (וכן להפך), נכשלנו. גם אם הוא מוריד את החלק של הדתי ומשאיר את הלאומי נכשלנו.

ואין בכלל בסיס של יראת שמים. (אפילו מצומצמת...)

אני חושבת שבכלל לא צריך להתקיים דיון על כשלון / עיוות/הטלת דופי בחינוך בכל האופציות.

א.  אין מה להוציא דופי על משפחה שהבן שינה את דרכו. 

ב.  אין בן שמשנה את דרכו מתוך רוע צרוף.

ג.  במידה ובן חרדי הוא עיוות בחינוך, גם בן חילוני הוא כזה ולהיפך.

    מה שאני אוסיף (כאחד שבא מקהילה ומשפחה חרדית), גם אם אי מי חושב שהציבוריות החרדית מעוותת (אני חושב כך בדרך כלל לצערי.. הרב קוק לא חשב כך, ונתן גם לציבוריות החרדית את מקומה המתאים לאנשיה אם כי לא כדרך האידיאלית והגאולית ביותר.  ראה איגרת תקנ"ה אם אני לא טועה), הרי שכפרטים מדובר באנשים מתוקים ויקרים, רוצים לעשות רק את הטוב בעיני ה' וזו דרכם.  כמובן, יש שם אנשים מכל הסוגים, שאכפת להם יותר ושאכפת להם פחות, כמו בכל ציבור.

    רק אוסיף משהו קטן:  אני הצוציק לא הלכתי בדרכו של הרב שך זצ"ל.    ובכל זאת, אדם שמסוגל למרר בבכי מכאב על יהודים שאוכלים שפנים - עפר אני תחת כפות רגליו.  בבחירה בין בן אוכל שפנים לבין בן כזה - הבחירה ברורה.

בחור שגדל במשפחה יראת שמים ונהיה חילוני - ברור שהוא הדרדר רוחנית

בחור וכו' וכו' ונהיה חרדי - בד"כ זה כי הוא חושב שזה יוסיף לו יראת שמים.

בלי קשר לויכוח על הציבוריות, רק באופן אישי ביחס לאדם עצמו.

לא כל מי שנהה חילוני ירד מבחינה רוחנית ולא כל מי שנהיה חרדי זה עליה רוחנית.

יש לי אח לא דתי - בגדול הוא בחר בדרך הזאת בגלל דברים לא תקינים שהוא פגש בחברה הדתית (למשל רבנים שיריבו איתך על איזה חולצה אתה לובש אבל מבחינה אישית יהיו אנשים כוחנים ודורסנים). זה נכון שהפתרון הזה הוא לא פתרון שלם אבל עדין לדעתי זה פתרון יותר טוב מלהדמות למודל הכוחני הזה. 

לעומת זאת אחי התגיס ליחידה מובחרת - עושה מילואים ועובד ביושר (ובתחום שלו זה לא פשוט) ותמיד שצריך עזרה יודעים שאפשר לפנות אליו.

יש כאלה שבחרו בדרך החרדית מתוך צמצום (לא רוצים להתמודד) או מתוך נוחות (אני מכיר משפחה שכל הבנים שם לקראת גיל 18 התחרדו כדי לא ללכת לצבא).

וסתם כהערה לא קשורה - בגדול הדוגמאות שהבאת - מתייחסות לשינויי דרך מגישה מאד מצומצמת וקטנונית.  לדוגמה אחיך - רבאק - אז אל תהיה כמו רבנים שפגשת אלא תחפש רב וציבור שהולכים בדרך אמיתית בעיניך!  זה שרב מסוים עצבן אותו אומר שהתורה לא אמת ושעדיף להיות חילוני?  מגוחך.

    גם הסיפור על ההתחרדות על מנת שלא ללכת לצבא - נשמע שמדובר באנשים עם רמה אישית לא משהו..

(סתם לא קשור לדיון עצמו.. סורי)  

תחשבו על זה...

אח/ות חילוני מייצגים עוד התמודדויות מלבד ההתמודדויות הרגילות ביצירת זוגיות. כמו למשל איך תחנכו את הילדים מול משפחה חילונית שיקים האח החילוני? אם יקים, ואיזו משפחה יקים, אולי מהמשפחות ה"חדשות" ?? זה לא אומר שצריך לפסול ח"ו, אבל להגיד שזה כלום זה לא יהיה נכון. תהיינה התמודדויות!

זה כל כך משתנה בין אחד לשני, במיוחד אם האח/ות עוד לא נשואים/לפני-תוך כדי צבא//// או סתם אחד כזה שמחפש את דרכו בחיים.

יש לי שתי דודים חילוניים ואנחנו גדלים איתם סבבה בחיים לא היו פיתויים לצד השני או משהוא כזה..

וגם לענות על שאלות של הילדים או של המתמרדים (לפני/ אחרי/ באמצע צבא) זה סוג התמודדות..

אבל מכאן ועד לחשש מבניית בית יחד- הדרך א  ר  ו  כ  ה.......................................................

היא אמרה שזה מביא עוד התמדדויות שאצל זוג עם אחים דתיים נטו, אין אותן.

בסדר. גם נכון.

יש התמודדויות והשפעות שעלולות לפגוע אח"כ בילדים בשל הקירבה המשפחתית - לא חסרות דוגמאות...

הורים יצטרכו להתמודד עם זה- אם זה לא מכיוון של אח- אז מכיוון של סתם איש יהודי שנוסע באוטו בשבת מתחת לבית שלהם...

העולם לא כ-ז-ה סטרילי...

חוצמזה- אם ככה-

אז צריך לשאול-

מתי בקשר מספרים על דודים חילונים?

מתי בקשר מספרים על סבים לא דתיים?

מתי בקשר מספרים על חבר מהצבא שהוא- מה לעשות- לא שומר כל המצוות?

אנשים- נסחפתם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אבל למה להכניס עוד התלבטויות לסל ההתלבטויות, בדרך כלל בני זוג בריאים בנפשם מצליחים להתמודד עם סוגיות כאלו... למה להוסיף עוד לבטים בבחירת בן זוג? כאילו שחסר על מה. אלא אם כן במשפחה המסוימת הזו האח החילוני משפיע ברמה כזו שיכולה לעורר קשיים. 

מי שלא מתאים לו - שלא יצא איתי בכלל! יש לי 2 אחים לא דתיים ובעלי ואני מאמינים שיש בחירה ויש מקום לתפילות ולהשתדלות והחינוך שלנו כהורים. חוץ מזה, עד שהבנים שלי יגדלו אחים שלי יחזרו בתשובה שלמה יחד עם אחיך ויחד עם כל עם ישראל. מה יש לך לדאוג? הסירי דאגה מליבך! לכי לפגישות בלב שמח ובוטח וה' ישלח לך תלמיד חכם הראוי לך

מה??ברור שעל ההתחלה...הוא אחיך...ולמה לעזאזל את מתביישת בו גם לי יש אח דתל"ש זה אומר שהוא  כבר לא חלק מהמשפחה...על ההתחלה אומרים דבר  שכזה..שהיה לך בהצלחה חמודה.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!