בס"ד
אחים יקרים, אני מחפש את המקור למעשה שזכור לי,
אולם איני מצליח להוציא אותו מנבכי מוחי.
אשמח אם תעזרו לי במציאת המקור או הסיפור עצמו.
---הסיפור עצמו הוא מעשה \ סיפור מוסר---
כמדומני איזה רב גדול (שאיני זוכר את שמו), ניגש בערב ראש השנה או יום כיפור (או חג אחר) לבית הכנסת.
בזמן קריאת התורה, היו עליות לתורה, המתפללים עלו לתורה, עד שלפתע קם זקן מכובד ,
שבזמן התפילה היה נראה כצדיק כגדול , ואפילו אותו הרב התפעל מן הדבקות של אותו הזקן המכובד.
אולם לפתע הרים הזקן קול זעקה והתחיל מגדף ומעליב את החזן (או את שמש) בית הכנסת, על כך שאינם מעלים אותו לתורה.
הרי הוא אדם מכובד והוא הראשון שצריך לכבד בעלייה לתורה, כך או כך, נתנו לאותו הזקן לעלות לתורה וכיבדו אותו.
לאחר התפילה שאל הרב את הזקן, כיצד אתה העלבת וגידפת את השמש (או החזן) בית הכנסת,
הרי בזמן התפילה אתה הייתה נראה כמלאך השם, אז אנא הסבר לי כיצד אתה הוצאת מילים אלו מפיך.
השיב לו אותו הזקן, "כשאני אומר, עפר אני, הכוונה היא שאני ליד אלוהים, עפר, אבל לא ליד החזן (או השמש)"
-----עד כאן מה שאני זוכר-----
אני מודה לכל מי שיוכל לעזור לי, כי אני בדיוק באמצע כתיבה ורציתי להביא את המקור של הסיפור, אך שכחתי אותו לגמרי
ואני זוכר אותו ממש במעורפל.
----תודה רבה לכל העוזרים ותזכו למצוות-
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל