מהסיפור הזה ניתן להבין שאנו לא יודעים את מי הקב"ה מייעד לנו.
מסופר על שמש בית כנסת ששימש בקודש אך לא ידע קרוא וכתוב. לימים החליטו פרנסי העיר, כי יש להכין דוחות על פעילות בית הכנסת, וכי על השמש ללמוד קרוא וכתוב, אחרת יפוטר מתפקידו. השמש שלא היה צעיר, ניסה ללמוד, אך הדבר לא עלה בידו, ובצער רב נאלץ לעזוב את תפקידו. עברו ימים, והחליט לנסות את כוחו במסחר בעצים. הברכה שרתה במעשה ידיו, ואט אט הלך וגדל, עד כי היה לגדול סוחרי העצים בסביבה . יום אחד ישב לסגור עסקה גדולה עם שר האוצר של אחת המדינות, וכשחתמו על החוזה, חתם באצבעו. נדהם השר ושאל, איך יתכן!? הרי כבודו הוא גדול סוחרי העצים, ואינך יודע קרוא וכתוב?? חייך הסוחר ואמר, אם הייתי יודע קרוא וכתוב, הייתי נשאר עד היום רק שמש בית הכנסת
לכן אם נפרדנו, לא הולך .................. הכל לטובה !
