הנה דוגמא לדעת תורה בנושא..
בנות בפינויים
הרה"ג דב ליאור
שאלה:
הבת שלי, בת 15 היתה בעמונה עם ברכותי והיא נפצעה בראש. האם זה לא הזמן לרבנים לפסוק שבגלל בעיות צניעות ואלימות שזה לא המקום לבנות בפינויים? הן יכולות להאבק בצורות אחרות כמו ארגון קבוצות תהילים, טלפונים, וכו’?
תשובה:
את צודקת בדבריך, שהמאבק על הארץ אינו דוחה דיני צניעות. ולכן אני תמיד אומר שבנות צריכות שלא יווצר חיכוך בינן לבין הכוחות המפנים, במידה וזה יכול לפגוע בגדרי הצניעות. והרבנים עוד יוציאו את חוות דעתם בנידון.
|
זה לא צנוע מאת רבקה יפה 14 בפברואר 2006 |
||||||
 שלח מאמר  הדפס מאמר  דף הבית |
||||||
נערות אינן צריכות יותר להשתתף באירועי גירוש ומאבק עם כוחות הביטחון. אני אומרת את הדברים בדחילו ורחימו כי אולי זה לא הזמן להטיף, אלא רק לחבק את הילדות האמיצות והמסורות שעדיין מדממות בגופן ובנפשן. בדחילו ורחימו, כי באהבתי אותן קשה לי להתייצב מולן ולהגיד, הרף. ובכל זאת. מקומכן, בנות, אינו בשדה הקרב. כוחכן הפיזי מוגבל, צניעותכן מופרת ונפשכן נחבלת. אל תאמינו להטפות נלהבות ולמחקרים מלומדים הגורסים שוויון בין המינים. אין שוויון. לא בסיבולת הגופנית, ובוודאי שלא במבנה הנפשי.
כרגע אין חשיבות לשאלת הגורם, האם חינוך או גנטיקה, אלא רק לעובדות. והעובדות הן, שמדובר במפגש פיזי ישיר עם גברים אלימים, בהיחשפות להטרדה מינית, בחוסר צניעות גופנית ומנטאלית, ובפציעות פיזיות ונפשיות עמוקות. עור התוף של הילדות האלה אינו מורגל ונסדק אפילו מהז'רגון המילולי הנמוך של גברברי היס"מ, סטייל ניסו שחם. לא באתי לדקלם "כל כבודה בת מלך פנימה". אני מאמינה גדולה בכוחן של נשים, וביכולתן להיאבק, לשנות ולעמוד בראש כל פירמידה ניהולית וארגונית, אבל פמיניזם הוא רק ערך אחד מתוך מכלול שלם של ערכים חשובים, ויש הבדל בין נשים בוגרות לבנות צעירות. במציאות מורכבת, אדם צריך לשקלל, לבחון ולהחליט מה גובר על מה. ובעיני, סיפורי הזוועה המחרידים מעמונה מכריעים את הכף. ההתערטלות, החשיפה וההתמודדות הפיזית והנפשית שנדרשים מנערות צעירות מול שוטרים אכזרים וסוטים הם מחיר שאסור לשלם. אפילו לא לקחת סיכון של אחת לרבבה. העניקו שירותי בייביסיטר החרדים מאז ומעולם התעמתו, חטפו מכות, לא ויתרו, התעקשו וגם ניצחו, ותמיד עשו זאת ללא עזרת נשים. אולי כבר שכחנו, גם בהפגנות ההן ראינו אלות, אבנים, סוסים ודם, אבל אף פעם לא ראינו שם בנות. בעצם הייתה פעם אחת. בתפילה מול בית המשפט העליון שנערכה בצורה חוקית ללא חשש לאלימות. אני זוכרת, כי הייתי שם. עשרות אלפי ילדות, נערות ונשים עמדו לצד הגברים ואמרו פרקי תהילים. בכבוד, באצילות ובצניעות. זכותן של נשות הציבור הדתי-לאומי לחלוק על גבולות הצניעות של הנשים החרדיות ולהבחין בין נשים בוגרות לנערות, ובלבד שהצניעות תהווה גורם מכריע שיש להתחשב בו, גם במאבק על ישוב הארץ.
דווקא בהיותן חדורות רוח אמונית איתנה, אני קוראת לבנות ישראל הכתומות להילחם באמצעות הרוח היהודית המופלאה הזו, לא באמצעות הגוף. את המאבק הפיזי הניחו לגברים. צאנה למלחמה מסוג אחר, כזו שאינה זקוקה לשרירים אלא לבינה יתירה. לדבקות, לתפילה, להסתפקות במועט ולאורך נשימה. אם צריך כוחות שמתנגדים לגירוש, העניקו שירותי בייביסיטר שישחררו אבות מביתם, דרבנו ללא לאות את השכנים הפאסיבים כדי שייצאו במקומכן. תפילות, תהילים, אינטרנט, פקסים, לא חסרים רעיונות. בטווח הארוך, בידיכן הכוח לשנות את פני המדינה. אתן אחראיות על שינוי הדמוגרפיה היהודית וחינוך הדור הבא לחוסן נפשי ואמוני. מכן אני מצפה לצאת למסע ארוך ועיקש כדי לתפוס עמדות מפתח בתקשורת, בפוליטיקה ובבתי המשפט. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" זה ללמוד משפטים ולהיאבק על תפקיד משפטנית בכירה, להתערות בפעילות ציבורית ולהילחם על הזכות להיות חברת כנסת, להצטיין לא רק בהוראה ואימהות, אלא גם בעשייה תרבותית. במקום להיפגע מבהמות, לחתור להיות בצמתים שבהם נקבע צביונה היהודי של המדינה, ונשים יכולות. יציאתן של הבנות למאבק אינה עניין להחלטה אישית בלבד. הן שליחות, והן יוצאות בתחושה של שליחות. רובן הגדול הינן נערות טובות ותמימות, ועל הקהילה הבוגרת כולה מוטלת האחריות לשקול אם אכן שם מקומן, ולגונן עליהן. אם בשוטרי ישראל אין חמלה אנושית, על האבות להבטיח לבנותיהם שייאבדו ימי עבודה וייצאו להיאבק, ובלבד שהן תישארנה בבית. צניעותן ותמימותן של נערות יהודיות הוא קורבן יקר מדי מכדי להעלותו על מזבח מאבק כלשהו. כותבת המאמר נולדה ברמת אביב וגדלה בבית יעקב, בוגרת המכללה |
||||||
"צניעותכן מופרת ונפשכן נחבלת. אל תאמינו להטפות נלהבות ולמחקרים מלומדים הגורסים שוויון בין המינים. אין שוויון. לא בסיבולת הגופנית, ובוודאי שלא במבנה הנפשי."
–למה את חושבת שאני עושה את זה מתוך הטפות נלהבות מה אנחנו איזה אספסוף בכנסייה? ולמה נראה לך שאי פעם התעמקתי בהקשר הזה בשוויון הבין המינים. דווקא בגלל שאני מאמינה שאין שוויון אני באה.
"אני מאמינה גדולה בכוחן של נשים, וביכולתן להיאבק, לשנות ולעמוד בראש כל פירמידהניהולית וארגונית, אבל פמיניזם הוא רק ערך אחד מתוך מכלול שלם של ערכים חשובים,"
–טעות כתיב: קוראים לערך שלנו "ארץ ישראל" אם לא שמעת עליו
אני גם הייתי שמחה לעשות בייביסיטר במקום להיות ברמת מגרון באי אלו רגעים דה עקה שלאיזה אבות את מתכוונת שילכו במקומי? לאבא שלך? כי את אבא שלי (עם כל הכבוד והערכה) אני לא יחליף (אני מבינה שנולדת ברמת אביב וגדלת בחרדים אבל האבות של הילדות האלו הם לא חרדים)
"רובן הגדול הינן נערות טובות ותמימות" –טובות אני מסכימה
אבל לא נראלי אפשר להכניס אותי תחת "תמימה" לפחות לא בקטע הזה. אולי כותבת המאמר לקחה ממני את אותה תמימות לא נצרכת בנושא הזה? -נראלי...
"צניעותן ותמימותן של נערות יהודיות הוא קורבן יקר מדי מכדי להעלותו על מזבח מאבק כלשהו."
-מי אמר?? למה תמיד זה כזה ברור?? מה אסתר לא הצילה את עמ"י בידיעה שהיא הולכת למלך מבחירתה. ואני כבר לא מדברת על קורבן כמו של אסתר. מי אמר שאסור שיהיה לי צלקת בנפש מהמאבק על ארץ ישראל? הפוך אם יש מאבק למה שבת ישראל לא תיפגע ממנו בצורה כלשהי? זה מאבק. מה אנחנו בובות חרסינה?
בקיצור לפני שאת באה להגיד איזו אמרה לאיזשהו קהל יעד כדאי שתעשי שיעורי בית: מה המניעים, מה הנפשות הפועלות, איזה ציבור, היסטוריה תורנית ואם את בכלל צודקת
אפשר להעניק שירותי בייביסיטר כשישוחררו אבות מביתם, לדרבן ללא לאות את השכנים הפאסיבים כדי שייצאו במקום הבנות.,תפילות, תהילים
(זה ציטוט מהאמר כדוגמא) ועוד שאלה
התנהגות מכוערת של השוטרים ותגובה קשה של הבנות בהתאם, לא גורמת לפגישה בנפשה של האישה ובכוחות שהשי"ת חנן אותה כאישה?
 |
הרה"ג דב ליאור |
|
י תמוז תשס"ד
שאלה: האם יש חובה גם על בנות לבוא לפינוי מאחזים, שהרי יכולים חיילים בנים לפנותן ואף להרביץ להם, ומתערבת פה בעיית איסור נגיעה? תשובה: אני חושב שבאופן כללי, גם בנות צריכות להגיע לפינוי מאחזים, אך בת שיש לה בעיה אישית עם הענין צריכה ללכת למורה הוראה שמכיר אותה. |
|
 בנות במאחזים! |
הרה"ג דוב ליאור |
|
כ"ד סיון תשס"ט
שאלה: האם זה בסדר לבנות ללכת להיות במאחז כל שהוא? תשובה: זו שאלה עדינה וקשה. ברור שבנות צריכות להקפיד על גדרי הצניעות ובמאבקנו על ארץ ישראל לא מתגמדים ומתפשרים על גדרי צניעות. אצלנו ביהדות יש לנו כלל ש"המטרה לא מקדשת את האמצעים" - כשאדם נאבק למען ערכים אמיתיים ואידיאלים, הדרכים להגיע לשמה צריכות ג"כ להיות כשרות. אם יש בנות שמגיעות ונמצאות בנפרד מהבנים ושומרות על גדרי הצניעות - קדוש יאמר להם. עד כמה שידוע לי - כך אכן עושים, וזה חשוב כדי שהמקום יבנה בקדושה ובטהרה.
שוכתב מתוכניתו בערוץ 7
התוכנית משודרת ביום ראשון בשעות 21:00-21:30 |
|
של יהודים בואו ורשו ארץ
ואם יש צמידים וכו גם יש ביקוש..
אני בת, מעדיפה לקנות מבנות כמה אם אפשר או שישלחו בדואר
והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.
אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף. (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)
הוא רוצה שננציח אותו
וגם אף שמאלני לא יתחיל עכשיו להרוס
חווה על שם צרלי
קדימה. מי לוקח את הכפפה.
לטרמפ יש ישוב,
למה שלצרלי לא יהיה?
קפיץאחרונהבשם ה' נעשה ונצליח
מקימים גבעות חדשות בארץ ישראל ומציבים בהם דגל ישראל לגובה רם
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל בקריאה לכל מי שיכול, לצאת ביוזמה להקמת גבעה חדשה באזור מגוריכם, להציב דגל ישראל לגובה רם כדי שידעו כולם למי שייכת ארץ ישראל וכן, להביא ולרתום משפחות ואנשים למשימה החשובה הזאת.
להקים גבעה חדשה בזמן זה - זאת מטרה חשובה ביותר.
שלחו תמונות מהגבעה החדשה שהקמתם למייל של חל"פ הגבעות chalaphagvaot@gmail.com
חשוב!! להעביר הודעה זאת בכל קבוצה
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל
בונים. מיישבים. גואלים.
אשמח לעזרה
יש שם ישיבה 24/7..
עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...
איזו ברכה ב"ה. מרגש לראות את זה.
"לא עוצרים בסוף השמיטה – מעמיקים את החיבור לארץ ישראל" | ערוץ ７
המאבק על הארץ
גירסת הדפסה
שלח לחבר
סגור תשובה
פתח בחלון נפרד