ערבי-ישראלי מנצרת שעובד בשומרון, ביקש לשכור דירה באחד הכפרים הסמוכים למקום עבודתו, אך נדחה בידי אחיו הערבים משום שהוא עובד אצל יהודים. דווקא אצל היהודים באריאל הוא הצליח למצוא דירה בקלות
יוסוף יושב מתחת לגג הבטון שמגן עליו מהגשם, ולבו מר. הוא מוזג לי קפה שחור חזק שהרתיח על גזייה קטנה. סביבנו לבֵנים, קרשים ומסמרים. הרוחות הקרות שמנשבות בחוץ שורקות בעוז, כאילו מבקשות להשמיע קול אחר, לקבל מעט מתשומת הלב הנתונה כולה לממטרים.
"במקום לקבל אותי יפה, הם רואים בי מצורע. לא מוכנים להשכיר לי דירה, בעלי הבית. אפילו לא חדר קטן", הוא אומר. "הם לא מוכנים לקבל את הכסף שלי, הם חושבים שאני משתף פעולה עם האויב". "איזה גזענים", אני מסנן בשקט, מקווה שיוסוף לא ישמע. "אני ממש לא מבין איך הם יכולים להתנהג ככה", הוא מוסיף, "הרי הכנסת אורחים זה אל"ף-בי"ת - כך לימדו אותנו מילדות".
יוסוף (השם המלא שמור במערכת), תושב נצרת, הוא קבלן בנייה. במשך שנים ארוכות עבד במקומות רבים בישראל, בהם הרצליה, נתניה וכפר-שמריהו. "וילות מפוארות בבנייה איכותית ומפוארת, אפילו למפורסמים", הוא מתגאה. אחר כך החל לעבוד גם בשומרון, ביישובים קדומים, נופים, רבבה ואחרים. השעות הרבות שהוא מבלה בנסיעות על כביש 6, מהצפון למרכז ובחזרה, התישו אותו. בזבוז זמן, בזבוז כסף, עייפות מצטברת. "זה נזק כספי גדול כי אני צריך למלא הרבה דלק. בוא נגיד שהדלק נשפך כמו מים". הפתרון שעליו חשב הוא שכירת דירה באזור השומרון שבו הוא עובד כעת, כדי ללון בה בימי החול. בשבתות יחזור לביתו שבנצרת.
חיפוש מהיר באינטרנט הוביל את יוסוף לכמה דירות להשכרה בעיר אריאל. כמובן, הוא לא יהיה הערבי-הישראלי היחיד שלן באריאל: מאות סטודנטים ערבים-ישראלים, תושבי כפר-קאסם, טייבה וקלנסווה, לומדים במרכז האוניברסיטאי אריאל וישנים במעונות הסטודנטים. יוסוף סייר בין הדירות שפורסמו כמיועדות להשכרה. הן מצאו חן בעיניו, והוא פנה אל בעליהן. "לבעלי הבתים לא הייתה בעיה עם זה שאני ערבי", הוא מספר, "הבעיה הייתה שהם רצו 2,300 שקל בחודש. הדירות באמת היו בסדר גמור, אבל מחיר כזה לא משתלם לי".
מחיר הדירות שהאמיר ביישובים היהודים בשומרון הובילו את יוסוף לפתרון אחר, והוא יצא לערוך סקרי שוק בכפרים סלפית, חארס וכיפל-חארס הסמוכים, בהנחה שכעת כל מה שנותר לו הוא לבחור את הדירה הנוחה ביותר בעיניו.
"נכנסתי לכמה כפרים", הוא מספר, "הם קיבלו את פניי יפה. נתנו לי קפה, גלגלנו שיחה על סיגריה, אבל כשהגענו לתכל'ס, הם לא היו מוכנים להשכיר לי דירה אצלם. הם אמרו לי שהם מוכנים לקבל אותי כאורח, ככה כמו שבאתי, אבל לישון בכפר שלהם - זה אני לא יכול. הם אמרו שהם לא מוכנים לעזור למי שבונה בהתנחלויות של יהודים".
"במקום לקבל אותי יפה, הם רואים בי מצורע. לא מוכנים להשכיר לי דירה, בעלי הבית. אפילו לא חדר קטן", הוא אומר. "הם לא מוכנים לקבל את הכסף שלי, הם חושבים שאני משתף פעולה עם האויב". "איזה גזענים", אני מסנן בשקט, מקווה שיוסוף לא ישמע. "אני ממש לא מבין איך הם יכולים להתנהג ככה", הוא מוסיף, "הרי הכנסת אורחים זה אל"ף-בי"ת - כך לימדו אותנו מילדות".
יוסוף (השם המלא שמור במערכת), תושב נצרת, הוא קבלן בנייה. במשך שנים ארוכות עבד במקומות רבים בישראל, בהם הרצליה, נתניה וכפר-שמריהו. "וילות מפוארות בבנייה איכותית ומפוארת, אפילו למפורסמים", הוא מתגאה. אחר כך החל לעבוד גם בשומרון, ביישובים קדומים, נופים, רבבה ואחרים. השעות הרבות שהוא מבלה בנסיעות על כביש 6, מהצפון למרכז ובחזרה, התישו אותו. בזבוז זמן, בזבוז כסף, עייפות מצטברת. "זה נזק כספי גדול כי אני צריך למלא הרבה דלק. בוא נגיד שהדלק נשפך כמו מים". הפתרון שעליו חשב הוא שכירת דירה באזור השומרון שבו הוא עובד כעת, כדי ללון בה בימי החול. בשבתות יחזור לביתו שבנצרת.
חיפוש מהיר באינטרנט הוביל את יוסוף לכמה דירות להשכרה בעיר אריאל. כמובן, הוא לא יהיה הערבי-הישראלי היחיד שלן באריאל: מאות סטודנטים ערבים-ישראלים, תושבי כפר-קאסם, טייבה וקלנסווה, לומדים במרכז האוניברסיטאי אריאל וישנים במעונות הסטודנטים. יוסוף סייר בין הדירות שפורסמו כמיועדות להשכרה. הן מצאו חן בעיניו, והוא פנה אל בעליהן. "לבעלי הבתים לא הייתה בעיה עם זה שאני ערבי", הוא מספר, "הבעיה הייתה שהם רצו 2,300 שקל בחודש. הדירות באמת היו בסדר גמור, אבל מחיר כזה לא משתלם לי".
מחיר הדירות שהאמיר ביישובים היהודים בשומרון הובילו את יוסוף לפתרון אחר, והוא יצא לערוך סקרי שוק בכפרים סלפית, חארס וכיפל-חארס הסמוכים, בהנחה שכעת כל מה שנותר לו הוא לבחור את הדירה הנוחה ביותר בעיניו.
"נכנסתי לכמה כפרים", הוא מספר, "הם קיבלו את פניי יפה. נתנו לי קפה, גלגלנו שיחה על סיגריה, אבל כשהגענו לתכל'ס, הם לא היו מוכנים להשכיר לי דירה אצלם. הם אמרו לי שהם מוכנים לקבל אותי כאורח, ככה כמו שבאתי, אבל לישון בכפר שלהם - זה אני לא יכול. הם אמרו שהם לא מוכנים לעזור למי שבונה בהתנחלויות של יהודים".
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל