מה המשותף בין שלושת הצמדים הבאים:
'חוות גלעד' - כוחות ה'ביטחון' (צה"ל, המשטרה, השב"כ)
מקימי התיאטרון באריאל - אנשי הרוח והבוהמה הישראלים
ישראל - העולם
התשובה:
בשלושתם, הקבוצה הראשונה מנסה להשתלב בזו השנייה - אך נתקלת בבעיטה החוצה, ובשנאה חסרת מעצורים.
רק בלפני כשבועיים פורסמה כתבתו של רועי שרון על 'נוער הגבעות' שמתגייס לצה"ל (נענע10 - מגוש קטיף לבקום: נוער הגבעות מתגייס לצהל - חדשות , ולפני כשבוע חזינו את המענה של צה"ל לכך .
מקימי התיאטרון באריאל מנסים להיות 'נאורים' כאחיהם בתל אביב, אך אלו משום מה לא אוהבים את הרעיון, מחרימים אותם וסולדים מהם.
על מצבה של ישראל והאיווי הבלתי ניתן לשליטה שלה להיות עם ככל העמים, בפרט ב-20 שנה האחרונות - דומה שמיותר להרחיב את הדיבור, המציאות ברורה:
הסכם אוסלו הביא את ישראל לשפל בינלאומי, ההתנתקות גרמה למשטי שנאה רצחניים ולגינוי מקיר אל קיר על 'פשעיה של ישראל' והיא הופכת למדינה מבודדת ומצורעת בעולם, ללא ידידים כמעט, למרות נסיונות התאבדותה.
העולה מכל האמור:
אם אנו איננו חשים בצורך להתעלות מעל השקר החיצוני - באים הגורמים החיצוניים אליהם אנו שואפים להדמות - ומעיפים אותנו החוצה מהם,ופנימה לתוכנו, לעצמנו, כמבקרשות לומר לנו: היו אתם, עצמכם, אל תהיו כמונו.
אם לא נמלא את ייעודנו בדרך הטובה והרצויה - ניאלץ לעשות זאת בדרך הכאובה והקשה, באין ברירה ומחדל.
מדוע שלא נבחר בטוב 'לכתחילה'?
לא חבל?
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל