כבר כתשע שנים נכנסים הרבה מתלמידי הרב אליעזר ברלנד שליט"א לקבר יוסף בלי ליווי צבאי, ומתחברים איתם הרבה מן המתנחלים הקשורים ליוסף הצדיק, ולצערנו אחרי תשע שנים ביום אחרון של חול המועד פסח תשע"א נהרג האברך הקדוש בן יוסף לבנת הי"ד ע"י משטרת פלשטינאית ימ"ש בעת שחזרו מקבר יוסף.
ויש שרצו לטעון שכל ההליכה לשם היה בגדר מכניס עצמו לסכנה שלא כדין.
אולם אין הדבר כן, דיש כאן מצוות כיבוש א"י, והצלת עם ישראל.
היינו שיש כלל שבענין מלחמה נכנסים גם לסכנה, כידוע, וכמו שנאמר כזה וכזה יאכל החרב., (ש"ב יא כה) ואף שבדרך כלל רק ג' דברים לא נדחין משום פיקוח נפש, והיינו ע"ז ש"ד וג"ע, אבל בענין מלחמה שזה גופא מציאות של סכנה, אדעתיה דהכי נתנה תורה לישראל שיעשו מלחמות בזמן שיש צורך בכך.
הנה כאן אלו שנכנסו לא היו מזוינים, אולם היה כאן ענין של כיוון יעוד המלחמה, דהיינו שיש שני סוגי מלחמה, אחד רק להציל מן האויב, שנית, לכבוש את א"י, והמחשבה של הדרג המדיני הוא לכל היותר רק להציל מן האויב ולא לכבוש, אולם היה כאן כוונה מצד המתפללים לשנות כיוון המלחמה ולהשפיע על דרג המדיני, שיתרצו גם לכבוש בחזרה את קבר יוסף, ושינוי יעוד של המלחמה הוא חלק של המלחמה, ולא שייך לנסות ולהשפיע באופן רציני, רק אם מגלים חשיבות הענין ושמוכנים למסור נפש בשביל זה, והיינו שמלחמה שצריך נשק וצבא מסודר, כל זה עדיין לא מספיק לכבוש שטח, אם לא מבינים שיש צורך לכבוש את השטח, ועל כן כעת שיש צבא מסודר ונשק וכל מה שצריך מבחינה זו, ומ"מ רוצים לתת חלקים מא"י לגוים, והיינו משום שלא מבינים את החשיבות של המקומות האלו. וע"י שמוכנים להכנס לתוך קבר יוסף ומראים חשיבות המקום, בסופו של דבר יגרום שיכבשו את השטח.
וחיוב לכבוש את שכם הוא בין מצד חיוב כיבוש א"י ובין מצד להציל מן האויבים, כי העיר שכם היא מקור מוקד הטרור, וכל זמן שהעיר שכם נמצא בשליטה פלשטינאית, כל א"י הוא בסכנה, כי כבר הרבה רוצחים יצאו מעיר שכם והרגו המון יהודים (יש לזכור הפיגועים בעמנואל ועוד ועוד)
וראיה לזה שגילוי חשיבות השטח נותן רצון לכבוש השטח, ע' שבועות ט"ז. ותוס' שם ד"ה אלא, לענין הביצעין בהר המשחה, שאחד קידשוהו לקדושת ירושלים ואחד לא קידשוהו ומ"מ הכניסוהו לקרות ירושלים בלי שיש שם קדושת ירושלים, אף שעי"ז עמי הארץ טעו ואכלו שם קדשים קלים, מ"מ הכניסוהו לקרות ירושלים, מפני שתורפה של ירושלים היא ונוחה לכבש משם, היינו כדי שעם הארץ ימסרו נפש על זה קראו לזה ירושלים, אלמא שמה שנחשב בציבור לדבר קדוש, יותר מוסרים נפש לשמור עליו, וא"כ מה שרואים שמוסרים נפש להתפלל שם, מגלה לעיני העולם חשיבות וקדושת המקום וזה גורם שבסופו של דבר יכבשו את זה.
וכ"ש בענין קבר יוסף שאמרו חז"ל (ב"ר עט ז) שלשה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולה היא בידכם, מערת המכפלה ביהמ"ק וקבורתו של יוסף שנקבר באותו מקום שקנה יעקב אבינו כדאיתא סוף ספר יהושע.
ואף שעל כל א"י אין רשות לגוים לומר גזולה הם בידכם כדאיתא ברש"י ריש התורה, מ"מ בג' מקומות הללו אין צורך אפילו לומר תירוץ, כיון שזה קנה יעקב אבינו בשם כל ישראל מן הגוים, ויותר מזה, ממה שהגוים גם על מקומות האלו מערערים, זה ראיה שכל טענותיהם בשקר, וא"כ מכח אחיזה בקבר יוסף מחזיקים את כל א"י.
וכן רואים בשטח שגלל הכניסות האלו שהיו שלא מאובטחים, הסכים הצבא לעשות כל חודש כניסות מאובטחים.
וצריך לדעת, שכל מסירות נפש למען ציון יוסף הצדיק מתקן חטא מכירת יוסף, שבתשרי תשס"א מסרו את קבר יוסף לישמעאלים, עברו עוד הפעם על חומר איסור מכירת יוסף, שעל חטא זה נהרגו עשרה הרוגי מלכות, וכל מי שמוסר נפשו להחזיק קבר יוסף ברשות ישראל, מתקן החטא של מכירת יוסף, וא"כ יש זכות גדול לכל אלו שבקרו בקבר יוסף במשך תשע השנים האלו, שמתקנים בזה חטא הנורא של מכירת יוסף אשר עדיין לא תוקן בכל הגליות כדאיתא במדרש ריש משלי.
אולם יש להדגיש שכל זה הותר רק בהשראת אדם גדול שלוקח אחריות שיש הצלחה בדבר ויש לו התעוררות מן השמים על זה, אבל לא ניתן לעשות דבר כזה לכל אדם מדעת עצמו. (ע' בזה באמונה ובטחון להחזון איש ספ"ב)
נכתב בעהי"ת ע"י יצחק ברנד, כ"ג ניסן תשע"א כאן עה"ק ירושלים ת"ו
מקור: אתר תלמידי הרב יצחק ברנד שליט''א
