יש להם סלנג: המילון של אנשי המאחזים
קליפה היא ההפך מקדושה, לפגוע ברכוש של פלסטינים זה בעצם לתנזם, שוטרי יס"מ הם קלגסים, וזייגרים זה כינוי ציני לעסקני ההתיישבות
המאחז הראשון הוקם ב-1995, ומאז עלו על הקרקע ביהודה ושומרון יותר ממאה. חלקם נולדו כדי לתת פתרון דיור, וחלקם כערך התיישבותי בפני עצמו. באלו המשתייכים לקבוצה השנייה התפתח בשנים האחרונות תת-זרם של הציונות הדתית. יש להם לבוש שונה, רבנים אחרים, חזון נפרד, וגם סלנג משלהם.
חלקו נולד על הגבעות, וחלקו מושאל מעולם החסידות, בעיקר ברסלב, שזוכה לפופולריות עצומה בחלק ניכר מן המאחזים. מילים אחדות בלקסיקון בשימוש יומיומי בשפה, אחרות רק במקרה הצורך, וישנן גם כאלה שלא מוכרות בכל המאחזים. למתעניינים, לשוטרי היס"מ, לחובבי הז'אנר, ולסתם עוברי אורח: שיחון גבעוני למתחילים.
בת של מלך כינוי חיבה בין בנות ישראל הצנועות. המלך הוא כמובן ריבונו של עולם, והשימוש המוכר למושג הוא בענייני צניעות. המקור הוא בפסוק מתהילים "כל כבודה, בת מלך
פנימה" הקובע שאישה היא בת של מלך ולכן עליה לשמור על כבודה. המקבילה הגבעונית ל"אחי" ול"אחותי" הישראלי. "מה המצב, בת של מלך? שנתיים לא נפגשנו".
דינים במלעיל. התנהגות תוקפנית ובלתי פשרנית. מידת הדין היא הקוטבית למידת החסד. ה"דין" הוא הנטייה לשפוט בחומרה וההקפדה. על פי החסידות, ישנו מנהג ללכת לגדולי הדור לקראת ראש השנה כדי להמתיק דינים. "דיברנו עם המח"ט על המסיק זיתים, נפל עלינו חזק, היה בדינים".
קליפה ההפך מקדושה, דבר טמא, כל מה ששלילי. הגרעין הוא האמת, הקליפה היא השקר. הוגה המושג, רבי יהודה הלוי, קיבע את הקליפה כאובייקט טפל ונטול המשכיות. על פי הרב יצחק גינזבורג, הרוח הציונית היא אחת הקליפות. "כל היום הסתובבו פה יס"מניקים, חבורה של קליפות".
המחלקה האנטי יהודית שמו הגבעוני של האגף לסיכול חתרנות מדינית בשב"כ, או בשמו המוכר החטיבה היהודית. רכזי החטיבה מבקרים מעת לעת את אנשי המאחזים, פוגשים אותם במקרה במקומות לא צפויים ולעתים אף חוקרים אותם. זה שנים נחשבים בגבעות לאויבים, ובעיקר מאז פרשת "שמפניה". נפוץ גם תחת הכינוי "ש-ב-בכ" על משקל ק-ג-ב. "עוד לא הגיע לבקו"ם, כבר נטפלו אליו החבר'ה של המחלקה האנטי יהודית. קליפות".
לתנזם לפגוע ברכוש פלסטיני. הפועל נולד משמו של ארגון התנזים, ועבר גיור אקטיבי. פעולות התנזום כוללות יידוי אבנים, הצתת שדות וכדומה. בדרך כלל תנזום יבוא כתגובה להריסת מבנים, פינוי מאחז, או יידוי אבנים פלסטיני. "פלוני שוב תינזם ונעצר? מה קרה? גירוש במעוז אסתר?".
לחנג'ר כמו לתנזם, אבל ייתכן גם במובן מטאפורי. "השופטת האנטישמית שחררה אותנו מהמעצר, אבל חינג'רה אותנו בערבות עצמית".
הכי טוב התשובה המתוקה ל"מה שלומך", לא חשוב מה קרה. הביטוי נולד מהאמונה שכל מה שעושה הקב"ה, לטובה הוא עושה. תפס תאוצה בעקבות "דוד הכי טוב". "מה המצב, בת של מלך? אתמול הרסו פה שני קרוואנים, הכי טוב".
מניעות כוח עליון שמשבש ביצוע משימה פשוטה או סתם גורם שמפריע לך בתוכניות. השלמה עם המושג, שמקורו בחסידות, אמורה לנטרל את התסכול ואת הכעס, שהוא מידה רעה, ולהצביע על כוונה שמימית במניעה, שהרי כלום לא קורה במקרה. "הטרקטור לא הניע, הבאתי כבלים - נשרפו, איזה מניעות, ה' ישמור". או לחלופין: "אני בדרך לחתונה, אבל האוטו לא מניע. מניעות, אחי, מניעות".
תיקונים דומה למניעות, אבל הצד הפחות נעים. התיקון מכפר ולכן המחיר שהוא גובה יקר יותר. ישנו גם תיקון יזום בצורת תפילה, אבל בסלנג המקובל, התיקונים באים בלי שתכננת ומצליחים להכאיב יותר. זרקו עליך אבנים? נפלת מהסוס? אשתך צעקה עליך? קיבלת דו"ח? תיקונים. או: "הייתי אמור לנסוע לחתונה, אבל עשיתי תאונה, תיקונים, אחי, תיקונים".
הפצות פרסום ערכי יהדות במרכזים חילוניים. מדי שבוע יוצאים אנשי גבעות למרכזי ערים ומחלקים חומרי הסברה הקוראים להתקרב ליהדות. המונח מושאל גם לסלנג החברתי ומשמעותו רכילות. "אחי, התחלתי לצאת עם פלונית, אבל שיישאר בינינו, אל תעשה לזה הפצות".
זייגר (ביידיש: שעון). כינוי ציני לעסקני ההתיישבות. לפני שנה עוד היית גבעוני חבוט, פתאום אתה מסתובב עם שני ביפרים ומירס, מקבל אורחים עם עניבה, ומשוחח בטלפון עם זמביש? כנראה אתה זייגר. ישנם מייחסים את השימוש במושג למאחז הוותיק חוות מעון.
עין רואה אזהרה כללית לכל המתכננים פעילות לא חוקית. קיצור של הציטוט מהמשנה "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים". הכוונה היא כמובן לשמור על מידור מקסימלי, שכן אנשי החטיבה היהודית בשב"כ מצלמים או מאזינים. מתוך דף שחולק ביצהר לפעילי ימין: "דרך אגב, אין בפעילות שום דבר שיש להסתיר, הנחת העבודה היא שממילא עין רואה".
פגע וברח כינוי לעגני לשיטת המשטרה להריסת מבנים לא חוקיים ופינוי מאחזים. בניגוד לעבר, בשנתיים האחרונות מגיעים הכוחות ללא התרעה מוקדמת ומסיימים את המשימה לפני שפעילי הימין מספיקים להיערך למאבק. מתוך דף הנחיות לפעילי ה"תג מחיר": "בשיטת הגירוש החדשה של פגע וברח, נראה שזו הדרך היחידה לגרום למערכת לשקול אם הפינוי שווה את המחיר".
איזה צדיק ה' קריאת שמחה בתגובה לאירוע חיובי. בגישה היהודית המוכרת לא נהוג לייחס לאלוהים תכונות אנושיות. בוודאי שלא צדיקות, שהרי זו התכונה המיוחסת למי שעובד את ה' ביראה ובקדושה. זו אחת הדוגמאות הקלאסיות לחדירת הז'רגון הברלסבי, המאפשר סמול?טוק עם אלוהים. ואם סמול-טוק, אז למה לא קומפלימנטים? בינתיים זה נעצר בטרם נשמע "איזה גבר ה'".
ווינשופ קלע. התקן ליידוי אבנים. ככל הנראה את השם, שיש לבטאו וונשפ, הביאו עולי אתיופיה. כיום מתקשים רוב צעירי המאחזים בהגיית המילה, ומכנים זאת "ווינשופ". "אנחנו באים בשם ה', אבל מביאים איתנו גם ווינשופים".
קלגסים כינוי לשוטרים ובעיקר לשוטרי יס"מ המככבים בפינויים. מעשה בנער נ"ח שפונה מגוש קטיף והגיע למאבק נגד פינוי השוק הסיטונאי בחברון. כשעלה על הגג רעול פנים נעצר הנער ונלקח לחקירה. איפה אתה גר, שאל החוקר. אני לא גר, השיב הצעיר, אני מגוש קטיף וביתי נחרב. ואתה מבין שאנחנו מתכוונים לפנות את השוק בחברון, שאל החוקר, ואתה לא תצליח למנוע מאיתנו לבצע את המשימה? לא מעניין אותי מהשוק הזה, הפתיע הצעיר. אם כן, הגיב החוקר, מה אתה מחפש פה? אני, הגיב הנער, שונא שוטרים מאז הגירוש, באתי רק כדי לתת מכות לקלגסים שלכם.
ממלכתי במלעיל, משמש לגנאי כלפי הזרם הקלאסי בציונות הדתית. אלה שעדיין מתרגשים מהצבא, מניפים דגלים ביום העצמאות, מייחסים קדושה למדינת ישראל, מתנגדים לסירוב פקודה, חברים של מועצת יש"ע ואומרים תפילה לשלום המדינה בגרסה המקובלת. סטיקר נפוץ בגבעות: "משתחררים מהממלכתיות-ממליכים את ה'". או : "עם החילונים כבר נסתדר, גם את כל השמאלנים נשכנע, רק הממלכתיים ידפקו אותנו בסוף".
גבעה המאחז, רק בגרסה רומנטית. תושבי המאחזים לעולם לא יכנו את מקום מגורם "מאחז". האפשרויות הן או יישוב או גבעה. החלוקה בין השניים מתבצעת על פי אופי המקום. ב"יישובים" גרים הממלכתיים, מצביעי "הבית היהודי", הכיפות הסרוגות הפחות גדולות יחסית, מתונים פוליטית, ואפשר לראות אפילו נשים במכנסיים. ב"גבעות" גרים על פי רוב האקטיביסטים של הימין, מצביעי "האיחוד הלאומי", חובשים כיפות צמר, מהזרם החרד"לי, בעלי נטייה לחקלאות ואנטי ממסדיות. אנשי הגבעות לא מכירים במושג "פלסטינים", ועבורם כולם "ערבים".
גוזמבות פאות רחבות המתנפנפות מצדי הראש. אצל החרדים מגדלים הגברים פאות כשהן מאחורי האוזניים, או מסולסלות היטב לאורך הלחיים. בקרב הגבעונים, גדלות הפאות פרא, נטורל לגמרי ללא מגע יד אדם. "עזוב אותך מלעמוד כל בוקר מול הראי. גדל שתי גוזמבות וזקן ודבר עם ה'".
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל