באם טעיתי, והתשובה שלילית, אשמח אם כל אחד יעמידני על טעותי, ובלבד שהדבר ייעשה תוך הסתייעות בראייה עניינית ומנומקת היטב.
ובכן, באתר 'הקול היהודי' נכתב אתמול כך:
היום, יום ראשון, איפשר הצבא לערביי בורין חריש סמוך לגבעה תחת אבטחת עשרות שוטרי יס"מ. חיילים וקצינים טענו כי החריש נכפה עליהם על ידי פסיקת בג"ץ המחייב את הצבא לפעול למען החקלאים הערבים, גם במחיר סכנה בטחונית ליהודים ביישוב. לאחרונה התפרסם כי אחד מרוצחי משפחת פוגל, תושב הכפר עוורתא, הכיר את היישוב ואת דרכי הגישה אליו בעקבות ההיתר שסיפק להם הצבא להיכנס לתוככי היישוב איתמר לצורך 'מסיק'.
ובכן, עולה ברורות כי הצבא מודע לכך שכאשר בעבר איפשר לרוצחים לחרוש בתוך הישוב - הדבר הסתיים מאוחר יותר ברצח, ועל אף זאת הוא פועל כך בשנית, למרות שברור אילו סכנות עלולות חלילה להגרם בשל כך, לאור ניסיון העבר.
נכון אמנם שבודאי זה לא מחייב, ובעז"ה נתפלל שמאומה לא יקרה, אך כאשר כבר קרו דברים, ואין שום סיבה לטעון שהדבר נעשה הפעם 'בתום לב' וללא שימת לב למציאות - קשה שלא להגדיר זאת כמחדל במקרה הטוב, וגרוע מכך בהרבה במקרה הפחות טוב.
בתקווה לרק טוב תמיד.
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל