זו באמת לא אמורה להוות בעיה, כל העניין הוא- מה את משדרת.

וזה שאת לומדת במקום חילוני לא אמור לשנות.

בכל אופן את צריכה לשדר, גם בפה וגם בחיצוניות (לבוש דיבור וכו') שזה מה שאת רוצה.

ננסה לחשוב...

נתתם לי כמה נק' למחשבה...

(ולא, אין בעיה במה שאני משדרת- דוסית..)

מלבד לימוד תורה איכותי- הבחורה לא מפסידה כלום

וגם ללמוד תורה- אפשר תמיד!

(וואי הלוואי שלא ניכנס לדיון על מדרשות! |מתייגעת|)

בעיקרון אני מסכימה עם מטורפי- פשוט תגידי לאנשים איזה בחור את רוצה!

ואם את חוששת משיקולי תדמית-

את יכולה ללכת לשיעור או שניים קבוע בשבוע

זה גם יועיל לנשמה שלך...

וכמו שאמרו קודמי- יש בנים דוסים טובים- שלא עברו בישיבות

דווקא זה שלא עשית מדרשה - זה יתרון גדול!! שישר התחלת ללמוד מקצוע.!!! הרבה בנות לצערי הולכות למדרשות סתם... מי שבאמת זקוקה לתמיכה ולשיקום כל היסודות- שתלך... מי שלא - שתרןץ ללמוד!!! בת לא צריכה ולא אמורה ללמוד כ"כ הרבה תורה!!

מי שלא רוצה אותך בגלל שלא היית במדרשה,

סימן שהוא לא מתאים לך ואת צריכה לשמוח על זה.

מי שמספיק חכם כדי להבין שמדרשה זה לא תנאי לדתיות(כנ"ל גם לגבי ישיבות).

אז הוא בן אדם שיכול להתאים לך, תעמדי על שלך ובסוף מישהו יבוא!

את בטוח לא רוצה לחיות את כל חייך עם בן אדם שלא מקבל אותך כמו שאת.

בהצלחה!

לסיים לימודים יותר מוקדם זה גם לכבוד ה'!!

מסכימה גם אם קודמי-

אם תשדרי בלבוש ובסגנון חייך שאת "דוסית"

זה צריך להספיק.

שבע"ה יקוים בך המשפט שהרב אליהו אמר, כפי שאת עצמך ציטטת

גם ברמה האישית- שתדעי להבחין ולראות בין אלו לאלו וכך לבחור נכון

וגם בכלל- שתלווה אותך סיעתא דשמיא

בהצלחה רבה!

זה קטע שמתאים ונצרך לבודדות,

וגם קצת טרנד חברתי.

מי שמסוגלת להמשיך בחיים בלי זה, מצויין

הכי חשוב שתספרי מה את מחפשת מבחינה דתית

ואם הוא רציני מה שמעניין אותו דבר ראשון אם את מגיעה לבושה בצניעות ואפשר גם שנת שירות אחת.

לפחות שתדעי רוב הביינישים לא מחפשים מדרשיסטיות

שרשור שהתחלתי אותו לעיונך

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t358790

נחשבת?

מי אמר שצריך בכלל לעשות מדרשה ?

לפי דעתי היום זה ממש ביזבוז (אלה עם כן את רוצה להיתחזק או משו)

אבל עם את שלמה עם הדרך שלך למה ללכת למדרשה?

וגם אמרת שעשית שנתיים שרות מה תחשבי עוד שנה הייתה הולכת לך על מידרשה היית מתחילה ת'חיים רק בגיל 21

בהצלחה בהמשך.........................

תקראי פה ובמקומות אחרים - מי שלמד בישיבה זה אומר עליו משהו(מה - תלוי את מי תשאלי),,מי שלמדה במדרשה זה גם אומר משהו.

אין מה לעשות אנחנו אוהבים לקטלג - כי זה עושה את החיים קלים.

מה שכן אנחנו לא אוהבים שמקטלגים אותנו - כל אחד יגיד אני דוס אבל פתוח.

דרך אגב כשתגמרי ללמוד תראי שישנם הרבה מקומות עבודה שיקטלו אותך לפי איפה שלמדת.

בקיצור יש לך 2 אופצויות:

1. לבחור את הבחירות שלך לפי איך זה יראה בקורות חיים שלך - ללמוד במקום ה"נכון", לעבוד במקום ה"נכון" ולגור במקום ה"נכון". ישנם אנשים שחיים ככה ולא רע להם (למרות שרק הם יודעים איך הם עם עצמם).
2. לבחור את הבחירות שלך - ולחפש בן זוג שידע לראות מעבר.

דרך אגב  אולי גם בהודעה שלך ישנה שמץ של סטיגמה(מתנצל מראש אם טעיתי): "אחד כזה שהיה בהסדר, שפעיל מטורף בבנ"ע ואידיאלסא עד כדי שיגור בגרעין תורני לאחר נישואיו" - הסדר\לא הסדר לא תמיד מעיד על רמה תורנית, אפשר להיות אידאליסט בלי תנועת נוער וגרעין תורני - אני מכיר מספר אנשים שתורמים לחברה - בלי מסגרות רשמיות ובלי גרעין. בקיצור אני ממליץ גם לך לבדוק אם את צריכה קצת להתחזק בנושא (אני אישית מודה שגם אני צריך) ובעזרת השם תמציאי מישהו שרואה מעבר למקום לימודים. 

קל להגיד שזה רק סטיגמות וזה לא מה שחשוב אבל צריך לדעת שיש מחיר לסטיגמות ובפועל גם אנחנו לפעמים משפעים מזה.

מה לעשות?

1. לעבוד על עצמנו בנושא - לנסות לשפוט כל דבר לגופו.
2. לדעתי לקבל החלטות לפי מה שאנחנו חושבים (ולא לפי סטיגמות) - אבל לדעת שיש מחיר.

וכפי שכבר נאמר לפניי, אם את מתלבשת צנוע, ונוהגת באופן שמתאים לבחורי ישיבה.

אין שום סיבה שהם לא ירצו להכיר אותך, ובטח שלא בגלל שלא היית במדרשה.

ויש הרבה בחורי ישיבה שלא אוהבים מדרשות, ומעדיפים בחורה שהלכה ללמוד, ואפילו בלי שרות לאומי בכלל.

או יותר נכון הדת"ל.

אז מה שמרתיע, זה שאוניסרסיטה לא דתית, לכי תדעי מי מסתובב שם.

והיא חושבת שהיא דתית-חזקה, במה זה מתבטא?

הרי רוצים בית שהתורה ויראת שמיים יהיו בו המרכז, אז תמיד עולה השאלה,

למה שבת, שאיננה לומדת תורה, וגדלה בסביבה שהתורה אינה הערך הרלוונטי

(ברור שכולם יגידו תמיד שהתורה היא הכי חשובה, וזאת האמת של כל יהודי, ואפ' שאינו שומר מצוות)

אבל אם נקודות העניין וההתלהבות, החן והחשיבות, בחיים הם לאו דווקא מהקדושה.

ובדברים האלה הרוב נסחפים אחרי החברה שבה הם נמצאים.

כי אצל בנות היהדות מתבטאת בסביבה

הייתי רוצה שהיא הייתה בסעודות שלישיות, תפילות בציבור, ראתה תלמידי חכמים בפעולה.. 

ככה הגמ' פסחים:

לעולם ישא אדם בת ת"ח -  שאם גולה או מת, הבנים שלו יגדלו לתורה.(תרגום חופשי, לא זוכר במדויק)

אז טבעי שיהיה שאלה..

יצא לי לשמוע על כמה בנות שלמדו בבר-מינן, שהיו חזקות מבחינה דתית

(ואפילו חזקות מאוד, השם לקח אותי, השם הביא אותי, כל דקה ה' ה' ה',

קמה לקרוא שיר השירים ב4 בלילה, ליקוטי מוהר"ן וכו')

אבל די ברור לי שאכן אנחנו, ואני מדבר בשם כל קהל עדת בני התורה,

שאוטומטית כן תהיה העדפה למישהי ממכללה דתית,

למרות שאותי המציאות דווקא הפתיעה.

החותם לכבוד התורה,

ברבא-אבא!

לדעתי חבל שזה מה שאתה חושב על בנות (ואולי גם בנים) שלומדים במקום לא דתי.

ישנם הרבה סיבות למה אדם בוחר ללמוד במקום מסוים (לדוגמה לימודים שאין במום דתי, רמה אחרת, סיבות כלכליות) וחבל שישר משליכים מזה על הרמה הדתית.

בתור אחד שלמד במקום לא דתי אני יכול להגיד שבד"כ (ומצטער שאני מכליל) אנשים מתנהגים במקום הלימודים כמו בחוץ - מי שמציג את עצמו כתורני יתנהג ככה גם בלימודים ויחפש בת\בן זוג בהתאם.

בסוף דבריך אתה סותר את דעתך - "למרות שאותי המציאות דווקא הפתיעה" כלומר מבחינה מציאותית אין קשר בין מקום לימודים לרמה דתית.

אני דוקא מכיר מציאות הפוכה של אנשים שהולכים למקומות מסוימים בגלל המוניטין שלהם או לחץ חברתי.

כל שנה נוספת על ש. שירות מקשה בהמשך. בת שמתחתנת מוקדם יכולה להגיע למצב בו היא מתחתנת בתחילת שנת מדרשה, או באמצע ש. שירות שניה. ואז, היא נכנסת להריון וצריכה לנהל בית כשהיא גרה באיזה ישוב ומגיעה יום יום לירושלים/אריאל/רמת גן ללימודים. לא כל אחת בנויה לעומס, בנוסף - הבעל עדיין לומד בישיבה, או שמתחיל ש. צבאי ובקושי מתראים. ואז יש נשים שלא מסיימות לימודים סדירים ואינן מקבלות את התואר הנכסף ויש להן בעיה למצוא עבודה מכובדת.

שאיפה שאני לומדת לתואר- יש בלי סוף נשים נשואות+בטן או ילד בפעוטון... (או שני ילדים.. או יותר)

זה לא קל

זה לא סיבה להלחץ ולא לעשות את מה שנכון >עכשיו< בחיים.

"אשר אנוכי מצווך- היום!" לא אתמול ולא מחר.

ולגבי הבעיה של אחרים להבין עם מי יש להם עסק:

עם כאלה שנפגשים איתם - אפשר מהר מאוד, בפגישה ראשונה, להבהיר אגב השיחה במי מדובר, להסביר מי את ומה חשוב לך.

לגבי כאלה שמחפשים בשבילך - תסבירי מראש בדיוק איזה כיוון ורמה דתית את רוצה, ושלמקום לימודייך הנוכחי  אין כל קשר לרמתך הדתית ושאיפותייך העתידיות.

כמו כן, מי שמציע לך - תשאלי אותו, אחרי הבעת תודה, אם הביא בחשבון את הנתונים הנ"ל.

תוך זמן קצר יתרגלו סביבותייך למה שאת באמת ואיזה הצעות את רוצה. גם ידעו "להסביר" למתעניינים שמקום לימודייך הנוכחי פונקציונלי ואינו קשור לשאיפותייך הדתיות/אידיאליסטיות.

ו..אינני חושב שאוטומאטית אנשים חושבים שהרמה הדתית נקבעת לפי מדרשה כן או לא. אם כי משמח לשמוע שזה נהיה כל כך פופולרי עד שבחורה חושבת שיחשבו עליה כך כי לא היתה במדרשה... 

מדוע את רוצה דווקא בייני"ש אם אמרת שאת לא אוהבת את הסטיגמה שהדביקו לך?! מי אמר שבייני"ש יותר דתי?! מי אמר שאין אידיאליסטים שלא ביינישי"ם?! לא לכולנו מתאים ללמוד מיליון שעות ביום תורה! חוץ מזה בפרקי אבות כתוב שצריך לקיים את מה שלומדים!

יכולתי להגיד שיש משהו במה שכתבת אבל שים לב למה שכתבתי- "הבחור הפוטנציאלי" כלומר, לא! אני ממש לא פוסלת בחורים של לא בינישים..מאוד מסכימה עם מה שאתה אומר...

(מפאת קוצר בזמן, אני לא מפרטת כרגע)

שלום סטודנטית.

עם פרוץ המדרשות, היה ברור שהולך להיות טרנד שיגרום לכך שבסופו של מהלך, מי שלא תלמד במדרשה, תחשב "אאוט".

חבל שזה קרה...

ה' יברך אותך, ותמצאי את המתאים לך בקרוב, אחד שלא חי עם סטיגמות, ולא עם מוסכמות, אלא מביט לפנימיות האמיתית.

דווקא לא מזמן היה כאן שרשור שבחור(אדרעי אם אני לא טועה) כתב שהוא מעדיף בחורות שלא למדו במדרשה...

והיו עוד בחורים שהסכימו איתו...

למרות שהשרשור יצר שרשורפלצת!!!!!!!!!!!!!!!

מה שלדעתי יצאי עם מסכנה שזה בכלל לא משנה עם היית במדרשה או לא

השאלה האמתית היא איך את מציגה את עצמך נכון!

כמו שאומרים איך את מוכרת את עצמך נכון... זה נשמע מבאס אבל ככה זה...

בכול מקרה שיהיה בהצלחה בהמשך!

לא יודע מה אצל אחרים - אבל...

זה נשמע לי ממש מוזר לחפש דווקא מישהי שעשתה מדרשה, ועוד לפסול על זה שהיא לא עשתה מדרשה.

לפחות לי נראה הרבה יותר טוב ללכת על אותה אחת שדווקא לא עשתה מדרשה, הלכה דווקא ללימודים גבוהים.

בשלב כלשהו מתחתנים. אחרי החתונה צריך לממן את הבית. מישהו צריך לעשות את זה.

אישה שלמדה במדרשה מפסידה שנה של לימודי תואר, כלומר מתחילה ללמוד תואר ראשון שנה מאוחר יותר.

בהמשך זה גם אומר שהיא תסיים תואר שנה אחרי,

ואז בהתאם גם תוכל להתחיל לעבוד שנה אחרי, לאחר שהיא מסיימת את התואר שהתעקב בגלל המדרשה.

מה שאומר שלעניות דעתי, בת שבראש שלה היא בכיוון להתחתן מוקדם - עדיף לה דווקא להתכונן מראש וללכת ללמוד מקצוע כמה שיותר מוקדם, וככה היא תוכל לפרנס את המשפחה לכשהיא תתחתן ואז גם הבעל יוכל ללמוד תורה אם ירצה בכך.

או לפחות הוא לא יצטרך לקחת עבודות מהצד בנוסף לעבודה הראשית שלו, וככה יוכל לקבוע עיתים לתורה.

זאת דעתי העניה.

תרגיל מחשבתי:

לי זה נראה מיותר ללכת לצבא - במקום להתגייס לתקופה של בין שנה לשלוש שנים - אפשר לקבל פטור (בצורה כזאת או אחרת) וללמוד תורה.

ואולי יותר חשוב ישר בגיל 18 ללמוד מקצוע וככה לפרנס את המשפחה בכבוד.

קצת מיותר הנושא הזה של צבא\שירות לאומי ואולי גם מדרשה\ישיבה לא?

בקיצור יש דברים שנכון לעשות ואפשר לשלב אותם עם השאר - לבנות מסוימות שנה במדרשה זה משהו שמשפיע לכל החיים ושווה להשקיע בו.

גם שירות לאומי\צבא זה משהו חשוב בתור חלק מעם ישראל גם אם זה אומר לשלם מחיר.

לא משנה כל שיקולי התארים ועבודות וכספים

יש דברים שאי אפשר לקנות בכסף!

בית של תורה למשל

ובית של תורה זה כולל

איש של תורה

ואישה של תורה

ששניהם מרכיבים את הבית

אישה היא לא חמור עבודה ולא צריכה לתקתק את החיים שלה כדי להספיק לעשות את---

את הדבר שבכלל לא החובה שלה!!

הלו!!! אישה היא ל-א!!!! המפרנסת של הבית ולא אמורה לדאוג לזה

אישה היא האמא של הבית והיא צריכה לדאוג להיות אישה בנויה לתפארה- למען חינוך עצמה וילדיה

הרבה בנות ניסו ללכת מוקדם מידי ללימודים-

והתברברו על לעבור אחרי סמסטר\ שנה\שנתיים ללמוד משו אחר- שיותר מתאים להן.....

רק כי לא היה להן זמן לגבש את האישיות ולהבין מה באמת נכון להן ללמוד ולעסוק

(מלבד הערך העצמי של לימוד תורה שלא נדון בו פה. זה ניצלוש גס מידי לטעמי)

האישה צריכה להחליט.

אם היא רוצה שהבעל ילמד תורה זה אומר שבלית ברירה היא תצטרך ללמוד מקצוע, מה שאומר שאולי יותר נכון לוותר על שנת מדרשה בשביל שתוכל לפרנס את הבית בכבוד.

לעומת אישה שרוצה להיות בגישה שלך, שלא מפריע לה להיות עם בעל שעובד, אז אני בהחלט מסכים איתך

שאין לי כוח לחשוב לך..

הקיערון הוא-

שנה אחת שמעמידה את כל החיים

או חיים שבהם רק רופדים אחרי הזנב....

שאין סטיגמות.. יש כל כך הרבה אנשים טובים שגדלו בכל מיני מסגרות,

יש אנשים מדהימים שאפילו במכינה לא היו..

ויש חברה בינישיים שנראים על הפנים.

צאו מהסטיגמות ולכו לחולל בכרמים בראש פתוח.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.