בס"ד לק"י.
אבל כשאנשים באמת לוקחים את הדברים למקום כמו "אני אשבור לאח שלי את הראש", במילים כנות, אעדיף שהוא יסתום את הפה.
כמובן שאני לא ארוץ בחיבוק ידיים למי שמפנה אותי ואגיד לו כמה אדם טוב הוא,
וכמובן שאני לא אשנא בן אדם שהולך עם אותה דעה ודרך שלי, נכון?
הרי, ברור שאת תאהבי אנשים שהם מצדיקים בעצם את עצמך. זה הכי הגיוני.
האהבת חינם מדברת כאן על לאהוב גם אנשים ששונים ממך, בהשקפה, בדעה, באורך החיים.
זו אהבת חינם, והיא לא טיפשית.
אני חושבת, שדווקא שנאת חינם היא טיפשית.
מי את שתשנאי בן אדם מישראל?
יודעת מה, אם ה' ציווה עלינו לאהוב אותו, ואת הגר וכו' כמו שאת אומרת,
מה עם שהוא ציווה אותנו לאחד? לקרב? לאהוב?
ברור שאת תתחילי לצטט לי ציטוטים שמצדיקים אותך, דרך אגב, גם אני עושה את זה.
כל אדם עושה את זה.
אבל צריך לדעת ולזכור שהאדם שעושה רע בעולם ואדם שעושה טוב בעולם שניהם שווים במהותם,
ואם את תשנאי "לחינם", זה טיפשי.
כי מי את שתשפטי אותו.
את כזאת קטנה.