בין התאווה שלהם לכבוד לבין זו של רודפי כבוד אחרים, חוץ מזה שהם מסווים את שלהם מאחורי סיבה מוצדקת לכאורה, אהבת הארץ.

ראיתי פה פעם "שיתנהג לידי יפה, הערבי, שיזכור שאני האדון שלו"

חברים יקרים אתם לא האדון של אף אחד, לערבי ולכם [ולארץ] יש אותו אדון בדיוק, וכשאתם תתיחסו אליו בכבוד הראוי נדבר על הכבוד המגיע לכם.

רש"י הראשון בתורה אומר שהארץ ניתנה במתנה ליהודים, ולכן אין לאומות העולם שום דיבור על הכיבוש.

מקשה אחד הפרשנים "אם הארץ ניתנה ליהודים כמתנה, איך מאיים ה' שייקח אותה חזרה אם כך וכך?.. הרי מתנות לא לוקחים חזרה.."

ומתרץ שהארץ לא שייכת לנו ללא תנאי!

ארץ ישראל שייכת לה', והוא נותן אותה לישראל כמגורים כשהם ראויים לה, ומניס מפניהם את אויביהם וכו'..

מזה שה' לא הניס מפנינו את האויבים, אפשר ללמוד דבר או שניים על עצמינו.

הערבי צריך לדעת שא"י שייכת לעמ"י ואם לא, הכיבוש שלנו לא שלם.

חשוב להדגיש שלא מדובר כאן שאני אדון שלו, אלא שעמ"י הם בני הגבירה והוא בן השפחה.

לכן הוא צריך לשרתנו, כי אנחנו מגלים את אור ה' בעולם.

ואם הוא לא יודע שעמ"י אדון בארצו אזי (רק תיאורטית) צריך ללמד אותו.

כבוד הנסיך-הוא כבוד המלך..

כשם שאם עבד בארמון יכה את הנסיך-מדובר במעשה שלא יעשה..כך גם פה...

ויש לזה גם השלכות-שאם העבד לא מכיר את מעמדו-הוא ינסה למרוד!! לכן צריך כל הזמן שהוא עבד-וכך הוא לא ימרוד...

הערבים (וגם חלק גדול מדי מהיהודים) שכחו מי העבד ומי האדון פה בארץ-הם רוצים עצמאות? בארץ אחרת!!

זוהי ארצנו!!

בס"ד! הרב כהנא צדק!
וערבי שמעז להתחצף או ללכת בגאוה יותר מידי צריך להזכיר לו שאנחנו בעלי הבית פה  ולא הוא
 

כתבנו אותו הדבר באותו זמן...

צריך להכיר את המנטליות של הערבים.

אם נותנים להם יחס טוב מידי זה משדר להם חולשה.

תשאלי את ההורים שלך והם יספרו לך שלפני כך וכך שנים (בערך כשנולדת..) הם היו עושים קניות בשוק של חברון והיחסים עם הערבים היו מצויינים.

המצב הזה לא נוצר מתוך כך שההורים שלך ובני דורם כל כך אהבו את הערבים אלא מתוך כך שהערבים הבינו מי בעל הבית והם ידעו שאם הם יעשו בעיות התגובה תהיה בהתאם. (מעין מאזן אימה)

כיום לצערנו הערבים יודעים שאפילו אם הם ייתקפו אותך הצבא יעצור אותך על כך שכביכול עוררת פרובוקציות גם אם לא עשית כלום. במצב זה הם מרשים לעצמם להרים ראש והם רואים בנו חלשים.

היחס לערבי כפרט צריך להיות כבדהו וחשדהו אבל צריך באופן כללי לשדר שאנו בעלי הבית פה ואין לנו כוונה לעזוב.

ישמעאל גר אצל אברהם ושרה. כשהגר נהיתה בהיריון היא החלה 'לחוש' על שרה. כל הזמן בספר בראשית רואים ששרה נלחמת על כך שהגר תכיר בה בתור גבירה (ואפשר לראות זאת בפס') פס' ד' בפרק ט'ז:".. ותקל גבירתה בעיניה". שרה באה לאברהם ואומרת לו שהגר עושה כטוב בעיניה ואברהם אומר לה שתעשה מה שהיא רוצה.. שרה מגרשת את הגר. גם כשהמלאך בא אל הגר ומדבר אליה הוא מזכיר לה שוב ושוב שהיא השפחה ושרה היא הגבירה:"ויאמר הגר שפחת שרי, אי מזה באת?" וכו' וכך הגר מכירה בזה ששרה היא הגבירה שלה בזה שהיא אומרת למלאך :" ותאמר מפני שרה גבירתי אנוכי בורחת.."ואפשר לקרוא עוד ועוד.. מעשה אבות סימן לבנים.. אנחנו בני אברהם ושרה האדונים והם בני השפחה ישמעאל. כשבני השפחה מתנהגים בצורה לא כשל בני אדם,אלא כשל חיות ורוצחים בבני אדוניהם אנחנו מצווים לענות אותם :"שובי והתעני תחת ידיה"-כתוב זאת במפורש ממש! אנחנו האדונים והם בני שפחה! לעבד שלך אנחנו לא מתנהגים כשווה אל שווה ואם הוא מתנהג בצורה פושעת מו הראוי שנעניש אותו!

זה לא ילדותי.

זה עצם המלחמה!

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...