אז ככה אתמול דיברתי עם חבר על המצב בדרום ואמרתי לו תקשיב ראית כמה רקטות? החבר: מה אתה רוצה יש רגיעה זה רק טיפטוף.
אני: מה טפטוף המדינה הזאת הפכה להיות פרוצה ככה התרגלתם?
החבר: כן זה יחסית רגוע
אני: חכה חכה בלילה ב״ה יהיה מבול של רקטות אני אתפלל על זה .
החבר: טוב בסדר אבל למה?
אני: בגלל שלפי ההיגיון של כולם , ולפי ההלכה יש להילחם על מה שהיה ולא להבליג אולי אם יהיה מבול של רקטות תתאפסו על עצמכם. וגם בגלל שאמרת את המילה טפטוף אז אמרתי זה לא נורא רקטה שתיים?! אני אתפלל שיהיה מבול בערב ושיכנסו בהם בגלל שככה צריך להיות אחרת איבדנו את עצמינו לדעת.
עד כאן השיחה. עכשיו כמובן שהתפללתי במנחה ומעריב שיהיה מבול של רקטות וכך היה בערב .
חלקכם תתעצבנו עלי: עשיתי את זה בשביל שיהיה כזה בלאגן שגם במדינה של חולי נפש שהשתגעו ואיבדו את הדעת כדי לשמור על נירות חתומים בכל מחיר גם שהניר והדיו שווים יותר מההסכם שנם חתומים עליו יבינו שמשהו פה לא בסדר. עם השמאל המתון אומר שמשהוא לא בסדר, אז הגיע הזמן באמת לבדק בית.
הממשלה ימנית הוציאו פיגוע ממדינה שיש לנו איתה כמה הסכמים ואז שאנחנו מגנים על עצמינו הם מאיימים שהם יפרו את ההסכם תכלס אם הם כזה מהר רוצים לוותר אז סבבה שיחזירו את סיני ושההסכם יבוטל הם יפסידו הרבה יותר מאיתנו למרות שהם צבא חזק מצרים .
לא יתכן שדם אזרחים יהיה הפקר ושחצנית נייר תיהיה יותר חשובה! זה דעתי בלבד. חלקכם כועסים: שממש התפללתי אבל אני הגיוני ואני דורש מלחמה עם עזה על מה שהיה הדם שלנו לא הפקר ואני חושב שהגיע הזמן לצאת מהאדישות רגע לפני שכורתים לנו את הראש!
בכל אופן מי בכלל רוצה להתחתן?! והעבדוה מ ה' את זה למדתי אין פרנסה אלה מהשמים ויש את העניין של ההשתדלות שאצל כל אחד זה אחרת ! יש מבין? אתה מוזמן להתפלל על זה שלא יהיה לי שידוך בשנה הקרובה בשמחה! את הנושא של העבודה עם יהיהה לבאגן בספטמבר אז לא יהיהו יותר ערבים ביישוב ואני לא יעבוד באבטחה אז ב"ה נמצא משהו אחר ! קצת אופטימיות!


























